PhDr. Mgr. Jeroným Klimeš, Ph.D. 2020-01-19
Po jednotlivých verších jsem propojil několik překladů Bible:
Nový Hebrejský překlad s původní diakritikou (moderní hebrejština, něco jako náš ČEP, má audio nahrávky)
Delitzsch הברית (ha-berit; www.kirjasilta.net) (něco jako Kralická bible - archaická hebrejština s původními nekudot, bez nahrávek).
Hebrejská Pešita (https://jer-31.com/Peshitta.html), doslovný hebrejský překlad z aramejského originálu/překladu/kompilátu, viz níže poznámku k Pešitě. Nekudot jsou originální od rodilého mluvčího.
Habrit-Hachadaša-Haderech čili Nový Zákon Cesta - velmi volný překlad s automatickými nekudot z https://nakdan.dicta.org.il/, ale s dobře srozumitelnými nahrávkami (viz uloz.to "Nový zákon hebrejsky").
Kralická bible, která je vcelku doslovným překladem, asi nejlepší překlad, ale archaická čeština.
Český ekumenický překlad (ČEP), který je psán moderní češtinou, ale je místy dost nepřesný, např. si svévolně přidává slova, která neodpovídají řecké předloze a posouvají význam textu.
The New Testament in the Original Greek by Maurice A. Robinson, William G. Pierpont, Chilton Book Publishing 2005, tedy víceméně Textus receptus (TR) s diakritikou, tzn. dnešní závazný text NZ v řečtině. To je zřejmě řecký kompilát z mnoha částí přeložených ze dvou až tří jazyků - aramejštiny, hebrejštiny a řečtiny.
Pešita, aramejský originál/překlad/kompilát, zřejmě obsahuje části originálních aramejských předloh, které se nedochovaly jinak než v tomto pozdějším kompilátu. Bohužel hebrejština a aramejština jsou asi tak vzdálené jako čeština a polština, takže pro toho, kdo se učí hebrejštinu, je aramejština vcelku nesrozumitelná, je možno maximálně identifikovat jednotlivá slova. Nekudot jsou originální.
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
רַבִּים שָׁלְחוּ יָדָם לְחַבֵּר אֶת סִפּוּר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְקַיְּמוּ בְּקִרְבֵּנוּ,
הֵן יְדֵי רַבִּים כָּתְבוּ עַל-סֵפֶר אֶת-מַעַרְכֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כּוֺנְנוּ בְתוֺכֵנוּ אֶל-נָכוֺן:
תֵאוֹפִילוּס הַיָּקָר, אֲנָשִׁים רַבִּים כְּבָר כָּתְבוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בֵּינֵינוּ,
מִכֵּיוָן שֶׁרַבִּים רָצוּ לִכְתֹּב אֶת סִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אָנוּ בְּטוּחִים בָּהֶם,
Poněvadž mnozí usilovali sepsati pořádně vypravování těch věcí, kteréž u nás jisté jsou,
I když se již mnozí pokusili sepsat vypravování o událostech, které se mezi námi naplnily,
Ἐπειδήπερ πολλοὶ ἐπεχείρησαν ἀνατάξασθαι διήγησιν περὶ τῶν πεπληροφορημένων ἐν ἡμῖν πραγμάτων,
מֵטֻל דּסַגִּיֵאא צבַו דּנַכתּבֻון תַּשׁעיָתָא דּסֻוערָנֵא אַילֵין דַּחנַן מפָּסִין חנַן בּהֻון׃
כְּפִי שֶׁמְּסָרוּם לָנוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה הָיוּ עֵדֵי רְאִיָּה וּמְשָׁרְתֵי דְּבַר יהוה.
כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ עֵדִים רֹאִים מֵרֹאשׁ וּמְשָׁרְתֵי דְּבַר-יְהוָֺה:
עַל- פִּי סִפּוּרֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ וְשֶׁל עֵדֵי רְאִיָּה אֲחֵרִים.
לְפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ הַלָּלוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ עֵדֵי רְאִיָּה וּמְשָׁרְתֵי הַדָּבָר.
Jakž nám vydali ti, kteříž od počátku sami viděli, a služebníci toho Slova byli:
jak nám je předali ti, kteří byli od počátku očitými svědky a služebníky slova, ([Jan 15:27; Skutky apoštolské 1:21; Židům 2:3; 1 Janův 1:1])
καθὼς παρέδοσαν ἡμῖν οἱ ἀπ' ἀρχῆς αὐτόπται καὶ ὑπηρέται γενόμενοι τοῦ λόγου,
אַיך מֵדֵּם דַּאשׁלֵמו לַן הָנֻון דּמֵן קדִים הוַו חַזָיֵא וַמשַׁמשָׁנֵא דִּילָה דּמֵלתָא׃
לְפִיכָךְ, לְאַחַר שֶׁהִתְחַקֵּיתִי הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים מֵרֵאשִׁיתָם, חָשַׁבְתִּי גַּם אֲנִי לְנָכוֹן לְכָתְבָם לְךָ כְּסִדְרָם, תֵּאוֹפִילוֹס הַנִּכְבָּד,
וּבְכֵן גַּם-אֲנִי אֲשֶׁר בָּחַנְתִּי הֵיטֵב אֶת-הַדְּבָרִים הָהֵם מֵרֵאשִׁיתָם הֲכִינֹתִי אֶת-לִבִּי לְכָתְבָם אֵלֶיךׇ תְּאוֺפִילוֺס גִּבּוֺר הֶחָיִל דָּבָר דָּבֻר עַל-אָפְנָיו:
גַּם אֲנִי חָקַרְתִּי הֵיטֵב אֶת הִתְרַחֲשׁוּת הַדְּבָרִים מִתְּחִלָּתָם, וְהֶחְלַטְתִּי כִּי טוֹב שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ אוֹתָם לְפִי סֵדֶר הָעִנְיָנִים,
נִרְאָה גַּם לִי -- מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי קָרוֹב וְעֵרָנִי לְכֻלָּם -- לִכְתֹּב לְךָ כָּל דָּבָר כְּסִדְרוֹ, תֵּאוֹפִיל הַדָּגוּל,
Vidělo se i mně, kterýž jsem toho všeho pravé povědomosti z gruntu bedlivě došel, tobě o tom pořádně vypsati, výborný Teofile,
rozhodl jsem se také já, když jsem vše znovu důkladně prošel, že ti to v pravém sledu vypíši, vznešený Theofile, ([Skutky apoštolské 1:1])
ἔδοξεν κἀμοί, παρηκολουθηκότι ἄνωθεν πᾶσιν ἀκριβῶς, καθεξῆς σοι γράψαι, κράτιστε Θεόφιλε,
אֵתחזִי אָף לִי מֵטֻל דּקַרִיב הוִית יַצִיפָאיִת לכֻלהֻון דּכֻל מֵדֵּם בּטֵכּסֵה אֵכתֻּוב לָך נַצִיחָא תֵּאָופִילֵא׃
לְמַעַן תִּוָּכַח בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים שֶׁלִּמְּדוּךָ.
לְבַעֲבוּר תֵּדַע כִּי תוֺרַת אֱמֶת לָמַדְתָּ מִפִּי מְלַמְּדֶיךׇ:
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָךְ מֵידָע מְדֻיָּק עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁלָּמַדְתָּ.
לְמַעַן תֵּדַע אֶת אֱמֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֻמַּדְתָּ בָּהֶם.
Abys zvěděl jistotu těch věcí, jimž jsi vyučován.
abys poznal hodnověrnost toho, v čem jsi byl vyučován(a). (a) abys poznal pravou povahu událostí, o nichž ses dověděl
ἵνα ἐπιγνῷς περὶ ὧν κατηχήθης λόγων τὴν ἀσφάλειαν.
דּתֵדַּע שׁרָרָא דּמֵלֵא דֵּאתּתַּלמַדּתּ להֵין סס׃
בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ אֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה כֹּהֵן מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וּשְׁמוֹ זְכַרְיָה, וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישֶׁבַע.
אִישׁ כֹּהֵן הָיָה בִּימֵי הוֺרְדוֺס מֶלֶךְ יְהוּדָה וּשְׁמוֺ זְכַרְיָהוּ מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וְלוֺ אִשָּׁה מִבְּנוֺת אַהֲרֹן אֱלִישֶׁבַע שְׁמָהּ:
בִּימֵי הוֹרְדּוֹס מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה בָּאָרֶץ כֹּהֵן בְּשֵׁם זְכַרְיָה, אֲשֶׁר הָיָה שַׁיָּךְ לְמַחְלֶקֶת אָבִיהָ[a] – מִמְּשָׁרְתֵי בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. גַּם אִשְׁתּוֹ אֱלִישֶׁבַע הָיְתָה מִמִּשְׁפָּחָה כּוֹהֲנִית.
הָיָה בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים כֹּהֵן אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ זְכַרְיָה, מִמִּשְׁמֶרֶת בֵּית אֲבִיָּה; וְאִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת אַהֲרוֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישֶׁבַע.
Byl za dnů Heródesa krále Judského kněz nějaký, jménem Zachariáš, z třídy Abiášovy, a manželka jeho ze dcer Aronových, a jméno její Alžběta.
Za dnů judského krále Heroda žil kněz, jménem Zachariáš, z oddílu Abiova; měl manželku z dcer Áronových a ta se jmenovala Alžběta. ([Matouš 2:1; 1 Paralipomenon 24:10])
Ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Ἡρῴδου τοῦ βασιλέως τῆς Ἰουδαίας ἱερεύς τις ὀνόματι Ζαχαρίας, ἐξ ἐφημερίας Ἀβιά· καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἐκ τῶν θυγατέρων Ἀαρών, καὶ τὸ ὄνομα αὐτῆς Ἐλισάβετ.
הוָא בּיַומָתֵה דּהֵרָודֵס מַלכָּא דִּיהֻודָא כָּהנָא חַד דַּשׁמֵה הוָא זכַריָא מֵן תֵּשׁמֵשׁתָּא דּבֵית אַבִיַא וַאנתּתֵה מֵן בּנָתֵה דַּאהרֻון שׁמָה הוָא אֵלִישׁבַע׃
שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, הוֹלְכֵי תָּמִים בְּכָל מִצְווֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו.
וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכִים בִּדְרָכָיו בְּכָל-מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו:
זְכַרְיָה וֶאֱלִישֶׁבַע הָיוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים , אֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת ה' וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו.
שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים הָיוּ לִפְנֵי אֱלֹהִים, וּמִתְהַלְּכִים בְּכָל מִצְווֹת יְהוָֹה וְבְצִדְקָתוֹ לְלֹא דֹּפִי.
Byli pak oba spravedliví před oblíčejem Božím, chodíce ve všech přikázaních a spravedlnostech Páně bez ouhony.
Oba byli spravedliví před Bohem a žili bezúhonně podle všech Hospodinových(b) příkazů a ustanovení. (b) ř: Páně (pod. Lukáš 1:9 Lukáš 1:65 Lukáš 1:68)
Ἦσαν δὲ δίκαιοι ἀμφότεροι ἐνώπιον τοῦ θεοῦ, πορευόμενοι ἐν πάσαις ταῖς ἐντολαῖς καὶ δικαιώμασιν τοῦ κυρίου ἄμεμπτοι.
תּרַיהֻון דֵּין זַדִּיקִין הוַו קדָם אַלָהָא וַמהַלכִין בּכֻלהֻון פֻּוקדָּנַוהי וַבכִאנֻותֵה דּמָריָא דּלָא עֵדלָי׃
וּבֵן לֹא הָיָה לָהֶם, כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים בַּיָּמִים.
וְלֹא-הָיָה לָהֶם וָלָד כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ בַיָּמִים:
אוּלָם לֹא הָיוּ לָהֶם יְלָדִים, כִּי אֱלִישֶׁבַע הָיְתָה עֲקָרָה, וּשְׁנֵיהֶם כְּבָר הָיוּ זְקֵנִים.
וּבֵן לֹא הָיָה לָהֶם, כִּי אֱלִישֶׁבַע הָיְתָה עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ בַּיָּמִים.
A neměli plodu, proto že Alžběta byla neplodná, a oba se byli zstarali ve dnech svých.
Neměli však děti, neboť Alžběta byla neplodná a oba již byli pokročilého věku.
Καὶ οὐκ ἦν αὐτοῖς τέκνον, καθότι ἡ Ἐλισάβετ ἦν στεῖρα, καὶ ἀμφότεροι προβεβηκότες ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῶν ἦσαν.
בּרָא דֵּין לַיתּ הוָא להֻון מֵטֻל דֵּאלִישׁבַע עקַרתָא הוָת וַתרַיהֻון סַגִּיַאי בּיַומָתהֻון הוַו׃ ס
בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר כִּהֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֹ
וַיְהִי הַיּוֺם בְּכַהֲנוֺ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֺ:
יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה מַחְלַקְתּוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בְּתוֹרָנוּת בְּבֵית- הַמִּקְדָּשׁ, נָפַל בְּגוֹרָלוֹ לְהִכָּנֵס אֵלֵהַיְכַל ה' וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת.
וּבְעֵת הֱיוֹתוֹ מְכַהֵן בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים,
I stalo se, když on úřad kněžský konal v pořádku třídy své před Bohem,
Když jednou přišla řada na Zachariášův oddíl a on konal před Bohem kněžskou službu,
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἱερατεύειν αὐτὸν ἐν τῇ τάξει τῆς ἐφημερίας αὐτοῦ ἔναντι τοῦ θεοῦ,
הוָא הוָא דֵּין כַּד מכַהֵן הוָא בּטֵכּסָא דּתֵשׁמֵשׁתֵּה קדָם אַלָהָא׃
עַל־פִּי מִנְהַג הַכְּהֻנָּה, יָצָא גּוֹרָלוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הֵיכַל יהוה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת.
וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל יְהוָֺה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לְפִי-גוֺרָלוֺ כְּמִשְׁפַּט עֲבֹדַת הַכֹּהֲנִים:
Luke-1-9
לְפִי מִנְהַג הַכְּהֻנָּה, הִגִּיעוֹ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, וְנִכְנַס לְהֵיכַל יְהוָֹה;
Že vedlé obyčeje úřadu kněžského los naň přišel, aby položil zápal, vejda do chrámu Páně.
připadlo na něj losem podle kněžského řádu, aby vešel do svatyně Hospodinovy a obětoval kadidlo. ([Exodus 30:7])
κατὰ τὸ ἔθος τῆς ἱερατείας, ἔλαχεν τοῦ θυμιᾶσαι εἰσελθὼν εἰς τὸν ναὸν τοῦ κυρίου.
בַּעיָדָא דּכָהנֻותָא מטָיהי דַּנסִים בֵּסמֵא ועַל להַיכּלֵה דּמָריָא׃
וְכָל קְהַל הָעָם הָיָה מִתְפַּלֵל בַּחוּץ בִּשְׁעַת הַקְּטֹרֶת.
וְכָל-קְהַל הָעָם מִתְפַּלְּלִים אָז מִחוּץ בְּעֵת הַקְטֵר הַקְּטֹרֶת:
בֵּינְתַיִם עָמַד כָּל הָעָם בַּחוּץ וְהִתְפַּלֵּל, כַּנָּהוּג בְּעֵת הַקְטָרַת קְטֹרֶת.
וְכָל קְהַל הָעָם הִתְפַּלֵּל בַּחוּץ בִּשְׁעַת הַקְּטֹרֶת.
A všecko množství lidu bylo vně, modlíce se v hodinu zápalu.
Venku se v hodinu té oběti modlilo veliké množství lidu.
Καὶ πᾶν τὸ πλῆθος ἦν τοῦ λαοῦ προσευχόμενον ἔξω τῇ ὥρᾳ τοῦ θυμιάματος.
וכֻלֵה כֵּנשָׁא דּעַמָא מצַלֵא הוָא לבַר בּעֵדָּנָא דּבֵסמֵא׃
לְפֶתַע נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה נִצָּב לִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֺה עֹמֵד אֵצֶל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לִימִינוֺ:
לְפֶתַע נִרְאֶה מַלְאַךְ ה' אַל זְכַרְיָה מִיָּמִין לַמִּזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת.
וְנִרְאָה אֶל זְכַרְיָה מַלְאַךְ יְהוָֹה עוֹמֵד מִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
Tedy ukázal se jemu anděl Páně, stoje na pravé straně oltáře zápalu.
Tu se mu ukázal anděl Páně stojící po pravé straně oltáře, kde se obětovalo kadidlo. ([Lukáš 1:26 Lukáš 2:9 Lukáš 22:43 Lukáš 24:4; Skutky apoštolské 1:10])
Ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος κυρίου, ἑστὼς ἐκ δεξιῶν τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ θυμιάματος.
וֵאתחזִי לֵה לַזכַריָא מַלַאכָא דּמָריָא דּקָאֵם מֵן יַמִינָא דּמַדבּחָא דּבֵסמֵא׃
כִּרְאוֹתוֹ זֹאת נִבְהַל זְכַרְיָה וּפַחַד נָפַל עָלָיו.
וַיַּרְא זְכַרְיָהוּ וַיֶּחֱרָד וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו:
זְכַרְיָה נִבְהַל וּנְמַלֵּא פַּחַד.
וְנִבְהַל זְכַרְיָה כַּאֲשֶׁר רַאָהוּ, וּפַחַד נָפַל עָלָיו.
A uzřev jej Zachariáš, zstrašil se, a bázeň připadla na něj.
Když ho Zachariáš uviděl, zděsil se a padla na něho bázeň.
Καὶ ἐταράχθη Ζαχαρίας ἰδών, καὶ φόβος ἐπέπεσεν ἐπ' αὐτόν.
וֵאשׁתּגֵשׁ זכַריָא כַּד חזָיהי ודֵחלתָא נֵפלַת עלַוהי׃
אָמַר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּירָא, זְכַרְיָה, כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתְךָ. אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד לְךָ בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יוֹחָנָן.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירָא זְכַרְיָהוּ כִּי תְפִלָּתְךׇ עָלְתָה לְרָצוֺן וְאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךׇ תֵּלֵד לְךׇ בֵן וְקָרָאתָ שְׁמוֺ יוֺחָנָן:
"אַל תִּירָא, זְכַרְיָה," הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ. "בָּאתִי לְבַשֵּׂר לְךָ שֶׁאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתְךָ, וְשֶׁאִשְׁתְּךָ אֱלִישֶׁבַע תֵּלֵד לָךְ בֶּן! עָלֶיךָ לִקְרֹא לוֹ 'יוֹחָנָן'.
וְאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: אַל תִּירָא, זְכַרְיָה, כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתְךָ, וְאִשְׁתְּךָ אֱלִישֶׁבַע תֵּלֵד לְךָ בֵּן, וְתִקְרָא שְׁמוֹ יוֹחָנָן.
I řekl jemu anděl: Neboj se, Zachariáši, neboť jest uslyšána modlitba tvá, a Alžběta manželka tvá porodí tobě syna, a nazůveš jméno jeho Jan.
Anděl mu řekl: „Neboj se, Zachariáši, neboť tvá prosba byla vyslyšena; tvá manželka Alžběta ti porodí syna a dáš mu jméno Jan. ([Lukáš 1:30])
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος, Μὴ φοβοῦ, Ζαχαρία· διότι εἰσηκούσθη ἡ δέησίς σου, καὶ ἡ γυνή σου Ἐλισάβετ γεννήσει υἱόν σοι, καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰωάννην.
וֵאמַר לֵה מַלַאכָא לָא תֵּדחַל זכַריָא מֵטֻל דֵּאשׁתַּמעַת צלֻותָך וַאנתּתָך אֵלִישׁבַע תִּאלַד לָך בּרָא ותֵקרֵא שׁמֵה יֻוחַנָן׃
שִׂמְחָה וָגִיל יִהְיוּ לְךָ וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהִוָּלְדוֹ;
וְהָיָה-לְךׇ לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֺן וְרַבִּים בְּהִוָּלְדוֺ יַעֲלֹזוּ:
לֵדָתוֹ תָּבִיא לָכֶם שִׂמְחָה וְאֹשֶׁר, וַאֲנָשִׁים רַבִּים יִשְׂמְחוּ יַחַד אִתְּכֶם,
וְיִהְיוּ לְךָ שִׂמְחָה וָגִיל, וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהֻלַּדְתּוֹ;
Z čehož budeš míti radost a veselé, a mnozí se z jeho narození budou radovati.
Budeš mít radost a veselí a mnozí se budou radovat z jeho narození.
Καὶ ἔσται χαρά σοι καὶ ἀγαλλίασις, καὶ πολλοὶ ἐπὶ τῇ γεννήσει αὐτοῦ χαρήσονται.
ותֵהוֵא לָך חַדֻותָא וַארוָזָא וסַגִּיֵאא נֵחדֻּון בּמַולָדֵה׃
כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יהוה, יַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, וְיִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרֶחֶם אִמּוֹ.
כִּי-יִגְדַּל לִפְנֵי יְהוָֺה וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא בְּעוֺד הֱיוֺתוֺ בְּבֶטֶן אִמּוֺ:
כִּי ה' הוֹעִיד אוֹתוֹ לִגְדוֹלוֹת. עָלָיו לְהִנָּזֵר מִיֵּן וּמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים, וְהוּא יְמַלֵּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעֵת לֵדָתוֹ.
כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָֹה. יַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא בְּעוֹדוֹ בְּבֶטֶן אִמּוֹ.
Bude zajisté veliký před oblíčejem Páně, a vína i nápoje opojného nebude píti, a Duchem svatým bude naplněn hned od života matky své.
Bude veliký před Pánem, víno a opojný nápoj nebude pít, už od mateřského klína bude naplněn Duchem svatým. ([Numeri 6:3; Soudců 13:4])
Ἔσται γὰρ μέγας ἐνώπιον τοῦ κυρίου, καὶ οἶνον καὶ σίκερα οὐ μὴ πίῃ, καὶ πνεύματος ἁγίου πλησθήσεται ἔτι ἐκ κοιλίας μητρὸς αὐτοῦ.
נֵהוֵא גֵּיר רַב קדָם מָריָא וחַמרָא ושַׁכרָא לָא נֵשׁתֵּא ורֻוחָא דּקֻודשָׁא נֵתמלֵא עַד הֻו בּכַרסָא דֵּאמֵה׃
רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יהוה אֱלֹהֵיהֶם,
וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל-יְהוָֺה אֱלֹהֵיהֶם:
יוֹחָנָן יָשִׁיב רַבִּים מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם.
וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם,
A mnohé z synů Izraelských obrátí ku Pánu Bohu jejich.
A mnohé ze synů izraelských obrátí k Pánu, jejich Bohu;
Καὶ πολλοὺς τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ ἐπιστρέψει ἐπὶ κύριον τὸν θεὸν αὐτῶν·
וסַגִּיֵאא מֵן בּנַי אִיסרָיֵל נַפנֵא לוָת מָריָא אַלָההֻון׃
וְיֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּגְבוּרָתוֹ, לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְסוֹרְרִים אֶל תְּבוּנַת הַצַּדִּיקִים, לְהַכְשִׁיר עַם מוּכָן לַיהוה."
וְהָלַךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּבִגְבוּרָתוֺ לְהָשִׁיב לֵב אָבוֺת עַל-בָּנִים וּלְפשְׁעִים רוּחַ דֵּעָה יְשָׁרָה וְהֶעֱמִיד לִפְנֵי יְהוָֺה עָם אֲשֶׁר לִבּוֺ נָכוֺן עִמּוֺ:
הוּא יֵלֵךְ לִפְנֵי ה' בְּרוּחוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, יַשְׁלִים בֵּין אָבוֹת לְבָנִים, וְיָשִׁיב אֶת הַמַּרְדָנִים לְדֶרֶךְ הַצְּדָקָה וְהַתְּבוּנָה. אָכֵן, הוּא יָכִין אֶת הָעָם לְבוֹאוֹ שֶׁל הָאָדוֹן."
וְהוּא יֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּבִגְוּבוּרָתוֹ, לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, ואֶת הַסּוֹרְרִים אֱלֵי דַּעַת הַצַּדִּיקִים, וְיָכִין עַם מֻשְׁלָם לַיהוָֹה.
Neboť on předejde před oblíčejem jeho v duchu a v moci Eliášově, aby obrátil srdce otců k synům, a nevěřící k opatrnosti spravedlivých, aby postavil Pánu lid hotový.
sám půjde před ním v duchu a moci Eliášově, aby obrátil srdce otců k synům a vzpurné k moudrosti spravedlivých a připravil Pánu lid pohotový.“ ([Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24; Matouš 11:14 Matouš 17:11-Matouš 17:13])
καὶ αὐτὸς προελεύσεται ἐνώπιον αὐτοῦ ἐν πνεύματι καὶ δυνάμει Ἠλίου, ἐπιστρέψαι καρδίας πατέρων ἐπὶ τέκνα, καὶ ἀπειθεῖς ἐν φρονήσει δικαίων, ἑτοιμάσαι κυρίῳ λαὸν κατεσκευασμένον.
והֻו נִאזַל קדָמַוהי בּרֻוחָא וַבחַילָא דִּאלִיָא נבִיָא דּנַפנֵא לֵבָּא דַּאבָהֵא עַל בּנַיָא ולַאילֵין דּלָא מֵתּטפִּיסִין לִידַעתָא דּכִאנֵא וַנטַיֵב למָריָא עַמָא גּמִירָא׃
אָמַר זְכַרְיָה אֶל הַמַּלְאָךְ, "לְפִי מָה אֵדַע זֹאת? הֲרֵי אֲנִי זָקֵן וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַּיָּמִים."
וַיֹּאמֶר זְכַרְיָהוּ אֶל-הַמַּלְאָךְ בַּמָּה אֵדַע זֹאת הֵן אֲנִי זָקַנְתִּי וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַיָּמִים:
"כֵּיצַד אֵדַע שֶׁדְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים"?" שָׁאַל זְכַרְיָה. "הַלֹּא אָדָם זָקֵן אֲנִי, וְגַם אִשְׁתִּי כְּבָר זְקֵנָה."
וְאָמַר זְכַרְיָה לַמַּלְאָךְ: אֵיךְ אֵדַע זֹאת? הֲרֵי הִנְנִי זָקֵן, וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַּיָּמִים.
I řekl Zachariáš andělu: Po čemž to poznám? Nebo já starý jsem, a manželka má zstarala se ve dnech svých.
Zachariáš řekl andělovi: „Podle čeho to poznám? Vždyť já jsem stařec a moje žena je pokročilého věku.“ ([Genesis 18:11])
Καὶ εἶπεν Ζαχαρίας πρὸς τὸν ἄγγελον, Κατὰ τί γνώσομαι τοῦτο; Ἐγὼ γάρ εἰμι πρεσβύτης, καὶ ἡ γυνή μου προβεβηκυῖα ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῆς.
וֵאמַר זכַריָא למַלַאכָא אַיכַּנָא אֵדַּע הָדֵא אֵנָא גֵּיר אִיתַי סָבָא וַאנתַּתי סַגִּיַאת בּיַומָתָה הִי׃
הֵשִׁיב לוֹ הַמַּלְאָךְ, "אֲנִי גַּבְרִיאֵל הַנִּצָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים. נִשְׁלַחְתִּי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וּלְבַשֵֹר לְךָ זֹאת.
וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אָנֹכִי גַבְרִיאֵל הָעֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שֻׁלַּחְתִּי לְדַבֵּר אֵלֶיךׇ וּלְבֶַּׂרְךׇ כָּזֹאת:
"אֲנִי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל!" הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ. "אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי אֱלֹהִים, וְהוּא אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתִי לְבַשֵּׂר לְךָ אֶת הַהוֹדָעָה הַזֹּאת.
וְעָנָה הַמַּלְאָךְ וְאָמַר לוֹ: אֲנִי גַּבְרִיאֵל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. וְנִשְׁלַחְתִּי לְדַבֵּר אִתְּךָ וּלְבַשֵּׂר לְךָ אֶת אֵלֶּה.
I odpověděv anděl, řekl jemu: Jáť jsem Gabriel, kterýž stojím před oblíčejem Božím, a poslán jsem, abych mluvil s tebou, a tyto věci veselé tobě zvěstoval.
Anděl mu odpověděl: „Já jsem Gabriel, který stojí před Bohem; byl jsem poslán, abych k tobě promluvil a oznámil ti tuto radostnou zvěst. ([Daniel 8:16 Daniel 9:21])
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἄγγελος εἶπεν αὐτῷ, Ἐγώ εἰμι Γαβριὴλ ὁ παρεστηκὼς ἐνώπιον τοῦ θεοῦ· καὶ ἀπεστάλην λαλῆσαι πρός σε, καὶ εὐαγγελίσασθαί σοι ταῦτα.
וַענָא מַלַאכָא וֵאמַר לֵה אֵנָא אנָא גַּברִיאיֵל דּקָאֵם אנָא קדָם אַלָהָא וֵאשׁתַּלחֵת דֵּאמַלֵל עַמָך וֵאסַבּרָך הָלֵין׃
וְהִנֵּה תֵּאָלֵם וְלֹא תּוּכַל לְדַבֵּר עַד אֲשֶׁר יִקְרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי אֲשֶׁר יִתְקַיְּמוּ בְּעִתָּם."
וְהִנֵּה אַתָּה תֵאָלֵם וְלֹא תוּכַל דַבֵּר עַד אֲשֶׁר יָקוּם הַדָּבָר הַזֶּה עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי אֲשֶׁר יָקוּמוּ בְּעִתָּם:
דַּע לְךָ כִּי כָּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִתְקַיֵּם בְּבוֹא הַזְּמַן, אוּלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ לְדִבְרֵי, לֹא תּוּכַל לְהוֹצִיא מִלָּה מִפִּיךְ מֵרֶגַע זֶה וְעַד שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרַי!"
מֵעַתָּה תִּהְיֶה אִלֵּם וְלֹא תּוּכַל לְדַבֵּר עַד לַיּוֹם שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עַל כִּי לֹא הֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר יִתְמַלְּאוּ בְּעִתָּם.
A aj, budeš němý, a nebudeš moci mluviti až do dne, v kterémž se tyto věci stanou, proto že jsi neuvěřil řečem mým, kteréž se naplní časem svým.
Hle, oněmíš a nepromluvíš až do dne, kdy se to stane, poněvadž jsi neuvěřil mým slovům, která se svým časem naplní.“
Καὶ ἰδού, ἔσῃ σιωπῶν καὶ μὴ δυνάμενος λαλῆσαι, ἄχρι ἧς ἡμέρας γένηται ταῦτα, ἀνθ' ὧν οὐκ ἐπίστευσας τοῖς λόγοις μου, οἵτινες πληρωθήσονται εἰς τὸν καιρὸν αὐτῶν.
מֵכִּיל תֵּהוֵא שַׁתִּיק ולָא תֵּשׁכַּח לַממַלָלֻו עדַמָא ליַומָא דּהָלֵין נֵהויָן עַל דּלָא הַימֵנתּ למֵלַי הָלֵין דּמֵתמַליָן בּזַבנהֵין׃
הָעָם חִכָּה לִזְכַרְיָה וְתָמַהּ עַל שֶׁהִתְעַכֵּב בַּהֵיכָל.
וְהָעָם הוֺחִילוּ לִזְכַרְיָהוּ עַד-בּוֺשׁ וַיִּתְפַּלְאוּ כִּי הִתְמַהְמַהּ בַּהֵיכָל:
הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִתְפַּלְּלוּ בַּחוּץ הִמְתִּינוּ בֵּינְתַיִם לִזְכַרְיָה, וְלֹא הֵבִינוּ מַדּוּעַ הִתְעַכֵּב.
וְהָעָם הָיָה עוֹמֵד וּמְחַכֶּה לִזְכַרְיָה, וּתְמֵהִים הָיוּ עַל הִשְׁתַּהוּתוֹ בַּהֵיכָל.
Lid pak očekával Zachariáše, a divili se, že on tak prodléval v chrámě.
Lid čekal na Zachariáše a divil se, že tak dlouho prodlévá v chrámě.
Καὶ ἦν ὁ λαὸς προσδοκῶν τὸν Ζαχαρίαν· καὶ ἐθαύμαζον ἐν τῷ χρονίζειν αὐτὸν ἐν τῷ ναῷ.
עַמָא דֵּין קָאֵם הוָא וַמסַכֵּא לַזכַריָא ותַמִיהִין הוַו עַל תַּוחָרתֵּה דַּבהַיכּלָא׃
וְהִנֵּה בְּצֵאתוֹ מִשָּׁם לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, וְהֵם הֵבִינוּ שֶׁרָאָה מַרְאֶה בַּהֵיכָל; הוּא עַצְמוֹ הָיָה רוֹמֵז לָהֶם וְעוֹדֶנּוּ אִלֵּם.
וּבְצֵאתוֺ לֹא יָכֹל דַּבֵּר אֲלֵיהֶם וַיַּכִּירוּ כִּי-חִזָּיוֺן חָזָה בַּהֵיכָל וַיָּנַע לָהֶם בְּרֹאשׁוֺ כִּי הוּא אִלֵּם:
לְבַסּוֹף, כְּשֶׁיָּצָא זְכַרְיָה הַחוּצָה הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְדַבֵּר אֶל הַעַם, אוּלָם מִסִּימָנֵי יָדַיִם הֵבִינוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאָה חֶזְיוֹן.
כְּשֶׁיָּצָא זְכַרְיָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר אִתָּם; וְהֵבִינוּ שֶׁרָאָה מַרְאֶה בַּהֵיכָל. וְהוּא רָמוֹז רָמַז לָהֶם וְנִשְׁאַר אִלֵּם.
Vyšed pak, nemohl mluviti k nim. I srozuměli, že vidění viděl v chrámě. Nebo on návěští jim dával, a zůstal němý.
Když vyšel, nemohl k nim promluvit, a tak poznali, že měl v chrámě vidění; dával jim jen znamení a zůstal němý.
Ἐξελθὼν δὲ οὐκ ἠδύνατο λαλῆσαι αὐτοῖς· καὶ ἐπέγνωσαν ὅτι ὀπτασίαν ἑώρακεν ἐν τῷ ναῷ· καὶ αὐτὸς ἦν διανεύων αὐτοῖς, καὶ διέμενεν κωφός.
כַּד נפַק דֵּין זכַריָא לָא מֵשׁכַּח הוָא דַּנמַלֵל עַמהֻון וֵאסתַּכַּלו דּחֵזוָא חזָא בּהַיכּלָא והֻו מֵרמַז רָמֵז הוָא להֻון וקַוִי כַּד חרֵשׁ׃
כְּתֹם יְמֵי שֵׁרוּתוֹ חָזַר לְבֵיתוֹ,
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי עֲבֹדָתוֺ וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב אֶל-בֵּיתוֺ:
זְכַרְיָה נִשְׁאַר בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ עַד תֹּם יְמֵי הַתּוֹרָנוּת שֶׁל מַחְלַקְתּוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁב לְבֵיתוֹ.
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי שֵׁרוּתוֹ, הָלַךְ לְבֵיתוֹ.
I stalo se, když se vyplnili dnové konání úřadu jeho, odšel do domu svého.
Jakmile skončily dny jeho služby, odešel domů.
Καὶ ἐγένετο, ὡς ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τῆς λειτουργίας αὐτοῦ, ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ.
וכַד אֵתמַלִיו יַומָתָא דּתֵשׁמֵשׁתֵּה אֵזַל לבַיתֵּה׃
וּלְאַחַר הַיָּמִים הָאֵלֶּה הָרְתָה אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ. בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים הִסְתַּתְּרָה, וְזֹאת אָמְרָה:
וַיְהִי אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתַּהַר אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֺ וַתַּסְתֵּר חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לֵאמֹר:
כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הָרְתָה אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וְהִסְתַּתְּרָה מֵעֵינֵי הַצִּבּוּר כַּחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים.
וְאֲחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם הָרְתָה אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ; וְהִסְתִּירָה עַצְמָהּ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, בְּאָמְרָהּ:
A po těch dnech počala Alžběta manželka jeho, a tajila se za pět měsíců, řkuci:
Po těch dnech jeho manželka Alžběta počala, ale tajila se po pět měsíců a říkala si:
Μετὰ δὲ ταύτας τὰς ἡμέρας συνέλαβεν Ἐλισάβετ ἡ γυνὴ αὐτοῦ, καὶ περιέκρυβεν ἑαυτὴν μῆνας πέντε, λέγουσα
וַהוָא מֵן בָּתַר יַומָתָא הָנֻון בֵּטנַת אֵלִישׁבַע אַנתּתֵה וַמטַשׁיָא הוָת נַפשָׁה יַרחֵא חַמשָׁא וָאמרָא הוָת׃
"כָּךְ עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר רָאָה לְהָסִיר אֶת חֶרְפָּתִי בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם."
כָּכָה עָשָׂה לִי יְהוָֺה בַּיָּמִים אֲשֶׁר פְּקָדַנִי וְאָסַף אֶת-חֶרְפָּתִי לְעֵינֵי בְנֵי-אָדָם:
"מָה טוֹב הוּא אֱלֹהִים!" קָרְאָה אֱלִישֶׁבַע בְּשִׂמְחָה רַבָּה. "בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים הוּא הֵסִיר אֶת חֶרְפַּת עֲקָרוּתִי!"
אֶת אֵלֶּה עָשָׂה לִי יְהוָֹה בַּיָּמִים שֶׁהִבִּיט בִּי לְהָסִיר אֶת חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר בֵּין בְּנֵי אָדָם.
Že tak mi učinil Pán ve dnech, v nichž vzezřel, aby odjal mé pohanění mezi lidmi.
“Toto mi učinil Pán; sklonil se ke mně v těchto dnech, aby mne zbavil mého pohanění mezi lidmi.“ ([Genesis 30:23])
ὅτι Οὕτως μοι πεποίηκεν ὁ κύριος ἐν ἡμέραις αἷς ἐπεῖδεν ἀφελεῖν τὸ ὄνειδός μου ἐν ἀνθρώποις.
דּהָלֵין עבַד לִי מָריָא בּיַומָתָא דּחָר בִּי למֵסַב חֵסדּי דּבֵית בּנַי־אנָשָׁא סס׃
בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְעִיר בַּגָּלִיל, אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָצְרַת,
וּבַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי שֻׁלַּח גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים אֶל-עִיר בַּגָּלִיל וּשְׁמָהּ נְצָרֶת:
בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי לְהֶרְיוֹנָהּ שֶׁל אֱלִישֶׁבַע שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל אֶל הָעִיר נָצְרַת שֶׁבַּגָּלִיל,
וּבַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי נִשְׁלַח גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ מֵאֵת הָאֱלֹהִים לַגָּלִיל, לְעִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָצְרַת,
V měsíci pak šestém poslán jest anděl Gabriel od Boha do města Galilejského, kterémuž jméno Nazarét,
Když byla Alžběta v šestém měsíci, byl anděl Gabriel poslán od Boha do galilejského města, které se jmenuje Nazaret,
Ἐν δὲ τῷ μηνὶ τῷ ἕκτῳ ἀπεστάλη ὁ ἄγγελος Γαβριὴλ ὑπὸ τοῦ θεοῦ εἰς πόλιν τῆς Γαλιλαίας, ᾗ ὄνομα Ναζαρέτ,
בּיַרחָא דֵּין דֵּשׁתָּא אֵשׁתּלַח גַּברִיאיֵל מַלַאכָא מֵן לוָת אַלָהָא לַגלִילָא לַמדִינתָּא דַּשׁמָה נָצרַת׃
אֶל בְּתוּלָה מְאֹרֶסֶת לְאִישׁ מִבֵּית דָּוִד וּשְׁמוֹ יוֹסֵף, וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם.
אֶל-עַלְמָה בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּשְׁמוֺ יוֺסֵף מִבֵּית דָּוִד וְהָעַלְמָה שְׁמָהּ מִרְיָם:
אַל נַעֲרָה בְּתוּלָה בְּשֵׁם מִרְיָם, אֲרוּסָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִשּׁוֹשֶׁלֶת בֵּית-דָּוִד.
אֶל בְּתוּלָה מְאֹרֶסֶת לְאִישׁ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יוֹסֵף, מִבֵּית דָּוִד; וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם.
Ku panně zasnoubené muži, kterémuž jméno bylo Jozef, z domu Davidova, a jméno panny Maria.
k panně zasnoubené muži jménem Josef, z rodu(c) Davidova; jméno té panny bylo Maria. (c) ř: domu (pod. Lukáš 1:33) ([Matouš 1:18])
πρὸς παρθένον μεμνηστευμένην ἀνδρί, ᾧ ὄνομα Ἰωσήφ, ἐξ οἴκου Δαυίδ· καὶ τὸ ὄνομα τῆς παρθένου Μαριάμ.
לוָת בּתֻולתָּא דַּמכִירָא לגַברָא דַּשׁמֵה יַוסֵף מֵן בַּיתֵּה דּדַוִיד וַשׁמָה לַבתֻולתָּא מַריַם׃
בְּהִכָּנְסוֹ לְחַדְרָהּ אָמַר הַמַּלְאָךְ, "שִׂמְחִי, בְּרוּכַת הַחֶסֶד. יהוה עִמָּךְ".
וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ הַבָּיְתָה וַיֹּאמֶר שָׁלוֺם לָךְ הַבַּת רֻחָמָה יְהוָֺה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים:
גַּבְרִיאֵל נְגַלֶּה אֶל מִרְיָם וְאָמַר לָהּ: "שָׁלוֹם לְךָ ,אֵשֶׁת חֵן, ה' עִמְּךָ!"
וְנִכְנַס אֵלֶיהָ הַמַּלְאָךְ וְאָמַר לָהּ: שָׁלוֹם לָךְ, מְלֵאַת חֵן; אֲדוֹנֵינוּ עִמָּךְ, בְּרוּכָה בַּנָּשִׁים.
I všed k ní anděl, dí: Zdráva buď milostí obdařená, Pán s tebou, požehnaná ty mezi ženami.
Přistoupil k ní a řekl: „Buď zdráva, milostí zahrnutá, Pán s tebou(d).“ (d) var: + požehnaná mezi ženami
Καὶ εἰσελθὼν ὁ ἄγγελος πρὸς αὐτὴν εἶπεν, Χαῖρε, κεχαριτωμένη· ὁ κύριος μετὰ σοῦ, εὐλογημένη σὺ ἐν γυναιξίν.
ועַל לוָתָה מַלַאכָא וֵאמַר לָה שׁלָם לֵכי מַליַת טַיבֻּותָא מָרַן עַמֵכי בּרִיכַת בּנֵשֵׁא׃
הִיא נִדְהֲמָה לְשֵׁמַע הַדָּבָר וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ מַה טִּיבָהּ שֶׁל הַבְּרָכָה הַזֹּאת.
וְהִיא בִּרְאוֺתָה וַתִּתְחַלְחַל לִדְבָרוֺ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת:
מִרְיָם נִבְהֲלָה לְרֶגַע; דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ הֵבִיכוּ אוֹתָהּ, וְהִיא נִסְּתָה לְנַחֵשׁ בְּלִבָּהּ לָמָּה הוּא הִתְכַּוֵּן.
וְהִיא, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה, נִבְהֲלָה מִדְּבָרוֹ וְהִרְהֲרָה מַהוּ הַשָּׁלוֹם הַזֶּה.
Ona pak uzřevši ho, zarmoutila se nad řečí jeho, a myslila, jaké by to bylo pozdravení.
Ona se nad těmi slovy velmi zarazila a uvažovala, co ten pozdrav znamená.
Ἡ δὲ ἰδοῦσα διεταράχθη ἐπὶ τῷ λόγῳ αὐτοῦ, καὶ διελογίζετο ποταπὸς εἴη ὁ ἀσπασμὸς οὗτος.
הִי דֵּין כַּד חזָת אֵתרַהבַּת בּמֵלתֵה ומֵתחַשׁבָא הוָת דּמָנָא הו שׁלָמָא הָנָא׃
אָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּפְחֲדִי, מִרְיָם, כִּי מָצָאת חֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירְאִי מִרְיָם כִּי-מָצָאת חֵן בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים:
"אַל תִּפְחֲדִי, מִרְיָם," הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ הַמַּלְאָךְ, "כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי אֱלֹהִים וְהוּא הֶחֱלִיט לְבָרֵךְ אוֹתְךָ.
וְאָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ: אַל תִּירְאִי, מִרְיָם, כִּי מָצָאת חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
I řekl jí anděl: Neboj se, Maria, nebo jsi nalezla milost u Boha.
Anděl jí řekl: „Neboj se, Maria, vždyť jsi nalezla milost u Boha. ([Lukáš 1:13])
Καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος αὐτῇ, Μὴ φοβοῦ, Μαριάμ· εὗρες γὰρ χάριν παρὰ τῷ θεῷ.
וֵאמַר לָה מַלַאכָא לָא תֵּדחלִין מַריַם אֵשׁכַּחתּי גֵּיר טַיבֻּותָא לוָת אַלָהָא׃
הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ.
וְהִנָּךְ הָרָה וְיָלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ:
בְּעוֹד זְמַן קָצָר תִּכָּנְסִי לְהֵרָיוֹן וְתֵלְדִי בֶּן. בְּשֵׁם 'יֵשׁוּעַ' תִּקְרְאִי לוֹ.
כִּי הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ.
A počneš v životě, a porodíš syna, a nazůveš jméno jeho Ježíš.
Hle, počneš a porodíš syna a dáš mu jméno Ježíš. ([Genesis 16:11; Soudců 13:3; Izajáš 7:14; Matouš 1:21-Matouš 1:23])
Καὶ ἰδού, συλλήψῃ ἐν γαστρί, καὶ τέξῃ υἱόν, καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦν.
הָא גֵּיר תּקַבּלִין בַּטנָא ותִאלדִּין בּרָא ותֵקרֵין שׁמֵה יֵשֻׁוע׃
הוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא, וַיהוה אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו;
וְהוּא גָּדוֺל יִהְיֶה וּבֶן-עֶלְיוֺן יִקָּרֵא וְנָתַן לוֺ יְהוָֺה אֱלֹהִים אֶת-כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו:
הוּא יִהְיֶה רַם-מַעֲלָה וְיִקָּרֵא בֶּן-אֱלוֹהִים. ה' יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו,
זֶה גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן עֶלְיוֹן יִקָּרֵא, וַיהֹוָה אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו; וְיִמְלֹךְ עַל בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם,
Tenť bude veliký, a Syn Nejvyššího slouti bude, a dáť jemu Pán Bůh stolici Davida otce jeho.
Ten bude veliký a bude nazván synem Nejvyššího a Pán Bůh mu dá trůn jeho otce Davida. ([Izajáš 9:6; Daniel 2:44 Daniel 7:14])
Οὗτος ἔσται μέγας, καὶ υἱὸς ὑψίστου κληθήσεται· καὶ δώσει αὐτῷ κύριος ὁ θεὸς τὸν θρόνον Δαυὶδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ,
הָנָא נֵהוֵא רַב וַברֵה דּעֵלָיָא נֵתקרֵא ונֵתֵּל לֵה מָריָא אַלָהָא כֻּורסיֵה דּדַוִיד אַבֻוהי׃
וְיִמְלֹךְ עַל בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וְאֵין קֵץ לְמַלְכוּתוֹ."
וּמָלַךְ עַל-בֵּית יַעֲקֹב לְעוֺלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֺ אֵין קֵץ:
וְהוּא יִמְלֹךְ עַל עַם-יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וָעֶד; מַלְכוּתוֹ לֹא תִּסְתַּיֵּם לְעוֹלָם."
וּלְמַלְכוּתוֹ לֹא יִהְיֶה קֵץ.
A kralovati bude v domě Jákobově na věky, a království jeho nebude konce.
Na věky bude kralovat nad rodem Jákobovým a jeho království nebude konce.“
καὶ βασιλεύσει ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰακὼβ εἰς τοὺς αἰῶνας, καὶ τῆς βασιλείας αὐτοῦ οὐκ ἔσται τέλος.
ונַמלֵך עַל בַּיתֵּה דּיַעקֻוב לעָלַם וַלמַלכֻּותֵה סֻוף לָא נֵהוֵא׃
אָמְרָה מִרְיָם אֶל הַמַּלְאָךְ, "אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, הֲרֵי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִישׁ?"
וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל-הַמַּלְאָךְ אֵיכָה תִהְיֶה כָזֹאת וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ:
"כֵּיצַד אֹכֶל לָלֶדֶת?" שְׁאֵלָה מֵרִים בִּתְמִיהָה. "הֲרֵי אֲנִי בְּתוּלָה!"
אָמְרָה מִרְיָם לַמַּלְאָךְ: אֵיךְ תִּהְיֶה זֹאת, כִּי אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִישׁ?
I řekla Maria andělu: Kterak se to stane, poněvadž já muže nepoznávám?
Maria řekla andělovi: „Jak se to může stát, vždyť nežiji s mužem?“
Εἶπεν δὲ Μαριὰμ πρὸς τὸν ἄγγελον, Πῶς ἔσται τοῦτο, ἐπεὶ ἄνδρα οὐ γινώσκω;
אָמרָא מַריַם למַלַאכָא אַיכַּנָא תֵּהוֵא הָדֵא דּגַברָא לָא חכִים לִי׃
הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיִךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלַיִךְ. לָכֵן קָדוֹשׁ יִקָּרֵא הַיִּלוֹד, בֶּן־אֱלֹהִים.
וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבֹא עָלַיִךְ וְכֹחַ עֶלְיוֺן יָסֶךְ-לָךְ עַל-כֵּן גַּם-הַקָּדוֺשׁ הַיִּלוֺד יִקָּרֵא בֶּן-אֱלֹהִים:
הֵשִׁיב לָהּ הַמַּלְאָךְ: "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא אֵלֶיךָ, וּגְבוּרַת אֱלֹהִים תָּצֵל עָלֶיךָ. מִשּׁוּם כָּךְ הַבֵּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁיִּוָּלֵד יִקָּרֵא בֶּן-אֱלוֹהִים."
עָנָה הַמַּלְאָךְ וְאָמַר לָהּ: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלַיִךְ; עַל כֵּן הַנּוֹלָד מִמֵּךְ קָדוֹשׁ הוּה, וּבֶן הָאֱלֹהִים יִקָּרֵא .
A odpověděv anděl, řekl jí: Duch svatý sstoupí v tě, a moc Nejvyššího zastíní tobě; a protož i to, což se z tebe svatého narodí, slouti bude Syn Boží.
Anděl jí odpověděl: „Sestoupí na tebe Duch svatý a moc Nejvyššího tě zastíní; proto i tvé dítě bude svaté a bude nazváno Syn Boží. ([Matouš 1:20])
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἄγγελος εἶπεν αὐτῇ, Πνεῦμα ἅγιον ἐπελεύσεται ἐπὶ σέ, καὶ δύναμις ὑψίστου ἐπισκιάσει σοι· διὸ καὶ τὸ γεννώμενον ἅγιον κληθήσεται υἱὸς θεοῦ.
ענָא מַלַאכָא וֵאמַר לָה רֻוחָא דּקֻודשָׁא תִּאתֵא וחַילֵה דּעֵלָיָא נַגֵּן עלַיכּי מֵטֻל הָנָא הַו דּמֵתִילֵד בֵּכי קַדִּישָׁא הֻו וַברֵה דַּאלָהָא נֵתקרֵא׃ ס
וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ גַּם הִיא הָרְתָה בֵּן בְּזִקְנָתָהּ, וְזֹאת שֶׁקָּרְאוּ לָהּ עֲקָרָה הָרָה זֶה הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי,
וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע מוֺדַעְתֵּךְ הַנִּקְרֵאת עֲקָרָה הָרָה גַּם-הִיא לָלַת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה-לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי:
הַמַּלְאָךְ הִמְשִׁיךְ: "לִפְנֵי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִכְנְסָה קְרוֹבָתְךָ הַזְּקֵנָה אֱלִישֶׁבַע לְהֵרָיוֹן – כֵּן, זוֹ שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ קָרְאוּ לָהּ 'הָעֲקָרָה' – וְגַם הִיא תֵּלֵד בֶּן!
וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ גַּם הִיא הָרְתָה בֵּן בְּזִקְנָתָהּ. וְזֶה הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי לָהּ, לָהּ אֲשֶׁר נִקְרֵאת עֲקָרָה;
A aj, Alžběta, přítelkyně tvá, i ona počala syna v starosti své, a tento jest jí šestý měsíc, kteráž sloula neplodná.
Hle, i tvá příbuzná Alžběta počala ve svém stáří syna a již je v šestém měsíci, ač se o ní říkalo, že je neplodná. ([Lukáš 1:24])
Καὶ ἰδού, Ἐλισάβετ ἡ συγγενής σου, καὶ αὐτὴ συνειληφυῖα υἱὸν ἐν γήρει αὐτῆς· καὶ οὗτος μὴν ἕκτος ἐστὶν αὐτῇ τῇ καλουμένῃ στείρᾳ.
והָא אֵלִישׁבַע אַחיָנתֵּכי אָף הִי בַּטנָא בּרָא בּסַיבֻּותָה והָנָא יַרחָא דֵּשׁתָּא לָה להָי דּמֵתקַריָא עקַרתָא׃
כִּי לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל דָּבָר."
כִּי מֵאֱלֹהִים לֹא יִפָּלֵא כָּל-דָּבָר:
כִּי אֵין דָּבָר בִּלְתִּי אַשְׁפְּרִי לֶאֱלֹהִים".
כִּי לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים דָּבָר.
Neboť nebude nemožné u Boha žádné slovo.
Neboť ‚u Boha není nic nemožného‘.“ ([Genesis 18:14])
Ὅτι οὐκ ἀδυνατήσει παρὰ τῷ θεῷ πᾶν ῥῆμα.
מֵטֻל דּלָא עטֵל לַאלָהָא מֵדֵּם׃
אָמְרָה מִרְיָם, "הִנְנִי שִׁפְחַת אֲדֹנָי, יְהִי לִי כִּדְבָרֶךָ". וְהַמַּלְאָךְ הָלַךְ לוֹ.
וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֺה יְהִי-לִי כִדְבָרֶךׇ וַיֵּלֶךְ הַמַּלְאָךְ מֵאִתָּהּ:
"הִנְנִי שֶׁפַּחְתְּךָ, אֲדוֹנִי," אָמְרָה מִרְיָם בַּעֲנָוָה, "וַאֲנִי מוּכָנָה לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לִי. אָמָּן שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרֶיךָ." לְאַחַר מִכֵּן נֶעֱלַם הַמַּלְאָךְ.
אָמְרָה מִרְיָם: הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה, יְהִי לִי כִּדְבָרְךָ. וְהַמַּלְאָךְ הָלַךְ מֵאִמָּהּ.
I řekla Maria: Aj, děvka Páně, staniž mi se podlé slova tvého. I odšel od ní anděl.
Maria řekla: „Hle, jsem služebnice Páně; staň se mi podle tvého slova.“ Anděl pak od ní odešel.
Εἶπεν δὲ Μαριάμ, Ἰδού, ἡ δούλη κυρίου· γένοιτό μοι κατὰ τὸ ῥῆμά σου. Καὶ ἀπῆλθεν ἀπ' αὐτῆς ὁ ἄγγελος.
אָמרָא מַריַם הָא אֵנָא אַמתֵה דּמָריָא נֵהוֵא לִי אַיך מֵלתָך וֵאזַל מַלַאכָא מֵן לוָתָה׃ ס
בַּיָּמִים הָהֵם קָמָה מִרְיָם וּמִהֲרָה לָלֶכֶת אֶל אֵזוֹר הָהָר, אֶל אַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה.
וַתָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתַּחַשׁ לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל-עִיר יְהוּדָה:
כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים מִהֲרָה מִרְיָם אֶל הָרֵי יְהוּדָה, אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, וּבְהִכְנַסה אַל הַבִּיתַבְרְכָה אֶת אֱלִישֶׁבַע לְשָׁלוֹם.
וְקָמָה מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וּמִהֲרָה לָלֶכֶת אֶל הָהָר, לְעִרי יְהוּדָה.
Tedy povstavši Maria v těch dnech, odešla na hory s chvátáním do města Judova.
V těch dnech se Maria vydala na cestu a spěchala do hor do města Judova.
Ἀναστᾶσα δὲ Μαριὰμ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἐπορεύθη εἰς τὴν ὀρεινὴν μετὰ σπουδῆς, εἰς πόλιν Ἰούδα,
קָמַת דֵּין מַריַם בּהֻון בּיַומָתָא הָנֻון וֵאזַלת בּטִילָאיִת לטֻורָא לַמדִינתָּא דִּיהֻוד׃
הִיא נִכְנְסָה לְבֵית זְכַרְיָה וּבֵרְכָה אֶת אֱלִישֶׁבַע.
וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתִּפְקֹד אֶת-אֱלִישֶׁבַע לְשָׁלוֺם:
Luke-1-40
וְנִכְנְסָה לְבֵית זְכַרְיָה וְשָׁאֲלָה בִּשְׁלוֹם אֱלִישֶׁבַע.
I vešla do domu Zachariášova, a pozdravila Alžběty.
Vešla do domu Zachariášova a pozdravila Alžbětu.
καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον Ζαχαρίου, καὶ ἠσπάσατο τὴν Ἐλισάβετ.
ועֵלַת לבַיתֵּה דַּזכַריָא ושֵׁאלַת שׁלָמָה דֵּאלִישׁבַע׃
וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֱלִישֶׁבַע אֶת בִּרְכַּת מִרְיָם, רָקַד הַיֶּלֶד בְּבִטְנָהּ; אֱלִישֶׁבַע נִתְמַלְּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע פְּקוּדַת שָׁלוֺם מִפִּי מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּקִרְבָּהּ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ:
לְשֵׁמַע בִּרְכָתָהּ שֶׁל מִרְיָם הִתְנוֹעֵעַ הַתִּינוֹק בְּבִטְנָהּ שֶׁל אֱלִישֶׁבַע, וְהִיא נִמְלְאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֱלִישֶׁבַע אֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁל מִרְיָם, רָקַד הָעוֹלֵל בְּבִטְנָהּ; וְנִתְמַלְּאָה אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,
I stalo se, jakž uslyšela Alžběta pozdravení Marie, zplésalo nemluvňátko v životě jejím, a naplněna jest Duchem svatým Alžběta.
Když Alžběta uslyšela Mariin pozdrav, pohnulo se dítě v jejím těle; byla naplněna Duchem svatým
Καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ἡ Ἐλισάβετ τὸν ἀσπασμὸν τῆς Μαρίας, ἐσκίρτησεν τὸ βρέφος ἐν τῇ κοιλίᾳ αὐτῆς· καὶ ἐπλήσθη πνεύματος ἁγίου ἡ Ἐλισάβετ,
וַהוָא דּכַד שֵׁמעַת אֵלִישׁבַע שׁלָמָה דּמַריַם דָּץ עֻולָא בּכַרסָה וֵאתמַליַת אֵלִישׁבַע רֻוחָא דּקֻודשָׁא׃
וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל: "בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִּטְנֵךְ.
וַתִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ מִנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ:
"בְּרוּכָה אֶת בְּנָשִׁים, מִרְיָם, וּבָרוּךְ תִּינוֹקְךָ!" פָּרְצָה אֱלִישֶׁבַע בִּקְרִיאַת שִׂמְחָה.
וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמְרָה לְמִרְיָם: מְבֹרֶכֶת אַתְּ בַּנָּשִׁים, וּמְבֹרָךְ הַפְּרִי אֲשֶׁר בְּבִטְנֵךְ.
I zvolala hlasem velikým a řekla: Požehnaná ty mezi ženami, a požehnaný plod života tvého.
a zvolala velikým hlasem: „Požehnaná jsi nade všechny ženy a požehnaný plod tvého těla. ([Lukáš 11:27])
καὶ ἀνεφώνησεν φωνῇ μεγάλῃ, καὶ εἶπεν, Εὐλογημένη σὺ ἐν γυναιξίν, καὶ εὐλογημένος ὁ καρπὸς τῆς κοιλίας σου.
וַקעָת בּקָלָא רָמָא וֵאמרַת למַריַם מבַרַכתָּא אַנתּי בּנֵשֵׁא וַמבַרַך הֻו פִּארָא דַּבכַרסֵכי׃
וּמֵאַיִן לִי זֹאת, שֶׁאֵם אֲדוֹנִי בָּאָה אֵלַי?
וּמֵאַיִן בָּאַתְנִי כָזֹאת כִּי-אֵם אֲדֹנִי אֶלַי תָּבֹא:
"מַדּוּעַ זָכִיתִי בְּכָבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁאִם אֲדוֹנִי בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתִי?
מֵאַיִן לִי זֹאת, שֶׁאֵם אֲדוֹנִי בָּאָה אֵלַי?
A odkud mi to, aby přišla matka Pána mého ke mně?
Jak to, že ke mně přichází matka mého Pána?
Καὶ πόθεν μοι τοῦτο, ἵνα ἔλθῃ ἡ μήτηρ τοῦ κυρίου μου πρὸς μέ;
אַימֵכָּא לִי הָדֵא דֵּאמֵה דּמָרי תִּאתֵא לוָתי׃
כִּי הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְּאָזְנַי, רָקַד הַיֶּלֶד מִשִֹמְחָה בְּבִטְנִי.
כִּי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אָזְנִי קוֺל פְּקוּדַת שָׁלוֺם מִפִּיךְ רָקַד הַיֶּלֶד בְּקִרְבִּי מֵרֹב שִׂמְחָה:
הַתִּינוֹק בְּבִטְנִי הִתְנוֹעֵעַ בְּשִׂמְחָה לְשֵׁמַע קוֹל בִּרְכָתְךָ!
כִּי הִנֵּה כִּנְפֹל קוֹל בִּרְכָתֵךְ בְּאָזְנַי, רָקַד הָעוֹלֵל בְּשִׂמְחָה רַבָּה בְּבִטְנִי.
Nebo aj, jakž se stal hlas pozdravení tvého v uších mých, zplésalo radostně nemluvňátko v životě mém.
Hle, jakmile se zvuk tvého pozdravu dotkl mých uší, pohnulo se radostí dítě v mém těle.
Ἰδοὺ γάρ, ὡς ἐγένετο ἡ φωνὴ τοῦ ἀσπασμοῦ σου εἰς τὰ ὦτά μου, ἐσκίρτησεν τὸ βρέφος ἐν ἀγαλλιάσει ἐν τῇ κοιλίᾳ μου.
הָא גֵּיר כַּד נפַל קָלָא דַּשׁלָמֵכי בֵּאדנַי בּחַדֻותָא רַבּתָא דָּץ עֻולָא בּכַרסי׃
אַשְׁרֵי זוֹ שֶׁהֶאֱמִינָה כִּי יִתְקַיְּמוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ לָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים."
אַשְׁרֵךְ כִּי תַאֲמִינִי כִּי יָקוּם הַדָּבָר הָאָמוּר לָךְ מִפִּי-יְהוָֺה:
אֱלֹהִים בֶּרֶךְ אוֹתְךָ בְּצוּרָה נִפְלָאָה כָּזֹאת מִשּׁוּם שֶׁהַאֲמָנַת כִּי יְקַיֵּם אֶת דְּבָרָיו."
וְאַשְׁרֵי אֲשֶׁר הֶאֱמִינָה כִּי תִּהְיֶה הַשְׁלָמָה לַדְּבָרִים אֲשֶׁר דֻּבְּרוּ אֵלֶיהָ מֵאֵת יְהוָֹה.
A blahoslavená, kteráž uvěřila, neboť dokonány budou ty věci, kteréž jsou povědíny jí ode Pána.
A blahoslavená, která uvěřila, že se splní to, co jí bylo řečeno od Pána.“ ([Lukáš 1:20])
Καὶ μακαρία ἡ πιστεύσασα, ὅτι ἔσται τελείωσις τοῖς λελαλημένοις αὐτῇ παρὰ κυρίου.
וטֻובֵיה לַאידָא דּהַימנַת דּהָוֵא שֻׁולָמָא לַאילֵין דֵּאתמַלֵל עַמָה מֵן לוָת מָריָא׃ ס
אָז אָמְרָה מִרְיָם: "תְּרוֹמֵם נַפְשִׁי אֶת אֲדֹנָי
וַתַּעַן מִרְיָם וַתֹּאמַר תְּגַדֵּל נַפְשִׁי אֶת-יְהוָֺה:
הֵשִׁיבָה מִרְיָם:"בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה';
וְאָמְרָה מִרְיָם: תְּרוֹמֵם נַפְשִׁי אֶת יְהוָֹה
Tedy řekla Maria: Velebí duše má Hospodina,
Maria řekla: „Duše má velebí Pána ([1 Samuelova 2:1-1 Samuelova 2:10])
Καὶ εἶπεν Μαριάμ, Μεγαλύνει ἡ ψυχή μου τὸν κύριον,
וֵאמרַת מַריַם מַורבָא נַפשׁי למָריָא׃
וְתָגֵל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי
וְתָגֵל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי:
אָגִיל וְאֶשְׂמַח בֶּאֱלֹהִים מוֹשִׁיעִי!
וְתָגֵל רוּחִי בֵּאלֹהִים מוֹשִׁיעִי,
A veselí se duch můj v Bohu, spasiteli svém,
a můj duch jásá v Bohu, mém spasiteli,
καὶ ἠγαλλίασεν τὸ πνεῦμά μου ἐπὶ τῷ θεῷ τῷ σωτῆρί μου.
וחֵדיַת רֻוחי בַּאלָהָא מַחיָני׃
כִּי רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ. הִנֵּה 'אַשְׁרֶיהָ' יֵאָמֵר לִי מֵעַתָּה וּלְדוֹר דּוֹרִים.
כִּי רָאָה בָעֳנִי שִׁפְחָתוֺ מֵהַיּוֺם הַזֶּה וָמַעְלָה יְאַשְּׁרוּנִי כָּל-הַדֹּרוֺת:
כִּי עָשָׂה חֶסֶד עִם שִׁפְחָתוֹ,וּמֵעַתָּה יְבָרְכוּנִי כָּל הַדּוֹרוֹת.
אֲשֶׁר הִבִּיט בְּשֵׁפֶל אֲמָתוֹ; כִּי הִנֵּה מֵעַתָּה בְּרוּכָה יִקְרָאוּנִי כָּל הַדּוֹרוֹת,
Že vzezřel na ponížení děvky své; neb aj, od této chvíle blahoslaviti mne budou všickni národové.
že se sklonil ke své služebnici v jejím ponížení. Hle, od této chvíle budou mne blahoslavit všechna pokolení(e), (e) všechny národy
Ὅτι ἐπέβλεψεν ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης αὐτοῦ. Ἰδοὺ γάρ, ἀπὸ τοῦ νῦν μακαριοῦσίν με πᾶσαι αἱ γενεαί.
דּחָר בּמֻוכָכָא דַּאמתֵה הָא גֵּיר מֵן הָשָׁא טֻובָא נֵתּלָן לִי שַׁרבָּתָא כֻּלהֵין׃
כִּי גְּדוֹלוֹת עָשָׂה בִּי שַׁדַּי, קָדוֹשׁ שְׁמוֹ
גְּדֹלוֺת עָשָׂה עִמָּדִי אַדִּיר הוּא וְקָדוֺשׁ שְׁמוֺ:
גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת עָשָׂה עַמִּי אֶל שֶׁדַּי, קָדוֹשׁ שְׁמוֹ.
כִּי גְּדוֹלוֹת עָשָׂה לִי אֲשֶׁר גִּבּוֹר הוּא וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ,
Neboť mi učinil veliké věci ten, kterýž mocný jest, a svaté jméno jeho,
že se mnou učinil veliké věci ten, který je mocný. Svaté jest jeho jméno ([Žalmy 111:9])
Ὅτι ἐποίησέν μοι μεγαλεῖα ὁ δυνατός, καὶ ἅγιον τὸ ὄνομα αὐτοῦ.
דַּעבַד לוָתי רַורבָתָא הַו דּחַילתָן וקַדִּישׁ שׁמֵה׃
וְחֶסֶד יהוה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו.
וְחַסְדּוֺ עַל-יְרֵאָיו בְּכָל-דּוֺר וָדוֺר:
מְדוֹר לְדוֹר הוּא מַעֲנִיק אֶת חַסְדּוֹ וְרַחֲמָיו לְכָל הַיְּרֵאִים אוֹתוֹ.
וְרַחֲמָיו לְדוֹרֵי דוֹרוֹת עַל יְרֵאָיו.
A jehož milosrdenství od pokolení až do pokolení bojícím se jeho.
a milosrdenství jeho od pokolení do pokolení k těm, kdo se ho bojí. ([Žalmy 103:17])
καὶ τὸ ἔλεος αὐτοῦ εἰς γενεὰς γενεῶν τοῖς φοβουμένοις αὐτόν.
וַחנָנֵה לדָרֵא ושַׁרבָּתָא עַל אַילֵין דּדָחלִין לֵה׃
עָשָׂה חַיִל בִּזְרוֹעוֹ פִּזַּר גֵאִים, פְּרִי מַחְשְׁבוֹת לִבָּם.
בִּזְרֹעוֺ עָשָׂה נִפְלָאוֺת הֵפִיץ גֵּאִים בִּמְזִמַּת לִבָּם:
בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה עָשָׂה מַעֲשֵׂי גְּבוּרָה,הֵפֵר מְזִמּוֹת גֵּאִים וּרְשָׁעִים,
פָּעַל נִצָּחוֹן בִּזְרוֹעוֹ, וּפִזֵּר גֵּאִים בְּמַחֲשֶׁבֶת לִבָּם.
Dokázal moci ramenem svým, rozptýlil pyšné myšlením srdce jejich.
Prokázal sílu svým ramenem, rozptýlil ty, kdo v srdci smýšlejí pyšně; ([2 Samuelova 22:28])
Ἐποίησεν κράτος ἐν βραχίονι αὐτοῦ· διεσκόρπισεν ὑπερηφάνους διανοίᾳ καρδίας αὐτῶν.
עבַד זָכֻותָא בַּדרָעֵה ובַדַּר חתִירַי בּתַרעִיתָא דּלֵבּהֻון׃
שַׂלִּיטִים הוֹרִיד מֵעַל כִּסְאוֹתָם וּשְׁפָלִים שָׂם לְמָרוֹם.
שַׁלִּיטִים הָדַף מִכִּסְאוֺתָם וַיָּשֶׂם שְׁפָלִים לַמָּרוֺם:
וְהוֹרִיד שַׁלִּיטִים מִכִּסְּאָם.אוּלָם אֶת הַשְּׁפָלִים וְהַנְּחוּתִים הוּא רוֹמֵם!
מִגֵּר תַּקִּיפִים מִכִּסְאוֹתָם, וְהֵרִים שְׁפָלִים.
Sházel mocné s stolic, a povýšil ponížených.
vladaře svrhl z trůnu a ponížené povýšil, ([Jób 5:11 Jób 12:19])
Καθεῖλεν δυνάστας ἀπὸ θρόνων, καὶ ὕψωσεν ταπεινούς.
סַחֵף תַּקִיפֵא מֵן כֻּורסַוָתָא וַארִים מַכִּיכֵא׃
נַפְשׂוֹת רְעֵבִים מִלֵּא טוֹב וַעֲשִׁירִים שִׂלַּח רֵיקָם.
רְעֵבִים מִלֵּא טוֺב וַעֲשִׁירִים שָׁלַח רֵיקָם:
אֶת הָעֲנִיִּים הֶאֱכִיל וְאֶת הָעֲשִׁירִים הִרְעִיב!
רְעֵבִים הִשְׂבִּיעַ טוּב, וַעֲשִׁירִים שִׁלַּח רֵיקָם.
Lačné nakrmil dobrými věcmi, a bohaté pustil prázdné.
hladové nasytil dobrými věcmi a bohaté poslal pryč s prázdnou. ([Žalmy 107:9])
Πεινῶντας ἐνέπλησεν ἀγαθῶν, καὶ πλουτοῦντας ἐξαπέστειλεν κενούς.
כַּפנֵא סַבַּע טָבָתָא ועַתִּירֵא שׁרָא ספִיקָאיִת׃
תָּמַךְ בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדוֹ זָכַר יהוה רַחֲמָיו
הֶחֱזִיק בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֺ וַיִּזְכָּר-לוֺ אֶת-רַחֲמָיו:
אֱלֹהִים תָּמַךְ בַּעֲבָדָו יִשְׂרָאֵל,וְלֹא שָׁכַח כִּי הִבְטִיחַ לַאֲבוֹתֵינוּ- לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ –לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וָעֶד!"
עָזַר לְישְׂרָאֵל עַבְדּוֹ וְזָכַר אֶת רַחֲמָיו;
Přijal Izraele, služebníka svého, byv pamětliv na milosrdenství,
Ujal se svého služebníka(f) Izraele, pamětliv svého milosrdenství, (f) syna ([Žalmy 98:3; Izajáš 41:8])
Ἀντελάβετο Ἰσραὴλ παιδὸς αὐτοῦ, μνησθῆναι ἐλέους,
עַדַּר לִאיסרָיֵל עַבדֵּה וֵאתּדּכַר חנָנֵה׃
כַּאֲשֶׁר דִבֵּר אֶל אֲבוֹתֵינוּ אֶל אַבְרָהָם וְאֶל זַרְעוֹ עַד עוֹלָם."
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לַאֲבֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֺ עַד-עוֺלָם:
Luke-1-55
כְּפִי שֶׁדִּבֵּר עִם אֲבוֹתֵינוּ, עִם אַבְרָהָם וְעִם זַרְעוֹ לְעוֹלָם.
Jakož mluvil otcům našim, Abrahamovi a semeni jeho na věky.
jež slíbil našim otcům, Abrahamovi a jeho potomkům navěky.“ ([Genesis 17:7 Genesis 22:17; Micheáš 7:20])
καθὼς ἐλάλησεν πρὸς τοὺς πατέρας ἡμῶν, τῷ Ἀβραὰμ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα.
אַיך דּמַלֵל עַם אַבָהַין עַם אַברָהָם ועַם זַרעֵה לעָלַם׃ ס
וּמִרְיָם נִשְׁאֲרָה אֵצֶל אֱלִישֶׁבַע כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וְאַחֲרֵי כֵּן חָזְרָה לְבֵיתָהּ.
וַתֵּשֶׁב עִמָּהּ מִרְיָם כִּשְׁלֹשֶׁת יְרָחִים וַתָּשָׁב אֶל-בֵּיתָהּ:
מִרְיָם נִשְׁאֲרָה אֵצֶל אֱלִישֶׁבַע כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, וּלְאַחַר מִכֵּן חָזְרָה לְבֵיתָהּ.
וְשָׁהֲתָה מִרְיָם אֵצֶל אֱלִישֶׁבַע כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ.
I zůstala Maria s ní asi za tři měsíce, a navrátila se do domu svého.
Maria zůstala s Alžbětou asi tři měsíce a pak se vrátila domů.
Ἔμεινεν δὲ Μαριὰμ σὺν αὐτῇ ὡσεὶ μῆνας τρεῖς, καὶ ὑπέστρεψεν εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς.
קַויַת דֵּין מַריַם לוָת אֵלִישׁבַע אַיך יַרחֵא תּלָתָא והֵפכַּת לבַיתָּה סּ סּ׃
עַתָּה מָלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וְהִיא יָלְדָה בֵּן.
וַיִּמְלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וַתֵּלֶד בֵּן:
בֵּינְתַיִם תַּמּוּ יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל אֱלִישֶׁבַע וְהִיא יַלְדָּה בֶּן.
וְאֱלִישֶׁבַע הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לָלֶדֶת וְהִיא יָלְדָה בֵּן.
Alžbětě pak naplnil se čas, aby porodila, i porodila syna.
Alžbětě se naplnil čas a přišla její hodina: narodil se jí syn.
Τῇ δὲ Ἐλισάβετ ἐπλήσθη ὁ χρόνος τοῦ τεκεῖν αὐτήν, καὶ ἐγέννησεν υἱόν.
אֵלִישׁבַע דֵּין הוָא הוָא לָה זַבנָא דּתִאלַד ויֵלדַּת בּרָא׃
כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ כִּי הִגְדִּיל אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עִמָּהּ, שָׂמְחוּ אִתָּהּ.
וּשְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֺבֶיהָ שָׁמְעוּ כִּי-הִגְדִּיל יְהוָֺה חַסְדּוֺ עָלֶיהָ וַיִּשְׂמְחוּ אִתָּהּ:
הַשְּׁמוּעָה עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה אִתָּהּ ה' הִתְפַּשְּׁטָה עַד מְהֵרָה בֵּין שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְכֻלָּם שָׂמְחוּ בְּשִׂמְחָתָהּ.
וְשָׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ כִּי הִגְדִּיל אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עָלֶיהָ וְשָׂמְחוּ אִתָּהּ.
A uslyšeli sousedé a přátelé její, že Hospodin veliké učinil s ní milosrdenství své, i radovali se spolu s ní.
A když uslyšeli její sousedé a příbuzní, že jí Pán prokázal tak veliké milosrdenství, radovali se spolu s ní.
Καὶ ἤκουσαν οἱ περίοικοι καὶ οἱ συγγενεῖς αὐτῆς ὅτι ἐμεγάλυνεν κύριος τὸ ἔλεος αὐτοῦ μετ' αὐτῆς, καὶ συνέχαιρον αὐτῇ.
וַשׁמַעו שׁבָבֵיה וַבנַי טֻוהמָה דַּאסגִּי אַלָהָא חנָנֵה לוָתָה וחָדֵין הוַו עַמָה׃ ס
בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי בָּאוּ לָמוּל אֶת הַיֶּלֶד וְקָרְאוּ לוֹ זְכַרְיָה, כְּשֵׁם אָבִיו.
וַיְהִי בַּיּוֺם הַשְּׁמִינִי וַיָּבֹאוּ לָמוּל אֶת-הַיָּלֶד וַיִּקְרְאוּ לוֺ זְכַרְיָהוּ עַל-שֵׁם אָבִיו:
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְהֻלֶּדֶת הַתִּינוֹק הִתְכַּנְּסוּ הַשְּׁכֵנִים וְהַקְּרוֹבִים לְטֶקֶס בְּרִית-הַמִּלָּה. הָאוֹרְחִים הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַתִּינוֹק יִקָּרֵא "זְכַרְיָה" – עַל שָׁם אָבִיו,
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי בָּאוּ לָמוּל אֶת הַיֶּלֶד, וְקָרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם אָבִיו זְכַרְיָה.
Stalo se pak v den osmý, přišli obřezovati dítěte, a nazývali jej jménem otce jeho Zachariášem.
Osmého dne se sešli k obřízce dítěte a chtěli mu dát po jeho otci jméno Zachariáš. ([Leviticus 12:3])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ὀγδόῃ ἡμέρᾳ, ἦλθον περιτεμεῖν τὸ παιδίον· καὶ ἐκάλουν αὐτὸ ἐπὶ τῷ ὀνόματι τοῦ πατρὸς αὐτοῦ Ζαχαρίαν.
וַהוָא ליַומָא דַּתמָניָא וֵאתַו למֵגזרֵה לטַליָא וקָרֵין הוַו לֵה בַּשׁמָא דַּאבֻוהי זכַריָא׃
אַךְ אִמּוֹ הֵגִיבָה וְאָמְרָה: "לֹא! יוֹחָנָן הוּא יִקָּרֵא."
וַתַּעַן אִמּוֺ וַתֹּאמַר לֹא-כֵן כִּי הוּא יוֺחַנָן יִקָּרֵא:
אוּלָם אֱלִישֶׁבַע אָמְרָה: "לֹא, שָׁם הַתִּינוֹק יוֹחָנָן!"
וְעָנְתָה אִמּוֹ וְאָמְרָה לָהֶם: לֹא כָּךְ אֶלָּא יוֹחָנָן יִקָּרֵא.
Ale odpověděvši matka jeho, řekla: Nikoli, ale slouti bude Jan.
Jeho matka na to řekla: „Nikoli, bude se jmenovat Jan.“
Καὶ ἀποκριθεῖσα ἡ μήτηρ αὐτοῦ εἶπεν, Οὐχί, ἀλλὰ κληθήσεται Ἰωάννης.
וַענָת אֵמֵה וָאמרָא להֻון לָא הָכַנָא אֵלָא נֵתקרֵא יֻוחַנָן׃
אָמְרוּ לָהּ: "אֵין אִישׁ בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אֲשֶׁר נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה",
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲלֹא אֵין-בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אִישׁ נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה:
"יוֹחָנָן?" הִתְפַּלְּאוּ הָאוֹרְחִים. "אֲבָל אֵין בְּמִשְׁפַּחְתְּךָ אַף אֶחָד בַּשֵּׁם הַזֶּה".
וְאָמְרוּ לָהּ: אֵין אִישׁ בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אֲשֶׁר נִקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה.
I řekli jí: Však žádného není v rodu tvém, kterýž by sloul jménem tím.
Řekli jí: „Nikdo z tvého příbuzenstva se tak nejmenuje!“
Καὶ εἶπον πρὸς αὐτὴν ὅτι Οὐδείς ἐστιν ἐν τῇ συγγενείᾳ σου ὃς καλεῖται τῷ ὀνόματι τούτῳ.
וֵאמַרו לָה דּלַיתּ אנָשׁ בּשַׁרבּתֵכי דּמֵתקרֵא בַּשׁמָא הָנָא׃
וְרָמְזוּ לְאָבִיו כְּדֵי לָדַּעַת אֵיזֶה שֵׁם יִרְצֶה כִּי יִקָּרֵא.
וַיִּתְּנוּ אוֺת לְאָבִיו לֵאמֹר מָה-עִם לְבָבוֺ מַה-יִּקְרָא-לוֺ:
הֵם פָּנוּ אֶל זְכַרְיָה (שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְדַבֵּר), וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם וּבִרְמָזִים כֵּיצַד יִקָּרֵא הַתִּינוֹק.
וְרָמְזוּ לְאָבִיו, אֵיך הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ.
I dávali návěští otci jeho, jak by ho chtěl nazývati.
Obrátili se na otce, jaké mu chce dát jméno.
Ἐνένευον δὲ τῷ πατρὶ αὐτοῦ, τὸ τί ἂν θέλοι καλεῖσθαι αὐτόν.
וַרמַזו לַאבֻוהי דַּאיכַּנָא צָבֵא דַּנשַׁמֵיוהי׃
זְכַרְיָה בִּקֵּשׁ לוּחַ וְכָתַב עָלָיו "יוֹחָנָן שְׁמוֹ". כֻּלָּם תָּמְהוּ.
וַיִּשְׁאַל לוּחַ וַיִּכְתֹּב עָלָיו לֵאמֹר יוֺחָנָן שְׁמוֺ וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם:
זְכַרְיָה בִּקֵּשׁ בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ לוּחַ, וְכָתַב עָלָיו: "שָׁם הַיֶּלֶד יוֹחָנָן".
וּבִקֵּשׁ לוּחַ וְכָתַב לֵאמֹר, יוֹחָנָן שְׁמוֹ; וְהִתְפַּלְּאוּ הַכֹּל.
A on požádav deštičky, napsal, řka: Jan jest jméno jeho. I divili se všickni.
On požádal o tabulku a napsal na ni: Jeho jméno je Jan. A všichni se tomu divili. ([Lukáš 1:13])
Καὶ αἰτήσας πινακίδιον ἔγραψεν, λέγων, Ἰωάννης ἐστὶν τὸ ὄνομα αὐτοῦ· καὶ ἐθαύμασαν πάντες.
וַשׁאֵל פֵּנקִיתָא וַכתַב וֵאמַר יֻוחַנָן הֻו שׁמֵה וֵאתּדַּמַרו כֻּלנָשׁ׃
בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִפְתַּח פִּיו וְהֻתְּרָה לְשׁוֹנוֹ, וְהוּא דִּבֵּר וּבֵרַַךְ אֶת אֱלֹהִים.
וּפִתְאֹם נִפְתַּח פִּיהוּ וּמִלָּתוֺ עַל-לְשֹׁנוֺ וַיְבָרֶךְ אֶת-הָאֱלֹהִים:
בְּאוֹתוֹ רֶגַע חָזַר אֵלָיו כֹּשֶׁר הַדִּבּוּר וְהוּא הֵחֵל לְבָרֵךְ אֶת אֱלֹהִים.
וּמִיָּד נִפְתַּח פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, וְדִבֵּר וּבֵרֵךְ אֶת הָאֱלֹהִים.
A hned otevřela se ústa jeho a jazyk jeho, i mluvil, velebě Boha.
Ihned se uvolnila jeho ústa i jazyk a on mluvil a chválil Boha.
Ἀνεῴχθη δὲ τὸ στόμα αὐτοῦ παραχρῆμα καὶ ἡ γλῶσσα αὐτοῦ, καὶ ἐλάλει εὐλογῶν τὸν θεόν.
ומֵחדָא אֵתפּתַח פֻּומֵה ולֵשָׁנֵה ומַלֵל ובַרֵך לַאלָהָא׃
יִרְאָה הָיְתָה עַל כָּל שְׁכֵנֵיהֶם, וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סֻפְּרוּ בְּכָל חֶבֶל הָרֵי יְהוּדָה.
וַתִּפֹּל יִרְאָה עַל-כָּל-שְׁכֵנֵיהֶם מִסָּבִיב וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סֻפְּרוּ בְּכָל-הָרֵי יְהוּדָה:
כָּל הַשְּׁכוּנָה נִמְלְאָה יִרְאַת כָּבוֹד, וְהַדָּבָר הָיָה נוֹשֵׂא לְשִׂיחָה בְּכָל הָרֵי יְהוּדָה.
וְהָיְתָה יִרְאָה עַל כָּל שְׁכֵנֵיהֶם; וּבְכָל הַר יְהוּדָה סֻפְּרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
Tedy přišla bázeň na všecky sousedy jejich, a po všech horách Judských rozhlásána jsou všecka ta slova.
Tu padla bázeň na všechny sousedy a všude po judských horách se mluvilo o těchto událostech.
Καὶ ἐγένετο ἐπὶ πάντας φόβος τοὺς περιοικοῦντας αὐτούς· καὶ ἐν ὅλῃ τῇ ὀρεινῇ τῆς Ἰουδαίας διελαλεῖτο πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα.
וַהוָת דֵּחלתָא עַל כֻּלהֻון שׁבָבַיהֻון וַבכֻלֵה טֻורָא דִּיהֻוד הָלֵין מֵתמַללָן הוַי׃
כָּל הַשּׁוֹמְעִים שָׁמְרוּ זֹאת בְּלִבָּם וְאָמְרוּ "מָה אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה?" וְאָמְנָם יַד יהוה הָיְתָה עִמּוֹ.
וְכָל-הַשֹּׁמְעִים דִבְּרוּ עַל-לִבָּם לֵאמֹר מַה יִהְיֶה אֵפוֺא הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיַד-יְהוָֺה הָיְתָה עָלָיו:
כָּל הַשּׁוֹמְעִים הִתְרַשְּׁמוּ עֲמֻקּוֹת וְאָמְרוּ: "מְעַנְיֵן לָמָּה נוֹעַד הַיֶּלֶד הַזֶּה." כִּי הָיָה בָּרוּר לָהֶם שֶׁאֱלֹהִים אִתּוֹ.
וְכָל הַשּׁוֹמְעִים הִרְהֲרוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ: מָה אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה? וְיַד יְהוָֹה הָיְתָה עִמּוֹ.
A všickni, kteříž o tom slyšeli, skládali to v srdci svém, řkouce: I jaké dítě toto bude? A ruka Páně byla s ním.
Všichni, kteří to uslyšeli, uchovávali to v mysli a říkali: „Čím toto dítě bude?“ A ruka Hospodinova byla s ním(g). (g) „Čím toto dítě bude, vždyť je s ním ruka Hospodinova!“ ([Lukáš 2:19 Lukáš 2:51; Skutky apoštolské 11:21])
Καὶ ἔθεντο πάντες οἱ ἀκούσαντες ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῶν, λέγοντες, Τί ἄρα τὸ παιδίον τοῦτο ἔσται; Καὶ χεὶρ κυρίου ἦν μετ' αὐτοῦ.
וכֻלהֻון דַּשׁמַעו מֵתחַשׁבִין הוַו בּלֵבּהֻון וָאמרִין מָנָא כַּי נֵהוֵא טַליָא הָנָא וִאידֵה דּמָריָא אִית הוָת עַמֵה׃ ס
אָז נִתְמַלֵּא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִבָּא לֵאמֹר:
וַיִּמָלֵא זְכַרְיָהוּ אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר:
לְאַחַר מִכֵּן נִמְלָא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִבֵּא אֶת הַנְּבוּאָה הַבָּאָה:
וְנִתְמַלֵּא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִתְנַבֵּא וְאָמַר:
Zachariáš pak otec jeho naplněn jest Duchem svatým, a prorokoval, řka:
Jeho otec Zachariáš byl naplněn Duchem svatým a takto prorocky mluvil:
Καὶ Ζαχαρίας ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἐπλήσθη πνεύματος ἁγίου, καὶ προεφήτευσεν, λέγων,
וֵאתמלִי זכַריָא אַבֻוהי רֻוחָא דּקֻודשָׁא וֵאתנַבִּי וֵאמַר׃
"בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּקַד אֶת עַמּוֹ וּפְדוּת שָׁלַח לוֹ
בָּרוּךְ יְהוָֺה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד וְשָׁלַח פְּדוּת לְעַמוֺ:
"בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי פָּנָה אֶל עַמּוֹ, הוֹדִיעַ וּפָדָה אוֹתוֹ.
בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי פָּקַד אֶת עַמּוֹ וּפָעַל לוֹ יְשׁוּעָה;
Požehnaný Pán Bůh Izraelský, že navštívil a učinil vykoupení lidu svému.
„Pochválen buď Hospodin, Bůh Izraele, protože navštívil a vykoupil svůj lid ([Žalmy 41:14 Žalmy 72:18 Žalmy 111:9])
Εὐλογητὸς κύριος ὁ θεὸς τοῦ Ἰσραήλ, ὅτι ἐπεσκέψατο καὶ ἐποίησεν λύτρωσιν τῷ λαῷ αὐτοῦ,
מבַרַך הֻו מָריָא אַלָהֵה דִּאיסרָיֵל דַּסעַר עַמֵה וַעבַד לֵה פֻּורקָנָא׃
וְהִצְמִיחַ לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ
וַיָּרֶם לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית-דָּוִד עַבְדּוֺ:
ה' שָׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ גִּבּוֹר מִשּׁוֹשֶׁלֶת בֵּית דָּוִד עָבְדוּ –
וְהֵקִים לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ,
A vyzdvihl nám roh spasení v domě Davida, služebníka svého,
a vzbudil nám mocného spasitele(h) z rodu(i) Davida, svého služebníka, (h) ř: vyzdvihl nám roh spásy (i) ř: v domě ([Žalmy 18:3])
καὶ ἤγειρεν κέρας σωτηρίας ἡμῖν ἐν τῷ οἴκῳ Δαυὶδ τοῦ παιδὸς αὐτοῦ -
וַאקִים לַן קַרנָא דּפֻורקָנָא בּבַיתֵּה דּדַוִיד עַבדֵּה׃
כִּדְבַר אֲדֹנָי מֵעוֹלָם בְּיָד נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי-נְבִיאָיו הַקְּדוֺשִׁים אֲשֶׁר מִקֶּדֶם:
כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים עוֹד לִפְנֵי זְמַן רַב –
כְּמוֹ שֶׁדִּבֵּר בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם --
Jakož mluvil skrze ústa proroků svých svatých, kteříž byli od věků,
jak mluvil ústy svatých proroků od pradávna;
καθὼς ἐλάλησεν διὰ στόματος τῶν ἁγίων τῶν ἀπ' αἰῶνος προφητῶν αὐτοῦ -
אַיך דּמַלֵל בּפֻומָא דַּנבִיַוהי קַדִּישֵׁא דּמֵן עָלַם׃
לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִיַּד אוֹיֵב וּמִיַּד כָּל שׂוֹנֵא
לְהוֺשִׁיעַ לָנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּמִכַּף כָּל-שׂנְאֵינוּ:
כְּדֵי לְהַצִּילֵנוּ מִיָּד כָּל אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ.
לְהוֹשִׁיעֵנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ וּמִיַּד כָּל שׂוֹנֵאינוּ;
O vysvobození z nepřátel našich, a z ruky všech, kteříž nás nenáviděli,
zachránil nás od našich nepřátel a z rukou všech, kteří nás nenávidí, ([Žalmy 106:10])
σωτηρίαν ἐξ ἐχθρῶν ἡμῶν, καὶ ἐκ χειρὸς πάντων τῶν μισούντων ἡμᾶς·
דּנֵפרקַן מֵן בּעֵלדּבָבַין ומֵן אִידָא דּכֻלהֻון סָנַאין׃
לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ
לִגְמָל-חֶסֶד עִם-אֲבוֺתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת-בְּרִית קָדְשׁוֺ:
"אֱלֹהִים זוֹכֵר אֶת בְּרִיתוֹ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְאֶת שְׁבוּעָתוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ:
וְעָשָׂה חַסְדּוֹ עִם אֲבוֹתֵינוּ, וְזָכַר אֶת בְּרִיתוֹמָיו הַקְּדוֹשׁוֹת,
Aby učinil milosrdenství s otci našimi, a rozpomenul se na smlouvu svou svatou,
slitoval se nad našimi otci a rozpomenul se na svou svatou smlouvu, ([Genesis 17:7; Žalmy 106:45])
ποιῆσαι ἔλεος μετὰ τῶν πατέρων ἡμῶν, καὶ μνησθῆναι διαθήκης ἁγίας αὐτοῦ,
וַעבַד חנָנֵה עַם אַבָהַין וֵעהַד לדִיַתִקַוהי קַדִּישָׁתָא׃
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ
אֶת-בְּרִית הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אֲבִינוּ:
Luke-1-73
וְאֶת הַשְּׁבוּעוֹת אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ,
Na přísahu, kterouž přisáhl Abrahamovi, otci našemu, žeť nám to dá,
na přísahu, kterou učinil našemu otci Abrahamovi, že nám dá, ([Genesis 22:16; Žalmy 105:8-Žalmy 105:9])
ὅρκον ὃν ὤμοσεν πρὸς Ἀβραὰμ τὸν πατέρα ἡμῶν, τοῦ δοῦναι ἡμῖν,
ומַומָתָא דִּימָא לַאברָהָם אַבֻון דּנֵתֵּל לַן׃
לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אוֹיֵב לְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּאֵין מוֹרָא
כִּי יַצִּילֵנוּ מִיַּד-צָר וְיִתְּנֵנוּ לְעָבְדוֺ בִּבְלִי-פָחָד:
לְהַצִּילֵנוּ מִיָּד אוֹיְבֵינוּ, וּלְהַעֲנִיק לָנוּ אֶת הַזְּכוּת לְשָׁרְתוֹ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ בַּקְּדֻשָּׁה, וּבְצַדְקַהוּלְלָא פַּחַד.
לָתֵת לָנוּ לְהִוָּשַׁע מִיַּד אוֹיבֵינוּ; וּלְעָבְדוֹ בְּלִי פַּחַד
Abychom bez strachu, z ruky nepřátel svých jsouce vysvobozeni, sloužili jemu,
abychom vysvobozeni z rukou nepřátel a prosti strachu ([Genesis 22:17])
ἀφόβως, ἐκ χειρὸς τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν ῥυσθέντας, λατρεύειν αὐτῷ
דּנֵתפּרֵק מֵן אִידָא דַּבעֵלדּבָבַין וַדלָא דֵּחלָא נֵפלֻוח קדָמַוהי׃
בִּקְדֻשָּׁה וָצֶדֶק לְפָנָיו כָּל יָמֵינוּ.
וְנִתְהַלֵּךְ בְּקֹדֶשׁ וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל-יְמֵי חַיֵּינוּ:
Luke-1-75
כָּל הַיָּמִים, בִּצְדָקָה וּבִקְדֻשָּׁה.
V svatosti a v spravedlnosti před oblíčejem jeho, po všecky dny života svého.
jej zbožně a spravedlivě ctili po všechny dny svého života. ([Titovi 2:12])
ἐν ὁσιότητι καὶ δικαιοσύνῃ ἐνώπιον αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας τὴς ζωῆς ἡμῶν.
כֻּלהֻון יַומָתַן בּכִאנֻותָא וַבזַדִּיקֻותָא׃
וּלְךָ, הַיֶּלֶד, נְבִיא אֵל עֶלְיוֹן יִקָּרֵא כִּי לְפָנָיו תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת דֶרֶךְ יהוה
וְגַם-אַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא-עֶלְיוֺן תִּקָּרֵא כִּי לִפְנֵי יְהוָֺה תֵּלֵךְ וְאֶת-דְּרָכָיו תְּפַנֶּה:
"וְאַתָּה, יַלְדֵי הַקָּטָן, תִּקָּרֵא נָבִיא לָאֵל עֶלְיוֹן, כִּי תֵּלֵךְ לִפְנֵי הָאָדוֹן וְתַפְנֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.
וְאֲתָּה, הַיֶּלֶד, נְבִיא עֶלְיוֹן תִּקָּרֵא, כִּי תֵּלֵךְ לְפְנֵי יְהוָֹה לְהָכִין אֶת דַּרְכּוֹ,
Ty pak, dítě, prorokem Nejvyššího slouti budeš, nebo předejdeš před tváří Páně připravovati cesty jeho,
A ty, synu, budeš nazván prorokem Nejvyššího, neboť půjdeš před Pánem, abys mu připravil cestu ([Malachiáš 3:1])
Καὶ σύ, παιδίον, προφήτης ὑψίστου κληθήσῃ· προπορεύσῃ γὰρ πρὸ προσώπου κυρίου ἑτοιμάσαι ὁδοὺς αὐτοῦ·
וַאנתּ טַליָא נבִיֵה דּעֵלָיָא תֵּתקרֵא תִּאזַל גֵּיר קדָם פַּרצֻופֵּה דּמָריָא דַּתטַיֵב אֻורחֵה׃
לְהוֹדִיעַ יְשׁוּעַת יהוה לְעַמּוֹ כִּי יִסְלַח לְחַטָּאתָם
וְנָתַתָּ דַּעַת יְשׁוּעָה לְעַמּוֺ הִיא הַסְּלִיחָה לְחַטֹּאתָם:
אַתָּה תְּלַמֵּד אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כֵּיצַד הֵם יְכוֹלִים לְהִוָּשַׁע עַל-יְדֵי סְלִיחַת חֲטָאֵיהֶם.
לְמַעַן יִתֵּן אֶת דַּעַת הַחַיִּים לְעַמּוֹ בִּסְלִיחַת חַטְּאוֹתֵיהֶם,
Aby dáno bylo umění spasitelné lidu jeho na odpuštění hříchů jejich,
a dal jeho lidu poznat spásu v odpuštění hříchů, ([Malachiáš 3:23-Malachiáš 3:24; Jeremjáš 31:34])
τοῦ δοῦναι γνῶσιν σωτηρίας τῷ λαῷ αὐτοῦ ἐν ἀφέσει ἁμαρτιῶν αὐτῶν,
דּנֵתֵּל מַדּעָא דּחַיֵא לעַמֵה בּשֻׁובקָנָא דַּחטָהַיהֻון׃
כְּרֹב רַחֲמָיו עִמָּנוּ וְדָרַךְ כּוֹכָב מִשָּׁמַיִם, פָּקֹד יִפְקְדֵנוּ
בִּזְרֹחַ לָנוּ אוֺר-בֹּקֶר מִמָּרוֺם מִמְּקוֺר רַחֲמֵי אֱלֹהֵינוּ:
"בִּזְכוּת אַהֲבָתוֹ, רַחֲמָיו וְטוֹב-לִבּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים יִזְרַח עָלֵינוּ אוֹר מִמָּרוֹם,
בְּרַחֲמֵי חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר בָּהֶם יִפְקְדֵנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם
Skrze střeva milosrdenství Boha našeho, v nichž navštívil nás, vyšed z výsosti,
pro slitování a milosrdenství našeho Boha, jímž nás navštíví(j) Vycházející z výsosti(k), (j) var: navštívil (k) ř: východ (vycházející slunce); nebo: výhonek z výsosti ([Malachiáš 3:20])
διὰ σπλάγχνα ἐλέους θεοῦ ἡμῶν, ἐν οἷς ἐπεσκέψατο ἡμᾶς ἀνατολὴ ἐξ ὕψους,
בּרַחמֵא דַּחנָנָא דַּאלָהַן דַּבהֻון נֵסערַן דֵּנחָא מֵן רַומָא׃
לְהָאִיר לְיוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְלָשִׂים פְּעָמֵינוּ לְדֶרֶךְ שָׁלוֹם."
לְהָאִיר לְישְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְיַשֵּׁר אַשּׁוּרֵינוּ בְּמַעְגְּלֵי שָׁלוֺם:
כְּדֵי לְהָאִיר לִשְׁרוּיִים בַּמָּוֶת וּבַחֲשֵׁכָה, וּכְדֵי לְהוֹבִיל אֶת רַגְלֵינוּ אֶל דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם."
לְהָאִיר לְיוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, לְיַשֵּׁר רַגְלֵינוּ בְּדֶרֶךְ הַשָׁלוֹם.
Aby se ukázal sedícím v temnostech a v stínu smrti, k spravení noh našich na cestu pokoje.
aby se zjevil(l) těm, kdo jsou ve tmě a stínu smrti, a uvedl naše kroky na cestu pokoje.“ (l) aby zazářil ([Izajáš 9:2; Matouš 4:16])
ἐπιφᾶναι τοῖς ἐν σκότει καὶ σκιᾷ θανάτου καθημένοις, τοῦ κατευθῦναι τοὺς πόδας ἡμῶν εἰς ὁδὸν εἰρήνης.
למַנהָרֻו לַאילֵין דַּבחֵשֻׁוכָא וַבטֵלָלֵא דּמַותָּא יָתבִּין דּנֵתרֻוץ רֵגלַין בֻּאורחָא דַּשׁלָמָא׃ ס
וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק בְּרוּחַ בִּהְיוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר עַד יוֹם הֵרָאוֹתוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל.
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד הוֺלֵךְ וְחָזֵק בָּרוּחַ וַיִּתְגּוֺרֵר בַּמִּדְבָּר עַד-יוֺם הֵרָאֹתוֺ אֶל-יִשְׁרָאֵל:
הַיֶּלֶד גָּדֵל, הִתְחַזֵּק וְהִתְחַשֵּׁל בְּאָפְיוֹ. הוּא הִתְגּוֹרֵר בַּמִּדְבָּר עַד שֶׁהִגִּיעַ הַמּוֹעֵד לְהַתְחִיל אֶת שְׁלִיחוּתוֹ אֶל עַם-יִשְׂרָאֵל.
וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק בְּרוּחַ, וְהָיָה בַּמִדְבָּר עַד לְיוֹם הֵרָאוֹתוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל.
Dítě pak rostlo, a posilovalo se v duchu, a bylo na poušti až do dne zjevení svého lidu Izraelskému.
Chlapec rostl a sílil na duchu; a žil na poušti až do dne, kdy vystoupil před Izrael. ([Lukáš 2:40])
Τὸ δὲ παιδίον ηὔξανεν καὶ ἐκραταιοῦτο πνεύματι, καὶ ἦν ἐν ταῖς ἐρήμοις ἕως ἡμέρας ἀναδείξεως αὐτοῦ πρὸς τὸν Ἰσραήλ.
טַליָא דֵּין רָבֵא הוָא ומֵתחַיַל בּרֻוחָא וַבחֻורבָּא אִיתַוהי הוָא עדַמָא ליַומָא דּתַחוִיתֵה דַּלוָת אִיסרָיֵל׃ ס
בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא צַו מֵאֵת הַקֵּיסָר אוֹגוּסְטוֹס לַעֲרֹךְ רִשּׁוּם תּוֹשָׁבִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת.
וִיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלִּפְנֵי הַקֵּיסַר אוֺגוּסְטוֺס לִמְנוֺת כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ:
בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה צִוָּה הַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי אוֹגוּסְטוּס לִפְקֹד אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית.
וּבַיָּמִים הָהֵם יָצָא צַו מֵאֵת אָגוּסְטוֹס קֵיסָר שֶׁיִּתְפַּקֵּד כָּל הָעָם בְּמַמְלַכְתּוֹ.
I stalo se v těch dnech, vyšlo poručení od císaře Augusta, aby byl popsán všecken svět.
Stalo se v oněch dnech, že vyšlo nařízení od císaře Augusta, aby byl po celém světě proveden soupis lidu.
Ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις, ἐξῆλθεν δόγμα παρὰ Καίσαρος Αὐγούστου, ἀπογράφεσθαι πᾶσαν τὴν οἰκουμένην.
הוָא דֵּין בּיַומָתָא הָנֻון וַנפַק פֻּוקדָּנָא מֵן אַגֻוסטָוס קֵסַר דּנֵתכּתֵב כֻּלֵה עַמָא דֻּאוחדָנֵה׃
הַמִּפְקָד הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, נֶעֱרַךְ בִּהְיוֹת קִירֶנְיוֹס נְצִיב סוּרְיָה.
הוּא הַמִּפְקָד הָרִאשׁוֺן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בִּימֵי קוּרִינִיּוֺס פַּחַת אֲרָם:
זֶה הָיָה מִפְקַד הַתּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹן, וְהוּא נֶעֱרַךְ בִּזְמַן שֶׁקּוֹרִינִיּוּס הָיָה שַׁלִּיט סוּרְיָה.
הַמִּפְקָד הָרִאשׁוֹן הַזֶּה הָיָה בִּנְצִיבוּת קוּרִניוֹס בְּסוּרְיָה.
(To popsání nejprvé stalo se, když vládařem Syrským byl Cyrenius.)
Tento první majetkový soupis se konal, když Sýrii spravoval Quirinius.
Αὕτη ἡ ἀπογραφὴ πρώτη ἐγένετο ἡγεμονεύοντος τῆς Συρίας Κυρηνίου.
הָדֵא מַכתּבָנֻותָא קַדמָיתָּא הוָת בּהִגמָנֻותָא דּקֻורִינָוס בּסֻורִיַא׃
הַכֹּל הָלְכוּ לְהִתְפַּקֵּד, אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ.
וַיֵּלְכוּ כֻלָּם לְהִמָּנוֺת אִישׁ אִישׁ לְעִירוֺ:
לְצֹרֶךְ הַמְּפַקֵּד נִדְרָשׁ כָּל אָדָם לָשׁוּב אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ.
וְהָלַךְ כָּל אִישׁ לְהִתְפַּקֵּד בְּעִירוֹ;
I šli všickni, aby zapsáni byli, jeden každý do svého města.
Všichni se šli dát zapsat, každý do svého města.
Καὶ ἐπορεύοντο πάντες ἀπογράφεσθαι, ἕκαστος εἰς τὴν ἰδίαν πόλιν.
וָאזֵל הוָא כֻּלנָשׁ דּנֵתכּתֵב בַּמדִינתֵּה׃
וְגַם יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, עָלָה מִן הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, מֵהָעִיר נָצְרַת לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית לֶחֶם,
וַיַּעַל גַּם-יוֺסֵף מִן-הַגָּלִיל מֵעִיר נְצָרֶת אֶל-עִיר דָּוִד הִיא בֵּית-לָחֶם כִּי מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִד הוּא:
גַּם יוֹסֵף, תּוֹשַׁב נָצְרַת שֶׁבַּגָּלִיל, חָזַר אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ – הוּא הָלַךְ אֶל הָעִיר בֵּית לֶחֶם בִּיהוּדָה, מֵאַחַר שֶׁהָיָה נֵצֶר לְמִשְׁפַּחַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.
וְעָלָה גַּם יוֹסֵף מִנָּצְרַת עִיר הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, אֶל עִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית-לֶחֶם -- כִּי הָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ --
Vstoupil pak i Jozef od Galilee z města Nazarétu do Judstva, do města Davidova, kteréž slove Betlém, (proto že byl z domu a z čeledi Davidovy),
Také Josef se vydal z Galileje, z města Nazareta, do Judska, do města Davidova, které se nazývá Betlém, poněvadž byl z domu a rodu Davidova, ([Lukáš 1:26-Lukáš 1:27; 1 Samuelova 16:1 1 Samuelova 16:13])
Ἀνέβη δὲ καὶ Ἰωσὴφ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας, ἐκ πόλεως Ναζαρέτ, εἰς τὴν Ἰουδαίαν, εἰς πόλιν Δαυίδ, ἥτις καλεῖται Βηθλέεμ, διὰ τὸ εἶναι αὐτὸν ἐξ οἴκου καὶ πατριᾶς Δαυίδ,
סלֵק הוָא דֵּין אָף יַוסֵף מֵן נָצרַת מדִינתָּא דַּגלִילָא לִיהֻוד לַמדִינתֵּה דּדַוִיד דּמֵתקַריָא בֵּית־לחֵם מֵטֻל דִּאיתַוהי הוָא מֵן בַּיתֵּה ומֵן שַׁרבּתֵה דּדַוִיד׃
לְהִתְפַּקֵּד עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ וְהִיא הָרָה.
וַיָּבֹא עִם-מִרְיָם הַמְאֹרָשָׂה לוֺ לָבֹא עַל-הַפְּקוּדִים וְהִיא הָרָה:
אֶל יוֹסֵף נִלְוְתָה אֲרוּסָתוֹ מִרְיָם שֶׁהָיְתָה בְּהֵרָיוֹן.
עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ בִּהְיוֹתָהּ הָרָה, כְּדֵי לְהִתְפַּקֵּד שָׁם.
Aby zapsán byl s Marií, zasnoubenou sobě manželkou těhotnou.
aby se dal zapsat s Marií, která mu byla zasnoubena(m) a čekala dítě. (m) var: se svou zasnoubenou ženou ([Matouš 1:18])
ἀπογράψασθαι σὺν Μαριὰμ τῇ μεμνηστευμένῃ αὐτῷ γυναικί, οὔσῃ ἐγκύῳ.
עַם מַריַם מכִירתֵּה כַּד בַּטנָא דּתַמָן נֵתכּתֵב׃ ס
כַּאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת
וַיְהִי בִּהְיוֺתָם שָׁם וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת:
בִּהְיוֹתָם בְּבֵית-לֶחֶם מִרְיָם הֵחֵלָּה בְּצִירֵי לֵדָה,
וְכַאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם, מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת;
I stalo se, když tam byli, naplnili se dnové, aby porodila.
Když tam byli, naplnily se dny a přišla její hodina.
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ εἶναι αὐτοὺς ἐκεῖ, ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ τεκεῖν αὐτήν.
וַהוָא דּכַד תַּמָן אֵנֻון אֵתמַלִיו יַומָתָה דּתִאלַד׃
וְהִיא יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. לְאַחַר שֶׁחִתְּלָה אוֹתוֹ הִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן.
וַתֵּלֶד אֶת-בְּנָהּ הַבְּכוֺר וַתְּחַתְּלֵהוּ בַחֲתוּלוֺת וַתָּשֶׂם אֹתוֺ בָּאֵבוּס כִּי לֹא-מָצְאוּ מָקוֺם לָהֶם בַּמָּלוֺן:
וְיָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. הִיא עָטְפָה אֶת הַתִּינוֹק וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בָּאֵבוּס, כִּי לֹא הִשִּׂיגוּ מְקוֹם לִינָה בְּאַכְסַנְיוֹת שֶׁהָיוּ מְלֵאוֹת עַד אֶפֶס מָקוֹם לְרֶגֶל הַמְּפַקֵּד.
וְיָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר, וְעָטְפָה אוֹתוֹ בְּחִתּוּלִים וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם לְהִתְאַכְסֵן בּוֹ.
I porodila Syna svého prvorozeného, a plénkami ho obvinula, a položila jej v jeslech, proto že neměli místa v hospodě.
I porodila svého prvorozeného syna, zavinula jej do plenek a položila do jeslí, protože se pro ně nenašlo místo pod střechou. ([Matouš 1:25])
Καὶ ἔτεκεν τὸν υἱὸν αὐτῆς τὸν πρωτότοκον, καὶ ἐσπαργάνωσεν αὐτόν, καὶ ἀνέκλινεν αὐτὸν ἐν τῇ φάτνῃ, διότι οὐκ ἦν αὐτοῖς τόπος ἐν τῷ καταλύματι.
ויֵלדַּת בּרָה בֻּוכרָא וַכרַכתֵּה בּעַזרֻורֵא וַארמיַתֵה בֻּאוריָא מֵטֻל דּלַיתּ הוָא להֻון דֻּוכּתָא אַיכָּא דַּשׁרֵין הוַו׃ ס
בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה.
וְרֹעִים הָיוּ לֵנִים בַָּּׂדֶה בָּאָרֶץ הַהִיא וְנֹטְרִים אֶת-עֶדְרֵיהֶם בְּאַשְׁמֻרוֺת הַלָּיְלָה:
בְּקִרְבַת מָקוֹם הָיוּ רוֹעִי-צֹאן אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ בַּשָּׂדֶה וְשָׁמְרוּ עַל עֶדְרָם בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה.
רוֹעִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ הָאֵזוֹר, אֲשֶׁר גָּרִים הָיוּ שָׁם וְשׁוֹמְרִים בְּמִשְׁמֶרֶת הַלַּיְלָה עַל עֶדְרֵיהֶם.
A pastýři byli v krajině té, ponocujíce, a stráž noční držíce nad svým stádem.
A v té krajině byli pastýři pod širým nebem a v noci se střídali v hlídkách u svého stáda.
Καὶ ποιμένες ἦσαν ἐν τῇ χώρᾳ τῇ αὐτῇ ἀγραυλοῦντες καὶ φυλάσσοντες φυλακὰς τῆς νυκτὸς ἐπὶ τὴν ποίμνην αὐτῶν.
רָעַוָתָא דֵּין אִית הוַו בֵּה בַּאתרָא דַּשׁרֵין הוַו תַּמָן ונָטרִין מַטַרתָא דּלִליָא עַל מַרעיָתהֻון׃
לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ יהוה וּכְבוֹד יהוה נָגַהּ סְבִיבָם. הֵם נִבְהֲלוּ עַד מְאֹד,
וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֺה נִצָּב עֲלֵיהֶם וּכְבוֺד יְהוָֺה זָרַח לָהֶם מִסָּבִיב וַיִּירְאוּ יִרְאָה גְדוֺלָה:
לְפֶתַע נְגַלֶּה אֲלֵיהֶם מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂדֶה נִמְלָא זֹהַר כָּבוֹד ה'. הָרוֹעִים נִבְהֲלוּ מְאוֹד,
וְהִנֵּה מַלְאַךְ אֱלֹהִים בָּא אֲלֵיהֶם וּכְבוֹד יְהוָֹה הֵאִיר עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּחֲדוּ פַּחַד רַב.
A aj, anděl Páně postavil se podlé nich, a sláva Páně osvítila je. I báli se bázní velikou.
Náhle při nich stál anděl Páně a sláva Páně se rozzářila kolem nich. Zmocnila se jich veliká bázeň. ([Lukáš 24:4-Lukáš 24:5])
Καὶ ἰδού, ἄγγελος κυρίου ἐπέστη αὐτοῖς, καὶ δόξα κυρίου περιέλαμψεν αὐτούς· καὶ ἐφοβήθησαν φόβον μέγαν.
והָא מַלַאכָא דַּאלָהָא אֵתָא לוָתהֻון ותֵשׁבֻּוחתֵּה דּמָריָא אַנהרַת עלַיהֻון וַדחֵלו דֵּחלתָא רַבּתָא׃
אוּלָם הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירָאוּ מְבֵַּׂר טוֺב אֲנִי לָכֶם וְרַב שָׂשׂוֺן לְכָל-הָעָם:
אוּלָם הַמַּלְאָךְ הִרְגִּיעַ אוֹתָם וְאָמַר: "אַל תִּפְחֲדוּ! בָּאתִי לְבַשֵּׂר לָכֶם חֲדָשׁוֹת מְשַׂמְּחוֹת בְּיוֹתֵר – לֹא לָכֶם בִּלְבַד, כִּי אִם לְכָל הָעָם!
וְאָמַר לָהֶם הַמַּלְאָךְ: אַל תְּפַחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵּׂר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעוֹלָם;
Tedy řekl jim anděl: Nebojtež se; nebo aj, zvěstuji vám radost velikou, kteráž bude všemu lidu.
Anděl jim řekl: „Nebojte se, hle, zvěstuji vám velikou radost, která bude pro všechen lid. ([Lukáš 1:30])
Καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ ἄγγελος, Μὴ φοβεῖσθε· ἰδοὺ γάρ, εὐαγγελίζομαι ὑμῖν χαρὰν μεγάλην, ἥτις ἔσται παντὶ τῷ λαῷ·
וֵאמַר להֻון מַלַאכָא לָא תֵּדחלֻון הָא גֵּיר מסַבַּר אנָא לכֻון חַדֻותָא רַבּתָא דּתֵהוֵא לכֻלֵה עָלמָא׃
הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן.
כִּי מוֺשִׁיעַ יֻלַּד לָכֶם הַיּוֺם הֲלֹא הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֺן בְּעִיר דָּוִד:
בְּבֵית-לֶחֶם עִיר דָּוִד נוֹלַד לָכֶם הַיּוֹם מוֹשִׁיעַ, הַלֹּא הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן!
כִּי נוֹלַד לָכֶם הַיּוֹם בְּעִיר דָּוִד מוֹשִׁיעַ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ.
Nebo narodil se vám dnes spasitel, kterýž jest Kristus Pán, v městě Davidově.
Dnes se vám narodil Spasitel, Kristus(n) Pán, v městě Davidově. (n) Mesiáš ([Skutky apoštolské 2:36])
ὅτι ἐτέχθη ὑμῖν σήμερον σωτήρ, ὅς ἐστιν χριστὸς κύριος, ἐν πόλει Δαυίδ.
אֵתִילֵד לכֻון גֵּיר יַומָנָא פָּרֻוקָא דִּאיתַוהי מָריָא משִׁיחָא בַּמדִינתֵּה דּדַוִיד׃
וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס."
וְזֶה לָכֶם הָאוֺת כִּי תִמְצְאוּ יֶלֶד בַּחֲתוּלָתוֺ שֹׁכֵב בָּאֵבוּס:
כְּהוֹכָחָה לַאֲמִתּוּת דִּבְרֵי תִּמְצְאוּ תִּינוֹק עָטוּף שׁוֹכֵב בָּאֵבוּס."
וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק עָטוּף בְּחִתּוּלִים וּמֻנָּח בְּאֵבוּס.
A toto vám bude za znamení: Naleznete nemluvňátko plénkami obvinuté, ležící v jeslech.
Toto vám bude znamením: Naleznete děťátko v plenkách, položené do jeslí.“ ([Izajáš 7:14])
Καὶ τοῦτο ὑμῖν τὸ σημεῖον· εὑρήσετε βρέφος ἐσπαργανωμένον, κείμενον ἐν φάτνῃ.
והָדֵא לכֻון אָתָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון עֻולָא דַּכרִיך בּעַזרֻורֵא וסִים בֻּאוריָא׃
פִּתְאוֹם הָיוּ לְיַד הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהֵמָּה מְהַלְלִים אֶת הָאֱלֹהִים וְאוֹמְרִים:
וּפִתְאֹם נִרְאוּ עִם-הַמַּלְאָךְ הֲמוֺן צְבָא הַשָּׁמָיִם מְזַמְּרִים לֵאלֹהִים וְאֹמְרִים:
לְפֶתַע הִצְטָרְפוּ אֶל הַמַּלְאָךְ צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, וְהֵם שָׁרוּ שִׁיר שֶׁבַח וּתְהִלָּה לֶאֱלֹהִים:
וּפִתְאוֹם נִרְאוּ עִם הַמַּלְאָךְ הֲמוֹנֵי צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים וְאוֹמְרִים:
A hned s andělem zjevilo se množství rytířstva nebeského, chválících Boha a řkoucích:
A hned tu bylo s andělem množství nebeských zástupů a takto chválili Boha:
Καὶ ἐξαίφνης ἐγένετο σὺν τῷ ἀγγέλῳ πλῆθος στρατιᾶς οὐρανίου, αἰνούντων τὸν θεόν, καὶ λεγόντων,
ומֵן שֵׁלי אֵתחזִיו עַם מַלַאכָא חַילַוָתָא סַגִּיֵאא דַּשׁמַיָא כַּד משַׁבּחִין לַאלָהָא וָאמרִין׃
"כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָצָה."
כָּבוֺד לֵאלֹהִים בַּמָּרוֺם שָׁלוֺם עֲלֵי-אָרֶץ וְלִבְנֵי אָדָם רָצוֺן:
"כָּבוֹד וּתְהִלָּה לֶאֱלֹהִים בִּמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם,וְשָׁלוֹם עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה לְכָל אוֹהֲבָיו הָעוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ!"
כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וְעַל הָאָרֶץ שָׁלוֹם וְתִקְוָה טוֹבָה לִבְנֵי אָדָם.
Sláva na výsostech Bohu, a na zemi pokoj, lidem dobrá vůle.
“Sláva na výsostech Bohu a na zemi pokoj mezi lidmi; Bůh v nich má zalíbení(o).“ (o) var: na zemi pokoj, lidem Boží zalíbení ([Lukáš 19:38])
Δόξα ἐν ὑψίστοις θεῷ, καὶ ἐπὶ γῆς εἰρήνη· ἐν ἀνθρώποις εὐδοκία.
תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא בַּמרַומֵא ועַל אַרעָא שׁלָמָא וסַברָא טָבָא לַבנַי־אנָשָׁא׃ ס
לְאַחַר שֶׁעָלוּ הַמַּלְאָכִים מֵעֲלֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, אָמְרוּ הָרוֹעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "בּוֹאוּ נֵלֵךְ עַד בֵּית לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר קָרָה, מַה שֶּׁאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לָנוּ."
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלוּ מֵעֲלֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַשָּׁמָיְמָה וַיֹּאמְרוּ הָרֹעִים אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ נֵלְכָה-נָּא עַד בֵּית-לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת-הַדָּבָר הַנַּעֲשָׂה שָּׁם אֲשֶׁר הוֺדִיעַ לָנוּ יְהוָֺה:
כַּאֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ הַמַּלְאָכִים מֵעֵינֵי הָרוֹעִים וְחָזְרוּ לַשָּׁמַיִם, אָמְרוּ הָרוֹעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "הַבָּא נִמְהָר לְבֵית-לֶחֶם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת מָה שֶׁגִּלָּה לָנוּ אֱלֹהִים."
וְכַאֲשֶׁר עָלוּ מֵאִתָּם הַמַּלְאָכִים לַשָּׁמַיִם, דִּבְּרוּ הָרוֹעִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: נֵלֵךְ עַד בֵּית-לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר קָרָה, כְּפִי שֶׁיְהוָֹה הוֹדִיעַ לָנוּ.
I stalo se, jakž odešli od nich andělé do nebe, že ti pastýři řekli vespolek: Poďme až do Betléma, a vizme tu věc, kteráž se stala, o níž Pán oznámil nám.
Jakmile andělé od nich odešli do nebe, řekli si pastýři: „Pojďme až do Betléma a podívejme se na to, co se tam stalo, jak nám Pán oznámil.“
Καὶ ἐγένετο, ὡς ἀπῆλθον ἀπ' αὐτῶν εἰς τὸν οὐρανὸν οἱ ἄγγελοι, καὶ οἱ ἄνθρωποι οἱ ποιμένες εἶπον πρὸς ἀλλήλους, Διέλθωμεν δὴ ἕως Βηθλέεμ, καὶ ἴδωμεν τὸ ῥῆμα τοῦτο τὸ γεγονός, ὃ ὁ κύριος ἐγνώρισεν ἡμῖν.
וַהוָא דּכַד אֵזַלו מֵן לוָתהֻון מַלַאכֵא לַשׁמַיָא מַלֵלו רָעַוָתָא חַד עַם חַד וָאמרִין נֵרדֵּא עדַמָא לבֵית־לחֵם ונֵחזֵא למֵלתָא הָדֵא דַּהוָת אַיך דּמָריָא אַודַּע לַן׃
הֵם הָלְכוּ מַהֵר וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם וְיוֹסֵף וְאֶת הַתִּינוֹק הַשּׁוֹכֵב בָּאֵבוּס.
וַיָּחִישׁוּ וַיָּבֹאוּ וַיִּמְצְאוּ אֶת-מִרְיָם וְאֶת-יוֺסֵף וְהַיֶּלֶד שֹׁכֵב בָּאֵבוּס:
הֵם מִהֲרוּ הָעִירָה וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם, אֶת יוֹסֵף וְאֶת הַתִּינוֹק שׁוֹכֵב בָּאֵבוּס.
וּבָאוּ מַהֵר וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם וְאֶת יוֹסֵף, וְאֶת הַתִּינוֹק הַמֻּנָּח בְּאֵבוּס.
I přišli, chvátajíce, a nalezli Marii a Jozefa, i to nemluvňátko ležící v jeslech.
Spěchali tam a nalezli Marii a Josefa i to děťátko položené do jeslí.
Καὶ ἦλθον σπεύσαντες, καὶ ἀνεῦρον τήν τε Μαριὰμ καὶ τὸν Ἰωσήφ, καὶ τὸ βρέφος κείμενον ἐν τῇ φάτνῃ.
וֵאתַו מסַרהבָאיִת וֵאשׁכַּחו למַריַם וַליַוסֵף וַלעֻולָא דּסִים בֻּאוריָא׃
כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד הַזֶּה.
וַיִּרְאוּ וַיַּשְׁמִיעוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר הֻגַּד לָהֶם עַל-הַיֶּלֶד הַזֶּה:
מִיָּד סִפְּרוּ הָרוֹעִים לְכֻלָּם אֶת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם בַּשָּׂדֶה, וְאֶת דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ עַל אוֹדוֹת הַיֶּלֶד הַזֶּה.
וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, הוֹדִיעוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁדֻּבַּר אֲלֵיהֶם עַל הַיֶּלֶד.
A viděvše, rozhlašovali, což jim povědíno bylo o tom děťátku.
Když je spatřili, pověděli(p), co jim bylo řečeno o tom dítěti. (p) var: rozhlásili
Ἰδόντες δὲ διεγνώρισαν περὶ τοῦ ῥήματος τοῦ λαληθέντος αὐτοῖς περὶ τοῦ παιδίου τούτου.
וכַד חזַו אַודַּעו למֵלתָא דֵּאתמַללַת עַמהֻון עלַוהי עַל טַליָא׃
כָּל הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם הָרוֹעִים,
וַיִּתְמְהוּ הַשֹּׁמְעִים עַל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-הִגִּידוּ לָהֶם הָרֹעִים:
כָּל הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ מְאוֹד עַל דִּבְרֵי הָרוֹעִים,
וְכָל הַשּׁוֹמְעִים הִתְפַּלְּאוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁסֻּפְּרוּ לָהֶם עַל-יְדֵי הָרוֹעִים,
I divili se všickni, kteříž slyšeli o tom, což jim bylo mluveno od pastýřů.
Všichni, kdo to uslyšeli, užasli nad tím, co jim pastýři vyprávěli. ([Lukáš 1:63 Lukáš 2:33 Lukáš 4:22 Lukáš 9:44])
Καὶ πάντες οἱ ἀκούσαντες ἐθαύμασαν περὶ τῶν λαληθέντων ὑπὸ τῶν ποιμένων πρὸς αὐτούς.
וכֻלהֻון דַּשׁמַעו אֵתּדַּמַרו עַל אַילֵין דֵּאתמַלֵל להֻון מֵן רָעַוָתָא׃
אַךְ מִרְיָם שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָם בְּלִבָּהּ.
וּמִרְיָם שָׁמְרָה אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתֶּהְגֶּה בָּם בְּלִבָּהּ:
וּבְכָל זֹאת מֵרִים שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבָּהּ וְהִרְהֲרָה בָּהֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.
אֲבָל מִרְיָם שָׁמְרָה אֶת כָּל הַמִּלִּים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָן בְּלִבָּהּ.
Ale Maria zachovávala všecky věci tyto, skládajici je v srdci svém.
Ale Maria to všechno v mysli zachovávala a rozvažovala o tom. ([Lukáš 1:66 Lukáš 2:51])
Ἡ δὲ Μαριὰμ πάντα συνετήρει τὰ ῥήματα ταῦτα, συμβάλλουσα ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς.
מַריַם דֵּין נָטרָא הוָת כֻּלהֵין מֵלֵא הָלֵין וַמפַחמָא בּלֵבָּה׃
לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ הָרוֹעִים כְּשֶׁהֵם מְהַלְלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי שֶּׁנֶּאֱמַר לָהֶם.
וְהָרֹעִים שָׁבוּ וַיִּתְּנוּ כָבוֺד וָעֹז לֵאלֹהִים עַל-כֹּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי-אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:
לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ הָרוֹעִים אֶל הַשָּׂדֶה, כְּשֶׁהֵם מְהַלְּלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת ה' עַל בִּקּוּר הַמַּלְאָךְ וְעַל שֶׁמָּצְאוּ אֶת הַתִּינוֹק כִּדְבָרָיו.
וְחָזְרוּ הָרוֹעִים כְּשֶׁהֵם מְשַׁבְּחִים וּמְהַלְלִים אֶת הָאֱלֹהִים עַל כָּל אֲשֶׁר רָאוּ וְשָׁמְעוּ, כְּפִי שֶׁדֻּבַּר אֲלֵיהֶם.
I navrátili se pastýři, velebíce a chválíce Boha ze všeho, což slyšeli a viděli, tak jakž bylo jim povědíno.
Pastýři se pak navrátili oslavujíce a chválíce Boha za všechno, co slyšeli a viděli, jak jim to bylo řečeno.
Καὶ ὑπέστρεψαν οἱ ποιμένες, δοξάζοντες καὶ αἰνοῦντες τὸν θεὸν ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἤκουσαν καὶ εἶδον, καθὼς ἐλαλήθη πρὸς αὐτούς.
וַהפַכו רָעַוָתָא הָנֻון כַּד משַׁבּחִין וַמהַללִין לַאלָהָא עַל כֻּל דַּחזַו וַשׁמַעו אַיכַּנָא דֵּאתמַלַל עַמהֻון׃ ס
כְּשֶׁמָּלְאוּ שְׁמוֹנָה יָמִים וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לָמוּל אוֹתוֹ קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כַּשֵּׁם שֶׁקָּרָא לוֹ הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי שֶׁהוֹרָה בַּבֶּטֶן.
וְכִמְלֹאת שְׁמֹנַת יָמִים לְהִמּוֺלוֺ וַיִּקָרֵא שְׁמוֺ יֵשׁוּעַ כַּשֵּׁם אֲשֶׁר קָרָא-לוֺ הַמַּלְאָךְ טֶרֶם נוֺצַר בַּבָּטֶן:
כַּעֲבֹר שְׁמוֹנָה יָמִים, בְּטֶקֶס בְּרִית-הַמִּלָּה, נִתָּן לְתִינוֹק הַשֵּׁם "יֵשׁוּעַ" – הַשֵּׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַמַּלְאָךְ עוֹד לִפְנֵי הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל מִרְיָם.
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ שְׁמוֹנָה יָמִים שְׁיִמּוֹל הַיֶּלֶד, נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, אֲשֶׁר נִקְרָא עַל-יְדֵי הַמַּלְאָךְ בְּטֶרֶם הוֹרָה בַּבֶּטֶן.
A když se naplnilo dní osm, aby obřezáno bylo to děťátko, i nazváno jest jméno jeho Ježíš, kterýmž bylo nazváno od anděla, prvé než se v životě počalo.
Když uplynulo osm dní a nastal čas k jeho obřízce, dali mu jméno Ježíš, které dostal od anděla dříve, než jej matka počala. ([Leviticus 12:3; Lukáš 1:31; Matouš 1:25])
Καὶ ὅτε ἐπλήσθησαν ἡμέραι ὀκτὼ τοῦ περιτεμεῖν αὐτόν, καὶ ἐκλήθη τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦς, τὸ κληθὲν ὑπὸ τοῦ ἀγγέλου πρὸ τοῦ συλληφθῆναι αὐτὸν ἐν τῇ κοιλίᾳ.
וכַד מלַו תּמָניָא יַומִין דּנֵתגּזַר טַליָא אֵתקרִי שׁמֵה יֵשֻׁוע דֵּאתקרִי מֵן מַלַאכָא קדָם דּנֵתבּטֵן בּכַרסָא׃
כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי טָהֳרָתָם לְפִי תּוֹרַת מֹשֶׁה, הֶעֱלוּהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַצִּיגוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ לָהֶם יְמֵי טָהֳרָם לְפִי תּוֺרַת משֶׁה וַיַּעֲלוּ אֹתוֺ יְרוּשָׁלַיְמָה לְהַעֲמִידוֺ לִפְנֵי יְהוָֺה:
בְּתֹם יְמֵי הַטָּהֳרָה[a] שֶׁל מִרְיָם הֵבִיאוּ הִיא וּבַעֲלָהּ אֶת הַיֶּלֶד לִירוּשָׁלַיִם, לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי ה',
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי טָהֳרָתָם, לְפִי תּוֹרַת מֹשֶׁה, הֶעֱלוּהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְהַעֲמִידוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה;
A když se naplnili dnové očišťování Marie podlé zákona Mojžíšova, přinesli jej do Jeruzaléma, aby ho postavili Pánu,
Když uplynuly dny jejich(q) očišťování podle zákona Mojžíšova, přinesli Ježíše do Jeruzaléma, aby s ním předstoupili před Hospodina(r) – (q) var: jeho (r) ř: Pána (pod. Lukáš 2:23) ([Leviticus 12:6])
Καὶ ὅτε ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ καθαρισμοῦ αὐτῶν κατὰ τὸν νόμον Μωσέως, ἀνήγαγον αὐτὸν εἰς Ἱεροσόλυμα, παραστῆσαι τῷ κυρίῳ -
וכַד אֵתמַלִיו יַומָתָא דּתַדכִּיתהֻון אַיך נָמֻוסָא דּמֻושֵׁא אַסקֻוהי לֻאורִשׁלֵם דַּנקִימֻונָיהי קדָם מָריָא׃
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יהוה, שֶׁכָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם קָדוֹשׁ לַיהוה יִקָּרֵא;
כַּכָּתוּב בְּתוֺרַת יְהוָֺה כָּל-זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם קָדוֺשׁ יִקָּרֵא לַיהוָֺה:
כִּי כָּתוּב בְּתוֹרָהּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּישׁ לַה' אֶת הַבֵּן הַבְּכוֹר שֶׁל כָּל אֵם,
כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָֹה, שֶׁכָּל זָכָר פֶּטֶר רֶחֶם -- קָדוֹשׁ לַיהוָֹה יִקָּרֵא;
(Jakož psáno jest v zákoně Páně, že každý pacholík, otvíraje život, svatý Pánu slouti bude),
jak je psáno v zákoně Páně: ‚vše, co je mužského rodu a otvírá život matky, bude zasvěceno Hospodinu‘ – ([Exodus 13:2 Exodus 13:12])
καθὼς γέγραπται ἐν νόμῳ κυρίου ὅτι Πᾶν ἄρσεν διανοῖγον μήτραν ἅγιον τῷ κυρίῳ κληθήσεται -
אַיך דַּכתִיב בּנָמֻוסָא דּמָריָא דּכֻל דֵּכרָא פָּתַח מַרבּעָא קַדִּישָׁא דּמָריָא נֵתקרֵא׃
וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כָּאָמוּר בְּתוֹרַת יהוה, שְׁתֵּי־תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.
וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּמִצְוַת תּוֺרַת יְהוָֺה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֺ שְׁנֵי בְּנֵי יוֺנָה:
וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן כִּדְרִישַׁת הַתּוֹרָה: שְׁנֵי תּוֹרִים אוֹ שְׁתֵּי יוֹנִים צְעִירוֹת.
וְלָתֵת זֶבַח כָּאָמוּר בְּתוֹרַת יְהוָֹה, זוּג תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה.
A aby dali obět, jakož povědíno jest v zákoně Páně, dvě hrdličky aneb dvé holoubátek.
a aby podle ustanovení Zákona obětovali dvě hrdličky nebo dvě holoubata. ([Leviticus 12:8])
καὶ τοῦ δοῦναι θυσίαν κατὰ τὸ εἰρημένον ἐν νόμῳ κυρίου, Ζεῦγος τρυγόνων ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν.
וַדנֵתּלֻון דֵּבחתָא אַיכַּנָא דַּאמִיר בּנָמֻוסָא דּמָריָא זַוגָּא דּשֻׁופנִינֵא אַו תּרֵין פַּרֻוגֵא דּיַונָא׃ ס
אִישׁ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָהּ עֵת, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ; וְהָאִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד וּמְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה עָלָיו.
וְהִנֵּה אִישׁ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד וּמְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׁרָאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נָחָה עָלָיו:
בִּירוּשָׁלַיִם גָּר אָדָם בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר הָיָה צַדִּיק וַחֲסִיד, מָלֵא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחַי בְּצִפִּיָּה מַתְמֶדֶת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.
אִישׁ אֶחָד הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, שְׁמוֹ הָיָה שִׁמְעוֹן; וְהָאִישׁ הַזֶּה חָסִיד הָיָה וְצַדִּיק וּמְחַכֶּה לְנֶחָמַת יִשְׂרָאֵל, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה עָלָיו.
A aj, byl člověk v Jeruzalémě, jemuž jméno Simeon. A člověk ten byl spravedlivý a nábožný, očekávající potěšení Izraelského, a Duch svatý byl v něm.
V Jeruzalémě žil muž jménem Simeon; byl to člověk spravedlivý a zbožný, očekával potěšení(s) Izraele a Duch svatý byl s ním. (s) splnění naděje ([Izajáš 49:13])
Καὶ ἰδού, ἦν ἄνθρωπος ἐν Ἱερουσαλήμ, ᾧ ὄνομα Συμεών, καὶ ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος καὶ εὐλαβής, προσδεχόμενος παράκλησιν τοῦ Ἰσραήλ, καὶ πνεῦμα ἦν ἅγιον ἐπ' αὐτόν.
גַּברָא דֵּין חַד אִית הוָא בֻּאורִשׁלֵם שׁמֵה הוָא שֵׁמעֻון וגַברָא הָנָא כִּאין הוָא וזַדִּיק וַמסַכֵּא הוָא לבֻויָאֵה דִּאיסרָיֵל ורֻוחָא דּקֻודשָׁא אִית הוָת עלַוהי׃
וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִגְלָה לוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה מָוֶת בְּטֶרֶם יִרְאֶה אֶת מְשִׁיחַ יהוה,
וְדָבָר נִגְלָה לּוֺ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יִרְאֶה-מָּוֶת עַד-אֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת-מְשִׁיחַ יְהוָֺה:
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גִּלָּה לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶׁלֹּא יָמוּת לִפְנֵי שֶׁיִּרְאֶה בְּמוֹ עֵינָיו אֶת מְשִׁיחַ ה'.
וְנֶאֱמַר לוֹ מֵאֵת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה מָוֶת עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת מְשִׁיחַ יְהוָֹה.
A bylo jemu zjeveno od Ducha svatého, že neuzří smrti, až by prvé uzřel Krista Páně.
Jemu bylo Duchem svatým předpověděno, že neuzří smrti, dokud nespatří Hospodinova Mesiáše(t). (t) ř: Krista Páně
Καὶ ἦν αὐτῷ κεχρηματισμένον ὑπὸ τοῦ πνεύματος τοῦ ἁγίου, μὴ ἰδεῖν θάνατον πρὶν ἢ ἴδῃ τὸν χριστὸν κυρίου.
וַאמִיר הוָא לֵה מֵן רֻוחָא דּקֻודשָׁא דּלָא נֵחזֵא מַותָּא עדַמָא דּנֵחזֵא לַמשִׁיחֵה דּמָריָא׃
וּבְהַדְרָכַת הָרוּחַ הוּא נִכְנַס אֶל הַמִּקְדָּשׁ. כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַהוֹרִים אֶת הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּנָּהוּג עַל־פִּי הַתּוֹרָה,
וַיָּבֹא בָרוּחַ אֶל-הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָבוֺת הֵבִיאוּ אֶת-הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ לַעֲשׂוֺת לוֺ כְּפִי-מִשְׁפַּט הַתּוֺרָה:
בְּאוֹתוֹ יוֹם הִדְרִיךְ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת שִׁמְעוֹן אֶל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְכַאֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִרְיָם וְיוֹסֵף אֶת הַיֶּלֶד לִפְנֵי אֱלֹהִים, כְּמִצְוַת הַתּוֹרָה,
הוּא בָּא בָּרוּחַ לַהֵיכָל. וְכַאֲשֶׁר הִכְנִיסוּ הַהוֹרִים אֶת הַיֶּלֶד יֵשׁוּעַ, לַעֲשׂוֹת בַּעֲדוֹ כַּמְצֻוֶּה בַּתּוֹרָה,
Ten přišel, ponuknut byv od Ducha, do chrámu. A když uvodili rodičové Ježíše děťátko, aby učinili podlé obyčeje zákona při něm,
A tehdy veden Duchem přišel do chrámu. Když pak rodiče přinášeli Ježíše, aby splnili, co o dítěti předpisoval Zákon,
Καὶ ἦλθεν ἐν τῷ πνεύματι εἰς τὸ ἱερόν· καὶ ἐν τῷ εἰσαγαγεῖν τοὺς γονεῖς τὸ παιδίον Ἰησοῦν, τοῦ ποιῆσαι αὐτοὺς κατὰ τὸ εἰθισμένον τοῦ νόμου περὶ αὐτοῦ,
הֻו הָנָא אֵתָא הוָא בּרֻוחָא להַיכּלָא וכַד מַעלִין לֵה אַבָהַוהי ליֵשֻׁוע טַליָא דּנֵעבּדֻון חלָפַוהי אַיכַּנָא דַּפקִיד בּנָמֻוסָא׃
לָקַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וּבֵרַךְ אֶת אֱלֹהִים וְאָמַר:
וַיִּקָחֵהוּ עַל-זְרֹעֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר:
הָרִים שִׁמְעוֹן אֶת הַיֶּלֶד בִּזְרוֹעוֹתָיו, אִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ, בֶּרֶךְ אֶת אֱלֹהִים וְאָמַר:
קִבְּלוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וּבֵרֵךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאָמַר:
Tedy on vzal jej na lokty své, i chválil Boha a řekl:
vzal ho Simeon do náručí a takto chválil Boha:
καὶ αὐτὸς ἐδέξατο αὐτὸ εἰς τὰς ἀγκάλας αὐτοῦ, καὶ εὐλόγησεν τὸν θεόν, καὶ εἶπεν,
קַבּלֵה עַל דּרָעַוהי ובַרֵך לַאלָהָא וֵאמַר׃
"וְעַתָּה, אֲדֹנָי, פְּטֹר נָא אֶת עַבְדְּךָ בְּשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ,
כִּדְבָרְךׇ יְהוָֺה הַיּוֺם תֶּאֱסֹף אֶת-עַבְדְּךׇ בְּשָׁלוֺם:
"אֱלֹהִי, עַתָּה אֲנִי יָכוֹל לָמוּת בִּמְנוּחָה,כִּי קַיֶּמֶת אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לִי;
מֵעַתָּה פּוֹטֵר אַתָּה, אֲדֹנָי, אֶת עַבְדְּךָ בְּשָׁלוֹם, כִּדְבָרְךָ,
Nyní propouštíš služebníka svého, Pane, podlé slova svého, v pokoji.
„Nyní propouštíš v pokoji svého služebníka, Pane(u), podle svého slova, (u) ř: Panovníku
Νῦν ἀπολύεις τὸν δοῦλόν σου, δέσποτα, κατὰ τὸ ῥῆμά σου, ἐν εἰρήνῃ·
מֵכִּיל שַׁרָא אַנתּ לֵה לעַבדָּך מָרי אַיך מֵלתָך בַּשׁלָמָא׃
כִּי רָאוּ עֵינַי אֶת יְשׁוּעָתְךָ
כִּי יְשׁוּעָתְךׇ רָאוּ עֵינָי:
בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנָּתַתָּ לְעוֹלָם!
כִּי הִנֵּה רָאוּ עֵינַי אֶת רַחֲמֶיךָ
Nebo viděly oči mé spasení tvé,
neboť mé oči viděly tvé spasení, ([Izajáš 52:10; Lukáš 3:6])
ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου τὸ σωτήριόν σου,
דּהָא חזַי עַינַי חנָנָך׃
אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לְעֵינֵי כָּל הָעַמִּים:
אֲשֶׁר הֲכִינֹתָ לִפְנֵי כָּל-הָעַמִּים:
Luke-2-31
אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לִפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת,
Kteréž jsi připravil před oblíčejem všech lidí,
které jsi připravil přede všemi národy –
ὃ ἡτοίμασας κατὰ πρόσωπον πάντων τῶν λαῶν·
הַו דּטַיֵבתּ בּפַּרצֻופָּא דּכֻלהֵין אֵמוָתָא׃
אוֹר לְהָאִיר לַגּוֹיִם וְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ."
אוֺר לְהָאִיר לַגּוֺיִם וּכְבוֺד יִשְׁרָאֵל עַמֶּךׇ:
הוּא הָאוֹר אֲשֶׁר יָאִיר אֶת עֵינֵי הָעַמִּיםוּיְהִיָּה תִּפְאֶרֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל!"
אוֹר לְהֶאָרַת הַגּוֹיִים וְכָבוֹד לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
Světlo k zjevení národům, a slávu lidu tvého Izraelského.
světlo, jež bude zjevením pohanům(v), slávu pro tvůj lid Izrael.“ (v) ř: národům ([Izajáš 42:6 Izajáš 49:6])
φῶς εἰς ἀποκάλυψιν ἐθνῶν, καὶ δόξαν λαοῦ σου Ἰσραήλ.
נֻוהרָא לגֵליָנָא דּעַממֵא ושֻׁובחָא לעַמָך אִיסרָיֵל׃ ס
אָבִיו וְאִמּוֹ תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו.
וַיִּתְמְהוּ יוֺסֵף וְאִמּוֺ עַל-הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו:
יוֹסֵף וּמִרְיָם תָּמְהוּ עַל הַנֶּאֱמָר אוֹדוֹת בְּנָם.
וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמְרוּ עָלָיו.
Otec pak a matka jeho divili se těm věcem, kteréž praveny byly o něm.
Ježíšův otec(x) a matka byli plni údivu nad slovy, která o něm slyšeli. (x) var: Josef ([Lukáš 1:63 Lukáš 2:18])
Καὶ ἦν Ἰωσὴφ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ θαυμάζοντες ἐπὶ τοῖς λαλουμένοις περὶ αὐτοῦ.
יַוסֵף דֵּין וֵאמֵה תַּמִיהִין הוַו עַל אַילֵין דּמֵתמַללָן הוַי עלַוהי׃
בֵּרְכָם שִׁמְעוֹן וְאָמַר אֶל מִרְיָם אִמּוֹ: "הִנֵּה זֶה נוֹסַד לְמִכְשׁוֹל וְלִתְקוּמָה לְרַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וּלְאוֹת אֲשֶׁר יִתְנַגְּדוּ לוֹ ־
וַיְבָרֶךְ אֹתָם שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר אֶל-מִרְיָם אִמּוֺ הַיֶּלֶד הַזֶּה נִצָּב לְמַפֶּלֶת רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וְלִתְקוּמָתָם וּלְאוֺת מְדָנִים:
שִׁמְעוֹן בֶּרֶךְ אוֹתָם וְאַחַר כָּךְ אָמַר לְמִרְיָם: "מִרְיָם, לִבְּךָ יִדָּקֵר בְּחֶרֶב הַיִּסּוּרִים, כִּי יַלְדְּךָ זַהֲנֹעַד לְהַכְשִׁיל רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיעַ רַבִּים. הוּא יִהְיֶה נוֹשֵׂא לִמְרִיבָה וְחִלּוּקֵי-דֵּעוֹת, כְּיִחְשׂוּף אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם הָאֲפֵלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים."
וּבֵרֵךְ אוֹתָם שִׁמְעוֹן וְאָמַר לְמִרְיָם אִמּוֹ: הִנֵּה זֶה מוּשָׂם לִנְפִילָה וְלִתְקוּמָה שֶׁל רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל וּלְאוֹת שֶׁל רִיב --
I požehnal jim Simeon, a řekl Marii, matce jeho: Aj, položen jest tento ku pádu a ku povstání mnohým v Izraeli, a na znamení, kterémuž bude odpíráno,
A Simeon jim požehnal a řekl jeho matce Marii: „Hle, on jest dán k pádu i k povstání mnohých v Izraeli a jako znamení, kterému se budou vzpírat(y) (y) které bude popíráno ([Izajáš 8:14; 1 Petrův 2:8])
Καὶ εὐλόγησεν αὐτοὺς Συμεών, καὶ εἶπεν πρὸς Μαριὰμ τὴν μητέρα αὐτοῦ, Ἰδού, οὗτος κεῖται εἰς πτῶσιν καὶ ἀνάστασιν πολλῶν ἐν τῷ Ἰσραήλ, καὶ εἰς σημεῖον ἀντιλεγόμενον·
ובַרֵך אֵנֻון שֵׁמעֻון וֵאמַר למַריַם אֵמֵה הָא הָנָא סִים למַפֻּולתָּא ולַקיָמָא דּסַגִּיֵאא בִּאיסרָיֵל ולָאתָא דּחֵריָנָא׃
וְגַם בְּלִבֵּךְ אַתְּ תַּעֲבֹר חֶרֶב - לְמַעַן תִּגָּלֶינָה מַחְשְׁבוֹת לֵב רַבִּים."
וּבְנַפְשֵׁךְ תַּעֲבֹר חֶרֶב חֹדֶרֶת לְהִתְגַּלּוֺת חִקְרֵי-לֵב רַבִּים:
Luke-2-35
וּבְנַפְשֵׁךְ אַתְּ יַעֲבֹר רֹמַח -- לְמַעַן תִּגָּלֶינָה מַחְשְׁבוֹת לְבַב רַבִּים.
(A tvou vlastní duši pronikne meč), aby zjevena byla z mnohých srdcí myšlení.
– i tvou vlastní duší pronikne meč – aby vyšlo najevo myšlení mnohých srdcí.“
καὶ σοῦ δὲ αὐτῆς τὴν ψυχὴν διελεύσεται ῥομφαία· ὅπως ἂν ἀποκαλυφθῶσιν ἐκ πολλῶν καρδιῶν διαλογισμοί.
וַבנַפשֵׁכי דֵּין דִּילֵכי תֵּעבַּר רֻומחָא אַיך דּנֵתגַּליָן מַחשׁבָתָא דּלֵבַּוָתָא דּסַגִּיֵאא סּ סּ׃
גַּם אִשָּׁה נְבִיאָה הָיְתָה שָׁם, חַנָּה בַּת פְּנוּאֵל מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר, וְהִיא בָּאָה בַּיָּמִים. שֶׁבַע שָׁנִים חָיְתָה עִם בַּעֲלָהּ מֵעֵת בְּתוּלֶיהָ;
וְאִשָּׁה נְבִיאָה הָיְתָה שָּׁם חַנָּה בַּת-פְּנוּאֵל לְמַטֵּה אֲשֵׁר הִיא זְקֵנָה בָּאָה בַיָּמִים וְשֶׁבַע שָׁנִים יָשְׁבָה עִם-בַּעְלָהּ מִיּוֺם אֲשֶׁר לְקָחָהּ בִּבְתוּלֶיהָ:
בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה גַּם נְבִיאָה זְקֵנָה בְּשֵׁם חַנָּה בַּת-פְּנוּאֵל, מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר. הִיא הָיְתָה אַלְמָנָה כְּבַת84 שָׁנִים, אַךְ נִשּׂוּאֶיהָ לְבַעֲלָהּ נִמְשְׁכוּ שֶׁבַע שָׁנִים בִּלְבַד. חַנָּה לֹא עָזְבָה אֶת הַמִּקְדָּשׁ לְרֶגַע; הֵיאַאֲהֲבָה אֶת אֱלֹהִים וְשֵׁרְתָה אוֹתוֹ יוֹמָם וְלַיְלָה בַּצּוֹם, בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים.
וְחַנָּה הַנְבִיאָה, בַּת פְּנוּאֵל, מִשֵּׁבֶט אָשֵׁר -- גַּם הִיא קְשִׁישָׁה בְּיָּמִים הָיְתָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים חָיְתָה עִם בַּעֲלָהּ מֵעֵת בְּתוּלֶיהָ,
Byla také Anna prorokyně, dcera Fanuelova z pokolení Asser. Ta se byla zstarala ve dnech mnohých, a živa byla s mužem sedm let od panenství svého.
Žila tu i prorokyně Anna, dcera Fanuelova, z pokolení Ašerova. Byla již pokročilého věku; když se jako dívka provdala(z), žila se svým mužem sedm let (z) ř: od svého panenství ([Skutky apoštolské 21:9])
Καὶ ἦν Ἅννα προφῆτις, θυγάτηρ Φανουήλ, ἐκ φυλῆς Ἀσήρ - αὕτη προβεβηκυῖα ἐν ἡμέραις πολλαῖς, ζήσασα ἔτη μετὰ ἀνδρὸς ἑπτὰ ἀπὸ τῆς παρθενίας αὐτῆς,
וחַנָא דֵּין נבִיתָא בַּרתֵה דַּפנֻואיִל מֵן שַׁבטָא דָּאשִׁיר אָף הִי קַשִׁישַׁת בּיַומָתָה הוָת וַשׁבַע שׁנִין עַם בַּעלָה חיָת מֵן בּתֻולֻותָה׃
וְהִיא אַלְמָנָה בַּת שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים וְלֹא עָזְבָה אֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּעָבְדָהּ אֶת אֱלֹהִים בְּצוֹם וְתַחֲנוּנִים יוֹמָם וָלַיְלָה.
וְהָאַלְמָנָה הַזֹּאת כְּבַת אַרְבַּע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה לֹא מָשָׁה מִבֵּית הָאֱלֹהִים בַּעֲבֹדָתָהּ לְפָנָיו בְּצוֺם וּבִתְפִלָּה לַיְלָה וָיוֺם:
Luke-2-37
וְהָיְתָה אַלְמָנָה כִּשְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים; וְלֹא מָשָׁה מִן הַהֵיכָל, וּבְצוֹם וּבִתְפִלָּה עָבְדָה אֶת אֱלֹהִים יוֹמָם וָלַיְלָה --
A ta vdova byla, v letech okolo osmdesáti a čtyřech, kteráž nevycházela z chrámu, posty a modlitbami sloužeci Bohu dnem i nocí.
a pak byla vdovou až do svého osmdesátého čtvrtého roku. Nevycházela z chrámu, ale dnem i nocí sloužila Bohu posty i modlitbami. ([1 Timoteovi 5:5])
καὶ αὕτη χήρα ὡς ἐτῶν ὀγδοήκοντα τεσσάρων - ἣ οὐκ ἀφίστατο ἀπὸ τοῦ ἱεροῦ, νηστείαις καὶ δεήσεσιν λατρεύουσα νύκτα καὶ ἡμέραν.
וַהוָת אַרמַלתָּא אַיך שׁנִין תּמָנִאין וַארבַּע ולָא פָּרקָא הוָת מֵן הַיכּלָא וַבצַומָא ובַצלֻותָא פָּלחָא הוָת בִּאימָמָא וַבלִליָא׃
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאָה וְהוֹדְתָה לֵאלֹהִים וְדִבְּרָה עַל הַיֶּלֶד בְּאָזְנֵי כָּל הַמְחַכִּים לַגְּאֻלָּה בִּירוּשָׁלַיִם.
וַתָּקָם בָּעֵת הַהִיא וַתְּבָרֶךְ אֶת-הָאֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עָלָיו אֶל-כָּל-אֲשֶׁר חִכָּה לִגְאֻלַּת יְרוּשָׁלָיִם:
חַנָּה שָׁמְעָה אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וְהֵחֵלָּה לְבָרֵךְ אֶת שָׁם ה' וּלְסַפֵּר לְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁצִּפּוּ לִגְאֻלַּת הַמָּשִׁיחַ, כִּי סוֹף-סוֹף בָּא הַמָּשִׁיחַ!
גַּם הִיא קָמָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהוֹדְתָה לַיהוָֹה, וְדִבְּרָה עָלָיו אֶל כָּל אֶחָד שֶׁחִכָּה לִגְאֻלַּת יְרוּשָׁלַיִם.
A ta v touž hodinu přišedši, chválila Pána, a mluvila o něm všechněm, kteříž čekali vykoupení v Jeruzalémě.
A v tu chvíli k nim přistoupila, chválila Boha a mluvila o tom dítěti všem, kteří očekávali vykoupení Jeruzaléma(a). (a) var: v Jeruzalémě
Καὶ αὕτη αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἐπιστᾶσα ἀνθωμολογεῖτο τῷ κυρίῳ, καὶ ἐλάλει περὶ αὐτοῦ πᾶσιν τοῖς προσδεχομένοις λύτρωσιν ἐν Ἱερουσαλήμ.
וָאף הִי קָמַת בָּה בּשָׁעתָא וַאודּיַת למָריָא וַממַללָא הוָת עלַוהי עַם כֻּלנָשׁ דַּמסַכֵּא הוָא לפֻורקָנָה דֻּאורִשׁלֵם׃
לְאַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ אֶת הַכֹּל עַל־פִּי תּוֹרַת יהוה, חָזְרוּ לַגָּלִיל, לְנָצְרַת עִירָם.
כְּכַלּוֺתָם לַעֲשׂוֺת כָּל-הַמִּצְוָה כְּפִי-תוֺרַת יְהוָֺה וַיָּשׁוּבוּ הַגָּלִילָה אֶל-נְצֶרֶת עִירָם:
לְאַחַר שֶׁקִּיְּמוּ הוֹרָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַנּוֹגְעוֹת לָרַךְ הַנּוֹלָד, חָזְרוּ לְבֵיתָם – אֶל נָצְרַת עִירָם אֲשֶׁר בַּגָּלִיל.
וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ הַכֹּל לְפִי תּוֹרַת יְהוָֹה, חָזְרוּ לַגָּלִיל, לְנָצְרַת עִירָם.
Vykonavše pak všecko podlé zákona Páně, vrátili se do Galilee, do města svého Nazaréta.
Když Josef a Maria vše řádně vykonali podle zákona Páně, vrátili se do Galileje do svého města Nazareta. ([Matouš 2:23])
Καὶ ὡς ἐτέλεσαν ἅπαντα τὰ κατὰ τὸν νόμον κυρίου, ὑπέστρεψαν εἰς τὴν Γαλιλαίαν, εἰς τὴν πόλιν ἑαυτῶν Ναζαρέτ.
וכַד שַׁלֵמו כֻּל מֵדֵּם אַיך דַּבנָמֻוסָא דּמָריָא הפַכו לַגלִילָא לנָצרַת מדִינתּהֻון׃
וְהַיֶּלֶד גָּדַל וְהִתְחַזֵּק, מָלֵא חָכְמָה, וְחֶסֶד אֱלֹהִים הָיָה עָלָיו.
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיִמָּלֵא חָכְמָה גַּם-חֵן אֱלֹהִים הוּצַק עָלָיו:
הַיֶּלֶד גָּדַל וְהָיָה לְנַעַר בָּרִיא וְחָסוֹן, מָלֵא חֲכָמָה, וְיָד אֱלֹהִים הָיְתָה עָלָיו.
וְהַיֶּלֶד גָּדַל, וְהִתְחַזֵּק בָּרוּחַ וְהִתְמַלֵּא חָכְמָה; וְחֶסֵד אֱלֹהִים הָיָה עָלָיו.
Děťátko pak rostlo, a posilovalo se v duchu, plné moudrosti, a milost Boží byla v něm.
Dítě rostlo v síle(b) a moudrosti a milost Boží byla s ním. (b) var: + ducha ([Soudců 13:24; 1 Samuelova 2:26; Lukáš 1:80])
Τὸ δὲ παιδίον ηὔξανεν, καὶ ἐκραταιοῦτο πνεύματι, πληρούμενον σοφίας· καὶ χάρις θεοῦ ἦν ἐπ' αὐτό.
טַליָא דֵּין רָבֵא הוָא ומֵתחַיַל בּרֻוחָא ומֵתמַלֵא חֵכמתָא וטַיבֻּותָא דַּאלָהָא אִית הוָת עלַוהי׃
מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עָלוּ הוֹרָיו לִירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח.
וַיַעֲלוּ אֲבוֺתָיו יְרוּשָׁלַיְמָה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לָחֹג חַג-הַפָּסַח:
כְּשֶׁמָּלְאוּ לְיֵשׁוּעַ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלוּ הוֹרָיו לִירוּשָׁלַיִם – כְּמִנְהָגָם מִדֵּי שָׁנָה – כְּדֵי לְחוּג אֹחַג הַפֶּסַח.
וְהוֹרָיו בְּכָל שָׁנָה הָיוּ הוֹלְכִים לִירוּשָׁלַיִם בְּחַג הַפֶּסַח.
I chodívali rodičové jeho každého roku do Jeruzaléma na den slavný velikonoční.
Každý rok chodívali jeho rodiče o velikonočních svátcích do Jeruzaléma. ([Deuteronomium 16:1-Deuteronomium 16:8])
Καὶ ἐπορεύοντο οἱ γονεῖς αὐτοῦ κατ' ἔτος εἰς Ἱερουσαλὴμ τῇ ἑορτῇ τοῦ Πάσχα.
ואנָשַׁוהי בּכֻל שׁנָא אָזִלין הוַו לֻאורִשׁלֵם בּעַדעִדָא דּפֵצחָא׃ ס
וּבִמְלֹאת לוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנִים עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם כְּמִנְהַג הֶחָג.
וּבִהְיוֺתוֺ בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׁרֵה שָׁנָה וַיַּעֲלוּ עִמּוֺ כְּמִשְׁפַּט הֶחָג:
Luke-2-42
וְכַאֲשֶׁר הָיָה בֶּן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, עָלוּ כְּמִנְהָגָם לַחַג.
A když byl ve dvanácti letech, a oni vstupovali do Jeruzaléma, podlé obyčeje toho dne svátečního,
Také když mu bylo dvanáct let, šli tam, jak bylo o svátcích obyčejem.
Καὶ ὅτε ἐγένετο ἐτῶν δώδεκα, ἀναβάντων αὐτῶν εἰς Ἱεροσόλυμα κατὰ τὸ ἔθος τῆς ἑορτῆς,
וכַד הוָא בַּר שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא סלֵקו אַיכַּנָא דַּמעָדִין הוַו לעַדעִדָא׃
כְּשֶׁמָּלְאוּ הַיָּמִים שָׁבוּ, אַךְ הַנַּעַר יֵשׁוּעַ נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹרָיו לֹא יָדְעוּ.
וַיִּמָּלְאוּ הַיָּמִים וַיָּשׁוּבוּ לְדַרְכָּם וַיִּוָּתֵר הַנַּעַר יֵשׁוּעַ בִּירוּשָׁלַיִם וְיוֺסֵף וְאִמּוֺ לֹא יָדָעוּ:
בְּתֹם הַחַג הֵחֵלּוּ הוֹרָיו בְּמַסַּע חֲזָרָה הַבַּיְתָה, וְאִלּוּ יֵשׁוּעַ נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם לְלֹא יְדִיעָתָם.
וּכְשֶׁמָּלְאוּ הַיָּמִים, חָזְרוּ. אֲבָל הַנַּעַר יֵשׁוּעַ נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם; וְיוֹסֵף וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ,
A když vykonali ty dni, a již se navracovali, zůstalo dítě Ježíš v Jeruzalémě, a nevěděli Jozef a matka jeho.
A když v těch dnech všechno vykonali a vraceli se domů, zůstal chlapec Ježíš v Jeruzalémě, aniž to jeho rodiče věděli.
καὶ τελειωσάντων τὰς ἡμέρας, ἐν τῷ ὑποστρέφειν αὐτούς, ὑπέμεινεν Ἰησοῦς ὁ παῖς ἐν Ἱερουσαλήμ· καὶ οὐκ ἔγνω Ἰωσὴφ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ·
וכַד שׁלֵמו יַומָתָא הפַכו להֻון יֵשֻׁוע דֵּין טַליָא פָּשׁ לֵה בֻּאורִשׁלֵם ויַוסֵף וֵאמֵה לָא יִדַעו׃
הוֹאִיל וְחָשְׁבוּ שֶׁהוּא נִמְצָא בַּשַּׁיָּרָה הָלְכוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ יוֹם אֶחָד וְחִפְּשׂוּהוּ בֵּין הַקְּרוֹבִים וְהַמַּכָּרִים,
וּבְחָשְׁבָם כִּי עִם-חֶבֶל אֹרְחִים הָלַךְ וַיֵּלְכוּ כְּדֶרֶךְ-יוֺם וַיְבַקְשֻׁהוּ בֵּין קְרוֺבֵיהֶם וּמְיֻדָּעֵיהֶם:
הוֹרָיו לֹא דָּאֲגוּ לוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְמַסָּע, כִּי הִנִּיחוּ שֶׁהָיָה בְּחֶבְרַת יְדִידִים שֶׁבֵּין אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה. אוּלָם בִּרְאוֹתָם שֶׁלֹּא הוֹפִיעַ עַד הָעֶרֶב, הֵחֵלּוּ לְחַפְּשׂוֹ בֵּין הַחֲבֵרִים וְהַמַּכָּרִים,
כִּי חָשְׁבוּ שֶׁהוּא יַחַד עִם בְּנֵי לִוְיָתָם. וּלְאַחַר שֶׁהָלְכוּ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, חִפְּשׂוּהוּ אֵצֶל קְרוֹבֵיהֶם וְאֵצֶל מִי שֶׁהִכִּירָם,
Domnívajíce se pak o něm, že by byl v zástupu, ušli den cesty. I hledali ho mezi příbuznými a mezi známými.
Protože se domnívali, že je někde s ostatními poutníky, ušli den cesty a pak jej hledali mezi svými příbuznými a známými.
νομίσαντες δὲ αὐτὸν ἐν τῇ συνοδίᾳ εἶναι, ἦλθον ἡμέρας ὁδόν, καὶ ἀνεζήτουν αὐτὸν ἐν τοῖς συγγενέσιν καὶ ἐν τοῖς γνωστοῖς·
סָברִין הוַו גֵּיר דּעַם בּנַי לוִיתהֻון הֻו וכַד אֵתַו מַרדֵּא יַומָא חַד בּעַאוֻהי לוָת אנָשֻׁותהֻון וַלוָת מַן דּיָדַע להֻון׃
אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מְצָאוּהוּ חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.
וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ אֹתוֺ שָׁבוּ וַיְבַקְשֻׁהוּ בִּירוּשָׁלָיִם:
וּמִשֶּׁלֹּא מָצְאוּ אוֹתוֹ, חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּתִקְוָה לִמְצָאוֹ שָׁם.
וְלֹא מְצָאוּהוּ. וְחָזְרוּ שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ.
A nenalezše jeho, navrátili se do Jeruzaléma, hledajíce ho.
Když ho nenalezli, vrátili se a hledali ho v Jeruzalémě.
καὶ μὴ εὑρόντες αὐτόν, ὑπέστρεψαν εἰς Ἱερουσαλήμ, ζητοῦντες αὐτόν.
ולָא אֵשׁכּחֻוהי וַהפַכו להֻון תֻּוב לֻאורִשׁלֵם ובָעֵין הוַו לֵה׃
לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים מְצָאוּהוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הַמּוֹרִים, שׁוֹמֵעַ אוֹתָם וְשׁוֹאֵל אוֹתָם;
וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיִּמְצְאוּ אֹתוֺ ישֵׁב בְּתוֺךְ הַמּוֺרִים בַּמִּקְדָּשׁ שֹׁמֵעַ אֶת-תּוֺרָתָם וְשֹׁאֵל אֹתָם שְׁאֵלוֺת:
לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יְמֵי חִפּוּשִׂים הֵם מָצְאוּ אֶת יֵשׁוּעַ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. הוּא יָשַׁב בֵּין הָרַבָּנִים, הִקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם וְשָׁאַל אוֹתָם שְׁאֵלוֹת נְבוֹנוֹת.
וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים מְצָאוּהוּ בַּהֵיכָל, יוֹשֵׁב בֵּין הַמּוֹרִים וְשׁוֹמֵעַ מֵהֶם וְשׁוֹאֵל אוֹתַם.
I stalo se po třech dnech, že nalezli jej v chrámě, an sedí mezi doktory, poslouchaje jich, a otazuje se jich.
Po třech dnech jej nalezli v chrámě, jak sedí mezi učiteli, naslouchá a dává jim otázky.
Καὶ ἐγένετο, μεθ' ἡμέρας τρεῖς εὗρον αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ, καθεζόμενον ἐν μέσῳ τῶν διδασκάλων, καὶ ἀκούοντα αὐτῶν, καὶ ἐπερωτῶντα αὐτούς.
ומֵן בָּתַר תּלָתָא יַומִין אֵשׁכּחֻוהי בּהַיכּלָא כַּד יָתֵב מֵצעַת מַלפָנֵא ושָׁמַע מֵנהֻון וַמשַׁאֵל להֻון׃
וְכָל שׁוֹמְעָיו הִתְפַּלְּאוּ עַל שִׂכְלוֹ וְעַל תְּשׁוּבוֹתָיו.
וְכָל-שֹׁמְעָיו תָּמָהוּ עַל-חָכְמָתוֺ וְעַל-תְּשׁוּבֹתָיו:
כָּל שׁוֹמְעָיו הִתְפַּעֲלוּ בְּפִקְּחוּתוֹ , מֵהֲבָנָתוֹ וּמִתְּשׁוּבוֹתָיו.
וּתְמֵהִים הָיוּ כָּל שׁוֹמְעָיו עַל חָכְמָתוֹ וְעַל תְּשׁוּבוֹתָיו.
A děsili se všickni, kteříž jej slyšeli, nad rozumností a odpovědmi jeho.
Všichni, kteří ho slyšeli, divili se rozumnosti jeho odpovědí.
Ἐξίσταντο δὲ πάντες οἱ ἀκούοντες αὐτοῦ ἐπὶ τῇ συνέσει καὶ ταῖς ἀποκρίσεσιν αὐτοῦ.
ותַמִיהִין הוַו כֻּלהֻון אַילֵין דּשָׁמעִין הוַו לֵה בּחֵכמתֵה וַבפֵתגָמַוהי׃ ס
כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: "בְּנִי, לָמָּה עָשִׂיתָ לָנוּ כָּכָה? הִנֵּה אָבִיךָ וַאֲנִי חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ בִּדְאָגָה רַבָּה."
וַיְהִי כִּרְאוֺתָם אֹתוֺ וַיִּשְׁתָּאוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֺ מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ בְּנִי הֲלֹא בִּקַּשְׁנוּךׇ גַּם-אָבִיךׇ גַּם-אֲנִי בִּדְאָגָה גְדוֺלָה:
הוֹרָיו הֻפְתְּעוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ שָׁם, וְאִמּוֹ אָמְרָה לוֹ: "בְּנֵי, מַדּוּעַ עוֹלַלְתָּ לָנוּ זֹאת? אָבִיךְ וַאֲנִי דָּאַגְנוּ לָךְ כָּל כָּךְ וְחִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ בְּכָל מָקוֹם."
וְכַאֲשֶׁר רָאוּהוּ, תָּמְהוּ; וְאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: בְּנִי, לָמָּה עָשִׂיתָ לָנוּ כָּכָה? הִנֵּה אֲנִי וְאָבִיךָ בִּדְאָגָה רַבָּה חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ.
A uzřevše ho, ulekli se. I řekla matka jeho k němu: Synu, proč jsi nám tak učinil? Aj, otec tvůj a já s bolestí hledali jsme tebe.
Když ho rodiče spatřili, užasli a jeho matka mu řekla: „Synu, co jsi nám to udělal? Hle, tvůj otec a já jsme tě s úzkostí hledali.“ ([Marek 3:31-Marek 3:35])
Καὶ ἰδόντες αὐτὸν ἐξεπλάγησαν· καὶ πρὸς αὐτὸν ἡ μήτηρ αὐτοῦ εἶπεν, Τέκνον, τί ἐποίησας ἡμῖν οὕτως; Ἰδού, ὁ πατήρ σου κἀγὼ ὀδυνώμενοι ἐζητοῦμέν σε.
וכַד חזַאוֻהי תּמַהו וֵאמרַת לֵה אֵמֵה בֵּרי למָנָא עבַדּתּ לַן הָכַנָא דּהָא אַבֻוך וֵאנָא בּטֻורָפָא סַגִּיָאא בָּעֵין הוַין לָך׃
הֵשִׁיב לָהֶם: "לָמָּה חִפַּשְׂתֶּם אוֹתִי? הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת בַּאֲשֶׁר לְאָבִי?"
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ בִּקַּשְׁתֶּם אֹתִי הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֺת בְּבֵית אָבִי:
"מַדּוּעַ חִפַּשְׂתֶּם אוֹתִי?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ בִּתְמִיהָה. "הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם שֶׁאֶהְיֶה עָסוּק בְּעִנְיְנֵי אָבִי?"
אָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ חִפַּשְׂתֶּם אוֹתִי? הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי בְּבֵית אָבִי עָלַי לִהְיוֹת?
I řekl jim: Co, že jste mne hledali? Zdaliž jste nevěděli, že v těch věcech, kteréž jsou Otce mého, musím já býti?
On jim řekl: „Jak to, že jste mě hledali? Což jste nevěděli, že musím být tam, kde jde o věc mého Otce?“
Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί ὅτι ἐζητεῖτέ με; Οὐκ ᾔδειτε ὅτι ἐν τοῖς τοῦ πατρός μου δεῖ εἶναί με;
אָמַר להֻון מָנָא בָּעֵין הוַיתֻּון לִי לָא יָדעִין אנתֻּון דּבֵית אָבי וָלֵא לִי דֵּאהוֵא׃
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם.
וְלֹא הֵבִינוּ אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:
אוּלָם הֵם לֹא הֵבִינוּ לָמָּה הִתְכַּוֵּן.
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁאָמַר לָהֶם.
Ale oni nesrozuměli těm slovům, kteráž jim mluvil.
Ale oni jeho slovu neporozuměli.
Καὶ αὐτοὶ οὐ συνῆκαν τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν αὐτοῖς.
הֵנֻון דֵּין לָא אֵשׁתַּודַּעו למֵלתָא דֵּאמַר להֻון׃
הוּא יָרַד אִתָּם וּבָא לְנָצְרַת וְהָיָה נִכְנָע לְמָרוּתָם. אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שָׁמְרָה אִמּוֹ בְּלִבָּהּ.
וַיֵּרֶד אִתָּם וַיָּבֹא אֶל-נְצָרֶת וַיְהִי סָר אֶל-מִשְׁמַעְתָּם וְאִמּוֺ שָׁמְרָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלִבָּהּ:
יֵשׁוּעַ חָזַר עִם הוֹרָיו לְנָצְרַת וְהָיָה נִכְנָע לְמָרוּתָם. אִמּוֹ שָׁמְרָה בְּלִבָּהּ אֶת כָּל מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ.
וְיָרַד אִתָּם וּבָא לְנָצְרַת, וְנִכְנַע לָהֶם. וְאִמּוֹ שָׁמְרָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּלִבָּהּ.
I šel s nimi, a přišel do Nazaréta, a byl poddán jim. Matka pak jeho zachovávala všecka slova ta v srdci svém.
Pak se s nimi vrátil do Nazareta a poslouchal je. Jeho matka uchovávala to vše ve svém srdci. ([Lukáš 1:66 Lukáš 2:19])
Καὶ κατέβη μετ' αὐτῶν, καὶ ἦλθεν εἰς Ναζαρέτ· καὶ ἦν ὑποτασσόμενος αὐτοῖς. Καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ διετήρει πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς.
וַנחֵת עַמהֻון וֵאתָא לנָצרַת ומֵשׁתַּעבַּד הוָא להֻון אֵמֵה דֵּין נָטרָא הוָת כֻּלהֵין מֵלֵא בּלֵבָּה׃
וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף לִגְדֹּל בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה וּבְחֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם.
וְיֵשׁוּעַ הֹלֵךְ וְגָדֵל בְּחָכְמָה וּבְקוֺמָה וּבְחֵן עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים:
יֵשׁוּעַ הָלַךְ וְגָדַל בְּקוֹמָה וּבְחָכְמָה, וְהָיָה אָהוּב עַל אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם.
וְיֵשׁוּעַ גָּדַל בְּקוֹמָתוֹ וּבְחָכְמָתוֹ, וּבְחֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם.
A Ježíš prospíval moudrostí, a věkem, a milostí, u Boha i u lidí.
A Ježíš prospíval na duchu(c) i na těle a byl milý Bohu i lidem. (c) ř: moudrostí ([1 Samuelova 2:26; Přísloví 3:4; Lukáš 1:80 Lukáš 2:40])
Καὶ Ἰησοῦς προέκοπτεν σοφίᾳ καὶ ἡλικίᾳ, καὶ χάριτι παρὰ θεῷ καὶ ἀνθρώποις.
יֵשֻׁוע דֵּין רָבֵא הוָא בּקַומתֵה וַבחֵכמתֵה וַבטַיבֻּותָא לוָת אַלָהָא וַבנַינָשָׁא׃ ס
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְשִׁלְטוֹן הַקֵּיסָר טִיבֶּרְיוֹס, פּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס הָיָה נְצִיב יְהוּדָה, הוֹרְדוֹס שַׂר רֹבַע עַל הַגָּלִיל, אָחִיו פִילִיפּוֹס שַׂר רֹבַע עַל מְדִינוֹת יְטוּר וְטַרְכוֹנָה, וְלִיסַנְיָס שַׂר רֹבַע עַל אַבִּילִין.
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת טִבַרְיוֺס קֵיסָר בִּימֵי פוֺנְטִיּוֺס פִּילָטוֺס פַּחַת יְהוּדָה וְהוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ בַּגָּלִיל וּפִילִפּוֺס אָחִיו טֶטְרַרְךְ בְּפֶלֶךְ יְטוּר וּפֶלֶךְ טַרְכוֺנָה וְלוּסָנִיָּס טֶטְרַרְךְ בְּאָבֵל:
בַּשָּׁנָה הַחֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר טִיבֶּרְיוּס, דִּבֵּר ה' אֶל יוֹחָנָן בֶּן-זְכַרְיָה שֶׁהִתְגּוֹרֵרַבְמְדְבֶּר. (בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הָיָה פּוֹנְטִיּוּס פִילְטוֹס מוֹשֵׁל יְהוּדָה; הוֹרְדּוֹס - מוֹשֵׁל הַגָּלִיל; פִילִיפּוּסָחְיוֹ – מוֹשֵׁל מְדִינוֹת יִטּוֹר וטרכונה; לוּסְנִיס – מוֹשֵׁל אֲבַיְּלֵן; חָנָן וְקַיְפָא הָיוּ הַכָּהֵנִיםִהַגְדּוּלִים).
בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת טִיבֶּרְיוֹס קֵיסָר, בְּעֵת נְצִיבוּת פּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס בִּיהוּדָה, כְּשֶׁהָיָה הוֹרְדוֹס שַׂר-רֹבַע בַּגָּלִיל, וּפִילִיפּוֹס אָחִיו שַׂר-רֹבַע בִּיטוּר וּבְחֶבֶל טְרָכוֹנָה, וְלוּסַנְיָא שַׂר-רֹבַע שֶׁל אֲבִילִין.
Léta pak patnáctého císařství Tiberia císaře, když Pontský Pilát spravoval Judstvo, a Heródes byl čtvrtákem v Galilei, Filip pak bratr jeho byl čtvrtákem Iturejské a Trachonitidské krajiny, a Lyzaniáš čtvrtákem Abilinským,
V patnáctém roce vlády císaře Tiberia, když Pontius Pilát spravoval Judsko a v Galileji vládl Herodes, jeho bratr Filip na území Itureje a Trachonitidy a Lyzanias v Abiléně, ([Matouš 3:1-Matouš 3:6; Marek 1:2-Marek 1:6; Jan 1:19-Jan 1:23 Jeremjáš 1:1-Jeremjáš 1:2; Micheáš 1:1; Ageus 1:1])
Ἐν ἔτει δὲ πεντεκαιδεκάτῳ τῆς ἡγεμονίας Τιβερίου Καίσαρος, ἡγεμονεύοντος Ποντίου Πιλάτου τῆς Ἰουδαίας, καὶ τετραρχοῦντος τῆς Γαλιλαίας Ἡρῴδου, Φιλίππου δὲ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ τετραρχοῦντος τῆς Ἰτουραίας καὶ Τραχωνίτιδος χώρας, καὶ Λυσανίου τῆς Ἀβιληνῆς τετραρχοῦντος,
בַּשׁנַת חַמשַׁעֵסרֵא דֵּין דּמַלכֻּותֵה דּטִיבֵרִיָוס קֵסַר בּהִגמָנֻותָא דּפָּנטִיָוס פִּילַטָוס בִּיהֻוד כַּד רִשָׁא רבִיעָיָא הֵרָודֵס בַּגלִילָא ופִילִיפָּוס אַחֻוהי רִשָׁא רבִיעָיָא בִּאיטֻורִיַא ובַאתרָא דַּטרַכָונָא ולֻוסַנִיַא רִשָׁא רבִיעָיָא דַּאבִילִינֵא׃
אוֹתָהּ עֵת, בִּימֵי הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים חָנָן וְקַיָּפָא, הָיָה דְּבַר אֱלֹהִים אֶל יוֹחָנָן בֶּן זְכַרְיָה בַּמִּדְבָּר.
וּבִהְיוֺת חָנָן וְקַיָּפָא הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֺלִים הָיֹה הָיָה דְבַר אֱלֹהִים אֶל-יוֺחָנָן בֶּן-זְכַרְיָהוּ בַּמִּדְבָּר:
Luke-3-2
בְּעֵת רָאשׁוּת הַכְּהֻנָּה שֶׁל חָנָן וְקַיָּפָא -- הָיָה דְּבַר אֱלֹהִים אֶל יוֹחָנָן בֶּן זְכַרְיָה בַּמִּדְבָּר.
Za nejvyššího kněze {biskupa} Annáše a Kaifáše, stalo se slovo Páně k Janovi synu Zachariášovu na poušti.
za nejvyššího kněze Annáše a Kaifáše, stalo se slovo Boží k Janovi, synu Zachariášovu, na poušti. ([Lukáš 1:80])
ἐπὶ ἀρχιερέως Ἄννα καὶ Καϊάφα, ἐγένετο ῥῆμα θεοῦ ἐπὶ Ἰωάννην τὸν Ζαχαρίου υἱὸν ἐν τῇ ἐρήμῳ.
בּרַבֻּות כָּהנֻותָא דּחַנָן וַדקַיָפָא הוָת מֵלתָא דַּאלָהָא עַל יֻוחַנָן בַּר זכַריָא בּחֻורבָּא׃
הָלַךְ יוֹחָנָן בְּכָל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וְהִכְרִיז אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת חֲטָאִים,
וַיָּבֹא אֶל-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּקְרָא אֶל-הָעָם לָשׁוּב מִדַּרְכָּם וּלְהִטָּבֵל לִסְלִיחַת עֲוֺנָם:
יוֹחָנָן הֵחֵל לְבַקֵּר בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים בְּאֵזוֹר הַיַּרְדֵּן וְקָרָא לַאֲנָשִׁים לְהִטָּבֵל בְּמַיִם, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם מִתְחָרְטִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וּבוֹחֲרִים לְהַאֲמִין בֶּאֱלֹהִים, עַל-מְנַת שֶׁיִּסְלַח לַחֲטָאֵיהֶם.
וְהוּא בָּא לְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר סְבִיב הַיַּרְדֵּן, בְּהַכְרִיזוֹ אֶת טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת הַחֲטָאִים;
I chodil po vší okolní krajině Jordánské, káže křest pokání na odpuštění hříchů,
I začal procházet celé okolí Jordánu a kázal: „Čiňte pokání(d) a dejte se pokřtít na odpuštění hříchů,“ (d) Obraťte se ([Skutky apoštolské 13:24 Skutky apoštolské 19:4])
Καὶ ἦλθεν εἰς πᾶσαν τὴν περίχωρον τοῦ Ἰορδάνου, κηρύσσων βάπτισμα μετανοίας εἰς ἄφεσιν ἁμαρτιῶν·
וֵאתָא בּכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַי יֻורדּנָן כַּד מַכרֵז מַעמֻודִיתָא דַּתיָבֻותָא לשֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא׃ ס
כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְשַַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו.
כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא קוֺל קֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֺה יַשְּׁרוּ מְסִלּותָיו:
יוֹחָנָן קַיָּם אֶת דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא[a]:"קוֹל קוּרְאָבֶמְדָבָר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה',יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ.
כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, לֵאמֹר: קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה, יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלּוֹת לֵאלֹהֵינוּ.
Jakož psáno jest v knize proroctví Izaiáše proroka, řkoucího: Hlas volajícího na poušti: Připravujte cestu Páně, přímé čiňte stezky jeho.
jak je psáno v knize slov proroka Izaiáše: ‚Hlas volajícího na poušti: Připravte cestu Páně, vyrovnejte mu stezky! ([Izajáš 40:3-Izajáš 40:5])
ὡς γέγραπται ἐν βίβλῳ λόγων Ἠσαΐου τοῦ προφήτου, λέγοντος, Φωνὴ βοῶντος ἐν τῇ ἐρήμῳ, Ἑτοιμάσατε τὴν ὁδὸν κυρίου· εὐθείας ποιεῖτε τὰς τρίβους αὐτοῦ.
אַיכַּנָא דַּכתִיב בַּכתָבָא דּמֵלֵא דֵּאשַׁעיָא נבִיָא דֵּאמַר קָלָא דּקָרֵא בּחֻורבָּא טַיֵבו אֻורחֵה דּמָריָא וַתרֻוצו בַּפקַעתָא שׁבִילֵא לַאלָהַן׃
כָּל־גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל־הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה;
כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִשׁוֺר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה:
כָּל גַּיְא יִנָּשֵׂא, וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ.וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה,
כָּל הַגֵּאָיוֹת יִתְמַלְּאוּ, וְכָל הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וּמְקוֹם רֶכֶס לְבִקְעָה;
Každé údolí bude vyplněno, a každá hora a pahrbek bude ponížen; i budou křivé věci spraveny, a ostré cesty budou hladké.
Každá propast bude zasypána, hory i pahorky budou srovnány; co je křivé, bude přímé, hrbolaté cesty budou rovné;
Πᾶσα φάραγξ πληρωθήσεται, καὶ πᾶν ὄρος καὶ βουνὸς ταπεινωθήσεται· καὶ ἔσται τὰ σκολιὰ εἰς εὐθείαν, καὶ αἱ τραχεῖαι εἰς ὁδοὺς λείας·
כֻּלהֻון נַחלֵא נֵתמלֻון וכֻלהֻון טֻורֵא ורָמָתָא נֵתמַכּכֻון ונֵהוֵא עַרמָא לשַׁפיָא וַאתרָא עַסקָא לַפקַעתָא׃
וְרָאוּ כָל־בָּשָׂר אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ."
וְרָאוּ כָּל-בָּשָׂר אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:
וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהִים."
וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהִים.
A uzříť všeliké tělo spasení Boží.
a každý tvor(e) uzří spasení Boží.‘ (e) ř: veškeré tělo
καὶ ὄψεται πᾶσα σὰρξ τὸ σωτήριον τοῦ θεοῦ.
ונֵחזֵא כֻּל בּסַר חַיֵא דַּאלָהָא׃ ס
אָז אָמַר אֶל הֲמוֹן הָעָם שֶׁיָּצְאוּ לְהִטָּבֵל אֶצְלוֹ: "יַלְדֵי צִפְעוֹנִים, מִי הוֹרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִן הֶחָרוֹן הַבָּא.
וַיֹּאמֶר אֶל-הֲמוֺן הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו לְהִטָּבֵל יַלְדֵי צִפְעֹנִים מִי הוֺרָה אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט עַל-נַפְשְׁכֶם מִפְּנֵי חֲרוֺן אַף הַבָּא:
יוֹחָנָן הָיָה אוֹמֵר לָאֲנָשִׁים הָרַבִּים שֶׁבָּאוּ לְהִטָּבֵל עַל-יָדוֹ: "בְּנֵי נְחָשִׁים! אַתֶּם בָּאִים לְהִטָּבֵל רַק כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל ה', וְלֹא לְאוֹת חֲרָטָה עַל מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים.
וְאָמַר לַהֲמוֹנִים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו לְהִטָּבֵל: זֶרַע צִפְעוֹנִים, מִי הֶרְאָה לָכֶם לְהִמָּלֵט מִן הַזַּעַם הֶעָתִיד לָבוֹא?
Pravil pak zástupům vycházejícím, aby se křtili od něho: Plemeno ještěrčí, kdo vám ukázal, kterak byste utekli budoucího hněvu?
Zástupům, které vycházely, aby se od něho daly pokřtít, Jan říkal: „Plemeno zmijí, kdo vám ukázal, že můžete utéci před nastávajícím hněvem? ([Matouš 3:7-Matouš 3:10 1 Tesalonickým 1:10])
Ἔλεγεν οὖν τοῖς ἐκπορευομένοις ὄχλοις βαπτισθῆναι ὑπ' αὐτοῦ, Γεννήματα ἐχιδνῶν, τίς ὑπέδειξεν ὑμῖν φυγεῖν ἀπὸ τῆς μελλούσης ὀργῆς;
וֵאמַר הוָא לכֵנשֵׁא אַילֵין דָּאתֵין הוַו לוָתֵה למֵעמַד יַלדָּא דָּאכֵדנֵא מַנֻו חַוִיכֻון למֵערַק מֵן רֻוגזָא דַּעתִיד׃
לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי רָאוּי לִתְשׁוּבָה וְאַל תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם 'אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ', כִּי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם.
לָכֵן עֲשׂוּ פְרִי-טוֺב לִתְשׁוּבָה וְאַל-תֶּהְגוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם לָנוּ לְאָב כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם מִן-אֲבָנִים אֵלֶּה תִַּּׂיג יַד-אֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם:
לִפְנֵי שֶׁתִּטָּבְלוּ עֲלֵיכֶם לְהוֹכִיחַ בַּמַּעֲשִׂים שֶׁאַתֶּם בֶּאֱמֶת מִתְחָרְטִים עַל מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי מִשּׁוּם שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים, בְּנֵי אַבְרָהָם, אָז אֱלֹהִים לֹא יַעֲנִישׁ אֶתְכֶם. אֱלֹהִים יָכוֹל לַהֲפֹךְ גַּם אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לִבְנֵי אַבְרָהָם!
לָכֵן עֲשׂוּ פְּרִי רָאוּי לִתְשׁוּבָה, וְאַל תַּתְחִילוּ לוֹמַר בִּלְבַבְכֶם, אָב יֵשׁ לָנוּ --אַבְרָהָם; כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁמִּן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם.
Protož neste ovoce hodné pokání, a neříkejtež u sebe: Otce máme Abrahama. Neboť pravím vám, že jest mocen Bůh z kamení tohoto vzbuditi syny Abrahamovi.
Neste tedy ovoce, které ukazuje, že činíte pokání(f), a nezačínejte si říkat: ‚Náš otec jest Abraham!‘ Pravím vám, že Bůh může Abrahamovi stvořit(g) děti z tohoto kamení. (f) že jste se obrátili (g) ř: vzbudit ([Jan 8:39])
Ποιήσατε οὖν καρποὺς ἀξίους τῆς μετανοίας· καὶ μὴ ἄρξησθε λέγειν ἐν ἑαυτοῖς, Πατέρα ἔχομεν τὸν Ἀβραάμ· λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι δύναται ὁ θεὸς ἐκ τῶν λίθων τούτων ἐγεῖραι τέκνα τῷ Ἀβραάμ.
עבֵדו הָכִיל פִּארֵא דּשָׁוֵין לַתיָבֻותָא ולָא תּשַׁרֻון למִאמַר בּנַפשׁכֻון דַּאבָא אִית לַן אַברָהָם אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּמֵן הָלֵין כִּאפֵא מֵשׁכַּח אַלָהָא לַמקָמֻו בּנַיָא לַאברָהָם׃
וּכְבָר מֻנָּח הַגַּרְזֶן עַל שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים. עַל כֵּן כָּל עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב, יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הָאֵשׁ."
וְגַם-כְּבָר נָטוּי הַגַּרְזֶן עַל-שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים וְלָכֵן כָּל-עֵץ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פְרִי-טוֺב יִגָּדַע וְהָשְׁלַךְ בְּמוֺ-אֵשׁ:
כְּבָר עַכְשָׁו מוּכָן גַּרְזֶן הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אֱלֹהִים לִכְרוֹת כָּל עֵץ חֲסַר תּוֹעֶלֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פְּרִי. עֵצִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת יִכָּרְתוּ וְיִשָּׂרְפוּ!"
וְהִנֵּה הַגַּרְזֶן מֻנָּח עַל שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים. לָכֵן כָּל עֵץ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים -- יִכָּרֵת וְיִפֹּל לָאֵשׁ.
A jižť jest i sekera k kořenu stromů přiložena. Protož každý strom, kterýž nenese ovoce dobrého, vyťat a na oheň uvržen bývá.
Sekera už je na kořeni stromů; a každý strom, který nenese dobré ovoce, bude vyťat a hozen do ohně.“ ([Lukáš 13:6-Lukáš 13:7])
Ἤδη δὲ καὶ ἡ ἀξίνη πρὸς τὴν ῥίζαν τῶν δένδρων κεῖται· πᾶν οὖν δένδρον μὴ ποιοῦν καρπὸν καλὸν ἐκκόπτεται καὶ εἰς πῦρ βάλλεται.
הָא דֵּין נָרגָא סִים עַל עֵקָרָא דִּאילָנֵא כֻּל אִילָנָא הָכִיל דּפִארֵא טָבֵא לָא עָבֵד מֵתפּסֵק וַבנֻורָא נָפֵל׃ ס
שָׁאֲלוּ הֲמוֹן הָעָם: "אִם כֵּן, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?"
וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ הֲמוֺן הָעָם לֵאמֹר וּמַה לָנוּ לַעֲשׂוֺת:
לְשֵׁמַע דִּבְרֵי יוֹחָנָן נָהַג הַקָּהָל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: "מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁאָנוּ מִתְחָרְטִים עַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַאֲמִינִים בֶּאֱלֹהִים?"
וּשְׁאָלוּהוּ הַהֲמוֹנִים וְאָמְרוּ: מָה אֵפוֹא נַעֲשֶׂה?
I tázali se ho zástupové, řkouce: Což tedy činiti budeme?
Zástupy se Jana ptaly: „Co jen máme dělat?“
Καὶ ἐπηρώτων αὐτὸν οἱ ὄχλοι λέγοντες, Τί οὖν ποιήσομεν;
וַמשַׁאלִין הוַו לֵה כֵּנשֵׁא וָאמרִין מָנָא הָכִיל נֵעבֵּד׃
הֵשִׁיב לָהֶם: "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת יַחֲלֹק עִם מִי שֶׁאֵין לוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן יַעֲשֶׂה כֵּן גַּם הוּא."
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי אֲשֶׁר-לוֺ כֻּתֳּנוֺת שְׁתַּיִם יַחֲלֹק עִם-הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵין-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר-לוֺ מָזוֺן יַעֲשֶׂה כְמוֺ-כֵן:
"מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי חֻלְצוֹת," הֵשִׁיב יוֹחָנָן, "שֶׁיִּתֵּן אַחַת מֵהֶן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ אַף אַחַת. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַסְפִּיק אֹכֶל- שֶׁיִּתֵּן לְרָעָב."
עָנָה וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת יִתֵּן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ; וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן כָּכָה יַעֲשֶׂה.
A odpovídaje, pravil jim: Kdo má dvě sukně, dej nemajícímu, a kdo má pokrmy, tolikéž učiň.
On jim odpověděl: „Kdo má dvoje oblečení, dej tomu, kdo nemá žádné, a kdo má co k jídlu, udělej také tak.“ ([Lukáš 18:22; Jakubův 2:15-Jakubův 2:16; 1 Janův 3:17])
Ἀποκριθεὶς δὲ λέγει αὐτοῖς, Ὁ ἔχων δύο χιτῶνας μεταδότω τῷ μὴ ἔχοντι· καὶ ὁ ἔχων βρώματα ὁμοίως ποιείτω.
ענָא וֵאמַר להֻון מַן דִּאית לֵה תַּרתֵּין כֻּותִּיניָן נֵתֵּל למַן דּלַיתּ לֵה ומַן דִּאית לֵה סַיבָּרתָּא הָכַנָא נֵעבֵּד׃
גַּם מוֹכְסִים בָּאוּ לְהִטָּבֵל. שָׁאֲלוּ: "רַבִּי, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?"
וַיָּבֹאוּ אֵלָיו גַּם-מוֺכְסִים לִטְבִילָתוֺ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ מַה-נַּעֲשֶׂה:
גַּם גּוֹבֵי מֶכֶס, שֶׁהָיוּ יְדוּעִים בִּשְׁחִיתוֹתָם, בָּאוּ לְהִטָּבֵל וְשָׁאֲלוּ: "רַבִּי, כֵּיצַד נוֹכִיחַ אֶת כֵּנוּת לִבְנוֹ?"
וּבָאוּ גַּם מוֹכְסִים לְהִטָּבֵל, וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, מַה נַּעֲשֶׂה?
Přišli pak i celní křtíti se, i řekli jemu: Mistře, co budeme činiti?
Přišli i celníci, aby se dali pokřtít, a ptali se: „Mistře(h), co máme dělat?“ (h) ř: Učiteli (tak v L veskrze)
Ἦλθον δὲ καὶ τελῶναι βαπτισθῆναι, καὶ εἶπον πρὸς αὐτόν, Διδάσκαλε, τί ποιήσομεν;
וֵאתַו אָף מָכסֵא למֵעמַד וָאמרִין לֵה מַלפָנָא מָנָא נֵעבֵּד׃
הֵשִׁיב לָהֶם: "אַל תִּגְבּוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּקְבַּע לָכֶם."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֶתֶר עַל-מֶכֶס הַנָּקוּב לָכֶם אַל-תִּנְגֹּשׂוּ:
אַל תִּגְבּוּ לְמַעְלָה מֵהַמַּס הַקָּבוּעַ בַּחֹק," הֵשִׁיב יוֹחָנָן.
וְהוּא אָמַר לָהֶם: אַל תִּתְבְּעוּ מְאוּמָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמְּצֻוֶּה עֲלֵיכֶם לִתְבֹּעַ.
A on řekl jim: Nic více nevybírejte mimo to, což jest ustaveno.
On jim řekl: „Nevymáhejte víc, než máte nařízeno.“ ([Lukáš 19:8])
Ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μηδὲν πλέον παρὰ τὸ διατεταγμένον ὑμῖν πράσσετε.
הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא תֵּתבּעֻון מֵדֵּם יַתִּיר עַל מָא דַּפקִיד לכֻון למֵתבַּע׃
גַּם אַנְשֵׁי צָבָא שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "וַאֲנַחְנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה?" אָמַר לָהֶם: "אַל תַּעַשְׁקוּ אִישׁ וְאַל תִּגְזְלוּ, וְהִסְתַּפְּקוּ בְּמַשְׂכֻּרְתְּכֶם."
וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ גַּם-אַנְשֵׁי הַצָּבָא לֵאמֹר וַאֲנַחְנוּ מַה-נַּעֲשֶׂה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל-תַּעַשְׁקוּ וְאַל-תּוֺנוּ אִישׁ וְדַי לָכֶם כִּי תִַּׂיגוּ שְׂכַרְכֶם:
"וּמָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלוּ מִסְפַּר חַיָּלִים."אֶל תִּסְחֲטוּ כְּסָפִים בְּאִיּוּמִים וּבְאַלִּימוּת, " הֵשִׁיב יוֹחָנָן, "אֶל תּוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל אִישׁ, הִסְתַּפְּקוּ בְּמַשְׂכֻּרְתְּכֶם."
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי צָבָא וְאָמְרוּ: מַה נַּעֲשֶׂה גַּם אֲנַחְנוּ? אָמַר לָהֶם: אַל תִּפְגְּעוּ בְּאִישׁ וְאַל תַּעַשְׁקוּ אִישׁ, וְהִסְתַּפְּקוּ בְּמַשְׂכּוֹרוֹתֵיכֶם.
I tázali se ho také i žoldnéři, řkouce: A my což činiti budeme? I řekl jim: Nad žádným se nepotřásejte, aniž podvodně čiňte, a dosti mějte na svých žoldích.
Tázali se ho i vojáci: „A co máme dělat my?“ Řekl jim: „Nikomu nečiňte násilí, nikoho nevydírejte, spokojte se se svým žoldem.“
Ἐπηρώτων δὲ αὐτὸν καὶ στρατευόμενοι, λέγοντες, Καὶ ἡμεῖς τί ποιήσομεν; Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μηδένα διασείσητε, μηδὲ συκοφαντήσητε· καὶ ἀρκεῖσθε τοῖς ὀψωνίοις ὑμῶν.
וַמשַׁאלִין הוַו לֵה פָּלחַי אֵסטרַטִיַא וָאמרִין מָנָא נֵעבֵּד אָף חנַן אָמַר להֻון לָא בּאנָשׁ תֵּתּטַגּרֻון וַלאנָשׁ לָא תֵּעשׁקֻון ונֵספּקָן לכֻון אָפסָוניָתכֻון סס׃
כֵּיוָן שֶׁהָעָם הָיָה שָׁרוּי בְּצִפִּיָּה וְהַכֹּל מְהַרְהֲרִים בְּלִבָּם עַל יוֹחָנָן שֶׁמָּא הוּא הַמָּשִׁיחַ,
וּבְעוֺד הָעָם הָיוּ מְחַכִּים וְכֻלָּם דֹּבְרִים בְּלִבָּם אִם לֹא יוֺחָנָן הוּא הַמָּשִׁיחַ:
מֵאַחַר שֶׁכָּל הָעָם צִפָּה וִייַחֵל לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, תָּהָה כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ אִם יוֹחָנָן עַצְמוֹ הוּא הַמָּשִׁיחַ.
כְּשֶׁהָיָה הָעָם חוֹשֵׁב עַל יוֹחָנָן וְכֻלָּם מְהַרְהֲרִים הָיוּ בְּלִבָּם שֶׁמָּא הוּא הַמָּשִׁיחַ,
A když pak lid očekával, a myslili všickni v srdcích svých o Janovi, nebyl-li by snad on Kristus,
Lidé byli plni očekávání a všichni ve svých myslích uvažovali o Janovi, není-li on snad Mesiáš(i). (i) ř: Kristus ([Matouš 3:11-Matouš 3:12; Marek 1:7-Marek 1:8; Jan 1:24-Jan 1:28; Skutky apoštolské 13:25])
Προσδοκῶντος δὲ τοῦ λαοῦ, καὶ διαλογιζομένων πάντων ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν περὶ τοῦ Ἰωάννου, μήποτε αὐτὸς εἴη ὁ χριστός,
כַּד דֵּין מַסבַּר הוָא עַמָא עַל יֻוחַנָן וכֻלהֻון מֵתחַשׁבִין הוַו בּלֵבּהֻון דּדַלמָא הֻויֻו משִׁיחָא׃
פָּנָה יוֹחָנָן וְאָמַר אֶל כֻּלָּם: אֲנִי אָמְנָם מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם, אֲבָל בּוֹא יָבוֹא הֶחָזָק מִמֶּנִּי אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו. הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאֵשׁ.
וַיַּעַן יוֺחָנָן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֶן-אֲנִי מְטַבֵּל אֶתְכֶם בַּמָּיִם אַךְ בֹּא יָבֹא חָסֹן מִמֶּנִּי אֲשֶׁר קָטֹנְתִּי מֵהַתֵּר אֶת-שְׂרוֺךְ נְעָלָיו וְהוּא יְטַבֵּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ:
יוֹחָנָן הֶעֱמִידָם עַל טָעוּתָם וְאָמַר: "אֲנִי מַטְבִּיל אֶתְכֶם בַּמַּיִם, אוּלָם בְּקָרוֹב יָבוֹא אָדָם גָּדוֹל וְנַעֲלֶה מִמֶּנִּי – הוּא כָּל כָּךְ נַעֲלֶה עַד כְּדֵי אֵינִי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו – וְהוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ.
עָנָה יוֹחָנָן וְאָמַר לָהֶם: הִנְנִי מַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם, אֲבָל בָּא הֶחָזָק מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו. הוּא יַטְבִּילְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאֵשׁ.
Odpověděl Jan všechněm, řka: Jáť zajisté křtím vás vodou, ale jdeť silnější nežli já, kterémuž nejsem hoden rozvázati řeménka u obuvi jeho. Tenť vás křtíti bude Duchem svatým a ohněm.
Na to Jan všem řekl: „Já vás křtím vodou(j). Přichází však někdo silnější než já; nejsem ani hoden, abych rozvázal řemínek jeho obuvi; on vás bude křtít Duchem svatým a ohněm. (j) var: + k pokání
ἀπεκρίνατο ὁ Ἰωάννης, ἅπασιν λέγων, Ἐγὼ μὲν ὕδατι βαπτίζω ὑμᾶς· ἔρχεται δὲ ὁ ἰσχυρότερός μου, οὗ οὐκ εἰμὶ ἱκανὸς λῦσαι τὸν ἱμάντα τῶν ὑποδημάτων αὐτοῦ· αὐτὸς ὑμᾶς βαπτίσει ἐν πνεύματι ἁγίῳ καὶ πυρί·
ענָא יֻוחַנָן וֵאמַר להֻון אֵנָא הָא מַעמֵד אנָא לכֻון בּמַיָא אָתֵא דֵּין הַו דּחַילתָן מֵני הַו דּלָא שָׁוֵא אנָא דֵּאשׁרֵא עַרקֵא דַּמסָנַוהי הֻו נַעמֵדכֻון בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וַבנֻורָא׃ ס
בְּיָדוֹ קִלְשׁוֹן הַמִּזְרֶה לְנַקּוֹת אֶת גָּרְנוֹ וְלֶאֱסֹף אֶת הַחִטָּה אֶל הָאָסָם שֶׁלּוֹ, אַךְ אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִכְבֵּית."
אֲשֶׁר מִזְרֵהוּ בְיָדוֺ לִזְרוֺת וּלְהָבֵר אֶת-גָּרְנוֺ וְאָסַף אֶת-הַחִטִּים אֶל-תּוֺךְ אֲסָמָיו וְאֶת-הַמֹּץ יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא-תִכְבֶּה:
הוּא גַּם יַפְרִיד בֵּין הַמּוֹץ לְבֵין גַּרְגִּירֵי הַחִטָּה – אֶת הַמּוֹץ יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ נִצְחִית, וְאִלּוּ אֶת הַחִטָּה יִשְׁמֹר בָּאָסָם.
הוּא אֲשֶׁר אוֹחֵז מִזְרֶה בְּיָדוֹ וּמְנַקֶּה אֶת גָּרְנוֹתָיו, וְאֶת הַחִטִּים אוֹסֵף לַאֲסָמָיו וְאֶת הַתֶּבֶן יִשְׂרֹף בְּאֵשׁ בִּלְתִּי נִכְבֵּית.
Jehožto věječka v ruce jeho, a vyčistíť humno své, a shromáždí pšenici do obilnice své, ale plevy páliti bude ohněm neuhasitelným.
Lopata je v jeho ruce, aby pročistil svůj mlat a pšenici shromáždil do své sýpky; ale plevy spálí ohněm neuhasitelným.“
οὗ τὸ πτύον ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ, καὶ διακαθαριεῖ τὴν ἅλωνα αὐτοῦ, καὶ συναξεῖ τὸν σῖτον εἰς τὴν ἀποθήκην αὐτοῦ, τὸ δὲ ἄχυρον κατακαύσει πυρὶ ἀσβέστῳ.
הַו דַּאחִיד רַפשָׁא בִּאידֵה וַמדַכֵּא אֵדּרַוהי וחֵטֵא כָּנֵשׁ לַאוצרַוהי ותֵבנָא נַוקֵד בּנֻורָא דּלָא דָּעכָּא׃ ס
גַּם בִּדְבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים הֵאִיץ בָּעָם בְּהַטִּיפוֹ לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה.
כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה הִזְהִיר מְבֵַּׂר טוֺב הַזֶּה אֶת-הָעָם:
"יוֹחָנָן הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַזְהָרוֹת רַבּוֹת מִסּוּג זֶה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת הָעָם וּלְהַעֲבִיר לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה.
וְגַם דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים לִמֵּד וּבִשֵּׂר לָעָם.
A tak mnohé i jiné věci, napomínaje, zvěstoval lidu.
A ještě mnohým jiným způsobem napomínal lid a kázal radostnou zvěst.
Πολλὰ μὲν οὖν καὶ ἕτερα παρακαλῶν εὐηγγελίζετο τὸν λαόν·
אָף אחרָניָתָא דֵּין סַגִּיָאתָא מַלֵף הוָא וַמסַבַּר לעַמָא׃ ס
אֲבָל הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע, אֲשֶׁר יוֹחָנָן הוֹכִיחוֹ עַל־דְּבַר אֵשֶׁת אָחִיו פִילִיפּוֹס וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים,
וְהוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ אֲשֶׁר הוּכַח עַל-דְּבַר הוֺרוֺדְיָה אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל-כָּל-הָרָעוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה הוֺרְדוֺס:
אוּלָם כְּשֶׁהוֹכִיחַ יוֹחָנָן אֶת הוֹרְדּוֹס (מוֹשֵׁל הַגָּלִיל) עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וּבִמְיֻחָד עַל נִשּׂוּאָיו הָאֲסוּרִים לְהוֹרוֹדֶיהָ – אֵשֶׁת אָחִיו פִילִיפּוּס -
וְהוֹרְדוֹס שַׂר-הָרֹבַע, מִכֵּיוָן שֶׁהוּכַח עַל-יְדֵי יוֹחָנָן עַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו וְעַל כָּל הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה,
Heródes pak čtvrták, když od něho byl trestán pro Herodiadu manželku Filipa bratra svého, i ze všech nešlechetností, kteréž činil Heródes,
Ale když káral vládce(k) Heroda kvůli Herodiadě, manželce jeho bratra(l), a za všechno zlé, co činil, (k) ř: tetrarchu (l) var: + Filipa ([Matouš 14:3-Matouš 14:4; Marek 6:17-Marek 6:18 Leviticus 18:16])
ὁ δὲ Ἡρῴδης ὁ τετράρχης, ἐλεγχόμενος ὑπ' αὐτοῦ περὶ Ἡρῳδιάδος τῆς γυναικὸς τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ, καὶ περὶ πάντων ὧν ἐποίησεν πονηρῶν ὁ Ἡρῴδης,
הֵרָודֵס דֵּין טֵטרַרכַא מֵטֻל דּמֵתכּסֵס הוָא מֵן יֻוחַנָן עַל הֵרָודִיַא אַנתַּת פִילִיפָּוס אַחֻוהי ועַל כֻּלהֵין בִּישָׁתָא דּעָבֵד הוָא׃
הוֹסִיף עַל הַכֹּל גַּם אֶת זֹאת: הוּא כָּלָא אֶת יוֹחָנָן בְּבֵית סֹהַר.
הוֺסִיף עַל-כָּל-אֵלֶּה וַיַּסְגֵּר אֶת-יוֺחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים:
הִשְׁלִיךְ הוֹרְדּוֹס אֶת יוֹחָנָן לְבֵית-סֹהַר, וְכָךְ הוֹסִיף עַל חֲטָאָיו.
הוֹסִיף גַּם אֶת זֹאת עַל כֻּלָּן וְכָלָא אֶת יוֹחָנָן בְּבֵית הָאֲסוּרִים.
Přidal i toto nade všecko, že vsadil Jana do žaláře.
Herodes všechno dovršil ještě tím, že dal Jana zavřít do vězení.
προσέθηκεν καὶ τοῦτο ἐπὶ πᾶσιν, καὶ κατέκλεισεν τὸν Ἰωάννην ἐν τῇ φυλακῇ.
אַוסֵף אָף הָדֵא עַל כֻּלהֵין וחַבשֵׁה ליֻוחַנָן בֵּית־אַסִירֵא׃ ס
כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל כָּל הָעָם נִטְבַּל גַּם יֵשׁוּעַ; וּבְעוֹדוֹ מִתְפַּלֵּל נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם
וַיְהִי בְּהִטָּבֵל כָּל-הָעָם וַיִּטָּבֵל גַּם-יֵשׁוּעַ וְהַשָּׁמַיִם נִפְתְּחוּ בְּהִתְפַּלְּלוֺ:
יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁנִּטְבְּלוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, נִטְבַּל גַּם יֵשׁוּעַ. כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם
וְכַאֲשֶׁר נִטְבַּל כָּל הָעָם, גַּם יֵשׁוּעַ נִטְבַּל. וּבְעֵת שֶׁהִתְפַּלֵּל, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם
I stalo se, když se křtil všecken lid, a když se pokřtil i Ježíš, a modlil se, že otevřelo se nebe.
Když se všechen lid dával křtít a když byl pokřtěn i Ježíš a modlil se, otevřelo se nebe ([Matouš 3:13-Matouš 3:17; Marek 1:9-Marek 1:11; Jan 1:32-Jan 1:34])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ βαπτισθῆναι ἅπαντα τὸν λαόν, καὶ Ἰησοῦ βαπτισθέντος καὶ προσευχομένου, ἀνεῳχθῆναι τὸν οὐρανόν,
הוָא דֵּין כַּד עמַד כֻּלֵה עַמָא וָאף יֵשֻׁוע עמַד וכַד מצַלֵא אֵתפּתַחו שׁמַיָא׃
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדָה עָלָיו בִּדְמוּת גַּשְׁמִית כְּיוֹנָה, וְקוֹל הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי."
וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף יוֺנָה וְהִנֵּה קוֺל קֹרֵא מִן-הַשָּׁמַיִם אַתָּה הוּא בְּנִי יְדִידִי בְּךׇ רָצְתָה נַפְשִׁי:
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת יוֹנָה יָרְדָה וְנָחָה עָלָיו, וּמִן הַשָּׁמַיִם קָרָא קוֹל: "אַתָּה בְּנֵי אֲהוּבִי, מָקוֹר שָׂמַחְתִּי."
וְיָרְדָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף יוֹנָה, וְקוֹל הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: אַתָּה הוּא בְּנִי הָאָהוּב, בְּךָ חָפַצְתִּי.
A sstoupil Duch svatý v tělesné způsobě jako holubice na něj, a stal se hlas s nebe, řkoucí: Ty jsi ten Syn můj milý, v toběť mi se zalíbilo.
a Duch svatý sestoupil na něj v tělesné podobě jako holubice a z nebe se ozval hlas: „Ty jsi můj milovaný Syn, tebe jsem si vyvolil(m).“ (m) var: Ty jsi můj Syn, já jsem tě dnes zplodil ([Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Lukáš 9:35; 2 Petrův 1:17])
καὶ καταβῆναι τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον σωματικῷ εἴδει ὡσεὶ περιστερὰν ἐπ' αὐτόν, καὶ φωνὴν ἐξ οὐρανοῦ γενέσθαι, λέγουσαν, Σὺ εἶ ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός, ἐν σοὶ εὐδόκησα.
ונֵחתַּת רֻוחָא דּקֻודשָׁא עלַוהי בַּדמֻות גֻּושׁמָא דּיַונָא וקָלָא הוָא מֵן שׁמַיָא דָּאמַר אַנתּ הֻו בֵּרי חַבִּיבָא דּבָך אֵצטבִית׃ ס
כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר הֵחֵל בְּפָעֳלוֹ, וּלְפִי מַה שֶּׁנֶּחְשַׁב הָיָה בֶּן יוֹסֵף, בֶּן עֵלִי,
וְיֵשׁוּעַ הָיָה כְּבֶן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּהַחִלּוֺ אֶת-עֲבֹדַתוֺ וַיַּחְשְׁבֻהוּ לְבֶן-יוֺסֵף בֶּן-עֵלִי:
יֵשׁוּעַ הָיָה כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה כְּשֶׁהֵחֵל בִּפְעִילוּתוֹ בַּצִּבּוּר. יֵשׁוּעַ נֶחֱשָׁב לִבְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף.יוֹסֵף הָיָה בְּנוֹ שֶׁל עָלַי;
וְהוּא יֵשׁוּעַ הָיָה כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, וְנֶחְשַׁב לְבֶן יוֹסֵף, בֶּן הֵלִי,
Ježíš pak počínal býti jako ve třidcíti letech, jakž domnín byl, syn Jozefův, kterýž byl syn Heli,
Když Ježíš začínal své dílo, bylo mu asi třicet let. Jak se mělo za to, byl syn Josefa, jehož předkové byli: Heli, ([Matouš 1:1-Matouš 1:17])
Καὶ αὐτὸς ἦν ὁ Ἰησοῦς ὡσεὶ ἐτῶν τριάκοντα ἀρχόμενος, ὢν - ὡς ἐνομίζετο - υἱὸς Ἰωσήφ, τοῦ Ἡλί,
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אִיתַוהי הוָא אַיך בַּר שׁנִין תּלָתִין ומֵסתּבַר הוָא בַּר יַוסֵף בַּר הֵלִי׃
בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי, בֶּן מַלְכִּי, בֶּן יַנַּי, בֶּן יוֹסֵף,
בֶּן-מַתָּת בֶּן-לֵוִי בֶּן-מַלְכִּי בֶּן-יַנַּי בֶּן-יוֺסֵף:
עָלַי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַתָּת;מַתַּת הַיָּהּ בְּנוֹ שֶׁל לֵוִי;לֵוִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַלְכֵי;מַלְכֵי הָיָה בְּנוֹ יְנִי;יָנִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף;יוֹסֵף הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַתִּתְיָה;
בֶּן מַטְתַּת, בֶּן לֵוִי, בֶּן מַלְכִּי, בֶּן יַנַּאי, בֶּן יוֹסֵף,
Kterýž byl Matatův, kterýž byl Léví, kterýž byl Melchův, kterýž byl Jannův, kterýž byl Jozefův,
Mathat, Levi, Melchi, Janai, Josef,
τοῦ Ματθάτ, τοῦ Λευΐ, τοῦ Μελχί, τοῦ Ἰαννά, τοῦ Ἰωσήφ,
בַּר מַטתַת בַּר לֵוִי בַּר מֵלכִּי בַּר יַאנִי בַּר יַוסֵף׃
בֶּן מַתִּתְיָה, בֶּן אָמוֹץ, בֶּן נַחוּם, בֶּן חֶסְלִי, בֶּן נַגָּי,
בֶּן-מַתִּתְיָהוּ בֶּן-אָמוֺץ בֶּן-נַחוּם בֶּן-חֶסְלִי בֶּן-נַגָּי:
מַתִּתְיָה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אָמוֹץ;אָמוֹץ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נַחוּם;נַחוּם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל חִסְלִי;חִסְלִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נָגִי;
בֶּן מַתְּתָא, בֶּן אָמוֹץ, בֶּן נַחוּם, בֶּן חֶסְלִי, בֶּן נַגָּי,
Kterýž byl Matatiášův, kterýž byl Amosův, kterýž byl Naum, kterýž byl Esli, kterýž byl Nagge,
Matathias, Amos, Nahum, Esli, Nagai,
τοῦ Ματταθίου, τοῦ Ἀμώς, τοῦ Ναούμ, τοῦ Ἐσλί, τοῦ Ναγγαί,
בַּר מַתּתַא בַּר עַמֻוץ בַּר נַחֻום בַּר חֵסלִי בַּר נַגִּי׃
בֶּן מַחַת, בֶּן מַתִּתְיָה, בֶּן שִׁמְעִי, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹדָה,
בֶּן-מַחַת בֶּן-מַתִּתְיָהוּ בֶּן שִׁמְעִי בֶּן-יוֺסֵף בֶּן-יוֺדָה:
נָגִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַחַת;מַחַת הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַתִּתְיָה;מַתִּתְיָה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעִי;שִׁמְעִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף;יוֹסֵף הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹדֶה;
בֶּן מַאַת, בֶּן מַטַּת, בֶּן שִׁמְעִי, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יְהוּדָה,
Kterýž byl Mahatův, kterýž byl Matatiášův, kterýž byl Semei, kterýž byl Jozefův, kterýž byl Judův,
Mahat, Matathias, Semei, Josech, Joda,
τοῦ Μαάθ, τοῦ Ματταθίου, τοῦ Σεμεΐ, τοῦ Ἰωσήφ, τοῦ Ἰούδα,
בַּר מָאַת בַּר מַטַת בַּר שַׁמעִי בַּר יַוסֵף בַּר יִהֻודָא׃
בֶּן יוֹחָנָן, בֶּן רֵישָׁא, בֶּן זְרֻבָּבֶל, בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל, בֶּן נֵרִי,
בֶּן-יוֺחָנָן בֶּן-רֵישָׁא בֶּן-זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן-נֵרִי:
יוֹדֶה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹחָנָן;יוֹחָנָן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רֵישָׁא;רֵישָׁא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל זְרֻבָּבֶל;זְרֻבָּבֶל הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שְׁאַלְתִּיאֵל;שְׁאַלְתִּיאֵל הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נֵרִי;
בֶּן יוֹחָנָן, בֶּן רֵשָׁא, בֶּן זְרֻבָּבֶל, בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל, בֶּן נֵרִי,
Kterýž byl Johannův, kterýž byl Resův, kterýž byl Zorobábelův, kterýž byl Salatielův, kterýž byl Neriův,
Johanan, Resa, Zorobabel, Salatiel(n), Neri, (n) ve SZ: Šealtíel
τοῦ Ἰωανάν, τοῦ Ῥησά, τοῦ Ζοροβάβελ, τοῦ Σαλαθιήλ, τοῦ Νηρί,
בַּר יֻוחַנָן בַּר רָסָא בַּר זֻורבָּבֵל בַּר שֵׁלַתִאיל בַּר נִרִי׃
בֶּן מַלְכִּי, בֶּן אַדִּי, בֶּן קוֹסָם, בֶּן אֶלְמְדָן, בֶּן עֵר,
בֶּן-מַלְכִּי בֶּן-אַדִּי בֶּן-קוֺסָם בֶּן-אַלְמוֺדָם בֶּן-עֵר:
נֵרִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַלְכֵי;מַלְכֵי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֵדִי;אֵדִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל קוֹסֵם;קוֹסֵם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֶלְמָדֵן;אֶלְמָדֵן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל עֵר;
בֶּן מַלְכִּי, בֶּן אַדִּי, בֶּן קוֹסָם, בֶּן אֶלְמוֹדָד, בֶּן עֵר,
Kterýž byl Melchiův, kterýž byl Addiův, kterýž byl Kozamův, kterýž byl Elmódamův, kterýž byl Erův,
Melchi, Addi, Kosan, Elamadam, Er,
τοῦ Μελχί, τοῦ Ἀδδί, τοῦ Κωσάμ, τοῦ Ἐλμωδάμ, τοῦ Ἤρ,
בַּר מֵלכִּי בַּר אַדִּי בַּר קֻוסַם בַּר אֵלמֻודָד בַּר עִיר׃
בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן אֱלִיעֶזֶר, בֶּן יוֹרִים, בֶּן מַתָּת, בֶּן לֵוִי,
בֶּן-יֵשׁוּעַ בֶּן-אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יוֺרִים בֶּן-מַתָּת בֶּן-לֵוִי:
עֵר הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ;יֵשׁוּעַ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר;אֱלִיעֶזֶר הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹרִים;יוֹרִים הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַתָּת;מַתַּת הַיָּהּ בְּנוֹ שֶׁל לֵוִי;
בֶּן יוֹסֵי, בֶּן אֱלִיעֶזֶר, בֶּן יוֹרָם, בֶּן מַתִּיתָא, בֶּן לֵוִי,
Kterýž byl Józův, kterýž byl Eliezerův, kterýž byl Jórimův, kterýž byl Matatův, kterýž byl Léví,
Jesus, Eliezer, Jorim, Mathat, Levi,
τοῦ Ἰωσή, τοῦ Ἐλιέζερ, τοῦ Ἰωρείμ, τοῦ Ματθάτ, τοῦ Λευΐ,
בַּר יֻוסִא בַּר אֵלִיעָזָר בַּר יֻורַם בַּר מַתִיתָא בַּר לֵוִי׃
בֶּן שִׁמְעוֹן, בֶּן יְהוּדָה, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹנָם, בֶּן אֶלְיָקִים,
בֶּן-שִׁמְעוֺן בֶּן-יְהוּדָה בֶּן-יוֺסֵף בֶּן-יוֺנָם בֶּן-אֶלְיָקִים:
לֵוִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן;שִׁמְעוֹן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה;יְהוּדָה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף;יוֹסֵף הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יוֹנָם;יוֹנָם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֶלְיָקִים;
בֶּן שִׁמְעוֹן, בֶּן יְהוּדָה, בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹנָם, בֶּן אֶלְיָקִים,
Kterýž byl Simeonův, kterýž byl Judův, kterýž byl Jozefův, kterýž byl Jónamův, kterýž byl Eliachimův,
Simeon, Juda, Josef, Jonam, Eliakim,
τοῦ Συμεών, τοῦ Ἰούδα, τοῦ Ἰωσήφ, τοῦ Ἰωνάν, τοῦ Ἐλιακείμ,
בַּר שֵׁמעֻון בַּר יִהֻודָא בַּר יַוסֵף בַּר יֻונָם בַּר אֵלִיַקִים׃
בֶּן מַלְאָה, בֶּן מַנָּא, בֶּן מַתַּתָּה, בֶּן נָתָן, בֶּן דָּוִד,
בֶּן-מַלְיָא בֶּן-מִינָא בֶּן-מַתַּתָּה בֶּן-נָתָן בֶּן-דָוִד:
אֶלְיָקִים הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מְלֵאָה;מְלֵאָה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מָנָא;מָנָא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַתַּתָּה;מַתַּתָּה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נָתָן;נָתָן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד;
בֶּן מַלְיָא, בֶּן מָאנִי, בֶּן מַטְתָא, בֶּן נָתָן, בֶּן דָּוִד,
Kterýž byl Meleův, kterýž byl Ménamův, kterýž byl Matatanův, kterýž byl Nátanův, kterýž byl Davidův,
Melea, Menna, Mattath, Natham(o), David, (o) var: Nátan ([Rút 4:17-Rút 4:22; 1 Paralipomenon 2:1-1 Paralipomenon 2:14])
τοῦ Μελεᾶ, τοῦ Μαϊνάν, τοῦ Ματταθά, τοῦ Ναθάν, τοῦ Δαυίδ,
בַּר מַליָא בַּר מַאנִי בַּר מַטתָא בַּר נָתָן בַּר דַּוִיד׃
בֶּן יִשַׁי, בֶּן עוֹבֵד, בֶּן בֹּעַז, בֶּן שַׂלְמוֹן, בֶּן נַחְשׁוֹן,
בֶּן-יִשַׁי בֶּן-עוֺבֵד בֶּן-בֹּעַז בֶּן-שַׂלְמוֺן בֶּן-נַחְשׁוֺן:
דָּוִד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יִשַׁי;יִשַׁי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל עוֹבֵד;עוֹבֵד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל בֹּעַז;בֹּעַז הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שַׁלְמוֹן;שַׁלְמוֹן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נַחְשׁוֹן;
בֶּן יִשַׁי, בֶּן עוֹבֵד, בֶּן בֹּעַז, בֶּן שַׂלְמוֹן, בֶּן נַחְשׁוֹן,
Kterýž byl Jesse, kterýž byl Obédův, kterýž byl Bózův, kterýž byl Salmonův, kterýž byl Názonův,
Isaj(p), Obéd, Bóaz, Sala(q), Naason, (p) ve SZ: Jišaj (q) var: Salmón
τοῦ Ἰεσσαί, τοῦ Ὠβήδ, τοῦ Βόοζ, τοῦ Σαλμών, τοῦ Ναασσών,
בַּר אִישַׁי בַּר עֻובִיד בַּר בָּעָז בַּר סַלמָון בַּר נַחשֻׁון׃
בֶּן עַמִינָדָב, בֶּן אַדְמִין, בֶּן אַרְנִי, בֶּן חֶצְרוֹן, בֶּן פֶּרֶץ, בֶּן יְהוּדָה,
בֶּן-עַמִּינָדָב בֶּן-אַרְנִי בֶּן-חֶצְרוֺן בֶּן-פֶּרֶץ בֶּן-יְהוּדָה:
נַחְשׁוֹן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל עַמִּינָדָב;עַמִּינָדָב הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֲרָם;אֲרָם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל חֶצְרוֹן;חֶצְרוֹן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל פֶּרֶץ;פֶּרֶץ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה;
בֶּן עַמִּינָדָב, בֶּן אֲרָם, בֶּן חֶצְרוֹן, בֶּן פֶּרֶץ, בֶּן יְהוּדָה,
Kterýž byl Aminadabův, kterýž byl Aramův, kterýž byl Ezromův, kterýž byl Fáresův, kterýž byl Judův, kterýž byl Jákobův,
Amínadab, Admin(r), Arni(s), Chesróm, Fares, Juda, (r) var: Aram (s) var: – Arni
τοῦ Ἀμιναδάβ, τοῦ Ἀράμ, τοῦ Ἑσρώμ, τοῦ Φάρες, τοῦ Ἰούδα,
בַּר עַמִינָדָב בַּר אָרָם בַּר חֵצרֻון בַּר פַּרץ בַּר יִהֻודָא׃
בֶּן יַעֲקֹב, בֶּן יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם, בֶּן תֶּרַח, בֶּן נָחוֹר,
בֶּן-יַעֲקֹב בֶּן-יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם בֶּן-תֶּרַח בֶּן-נָחוֺר:
יְהוּדָה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב;יַעֲקֹב הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק;יִצְחָק הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם;אַבְרָהָם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל תֶּרַח;תֶּרַח הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נָחוֹר;
בֶּן יַעֲקֹב, בֶּן יִצְחָק, בֶּן אַבְרָהָם, בֶּן תֶּרַח, בֶּן נָחוֹר,
Kterýž byl Izákův, kterýž byl Abrahamův, kterýž byl Táre, kterýž byl Náchorův,
Jákob, Izák, Abraham, Tare(t), Náchor, (t) ve SZ: Terach ([1 Paralipomenon 1:24-1 Paralipomenon 1:27])
τοῦ Ἰακώβ, τοῦ Ἰσαάκ, τοῦ Ἀβραάμ, τοῦ Θάρα, τοῦ Ναχώρ,
בַּר יַעקֻוב בַּר אִיסחָק בַּר אַברָהָם בַּר תַּרַח בַּר נָחֻור׃
בֶּן שְׂרוּג, בֶּן רְעוּ, בֶּן פֶּלֶג, בֶּן עֵבֶר, בֶּן שֶׁלַח,
בֶּן-שְׂרוּג בֶּן-רְעוּ בֶּן-פֶּלֶג בֶּן-עֵבֶר בֶּן-שָׁלַח:
נָחוֹר הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שְׂרוּג;שְׂרוּג הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רֵעוֹ;רֵעוֹ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל פֶּלֶג;פֶּלֶג הָיָה בְּנוֹ שֶׁל עָבַר;עָבַר הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שֶׁלַח;
בֶּן שְׂרוֹג, בֶּן רְעוּ, בֶּן פֶּלֶג, בֶּן עֵבֶר, בֶּן שֶׁלַח,
Kterýž byl Sáruchův, kterýž byl Ragaův, kterýž byl Fálekův, kterýž byl Heberův, kterýž byl Sále,
Seruch(u), Ragau(v), Falek(x), Heber, Sala(y), (u) ve SZ: Serúg (v) ve SZ: Reú (x) ve SZ: Peleg (y) ve SZ: Šelach
τοῦ Σερούχ, τοῦ Ῥαγαῦ, τοῦ Φάλεγ, τοῦ Ἑβέρ, τοῦ Σαλά,
בַּר סָרֻוג בַּר אַרעֻו בַּר פָּלָג בַּר עָבָר בַּר שָׁלָח׃
בֶּן קֵינָן, בֶּן אַרְפַּכְשָׁד, בֶּן שֵׁם, בֶּן נֹחַ, בֶּן לֶמֶךְ,
בֶּן-קֵינָן בֶּין-אַרְפַּכְשַׁד בֶּן-שֵׁם בֶּן-נֹחַ בֶּן-לָמֶךְ:
שָׁלַח הָיָה בְּנוֹ שֶׁל קֵינָן;קֵינָן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אַרְפַּכְשַׁד;אַרְפַּכְשָׁד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שָׁם;שָׁם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נֹחַ;נֹחַ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל לֶמֶךְ;
בֶּן קֵינָן, בֶּן אַרְפַּכְשַׁד, בֶּן שֵׁם, בֶּן נֹחַ, בֶּן לֶמֶךְ,
Kterýž byl Kainanův, kterýž byl Arfaxadův, kterýž byl Semův, kterýž byl Noé, kterýž byl Lámechův,
Kainan, Arfaxad(z), Sem(a), Noe, Lámech, (z) ve SZ: Arpakšád (a) ve SZ: Šém ([1 Paralipomenon 1:1-1 Paralipomenon 1:4])
τοῦ Καϊνάν, τοῦ Ἀρφαξάδ, τοῦ Σήμ, τοῦ Νῶε, τοῦ Λάμεχ,
בַּר קַינַן בַּר אַרפַכשָׁר בַּר שִׁים בַּר נֻוח בַּר לַמֵך׃
בֶּן מְתוּשֶׁלַח, בֶּן חֲנוֹך, בֶּן יֶרֶד, בֶּן מַהֲלַלְאֵל, בֶּן קֵינָן,
בֶּן-מְתוּשֶׁלַח בֶּן-חֲנוֺךְ בֶּן-יֶרֶד בֶּן-מַהֲלַלְאֵל בֶּן-קֵינָן:
לַמָּךְ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח;מְתוּשֶׁלַח הָיָה בְּנוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ;חֲנוֹךְ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יָרַד;יָרַד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל מַהֲלַלְאֵל;מַהֲלַלְאֵל הָיָה בְּנוֹ שֶׁל קֵינָן;
בֶּן מְתוּשֶׁלַח, בֶּן חֲנוֹךְ, בֶּן יֶרֶד, בֶּן מַהֲלַלְאֵל, בֶּן קֵינָן,
Kterýž byl Matuzalémův, kterýž byl Enochův, kterýž byl Járedův, kterýž byl Malalehelův, kterýž byl Kainanův.
Matusalem(b), Henoch, Jared(c), Maleleel(d), Kainan(e), (b) h: Metúšelach (c) ve SZ: Jered (d) ve SZ: Mahalalel (e) ve SZ: Kénan
τοῦ Μαθουσάλα, τοῦ Ἐνώχ, τοῦ Ἰαρέδ, τοῦ Μαλελεήλ, τοῦ Καϊνάν,
בַּר מַתֻושׁלַח בַּר חנֻוך בַּר יַרדּ בַּר מַהלָלָאיֵל בַּר קַינַן׃
בֶּן אֱנוֹשׁ, בֶּן שֵׁת, בֶּן אָדָם, בֶּן אֱלֹהִים.
בֶּן-אֱנוֺשׁ בֶּן-שֵׁת בֶּן-אָדָם בֶּן-אֱלֹהִים:
קֵינָן הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ;אֱנוֹשׁ הָיָה בְּנוֹ שֶׁל שֵׁת;שֵׁת הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אָדָם;אָדָם הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
בֶּן אֱנוֹשׁ, בֶּן שֵׁת, בֶּן אָדָם אֲשֶׁר מֵאֱלֹהִים.
Kterýž byl Enosův, kterýž byl Setův, kterýž byl Adamův, kterýž byl Boží.
Enóš, Šét a Adam, který byl od Boha.
τοῦ Ἐνώς, τοῦ Σήθ, τοῦ Ἀδάμ, τοῦ θεοῦ.
בַּר אַנֻושׁ בַּר שִׁית בַּר אָדָם דּמֵן אַלָהָא סּ סּ׃
בִּהְיוֹתוֹ מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁב יֵשׁוּעַ מִן הַיַּרְדֵּן, וְהָרוּחַ הוֹבִילָה אוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר
וְיֵשׁוּעַ שָׁב מִן-הַיַּרְדֵּן מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיּוֺבִילֵהוּ הָרוּחַ הַמִּדְבָּרָה:
יֵשׁוּעַ חָזַר מִן הַיַּרְדֵּן מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָרוּחַ הוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל הַמִּדְבָּר –
וְיֵשׁוּעַ חָזַר מִן הַיַּרְדֵּן מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל הַמִּדְבָּר,
Ježíš, pak, pln byv Ducha svatého, vrátil se od Jordánu, a puzen jest v Duchu na poušť.
Plný Ducha svatého vrátil se Ježíš od Jordánu; Duch ho vodil po poušti ([Matouš 4:1-Matouš 4:11; Marek 1:12-Marek 1:13])
Ἰησοῦς δὲ πνεύματος ἁγίου πλήρης ὑπέστρεψεν ἀπὸ τοῦ Ἰορδάνου, καὶ ἤγετο ἐν τῷ πνεύματι εἰς τὴν ἔρημον,
יֵשֻׁוע דֵּין כַּד מלֵא רֻוחָא דּקֻודשָׁא הפַך מֵן יֻורדּנָן וַדבַרתֵה רֻוחָא לחֻורבָּא׃
בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא אָכַל מְאוּמָה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְקִצָּם הָיָה רָעֵב.
וְשָׁם נִסָּה אֹתוֺ הַָּׂטָן אַרְבָּעִים יוֺם וְלֹא-אָכַל מְאוּמָה עַד-תֹּם כָּל-הַיָּמִים הָהֵם וַיִּרְעָב:
שָׁם נִסָּה אוֹתוֹ הַשָּׂטָן בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם. בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ זְמַן לֹא אָכַל יֵשׁוּעַ דָּבָר, וּבְתֹם יְמֵי הַנִּסָּיוֹן הָיָה רָעֵב מְאוֹד.
אַרְבָּעִים יָמִים, לְהִתְנַסּוֹת עַל-יְדֵי הַמְקַטְרֵג. וְלֹא אָכַל מְאוּמָה בַּיָּמִים הָהֵם; וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים אוֹתָם, רָעַב לְבַסּוֹף.
A za čtyřidceti dní pokoušín byl od ďábla, a nic nejedl v těch dnech. Ale když se skonali, potom zlačněl.
čtyřicet dní a ďábel ho pokoušel. V těch dnech nic nejedl, a když se skončily, vyhladověl. ([Židům 2:18])
ἡμέρας τεσσαράκοντα πειραζόμενος ὑπὸ τοῦ διαβόλου. Καὶ οὐκ ἔφαγεν οὐδὲν ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις· καὶ συντελεσθεισῶν αὐτῶν, ὕστερον ἐπείνασεν.
יַומָתָא אַרבּעִין דּנֵתנַסֵא מֵן אָכֵלקַרצָא ס ולָא לעֵס מֵדֵּם בּהָנֻון יַומָתָא וכַד שַׁלֵם אֵנֻון לחַרתָא כּפֵן׃
אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא לְלֶחֶם."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַָּׂטָן אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה אֱמֹר-נָא אֶל-הָאֶבֶן הַזֹּאת וּתְהִי לְלָחֶם:
"אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת בֶּן-אֱלוֹהִים," אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן, "צִוָּה עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת לַהֲפֹךְ לְלֶחֶם."
וְאָמַר לוֹ הַמְקַטְרֵג: אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה, אֱמֹר לָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתִּהְיֶה לְלֶחֶם.
I řekl jemu ďábel: Jestliže jsi Syn Boží, rci kamenu tomuto, ať jest chléb.
Ďábel mu řekl: „Jsi-li Syn Boží, řekni tomuto kamení, ať je z něho chléb.“
Καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ διάβολος, Εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, εἰπὲ τῷ λίθῳ τούτῳ ἵνα γένηται ἄρτος.
וֵאמַר לֵה אָכֵלקַרצָא אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא אֵמַר לכִאפָא הָדֵא דּתֵהוֵא לַחמָא׃
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הֵן כָּתוּב, 'כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם'."
וַיַּעַן אֹתוֺ יֵשׁוּעַ הֵן כָּתוּב כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֺ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל-כָּל-מוֺצָא פִּי-יְהוָֺה:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "כָּתוּב[a]: 'לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה אָדָם, (כִּי אִם עַל כָּל מוֹצָא פִי ה').'"
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: כָּתוּב, כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, אֶלָּא עַל כָּל דְּבַר אֱלֹהִים.
I odpověděl jemu Ježíš, řka: Psánoť jest: Že ne samým chlebem živ bude člověk, ale každým slovem Božím.
Ježíš mu odpověděl: „Je psáno: Člověk nebude živ jenom chlebem(f).“ (f) var: + ale každým slovem Božím ([Deuteronomium 8:3])
Καὶ ἀπεκρίθη Ἰησοῦς πρὸς αὐτόν, λέγων, Γέγραπται ὅτι Οὐκ ἐπ' ἄρτῳ μόνῳ ζήσεται ἄνθρωπος, ἀλλ' ἐπὶ παντὶ ῥήματι θεοῦ.
ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה כּתִיב הו דּלָא הוָא בּלַחמָא בַּלחֻוד חָיֵא בַּרנָשָׁא אֵלָא בּכֻל פֵּתגָם דַּאלָהָא׃ ס
הֶעֱלָה אוֹתוֹ הַשָֹטָן אֶל מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהֶרְאָה לוֹ בְּרֶגַע אֶחָד אֶת כָּל מַמְלְכוֹת תֵּבֵל.
וַיַּעֲלֵהוּ וַיַּרְאֵהוּ אֶת-כָּל-מַמְלְכוֺת הָאָרֶץ בְּרֶגַע אֶחָד:
לְאַחַר מִכֵּן הֶעֱלָה הַשָּׂטָן אֶת יֵשׁוּעַ עַל הַר גָּבוֹהַּ, בְּחֶזְיוֹן רִגְעֵי הֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל הַמְּדִינוֹת הַמְּפֹאָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאָמַר:
וְהֶעֱלָהוּ הַשָּׂטָן לְהַר גָּבוֹהַּ וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בְּרֶגַע קָט.
I vedl jej ďábel na horu vysokou, a ukázal mu všecka království okršlku země pojednou.
Pak ho ďábel vyvedl vzhůru(g), v jediném okamžiku mu ukázal všechna království země (g) var: na vysokou horu
Καὶ ἀναγαγὼν αὐτὸν ὁ διάβολος εἰς ὄρος ὑψηλὸν ἔδειξεν αὐτῷ πάσας τὰς βασιλείας τῆς οἰκουμένης ἐν στιγμῇ χρόνου.
וַאסקֵה סָטָנָא לטֻורָא רָמָא וחַויֵה כֻּלהֵין מַלכּוָתָא דַּארעָא בּעֵדָּנָא זעֻורָא׃
אָמַר לוֹ הַשָֹטָן: "לְךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה וְגַם אֶת כְּבוֹד הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה; כִּי לִי נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן, וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְכָל מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַשָּׁטָן לְךׇ אֶתֵּן אֶת-כָּל-הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת וְאֶת-כָּל-כְּבוֺדָהּ כִּי לִי נְתוּנָה וְלַאֲשֶׁר אֶחְפֹּץ אֶתְּנֶנָּה:
"אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַמְּפֹאָרוֹת הָאֵלֶּה וְאֶת כְּבוֹדָן – כִּי לִי נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן וְרַשַּׁאי אֲנִלְתַּת אוֹתוֹ לְמִי שֶׁאֶרְצֶה – אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד: עָלֶיךָ לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי."
וְאָמַר לוֹ הַמְקַטְרֵג: לְךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה וְאֶת כְּבוֹדוֹ, כִּי לִי נִמְסָר וּלְמִי שֶׁאֶרְצֶה אֲנִי אֶתֵּן אוֹתוֹ.
A řekl jemu ďábel: Toběť dám tuto všecku moc i slávu; nebo mně dána jest, a komuž bych koli chtěl, dám ji.
a řekl: „Tobě dám všechnu moc i slávu těch království, poněvadž mně je dána, a komu chci, tomu ji dám: ([Jan 14:30])
Καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ διάβολος, Σοὶ δώσω τὴν ἐξουσίαν ταύτην ἅπασαν καὶ τὴν δόξαν αὐτῶν· ὅτι ἐμοὶ παραδέδοται, καὶ ᾧ ἐὰν θέλω δίδωμι αὐτήν.
וֵאמַר לֵה אָכֵלקַרצָא לָך אֵתֵּל שֻׁולטָנָא הָנָא כֻּלֵה ושֻׁובחֵה דּלִי מַשׁלַם וַלמַן דֵּאצבֵּא יָהֵב אנָא לֵה׃
לָכֵן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנַי, לְךָ יִהְיֶה הַכֹּל."
וְעַל-כֵּן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָי כָּל-הַכָּבוֺד הַזֶּה לְךׇ יִהְיֶה:
Luke-4-7
לָכֵן אִם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנַי, שֶׁלְּךָ יִהְיֶה כֻּלּוֹ.
Protož ty pokloníš-li se přede mnou, budeť všecko tvé.
Budeš-li se mi klanět, bude to všechno tvé.“
Σὺ οὖν ἐὰν προσκυνήσῃς ἐνώπιον ἐμοῦ, ἔσται σοῦ πᾶσα.
אֵן הָכִיל תֵּסגֻּוד קדָמַי דִּילָך נֵהוֵא כֻּלֵה׃
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "כָּתוּב, 'לַיהוה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד'."
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו סוּר מִמֶּנִי הַָּׂטָן כִּי כָּתוּב לַיהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאֹתוֺ לְבַדּוֺ תַּעֲבֹד:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב לוֹ: "אַךְ כָּתוּב: 'לַה' אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה, וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד.'"
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: כָּתוּב, לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ תִּשְׁתַּחֲוֶה וְאוֹתוֹ לְבַדּוֹ תַּעֲבֹד.
I odpověděv Ježíš, řekl jemu: Jdi pryč ode mne, satanáši; nebo psáno jest: Pánu Bohu svému budeš se klaněti, a jemu samému sloužiti.
Ježíš mu odpověděl: „(h) Je psáno: Budeš se klanět Hospodinu(i), Bohu svému, a jeho jediného uctívat.“ (h) var: + Jdi z cesty, za mne, satane (i) ř: Pánu (pod. Lukáš 4:12 Lukáš 4:18) ([Deuteronomium 6:13])
Καὶ ἀποκριθεὶς αὐτῷ εἶπεν ὁ Ἰησοῦς, Ὕπαγε ὀπίσω μου, Σατανᾶ· γέγραπται, Προσκυνήσεις κύριον τὸν θεόν σου, καὶ αὐτῷ μόνῳ λατρεύσεις.
ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה כּתִיב הו דַּלמָריָא אַלָהָך תֵּסגֻּוד ולֵה בַּלחֻודַוהי תֵּפלֻוח׃ ס
הֵבִיא אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, הֶעֱמִידוֹ עַל פִּנַת גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר לוֹ: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ מִכָּאן לְמַטָּה,
וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיַּעֲמִדֵהוּ עַל-פִּנַּת גַּג בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה הִתְנַפֵּל מִזֶּה אָרְצָה:
הַשָּׂטָן לָקַח אֶת יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם, הֶעֱלָהוּ עַל גַּג בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר: "אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת בֶּן-אֱלוֹהִים, קָפוּץ לְמַטָּה!
וְהֱבִיאוֹ לִירוּשָׁלַיִם, וְהֶעֱמִידוֹ עַל קְצֵה גַּג הַהֵיכָל וְאָמַר לוֹ: אִם בֶּן-הָאֱלֹהִים אַתָּה, הַשְׁלֵךְ עַצְמְךָ מִפֹּה לְמַטָּה;
Tedy vedl jej do Jeruzaléma, a postavil ho na vrchu chrámu, a řekl mu: Jsi-li Syn Boží, pusť se odtud dolů.
Pak ho ďábel přivedl do Jeruzaléma, postavil ho na vrcholek chrámu a řekl mu: „Jsi-li Syn Boží, vrhni se odtud dolů;
Καὶ ἤγαγεν αὐτὸν εἰς Ἱερουσαλήμ, καὶ ἔστησεν αὐτὸν ἐπὶ τὸ πτερύγιον τοῦ ἱεροῦ, καὶ εἶπεν αὐτῷ, Εἰ υἱὸς εἶ τοῦ θεοῦ, βάλε σεαυτὸν ἐντεῦθεν κάτω·
וַאיתּיֵה לֻאורִשׁלֵם וַאקִימֵה עַל כֵּנפָא דּהַיכּלָא וֵאמַר לֵה אֵן בּרֵה אַנתּ דַּאלָהָא אַרמָא נַפשָׁך מֵכָּא לתַחתּ׃
שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ
כִּי כָתוּב כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ לְשָׁמְרֶךׇ:
הֲרֵי כָּתוּב[b]: 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ...
שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ,
Nebo psáno jest: Že andělům svým přikáže o tobě, aby tě ostříhali,
vždyť je psáno ‚andělům svým dá o tobě příkaz, aby tě ochránili‘ ([Žalmy 91:11-Žalmy 91:12])
γέγραπται γὰρ ὅτι Τοῖς ἀγγέλοις αὐτοῦ ἐντελεῖται περὶ σοῦ, τοῦ διαφυλάξαι σε·
כּתִיב גֵּיר דַּלמַלַאכַוהי נפַקֵד עלַיךְּ דַּננַטרֻונָך׃
עַל־כַּפַּיִם יִשָֹאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ'."
עַל-כַּפַּיִם יִָּׂאוּנְךׇ פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךׇ:
עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶיךָ.'"
וְעַל כַּפֵּיהֶם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.
A že tě na ruce uchopí, abys neurazil o kámen nohy své.
a ‚na ruce tě vezmou, abys nenarazil nohou svou na kámen‘.“
καί, Ἐπὶ χειρῶν ἀροῦσίν σε, μήποτε προσκόψῃς πρὸς λίθον τὸν πόδα σου.
ועַל דּרָעַיהֻון נֵשׁקלֻונָך דּלָא תֵּתּקֵל רֵגלָך בּכִאפָא׃
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא נֶאֱמַר 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ'."
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵן נֶאֱמַר לֹא תְנַסֶּה אֶת-יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ:
"אוּלָם כָּתוּב גַּם 'לֹא תְּנַסֶּה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ'" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ.
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: נֶאֱמַר, לֹא תְנַסֶּה אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ.
A odpovídaje, dí mu Ježíš: Povědínoť jest: Nebudeš pokoušeti Pána Boha svého.
Ježíš mu odpověděl: „Je psáno: Nebudeš pokoušet Hospodina Boha svého.“ ([Deuteronomium 6:16])
Καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς ὅτι Εἴρηται, Οὐκ ἐκπειράσεις κύριον τὸν θεόν σου.
ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה אַמִיר הו דּלָא תּנַסֵא למָריָא אַלָהָך׃ ס
לְאַחַר שֶׁגָּמַר הַשָֹטָן אֶת כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו סָר מֵעָלָיו עַד לְעֵת מוֹעֵד.
וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הַָּׂטָן אֶת-הַמַּסּוֺת וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ עַד-עֵת:
כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַשָּׂטָן לְנַסּוֹת אֶת יֵשׁוּעַ עָזַב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ עַד לְעֵת מוֹעֵד.
וְכַאֲשֶׁר גָּמַר הַמְקַטְרֵג אֶת כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו, סָר מִמֶּנּוּ עַד עֵת.
A dokonav všecka pokušení ďábel, odšel od něho až do času.
Když ďábel skončil všechna pokušení, odešel od něho až do dané chvíle. ([Lukáš 22:3])
Καὶ συντελέσας πάντα πειρασμὸν ὁ διάβολος ἀπέστη ἀπ' αὐτοῦ ἄχρι καιροῦ.
וכַד שַׁלֵם אָכֵלקַרצָא כֻּלהֻון נֵסיֻונַוהי פּרַק מֵן לוָתֵה עַד זַבנָא סס׃
וְיֵשׁוּעַ חָזַר בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל הַגָּלִיל וְשִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הָאֵזוֹר.
וַיָּשָׁב יֵשׁוּעַ בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל-הַגָּלִיל וְשָׁמְעוֺ יָצָא בְּכָל-הַכִּכָּר:
לְאַחַר מִכֵּן חָזַר יֵשׁוּעַ לַגָּלִיל כְּשֶׁהוּא מָלֵא בְּכֹחַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַד מְהֵרָה הִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָאֵזוֹר.
וְשָׁב יֵשׁוּעַ בִּגְבוּרַת הָרוּחַ אֶל הַגָּלִיל, וְיָצָא עָלָיו הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר סְבִיבָם.
I navrátil se Ježíš v moci Ducha do Galilee, a vyšla pověst o něm po vší té okolní krajině.
Ježíš se vrátil v moci Ducha do Galileje a pověst o něm se rozšířila po celém okolí. ([Matouš 4:12-Matouš 4:17; Marek 1:14-Marek 1:15])
Καὶ ὑπέστρεψεν ὁ Ἰησοῦς ἐν τῇ δυνάμει τοῦ πνεύματος εἰς τὴν Γαλιλαίαν· καὶ φήμη ἐξῆλθεν καθ' ὅλης τῆς περιχώρου περὶ αὐτοῦ.
וַהפַך יֵשֻׁוע בּחַילָא דּרֻוחָא לַגלִילָא וַנפַק עלַוהי טֵבָּא בּכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַיהֻון׃
הוּא לִמֵּד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהַכֹּל שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ.
וְהוּא הוֺרָה לָהֶם בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת וְכֻלָּם נָתְנוּ לוֺ כָּבוֺד:
יֵשׁוּעַ לִמֵּד אֶת הָעָם בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת וְכֻלָּם הַלָּלוּ וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ.
וְהוּא לִמֵּד בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם, וְנִשְׁתַּבַּח בְּפִי כָּל אִישׁ.
A on učil v školách jejich, a slaven byl ode všech.
Učil v jejich synagógách a všichni ho velmi chválili.
Καὶ αὐτὸς ἐδίδασκεν ἐν ταῖς συναγωγαῖς αὐτῶν, δοξαζόμενος ὑπὸ πάντων.
והֻו מַלֵף הוָא בַּכנֻושָׁתהֻון ומֵשׁתַּבַּח הוָא מֵן כֻּל אנָשׁ׃ ס
הוּא בָּא אֶל הָעִיר נָצְרַת, הָעִיר אֲשֶׁר גֻּדַּל בָּהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקָם לִקְרֹא.
וַיָּבֹא אֶל-נְצֶרֶת אֲשֶׁר הוּא גֻּדַּל שָׁם וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּית-הַכְּנֵסֶת בְּיוֺם הַשַּׁבָּת כְּמִשְׁפָּטוֺ וַיָּקָם לִקְרֹא:
יֵשׁוּעַ בָּא אֶל נָצְרַת – הָעִיר שֶׁבָּהּ בִּלָּה אֶת יַלְדוּתוֹ – וּבַשַּׁבָּת הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. כְּשֶׁקָּם עַל רַגְלָיו כְּדֵי לִקְרֹא אֶת הַהַפְטָרָה,
וּבָא לְנָצְרַת, אֲשֶׁר גֻּדַּל שָׁם, וּכְפִי שֶׁנָּהַג נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְקָם לִקְרֹא.
I přišel do Nazaréta, kdež byl vychován, a všel podlé obyčeje svého v den sobotní do školy. I vstal, aby četl.
Přišel do Nazareta, kde vyrostl. Podle svého obyčeje vešel v sobotní den do synagógy a povstal, aby četl z Písma. ([Matouš 13:53-Matouš 13:58; Marek 6:1-Marek 6:6])
Καὶ ἦλθεν εἰς τὴν Ναζαρέτ, οὗ ἦν τεθραμμένος· καὶ εἰσῆλθεν, κατὰ τὸ εἰωθὸς αὐτῷ, ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων εἰς τὴν συναγωγήν, καὶ ἀνέστη ἀναγνῶναι.
וֵאתָא לנָצרַת אַיכָּא דֵּאתרַבִּי ועַל אַיכַּנָא דַּמעָד הוָא לַכנֻושׁתָּא בּיַומָא דּשַׁבּתָא וקָם למֵקרָא׃
כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ אֶת מְגִלַּת סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ:
וַיִּתְּנוּ לוֺ סֵפֶר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא וַיִּפְתַּח אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּמְצָא אֶת-הַדָּבָר הַכָּתוּב שָׁמָּה:
הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ. יֵשׁוּעַ פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה וְקָרָא בְּקוֹל[c]:
וְנִתַּן לוֹ סֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא; וּפָתַח יֵשׁוּעַ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ:
I dána jemu kniha Izaiáše proroka. A otevřev knihu, nalezl místo, kdež bylo napsáno:
Podali mu knihu proroka Izaiáše; otevřel ji(j) a nalezl místo, kde je psáno: (j) var: rozvinul (svitek)
Καὶ ἐπεδόθη αὐτῷ βιβλίον Ἠσαΐου τοῦ προφήτου. Καὶ ἀναπτύξας τὸ βιβλίον, εὗρεν τὸν τόπον οὗ ἦν γεγραμμένον,
וֵאתִיהֵב לֵה סֵפרָא דֵּאשַׁעיָא נבִיָא וַפתַח יֵשֻׁוע סֵפרָא וֵאשׁכַּח דֻּוכּתָא אַיכָּא דַּכתִיב׃
"רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי, יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵֹר עֲנָוִים. שְׁלָחַנִי לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁים,
רוּחַ אֲדֹנָי יֱהוִֺה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָֺה אֹתִי לְבֵַּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֺר וּלְעִוְרִים פְּקַח-קוֺחַ לְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים:
"רוּחַ ה' עָלַי, יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים;שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב,לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים – פְּקַח-קוֹחַ;
רוּחַ אֲדֹנָי עָלַי, יַעַן מְשָׁחַנִי לְבַשֵּׂר לַעֲנִיִּים וּשְׁלָחַנִי לְרַפֵּא לְנִשְׁבְּרֵי לֵב,
Duch Páně nade mnou, proto že pomazal mne, kázati evangelium chudým poslal mne, a uzdravovati skroušené srdcem, zvěstovati jatým propuštění a slepým vidění, a propustiti ssoužené v svobodu,
‚Duch Hospodinův jest nade mnou; proto mne pomazal, abych přinesl chudým radostnou zvěst(k); poslal mne(l), abych vyhlásil zajatcům propuštění a slepým navrácení zraku, abych propustil zdeptané na svobodu, (k) zvěstoval evangelium (tak i Lukáš 4:43) (l) var: + abych uzdravil ty, kdo mají zraněné srdce, ([Izajáš 61:1-Izajáš 61:2])
Πνεῦμα κυρίου ἐπ' ἐμέ, οὗ εἵνεκεν ἔχρισέν με εὐαγγελίσασθαι πτωχοῖς· ἀπέσταλκέν με ἰάσασθαι τοὺς συντετριμμένους τὴν καρδίαν· κηρύξαι αἰχμαλώτοις ἄφεσιν, καὶ τυφλοῖς ἀνάβλεψιν, ἀποστεῖλαι τεθραυσμένους ἐν ἀφέσει,
רֻוחֵה דּמָריָא עלַי ומֵטֻל הָדֵא מַשׁחַני לַמסַבָּרֻו למֵסכִּנֵא ושַׁלחַני למַאסָיֻו לַתבִירַי לֵבָּא וַלמַכרָזֻו לַשׁבַיָא שֻׁובקָנָא ולַעוִירֵא חזָיָא ולַמשַׁרָרֻו לַתבִירֵא בּשֻׁובקָנָא׃
לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה."
לִקְרֹא שְׁנַת-רָצוֺן לַיהוָֺה:
לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַה'."
לְהַכְרִיז לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וְלָעִוְרִים רְאוּת; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים בִּמְחִילָה, וּלְהַכְרִיז שְׁנַת רָצוֹן לַיהוָֹה.
A zvěstovati léto Páně vzácné.
abych vyhlásil léto milosti Hospodinovy(m).‘ (m) ř: vítané léto Páně
κηρύξαι ἐνιαυτὸν κυρίου δεκτόν.
וַלמַכרָזֻו שַׁנתָּא מקַבַּלתָּא למָריָא׃
לְאַחַר שֶׁגָּלַל אֶת הַמְּגִלָּה, הֶחֱזִירָהּ לַגַּבַּאי וְהִתְיַשֵּׁב. עֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֵלָיו
וַיָּגֶל אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּתְּנֵהוּ בִּידֵי הַמְשָׁרֵת וַיֵּשֵׁב וְעֵינֵי כָּל-אֲשֶׁר בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת נְשֻׂאוֺת אֵלָיו:
יֵשׁוּעַ גְּלַל אֶת הַמְּגִלָּה, הֶחֱזִירוּ לְחַזָּן וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. כָּל בָּאִי בֵּית-הַכְּנֶסֶת נָעֲצוּ בּוֹ אֶת עֵינֵיהֶם בְּצִפִּיָּה,
וְגָלַל אֶת הַסֵּפֶר, וּנְתָנוֹ לַשַּׁמָּשׁ וְהָלַךְ וְיָשַׁב. וְכָל אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֵינֵיהֶם מַבִּטוֹת בּוֹ.
A zavřev knihu, a vrátiv služebníku, posadil se. A všech v škole oči byly obráceny naň.
Pak zavřel knihu, dal ji sluhovi a posadil se; a oči všech v synagóze byly na něj upřeny.
Καὶ πτύξας τὸ βιβλίον, ἀποδοὺς τῷ ὑπηρέτῃ, ἐκάθισεν· καὶ πάντων ἐν τῇ συναγωγῇ οἱ ὀφθαλμοὶ ἦσαν ἀτενίζοντες αὐτῷ.
וַכרַך סֵפרָא ויַהבֵּה לַמשַׁמשָׁנָא וֵאזַל יִתֵב כֻּלהֻון דֵּין דּבַכנֻושׁתָּא עַינַיהֻון חָירָן הוַי בֵּה׃
וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם."
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוּקַם הַכָּתוּב הַזֶּה הַיּוֺם בְּאָזְנֵיכֶם:
וְיֵשׁוּעַ הוֹסִיף: "הַיּוֹם הִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה בְּקִרְבְּכֶם!"
וְהֵחֵל לוֹמַר לָהֶם: הַיּוֹם נִתְמַלֵּא הַכָּתוּב הַזֶּה בְּאָזְנֵיכֶם.
I počal mluviti k nim: Že dnes naplnilo se písmo toto v uších vašich.
Promluvil k nim: „Dnes se splnilo toto Písmo, které jste právě slyšeli.“
Ἤρξατο δὲ λέγειν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Σήμερον πεπλήρωται ἡ γραφὴ αὕτη ἐν τοῖς ὠσὶν ὑμῶν.
ושַׁרִי למִאמַר לוָתהֻון דּיַומָנָא אֵשׁתַּלַם כּתָבָא הָנָא בֵּאדנַיכֻּון׃
כֻּלָּם דִּבְּרוּ טוֹבוֹת עָלָיו וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֵן שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו. אָמְרוּ: "הַאִם הוּא לֹא בֶּן יוֹסֵף?"
וְכֻלָּם נָשְׂאוּ לוֺ עֵדוּת כִּי נִפְלְאוּ בְעֵינֵיהֶם דִּבְרֵי-חֵן אֲשֶׁר יָצְאוּ מִפִּיו וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא בֶן-יוֺסֵף:
כֻּלָּם הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֵן וְהַחָכְמָה שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו. "אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר?" שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. "הָאֵין זֶה בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף?"
וְהֵעִידוּ לוֹ כֻּלָּם וְהִתְפַּלְּאוּ עַל דִּבְרֵי הַחֶסֶד שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו, וְאָמְרוּ: הַאֵין זֶה בֶּן יוֹסֵף?
A všickni jemu posvědčovali, a divili se libým slovům, pocházejícím z úst jeho, a pravili: Zdaliž tento není syn Jozefův?
Všichni mu přisvědčovali a divili se slovům milosti(n), vycházejícím z jeho úst. A říkali: „Což to není syn Josefův?“ (n) pěkným slovům ([Jan 6:42])
Καὶ πάντες ἐμαρτύρουν αὐτῷ, καὶ ἐθαύμαζον ἐπὶ τοῖς λόγοις τῆς χάριτος τοῖς ἐκπορευομένοις ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ, καὶ ἔλεγον, Οὐχ οὗτός ἐστιν ὁ υἱὸς Ἰωσήφ;
וסָהדִּין הוַו לֵה כֻּלהֻון ומֵתּדַּמרִין הוַו בּמֵלֵא דּטַיבֻּותָא דּנָפקָן הוַי מֵן פֻּומֵה וָאמרִין הוַו לָא הוָא הָנָא בַּר יַוסֵף סס׃
אָמַר לָהֶם: "אֵין סָפֵק שֶׁתֹּאמְרוּ לִי אֶת הַפִּתְגָּם הַזֶּה, 'רוֹפֵא, רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ!' כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ כִּי נַעֲשׂוּ בִּכְפַר נַחוּם עֲשֵׂה גַּם פֹּה, בְּעִירְךָ'."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן תֹּאמְרוּ לִי אֶת-הַמָּשָׁל הַהוּא רֹפֵא רְפָא אֶת-נַפְשֶׁךׇ וּכְכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כִּי נַעֲשָׂה בִּכְפַר-נַחוּם עֲשֵׂה-כֵן גַּם-הֲלֹם בְּעִירֶךׇ:
יֵשׁוּעַ עָנָה לָהֶם: "וַדַּאי תֹּאמְרוּ לִי: 'רוֹפֵא, רָפָא תְּחִלָּה אֶת עַצְמְךָ!' אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: 'מַדּוּעַ אֵינְךָ מְחוֹלֵל כָּאן, בָּעִיר מוֹלַדְתְּךָ, אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁחוֹלַלְתָּ בִּכְפַר-נַחוּם?'
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אוּלַי תֹּאמְרוּ לִי אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, רוֹפֵא, רַפֵּא אֶת עַצְמְךָ; וְכָל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כִּי עָשִׂיתָ בִּכְפַר נַחוּם, עֲשֵׂה גַּם פֹּה בְּעִירְךָ.
I dí k nim: Zajisté díte mi toto podobenství: Lékaři, uzdrav se sám. Které věci slyšeli jsme, žes činil v Kafarnaum, učiň i zde v své vlasti.
On jim odpověděl: „Jistě mi řeknete toto přísloví: Lékaři, uzdrav sám sebe! O čem jsme slyšeli, že se dálo v Kafarnaum, učiň i zde, kde jsi doma.“ ([Marek 1:21 Marek 2:1; Jan 2:12])
Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Πάντως ἐρεῖτέ μοι τὴν παραβολὴν ταύτην, Ἰατρέ, θεράπευσον σεαυτόν· ὅσα ἠκούσαμεν γενόμενα ἐν τῇ Καπερναούμ, ποίησον καὶ ὧδε ἐν τῇ πατρίδι σου.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע כּבַר תִּאמרֻון לִי מַתלָא הָנָא אָסיָא אַסָא נַפשָׁך וכֻל דַּשׁמַען דַּעבַדּתּ בַּכפַרנַחֻום עבֵד אָף הָרכָּא בַּמדִינתָּך׃
הוֹסִיף וְאָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ.
וַיֹּאמַר הֵן דְּבַר אֱמֶת אֲנִי מַגִּיד לָכֶם אֵין נָבִיא רָצוּי בְּאֶרֶץ מוֺלַדְתּוֺ:
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ! אֶת הַנָּבִיא מְכַבְּדִים בְּכָל מָקוֹם חוּץ מֵאֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ וּבֵין בְּנֵי-עַמּוֹ.
וְהוּא אָמַר: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֵין נָבִיא מִתְקַבֵּל בְּעִירוֹ;
I řekl jim: Amen pravím vám, žeť žádný prorok není vzácen v vlasti své.
Řekl: „Amen, pravím vám, žádný prorok není vítán ve své vlasti. ([Jan 4:44])
Εἶπεν δέ, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς προφήτης δεκτός ἐστιν ἐν τῇ πατρίδι αὐτοῦ.
הו דֵּין אֵמַר אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ נבִיָא דּמֵתקַבַּל בַּמדִינתֵּה׃
וֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ, בְּעֵת שֶׁנֶּעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָדוֹל הָיָה בְּכָל הָאָרֶץ,
אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַלְמָנוֺת רַבּוֺת הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְרָעָב גָּדוֺל הָיָה בְכָל-הָאָרֶץ:
"בִּימֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֹא יָרַד גֶּשֶׁם בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ וָחֵצִי שָׁנִים, וְהַבַּצֹּרֶת גָּרְמָה לְרָעָב גָּדוֹל בְּכָל הָאָרֶץ. לַמְרוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל אַלְמָנוֹת רַבּוֹת שֶׁרָעֲבוּ לְלֶחֶם,
כִּי אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַלְמָנוֹת רַבּוֹת הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר נֶעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָיָה רָעָב גָּדוֹל בְּכָל הָאָרֶץ;
Ale v pravdě pravím vám, že mnoho vdov bylo za dnů Eliáše v lidu Izraelském, když zavříno bylo nebe za tři léta a za šest měsíců, a když byl hlad veliký po vší zemi,
Po pravdě vám říkám: Mnoho vdov bylo v Izraeli za dnů Eliášových, kdy se zavřelo nebe na tři a půl roku a na celou zemi přišel veliký hlad. ([1 Královská 17:1 1 Královská 17:8-1 Královská 17:16 1 Královská 18:1; Jakubův 5:17-Jakubův 5:18])
Ἐπ' ἀληθείας δὲ λέγω ὑμῖν, πολλαὶ χῆραι ἦσαν ἐν ταῖς ἡμέραις Ἠλίου ἐν τῷ Ἰσραήλ, ὅτε ἐκλείσθη ὁ οὐρανὸς ἐπὶ ἔτη τρία καὶ μῆνας ἕξ, ὡς ἐγένετο λιμὸς μέγας ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν·
שׁרָרָא גֵּיר אָמַר אנָא לכֻון דּסַגִּי אַרמלָתָא אִית הוַי בִּאיסרָיֵל בּיַומַי אִלִיָא נבִיָא כַּד אֵתּתּחֵדו שׁמַיָא שׁנִין תּלָת ויַרחֵא שׁתָּא וַהוָא כַּפנָא רַבָּא בּכֻלָה אַרעָא׃
אַךְ אֵלִיָּהוּ לֹא נִשְׁלַח אֶל אַחַת מֵהֶן כִּי אִם אֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּצָרְפַת שֶׁבְּחֶבֶל צִידוֹן.
וְלֹא שֻׁלַּח אֵלִיָּהוּ אֶל-אַחַת מֵהֶן בִּלְתִּי אֶל-אִשָּׁה אַלְמָנָה בְּצָרְפַת אֲשֶׁר לְצִידוֺן:
לֹא שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת אֵלִיָּהוּ אֶל אַף אַחַת מֵהֶן! אֱלֹהִים שָׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ רַק אֶל אַלְמָנָה לֹא יְהוּדִיָּה בָּעֲיָרָה צָרְפַת שֶׁבְּצִידוֹן.
וְאַף לְאַחַת מֵהֶן לֹא נִשְׁלַח אֵלִיָּהוּ, אֶלָּא לְצָרְפַת שֶׁבְּצִידוֹן, אֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה.
Však Eliáš k žádné z nich není poslán, než toliko do Sarepty Sidonské k ženě vdově.
A k žádné z nich nebyl Eliáš poslán, nýbrž jen k oné vdově do Sarepty v zemi sidónské.
καὶ πρὸς οὐδεμίαν αὐτῶν ἐπέμφθη Ἠλίας, εἰ μὴ εἰς Σάρεπτα τῆς Σιδῶνος πρὸς γυναῖκα χήραν.
וַלוָת חדָא מֵנהֵין לָא אֵשׁתַּדַּר אִלִיָא אֵלָא לצַרפַּת דּצַידָּן לוָת אַנתּתָא אַרמַלתָּא׃
מְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא טֹהַר אֶחָד מֵהֶם מִלְּבַד נַעֲמָן הָאֲרַמִּי."
וּמְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא וְלֹא נִרְפָּא אֶחָד מֵהֶם בִּלְתִּי אִם-נַעֲמָן הָאֲרַמִּי:
אוֹ קְחוּ לְדֻגְמָה אֶת אֱלִישָׁע; אַף כִּי בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא הָיוּ מְצֹרָעִים רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא לֹא רִפֵּא אִישׁ מֵהֶם, אֶלָּא דַּוְקָא אֶת נַעֲמָן הָאֲרַמִּי."
וְמְצֹרָעִים רַבִּים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא, וְאֶחָד מֵהֶם לֹא טֹהַר מִלְּבַד נַעֲמָן הָאֲרַמִּי.
A mnoho malomocných bylo v lidu Izraelském za Elizea proroka, a však žádný z nich není očištěn, než Náman Syrský.
A mnoho malomocných bylo v Izraeli za proroka Elizea(o), a žádný z nich nebyl očištěn, jen syrský Náman.“ (o) ve SZ: Elíša ([2 Královská 5:1-2 Královská 5:14])
Καὶ πολλοὶ λεπροὶ ἦσαν ἐπὶ Ἐλισσαίου τοῦ προφήτου ἐν τῷ Ἰσραήλ· καὶ οὐδεὶς αὐτῶν ἐκαθαρίσθη, εἰ μὴ Νεεμὰν ὁ Σύρος.
וסַגִּיֵאא גַּרבֵּא אִית הוַו בֵּית אִיסרָיֵל בּיַומַי אֵלִישַׁע נבִיָא וחַד מֵנהֻון לָא אֵתּדַּכִּי אֵלָא אֵן נַעמָן אַרמָיָא׃
כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלְּאוּ כַּעַס בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם חֵמָה בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת בְּשָׁמְעָם אֶת-אֵלֶּה:
דִּבְרֵי יֵשׁוּעַ עוֹרְרוּ אֶת זַעְמָם.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ זֹאת הַלָּלוּ אֲשֶׁר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, נִתְמַלְּאוּ חֵמָה כֻּלָּם.
I naplněni byli všickni v škole hněvem, slyšíce to.
Když to slyšeli, byli všichni v synagóze naplněni hněvem.
Καὶ ἐπλήσθησαν πάντες θυμοῦ ἐν τῇ συναγωγῇ, ἀκούοντες ταῦτα,
וכַד שׁמַעו הָלֵין הָנֻון דּבַכנֻושׁתָּא אֵתמלִיו חֵמתָּא כֻּלהֻון׃
הֵם קָמוּ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהוֹבִילוּהוּ אֶל הָהָר אֲשֶׁר עִירָם בְּנוּיָה עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַטָּה.
וַיָּקוּמוּ וַיּוֺצִיאֻהוּ אֶל-מִחוּץ לָעִיר וַיְבִיאֻהוּ אֶל-גַּב הָהָר אֲשֶׁר עִירָם בְּנוּיָה עָלָיו לְהַשְׁלִיכוֺ אֶל-מִתַּחַת לָהָר:
הֵם קָפְצוּ מִכִּסְּאוֹתֵיהֶם וְדָחֲפוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל פִּסְגַּת הָהָר שֶׁעָלָיו נִבְנְתָה נָצְרַת, בְּמַטָּרָה לְהַשְׁלִיכוֹ בַּמִּדְרוֹן.
וְקָמוּ וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהֱבִיאוּהוּ עַד גַּב הָהָר אֲשֶׁר עִירָם הָיְתָה בְּנוּיָה עָלָיו, כְּדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ מִן הַצּוּק.
A povstavše, vyvedli jej ven z města, a vedli ho až na vrch hory, na níž město jejich bylo vzděláno, aby jej dolů sstrčili.
Vstali, vyhnali ho z města a vedli ho až na sráz hory, na níž bylo jejich město vystavěno, aby ho svrhli dolů. ([Numeri 15:35; Skutky apoštolské 7:58])
καὶ ἀναστάντες ἐξέβαλον αὐτὸν ἔξω τῆς πόλεως, καὶ ἤγαγον αὐτὸν ἕως ὀφρύος τοῦ ὄρους ἐφ' οὗ ἡ πόλις αὐτῶν ᾠκοδόμητο, εἰς τὸ κατακρημνίσαι αὐτόν.
וקָמו אַפּקֻוהי לבַר מֵן מדִינתָּא וַאיתּיֻוהי עדַמָא לַגבִינָא דּטֻורָא הַו דַּמדִינתּהֻון בַּניָא הוָת עלַוהי דּנֵשׁדֻּונָיהי מֵן שׁקִיפָא׃
אַךְ הוּא עָבַר בֵּינֵיהֶם וְהָלַךְ לוֹ.
אַךְ-הוּא עָבַר בְּתוֺכָם וַיֵּלֶךְ לְדַרְכּוֺ:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הִתְחַמֵּק מֵהֶם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
אֲבָל הוּא עָבַר בֵּינֵיהֶם וְהָלַךְ לוֹ.
Ale on bera se prostředkem jich, ušel.
On však prošel jejich středem a bral se dál. ([Jan 8:59 Jan 10:39])
Αὐτὸς δὲ διελθὼν διὰ μέσου αὐτῶν ἐπορεύετο.
הֻו דֵּין עבַר בַּינָתהֻון וֵאזַל׃ ס
הוּא יָרַד אֶל הָעִיר הַגְּלִילִית כְּפַר נַחוּם וְלִמְּדָם בַּשַּׁבָּתוֹת.
וַיֵּרֶד אֶל-כְּפַר-נַחוּם עִיר הַגָּלִיל וַיְלַמֵּד לָעָם מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֺ:
לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ יֵשׁוּעַ לִכְפַר-נַחוּם שֶׁבַּגָּלִיל, וּמִדֵּי שַׁבָּת לִמֵּד בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת.
וְיָרַד לִכְפַר נַחוּם עִיר הַגָּלִיל, וְלִמֵּד אוֹתָם בְּשַׁבָּתוֹת.
I sstoupil do Kafarnaum, města Galilejského, a učil je ve dny sobotní.
Odešel do galilejského města Kafarnaum a učil je v sobotu. ([Marek 1:21-Marek 1:28])
Καὶ κατῆλθεν εἰς Καπερναοὺμ πόλιν τῆς Γαλιλαίας· καὶ ἦν διδάσκων αὐτοὺς ἐν τοῖς σάββασιν.
וַנחֵת לַכפַרנַחֻום מדִינתָּא דַּגלִילָא ומַלֵף הוָא להֻון בּשַׁבֵּא׃
שׁוֹמְעָיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תּוֹרָתוֹ, כִּי בְּסַמְכוּת דִּבֵּר אֶת דְּבָרוֹ.
וַיִּתְמְהוּ עַל-תּוֺרָתוֺ כִּי כִּדְבַר שִׁלְטוֺן הָיָה דְבָרוֺ:
גַּם כָּאן נִדְהֲמוּ הַשּׁוֹמְעִים, כִּי יֵשׁוּעַ דִּבֵּר בְּסַמְכוּת בִּלְתִּי רְגִילָה.
וּתְמֵהִים הָיוּ עַל תּוֹרָתוֹ, כִּי בְּסַמְכוּת הָיָה דְּבָרוֹ.
I divili se velmi učení jeho, nebo mocná byla řeč jeho.
Žasli nad jeho učením, poněvadž jeho slovo mělo moc. ([Matouš 7:28-Matouš 7:29])
Καὶ ἐξεπλήσσοντο ἐπὶ τῇ διδαχῇ αὐτοῦ, ὅτι ἐν ἐξουσίᾳ ἦν ὁ λόγος αὐτοῦ.
ותַמִיהִין הוַו בּיֻולפָּנֵה דַּמשַׁלטָא הוָת מֵלתֵה סס׃
אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ וּבוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא, וְהָאִישׁ צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל:
וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וּבוֺ דָבַק רוּחַ טָמֵא וְנִתְעָב וַיִּקְרָא בְּקוֺל גָּדוֺל:
פַּעַם כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת צָעַק לְפֶתַע אִישׁ אֶחָד אֲחוּז רוּחַ שֵׁד טָמֵא:
וְהָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִישׁ אֲשֶׁר הָיָה בּוֹ רוּחַ שֵׁד טָמֵא, וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל
Byl pak v škole člověk, mající ducha ďábelství nečistého. I zvolal hlasem velikým,
V synagóze byl člověk, který byl posedlý nečistým duchem(p); ten vzkřikl velikým hlasem: (p) ř: duchem nečistého démona
Καὶ ἐν τῇ συναγωγῇ ἦν ἄνθρωπος ἔχων πνεῦμα δαιμονίου ἀκαθάρτου, καὶ ἀνέκραξεν φωνῇ μεγάλῃ,
וִאית הוָא בַּכנֻושׁתָּא גַּברָא דִּאית הוָא בֵּה רֻוחָא דּשִׁאדָא טַנפָא וַזעַק בּקָלָא רָמָא׃
"אֲהָהּ, מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת? הַאִם בָּאתָ לְהַשְׁמִידֵנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה - קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!"
הֶרֶף מִמֶּנּוּ מַה-לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַאִם לְהַשְׁמִידֵנוּ בָּאתָ הֲלֹא יְדַעְתִּיךׇ מִי אַתָּה קְדוֺשׁ הָאֱלֹהִים:
"הִסְתַּלֵּק מִכָּאן, יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת! מַדּוּעַ בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ? אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתָּה – בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֱלֹהִים!"
וְאָמַר: הַנַּח לִי; מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי? בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ? יוֹדֵעַ אֲנִי מִי אַתָּה, קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים!
Řka: Ach, což jest tobě do nás, Ježíši Nazaretský? Přišel jsi zatratiti nás? Znám tě, kdo jsi, že ten Svatý Boží.
“Co je ti do nás, Ježíši Nazaretský? Přišel jsi nás zahubit? Vím, kdo jsi. Jsi svatý Boží.“ ([Lukáš 4:41 Lukáš 8:28])
λέγων, Ἔα, τί ἡμῖν καὶ σοί, Ἰησοῦ Ναζαρηνέ; Ἦλθες ἀπολέσαι ἡμᾶς; Οἶδά σε τίς εἶ, ὁ ἅγιος τοῦ θεοῦ.
וֵאמַר שׁבֻוקַיני מָא לַן ולָך יֵשֻׁוע נָצרָיָא אֵתַיתּ למַובָּדֻותַן יָדַע אנָא לָך מַן אַנתּ קַדִּישֵׁה דַּאלָהָא׃
גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ!" הַשֵּׁד הִפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וְיָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לְהַזִּיק לוֹ.
וַיִּגְעַר-בּוֺ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר דּוֺם וְצֵא מִמֶּנּוּ וַיַּפִּילֵהוּ הָרוּחַ הָרָע בְּתוֺךְ הַקָּהָל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְרָעָה לֹא עָשָׂה לוֺ:
יֵשׁוּעַ קָטַע אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁד וְגָעַר בּוֹ: "שְׁתֹק וְצֵא הַחוּצָה!" הַשֵּׁד הִשְׁלִיךְ אֶת הָאִישׁ עַל הָרִצְפָּה לְעֵינֵי כֻּלָּם, וְיָצָא מִמֶּנּוּ בְּלִי לִפְגֹּעַ בּוֹ שׁוּב.
וְגָעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: סְכֹר פִּיךָ, וְצֵא מִמֶּנּוּ. וְהִשְׁלִיכוֹ הַשֵּׁד בָּאֶמְצַע וְיָצָא מִמֶּנּוּ בְּלִי לְהַזִּיק לוֹ מְאוּמָה.
I přimluvil jemu Ježíš, řka: Umlkniž a vyjdi od něho. A povrha jej ďábel mezi ně, vyšel od něho, a nic mu neuškodil.
Ale Ježíš mu pohrozil: „Umlkni a vyjdi z něho!“ Zlý duch jím smýkl doprostřed a vyšel z něho, aniž mu uškodil.
Καὶ ἐπετίμησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, λέγων, Φιμώθητι, καὶ ἔξελθε ἐξ αὐτοῦ. Καὶ ῥίψαν αὐτὸν τὸ δαιμόνιον εἰς μέσον ἐξῆλθεν ἀπ' αὐτοῦ, μηδὲν βλάψαν αὐτόν.
וַכאָא בֵּה יֵשֻׁוע וֵאמַר סכֻור פֻּומָך ופֻוק מֵנֵה וַשׁדָיהי שִׁאדָא בַּמצַעתָא וַנפַק מֵנֵה כַּד לָא סרַח בֵּה מֵדֵּם׃
הַכֹּל נִדְהֲמוּ וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "מָה הַדָּבָר הַזֶּה? בְּסַמְכוּת וּבְכֹחַ הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהֵן יוֹצְאוֹת!"
וּפַלָּצוּת אָחֲזָה כֻלָּם וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה כִּי-בְשִׁלְטוֺן וּבִגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה אֶת-רוּחוֺת הַטֻּמְאָה וְהֵן יֹצְאוֺת מִבַּעְלֵיהֶן:
כֻּלָּם נִדְהֲמוּ וְשָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בִּמְבוּכָה: "מָה הַמְּיֻחָד בְּדִבְרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עַד כִּי אֲפִלּוּ שֵׁדִים מְצַיְּתִים לוֹ?"
וְתִמָּהוֹן אָחַז אֶת כָּל אִישׁ, וְדִבְּרוּ זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: מַהוּ אֵפוֹא הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁבְּסַמְכוּת וּבִגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה לָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהֵן יוֹצְאוֹת?
I přišel strach na všecky, a rozmlouvali vespolek, řkouce: Jaké jest toto slovo, že v moci a síle přikazuje nečistým duchům, a vycházejí?
Na všechny padl úžas a říkali si navzájem: „Jaké je to slovo, že v moci a síle přikazuje nečistým duchům a oni vyjdou!“
Καὶ ἐγένετο θάμβος ἐπὶ πάντας, καὶ συνελάλουν πρὸς ἀλλήλους, λέγοντες, Τίς ὁ λόγος οὗτος, ὅτι ἐν ἐξουσίᾳ καὶ δυνάμει ἐπιτάσσει τοῖς ἀκαθάρτοις πνεύμασιν, καὶ ἐξέρχονται;
ותֵמהָא רַבָּא אֵחַד לכֻלנָשׁ וַממַללִין הוַו עַם חדָדֵא וָאמרִין מָנָא הי כַּי מֵלתָא הָדֵא דַּבשֻׁולטָנָא וַבחַילָא פָּקדָּא לרֻוחֵא טַנפָתָא ונָפקָן׃
הַשְּׁמוּעָה עָלָיו יָצְאָה בְּכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב.
וַיֵּצֵא שָׁמְעוֺ בְּכָל-הַכִּכָּר לְכָל-קְצוֺתָיו:
עַד מְהֵרָה הִתְפַּרְסֵם סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל הָאֵזוֹר.
וְיָצְאָה עָלָיו שְׁמוּעָה בְּכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר סְבִיבָם.
I rozcházela se o něm pověst po všelikém místě té okolní krajiny.
A pověst o něm se rozhlásila po všech místech okolní krajiny. ([Matouš 4:24])
Καὶ ἐξεπορεύετο ἦχος περὶ αὐτοῦ εἰς πάντα τόπον τῆς περιχώρου.
וַנפַק עלַוהי טֵבָּא בּכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַיהֻון׃ ס
אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. חוֹתֶנֶת שִׁמְעוֹן סָבְלָה מֵחֹם גָּבוֹהַּ וְהֵם בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְמַעֲנָהּ.
וַיָּקָם וַיֵּצֵא מִבֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹא בֵּיתָה שִׁמְעוֺן וְחֹתֶנֶת שִׁמְעוֺן שֹׁכֶבֶת חוֺלַת קַדַּחַת אֲנוּשָׁה וַיִּפְגְּעוּ-בוֺ בַּעֲדָהּ:
לְאַחַר שֶׁעָזַב יֵשׁוּעַ אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת, הָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן וְרָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן קוֹדַחַת מֵחֹם. "אָנָּא, רָפָא אוֹתָהּ," הִתְחַנְּנוּ לְפָנָיו כֻּלָּם.
וְכַאֲשֶׁר יָצָא יֵשׁוּעַ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. וַחֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן סָבְלָה מֵחֹם גָּבוֹהַּ, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְמַעֲנָהּ.
Vstav pak ze školy, všel do domu Šimonova. Svegruše pak Šimonova trápena byla těžkou zimnicí. I prosili ho za ni.
Povstal a odešel ze synagógy do Šimonova domu. Šimonova tchyně byla soužena silnou horečkou; i prosili ho za ni. ([Matouš 8:14-Matouš 8:17; Marek 1:29-Marek 1:34])
Ἀναστὰς δὲ ἐκ τῆς συναγωγῆς, εἰσῆλθεν εἰς τὴν οἰκίαν Σίμωνος· πενθερὰ δὲ τοῦ Σίμωνος ἦν συνεχομένη πυρετῷ μεγάλῳ· καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν περὶ αὐτῆς.
וכַד נפַק יֵשֻׁוע מֵן כּנֻושׁתָּא עַל לבַיתֵּה דּשֵׁמעֻון וַחמָתֵה דּשֵׁמעֻון אַלִיצָא הוָת בֵּאשָׁתָא רַבּתָא וַבעַו מֵנֵה מֵטֻלָתָה׃
הוּא נֶעֱמַד לְיָדָהּ, גָּעַר בַּחֹם וְהַחֹם הִרְפָּה מִמֶּנָּה. מִיָּד קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם.
וַיִּתְיַצֵּב עָלֶיהָ וַיִּגְעַר בַּקַּדַּחַת וַתִּרֶף מִמֶּנָּה וּכְרֶגַע קָמָה וַתְּשָׁרֵת אֹתָם:
יֵשׁוּעַ עָמַד לְיַד מִטָּתָהּ וְגָעַר בַּקַּדַּחַת. מִיָּד יָרַד הַחֹם, וְהִיא קָמָה מִמִּטָּתָהּ וְהֵכִינָה לָהֶם אֹכֶל.
וְעָמַד מֵעָלֶיהָ וְגָעַר בַּחֹם, וְסָר מִמֶּנָּה הַחֹם; וּמִיָּד קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם.
Tedy stoje nad ní, přimluvil zimnici, i přestala jí. A ona hned vstavši, posluhovala jim.
Postavil se nad ní, pohrozil horečce a ta ji opustila. Ihned vstala a obsluhovala je.
Καὶ ἐπιστὰς ἐπάνω αὐτῆς, ἐπετίμησεν τῷ πυρετῷ, καὶ ἀφῆκεν αὐτήν· παραχρῆμα δὲ ἀναστᾶσα διηκόνει αὐτοῖς.
וקָם לעֵל מֵנָה וַכאָא בֵּאשָׁתָה וַשׁבַקתָה ומֵחדָא קָמַת וַמשַׁמשָׁא הוָת להֻון׃ ס
עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן הֵבִיאוּ אוֹתָם אֵלָיו. הוּא שָׂם אֶת יָדָיו עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְרִפֵּא אוֹתָם.
וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ הֵבִיאוּ אֵלָיו כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר אַנְשֵׁי מַכְאֹבוֺת לָהֶם וִידוּעֵי חֳלָיִים שׁוֺנִים וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו עַל-כָּל-אֶחָד מֵהֶם וַיִּרְפָּאֵם:
עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ הֵבִיאוּ תּוֹשָׁבֵי הַסְּבִיבָה אֶל יֵשׁוּעַ חֲבֵרִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה שֶׁחָלוּ בְּמַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת. יֵשׁוּעַ הִנִּיחַ אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם וְרִפֵּא אוֹתָם.
עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל מִי שֶׁהָיוּ לָהֶם חוֹלִים הַנְּגוּעִים בְּמַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת -- הֵבִיאוּ אוֹתָם אֵלָיו. וְהוּא שָׂם יָדוֹ עַל אֶחָד אֶחָד מֵהֶם וְרִפֵּא אוֹתָם.
Při západu pak slunce všickni, kteříž měli nemocné rozličnými neduhy, vodili je k němu, a on na jednoho každého z nich ruce vzkládav, uzdravoval je.
Když slunce zapadlo, všichni k němu přiváděli své nemocné, kteří trpěli rozličnými neduhy; on vzkládal ruce na každého z nich a uzdravoval je.
Δύνοντος δὲ τοῦ ἡλίου, πάντες ὅσοι εἶχον ἀσθενοῦντας νόσοις ποικίλαις ἤγαγον αὐτοὺς πρὸς αὐτόν· ὁ δὲ ἑνὶ ἑκάστῳ αὐτῶν τὰς χεῖρας ἐπιθεὶς ἐθεράπευσεν αὐτούς.
מַערָבַי שֵׁמשָׁא דֵּין כֻּלהֻון אַילֵין דִּאית הוָא להֻון כּרִיהֵא דַּכרִיהִין בּכֻורהָנֵא משַׁחלפֵא אַיתִּיו אֵנֻון לוָתֵה הֻו דֵּין עַל חַד חַד מֵנהֻון אִידֵה סָאֵם הוָא ומַאסֵא הוָא להֻון׃
מֵרַבִּים יָצְאוּ שֵׁדִים כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים "אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים!" אַךְ הוּא גָּעַר בָּהֶם וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם לְדַבֵּר, כִּי יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ.
וְגַם-רוּחוֺת רָעִים יָצְאוּ מֵרַבִּים קֹרְאִים וְאֹמְרִים אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים אַךְ הוּא גָעַר בָּם וְלֹא נְתָנָם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ:
יֵשׁוּעַ גַּם גֵּרֵשׁ שֵׁדִים מֵאֲנָשִׁים רַבִּים, וּבְצֵאתָם נָהֲגוּ הַשֵּׁדִים לִקְרֹא בְּקוֹל: "אַתָּה הוּא בֶּן-הָאֱלוֹהִים!" אוּלָם יֵשׁוּעַ הִשְׁתִּיק אוֹתָם, בִּגְלַל שֶׁהֵם יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ.
וְיָצְאוּ גַּם שֵׁדִים מֵרַבִּים, צוֹעֲקִים וְאוֹמְרִים: אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים! וְגָעַר בָּהֶם וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם לוֹמַר כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁהוּא הוּא הַמָּשִׁיחַ.
Od mnohých také ďábelství vycházela, křičící a říkající: Ty jsi Kristus, Syn Boží. Ale přimlouvaje, nedopouštěl jim mluviti; nebo věděli, že jest on Kristus.
Z mnohých vycházeli i démoni a křičeli: „Ty jsi Boží Syn!“ Hrozil jim a nedovoloval jim mluvit, protože věděli, že je Mesiáš(q). (q) ř: Kristus
Ἐξήρχετο δὲ καὶ δαιμόνια ἀπὸ πολλῶν, κράζοντα καὶ λέγοντα ὅτι Σὺ εἶ ὁ χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ. Καὶ ἐπιτιμῶν οὐκ εἴα αὐτὰ λαλεῖν, ὅτι ᾔδεισαν τὸν χριστὸν αὐτὸν εἶναι.
ונָפקִין הוַו אָף שִׁאדֵא מֵן סַגִּיֵאא כַּד מַזעקִין וָאמרִין דַּאנתּ הֻו משִׁיחָא בּרֵה דַּאלָהָא וכָאֵא הוָא בּהֻון ולָא שָׁבֵק הוָא להֻון דּנִאמרֻון דּיָדעִין דּהֻויֻו משִׁיחָא׃ ס
עִם אוֹר הַבֹּקֶר יָצָא וְהָלַךְ לְמָקוֹם בּוֹדֵד וַהֲמוֹנֵי הָעָם חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ. הֵם בָּאוּ אֵלָיו וְנִסּוּ לְעַכְּבוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מֵאִתָּם,
וְכַעֲלוֺת הַשַּׁחַר יָצָא וַיֵּלֶךְ אֶל-מָקוֺם חָרֵב וַהֲמוֺן הָעָם בִּקְשֻׁהוּ וַיָּבֹאוּ אֵלָיו וַיַּחֲזִיקוּ-בוֺ לְבִלְתִּי יַעֲבֹר מֵהֶם:
לְמָחֳרָת, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, הָלַךְ יֵשׁוּעַ לְמָקוֹם שׁוֹמֵם כְּדֵי לְהִתְבּוֹדֵד. הֲמוֹנֵי הָעָם חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, וּכְשֶׁמָּצְאוּ אוֹתוֹ הִתְחַנְּנוּ לְפָנָיו: "אָנָּא, אַל תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ; הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ בִּכְפַר-נַחוּם."
וּבְבֹקֶר הַיּוֹם יָצָא וְהָלַךְ לוֹ אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם, וְהַהֲמוֹנִים חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ; וּבָאוּ עַד אֵלָיו וַאֲחָזוּהוּ לְבַל יֵלֵךְ לוֹ מֵאֶצְלָם.
A jakž byl den, vyšed, bral se na pusté místo. I hledali ho zástupové, a přišli až k němu, a zdržovali ho, aby neodcházel od nich.
Když nastal den, vyšel z domu a šel na pusté místo; zástupy ho hledaly. Přišly až k němu a zdržovaly ho, aby od nich neodcházel. ([Marek 1:35-Marek 1:39 Lukáš 5:16])
Γενομένης δὲ ἡμέρας, ἐξελθὼν ἐπορεύθη εἰς ἔρημον τόπον, καὶ οἱ ὄχλοι ἐπεζήτουν αὐτόν, καὶ ἦλθον ἕως αὐτοῦ, καὶ κατεῖχον αὐτὸν τοῦ μὴ πορεύεσθαι ἀπ' αὐτῶν.
וַלצַפרֵה דּיַומָא נפַק אֵזַל לֵה לַאתרָא חֻורבָּא וכֵנשֵׁא בָּעֵין הוַו לֵה וֵאתַו עדַמָא לוָתֵה וַאחדֻּוהי דּלָא נִאזַל לֵה מֵן לוָתהֻון׃
אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: "גַּם לְעָרִים אֲחֵרוֹת עָלַי לְבַשֵֹר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כִּי לְכָךְ נִשְׁלַחְתִּי."
אַךְ הוּא אָמַר אֲלֵיהֶם הֵן עָלַי לְהַשְׁמִיעַ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים גַּם-בְּעָרִים אֲחֵרוֺת כִּי עַל-כֵּן שֻׁלָּחְתִּי:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב לָהֶם: "עָלַי לְבַשֵּׂר אֶת דְּבַר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים גַּם בְּעָרִים אֲחֵרוֹת, כִּי זוֹהִי מַטְּרַת שְׁלִיחוּתִי."
אֲבָל הוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: גַּם לְעָרִים אֲחֵרוֹת עָלַי לְבַשֵּׂר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כִּי לָזֹאת נִשְׁלַחְתִּי.
On pak řekl jim: I jinýmť městům musím zvěstovati království Boží; nebo na to poslán jsem.
Řekl jim: „Také ostatním městům musím zvěstovat Boží království, vždyť k tomu jsem byl poslán.“
Ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Καὶ ταῖς ἑτέραις πόλεσιν εὐαγγελίσασθαί με δεῖ τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ· ὅτι εἰς τοῦτο ἀπεστάλμαι.
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון דָּאף לַמדִינָתָא אחרָניָתָא וָלֵא לִי לַמסַבָּרֻו מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא דּעַל הָדֵא הו אֵשׁתַּדּרֵת׃
וְהוּא הָיָה מְבַשֵֹר בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל.
וַיְהִי קוֺרֵא אֶת-בְּשׁרָתוֺ בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל:
וְיֵשׁוּעַ הִמְשִׁיךְ לְלַמֵּד בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת הַשּׁוֹנִים שֶׁבְּאֵזוֹר יְהוּדָה.
וְהוּא הָיָה מַכְרִיז בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַגָּלִיל.
I kázal v školách Galilejských.
A kázal v judských(r) synagógách. (r) var: galilejských ([Lukáš 8:1])
Καὶ ἦν κηρύσσων ἐν ταῖς συναγωγαῖς τῆς Γαλιλαίας.
והֻו מַכרֵז הוָא בַּכנֻושָׁתָא דַּגלִילָא סס׃
כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים,
וַיְהִי בְּעָמְדוֺ עַל-יַד יַם-גִּנֵּיסָר וַהֲמוֺן הָעָם יִדְחֲקוּן אֹתוֺ וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים:
יוֹם אֶחָד עָמַד יֵשׁוּעַ עַל חוֹף הַכִּנֶּרֶת וּבִשֵּׂר אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים. מִסְפַּר הַנּוֹכְחִים הָלַךְ וְגָדַל, עָדְשֶׁהֶם נִדְחֲפוּ וְנִדְחֲקוּ אֵלָיו מִכָּל צַד.
וְכַאֲשֶׁר הִתְקַהֵל אֵלָיו הֶהָמוֹן לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים, הוּא עוֹמֵד הָיָה עַל-יַד אֲגַם גִּנֵּסַר.
Stalo se pak, když se zástup na něj valil, aby slyšeli slovo Boží, že on stál podlé jezera Genezaretského.
Jednou se na něj lidé tlačili, aby slyšeli Boží slovo, a on stál u břehu jezera Genezaretského; ([Jan 21:1-Jan 21:11 Matouš 13:1-Matouš 13:2; Marek 3:9-Marek 3:10 Marek 4:1])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ τὸν ὄχλον ἐπικεῖσθαι αὐτῷ τοῦ ἀκούειν τὸν λόγον τοῦ θεοῦ, καὶ αὐτὸς ἦν ἑστὼς παρὰ τὴν λίμνην Γεννησαρέτ·
הוָא דֵּין כַּד כּנַשׁ עלַוהי כֵּנשָׁא למֵשׁמַע מֵלתָא דַּאלָהָא והֻו קָאֵם הוָא עַל־יַד יַמתָא דּגֵנֵסַר׃
רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת.
וַיַּרְא שְׁתֵּי אֳנִיּוֺת עֹמְדוֺת עַל-שְׂפַת הַיָּם וְהַדַּיָּגִים יָצְאוּ מֵהֶן לְכַבֵּס אֶת-הַמִּכְמֹרוֺת:
יֵשׁוּעַ הִבְחִין בִּשְׁתֵּי סִירוֹת רֵיקוֹת שֶׁעָגְנוּ לְיַד הַחוֹף. בַּעֲלֵי הַסִּירוֹת, שֶׁהָיוּ דַּיָּגִים בְּמִקְצוֹעָם, רָחֲצוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם.
וְרָאָה שְׁתֵּי סְפִינוֹת עוֹמְדוֹת עַל-יַד הָאֲגַם, וְהַדַּיָּגִים שֶׁעָלוּ מֵהֶן רוֹחֲצִים אֶת רִשְׁתוֹתֵיהֶם.
I uzřel dvě lodí, any stojí u jezera, rybáři pak sstoupivše z nich, vypírali sítí.
tu uviděl, že u břehu jsou dvě lodi. Rybáři z nich vystoupili a vypírali sítě.
καὶ εἶδεν δύο πλοῖα ἑστῶτα παρὰ τὴν λίμνην· οἱ δὲ ἁλιεῖς ἀποβάντες ἀπ' αὐτῶν ἀπέπλυναν τὰ δίκτυα.
חזָא ספִינֵא תַּרתֵּין דּקָימָן עַל־גֵּנב יַמתָא וצַיָדֵא דַּסלֵקו מֵנהֵין וַמשִׁיגִין מצִידָתהֻון׃
הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה.
וַיֵּרֶד אֶל-אַחַת מִן-הָאֳנִיּוֺת אֲשֶׁר לְשִׁמְעוֺן וַיְבַקְשֵׁהוּ לְהַעֲבִירוֺ מְעַט מִן-הַיַּבָּשָׁה וַיֵּשֶׁב וַיְלַמֵּד לַהֲמוֺן הָעָם מִתּוֺךְ הָאֳנִיָּה:
יֵשׁוּעַ עָלָה עַל אַחַת הַסִּירוֹת, שֶׁהָיְתָה שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַרְחִיק מְעַט אֶת הַסִּירָה מֵהַחוֹף, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשֶׁבֶת בְּתוֹכָהּ וּלְדַבֵּר אֶל הַקָּהָל.
וְאַחַת מֵהֶן הָיְתָה שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא. וְעָלָה יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב בָּהּ, וְאָמַר שֶׁיַּסִּיעוּהָ מְעַט מִן הַיַּבָּשָׁה אֶל הַמַּיִם; וְיָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הַהֲמוֹנִים מִן הַסְּפִינָה.
I vstoupiv na jednu z těch lodí, kteráž byla Šimonova, prosil ho, aby od země odvezl maličko. A posadiv se, učil z lodí zástupy.
Vstoupil do jedné z lodí, která patřila Šimonovi, a požádal ho, aby odrazil kousek od břehu. Posadil se a z lodi učil zástupy.
Ἐμβὰς δὲ εἰς ἓν τῶν πλοίων, ὃ ἦν τοῦ Σίμωνος, ἠρώτησεν αὐτὸν ἀπὸ τῆς γῆς ἐπαναγαγεῖν ὀλίγον. Καὶ καθίσας ἐδίδασκεν ἐκ τοῦ πλοίου τοὺς ὄχλους.
וַחדָא מֵנהֵין דּשֵׁמעֻון הוָת כִּאפָא וַסלֵק יֵשֻׁוע יִתֵב בָּה וֵאמַר דּנֵדבּרֻונָה קַלִיל מֵן יַבשָׁא למַיָא ויָתֵב הוָא ומַלֵף מֵן ספִינתָּא לכֵנשָׁא׃ ס
כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג."
וְכַהֲתִימוֺ לְלַמֵּד וַיֹּאמֶר אֶל-שִׁמְעוֺן נְהַג אֶל-פְּנֵי הַמְּצוּלָה וְהַשְׁלִיכוּ מִכְמֹרוֺתֵיכֶם לָצוּד שָׁמָּה:
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל הַקָּהָל, פָּנָה אֶל שִׁמְעוֹן וְאָמַר: "הַשָּׁט אֶת הַסִּירָה אֶל מַיִם עֲמֻקִּים וְהַשְׁלֵךְ אֶת הָרְשָׁתוֹת כְּדֵי לָדוּג."
וְכַאֲשֶׁר פָּסַק מִדִּבּוּרוֹ, אָמַר לְשִׁמְעוֹן: הַסֵּעַ אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ רִשְׁתְּכֶם לַדַּיִג.
A když přestal mluviti, dí k Šimonovi: Vez na hlubinu, a rozestřete síti své k lovení.
Když přestal mluvit, řekl Šimonovi: „Zajeď na hlubinu a spusťte své sítě k lovu!“
Ὡς δὲ ἐπαύσατο λαλῶν, εἶπεν πρὸς τὸν Σίμωνα, Ἐπανάγαγε εἰς τὸ βάθος, καὶ χαλάσατε τὰ δίκτυα ὑμῶν εἰς ἄγραν.
וכַד שׁתֵק מֵן מַמללֵה אֵמַר לשֵׁמעֻון דּבַרו לעֻומקָא וַארמַו מצִידתּכֻון לצַידָּא׃ ס
הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת."
וַיַּעַן שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יָגַעְנוּ כָּל-הַלַּיְלָה וְלֹא לָכַדְנוּ מְאוּמָה אַךְ עַל-דְּבָרְךׇ אַשְׁלִיךְ אֶת-הַמִּכְמֹרוֺת:
"רַבִּי," הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן, "בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן עָבַדְנוּ קָשֶׁה מְאוֹד וְלֹא תָּפַסְנוּ כְּלוּם. אוּלָם אִם אַתָּה אוֹמֵר לָנוּ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָרְשָׁתוֹת, נַעֲשָׂה כִּדְבָרֶךָ."
עָנָה שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וּמְאוּמָה לֹא תָּפַסְנוּ, אַךְ עַל דִּבְרָתְךָ מֵטִיל אֲנִי אֶת הָרֶשֶׁת.
I odpověděv Šimon, řekl jemu: Mistře, přes celou noc pracovavše, nic jsme nepopadli, ale k slovu tvému rozestru sít.
Šimon mu odpověděl: „Mistře(s), namáhali jsme se celou noc a nic jsme nechytili. Ale na tvé slovo spustím sítě.“ (s) ř: Veliteli ([Lukáš 8:24 Lukáš 8:45 Lukáš 9:33 Lukáš 9:49; Lukáš 17:13])
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Σίμων εἶπεν αὐτῷ, Ἐπιστάτα, δι' ὅλης τῆς νυκτὸς κοπιάσαντες οὐδὲν ἐλάβομεν· ἐπὶ δὲ τῷ ῥήματί σου χαλάσω τὸ δίκτυον.
ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר לֵה רַבִּי לִליָא כֻּלֵה לִאין ומֵדֵּם לָא אֵחַדן עַל מֵלתָך דֵּין רָמֵא אנָא מצִידתָּא סּ סּ׃
הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת.
וַיַּעֲשׂוּ-כֵן וַיִּלְכְּדוּ דָגִים רַבִּים מְאֹד עַד-אֲשֶׁר מִכְמֹרוֺתָם נִקְרָעוּ:
הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת לַיָּם, וְהַפַּעַם תָּפְסוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דָּגִים עַד שֶׁהָרְשָׁתוֹת הָיוּ כְּבֵדוֹת מִדַּי וְהֵחֵלּוּ לְהִקָּרַע!
וּלְאַחַר שֶׁעָשׂוּ זֹאת, לָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד וְנִבְקְעָה רִשְׁתָּם.
A když to učinili, zahrnuli množství veliké ryb, tak že se trhala sít jejich.
Když to učinili, zahrnuli veliké množství ryb, až se jim sítě trhaly.
Καὶ τοῦτο ποιήσαντες, συνέκλεισαν πλῆθος ἰχθύων πολύ· διερρήγνυτο δὲ τὸ δίκτυον αὐτῶν·
וכַד הָדֵא עבַדו חבַשׁו נֻונֵא סַגִּיֵאא דּטָב ומֵצטַריָא הוָת מצִידתּהֻון׃
אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת.
וַיִּתְּנוּ אוֺת לְחַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה הַשֵּׁנִית לָבֹא וְלַעֲזֹר לָהֶם וַיָּבֹאוּ וַיְמַלְאוּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֳנִיּוֺת עַד-לִשְׁקֹעַ:
הֵם קָרְאוּ לְעֶזְרָתָם אֶת חַבְרֵיהֶם שֶׁבַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה, וּמִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת בַּדָּגִים עַד שֶׁכִּמְעַט טָבְעוּ!
וְרָמְזוּ לְחַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסְּפִינָה הָאַחֶרֶת לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם; וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ, מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסְּפִינוֹת עַד כִּי קְרוֹבוֹת הָיוּ לִטְבֹּעַ.
I ponukli tovaryšů, kteříž byli na druhé lodí, aby přišli a pomohli jim. I přišli a naplnili obě lodí, tak že se pohřižovaly.
Dali znamení svým společníkům na druhé lodi, aby jim přišli na pomoc. Oni přijeli a naplnili rybami obě lodi, že se až potápěly.
καὶ κατένευσαν τοῖς μετόχοις τοῖς ἐν τῷ ἑτέρῳ πλοίῳ, τοῦ ἐλθόντας συλλαβέσθαι αὐτοῖς· καὶ ἦλθον καὶ ἔπλησαν ἀμφότερα τὰ πλοῖα, ὥστε βυθίζεσθαι αὐτά.
וַרמַזו לחַברַיהֻון דּבַספִינתָּא אחרִתָא דּנִאתֻון נעַדּרֻון אֵנֻון וכַד אֵתַו מלַו אֵנֵין ספִינֵא תַּרתַּיהֵין אַיך דּקַרִיבָן הוַי למֵטבַּע׃ ס
כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי";
וַיַּרְא שִׁמְעוֺן פֶּטְרוֺס וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אֲדֹנִי לֵךְ מֵעָלַי כִּי-אִישׁ חֵטְא אָנֹכִי:
כְּשֶׁרָאָה שִׁמְעוֹן פֶּטְרוּס אֶת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל, נָפַל עַל בִּרְכָּיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, עֲזֹב אוֹתִי לְנַפְשִׁי, כִּי אֲנִי חוֹטֵא גָּדוֹל מִדַּי וְאֵינִי רָאוּי לִהְיוֹת בִּמְחִיצָתְךָ."
כְּשֶׁרָאָה שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, נָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי.
To uzřev Šimon Petr, padl k nohám Ježíšovým, řka: Odejdi ode mne, Pane, neboť jsem člověk hříšný.
Když to Šimon Petr uviděl, padl Ježíšovi k nohám a řekl: „Odejdi ode mne, Pane, vždyť já jsem člověk hříšný.“
Ἰδὼν δὲ Σίμων Πέτρος προσέπεσεν τοῖς γόνασιν Ἰησοῦ, λέγων, Ἔξελθε ἀπ' ἐμοῦ, ὅτι ἀνὴρ ἁμαρτωλός εἰμι, κύριε.
כַּד חזָא דֵּין שֵׁמעֻון כִּאפָא נפַל קדָם רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה בָּעֵא אנָא מֵנָך מָרי פּרֻוק לָך מֵני דּגַברָא אנָא חַטָיָא׃
שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ;
כִּי חִיל אָחַז אֹתוֺ וְאֶת-כֹּל אֲשֶׁר אִתּוֺ עַל-צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ:
שִׁמְעוֹן אָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה מִשּׁוּם שֶׁהוּא וְכָל הַנּוֹכְחִים אִתּוֹ, כּוֹלֵל שֻׁתָּפָיו יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בְּנֵי-זַבְדִּי, הָיוּ בְּתַדְהֵמָה גְּדוֹלָה לְנֹכַח הַשָּׁלָל הַבִּלְתִּי רָגִיל."אַל תִּפְחַד." אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן. "מֵעַתָּה וָאֵילָךְ תִּהְיֶה דַּיָּג שֶׁל בְּנֵי אָדָם."
כִּי תִּמָּהוֹן אֲחָזוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ -- עַל צֵיד הַדָּגִים שֶׁדָּגוּ;
Hrůza zajisté byla jej obklíčila, i všecky, kteříž s ním byli, nad tím lovením ryb, kteréž byli popadli,
Neboť jeho i všechny, kteří s ním byli, pojal úžas nad tím lovem ryb;
Θάμβος γὰρ περιέσχεν αὐτὸν καὶ πάντας τοὺς σὺν αὐτῷ, ἐπὶ τῇ ἄγρᾳ τῶν ἰχθύων ᾗ συνέλαβον·
תֵּמהָא גֵּיר אַחדֵּה הוָא וַלכֻלהֻון דּעַמֵה עַל צַידָּא הַו דּנֻונֵא דּצָדו׃
וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. "אַל תִּירָא", אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, "מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם."
וְכֵן גַּם-הִתְחַלְחֲלוּ יַעֲקֹב וְיוֺחָנָן בְּנֵי זַבְדִּי חַבְרֵי שִׁמְעוֺן וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-שִׁמְעוֺן אַל-תִּירָא כִּי מֵהַיּוֺם וָמַעְלָה תָּצוּד אֲנָשִׁים:
Luke-5-10
וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן: אַל תִּירָא; מֵעַתָּה בְּנֵי אָדָם תָּדוּג לְחַיִּים.
A též Jakuba a Jana, syny Zebedeovy, kteříž byli tovaryši Šimonovi. I dí Šimonovi Ježíš: Nebojž se. Již od tohoto času lidi budeš loviti.
stejně i Jakuba a Jana, syny Zebedeovy, kteří byli Šimonovými druhy. Ježíš řekl Šimonovi: „Neboj se, od této chvíle budeš lovit lidi.“ ([Matouš 4:18-Matouš 4:22; Marek 1:16-Marek 1:20])
ὁμοίως δὲ καὶ Ἰάκωβον καὶ Ἰωάννην, υἱοὺς Ζεβεδαίου, οἳ ἦσαν κοινωνοὶ τῷ Σίμωνι. Καὶ εἶπεν πρὸς τὸν Σίμωνα ὁ Ἰησοῦς, Μὴ φοβοῦ· ἀπὸ τοῦ νῦν ἀνθρώπους ἔσῃ ζωγρῶν.
הָכוָת דֵּין אָף ליַעקֻוב וַליֻוחַנָן בּנַי זַבדַי דִּאיתַיהֻון הוַו שַׁותָּפֵא דּשֵׁמעֻון ס אֵמַר דֵּין יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון לָא תֵּדחַל מֵן הָשָׁא בּנַי־אנָשָׁא תֵּהוֵא צָאֵד לחַיֵא׃
לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
וְהֵם הוֺלִיכוּ אֶת-הָאֳנִיּוֺת אֶל-הַיַּבָּשָׁה וַיַּעַזְבוּ אֶת-כֹּל וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו:
לְאַחַר שֶׁהֵשִׁיטוּ אֶת הַסִּירוֹת לַחוֹף עָזְבוּ הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.
וְקֵרְבוּ אֶת הַסְּפִינוֹת לַיַּבָּשָׁה, וְעָזְבוּ אֶת הַכֹּל וּבָאוּ אַחֲרָיו.
A přivezše k břehu lodí, a všecko opustivše, šli za ním.
Přirazili s loďmi k zemi, všechno tam nechali a šli za ním.
Καὶ καταγαγόντες τὰ πλοῖα ἐπὶ τὴν γῆν, ἀφέντες ἅπαντα, ἠκολούθησαν αὐτῷ.
וקַרֵבו אֵנֵין ספִינֵא לַארעָא וַשׁבַקו כֻּל מֵדֵּם וֵאתַו בָּתרֵה׃ ס
בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי."
וַיְהִי בְּלֶכְתּוֺ בְּאַחַת הֶעָרִים וְהִנֵּה-אִישׁ לִקְרָאתוֺ אֲשֶׁר בְּשָׂרוֺ מָלֵא צָרָעַת וּבִרְאוֺתוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ נָפַל עַל-אַפָּיו וַיִּתְחַנֶּן-לוֺ לֵאמֹר אֲדֹנִי אִם-חָפֵץ אַתָּה הֲלֹא תוּכַל לְטַהֲרֵנִי:
בְּאֶחָד הַכְּפָרִים שֶׁבָּהֶם בִּקֵּר יֵשׁוּעַ הָיָה אָדָם נָגוּעַ בְּצָרַעַת. בִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל הָאִישׁ לְרַגְלָיו וְהִתְחַנֵּן: "אֲדוֹנִי, אִם רַק תִּרְצֶה תּוּכַל לְרַפֵּא אוֹתִי."
וְכַאֲשֶׁר הָיָה יֵשׁוּעַ בְּאַחַת הֶעָרִים, בָּא אִישׁ אֶחָד מָלֵא כֻּלּוֹ צָרַעַת. רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ וְנָפַל עַל פָּנָיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִם אַתָּה רוֹצֶה, אַתָּה יָכוֹל לְטַהֲרֵנִי.
I stalo se, když byl v jednom městě, a aj, muž plný malomocenství. A uzřev Ježíše, padl na tvář, a prosil ho, řka: Pane, kdybys chtěl, můžeš mne očistiti.
V jednom městě, kam Ježíš přišel, byl muž plný malomocenství. Jakmile Ježíše spatřil, padl tváří k zemi a prosil ho: „Pane, chceš-li, můžeš mě očistit.“ ([Matouš 8:1-Matouš 8:4; Marek 1:40-Marek 1:45])
Καὶ ἐγένετο, ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν ἐν μιᾷ τῶν πόλεων, καὶ ἰδού, ἀνὴρ πλήρης λέπρας· καὶ ἰδὼν τὸν Ἰησοῦν, πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον, ἐδεήθη αὐτοῦ, λέγων, Κύριε, ἐὰν θέλῃς, δύνασαί με καθαρίσαι.
וכַד הוָא יֵשֻׁוע בַּחדָא מֵן מדִינָתָא אֵתָא גַּברָא דַּמלֵא כֻּלֵה גַּרבָא חזָא ליֵשֻׁוע וַנפַל עַל אַפַּוהי ובָעֵא הוָא מֵנֵה וֵאמַר לֵה מָרי אֵן צָבֵא אַנתּ מֵשׁכַּח אַנתּ לַמדַכָּיֻותי׃
יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: "רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!" וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת.
וַיּוֺשֶׁט אֶת-יָדוֺ וַיִּגַּע-בּוֺ וַיֹּאמֶר חָפֵץ אֲנִי וּטְהָר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ כְּרָגַע:
יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ, נָגַע בַּמְּצֹרָע וְאָמַר: "וַדַּאי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה. הֵרָפֵא!" וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת.
וְהוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר לוֹ: רוֹצֶה אֲנִי, הִטָּהֵר! וּבוֹ בָּרֶגַע סָרָה מִמֶּנּוּ צָרַעְתּוֹ.
I vztáhl ruku, dotekl se ho, řka: Chci, buď čist. A hned odešlo od něho malomocenství.
On vztáhl ruku, dotkl se ho a řekl: „Chci, buď čist.“ A hned se jeho malomocenství ztratilo.
Καὶ ἐκτείνας τὴν χεῖρα ἥψατο αὐτοῦ, εἰπών, Θέλω, καθαρίσθητι. Καὶ εὐθέως ἡ λέπρα ἀπῆλθεν ἀπ' αὐτοῦ.
וַפשַׁט אִידֵה יֵשֻׁוע קרֵב לֵה וֵאמַר לֵה צָבֵא אנָא אֵתּדַּכָּא ובַר־שָׁעתֵה אֵזַל מֵנֵה גַּרבֵה וֵאתּדַּכִּי׃
"אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ", צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם."
וַיְצַו עָלָיו לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ רַק לֵךְ וְהֵרָאֵה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת-הַקָּרְבָּן עַל-טָהֳרָתְךׇ כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם:
"אַל תְּסַפֵּר אֶת הַדָּבָר לָאִישׁ!" צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ. "לָךְ מִיָּד אֶל הַכֹּהֵן וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁנִּרְפֵּאתָ. אַל תִּשְׁכַּח לָקַחַת אִתְּךָ קָרְבָּן – כְּפִי שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה עַל הַמְּטֹהָרִים מִצָּרַעַת- כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ שֶׁנִּרְפֵּאתָ."
וְצִוָּהוּ: אַל תֹּאמַר לְאִישׁ, אֶלָּא לֵךְ הַרְאֵה עַצְמְךָ לַכֹּהֲנִים וְהַקְרֵב קָרְבָּן בְּעַד טָהֳרָתְךָ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.
I přikázal jemu, aby žádnému nepravil, ale jdi, ukaž se knězi, a obětuj za očištění své, jakož přikázal Mojžíš, na svědectví jim.
Přikázal mu, aby nikomu nic neříkal: „Ale jdi,“ pravil, „ukaž se knězi a obětuj za své očištění, co Mojžíš přikázal – jim na svědectví.“ ([Leviticus 13:49 Leviticus 14:2-Leviticus 14:32])
Καὶ αὐτὸς παρήγγειλεν αὐτῷ μηδενὶ εἰπεῖν· ἀλλὰ ἀπελθὼν δεῖξον σεαυτὸν τῷ ἱερεῖ, καὶ προσένεγκε περὶ τοῦ καθαρισμοῦ σου, καθὼς προσέταξεν Μωσῆς, εἰς μαρτύριον αὐτοῖς.
ופַקדֵה דַּלאנָשׁ לָא תִּאמַר אֵלָא זֵל חַוָא נַפשָׁך לכָהנֵא וקַרֵב חלָף תַּדכִּיתָך אַיכַּנָא דּפַקֵד מֻושֵׁא לסָהדֻּותהֻון׃ ס
אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם,
וּבְכָל-זֹאת שָׁמְעוֺ יָצָא יָצוֺא וְגָדֵל וְעַם-רָב נִקְהֲלוּ לִשְׁמֹעַ דְּבָרוֺ וְלִמְצֹא מָזוֺר לְמַחֲלָתָם:
בְּכָל זֹאת הִתְפַּשְּׁטוּ הַשְּׁמוּעוֹת עַל גְּבוּרָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בִּמְהִירוּת רַבָּה, וַאֲנָשִׁים רַבִּים בָּאוּ לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו וּלְהֵרָפֵא מִמַּחֲלוֹתֵיהֶם.
וְיָצְאָה עָלָיו הַשְּׁמוּעָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְהִתְאַסֵּף עַם רַב לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ וּלְהֵרָפֵא מִמַּחֲלוֹתֵיהֶם,
Tedy rozhlašovala se více řeč o něm, a scházeli se zástupové mnozí, aby jej slyšeli, a uzdravováni byli od něho v svých nemocech.
Zvěst o něm se šířila stále víc a scházely se k němu celé zástupy, aby ho slyšely a byly uzdravovány ze svých nemocí.
Διήρχετο δὲ μᾶλλον ὁ λόγος περὶ αὐτοῦ· καὶ συνήρχοντο ὄχλοι πολλοὶ ἀκούειν, καὶ θεραπεύεσθαι ὑπ' αὐτοῦ ἀπὸ τῶν ἀσθενειῶν αὐτῶν.
וַנפַק עלַוהי טֵבָּא יַתִּירָאיִת ומֵתכַּנַשׁ הוָא עַמָא סַגִּיָאא למֵשׁמַע מֵנֵה וַלמֵתַאסָיֻו מֵן כֻּורהָנַיהֻון׃ ס
אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל.
אַךְ הוּא חָמַק עָבַר אֶל-הַמִּדְבָּר לְהִתְפַּלֵּל:
אַף-עַל-פִּי-כֵּן הִתְחַמֵּק מֵהֶם יֵשׁוּעַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְהָלַךְ לִמְקוֹמוֹת מְבֻדָּדִים כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל.
אַךְ הוּא פָּרַשׁ לַמִּדְבָּר וְהִתְפַּלֵּל.
On pak odcházel na pouště, a modlil se.
On však odcházíval na pustá místa a tam se modlil. ([Lukáš 6:12 Lukáš 9:28])
Αὐτὸς δὲ ἦν ὑποχωρῶν ἐν ταῖς ἐρήμοις καὶ προσευχόμενος.
הֻו דֵּין משַׁנֵא הוָא לדַברָא וַמצַלֵא׃ ס
בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא.
וַיְהִי הַיּוֺם בְּהוֺרֹתוֺ אֶת-הָעָם וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו פְּרוּשִׁים וּמוֺרֵי הַתּוֺרָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל-כְּפָרֵי הַגָּלִיל מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלַיִם וּגְבוּרַת יְהוָֺה הִתְנֹסְסָה בוֺ לְרַפְּאוֺתָם:
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ כְּמִנְהָגוֹ, הִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ בֵּין הַשְּׁאָר גַּם פְּרוּשִׁים וְסוֹפְרִים שֶׁבָּאוּ מִכְּפָרֵי הַגָּלִיל, מִיְּהוּדָה וּמִיְּרוּשָׁלַיִם, וַה' הֶעֱנִיק לוֹ גְּבוּרָה גְּדוֹלָה לְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים.
וּבְאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה יֵשׁוּעַ מְלַמֵּד, יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם; וּגְבוּרַת יְהוָֹה הָיְתָה בּוֹ לְרַפֵּא אוֹתָם.
I stalo se v jeden den, že on učil. A seděli také tu i farizeové a zákona učitelé, kteříž se byli sešli ze všech městeček Galilejských a Judských i z Jeruzaléma, a moc Páně přítomna byla k uzdravování jich.
Jednoho dne učil a kolem seděli farizeové a učitelé Zákona, kteří se sešli ze všech galilejských a judských vesnic i z Jeruzaléma. Moc Páně byla s ním, aby(t) uzdravoval. (t) var: + je ([Matouš 9:1-Matouš 9:8; Marek 2:2-Marek 2:12 Lukáš 6:19])
Καὶ ἐγένετο ἐν μιᾷ τῶν ἡμερῶν, καὶ αὐτὸς ἦν διδάσκων· καὶ ἦσαν καθήμενοι Φαρισαῖοι καὶ νομοδιδάσκαλοι, οἳ ἦσαν ἐληλυθότες ἐκ πάσης κώμης τῆς Γαλιλαίας καὶ Ἰουδαίας καὶ Ἱερουσαλήμ· καὶ δύναμις κυρίου ἦν εἰς τὸ ἰᾶσθαι αὐτούς.
וַהוָא בּחַד מֵן יַומָתָא כַּד מַלֵף הוָא יֵשֻׁוע יָתבִּין הוַו פּרִישֵׁא ומַלפַי נָמֻוסָא דֵּאתַו הוַו מֵן כֻּל קֻוריָא דַּגלִילָא ודִיהֻוד ודֻאורִשׁלֵם וחַילָא דּמָריָא אִיתַוהי הוָא למַאסָיֻותהֻון׃ ס
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו.
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נֹשְׂאִים אִישׁ נְכֵה עֲצָמוֺת בַּמִּטָּה וּמְבַקְשִׁים לַהֲבִיאוֺ לְפָנָיו הַבָּיְתָה:
כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הוֹפִיעוּ מִסְפַּר אֲנָשִׁים שֶׁנָּשְׁאוּ חוֹלֶה מְשֻׁתָּק עַל אֲלֻנְקָה. הֵם רָצוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלֶה לִפְנֵי יֵשׁוּעַ,
וַאֲנָשִׁים הֵבִיאוּ בְּמִטָּה אִישׁ אֶחָד מְשֻׁתָּק, וּבִקְּשׁוּ לְהַכְנִיסוֹ וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו.
A aj, muži nesli na loži člověka, kterýž byl šlakem poražený, i hledali vnésti ho a položiti před něj.
A hle, muži nesli na nosítkách člověka, který byl ochrnutý, a snažili se ho vnést dovnitř a položit před něj.
Καὶ ἰδού, ἄνδρες φέροντες ἐπὶ κλίνης ἄνθρωπον ὃς ἦν παραλελυμένος, καὶ ἐζήτουν αὐτὸν εἰσενεγκεῖν καὶ θεῖναι ἐνώπιον αὐτοῦ·
ואנָשָׁא אַיתִּיו בּעַרסָא גַּברָא חַד משַׁריָא ובָעֵין הוַו דּנַעלֻון נסִימֻונָיהי קדָמַוהי׃
אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ.
וְלֹא-מָצְאוּ דֶרֶךְ לַהֲבִיאוֺ מֵרֹב הָעָם וַיַּעֲלוּ עַל-הַגָּג וַיּוֺרִידוּ אֹתוֺ עַל-מִטָּתוֺ דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה בַּסִּפּוּן אֶל-תּוֺךְ הַבַּיִת לִפְנֵי יֵשׁוּעַ:
אוּלָם בְּשֶׁל הַצְּפִיפוּת הַרְבֵּה לֹא הִצְלִיחוּ לְפַלֵּס דֶּרֶךְ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת. נוֹשְׂאֵי הָאֲלֻנְקָה לֹא נוֹאֲשׁוּ; הֵם עָלוּ עַל גַּג הַבַּיִת, עָקְרוּ כַּמָּה רְעָפִים מִמְּקוֹמָם וְהוֹרִידוּ אֶת הָאֲלֻנְקָה מֵהַגַּג אֶל אֶמְצַע הַחֶדֶר- לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ.
וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ אֵיךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל רֹב הָעָם, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם מִטָּתוֹ מִן הַתִּקְרָה לָאֶמְצַע, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ.
A nenalezše, kterou by jej stranou vnesli pro zástup, vstoupili na dům, a skrze podlahu spustili jej s ložem u prostřed před Ježíše.
Když viděli, že ho nepronesou zástupem, vystoupili na střechu, udělali otvor v dlaždicích a spustili ochrnutého i s lůžkem přímo před Ježíše.
καὶ μὴ εὑρόντες ποίας εἰσενέγκωσιν αὐτὸν διὰ τὸν ὄχλον, ἀναβάντες ἐπὶ τὸ δῶμα, διὰ τῶν κεράμων καθῆκαν αὐτὸν σὺν τῷ κλινιδίῳ εἰς τὸ μέσον ἔμπροσθεν τοῦ Ἰησοῦ.
וכַד לָא אֵשׁכַּחו דַּאיכַּנָא נַעלֻונָיהי מֵטֻל סֻוגָאא דּעַמָא סלֵקו להֻון לֵאגָּרָא ושַׁבֻּוהי עַם עַרסֵה מֵן תַּטלִילָא לַמצַעתָא קדָמַוהי דּיֵשֻׁוע׃ ס
כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: "בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ."
וּבִרְאוֺתוֺ אֶת-אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר בֶּן-אָדָם נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ:
כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם הַגְּדוֹלָה אָמַר לָאִישׁ הַמְּשֻׁתָּק: "יְדִידִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ!"
כַּאֲשֶׁר רָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם, אָמַר לַמְשֻׁתָּק: גֶּבֶר, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.
Kterýžto viděv víru jejich, řekl mu: Člověče, odpuštěniť jsou tobě hříchové tvoji.
Když viděl jejich víru, řekl tomu člověku: „Tvé hříchy jsou ti odpuštěny.“ ([Lukáš 7:48])
Καὶ ἰδὼν τὴν πίστιν αὐτῶν, εἶπεν αὐτῷ, Ἄνθρωπε, ἀφέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου.
כַּד חזָא דֵּין יֵשֻׁוע הַימָנֻותהֻון אֵמַר להַו משַׁריָא גַּברָא שׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ׃
הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: "מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?"
וַיָּחֵלּוּ הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לַהְגּוֺת בְּלִבָּם לֵאמֹר מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר גִּדּוּפִים מִי יוּכַל לִסְלֹחַ חֲטָאִים בִּלְתִּי הָאֱלֹהִים לְבַדּוֺ:
"לְמִי הוּא חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ?" שָׁאֲלוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים בְּלִבָּם. "הוּא מְחַלֵּל אֶת שָׁם הָאֱלֹהִים, רַק אֱלֹהִים יָכוֹל לִסְלֹחַ חֲטָאִים!"
וְהֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים מְהַרְהֲרִים וְאוֹמְרִים: מִיהוּ זֶה שֶׁמְּדַבֵּר גִּדּוּף? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ חֲטָאִים זוּלַת הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ?
Tedy počali přemyšlovati zákonníci a farizeové, řkouce: Kdo jest tento, kterýž mluví rouhání? Kdo může odpustiti hříchy, jediné sám Bůh?
Zákoníci a farizeové začali uvažovat: „Kdo je ten člověk, že mluví tak rouhavě? Kdo může odpustit hříchy než sám Bůh?“ ([Izajáš 43:25])
Καὶ ἤρξαντο διαλογίζεσθαι οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι, λέγοντες, Τίς ἐστιν οὗτος ὃς λαλεῖ βλασφημίας; Τίς δύναται ἀφιέναι ἁμαρτίας, εἰ μὴ μόνος ὁ θεός;
ושַׁרִיו סָפרֵא וַפרִישֵׁא מֵתחַשׁבִין וָאמרִין מַנֻו הָנָא דַּממַלֵל גֻּודָּפָא מַנֻו מֵשׁכַּח למֵשׁבַּק חטָהֵא אֵלָא אֵן אַלָהָא בַּלחֻוד׃
אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: "מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם?
וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת-הֶגְיוֺנָם וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תֶּהְגּוּ בְּלִבְּכֶם:
יְשׁוּעַ הַבֵּן אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְלָכֵן הֵשִׁיב לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי מְחַלֵּל אֶת שָׁם אֱלֹהִים?
יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְעָנָה וְאָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם?
Poznav pak Ježíš myšlení jejich, odpovídaje, řekl jim: Co přemyšlujete v srdcích svých?
Ježíš však poznal jejich myšlenky a odpověděl jim: „Jak to, že tak uvažujete? ([Lukáš 6:8 Lukáš 9:47; Jan 2:25])
Ἐπιγνοὺς δὲ ὁ Ἰησοῦς τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν ἀποκριθεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί διαλογίζεσθε ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν;
יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהֻון וַענָא וֵאמַר להֻון מָנָא מֵתחַשׁבִין אנתֻּון בּלֵבּכֻון׃
מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'?
כִּי מַה-נָּקֵל אִם לֵאמֹר נִסְלְחוּ-לְךׇ חַטֹּאתֶיךׇ אוֺ לֵאמֹר קוּם וְהִתְהַלֵּךְ:
מָה לְדַעְתְּכֶם קַל יוֹתֵר, לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'?
מַה קַּל יוֹתֵר לוֹמַר, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ, אוֹ לוֹמַר, קוּם הִתְהַלֵּךְ?
Co jest snáze říci: Odpouštějí se tobě hříchové tvoji, čili říci: Vstaň a choď?
Je snadnější říci ‚Jsou ti odpuštěny tvé hříchy,‘ nebo říci ‚Vstaň a choď‘?
Τί ἐστιν εὐκοπώτερον, εἰπεῖν, Ἀφέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου, ἢ εἰπεῖν, Ἔγειραι καὶ περιπάτει;
אַידָא פּשִׁיקָא למִאמַר דַּשׁבִיקִין לָך חטָהַיךְּ אַו למִאמַר קֻום הַלֵך׃
אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ" - פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק - "קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!"
אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי יֵשׁ רִשְׁיוֺן לְבֶן-הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים אָז אָמַר אֶל-נְכֵה הָעֲצָמוֺת הִנֵּה אֲנִי אֹמֵר לָךְ קוּם שָׂא אֶת-מִטָּתְךׇ וְלֶךְ-לְךׇ אֶל-בֵּיתֶךׇ:
אֲנִי אוֹכִיחַ לָכֶם כִּי לְבֶן-הָאָדָם יֵשׁ בָּאָרֶץ סַמְכוּת מְלֵאָה לִסְלֹחַ חֲטָאִים!" יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל הָאִישׁ הַמְּשֻׁתָּק וּפָקַד עָלָיו: "קוּם! קֶפֶל אֶת הָאֲלֻנְקָה שֶׁלְּךָ וּלְךָ הַבַּיְתָה."
אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי מֻסְמָךְ הוּא בֶּן-הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חֲטָאִים -- אָמַר לַמְשֻׁתָּק -- לְךָ אוֹמֵר אֲנִי, קוּם, קַח אֶת מִטָּתְךָ וּלֵךְ לְבֵיתְךָ.
Ale abyste věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštěti hříchy, řekl šlakem poraženému: Toběť pravím: Vstaň, a vezma lože své, jdi do domu svého.
Abyste však věděli, že Syn člověka má moc na zemi odpouštět hříchy,“ řekl ochrnutému: „Pravím ti, vstaň, vezmi své lůžko a jdi domů.“
Ἵνα δὲ εἰδῆτε ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπὶ τῆς γῆς ἀφιέναι ἁμαρτίας - εἶπεν τῷ παραλελυμένῳ - Σοὶ λέγω, ἔγειραι, καὶ ἄρας τὸ κλινίδιόν σου, πορεύου εἰς τὸν οἶκόν σου.
דּתֵדּעֻון דֵּין דּשַׁלִיט הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא בַּארעָא דּנֵשׁבֻּוק חטָהֵא אָמַר לַמשַׁריָא לָך אָמַר אנָא קֻום שׁקֻול עַרסָך וזֵל לבַיתָּך׃
הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.
וַיְמַהֵר וַיָּקָם לִפְנֵיהֶם וַיִָּּׂא אֶת-מִשְׁכָּבוֺ וַיֵּלֶךְ אֶל-בֵּיתוֺ וְנָתוֺן כָּבוֺד לֵאלֹהִים:
מִיָּד קָפַץ הָאִישׁ עַל רַגְלָיו לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, קִפֵּל אֶת הָאֲלֻנְקָה שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת הָאֱלֹהִים.
וּמִיָּד קָם לְעֵינֵיהֶם, וְלָקַח אֶת מִטָּתוֹ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱלֹהִים.
A hned vstav před nimi, vzal, na čemž ležel, i odšel do domu svého, velebě Boha.
A ihned před nimi vstal, vzal to, na čem ležel, šel domů a chválil Boha.
Καὶ παραχρῆμα ἀναστὰς ἐνώπιον αὐτῶν, ἄρας ἐφ' ὃ κατέκειτο, ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ, δοξάζων τὸν θεόν.
ומֵחדָא קָם לעִנַיהֻון וַשׁקַל עַרסֵה וֵאזַל לבַיתֵּה כַּד משַׁבַּח לַאלָהָא׃ ס
תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: "נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!"
וּפַלָּצוּת אָחֲזָה אֶת-כֻּלָּם וַיִּתְּנוּ כָבוֺד לֵאלֹהִים וְלִבָּם מָלֵא יִרְאָה וַיֹּאמְרוּ הַיּוֺם רָאִינוּ נִפְלָאוֺת:
כָּל הַנּוֹכְחִים נִדְהֲמוּ. "הַיּוֹם רָאִינוּ פֶּלֶא גָּדוֹל," אָמְרוּ בְּיִרְאָה וְהַלָּלוּ אֶת הָאֱלֹהִים.
וְתִמָּהוֹן אָחַז אֶת כָּל אִישׁ; וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְנִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְאָמְרוּ: רָאִינוּ הַיּוֹם נִפְלָאוֹת.
I užasli se všickni, a velebili Boha, a naplněni jsou bázní, řkouce: Viděli jsme dnes divné věci.
Všechny zachvátil úžas a chválili Boha. Byli naplněni bázní a říkali: „Co jsme dnes viděli, je nad naše chápání.“
Καὶ ἔκστασις ἔλαβεν ἅπαντας, καὶ ἐδόξαζον τὸν θεόν, καὶ ἐπλήσθησαν φόβου, λέγοντες ὅτι Εἴδομεν παράδοξα σήμερον.
ותֵמהָא אֵחַד לכֻלנָשׁ וַמשַׁבּחִין הוַו לַאלָהָא וֵאתמלִיו דֵּחלתָא וָאמרִין דַּחזַין יַומָנָא תֵּדמרָתָא׃ ס
בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. "לֵךְ אַחֲרַי", אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ.
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּצֵא וַיַּרְא מוֺכֵס אֶחָד יוֺשֵׁב בְּבֵית-הַמֶּכֶס וּשְׁמוֺ לֵוִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי:
לְאַחַר מִכֵּן יָצָא יֵשׁוּעַ מֵהָעִיר וּפָגַשׁ בַּדֶּרֶךְ גֹּבַהּ-מֶכֶס אֶחָד, לֵוִי שְׁמוֹ, יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר בֵּית-הַמֶּכֶס."בּוֹא וְהָיָה תַּלְמִיד שֶׁלִּי," אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ.
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא יֵשׁוּעַ וְרָאָה מוֹכֵס, אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֵוִי, יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וְאָמַר לוֹ: בּוֹא אַחֲרַי.
A potom vyšel a uzřel celného, jménem Léví, sedícího na cle. I řekl jemu: Poď za mnou.
Pak vyšel a spatřil celníka jménem Levi, jak sedí v celnici, a řekl mu: „Pojď za mnou.“ ([Matouš 9:9-Matouš 9:13; Marek 2:13-Marek 2:17 Lukáš 9:59 Lukáš 18:22])
Καὶ μετὰ ταῦτα ἐξῆλθεν, καὶ ἐθεάσατο τελώνην, ὀνόματι Λευΐν, καθήμενον ἐπὶ τὸ τελώνιον, καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἀκολούθει μοι.
בָּתַר הָלֵין נפַק יֵשֻׁוע וַחזָא מָכסָא דַּשׁמֵה לֵוִי דּיָתֵב בֵּית־מָכסֵא וֵאמַר לֵה תָּא בָּתַרי׃
הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
וַיַּעֲזֹב אֶת-כֹּל וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו:
לֵוִי קָם עַל רַגְלָיו, עָזַב הַכֹּל מֵאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.
וְעָזַב אֶת הַכֹּל, וְקָם וְהָלַךְ אַחֲרָיו.
A opustiv všecko, vstav, šel za ním.
Levi nechal všeho, vstal a šel za ním. ([Lukáš 5:11])
Καὶ καταλιπὼν ἅπαντα, ἀναστὰς ἠκολούθησεν αὐτῷ.
וַשׁבַק כֻּל מֵדֵּם וקָם אֵזַל בָּתרֵה׃ ס
בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם.
וַיַּעַשׂ-לוֺ לֵוִי מִשְׁתֶּה גָדוֺל בְּבֵיתוֺ וּמוֺכְסִים רַבִּים עִם-אֲנָשִׁים אֲחֵרִים יָשְׁבוּ אִתָּם אֶל-הַשֻּׁלְחָן:
עֶרֶב אֶחָד הֵכִין לֵוִי אֲרוּחָה חֲגִיגִית לִכְבוֹד יֵשׁוּעַ וְהִזְמִין גּוֹבֵי-מֶכֶס מֵהָעֲבוֹדָה, יְדִידִים, שְׁכֵנִים וּקְרוֹבִים.
וְעָרַךְ לוֹ לֵוִי בְּבֵיתוֹ מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם.
I učinil jemu hody veliké Léví v domě svém, a byl zástup veliký publikánů i jiných, kteříž s ním stolili.
A ve svém domě mu připravil velikou hostinu. Bylo tam množství celníků a jiných, kteří s ním stolovali.
Καὶ ἐποίησεν δοχὴν μεγάλην Λευὶς αὐτῷ ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ· καὶ ἦν ὄχλος τελωνῶν πολύς, καὶ ἄλλων οἳ ἦσαν μετ' αὐτῶν κατακείμενοι.
וַעבַד לֵה לֵוִי בּבַיתֵּה קֻובָּלָא רַבָּא וִאית הוָא כֵּנשָׁא סַגִּיָאא דּמָכסֵא ודַאחרָנֵא דַּסמִיכִין הוַו עַמהֻון׃
אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: "מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?"
וַיִּלּוֺנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֺפְרִים אֲשֶׁר בָּהֶם עַל-תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ אַתֶּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים עִם-הַמּוֺכְסִים וְהַחַטָּאִים:
אוּלָם הַדָּבָר לֹא מָצָא-חֵן בְּעֵינֵי הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים, אֲשֶׁר הִתְלוֹנְנוּ בְּאָזְנֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ: "אֵיךְ הוּא יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּחֶבְרַת הַחוֹטְאִים הָאֵלֶּה?"
וְרָטְנוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: מַדּוּעַ עִם מוֹכְסִים וְחוֹטְאִים אוֹכְלִים אַתֶּם וְשׁוֹתִים?
Tedy reptali zákonníci a farizeové, řkouce učedlníkům jeho: Proč s publikány a hříšníky jíte a pijete?
Ale farizeové a jejich zákoníci reptali a řekli jeho učedníkům: „Jak to, že jíte s celníky a hříšníky?“ ([Lukáš 15:1-Lukáš 15:2])
Καὶ ἐγόγγυζον οἱ γραμματεῖς αὐτῶν καὶ οἱ Φαρισαῖοι πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, λέγοντες, Διὰ τί μετὰ τῶν τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν ἐσθίετε καὶ πίνετε;
ורָטנִין הוַו סָפרֵא וַפרִישֵׁא וָאמרִין לתַלמִידַוהי למָנָא עַם מָכסֵא וחַטָיֵא אָכלִין אנתֻּון ושָׁתֵין׃ ס
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵין לָהֶם דָּבָר עִם-הָרֹפֵא כִּי אִם-הַחוֺלִים:
"הַחוֹלִים הֵם הַזְּקוּקִים לְרוֹפֵא, לֹא הַבְּרִיאִים!" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ.
וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֵין הָרוֹפֵא דָּרוּשׁ לַבְּרִיאִים, אֶלָּא לַחוֹלִים מְאֹד.
I odpověděv Ježíš, řekl jim: Nepotřebujíť zdraví lékaře, ale nemocní.
Ježíš jim odpověděl: „Lékaře nepotřebují zdraví, ale nemocní.
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Οὐ χρείαν ἔχουσιν οἱ ὑγιαίνοντες ἰατροῦ, ἀλλ' οἱ κακῶς ἔχοντες.
וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון לָא מֵתבּעֵא אָסיָא לַחלִימֵא אֵלָא לַאילֵין דּבִישׁ בִּישׁ עבִידִין׃
לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים."
לֹא בָאתִי לִקְרֹא צַדִּיקִים כִּי אִם-חַטָּאִים לִתְשׁוּבָה:
"לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, כִּי אִם לַחוֹטְאִים."
לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לִתְשׁוּבָה אֶת הַצַּדִּיקִם, אֶלָּא אֶת הַחוֹטְאִים.
Nepřišelť jsem volati spravedlivých, ale hříšných ku pokání.
Nepřišel jsem volat k pokání spravedlivé, ale hříšníky.“
Οὐκ ἐλήλυθα καλέσαι δικαίους, ἀλλὰ ἁμαρτωλοὺς εἰς μετάνοιαν.
לָא אֵתִית דֵּאקרֵא לזַדִּיקֵא אֵלָא לחַטָיֵא לַתיָבֻותָא׃
אָמְרוּ לוֹ: "תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים."
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה תַּלְמִידֵי יוֺחָנָן מַכְבִּירִים לָצוּם וּמַרְבִּים לְהִתְפַּלֵּל וְכֵן יַעֲשׂוּ גַּם-תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים וְתַלְמִידֶיךׇ אֹכְלִים וְשֹׁתִים:
הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהִתְלוֹנֵן וְאָמְרוּ: "תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל צָמִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וּמִתְפַּלְּלִים, וְגַם הַפְּרוּשִׁים נוֹהֲגִים כָּךְ. מַדּוּעַ אֵין תַּלְמִידֶיךָ צָמִים?"
אַךְ הֵם אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ הַתַּלְמִידִים שֶׁל יוֹחָנָן צָמִים תָּמִיד וּמִתְפַּלְּלִים, גַּם שֶׁל הַפְּרוּשִׁים, אַךְ שֶׁלְּךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים?
A oni řekli jemu: Proč učedlníci Janovi postí se často a modlí se, podobně i farizejští, tvoji pak jedí a pijí?
Oni mu řekli: „Učedníci Janovi se často postí a konají modlitby, stejně tak i učedníci farizeů; tvoji však jedí a pijí(u).“ (u) var: Proč se učedníci Janovi... tvoji však jedí a pijí? ([Matouš 9:14-Matouš 9:17; Marek 2:18-Marek 2:22 Jan 3:25])
Οἱ δὲ εἶπον πρὸς αὐτόν, Διά τί οἱ μαθηταὶ Ἰωάννου νηστεύουσιν πυκνά, καὶ δεήσεις ποιοῦνται, ὁμοίως καὶ οἱ τῶν Φαρισαίων· οἱ δὲ σοὶ ἐσθίουσιν καὶ πίνουσιν;
הֵנֻון דֵּין אָמרִין לֵה למָנָא תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן צָימִין אַמִינָאיִת וַמצַלֵין אָף דַּפרִישֵׁא דִּילָך דֵּין אָכלִין ושָׁתֵין׃
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם?
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֵיךְ תּוּכְלוּ לְאַלֵּץ אֶת-בְּנֵי הַחֲתֻנָּה לָצוּם בְּעוֺד הֶחָתָן עִמָּהֶם:
"הַאִם אֲנָשִׁים שְׂמֵחִים צָמִים?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ. "הַאִם אוֹרְחִים הַמֻּזְמָנִים לַחֲתֻנָּה צָמִים בַּחֲגִיגַת הֶחָתָן?
בְּרַם הוּא אָמַר לָהֶם: אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְהַכְרִיחַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם.
On pak řekl jim: Zdali můžete synům ženicha, dokudž s nimi jest ženich, kázati se postiti?
Ježíš jim řekl: „Můžete chtít, aby se hosté na svatbě postili, když je ženich s nimi? ([Jan 3:29 Jan 16:20])
Ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μὴ δύνασθε τοὺς υἱοὺς τοῦ νυμφῶνος, ἐν ᾧ ὁ νυμφίος μετ' αὐτῶν ἐστιν, ποιῆσαι νηστεύειν;
הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון לַבנַוהי דַּגנֻונָא כּמָא דּחַתנָא עַמהֻון דּתֵעבּדֻון דַּנצֻומֻון׃
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ."
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֻקַּח מֵהֶם הֶחָתָן וְאָז יָצֻמוּ בַּיָּמִים הָהֵם:
אוּלָם יָבוֹא יוֹם שֶׁהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם וְאָז יָצוּמוּ."
אֲבָל יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁיִּנָּשֵׂא מֵהֶם הֶחָתָן, אָז יָצוּמוּ בַּיָּמִים הָהֵם.
Přijdouť pak dnové, když odjat bude od nich ženich, tehdážť se budou postiti v těch dnech.
Přijdou však dny, kdy od nich bude ženich vzat; potom, v těch dnech, se budou postit.“ ([Lukáš 17:22])
Ἐλεύσονται δὲ ἡμέραι, καὶ ὅταν ἀπαρθῇ ἀπ' αὐτῶν ὁ νυμφίος, τότε νηστεύσουσιν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις.
נִאתֻון דֵּין יַומָתָא כַּד נֵתּתּרִים חַתנָא מֵנהֻון הָידֵּין נצֻומֻון בּהָנֻון יַומָתָא׃ ס
גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן.
וַיִָּּׂא אֲלֵיהֶם גַּם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אֵין אִישׁ קֹרֵעַ בֶּגֶד חָדָשׁ לִתְפֹּר הַקְּרָעִים עַל-שִׂמְלָה בָלָה כִּי אִם-כֵּן הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ יִהְיֶה קָרֻעַ וְגַם-הַטְּלָאָה מִבֶּגֶד הֶחָדָשׁ לֹא תִשְׁוֶה לִַּׂמְלָה הַבָּלָה:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵעַ חֻלְצָה חֲדָשָׁה כְּדֵי לִתְפֹּר מִמֶּנָּה טְלַאי עַל חֻלְצָה יְשֵׁנָה. מִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּךְ לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא מְקַלְקֵל אֶת הַחֻלְצָה הַחֲדָשָׁה, אֶלָּא שֶׁגַּם אֵינוֹ יָכוֹל לֵהָנוֹת מֵהַחֻלְצָה הַיְּשָׁנָה, כִּי הַטְּלַאי אֵינוֹ מַתְאִים.
וְאָמַר לָהֶם מָשָׁל: אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסָּה מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְשָׂם עַל בֶּגֶד בָּלוּי, פֶּן יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְהַטְּלַאי מִן הֶחָדָשׁ לֹא יִשְׁתַּלֵּב בַּבָּלוּי.
Pravil pak jim i podobenství. Že žádný záplaty roucha nového nepřišívá k rouchu vetchému; sic jinak to nové roztrhuje, a vetchému nepřipadá záplata z nového.
Řekl jim i podobenství: „Nikdo neutrhne kus látky z nového šatu a nezalátá jím starý šat; jinak bude mít díru v novém a ke starému se záplata z nového nehodí.
Ἔλεγεν δὲ καὶ παραβολὴν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Οὐδεὶς ἐπίβλημα ἱματίου καινοῦ ἐπιβάλλει ἐπὶ ἱμάτιον παλαιόν· εἰ δὲ μήγε, καὶ τὸ καινὸν σχίζει, καὶ τῷ παλαιῷ οὐ συμφωνεῖ τὸ ἀπὸ τοῦ καινοῦ.
וֵאמַר להֻון מַתלָא דּלָא אנָשׁ קָאֵד אֻורקַעתָא מֵן מָאנָא חַדתָא ורָמֵא עַל מָאנָא בּלָיָא דּלָא לחַדתָא קָאֵד ולַבלָיָא לָא שָׁלמָא אֻורקַעתָא דּמֵן חַדתָא׃
וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד.
וְתִירוֺשׁ לֹא יֻתַּן בְּנֹאדוֺת בָּלִים פֶּן-יְבַקַּע הַתִּירוֺשׁ אֶת-הַנֹּאדוֺת וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן וְהַנֹּאדוֺת יִכְלָיוּן:
"אִישׁ אֵינוֹ שֵׁם יַיִן חָדָשׁ בְּחָבִיּוֹת יְשָׁנוֹת וּרְקוּבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן הֶחָדָשׁ יִבְקַע אֶת הֶחָבִיּוֹת, וְכָךְ הַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהֶחָבִיּוֹת תֵּהָרֵסְנָה.
וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת בְּלוּיִים, אַחֶרֶת יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת, וְהַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ וְהַנֹּאדוֹת יֹאבְדוּ;
A žádný nevlévá vína nového do nádob starých; sic jinak víno nové rozpučí nádoby, a samo vyteče, a nádoby se pokazí.
A nikdo nedává mladé víno do starých měchů; jinak mladé víno roztrhne měchy, samo vyteče a měchy přijdou nazmar.
Καὶ οὐδεὶς βάλλει οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς παλαιούς· εἰ δὲ μήγε, ῥήξει ὁ νέος οἶνος τοὺς ἀσκούς, καὶ αὐτὸς ἐκχυθήσεται, καὶ οἱ ἀσκοὶ ἀπολοῦνται.
ולָא אנָשׁ רָמֵא חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא בּלָיָתָא וֵאן דֵּין לָא מבַזַע חַמרָא חַדתָא לזֵקֵא והֻו חַמרָא מֵתֵאשֵׁד וזֵקֵא אָבדָּן׃
כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר 'הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר'."
אַךְ תִּירוֺשׁ יֻתַּן בְּנֹאדוֺת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יִשָּׁמֵרוּ:
יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָשִׂים בְּחָבִיּוֹת חֲדָשׁוֹת.
אֶלָּא אֶת הַיַּיִן הֶחָדָשׁ שָׂמִים בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים, וּשְׁנֵיהֶם נִשְׁמָרִים.
Ale víno nové v nádoby nové má lito býti, a obé bude zachováno.
Nové víno se musí dát do nových měchů.
Ἀλλὰ οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς καινοὺς βλητέον, καὶ ἀμφότεροι συντηροῦνται.
אֵלָא חַמרָא חַדתָא בּזֵקֵא חַדתָּתָא רָמֵין וַתרַיהֻון מֵתנַטרִין׃
[missing]
וְאֵין אִישׁ שֹׁתֶה יַיִן יָשָׁן אֲשֶׁר יָחוּשׁ יִתְאַוֶּה מִיַּד לַתִּירוֺשׁ כִּי יֹאמַר הֲלֹא הַיָּשָׁן טוֺב מִמֶּנוּ:
אָדָם הָרָגִיל לִשְׁתּוֹת יַיִן יָשֵׁן אֵינוֹ חֵפֶץ לְשַׁנּוֹת אֶת מִנְהָגוֹ וְלִשְׁתּוֹת יַיִן חָדָשׁ. 'הַיַּיִן הַיָּשָׁן מוֹצֵא-חֵן בְּעֵינַי,' הוּא יֹאמַר, וְלֹא יִרְצֶה אֲפִלּוּ לִטְעֹם מֵהַיַּיִן הֶחָדָשׁ."
וְאֵין שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וּמִיָּד מְבַקֵּשׁ חָדָשׁ, שֶׁכֵּן יֹאמַר, הַיָּשָׁן טָעִים.
A aniž kdo, když pije staré, hned chce nového, ale díť: Staré lepší jest.
Kdo se napije starého, nechce(v) nové; řekne: ‚Staré je lepší.‘„ (v) var: + hned
Καὶ οὐδεὶς πιὼν παλαιὸν εὐθέως θέλει νέον· λέγει γάρ, Ὁ παλαιὸς χρηστότερός ἐστιν.
ולָא אנָשׁ שָׁתֵא חַמרָא עַתִּיקָא ומֵחדָא בָּעֵא חַדתָא אָמַר גֵּיר עַתִּיקָא בַּסִים׃ ס
בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה לִסְפִירַת הָעֹמֶר בְּעָבְרוֹ בִּשְׂדוֹת קָמָהקָטְפוּ תַּלְמִידָיו שִׁבֳּלִים וּלְאַחַר שֶׁמָּלְלוּ אוֹתָן בִּידֵיהֶם אָכְלוּ.
וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת אַחֲרֵי תְנוּפַת הָעֹמֶר וַיֵּלֶךְ בִּשְׂדֵה קָמָה וְתַלְמִידָיו קָטְפוּ מְלִילוֺת וַיִּכְתְּשׁוּן בִּידֵיהֶם וַיֹּאכֵלוּ:
בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, כְּשֶׁעָבְרוּ יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו בַּשָּׂדֶה, קָטְפוּ הַתַּלְמִידִים שִׁבֳּלִים, הִפְרִידוּ אֶת הַמֻּץָּאכָלוּ אֶת הַגַּרְעִינִים.
וּבְשַׁבָּת, כְּשֶׁהָלַךְ יֵשׁוּעַ בֵּין הַזֵּרוּעִים, תַּלְמִידָיו קָטְפוּ שִׁבֳּלִים וּמָלְלוּ בִּידֵיהֶם וְאָכְלוּ.
I stalo se v druhou sobotu, že šel Ježíš skrze obilí. I trhali učedlníci jeho klasy, a rukama vymínajíce, jedli.
Jednou v sobotu procházel obilím a jeho učedníci trhali klasy, mnuli z nich rukama zrní a jedli. ([Matouš 12:1-Matouš 12:8; Marek 2:23-Marek 2:28 Deuteronomium 23:26])
Ἐγένετο δὲ ἐν σαββάτῳ δευτεροπρώτῳ διαπορεύεσθαι αὐτὸν διὰ τῶν σπορίμων· καὶ ἔτιλλον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ τοὺς στάχυας, καὶ ἤσθιον, ψώχοντες ταῖς χερσίν.
הוָא דֵּין בּשַׁבּתָא כַּד מהַלֵך יֵשֻׁוע בֵּית זַרעֵא תַּלמִידַוהי מָלגִּין הוַו שֵׁבּלֵא ופָרכִּין בִּאידַיהֻון וָאכלִין׃
אָמְרוּ אֲחָדִים מִן הַפְּרוּשִׁים: "מַדוּעַ אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת?"
וַיֹּאמְרוּ אֲנָשִׁים פְּרוּשִׁים מַדּוּעַ אַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה בַּשַּׁבָּת:
הַדָּבָר לֹא מָצָא-חֵן בְּעֵינֵי כַּמָּה פְּרוּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ לְיֵשׁוּעַ, וְאֵלֶּה קָרְאוּ: "מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ קוֹטְפִים שִׁבֳּלִים בְּשַׁבָּת? הַלֹּא הֵם מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת!"
וַאֲחָדִים מִן הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ לָהֶם: מַדּוּעַ אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת?
Tehdy někteří z farizeů řekli jim: Proč činíte, čehož nesluší činiti v sobotu?
Někteří z farizeů řekli: „Jak to, že děláte, co se v sobotu nesmí!“ ([Exodus 20:10])
Τινὲς δὲ τῶν Φαρισαίων εἶπον αὐτοῖς, Τί ποιεῖτε ὃ οὐκ ἔξεστιν ποιεῖν ἐν τοῖς σάββασιν;
אנָשִׁין דֵּין מֵן פּרִישֵׁא אָמרִין להֻון מָנָא עָבדִּין אנתֻּון מֵדֵּם דּלָא שַׁלִיט למֵעבַּד בּשַׁבּתָא׃
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעָשָׂה דָוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ?
וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הֲלֹא קְרָאתֶם אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד כַּאֲשֶׁר רָעֵב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ:
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם מֵעוֹלָם לֹא קְרָאתֶם מָה עָשָׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא וַאֲנָשָׁיו הָיוּ רְעֵבִים?
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: הַאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת זֹאת, מַה שֶּׁעָשָׂה דָּוִד כַּאֲשֶׁר רָעַב הוּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ?
I odpověděv Ježíš, řekl jim: Což jste ani toho nečtli, co učinil David, když lačněl, on i ti, kteříž s ním byli?
Ježíš jim odpověděl: „Nečetli jste, co udělal David, když měl hlad on i ti, kdo byli s ním? ([1 Samuelova 21:2-1 Samuelova 21:7])
Καὶ ἀποκριθεὶς πρὸς αὐτοὺς εἶπεν ὁ Ἰησοῦς, Οὐδὲ τοῦτο ἀνέγνωτε, ὃ ἐποίησεν Δαυίδ, ὁπότε ἐπείνασεν αὐτὸς καὶ οἱ μετ' αὐτοῦ ὄντες;
ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון ולָא הָדֵא קרַיתֻּון מֵדֵּם דַּעבַד דַּוִיד כַּד כּפֵן הֻו וַאילֵין דּעַמֵה׃
הֲרֵי נִכְנַס אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְלָקַח אֶת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר לַאֲכִילָה אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד, אָכַל וְגַם נָתַן לַאֲנָשָׁיו."
כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶת-לֶחֶם הַפָּנִים וַיֹּאכַל וַיִּתֵּן גַּם-לָאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ אֲשֶׁר לֹא-כַתּוֺרָה לָהֶם לֶאֱכֹל בִּלְתִּי לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם:
דָּוִד נִכְנַס לְאֹהֶל מוֹעֵד, לָקַח אֶת לֶחֶם הַפָּנִים – שֶׁעַל-פִּי הַתּוֹרָה הָיָה מְיֹעָד לְכֹהֲנִים בִּלְבַד – וְאָכַל אוֹתוֹ עִם אֲנָשָׁיו."
שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הָאֱלֹהִים, וְלָקַח אֶת לֶחֶם שֻׁלְחַן יְהוָֹה וְאָכַל, וְנָתַן לְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ -- מַה שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶלָּא לַכֹּהֲנִים בִּלְבַד.
Kterak všel do domu Božího, a chleby posvátné vzal a jedl, a dal i těm, kteříž s ním byli, jichž nenáleží jísti než toliko samým kněžím?
Jak vešel do domu Božího a vzal posvátné chleby, jedl je a dal i těm, kteří ho provázeli? A to byly chleby, které nesmí jíst nikdo, jen kněží.“ ([Leviticus 24:5-Leviticus 24:9])
Ὡς εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ, καὶ τοὺς ἄρτους τῆς προθέσεως ἔλαβεν, καὶ ἔφαγεν, καὶ ἔδωκεν καὶ τοῖς μετ' αὐτοῦ, οὓς οὐκ ἔξεστιν φαγεῖν εἰ μὴ μόνους τοὺς ἱερεῖς;
דּעַל לבַיתֵּה דַּאלָהָא ולַחמָא דּפָתֻורֵה דּמָריָא נסַב אֵכַל ויַהב לַאילֵין דּעַמֵה הַו דּלָא שַׁלִיט הוָא למֵאכַל אֵלָא לכָהנֵא בַּלחֻוד׃
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עוֺד כִּי בֶּן-הָאָדָם אֲדוֺן הַשַּׁבָּת הוּא:
יֵשׁוּעַ עוֹד הוֹסִיף: "בֶּן הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת."
וְאָמַר לָהֶם: אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא בֶּן-הָאָדָם.
I řekl jim: Že jest Syn člověka pánem také i dne sobotního.
A řekl jim: „Syn člověka je pánem nad sobotou.“(x) (x) var: + Téhož dne uviděl, jak kdosi v sobotu pracuje. Řekl mu: „Člověče, víš-li, co činíš, jsi blahoslavený; nevíš-li, jsi prokletý a přestupník Zákona.“ ([Jan 5:10-Jan 5:11])
Καὶ ἔλεγεν αὐτοῖς ὅτι Κύριός ἐστιν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου καὶ τοῦ σαββάτου.
וֵאמַר להֻון דּמָרָה הֻו דּשַׁבּתָא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס
בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל לְלַמֵּד, וְשָׁם הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ הַיְמָנִית יְבֵשָׁה.
וַיְהִי בְּיוֺם שַׁבָּת אַחֵר וַיָּבֹא וַיְלַמֵּד בְּבֵית-הַכְּנֵסֶת וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ הַיְמָנִית יָבֵשָׁה:
בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, הָיָה בֵּין הַקָּהָל אָדָם שֶׁיָּדוֹ הַיְּמָנִית מְשֻׁתֶּקֶת.
וּבְשַׁבָּת אַחֶרֶת נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִמֵּד. וְהָיָה שָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ הַיְמָנִית יְבֵשָׁה.
Stalo se pak i v jinou sobotu, že všel do školy Ježíš a učil. A byl tu člověk, jehož pravá ruka byla uschlá.
V jinou sobotu vešel do synagógy a učil. Byl tam člověk, jehož pravá ruka byla odumřelá(y). (y) ř: suchá (pod. Lukáš 6:8) ([Matouš 12:9-Matouš 12:14; Marek 3:1-Marek 3:6])
Ἐγένετο δὲ καὶ ἐν ἑτέρῳ σαββάτῳ εἰσελθεῖν αὐτὸν εἰς τὴν συναγωγὴν καὶ διδάσκειν· καὶ ἦν ἐκεῖ ἄνθρωπος, καὶ ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἡ δεξιὰ ἦν ξηρά.
הוָא דֵּין לשַׁבּתָא אחרִתָא עַל לַכנֻושׁתָּא ומַלֵף הוָא וִאית הוָא תַּמָן גַּברָא דִּאידֵה דּיַמִינָא יַבִּישָׁא הוָת׃
הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא בְּשַׁבָּת, כְּדֵי לִמְצֹא עִלָּה לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
וְהַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אֹרְבִים לוֺ לִרְאוֺת אִם-יִרְפָּא בַשַּׁבָּת לְבַעֲבוּר יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה:
הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָצוּ לִרְאוֹת אִם יֵשׁוּעַ יְרַפֵּא אֶת הָאִישׁ בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁחִפְּשׂוּ סִבָּה לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ בְּמַשֶּׁהוּ.
וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו אִם יְרַפֵּא בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
I šetřili ho zákonníci a farizeové, bude-li v sobotu uzdravovati, aby nalezli, z čeho by jej obžalovali.
Zákoníci a farizeové si na Ježíše dávali pozor, uzdravuje-li v sobotu, aby měli proč ho obžalovat. ([Lukáš 13:10-Lukáš 13:16 Lukáš 14:1-Lukáš 14:6])
Παρετήρουν δὲ οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι, εἰ ἐν τῷ σαββάτῳ θεραπεύσει· ἵνα εὕρωσιν κατηγορίαν αὐτοῦ.
וסָפרֵא וַפרִישֵׁא נָטרִין הוַו לֵה דֵּאן הֻו דּמַאסֵא בּשַׁבּתָא דּנֵשׁכּחֻון נֵאכלֻון קַרצַוהי׃
אַךְ הוּא יָדַע אֶת הִרְהוּרֵי לִבָּם וְאָמַר אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: "קוּם וַעֲמֹד בָּאֶמְצַע!" הַלָּה קָם וְעָמַד.
וַיַּרְא אֶת-מַחְשְׁבוֺתָם וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֺ יְבֵשָׁה קוּם וַעֲמוֺד בְּתוֺךְ הַקָּהָל וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד:
יֵשׁוּעַ יָדַע הֵיטֵב אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, וְלָכֵן אָמַר לְבַעַל הַיָּד הַמְּשֻׁתֶּקֶת: "בּוֹא וְעַמּוּד לִפְנֵי כֻּלָּם." הָאִישׁ עָשָׂה כִּדְבָרָיו.
אֲבָל הוּא שֶׁיָּדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, אָמַר לָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה: קוּם, בּוֹא לְאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְכַאֲשֶׁר בָּא וְעָמַד,
Ale on znal přemyšlování jejich. I dí člověku, kterýž měl ruku uschlou: Vstaň, a stůj v prostředku. A on vstav, stál.
On však znal jejich myšlenky. Řekl tomu muži s odumřelou rukou: „Vstaň a postav se doprostřed.“ On se zvedl a postavil se tam. ([Lukáš 5:22 Lukáš 9:47])
Αὐτὸς δὲ ᾔδει τοὺς διαλογισμοὺς αὐτῶν, καὶ εἶπεν τῷ ἀνθρώπῳ τῷ ξηρὰν ἔχοντι τὴν χεῖρα, Ἔγειραι, καὶ στῆθι εἰς τὸ μέσον. Ὁ δὲ ἀναστὰς ἔστη.
הֻו דֵּין יִדַע מַחשׁבָתהֻון וֵאמַר להַו גַּברָא דּיַבִּישָׁא אִידֵה קֻום תָּא לָך למֵצעַת כּנֻושׁתָּא וכַד אֵתָא וקָם׃
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר. הַאִם מֻתָּר לְהֵיטִיב בְּשַׁבָּת אוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה, לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְקַפְּחָהּ?"
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם שְׁאֵלָה הֲכִי כַדָּת לְהֵיטִיב בַּשַּׁבָּת אוֺ לְהָרַע לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֺ לְשַׁחֲתָהּ:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים: "יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אֲלֵיכֶם: עַל-פִּי הַתּוֹרָה, הַאִם עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת מַעֲשִׂים טוֹבִים, אוֹ מַעֲשִׂים רָעִים? הַאִם עָלֵינוּ לְהַצִּיל חַיִּים בְּשַׁבָּת, אוֹ לְהַרְסָם?"
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אֶשְׁאַלְכֶם, מַה מֻתָּר בְּשַׁבָּת -- לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה? לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ אוֹ לְאַבֵּד?
Tedy řekl jim Ježíš: Otíži se vás na jednu věc: Sluší-li v sobotu dobře činiti, čili zle, duši zachovati, čili zatratiti?
Ježíš jim řekl: „Ptám se vás: Je dovoleno v sobotu činit dobře, či zle, život zachránit(z), či zahubit?“ (z) spasit duši
Εἶπεν οὖν ὁ Ἰησοῦς πρὸς αὐτούς, Ἐπερωτήσω ὑμᾶς τί, Ἔξεστιν τοῖς σάββασιν, ἀγαθοποιῆσαι ἢ κακοποιῆσαι; ψυχὴν σῶσαι ἢ ἀποκτεῖναι;
אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵשַׁאֵלכֻון מָנָא שַׁלִיט בּשַׁבּתָא דּטָב למֵעבַּד אַו דּבִישׁ נַפשָׁא למַחָיֻו אַו למַובָּדֻו׃
הִבִּיט סָבִיב אֶל כֻּלָּם וְאָמַר לָאִישׁ: "הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ!" הוּא עָשָׂה כָּךְ וְיָדוֹ שָׁבָה לְאֵיתָנָהּ.
וַיַּשְׁקֵף אֲלֵיהֶם מִסָּבִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו הוֺשֵׁט אֶת-יָדְךׇ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתָּשָׁב יָדוֺ לְאֵיתָנָהּ כָּאַחֶרֶת:
יֵשׁוּעַ הִבִּיט בְּעֵינֵי הַנּוֹכְחִים וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָאִישׁ שֶׁיָּדוֹ מְשֻׁתֶּקֶת: "הוּשַׁט אֶת יָדְךָ." הָאִישׁ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְהִיא נִרְפְּאָה כָּלִיל.
וְהִבִּיט בָּהֶם בְּכֻלָּם, וְאָמַר לוֹ: הוֹשֵׁט יָדְךָ! וְהוּא הוֹשִׁיט, וְהִבְרִיאָה יָדוֹ וְהָיְתָה כַּחֲבֶרְתָּהּ.
A pohleděv na ně na všecky vůkol, dí člověku tomu: Vztáhni tu ruku svou. A on učinil tak. I přivedena jest k zdraví ruka jeho jako druhá.
Rozhlédl se po všech a řekl tomu člověku: „Zvedni tu ruku!“ On to učinil a jeho ruka byla zase zdravá.
Καὶ περιβλεψάμενος πάντας αὐτούς, εἶπεν αὐτῷ, Ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου. Ὁ δὲ ἐποίησεν καὶ ἀποκατεστάθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ὑγιὴς ὡς ἡ ἄλλη.
וחָר בּהֻון בּכֻלהֻון וֵאמַר לֵה פּשֻׁוט אִידָך וַפשַׁט ותֵקנַת אִידֵה אַיך חבַרתָּה׃ ס
אוּלָם הֵם נִתְמַלְּאוּ חֵמָה וְהִתְיָעֲצוּ בֵּינֵיהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ.
וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה גְדוֺלָה וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מַה-לַּעֲשׂוֺת לְיֵשׁוּעַ:
מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל יֵשׁוּעַ עוֹרֵר אֶת זַעַם אוֹיְבָיו, וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְיַעֵץ בֵּינֵיהֶם מָה לַעֲשׂוֹת לוֹ.
אֲבָל הֵם נִתְמַלְּאוּ קִנְאָה וְדִבְּרוּ זֶה עִם זֶה מַה לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ.
Oni pak naplněni jsou hněvivou nemoudrostí, a rozmlouvali mezi sebou, co by učiniti měli Ježíšovi.
Tu se jich zmocnila zlost a radili se spolu, co by měli s Ježíšem udělat. ([Lukáš 19:47 Lukáš 20:19 Lukáš 22:2])
Αὐτοὶ δὲ ἐπλήσθησαν ἀνοίας· καὶ διελάλουν πρὸς ἀλλήλους, τί ἂν ποιήσειαν τῷ Ἰησοῦ.
הֵנֻון דֵּין אֵתמלִיו חסָמָא וַממַללִין הוַו חַד עַם חַד דּמָנָא נֵעבּדֻון לֵה ליֵשֻׁוע סּ סּ׃
בְּאוֹתָם יָמִים יָצָא אֶל הָהָר לְהִתְפַּלֵל. לַיְלָה שָׁלֵם הִתְמִיד בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים,
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיֵּצֵא אֶל-הָהָר לְהִתְפַּלֵּל וַיַּאֲרֵךְ בִּתְפִלָּתוֺ לֵאלֹהִים כָּל-הַלָּיְלָה:
זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן יָצָא יֵשׁוּעַ אֶל הֶהָרִים לְהִתְפַּלֵּל, וּבִלָּה אֶת כָּל הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לֶאֱלֹהִים.
בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא יֵשׁוּעַ לָהָר לְהִתְפַּלֵּל, וְשָׁם הִתְמִיד עַד שַׁחַר בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים.
I stalo se v těch dnech, vyšel na horu k modlení. I byl tam přes noc na modlitbě Boží.
V těch dnech vyšel na horu k modlitbě; a celou noc se tam modlil k Bohu. ([Matouš 10:1-Matouš 10:4; Marek 3:13-Marek 3:19 Lukáš 5:16 Lukáš 9:18 Lukáš 9:28])
Ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἐξῆλθεν εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι· καὶ ἦν διανυκτερεύων ἐν τῇ προσευχῇ τοῦ θεοῦ.
הוָא דֵּין בּיַומָתָא הָנֻון נפַק יֵשֻׁוע לטֻורָא לַמצַלָיֻו ותַמָן אַגַּה הוָא בַּצלֻותֵה דַּאלָהָא׃
וְעִם אוֹר הַבֹּקֶר קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו וּבָחַר מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר בְּכַנּוֹתוֹ אוֹתָם שְׁלִיחִים:
וּכְאוֺר הַבֹּקֶר וַיִּקְרָא אֶל-תַּלְמִידָיו וַיִּבְחַר מֵהֶם שְׁנֵים-עָשָׂר אֲשֶׁר קָרָא אֹתָם בְּשֵׁם שְׁלִיחִים:
עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת תַּלְמִידָיו, וּבָחַר מִתּוֹכָם שְׁנֵים-עָשָׂר אִישׁ שֶׁיִּהְיוּ מְלַוָּיו הַקְּבוּעִים. יוֹתֵר מְאֻחָר יֵשׁוּעַ מִנָּה אֶת אֵלֶּה לִהְיוֹת שְׁלִיחִים.
עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר קָרָא לְתַלְמִידָיו וּבָחַר מֵהֶם שְׁנֵים-עָשָׂר אֲשֶׁר כִּנָּה אוֹתָם שְׁלִיחִים:
A když byl den, povolal učedlníků svých, a vyvolil z nich dvanácte, kteréž i apoštoly nazval:
Když nastal den, zavolal k sobě své učedníky a vyvolil z nich dvanáct, které také nazval apoštoly: ([Marek 6:7; Lukáš 9:1; Jan 6:70])
Καὶ ὅτε ἐγένετο ἡμέρα, προσεφώνησεν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ· καὶ ἐκλεξάμενος ἀπ' αὐτῶν δώδεκα, οὓς καὶ ἀποστόλους ὠνόμασεν,
וכַד נֵגהַת קרָא לתַלמִידַוהי וַגבָא מֵנהֻון תּרֵעסַר הָנֻון דַּשׁלִיחֵא שַׁמִי אֵנֻון׃ ס
אֶת שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר גַּם קָרָא לוֹ כֵּיפָא, וְאֶת אַנְדְּרֵי אָחִיו, אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן, אֶת פִילִיפּוֹס וְאֶת בַּר תַּלְמַי,
אֶת-שִׁמְעוֺן אֲשֶׁר קָרָא לוֺ בְּשֵׁם כֵּיפָא וְאֶת-אַנְדְּרַי אָחִיו אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-יוֺחָנָן אֶת-פִּילִפּוֺס וְאֶת-בַּר-תַּלְמָי:
אֵלֶּה שְׁמוֹתֵיהֶם: שִׁמְעוֹן (יֵשׁוּעַ קָרָא לוֹ גַּם פֶּטְרוּס), אַנְדְּרֵי (אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן), יַעֲקֹב, יוֹחָנָן, פִילִיפּוּס, בַּר-תַּלְמַי,
אֶת שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר כִּנָּהוּ כֵּיפָא, וְאֶת אַנְדְּרֵאוֹס אָחִיו, וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן וְאֶת פִילִיפּוֹס וְאֶת בַּר-תַּלְמַי,
(Šimona, kterémuž také dal jméno Petr, a Ondřeje bratra jeho, Jakuba a Jana, Filipa a Bartoloměje,
Šimona, kterému dal jméno Petr, jeho bratra Ondřeje, Jakuba, Jana, Filipa, Bartoloměje, ([Matouš 16:18 Skutky apoštolské 1:13])
Σίμωνα ὃν καὶ ὠνόμασεν Πέτρον, καὶ Ἀνδρέαν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ, Ἰάκωβον καὶ Ἰωάννην, Φίλιππον καὶ Βαρθολομαῖον,
שֵׁמעֻון הַו דּשַׁמִי כִּאפָא וַאנדּרֵאוָס אַחֻוהי ויַעקֻוב ויֻוחַנָן ופִילִיפָּוס ובַר־תֻּולמַי׃
אֶת מַתַּי וְאֶת תֹּאמָא, אֶת יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְאֶת שִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה הַקַּנַּאי,
אֶת-מַתִּתְיָהוּ וְאֶת-תּוֺמָא אֶת-יַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַּי וְאֶת-שִׁמְעוֺן אֲשֶׁר קָרָא לוֺ הַקַּנָּאִי:
מַתִּתְיָהוּ, תּוּמָא, יַעֲקֹב (בֶּן-חַלְפִי), שִׁמְעוֹן (מַכַּת הַקַּנָּאִים),
וְאֶת מַתַּי וְאֶת תְּאוֹמָא וְאֶת יַעֲקֹב בֶּן-חַלְפַי וְאֶת שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה הַקַּנַּאי,
Matouše a Tomáše, Jakuba Alfeova, a Šimona, kterýž slove Zelótes,
Matouše, Tomáše, Jakuba Alfeova, Šimona zvaného Zélóta(a), (a) Horlivec
Ματθαῖον καὶ Θωμᾶν, Ἰάκωβον τὸν τοῦ Ἁλφαίου, καὶ Σίμωνα τὸν καλούμενον Ζηλωτήν,
ומַתַּי ותָאומַא ויַעקֻוב בַּר חַלפַי ושֵׁמעֻון דּמֵתקרֵא טַנָנָא׃
אֶת יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב וְאֶת יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת אֲשֶׁר נִהְיָה לְמַסְגִּירוֹ.
אֶת-יְהוּדָה בֶּן-יַעֲקֹב וְאֶת-יְהוּדָה אִישׁ-קְרִיּוֺת הוּא הַמַּסְגִּיר אֹתוֺ:
יְהוּדָה (בֶּן-יַעֲקֹב), יְהוּדָה אִישׁ-קְרָיוֹת (אֲשֶׁר מְאֻחָר יוֹתֵר הִסְגִּיר אֶת יֵשׁוּעַ).
וְאֶת יְהוּדָה בֶּן-יַעֲקֹב וְאֶת יְהוּדָה סְכַרְיוֹטָה, אֲשֶׁר הָיָה הַמּוֹסֵר.
Judu Jakubova, a Jidáše Iškariotského, kterýž potom byl zrádce.)
Judu Jakubova a Jidáše(b) Iškariotského, který se pak stal zrádcem. (b) Judu
Ἰούδαν Ἰακώβου, καὶ Ἰούδαν Ἰσκαριώτην, ὃς καὶ ἐγένετο προδότης,
וִיהֻודָא בַּר יַעקֻוב וִיהֻודָא סכַריֻוטָא הַו דַּהוָא מַשׁלמָנָא׃ ס
הוּא יָרַד אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֹל מִתַּלְמִידָיו וְעַם רַב מִכָּל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף צוֹר וְצִידוֹן, אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מֵחָלְיֵיהֶם.
וַיֵּרֶד אִתָּם וַיַּעֲמֹד בַּמִּישׁוֺר בְּקֶרֶב קָהָל גָּדוֺל מִתַּלְמִידָיו וְקִבּוּץ עַם-רָב מִכָּל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וְחוֺף צוֺר וְצִידוֺן הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו וְלִמְצֹא מָזוֺר לְמַחֲלָתָם:
יֵשׁוּעַ יָרַד אִתָּם מֵהָהָר, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם נִרְחָב הוּא עָמַד מִלֶּכֶת. קָהָל גָּדוֹל כְּבָר צִפָּה לוֹ שָׁם; בֵּינֵיהֶם תַּלְמִידָיו הָרַבִּים וַאֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁבָּאוּ מִמֶּרְחַקִּים לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו וּלְהֵרָפֵא מִמַּחֲלוֹתֵיהֶם. הֵם בָּאוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם מִיְּרוּשָׁלַיִם, מִיְּהוּדָה וּמֵאֵזוֹר צוּר וְצִידוֹן.
וְיָרַד יֵשׁוּעַ אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר עִם קָהָל רַב שֶׁל תַּלְמִידָיו, וַהֲמוֹן עַם רַב מִכָּל יְהוּדָה וּמִירוּשָׁלַיִם וּמֵחוֹף יַם צוֹר וְצִידוֹן, אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרוֹ וּלְהֵרָפֵא מִמַּחֲלוֹתֵיהֶם.
I sstoupiv s nimi, stál na místě polním, a zástup učedlníků jeho, a množství veliké lidu ze všeho Judstva i z Jeruzaléma, i z Týru i z Sidonu, kteříž při moři jsou, kteříž byli přišli, aby jej slyšeli, a uzdraveni byli od neduhů svých,
Sešel s nimi dolů a na rovině zůstal stát; a s ním veliký zástup jeho učedníků a veliké množství lidu z celého Judska i z Jeruzaléma, z pobřeží týrského a sidónského; ([Matouš 4:25; Marek 3:7-Marek 3:8; Lukáš 5:17])
Καὶ καταβὰς μετ' αὐτῶν, ἔστη ἐπὶ τόπου πεδινοῦ, καὶ ὄχλος μαθητῶν αὐτοῦ, καὶ πλῆθος πολὺ τοῦ λαοῦ ἀπὸ πάσης τῆς Ἰουδαίας καὶ Ἱερουσαλήμ, καὶ τῆς παραλίου Τύρου καὶ Σιδῶνος, οἳ ἦλθον ἀκοῦσαι αὐτοῦ, καὶ ἰαθῆναι ἀπὸ τῶν νόσων αὐτῶν·
וַנחֵת עַמהֻון יֵשֻׁוע וקָם בַּפקַעתָא וכֵנשָׁא סַגִּיָאא דּתַלמִידַוהי וסֻוגָאא דּכֵנשָׁא דּעַמָא מֵן כֻּלָה יִהֻוד ומֵן אֻורִשׁלֵם ומֵן ספָר יַמָא דּצֻור וַדצַידָּן׃
וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל־יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת נִרְפְּאוּ גַּם הֵם.
וְאֵלֶּה הַבָּאִים אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהֶם רוּחוֺת הַטֻּמְאָה הַמְבַעֲתוֺת אֹתָם:
גַּם אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אֲחוּזִים רוּחוֹת רָעוֹת נִרְפְּאוּ.
וְהַלָּלוּ שֶׁהָיוּ מְעֻנִּים עַל-יְדֵי רוּחוֹת טְמֵאוֹת -- וְנִרְפְּאוּ.
I kteříž trápeni byli od duchů nečistých. A byli uzdravováni.
ti všichni přišli, aby ho slyšeli a byli uzdraveni ze svých nemocí. Uzdravovali se i ti, kteří byli sužováni nečistými duchy. ([Marek 3:10-Marek 3:11 Marek 6:56; Matouš 14:36 Matouš 9:21])
καὶ οἱ ὀχλούμενοι ὑπὸ πνευμάτων ἀκαθάρτων, καὶ ἐθεραπεύοντο.
דֵּאתַו דּנֵשׁמעֻון מֵלתֵה וַדנֵתַאסֻון מֵן כֻּורהָנַיהֻון וַאילֵין דּמֵתַאלצִין מֵן רֻוחֵא טַנפָתָא ומֵתַאסֵין הוַו׃
כָּל הֶהָמוֹן בִּקְשׁוּ לָגַעַת בּוֹ, כִּי גְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וְרִפְּאָה אֶת הַכֹּל.
וְהֶהָמוֺן כֻּלָּם מְבַקְשִׁים לָגַעַת בּוֺ כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתּוֺ לְהַעֲלוֺת אֲרֻכָה לְכֻלָּם:
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם הִשְׁתּוֹקֵק לָגַעַת בְּיֵשׁוּעַ, כִּי יָצָא מִמֶּנּוּ כּוֹחַ מַרְפֵּא שֶׁרִפֵּא אֶת כֻּלָּם.
וְכָל הֶהָמוֹן בִּקְּשׁוּ לִנְגֹּעַ בּוֹ, כִּי גְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וְאֶת כֻּלָּם רִפֵּא.
A všecken zástup hledal se ho dotknouti; nebo moc z něho vycházela, a uzdravovala všecky.
A každý ze zástupu se ho snažil dotknout, poněvadž z něho vycházela moc a uzdravovala všechny.
Καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἐζήτει ἅπτεσθαι αὐτοῦ· ὅτι δύναμις παρ' αὐτοῦ ἐξήρχετο καὶ ἰᾶτο πάντας.
וכֻלֵה כֵּנשָׁא בָּעֵין הוַו למֵתקַרָבֻו לֵה חַילָא גֵּיר נָפֵק הוָא מֵנֵה וַלכֻלהֻון מַאסֵא הוָא׃ ס
נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים, כִּי לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וְהוּא נָשָׂא עֵינָיו אֶל-תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים כִּי-לָכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר:"אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים, כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שַׁיֶּכֶת לָכֶם.
וְנָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם הָעֲנִיִּים, כִּי שֶׁלָּכֶם הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
A on pozdvih očí svých na učedlníky, pravil: Blahoslavení chudí, nebo vaše jest království Boží.
Ježíš pohlédl na učedníky a řekl: „Blaze vám, chudí, neboť vaše je království Boží. ([Matouš 5:1-Matouš 5:12 Izajáš 61:1; Jakubův 2:5])
Καὶ αὐτὸς ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ εἰς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ ἔλεγεν, Μακάριοι οἱ πτωχοί, ὅτι ὑμετέρα ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ.
וַארִים עַינַוהי עַל תַּלמִידַוהי וֵאמַר טֻובַיכֻּון מֵסכִּנֵא דּדִילכֻון הִי מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃ ס
אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּשְׂבָּעוּ. אַשְׁרֵיכֶם הַבּוֹכִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּשְׂחָקוּ.
אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כַּיּוֺם כִּי שָׂבֹעַ תִּשְׂבָּעוּן אַשְׁרֵיכֶם הַבֹּכִים כַּיּוֺם כִּי שָׂחֹק תִּשְׂחָקוּן:
אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים עַתָּה, כִּי תִּשְׂבְּעוּ.אַשְׁרֵיכֶם הַבּוֹכִים עַתָּה, כִּי עוֹד תִּשְׂמְחוּ.
אַשְׁרֵיכֶם הָרְעֵבִים כָּעֵת, כִּי תִּשְׂבְּעוּ. אַשְׁרֵיכֶם הַבּוֹכִים כָּעֵת, כִּי תִּצְחֲקוּ.
Blahoslavení, kteříž nyní lačníte, nebo nasyceni budete. Blahoslavení, kteříž nyní plačete, nebo smáti se budete.
Blaze vám, kdo nyní hladovíte, neboť budete nasyceni. Blaze vám, kdo nyní pláčete, neboť se budete smát. ([Žalmy 126:5-Žalmy 126:6; Izajáš 61:3; Jeremjáš 31:25; Zjevení Janovo 7:16-Zjevení Janovo 7:17])
Μακάριοι οἱ πεινῶντες νῦν, ὅτι χορτασθήσεσθε. Μακάριοι οἱ κλαίοντες νῦν, ὅτι γελάσετε.
טֻובַיכֻּון אַילֵין דּכַפנִין הָשָׁא דּתֵסבּעֻון ס טֻובַיכֻּון לַדבָכֵין הָשָׁא דּתֵגחכֻון׃ ס
אַשְׁרֵיכֶם אִם בְּנֵי אָדָם יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם וִינַדּוּ וִיחָרְפוּ אֶתְכֶם וְיוֹצִיאוּ שֵׁם רַע עֲלֵיכֶם בִּגְלַל בֶּן־הָאָדָם.
אַשְׁרֵיכֶם אִם-אֲנָשִׁים יִשְׂנְאוּ יְנַדּוּ אוֺ יְגַדְּפוּ אֶתְכֶם וְאֶת-שִׁמְכֶם כְּשֵׁם רָע יִמְחוּ בַּעֲבוּר בֶּן-הָאָדָם:
אַשְׁרֵיכֶם אִם שׂוֹנְאִים וּמְנַדִּים אֶתְכֶם,וְאִם מְקַלְּלִים אֶתְכֶם בִּגְלַל אֱמוּנַתְכֶם בְּבֶן-הָאָדָם.
אַשְׁרֵיכֶם כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הָאָדָם שׂוֹנְאִים אֶתְכֶם וּמְנַדִּים אֶתְכֶם וּמְחָרְפִים אֶתְכֶם וּמוֹצְאִים אֶת שִׁמְכֶם כִּרְשָׁעִים בִּגְלַל בֶּן-הָאָדָם.
Blahoslavení budete, když vás nenáviděti budou lidé, a když vás vyobcují, a haněti budou, a vyvrhou jméno vaše jako zlé, pro Syna člověka.
Blaze vám, když vás lidé budou nenávidět a když vás vyloučí, potupí a vymažou vaše jméno jako proklaté(c) pro Syna člověka. (c) ř: zlé ([Jan 15:19 Jan 17:14; 1 Petrův 4:14])
Μακάριοί ἐστε, ὅταν μισήσωσιν ὑμᾶς οἱ ἄνθρωποι, καὶ ὅταν ἀφορίσωσιν ὑμᾶς, καὶ ὀνειδίσωσιν, καὶ ἐκβάλωσιν τὸ ὄνομα ὑμῶν ὡς πονηρόν, ἕνεκα τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου.
טֻובַיכֻּון מָא דּסָנֵין לכֻון בּנַינָשָׁא וַמפַרשִׁין לכֻון וַמחַסדִין לכֻון ומַפּקִין שֵׁמכֻון אַיך בִּישֵׁא חלָף בּרֵה דּאנָשָׁא׃
שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וְרִקְדוּ, כִּי הִנֵּה שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיִם; הֲרֵי כַּדָּבָר הַזֶּה עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים.
שִׂמְחוּ וְגִילוּ בַּיּוֺם הַהוּא כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמָיִם כִּי כֵן-עָשׂוּ אֲבוֺתֵיהֶם אֶל-הַנְּבִיאִים מִקֶּדֶם:
שָׂמְחוּ וְרָקְדוּ, כִּי מְצַפֶּה לָכֶם שָׂכָר רַב בַּשָּׁמַיִם! וְאַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁכָּךְ רָדְפוּ גַּם אֶת הַנְּבִיאִים!
שִׂמְחוּ בַּיּוֹם הַהוּא וְעִלְצוּ, כִּי רַב שְׂכַרְכֶם בַּשָּׁמַיִם; הֲרֵי כָּךְ עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לַנְּבִיאִים.
Radujte se v ten den, a veselte se, nebo aj, odplata vaše mnohá v nebesích. Takť zajisté činívali prorokům otcové jejich.
Veselte se v ten den a jásejte(d) radostí; hle, máte hojnou odměnu v nebi. Vždyť právě tak jednali jejich otcové s proroky. (d) ř: skákejte ([Lukáš 13:34; Skutky apoštolské 5:41 Skutky apoštolské 7:52; Židům 11:37-Židům 11:39; Jakubův 5:10])
Χάρητε ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ καὶ σκιρτήσατε· ἰδοὺ γάρ, ὁ μισθὸς ὑμῶν πολὺς ἐν τῷ οὐρανῷ· κατὰ ταῦτα γὰρ ἐποίουν τοῖς προφήταις οἱ πατέρες αὐτῶν.
חדַו בּהַו יַומָא ודֻוצו דַּאגרכֻון סַגִּי בַּשׁמַיָא הָכַנָא גֵּיר עָבדִּין הוַו אַבָהָתהֻון לַנבִיֵא׃ ס
אַךְ אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים, כִּי כְּבָר קִבַּלְתֶּם אֶת נֶחָמַתְכֶם.
אַךְ-אוֺי לָכֶם עֲשִׁירִים כִּי-הִַּׂגְתֶּם תַּנְחוּמֹתֵיכֶם:
אַךְ אוֹי לָעֲשִׁירִים,מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר קִבַּלְתֶּם אֶת כָּל מָה שֶׁמַּגִּיעַ לָכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
בְּרַם אוֹי לָכֶם הָעֲשִׁירִים, כִּי קִבַּלְתֶּם אֶת נֶחָמַתְכֶם.
Ale běda vám bohatým, nebo vy již máte potěšení své.
Ale běda vám bohatým, vždyť vám se už potěšení dostalo. ([Lukáš 16:25; Jakubův 5:1-Jakubův 5:3])
Πλὴν οὐαὶ ὑμῖν τοῖς πλουσίοις, ὅτι ἀπέχετε τὴν παράκλησιν ὑμῶν.
בּרַם וָי לכֻון עַתִּירֵא דּקַבֵּלתֻּון בֻּויָאכֻון׃
אוֹי לָכֶם הַשְֹבֵעִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּרְעֲבוּ. אוֹי לָכֶם הַשּׂוֹחֲקִים כָּעֵת, כִּי אַתֶּם תִּתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ.
אוֺי לָכֶם הְַּׂבֵעִים הַיּוֺם כִּי אַחֲרֵי-כֵן תִּרְעָבוּ אוֺי לָכֶם הַמְצַחֲקִים הַיּוֺם כִּי-נוֺעַדְתֶּם לְאֵבֶל וָבֶכִי:
"אוֹי לְאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבַבְכֶם,כִּי יָבוֹא יוֹם שֶׁבּוֹ לֹא יִהְיֶה לָכֶם דָּבָר!אוֹי לָכֶם הַצּוֹחֲקִים עַתָּה,כִּי לֹא רָחוֹק הַיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּתְאַבְּלוּ וְתִבְכּוּ!
אוֹי לָכֶם הַשְּׂבֵעִים, כִּי תִּרְעֲבוּ. אוֹי לָכֶם הַצּוֹחֲקִים כָּעֵת, כִּי תִּבְכּוּ וְתִתְאַבְּלוּ.
Běda vám, kteříž jste nasyceni, nebo lačněti budete. Běda vám, kteříž se nyní smějete, nebo kvíliti a plakati budete.
Běda vám, kdo jste nyní nasyceni, neboť budete hladovět. Běda, kdo se nyní smějete, neboť budete plakat a naříkat. ([Jakubův 4:9])
Οὐαὶ ὑμῖν, οἱ ἐμπεπλησμένοι, ὅτι πεινάσετε. Οὐαί ὑμῖν, οἱ γελῶντες νῦν, ὅτι πενθήσετε καὶ κλαύσετε.
וָי לכֻון סַבעֵא דּתֵכפּנֻון וָי לכֻון לַדגָחכִין הָשָׁא דּתֵבכֻּון ותֵתַאבלֻון׃
אוֹי לָכֶם אִם כָּל הָאֲנָשִׁים מְשַׁבְּחִים אֶתְכֶם, כִּי כֵן עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר."
אוֺי לָכֶם הַמְהֻלָּלִים בְּפִי כָּל-בְּנֵי-הָאָדָם כִּי כָּכָה עָשׂוּ אֲבוֺתֵיהֶם גַּם-לִנְבִיאֵי שָׁקֶר:
"אוֹי לָכֶם הַמְּקַבְּלִים מַחְמָאוֹת וּשְׁבָחִים מִכָּל בְּנֵי-הָאָדָם,כִּי כָּךְ הֶחְנִיפוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר.
אוֹי לָכֶם כַּאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם יֹאמְרוּ עֲלֵיכֶם טוֹבוֹת, כִּי כֵן עָשׂוּ אֲבוֹתֵיהֶם לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר.
Běda vám, když by dobře o vás mluvili všickni lidé; nebo tak činívali falešným prorokům otcové jejich.
Běda, když vás budou všichni lidé chválit; vždyť stejně se chovali jejich otcové k falešným prorokům. ([Jakubův 4:4])
Οὐαὶ ὅταν καλῶς ὑμᾶς εἴπωσιν οἱ ἄνθρωποι· κατὰ ταῦτα γὰρ ἐποίουν τοῖς ψευδοπροφήταις οἱ πατέρες αὐτῶν.
וָי לכֻון כַּד נֵהוֻון אָמרִין עלַיכֻּון בּנַי־אנָשָׁא דּשַׁפִּיר הָכַנָא גֵּיר עָבדִּין הוַו לַנבִיֵא דּדַגָּלֻותָא אַבָהָתהֻון׃ ס
"אֲבָל אֲלֵיכֶם, הַשּׁוֹמְעִים, אוֹמֵר אֲנִי: אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם, הֵיטִיבוּ עִם שׂוֹנְאֵיכֶם.
אֲבָל אַתֶּם הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֺלִי לָכֶם אֲנִי אֹמֵר אֶהֱבוּ אֶת-אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׁנְאֵיכֶם:
"הִקְשִׁיבוּ כֻּלְּכֶם: אָהֲבוּ אֶת אֹיְבֵיכֶם, הֵשִׁיבוּ טוֹבָה לְשׂוֹנְאֵיכֶם,
אֲבָל לָכֶם, הַשּׁוֹמְעִים, אוֹמֵר אֲנִי: אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וַעֲשׂוּ אֶת הַטּוֹב לַשּׂוֹנְאִים אֶתְכֶם.
Ale vámť pravím, kteříž slyšíte: Milujte nepřátely své, dobře čiňte těm, kteříž vás nenávidí,
Ale vám, kteří mě slyšíte, pravím: Milujte své nepřátele. Dobře čiňte těm, kteří vás nenávidí. ([Matouš 5:44; Exodus 23:4-Exodus 23:5; Přísloví 25:21-Přísloví 25:22; Římanům 12:20-Římanům 12:21])
Ἀλλ' ὑμῖν λέγω τοῖς ἀκούουσιν, Ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν, καλῶς ποιεῖτε τοῖς μισοῦσιν ὑμᾶς,
לכֻון דֵּין אָמַר אנָא לַדשָׁמעִין אַחֵבו לַבעֵלדּבָבַיכֻּון וַעבֵדו דּשַׁפִּיר לַאילֵין דּסָנֵין לכֻון׃
בָּרְכוּ אֶת מְקַלְּלֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַפּוֹגְעִים בָּכֶם.
בָּרְכוּ אֶת-אֹרַרֵיכֶם וְהַעְתִּירוּ בְּעַד רֹדְפֵיכֶם:
בָּרְכוּ אֶת הַמְּקַלְּלִים אֶתְכֶם, וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד אֵלֶּה שֶׁלּוֹעֲגִים לָכֶם וּמְבַיְּשִׁים אֶתְכֶם.
וּבָרְכוּ אֶת הַמְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַנּוֹהֲגִים בָּכֶם בְּכֹחַ.
Dobrořečte těm, kteříž vás proklínají, a modlte se za ty, kteříž vám bezpráví činí.
Žehnejte těm, kteří vás proklínají, modlete se za ty, kteří vám ubližují. ([Římanům 12:14])
εὐλογεῖτε τοὺς καταρωμένους ὑμῖν, προσεύχεσθε ὑπὲρ τῶν ἐπηρεαζόντων ὑμᾶς.
ובַרֵכו לַאילֵין דּלָיטִין לכֻון וצַלַו עַל אַילֵין דּדָברִין לכֻון בַּקטִירָא׃
הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי, הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הַשְּׁנִיָּה. הַלּוֹקֵחַ אֶת מְעִילְךָ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַם אֶת כֻּתָּנְתְּךָ.
הַמַּכְּךׇ עַל-לְחִי אַחַת הַטֵּה-לוֺ גַּם-הָאַחֶרֶת הַנֹּשֵׂא מְעִילְךׇ מֵעָלֶיךׇ לֹא-תִמְנַע מִמֶּנוּ גַּם-כֻּתָּנְתֶּךׇ:
"אִם מִישֶׁהוּ יִסְטֹר לְךָ עַל לֶחִי אַחַת, הוּשַׁט לוֹ גַּם אֶת הַלֶּחִי הַשְּׁנִיָּה!
וְלַמַכֶּה אוֹתְךָ עַל לֶחְיְךָ, הַגֵּשׁ לוֹ אֶת הָאַחֶרֶת; וּמִמִּי שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת מְעִילְךָ, אַל תִּמְנַע גַּם אֶת כֻּתָּנְתְּךָ.
A udeřil-li by tebe kdo v líce, nasaď mu i druhého, a tomu, kterýž tobě odjímá plášť, také i sukně nebraň.
Tomu, kdo tě udeří do tváře, nastav i druhou, a bude-li ti brát plášť, nech mu i košili! ([Matouš 5:39-Matouš 5:42 Přísloví 24:29; Římanům 12:17; 1 Korintským 6:7; 1 Petrův 3:9])
Τῷ τύπτοντί σε ἐπὶ τὴν σιαγόνα, πάρεχε καὶ τὴν ἄλλην· καὶ ἀπὸ τοῦ αἴροντός σου τὸ ἱμάτιον, καὶ τὸν χιτῶνα μὴ κωλύσῃς.
ולַדמָחֵא לָך עַל פַּכָּך קַרֵב לֵה אחרִנָא ומֵן מַן דּשָׁקֵל מַרטֻוטָך לָא תֵּכלֵא אָף כֻּותִּינָך׃ ס
הֱיֵה נוֹתֵן לְכָל הַמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ ; וְהַלּוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לְךָ, אַל תִּתְבַּע מִמֶּנּוּ.
תְּנָה לְכָל-שֹׁאֵל מִמְּךׇ וּמֵאֵת הַלּוֶֺה לֹא-תְבַקֵּשׁ:
תֵּן מָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ לְכָל הַמְּבַקֵּשׁ, וְכַאֲשֶׁר לוֹקְחִים מִמְּךָ דָּבָר, אַל תִּצְטַעֵר וְאַל תִּדְרֹשׁ אוֹתוֹ חֲזָרָה.
כָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמְּךָ; תֵּן לוֹ; וּמִמִּי שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת שֶׁלְּךָ, אַל תִּתְבַּע.
Každému pak prosícímu tebe dej, a od toho, kterýž béře tvé věci, zase nežádej.
Každému, kdo tě prosí, dávej, a co ti někdo vezme, nepožaduj zpět.
Παντὶ δὲ τῷ αἰτοῦντί σε δίδου· καὶ ἀπὸ τοῦ αἴροντος τὰ σὰ μὴ ἀπαίτει.
לכֻל דּשָׁאֵל לָך הַב לֵה ומֵן מַן דּשָׁקֵל דִּילָך לָא תֵּתבַּע׃ ס
מַה שֶּׁתִּרְצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי אָדָם, כֵּן תַּעֲשׂוּ לָהֶם גַּם אַתֶּם.
וְכָל-אֲשֶׁר תַּחְפְּצוּ שֶׁיַּעֲשׂוּן לָכֶם אֲנָשִׁים כֵּן תַּעֲשׂוּן לָהֶם גַּם-אַתֶּם:
נָהֲגוּ בַּאֲחֵרִים כְּפִי שֶׁהֱיִיתֶם רוֹצִים שֶׁהֵם יִנְהֲגוּ בָּכֶם.
וּכְפִי שֶׁרוֹצִים אַתֶּם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּנֵי הָאָדָם, כֵּן עֲשׂוּ לָהֶם גַּם אַתֶּם;
A jakž chcete, aby vám lidé činili, i vy jim též podobně čiňte.
Jak chcete, aby lidé jednali s vámi, tak jednejte vy s nimi. ([Matouš 7:12])
Καὶ καθὼς θέλετε ἵνα ποιῶσιν ὑμῖν οἱ ἄνθρωποι, καὶ ὑμεῖς ποιεῖτε αὐτοῖς ὁμοίως.
וַאיכַּנָא דּצָבֵין אנתֻּון דּנֵעבּדֻון לכֻון בּנַי־אנָשָׁא הָכוָת עבֵדו להֻון אָף אַנתֻּון׃ ס
וְאִם תֹּאהֲבוּ אֶת אוֹהֲבֵיכֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? הֲלֹא גַּם הַחוֹטְאִים אוֹהֲבִים אֶת אוֹהֲבֵיהֶם.
אִם-תֶּאֱהָבוּן אֶת-אֹהֲבֵיכֶם מַה-צְּדָקָה לָכֶם הֲלֹא גַּם-הַחַטָּאִים אֶת אֹהֲבֵיהֶם יֶאֱהָבוּן:
"אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים אֶתְכֶם, מָה הַמְּיֻחָד בְּכָךְ? גַּם הַפּוֹשְׁעִים אוֹהֲבִים אֶת אֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתָם!
שֶׁהֲרֵי אִם אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אוֹהֲבִים אֶתְכֶם, אֵיזֶהוּ חַסְדְּכֶם? הֲרֵי גַּם הַחוֹטְאִים אוֹהֲבִים אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אוֹהֲבִים אוֹתָם.
Nebo jestliže milujete ty, kteříž vás milují, jakou míti budete milost? Nebo i hříšníci milují ty, od nichž milováni bývají.
Jestliže milujete jen ty, kdo vás milují, můžete za to očekávat Boží uznání? Vždyť i hříšníci milují ty, kdo je milují. ([Matouš 5:44-Matouš 5:48])
Καὶ εἰ ἀγαπᾶτε τοὺς ἀγαπῶντας ὑμᾶς, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; Καὶ γὰρ οἱ ἁμαρτωλοὶ τοὺς ἀγαπῶντας αὐτοὺς ἀγαπῶσιν.
אֵן גֵּיר מַחבִין אנתֻּון לַאילֵין דּמַחבִין לכֻון אַידָא הי טַיבֻּותכֻון אָף גֵּיר חַטָיֵא לַאילֵין דּמַחבִין להֻון רָחמִין׃
אִם תֵּיטִיבוּ לַמֵּיטִיבִים עִמָּכֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? הֲלֹא גַּם הַחוֹטְאִים עוֹשִׂים זֹאת.
וְכִי-תַעֲשׂוּ טוֺב לְמֵטִיבֵיכֶם מַה-צְּדָקָה לָכֶם הֲלֹא כְמוֺ-כֵן יַעֲשׂוּ גַּם-הַחַטָּאִים:
וְאִם אַתֶּם עוֹשִׂים טוֹבָה רַק לְאֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים לָכֶם טוֹבָה – הַחוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁמַּגִּיעַ לָכֶם פֶּרֶס? גַּם הַפּוֹשְׁעִים מַחֲזִירִים טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה!
וְאִם עוֹשִׂים אַתֶּם אֶת הַטּוֹב לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מֵיטִיבִים לָכֶם, אֵיזֶהוּ חַסְדְּכֶם? הֲרֵי גַּם הַחוֹטְאִים עוֹשִׂים כָּךְ.
A budete-li dobře činiti těm, kteříž vám dobře činí, jakou máte milost? Však i hříšníci totéž činí.
Činíte-li dobře těm, kteří dobře činí vám, můžete za to očekávat Boží uznání? Vždyť totéž činí i hříšníci.
Καὶ ἐὰν ἀγαθοποιῆτε τοὺς ἀγαθοποιοῦντας ὑμᾶς, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; Καὶ γὰρ οἱ ἁμαρτωλοὶ τὸ αὐτὸ ποιοῦσιν.
וֵאן עָבדִּין אנתֻּון דּטָב לַאילֵין דּמַטֵאבִין לכֻון אַידָא הי טַיבֻּותכֻון אָף חַטָיֵא גֵּיר הָכַנָא עָבדִּין׃
וְאִם תַּלְווּ לַאֲנָשִׁים שֶׁאַתֶּם מְקַוִּים לְקַבֵּל מֵהֶם, אֵיזוֹ זְכוּת תַּעֲמֹד לָכֶם? גַּם הַחוֹטְאִים מַלְוִים לַחוֹטְאִים כְּדֵי שֶׁיֻּחְזַר לָהֶם הָעֵרֶךְ הַשָּׁוֶה.
וְאִם-תַּלְווּ אֶת-אֲנָשִׁים בְּתִקְוַתְכֶם כִּי יְשַׁלֵּמוּ לָכֶם מַה-צְּדָקָה לָכֶם גַּם-חַטָּאִים מַלְוִים חַטָּאִים כִּי גְמוּלָם יוּשַׁב לָהֶם:
אִם אַתֶּם מְלַוִּים רַק לְאֵלֶּה שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲזִיר לָכֶם, הַאִם אַתֶּם עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה? גַּם הַקַּמְצָנִים וְהָרְשָׁעִים מְלַוִּים לַאֲנָשִׁים כְּמוֹתָם תְּמוּרַת שָׂכָר מָלֵא.
וְאִם מַלְוִים אַתֶּם לְמִי שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים כִּי יֻחְזַר לָכֶם מִמֶּנּוּ, אֵיזֶהוּ חַסְדְּכֶם? הֲרֵי גַּם הַחוֹטְאִים מַלְוִים לַחוֹטְאִים כְּדֵי שֶׁכְּמוֹ כֵן יִפָּרַע לָהֶם.
A budete-li půjčovati těm, od kterýchž se nadějete zase vzíti, jakou máte milost? Však i hříšníci hříšníkům půjčují, aby tolikéž zase vzali.
Půjčujete-li těm, u nichž je naděje, že vám to vrátí, můžete za to čekat Boží uznání? Vždyť i hříšníci půjčují hříšníkům, aby to zase dostali nazpátek. ([Lukáš 14:12-Lukáš 14:14; Leviticus 25:35-Leviticus 25:36])
Καὶ ἐὰν δανείζητε παρ' ὧν ἐλπίζετε ἀπολαβεῖν, ποία ὑμῖν χάρις ἐστίν; Καὶ γὰρ ἁμαρτωλοὶ ἁμαρτωλοῖς δανείζουσιν, ἵνα ἀπολάβωσιν τὰ ἴσα.
וֵאן מַוזפִין אנתֻּון למַן דּסָברִין אנתֻּון דּתֵתפַּרעֻון מֵנֵה אַידָא הי טַיבֻּותכֻון אָף חַטָיֵא גֵּיר לחַטָיֵא מַוזפִין דּהָכוָת נֵתפַּרעֻון׃
אַדְּרַבָּא, אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ וְהַלְווּ מִבְּלִי לְצַפּוֹת לִגְמוּל, וְרַב יִהְיֶה שְׂכַרְכֶם וּבְנֵי עֶלְיוֹן תִּהְיוּ, כִּי טוֹב הוּא גַּם לִכְפוּיֵי טוֹבָה וְגַם לָרָעִים.
אַךְ אֶהֱבוּ אֶת-אֹיְבֵיכֶם הֵיטִיבוּ לָהֶם חִנָּם וְלֹא תְצַפּוּ לִגְמוּל אָז יִגְדַּל שְׂכַרְכֶם וִהְיִיתֶם בְּנֵי עֶלְיוֺן כִּי טוֺב הוּא לָרָעִים וְלַאֲשֶׁר טוֺבָה לֹא יַכִּירוּ:
"עֲלֵיכֶם לֶאֱהֹב אֶת אֹיְבֵיכֶם, לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְהַלְווֹת כְּסָפִים בְּלִי לְצַפּוֹת שֶׁיַּחֲזִירוּ לָכֶם. וְאָז שֶׁכַּרְכֹּם מֵאֵת אֱלֹהִים יִהְיֶה רַב, וְכָךְ גַּם תּוֹכִיחוּ שֶׁאָכֵן בָּנָיו אִתָּם, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהִים טוֹב גַּם לִרְשָׁעִים וְלִכְפוּיֵי-טוֹבָה.
בְּרַם אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ לָהֶם וְהַלְווּ, וְאַל תִּכְרְתוּ תִּקְוַת אִישׁ; וְרַב יִהְיֶה שְׂכַרְכֶם וּבְנֵי עֶלְיוֹן תִּהְיוּ, כִּי טוֹב הוּא לָרָעִים וּלִכְפוּיֵי טוֹבָה.
Nýbrž milujte nepřátely své, a dobře čiňte, a půjčujte, nic se odtud nenadějíce, a budeť odplata vaše mnohá, a budete synové Nejvyššího. Nebo on dobrotivý jest i k nevděčným a zlým.
Ale milujte své nepřátele; čiňte dobře, půjčujte a nic nečekejte zpět(e). A vaše odměna bude hojná: budete syny Nejvyššího, neboť on je dobrý k nevděčným i zlým. (e) var: půjčujte a nad nikým se nevzdávejte naděje ([Efezským 5:1])
Πλὴν ἀγαπᾶτε τοὺς ἐχθροὺς ὑμῶν, καὶ ἀγαθοποιεῖτε, καὶ δανείζετε, μηδὲν ἀπελπίζοντες· καὶ ἔσται ὁ μισθὸς ὑμῶν πολύς, καὶ ἔσεσθε υἱοὶ ὑψίστου· ὅτι αὐτὸς χρηστός ἐστιν ἐπὶ τοὺς ἀχαρίστους καὶ πονηρούς.
בּרַם אַחֵבו לַבעֵלדּבָבַיכֻּון וַאטֵאבו להֻון וַאוזֵפו ולָא תֵּפסקֻון סַברָא דּאנָשׁ ונֵהוֵא סַגִּי אַגרכֻון ותֵהוֻון בּנַוהי דּרָמָא דּהֻו בַּסִים הֻו עַל בִּישֵׁא ועַל כָּפֻורֵא׃ ס
הֱיוּ רַחֲמָנִים כְּשֵׁם שֶׁאֲבִיכֶם רַחֲמָן הוּא."
הֱיוּ מְרַחֲמִים כִּי אֲבִיכֶם הוּא רַחוּם:
"הָיוּ רַחֲמָנִים כְּמוֹ שֶׁאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
לָכֵן הֱיוּ רַחֲמָנִים, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲבִיכֶם רַחֲמָן הוּא.
Protož buďte milosrdní, jako i Otec váš milosrdný jest.
Buďte milosrdní, jako je milosrdný váš Otec.
Γίνεσθε οὖν οἰκτίρμονες, καθὼς καὶ ὁ πατὴρ ὑμῶν οἰκτίρμων ἐστίν.
הוַו הָכִיל מרַחמָנֵא אַיכַּנָא דָּאף אַבֻוכֻון מרַחמָנָא הו׃ ס
"אַל תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִּשָּׁפְטוּ. אַל תַּרְשִׁיעוּ וְלֹא תֻּרְשְׁעוּ. סִלְחוּ וְיִסָּלַח לָכֶם.
לֹא תִשְׁפְּטוּ אֲחֵרִים וְלֹא תִשָּׁפְטוּ מִלִּפְנֵיהֶם לֹא תַאֲשִׁימוּ אֹתָם וְלֹא יַאֲשִׁימוּ אֶתְכֶם הַצְדִּיקוּם וְיַצְדִּיקוּ אֶתְכֶם:
אַל תִּמְתְּחוּ בִּקֹּרֶת עַל אֲחֵרִים וְאַל תִּשְׁפְּטוּ אוֹתָם, וְאָז לֹא יִמְתְּחוּ בִּקֹּרֶת עֲלֵיכֶם וְלֹא יִשְׁפְּטוּ אֶתְכֶם. אַל תַּאֲשִׁימוּ אִישׁ, וְאָז לֹא יַאֲשִׁימוּ אֶתְכֶם. סָלְחוּ לַאֲחֵרִים, וְאָז יִסָּלַח גַּם לָכֶם.
אַל תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִּשָּׁפְטוּ אַתֶּם. אַל תַּרְשִׁיעוּ וְלֹא תֻּרְשְׁעוּ אַתֶּם. הַתִּירוּ וְתֻתְּרוּ.
Nesuďte, a nebudete souzeni. Nepotupujte, a nebudete potupeni. Odpouštějte, a budeť vám odpuštěno.
Nesuďte, a nebudete souzeni; nezavrhujte, a nebudete zavrženi; odpouštějte, a bude vám odpuštěno. ([Matouš 7:1-Matouš 7:2; Jakubův 4:11])
Καὶ μὴ κρίνετε, καὶ οὐ μὴ κριθῆτε. Μὴ καταδικάζετε, καὶ οὐ μὴ καταδικασθῆτε· ἀπολύετε, καὶ ἀπολυθήσεσθε·
לָא תּדֻונֻון ולָא מֵתּתּדִינִין אנתֻּון לָא תּחַיבֻון ולָא מֵתחַיבִין אנתֻּון שׁרַו ותֵשׁתּרֻון׃
תְּנוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם; מִדָּה יָפָה, דְּחוּסָה, גְּדוּשָׁה וְשׁוֹפַעַת יִתְּנוּ בְּחֵיקְכֶם, כִּי בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם."
תְּנוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם מִדָּה מְלֵאָה עַל-כָּל-גְּדוֺתֶיהָ יָשִׁיבוּ אֶל-חֵיקְכֶם אֲשֶׁר יָעִיקוּ תַחְתֶּיהָ וַאֲשֶׁר יָנִיעוּ אֹתָהּ כִּי בְסַאסְּאָה אֲשֶׁר תָּמֹדּוּ בָּהּ יִמַּד לָכֶם:
אִם תִּתְּנוּ לַאֲחֵרִים תְּקַבְּלוּ חֲזָרָה מִדָּה יָפָה, גְּדוּשָׁה וְשׁוֹפַעַת, כִּי בְּמִדָּה שֶׁאַתֶּם נוֹתְנִים לַאֲחֵרִים יִנָּתֵן לָכֶם חֲזָרָה."
תְּנוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם; בְּמִדָּה טוֹבָה וּדְחוּסָה וְשׁוֹפַעַת יָשִׂימוּ בְּחֵיקְכֶם; כִּי בְּאוֹתָהּ מִדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים נִמְדָּד לָכֶם.
Dávejte, a budeť vám dáno. Míru dobrou, natlačenou, a natřesenou, a osutou dadíť v lůno vaše; touž zajisté měrou, kterouž měříte, bude vám zase odměřeno.
Dávejte, a bude vám dáno; dobrá míra, natlačená, natřesená, vrchovatá vám bude dána do klína. Neboť jakou měrou měříte, takovou Bůh naměří vám.“ ([Marek 4:24])
δίδοτε, καὶ δοθήσεται ὑμῖν· μέτρον καλόν, πεπιεσμένον καὶ σεσαλευμένον καὶ ὑπερεκχυνόμενον δώσουσιν εἰς τὸν κόλπον ὑμῶν. Τῷ γὰρ αὐτῷ μέτρῳ ᾧ μετρεῖτε ἀντιμετρηθήσεται ὑμῖν.
הַבו ומֵתִיהֵב לכֻון בַּכיָלתָּא טָבתָא וַרקִיעתָּא וַמשַׁפַּעתָּא נַרמֻון בּעֻובַּיכֻּון בּהָי גֵּיר כּיָלתָּא דַּמכִילִין אנתֻּון מֵתּתּכִיל לכֻון׃ ס
גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: "הֲיוּכַל עִוֵּר לְהַדְרִיךְ עִוֵּר? הֲלֹא שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לְתוֹךְ בּוֹר.
וַיִָּּׂא מְשָׁלוֺ וַיֹּאמַר הֲיִנְהַג עִוֵּר אֶת-הָעִוֵּר הֲלֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל-הַבּוֺר:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "הַיָּכוֹל עִוֵּר לְהַדְרִיךְ עִוֵּר? הַלֹּא שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ לְתוֹךְ בּוֹר.
וְאָמַר לָהֶם מָשָׁל: הַאִם יָכוֹל עִוֵּר לְהוֹבִיל עִוֵּר? הַאִם לֹא יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם לְבוֹר?
Pověděl jim také i podobenství: Zdali může slepý slepého vésti? Zdaž oba do jámy neupadnou?
Řekl jim také podobenství: „Může vést slepý slepého? Nepadnou oba do jámy? ([Matouš 15:14; Římanům 2:19])
Εἶπεν δὲ παραβολὴν αὐτοῖς, Μήτι δύναται τυφλὸς τυφλὸν ὁδηγεῖν; Οὐχὶ ἀμφότεροι εἰς βόθυνον πεσοῦνται;
וֵאמַר הוָא להֻון מַתלָא למָא מֵשׁכַּח סַמיָא לסַמיָא לַמדַבָּרֻו לָא תּרַיהֻון בּגֻומָצָא נָפלִין׃ ס
תַּלְמִיד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִן הַמּוֹרֶה, אֲבָל כָּל מִי שֶׁהֻשְׁלַם לִמּוּדוֹ יִהְיֶה כְּמוֹרֵהוּ.
הַתַּלְמִיד לֹא יִגְדַּל מִרָבּוֺ וְאִם שָׁלֵם הוּא יְהִי כְרַבּוֺ:
הַתַּלְמִיד אֵינוֹ יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמּוֹרוֹ, אוּלָם אִם יְלַמֵּד בִּשְׁקִידָה וּבַחֲרִיצוּת יוּכַל לְהַגִּיעַ לְרָמַת יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה.
אֵין תַּלְמִיד נַעֲלֶה עַל רַבּוֹ; שֶׁכֵּן כָּל אָדָם שֶׁמֻּשְׁלָם יִהְיֶה כְּרַבּוֹ.
Neníť učedlník nad mistra svého, ale dokonalý bude každý, bude-li jako mistr jeho.
Žák není nad učitele. Je-li zcela vyučen(f), bude jako jeho učitel. (f) Každý však, kdo je vyučen ([Matouš 10:24-Matouš 10:25; Jan 13:16 Jan 15:20])
Οὐκ ἔστιν μαθητὴς ὑπὲρ τὸν διδάσκαλον αὐτοῦ· κατηρτισμένος δὲ πᾶς ἔσται ὡς ὁ διδάσκαλος αὐτοῦ.
לַיתּ תַּלמִידָא דּיַתִּיר מֵן רַבֵּה כֻּלנָשׁ גֵּיר דַּגמִיר נֵהוֵא אַיך רַבֵּה׃ ס
מַדּוּעַ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֵינְךָ שָׂם לֵב לַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ שֶׁלְּךָ?
לָמָּה תַבִּיט אֶל-שְׁבָבִים אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךׇ וְלֹא תָשֶׁת-לֵב אֶל-הַקּוֺרָה אֲשֶׁר בְּעֵינֶךׇ:
"כֵּיצַד יָכוֹל אַתָּה לִרְאוֹת שְׁבִיב-עֵץ קָטָן בְּעֵין חֲבֵרְךָ, וְלֹא לְהַבְחִין בַּקֶּרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּעֵינְךָ?
וּמַדּוּעַ רוֹאֶה אַתָּה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ, אַךְ הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ אֵינֶנָּה נִרְאֵית לְךָ?
Což pak vidíš mrvu v oku bratra svého, a břevna, kteréž jest v tvém vlastním oku, neznamenáš?
Jak to, že vidíš třísku v oku svého bratra, ale trám ve svém vlastním oku nepozoruješ? ([Matouš 7:3-Matouš 7:5])
Τί δὲ βλέπεις τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ τοῦ ἀδελφοῦ σου, τὴν δὲ δοκὸν τὴν ἐν τῷ ἰδίῳ ὀφθαλμῷ οὐ κατανοεῖς;
מָנָא דֵּין חָזֵא אַנתּ גֵּלָא דַּבעַינֵה דַּאחֻוך קָרִיתָּא דֵּין דַּבעַינָך לָא מֵתחַזיָא לָך׃
אֵיךְ תּוּכַל לוֹמַר לְאָחִיךָ: 'אָחִי, הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ', כְּשֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ? צָבוּעַ! רֵאשִׁית, טֹל קוֹרָה מֵעֵינְךָ; אַחַר כָּךְ תֵּיטִיב לִרְאוֹת אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְתוּכַל לְהוֹצִיאוֹ."
וְאֵיךְ תֹּאמַר לְאָחִיךׇ הַנִּיחֵנִי אָחִי וְאָסִירָה שְׁבָבִים מֵעֵינֶךׇ וְלֹא תָשִׁית לֵב אֶל-הַקּוֺרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךׇ גַּם-אָתָּה הָסֵר חָנֵף רִאשׁוֺנָה אֶת-הַקּוֺרָה מֵעֵינֶךׇ וְאַחֲרֵי-כֵן תִּרְאֶה לְהָסִיר שְׁבָבִים מֵעֵין אָחִיךׇ:
אֵיךְ אַתָּה יוּכַל לוֹמַר לוֹ: 'אָחִי, הִרְשָׁה לִי לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁבִיב מֵעֵינְךָ.', בִּזְמַן שֶׁאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת הַקֶּרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבְּעֵינְךָ? צָבוּעַ שֶׁכְּמוֹתְךָ! סֶלֶק תְּחִלָּה אֶת הַקֶּרֶשׁ מֵעֵינְךָ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן תּוּכַל לְסַלֵּק אֶת שְׁבִיב הָעֵץ מֵעֵין חֲבֵרְךָ.
אוֹ אֵיךְ יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר לְאָחִיךָ, אָחִי, הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ; כִּי הִנֵּה הַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֵינְךָ שֶׁלְּךָ אֵינֶנָּה נִרְאֵית לְךָ? צָבוּעַ, הוֹצֵא תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ וְאָז יֵרָאֶה לְךָ לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵין אָחִיךָ.
Aneb kterak můžeš říci bratru svému: Bratře, nechať vyňmu mrvu, kteráž jest v oku tvém, sám v oku svém břevna nevida? Pokrytče, vyvrz prvé břevno z oka svého, a tehdy prohlédneš, abys vyňal mrvu, kteráž jest v oku bratra tvého.
Jak můžeš říci svému bratru: ‚Bratře, dovol, ať ti vyjmu třísku, kterou máš v oku,‘ a sám ve svém oku trám nevidíš? Pokrytče, nejprve vyjmi trám ze svého oka, a pak teprve prohlédneš, abys mohl vyjmout třísku z oka svého bratra.
Ἢ πῶς δύνασαι λέγειν τῷ ἀδελφῷ σου, Ἀδελφέ, ἄφες ἐκβάλω τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ σου, αὐτὸς τὴν ἐν τῷ ὀφθαλμῷ σου δοκὸν οὐ βλέπων; Ὑποκριτά, ἔκβαλε πρῶτον τὴν δοκὸν ἐκ τοῦ ὀφθαλμοῦ σου, καὶ τότε διαβλέψεις ἐκβαλεῖν τὸ κάρφος τὸ ἐν τῷ ὀφθαλμῷ τοῦ ἀδελφοῦ σου.
אַו אַיכַּנָא מֵשׁכַּח אַנתּ למִאמַר לַאחֻוך אָחי שׁבֻוק אַפֵּק גֵּלָא מֵן עַינָך דּהָא קָרִיתָּא דַּבעַינָך דִּילָך לָא מֵתחַזיָא לָך נָסֵב בַּאפֵּא אַפֵּק לֻוקדַם קָרִיתָּא מֵן עַינָך והָידֵּין נֵתחזֵא לָך למַפָּקֻו גֵּלָא מֵן עַינֵה דַּאחֻוך׃ ס
"עֵץ טוֹב אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי מֻשְׁחָת וְעֵץ מֻשְׁחָת אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה פְּרִי טוֹב.
אֵין עֵץ טוֺב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְּרִי מָשְׁחָת וְאֵין עֵץ נִשְׁחָת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פְּרִי טוֺב:
"עֵץ מְשֻׁבָּח אֵינוֹ נוֹתֵן פְּרִי רָקוּב, כְּשֵׁם שֶׁעֵץ רָקוּב אֵינוֹ נוֹתֵן פְּרִי מְשֻׁבָּח.
אֵין עֵץ טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת רָעִים, אַף לֹא עֵץ רַע שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת טוֹבִים;
Neboť není ten strom dobrý, kterýž nese ovoce zlé, aniž jest strom zlý, kterýž nese ovoce dobré.
Dobrý strom nedává špatné ovoce a špatný strom nedává dobré ovoce. ([Matouš 7:16-Matouš 7:20 Matouš 12:33-Matouš 12:35; Jakubův 3:11-Jakubův 3:12])
Οὐ γάρ ἐστιν δένδρον καλὸν ποιοῦν καρπὸν σαπρόν· οὐδὲ δένδρον σαπρὸν ποιοῦν καρπὸν καλόν.
לָא אִית אִילָנָא טָבָא דּעָבֵד פִּארֵא בִּישֵׁא אָף לָא אִילָנָא בִּישָׁא דּעָבֵד פִּארֵא טָבֵא׃
כָּל עֵץ נִכָּר בְּפִרְיוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא מִן הַקּוֹצִים אוֹסְפִים תְּאֵנִים וְלֹא מִשִֹיחַ קוֹצָנִי בּוֹצְרִים עֲנָבִים.
כִּי כָל-עֵץ וָעֵץ בְּמוֺ-פִרְיוֺ יִתְנַכָּר תְּאֵנִים לֹא יֵאָסְפוּ מִצְּנִנִים וְלֹא עֲנָבִים מֵעַקְרַבִּים:
אֶת הָעֵץ מַכִּירִים לְפִי הַפְּרִי שֶׁהוּא נוֹתֵן. הֲרֵי הַתְּאֵנִים לְעוֹלָם אֵינָן צוֹמְחוֹת עַל שִׂיחֵי קוֹצִים, וַעֲנָבִים לְעוֹלָם אֵינָם צוֹמְחִים עַל חוֹחִים.
כִּי כָּל עֵץ בְּפֵרוֹתָיו נִכָּר; שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹקְטִים מִן הַקּוֹצִים תְּאֵנִים, אַף לֹא מִן הַסְּנֶה קוֹטְפִים עֲנָבִים.
Každý zajisté strom po svém vlastním ovoci bývá poznán; nebo nezbírají s trní fíků, ani s hloží zbírají hroznů.
Každý strom se pozná po svém ovoci. Vždyť z trní nesklízejí fíky a z hloží hrozny.
Ἕκαστον γὰρ δένδρον ἐκ τοῦ ἰδίου καρποῦ γινώσκεται. Οὐ γὰρ ἐξ ἀκανθῶν συλλέγουσιν σῦκα, οὐδὲ ἐκ βάτου τρυγῶσιν σταφυλήν.
כֻּל אִילָנָא גֵּיר מֵן פִּארַוהי הו מֵתִידַע לָא גֵּיר לָקטִין מֵן כֻּובֵּא תִּאנֵא אָף לָא מֵן סַניָא קָטפִּין עֵנבֵּא׃ ס
הָאִישׁ הַטּוֹב, מֵאוֹצַר לִבּוֹ הַטּוֹב מֵפִיק אֶת הַטּוֹב, וְהָאִישׁ הָרָע, מֵאוֹצַר לִבּוֹ הָרָע מֵפִיק אֶת הָרָע; כִּי מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפֵעַ בַּלֵב מְדַבֵּר פִּיו."
אִישׁ טוֺב מֵאוֺצַר לִבּוֺ הַטּוֺב יוֺצִיא טוֺב וְאִישׁ רָע מֵאוֺצַר לִבּוֺ הָרָע יוֺצִיא רָע כִּי-מִמְּלֹא הַלֵּב יַבִּיעַ כָּל-פֶּה:
אָדָם טוֹב מֵפִיק מַעֲשִׂים טוֹבִים מֵהַטּוֹב שֶׁבְּלִבּוֹ, בְּעוֹד שֶׁאָדָם רַע מֵפִיק מַעֲשִׂים רָעִים מֵהָרֹעַ שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁהֲרֵי אָדָם מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַמְּמַלֵּא אֶת לִבּוֹ.
אִישׁ טוֹב, מִן הָאוֹצָרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבְּלִבּוֹ מֵפִיק טוֹבוֹת; וְאִישׁ רָע, מִן הָאוֹצָרוֹת הָרָעִים שֶׁבְּלִבּוֹ מֵפִיק רָעוֹת; כִּי מִשִּׁפְעַת הַלֵּב מְדַבְּרוֹת הַשְּׂפָתַיִם.
Dobrý člověk z dobrého pokladu srdce svého vynáší dobré, a zlý člověk ze zlého pokladu srdce svého vynáší zlé. Nebo z hojnosti srdce mluví ústa jeho.
Dobrý člověk z dobrého pokladu svého srdce vydává dobré a zlý ze zlého vydává zlé. Jeho ústa mluví, čím srdce přetéká.
Ὁ ἀγαθὸς ἄνθρωπος ἐκ τοῦ ἀγαθοῦ θησαυροῦ τῆς καρδίας αὐτοῦ προφέρει τὸ ἀγαθόν, καὶ ὁ πονηρὸς ἄνθρωπος ἐκ τοῦ πονηροῦ θησαυροῦ τῆς καρδίας αὐτοῦ προφέρει τὸ πονηρόν· ἐκ γὰρ τοῦ περισσεύματος τῆς καρδίας λαλεῖ τὸ στόμα αὐτοῦ.
גַּברָא טָבָא מֵן סִימָתָא טָבָתָא דַּבלֵבֵּה מַפֵּק טָבָתָא וגַברָא בִּישָׁא מֵן סִימָתָא בִּישָׁתָא דַּבלֵבֵּה מַפֵּק בִּישָׁתָא מֵן תַּותָּרַי לֵבָּא גֵּיר ממַללָן סֵפוָתָא׃ ס
"וְלָמָּה אַתֶּם קוֹרְאִים לִי 'אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי', וְאֵינְכֶם עוֹשִׂים אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר?
וּמַדּוּעַ אַתֶּם קֹרִאים לִי בְּשֵׁם אָדוֺן אָדוֺן וְלֹא תַעֲשׂוּן אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:
"מַדּוּעַ אַתֶּם קוֹרְאִים לִי 'אָדוֹן, אָדוֹן', וְאֵינְכֶם עוֹשִׂים אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם?
מַדּוּעַ אַתֶּם קוֹרְאִים לִי, אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי, וְאֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֵינְכֶם עוֹשִׂים?
Co pak mi říkáte: Pane, Pane, a nečiníte, což pravím?
Proč mne oslovujete ‚Pane, Pane‘, a nečiníte, co říkám? ([Matouš 7:21; Římanům 2:13; Jakubův 1:22; 1 Janův 2:17; Malachiáš 1:6])
Τί δέ με καλεῖτε, Κύριε, κύριε, καὶ οὐ ποιεῖτε ἃ λέγω;
מָנָא קָרֵין אנתֻּון לִי מָרי מָרי ומֵדֵּם דָּאמַר אנָא לָא עָבדִּין אנתֻּון׃ ס
כָּל הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, אַגִּיד לָכֶם לְמִי הוּא דּוֹמֶה:
כָּל-הַבָּא אֵלַי וְשָׁמַע דְּבָרַי וְעָשָׂה אֹתָם הִנֵּה אַגִּיד לָכֶם לְמִי הוּא דוֺמֶה:
כָּל מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינוֹ רַק מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי, כִּי אִם גַּם מְקַיֵּם אוֹתָם,
כָּל אָדָם הַבָּא אֵלַי וְשׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, אַרְאֶה לָכֶם לְמִי הוּא דּוֹמֶה.
Každý kdož přichází ke mně, a slyší slovo mé, a zachovává je, ukáži vám, komu by podoben byl.
Víte, komu se podobá ten, kdo slyší tato má slova a plní je? ([Matouš 7:24-Matouš 7:27; Ezechiel 13:10-Ezechiel 13:12])
Πᾶς ὁ ἐρχόμενος πρός με καὶ ἀκούων μου τῶν λόγων καὶ ποιῶν αὐτούς, ὑποδείξω ὑμῖν τίνι ἐστὶν ὅμοιος·
כֻּל אנָשׁ דָּאתֵא לוָתי ושָׁמַע מֵלַי ועָבֵד להֵין אֵחַוֵיכֻון למָנָא דָּמֵא׃
דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ בּוֹנֶה בַּיִת, אֲשֶׁר הֶעֱמִיק לַחְפֹּר וְהִנִּיחַ אֶת יְסוֹדוֹ עַל הַסֶּלַע; כַּאֲשֶׁר בָּא שִׁטָּפוֹן הִכָּה הַזֶּרֶם בַּבַּיִת הַהוּא, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְמוֹטְטוֹ מִשּׁוּם שֶׁנִּבְנָה הֵיטֵב.
הֲלֹא דוֺמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה בַּיִת אֲשֶׁר הֶעֱמִיק לַחְפֹּר וַיִּתֵּן יְסוּדָתוֺ בְּסָלַע וּכְבֹא מָטָר סֹחֵף וְנַחַל פָּרַץ עַל-הַבַּיִת לֹא יָכֹל לְהָנִיעַ אֹתוֺ כִּי בְסֶלַע יְסוּדָתוֺ:
דּוֹמֶה לָאָדָם שֶׁבָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל יְסוֹדוֹת אֵיתָנִים הַחֲצוּבִים בְּסֶלַע. כְּשֶׁבָּא שִׁטָּפוֹן, הַבַּיִת עוֹמֵד אֵיתָן כִּי נִבְנָה הֵיטֵב.
דּוֹמֶה הוּא לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַּיִת, וְחָפַר וְהֶעֱמִיק וְהִנִּיחַ אֶת הַיְּסוֹד עַל סֶלַע; וְכַאֲשֶׁר הָיָה שִׁטָּפוֹן, הָלַם הַשִּׁטָּפוֹן בַּבַּיִת הַהוּא וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְמוֹטְטוֹ, כִּי הֻנַּח יְסוֹדוֹ עַל סֶלַע.
Podoben jest člověku stavějícímu dům, kterýž kopal a vytesal hluboko, a založil grunty v skále. A když se povodeň strhla, obořila se řeka na dům ten, ale nemohla ním pohnouti, nebo byl založen na skále.
Je jako člověk, který stavěl dům: kopal, hloubil, až položil základy na skálu. Když přišla povodeň, přivalil se proud na ten dům, ale nemohl jím pohnout, protože byl dobře postaven.
ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδομοῦντι οἰκίαν, ὃς ἔσκαψεν καὶ ἐβάθυνεν, καὶ ἔθηκεν θεμέλιον ἐπὶ τὴν πέτραν· πλημμύρας δὲ γενομένης, προσέρρηξεν ὁ ποταμὸς τῇ οἰκίᾳ ἐκείνῃ, καὶ οὐκ ἴσχυσεν σαλεῦσαι αὐτήν· τεθεμελίωτο γὰρ ἐπὶ τὴν πέτραν.
דָּמֵא לגַברָא דַּבנָא בַּיתָּא וַחפַר ועַמֵק וסָם שֵׁתֵאסֵא עַל שֻׁועָא כַּד הוָא דֵּין מֵלֵאָא אֵתּטַרִי מֵלֵאָא בּבַיתָּא הַו ולָא אֵשׁכַּח דַּנזִיעִיוהי סִימָא הוָת גֵּיר שֵׁתֵאסתֵּה עַל שֻׁועָא׃
אֲבָל הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה דּוֹמֶה לְאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַּיִת עַל הַקַּרְקַע בְּלִי יְסוֹד; כַּאֲשֶׁר הַזֶּרֶם נָגַח בּוֹ הִתְמוֹטֵט מִיָּד וְגָדוֹל הָיָה חֻרְבַּן הַבַּיִת הַהוּא."
אַךְ הַשֹּׁמֵעַ דְּבָרַי וְאֹתָם אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה דּוֺמֶה הוּא לְאִישׁ בֹּנֶה בֵיתוֺ עַל-הֶעָפָר וְאֵין לוֺ יְסוֺד מִתָּחַת וּבַעֲבֹר עָלָיו שֶׁטֶף מַיִם נָפַל הַבַּיִת פִּתְאֹם וַיְהִי לְמַפֵּלָה גְדוֺלָה:
אוּלָם מִי שֶׁמַּקְשִׁיב לְדִבְרֵי וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָם, דּוֹמֶה לָאָדָם שֶׁבָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל אַדְמַת-חוֹל לְלֹא יְסוֹדוֹת. כְּשֶׁבָּא שִׁטָּפוֹן הַבַּיִת נֶהֱרַס כָּלִיל."
וְהַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה -- דּוֹמֶה לְאִישׁ שֶׁבָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל עָפָר בְּלִי יְסוֹד; וְכַאֲשֶׁר הָלַם בּוֹ הַנָּהָר, מִיָּד נָפַל, וְהָיְתָה מַפֶּלֶת הַבַּיִת הַהוּא גְּדוֹלָה.
Ale kdož slyší a nečiní, podoben jest člověku, kterýž staví dům svůj na zemi bez gruntu. Na kterýž obořila se řeka, a on hned padl, i byl pád domu toho veliký.
Kdo však uslyšel má slova a nejednal podle nich, je jako člověk, který vystavěl dům na zemi bez základů. Když se na něj proud přivalil, hned se zřítil; a zkáza toho domu byla veliká.“
Ὁ δὲ ἀκούσας καὶ μὴ ποιήσας ὅμοιός ἐστιν ἀνθρώπῳ οἰκοδομήσαντι οἰκίαν ἐπὶ τὴν γῆν χωρὶς θεμελίου· ᾗ προσέρρηξεν ὁ ποταμός, καὶ εὐθέως ἔπεσεν, καὶ ἐγένετο τὸ ῥῆγμα τῆς οἰκίας ἐκείνης μέγα.
והַו דּשָׁמַע ולָא עָבֵד דָּמֵא לגַברָא דַּבנָא בַּיתֵּה עַל עַפרָא דּלָא שֵׁתֵאסתָּא וכַד אֵתּטַרִי בֵּה נַהרָא בַּר־שָׁעתֵה נפַל וַהוָת מַפֻּולתֵּה רַבָּא דּבַיתָּא הַו׃ ס
לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת כָּל דְּבָרָיו אֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס אֶל כְּפַר נַחוּם.
כְּכַלֹּתוֺ לְדַבֵּר אֶת-דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הָעָם וַיָּבֹא אֶל-כְּפַר-נַחוּם:
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵי הָעָם בָּא יֵשׁוּעַ לִכְפַר-נַחוּם.
וְכַאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס יֵשׁוּעַ לִכְפַר נַחוּם.
A když vykonal všecka slova svá při přítomnosti lidu, všel do Kafarnaum.
Když to všechno svým posluchačům(g) pověděl, odešel do Kafarnaum. (g) ř: uším lidu ([Matouš 8:5-Matouš 8:13; Jan 4:43-Jan 4:54])
Ἐπεὶ δὲ ἐπλήρωσεν πάντα τὰ ῥήματα αὐτοῦ εἰς τὰς ἀκοὰς τοῦ λαοῦ, εἰσῆλθεν εἰς Καπερναούμ.
וכַד שַׁלֵם מֵלֵא כֻּלהֵין למַשׁמַעתֵה דּעַמָא עַל יֵשֻׁוע לַכפַרנַחֻום׃
אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד.
וְשָׁם עֶבֶד לְשַׂר-מֵאָה אֶחָד חָלָה לָמוּת וְהוּא יָקָר הָיָה בְּעֵינָיו עַד-מְאֹד:
הָיָה אָז קָצִין רוֹמָאִי, שֶׁמְּשָׁרֵת אֶחָד שֶׁאָהַב נָטָה לָמוּת.
וְעֶבֶר שֶׁל שַׂר-מֵאָה אֶחָד הָיָה חוֹלֶה מְאֹד -- אֲשֶׁר יָקָר הָיָה לוֹ -- וְקָרוֹב הָיָה לָמוּת.
Setníka pak nějakého služebník nemocen jsa, k smrti se přibližoval, kteréhož on sobě mnoho vážil.
Tam měl jeden setník otroka, na němž mu velmi záleželo; ten byl na smrt nemocen.
Ἑκατοντάρχου δέ τινος δοῦλος κακῶς ἔχων ἔμελλεν τελευτᾷν, ὃς ἦν αὐτῷ ἔντιμος.
עַבדֵּה דֵּין דּקֵנטרֻונָא חַד עבִיד הוָא בִּישָׁאיִת אַינָא דּיַקִיר הוָא עלַוהי וקַרִיב הוָא לַממָת׃
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ.
וּבְשָׁמְעוֺ אֶת-שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מִקְצוֺת זִקְנֵי הַיְּהוּדִים לְבַקְשׁוֺ לָבֹא וּלְרַפֵּא אֶת-עַבְדּוֺ:
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַקָּצִין עַל אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו כַּמָּה מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים כְּדֵי שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לָבוֹא וּלְהַצִּיל אֶת חַיֵּי הַמְּשָׁרֵת.
וְשָׁמַע עַל יֵשׁוּעַ וְשָׁלַח אֵלָיו מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַחֲיוֹת אֶת עַבְדּוֹ.
I uslyšav o Ježíšovi, poslal k němu starší Židovské, prose ho, aby přišel a uzdravil služebníka jeho.
Když setník uslyšel o Ježíšovi, poslal k němu židovské starší a žádal ho, aby přišel a zachránil život jeho otroka.
Ἀκούσας δὲ περὶ τοῦ Ἰησοῦ, ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν πρεσβυτέρους τῶν Ἰουδαίων, ἐρωτῶν αὐτόν, ὅπως ἐλθὼν διασώσῃ τὸν δοῦλον αὐτοῦ.
וַשׁמַע עַל יֵשֻׁוע ושַׁדַּר לוָתֵה קַשִׁישֵׁא דִּיהֻודָיֵא ובָעֵא הוָא מֵנֵה אַיך דּנִאתֵא נַחֵא לעַבדֵּה׃
בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: "רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת,
וַיָּבֹאוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לֵאמֹר כִּי יָאֳתָה לּוֺ לְמַלֵּא אֶת-בַּקָּשָׁתוֺ:
הַזְּקֵנִים בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנָיו שֶׁיֵּעָנֶה לְבַקָּשַׁת הַקָּצִין."אָנָּא, מָלֵא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ," הִתְחַנְּנוּ הַזְּקֵנִים,
וְהֵם כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ מְאֹד וְאָמְרוּ: רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת,
A oni přišedše k Ježíšovi, prosili ho snažně, řkouce: Hoden jest, abys mu to učinil.
Ti přišli k Ježíšovi a snažně ho prosili: „Je hoden, abys mu to udělal;
Οἱ δέ, παραγενόμενοι πρὸς τὸν Ἰησοῦν, παρεκάλουν αὐτὸν σπουδαίως, λέγοντες ὅτι Ἄξιός ἐστιν ᾧ παρέξει τοῦτο·
הֵנֻון דֵּין כַּד אֵתַו לוָת יֵשֻׁוע בָּעֵין הוַו מֵנֵה בּטִילָאיִת וָאמרִין שָׁוֵא הו דּתֵעבֵּד לֵה הָדֵא׃
מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת."
כִּי אֹהֵב הוּא לְעַמֵּנוּ וּבֵית-הַכְּנֵסֶת בָּנָה-לָנוּ:
"כִּי הוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְאַף בָּנָה לָנוּ בֵּית-כְּנֶסֶת מִכַּסְפּוֹ!"
כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת עַמֵּנוּ וְאַף בֵּית כְּנֶסֶת הוּא בָּנָה לָנוּ.
Nebo miluje národ náš, a školu on nám vystavěl.
neboť miluje náš národ, i synagógu nám vystavěl.“ ([Skutky apoštolské 10:2])
ἀγαπᾷ γὰρ τὸ ἔθνος ἡμῶν, καὶ τὴν συναγωγὴν αὐτὸς ᾠκοδόμησεν ἡμῖν.
רָחֵם גֵּיר לעַמַן וָאף בֵּית כּנֻושׁתָּא הֻו בּנָא לַן׃
יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, "אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.
וַיֶּלֶךְ אִתָּם יֵשׁוּעַ וְכַאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶל-הַבַּיִת וְרֶוַח לֹא רָחוֺק בֵּינֵיהֶם וַיִּשְׁלַח לוֺ שַׂר-הַמֵּאָה רֵעִים לֵאמֹר אֲדֹנִי אַל-תַּלְאֶה אֶת-נַפְשְׁךׇ נְקַלֹּתִי מִזֹּאת כִּי אַתָּה תָבֹא בְּצֵל קֹרָתִי:
יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם אֶל בֵּית הַקָּצִין, אוּלָם לִפְנֵי הַגִּיעָם אֶל הַבַּיִת שָׁלַח הַקָּצִין אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו אֶל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לוֹמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אַתְּ עַצְמְךָ! אֵינִי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא אֶל בֵּיתִי,
וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם. אֲבָל כְּשֶׁהָיָה לֹא רָחוֹק מְאֹד מִן הַבַּיִת, שָׁלַח אֵלָיו שַׂר-הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אַל תִּטְרַח, כִּי אֵינֶּנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא תַּחַת קוֹרָתִי.
Tedy Ježíš šel s nimi. A když již nedaleko byl od domu, poslal k němu ten setník přátely, řka jemu: Pane, nepřidávej sobě práce. (Nejsem zajisté hoden, abys všel pod střechu mou.
Ježíš šel s nimi. A když už byl nedaleko jeho domu, poslal k němu setník své přátele se vzkazem: „Pane, neobtěžuj se; vždyť nejsem hoden, abys vstoupil pod mou střechu.
Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἐπορεύετο σὺν αὐτοῖς. Ἤδη δὲ αὐτοῦ οὐ μακρὰν ἀπέχοντος ἀπὸ τῆς οἰκίας, ἔπεμψεν πρὸς αὐτὸν ὁ ἑκατόνταρχος φίλους, λέγων αὐτῷ, Κύριε, μὴ σκύλλου· οὐ γάρ εἰμι ἱκανὸς ἵνα ὑπὸ τὴν στέγην μου εἰσέλθῃς·
יֵשֻׁוע דֵּין אָזֵל הוָא עַמהֻון כַּד דֵּין לָא סַגִּי רַחִיק מֵן בַּיתָּא שַׁדַּר לוָתֵה קֵנטרֻונָא רָחמַוהי וֵאמַר לֵה מָרי לָא תֵּעמַל לָא גֵּיר שָׁוֵא אנָא דּתֵעֻול תּחֵית מַטלַלי׃
מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֹר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא.
וּבַעֲבוּר זֹאת לֹא נֶחְשְׁבָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי לָבֹא לְפָנֶיךׇ אַךְ תְּנָה אֹמֶר וְנַעֲרִי יֶחִי:
וּמִסִּבָּה זֹאת גַּם לֹא הֵעַזְתִּי לָבוֹא אֵלֶיךָ בְּעַצְמִי. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, רַק צִוָּה שֶׁמִּשָּׁרָתִי יַבְרִיא וְהוּא יַבְרִיא.
לָכֵן אֲנִי לֹא הָיִיתִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ, אַךְ אֱמֹר בַּדָּבָר וְיֵרָפֵא נַעֲרִי;
A protož jsem i sebe samého za nehodného položil, abych přišel k tobě.) Ale rci slovem, a budeť uzdraven služebník můj.
Proto jsem se ani neodvážil k tobě přijít. Ale dej rozkaz, a můj sluha bude zdráv.
διὸ οὐδὲ ἐμαυτὸν ἠξίωσα πρὸς σὲ ἐλθεῖν· ἀλλ' εἰπὲ λόγῳ, καὶ ἰαθήσεται ὁ παῖς μου.
מֵטֻל הַו אֵנָא לָא שׁוִית דַּלוָתָך אִתֵא אֵלָא אֵמַר בּמֵלתָא ונֵתַאסֵא טַלִיי סּ סּ׃
הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, 'עֲשֵׂה זֹאת', הוּא עוֹשֶׂה."
כִּי גַּם-אָנֹכִי עֹמֵד תַּחַת יַד מֶמְשָׁלָה וְאַנְשֵׁי צָבָא תַּחַת יָדִי וְכִי אֹמַר לְאֶחָד מֵהֶם לֵךְ וְיֵלֵךְ וּלְאַחֵר בֹּא וְיָבֹא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה-זֹאת וְיַעֲשֶׂה:
מִנַּיִן לִי הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה? הֲרֵי אֲנִי רָגִיל לְקַבֵּל פְּקֻדּוֹת מֵהַמְּמֻנִּים עָלַי, וְאַף לָתֵת פְּקֻדּוֹת לַחַיָּלִים תַּחַת פְּקוּדֵי. אִם אֲנִי אוֹמֵר לְחַיָּל אֶחָד: 'לָךְ', הוּא הוֹלֵךְ. אִם אֲנִי אוֹמֵר לְחַיָּל אַחֵר: 'בּוֹא', הוּא בָּא. אִם אֲנִי אוֹמֵר לִמְשָׁרְתֵי: 'עָשָׂה עֲבוֹדָה זֹאת אוֹ אַחֶרֶת', הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ. כָּךְ גַּם אִם תְּצַוֶּה עַל הַמְּשָׁרֵת שֶׁיַּבְרִיא – הוּא יַבְרִיא."
כִּי גַּם אֲנִי אִישׁ מְשֻׁעְבָּד תַּחַת שִׁלְטוֹן וְיֵשׁ תַּחַת יָדִי חַיָּלִים, וְאוֹמֵר אֲנִי לָזֶה, לֵךְ! וְהוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר, בּוֹא! וְהוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, עֲשֵׂה זֹאת! וְהוּא עוֹשֶׂה.
Nebo i já jsem člověk pod mocí postavený, maje pod sebou žoldnéře, a dím tomuto: Jdi, a jde, a jinému: Přiď, a přijde, a služebníku svému: Učiň toto, a učiní.
Vždyť i já podléhám rozkazům a vojákům rozkazuji; řeknu-li některému ‚jdi‘, tak jde; jinému ‚pojď sem‘, tak přijde; a svému otroku ‚udělej to‘, tak to udělá.“
Καὶ γὰρ ἐγὼ ἄνθρωπός εἰμι ὑπὸ ἐξουσίαν τασσόμενος, ἔχων ὑπ' ἐμαυτὸν στρατιώτας, καὶ λέγω τούτῳ, Πορεύθητι, καὶ πορεύεται· καὶ ἄλλῳ, Ἔρχου, καὶ ἔρχεται· καὶ τῷ δούλῳ μου, Ποίησον τοῦτο, καὶ ποιεῖ.
אָף אֵנָא גֵּיר גַּברָא אנָא דַּמשַׁעבַּד אנָא תּחֵית שֻׁולטָנָא וִאית תּחֵית אִידַי אֵסטרַטִיֻוטֵא וָאמַר אנָא להָנָא דּזֵל וָאזֵל ולַאחרִנָא דּתָא וָאתֵא וַלעַבדּי עבֵד הָדֵא ועָבֵד׃
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת."
וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת-דְּבָרָיו וַיִּשְׁתָּאֶה וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הַהֹלֵךְ אַחֲרָיו הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם אֱמוּנָה גְּדוֺלָה כָמוֺהָ גַּם-בְּיִשְׂרָאֵל לֹא-מָצָאתִי:
דִּבְרֵי הַקָּצִין הִפְלִיאוּ אֶת יֵשׁוּעַ. הוּא פָּנָה אֶל הַקָּהָל שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר: "בְּקֶרֶב כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לֹא רָאִיתִי אָדָם בַּעַל אֱמוּנָה כָּזֹאת!"
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְפַּלֵּא עָלָיו; וּפָנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן שֶׁבָּא אַחֲרָיו: אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.
Tedy uslyšav to Ježíš, podivil se jemu, a obrátiv se, řekl zástupu, kterýž za ním šel: Pravím vám, že ani v Izraeli nenalezl jsem tak veliké víry.
Když to Ježíš uslyšel, podivil se, obrátil se k zástupu, který ho následoval, a řekl: „(h)Pravím vám, že tak velikou víru jsem nenalezl ani v Izraeli.“ (h) var: + Amen,
Ἀκούσας δὲ ταῦτα ὁ Ἰησοῦς ἐθαύμασεν αὐτόν, καὶ στραφεὶς τῷ ἀκολουθοῦντι αὐτῷ ὄχλῳ εἶπεν, Λέγω ὑμῖν, οὔτε ἐν τῷ Ἰσραὴλ τοσαύτην πίστιν εὗρον.
כַּד שׁמַע דֵּין יֵשֻׁוע הָלֵין אֵתּדַּמַר בֵּה וֵאתפּנִי וֵאמַר לכֵנשָׁא דָּאתֵא בָּתרֵה אָמַר אנָא לכֻון דָּאף לָא בֵּית אִיסרָיֵל אֵשׁכּחֵת אַיך הָדֵא הַימָנֻותָא׃ ס
הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא.
וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל-הַבָּיִת וַיִּמְצְאוּ כִּי נִרְפָּא הָעֶבֶד הַחֹלֶה:
כְּשֶׁחָזְרוּ חַבְרֵי הַקָּצִין אֶל הַבַּיִת רָאוּ שֶׁהַמְּשָׁרֵת הַבָּרִיא לַחֲלוּטִין.
וְחָזְרוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הַעֶבֶד שֶׁהָיָה חוֹלֶה -- בָּרִיא.
Vrátivše se pak domů ti, kteříž posláni byli, nalezli služebníka, kterýž nemocen byl, zdravého.
Když se poslové navrátili do setníkova domu, nalezli toho(i) otroka zdravého. (i) var: + nemocného
Καὶ ὑποστρέψαντες οἱ πεμφθέντες εἰς τὸν οἶκον εὗρον τὸν ἀσθενοῦντα δοῦλον ὑγιαίνοντα.
וַהפַכו הָנֻון דֵּאשׁתַּדַּרו לבַיתָּא וֵאשׁכַּחו לעַבדָּא הַו דַּכרִיה הוָא כַּד חלִים׃ ס
לְמָחֳרָת הָלַךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָעִים, וְאִתּוֹ הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וְהָמוֹן רַב.
וַיְהִי מִמָּחָרָת וַיֵּלֶךְ אֶל-עִיר וּשְׁמָהּ נָעִין וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו וַהֲמוֺן עַם-רָב:
זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו אֶל הָעֲיָרָה נָעִים, וְכָרָגִיל הָלַךְ אַחֲרָיו קָהָל גָּדוֹל.
וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת הָלַךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָאִין, וְתַלְמִידָיו אִתּוֹ וְהָמוֹן רַב.
I stalo se potom, šel do města, kteréž slove Naim, a šli s ním učedlníci jeho mnozí a zástup veliký.
Hned nato(j) odešel do města, které se nazývalo Naim. S ním šli(k) jeho učedníci a veliký zástup lidí. (j) var: Příštího dne (k) var: mnozí ([1 Královská 17:17-1 Královská 17:24])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἑξῆς, ἐπορεύετο εἰς πόλιν καλουμένην Ναΐν· καὶ συνεπορεύοντο αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἱκανοί, καὶ ὄχλος πολύς.
וַהוָא ליַומָא דּבָתרֵה אָזֵל הוָא לַמדִינתָּא דַּשׁמָה נַאִין ותַלמִידַוהי עַמֵה וכֵנשָׁא סַגִּיָאא׃
הוּא הִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה מוֹצִיאִים מֵת אֲשֶׁר בֵּן יָחִיד הוּא לְאִמּוֹ הָאַלְמָנָה, וְקָהָל רַב מִן הָעִיר הוֹלֵךְ עִמָּהּ.
וְכַאֲשֶׁר קָרַב אֶל-שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מוֺצִיאִים מִשָּׁם אִישׁ מֵת בֵּן יָחִיד לְאִמּוֺ וְהִיא אִשָּׁה אַלְמָנָה וְרַבִּים מִן-הָעִיר עִמָּהּ:
כְּשֶׁהִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ אֶל שַׁעַר הָעֲיָרָה רָאָה תַּהֲלוּכַת-לְוָיָה יוֹצֵאת מֵעִיר. הָיְתָה זֹאת הַלְוָיָה שֶׁל בֵּן יָחִיד לְאֵם אַלְמָנָה, וּבֵין הָאֲבֵלִים הָיוּ רַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם.
וְכַאֲשֶׁר קָרַב אֶל שַׁעַר הָעִיר, רָאָה וְהִנֵּה מְלַוִּים מֵת שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ, וְהִיא אִמּוֹ אַלְמָנָה הָיְתָה, וְקָהָל רַב מִבְּנֵי הָעִיר אִתָּהּ.
A když se přiblížil k bráně města, aj, mrtvý byl nesen ven, syn jediný matky své, a ta vdova byla, a zástup města mnohý s ní.
Když se blížil k městské bráně, hle, vynášeli mrtvého; byl to jediný syn své matky a ta byla vdova. Velký zástup z města ji doprovázel. ([Lukáš 8:42])
Ὡς δὲ ἤγγισεν τῇ πύλῃ τῆς πόλεως, καὶ ἰδού, ἐξεκομίζετο τεθνηκώς, υἱὸς μονογενὴς τῇ μητρὶ αὐτοῦ, καὶ αὐτὴ χήρα· καὶ ὄχλος τῆς πόλεως ἱκανὸς σὺν αὐτῇ.
וכַד קרֵב לתַרעָא דַּמדִינתָּא חזָא כַּד מלַוֵין מִיתָא דִּיחִידָיָא הוָא לֵאמֵה והִי אֵמֵה אַרמַלתָּא הוָת וכֵנשָׁא סַגִּיָאא דַּבנַי־מדִינתָּא עַמָה׃
כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְאָמַר: "אַל תִּבְכִּי."
וַיַּרְא אֹתָהּ הָאָדוֺן וְרַחֲמָיו נִכְמְרוּ אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ אַל-תִּבְכִּי:
מַרְאֵה הָאַלְמָנָה עוֹרֵר אֶת רַחֲמֵי הָאָדוֹן וְהוּא אָמַר לָהּ: "אַל תִּבְכִּי."
רָאָה אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ וְרִחֵם עָלֶיהָ, וְאָמַר לָהּ: אַל תִּבְכִּי.
Kteroužto uzřev Pán, milosrdenstvím hnut jest k ní, a řekl jí: Neplačiž.
Když ji Pán uviděl, bylo mu jí líto a řekl jí: „Neplač!“ ([Lukáš 8:52])
Καὶ ἰδὼν αὐτὴν ὁ κύριος ἐσπλαγχνίσθη ἐπ' αὐτῇ, καὶ εἶπεν αὐτῇ, Μὴ κλαῖε.
חזָה דֵּין יֵשֻׁוע וֵאתרַחַם עלֵיה וֵאמַר לָה לָא תֵּבכֵּין׃
הוּא נִגַּשׁ, נָגַע בַּמִּטָּה וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה נֶעֶמְדוּ. אָז אָמַר: "בָּחוּר, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, קוּם!"
וַיִּגַּשׁ וַיִּגַּע בַּמִּשְׁכָּב וְנֹשְׂאָיו עָמָדוּ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךׇ קוּם בָּחוּר:
הוּא נִגַּשׁ וְנָגַע בַּאֲלֻנְקָה, וְנוֹשְׂאָיו עָצְרוּ. "נַעַר, קוּם לְחַיִּים!" קָרָא יֵשׁוּעַ.
וְהָלַךְ וְנָגַע בַּמִטָּה, וְהַנּוֹשְׂאִים אוֹתָהּ נֶעֶמְדוּ; וְאָמַר: בָּחוּר, לְךָ אוֹמֵר אֲנִי -- קוּם!
A přistoupiv, dotekl se már. (Ti pak, kteříž nesli, zastavili se.) I řekl: Mládenče, toběť pravím, vstaň.
Přistoupil k márám a dotkl se jich; ti, kteří je nesli, se zastavili. Řekl: „Chlapče, pravím ti, vstaň!“ ([Lukáš 8:54])
Καὶ προσελθὼν ἥψατο τῆς σοροῦ· οἱ δὲ βαστάζοντες ἔστησαν. Καὶ εἶπεν, Νεανίσκε, σοὶ λέγω, ἐγέρθητι.
וֵאזַל קרֵב לעַרסָא והָנֻון דַּשׁקִילִין הוַו לֵה קָמו וָאמַר עלַימָא לָך אָמַר אנָא קֻום׃
הַמֵּת יָשַׁב וְהֵחֵל לְדַבֵּר, וְיֵשׁוּעַ נָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ.
וַיִּיקַץ הַמֵּת וַיֵּשֶׁב וַיָּחֶל לְדַבֵּר וְהוּא נְתָנוֺ אֶל-אִמּוֺ:
הַנַּעַר קָם וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְיֵשׁוּעַ הֵשִׁיבוּ לְאִמּוֹ.
וְיָשַׁב הַמֵּת וְהֵחֵל לְדַבֵּר, וְהוּא נְתָנוֹ לְאִמּוֹ.
I posadil se ten mrtvý, a počal mluviti. I dal jej mateři jeho.
Mrtvý se posadil a začal mluvit; Ježíš ho vrátil jeho matce.
Καὶ ἀνεκάθισεν ὁ νεκρός, καὶ ἤρξατο λαλεῖν. Καὶ ἔδωκεν αὐτὸν τῇ μητρὶ αὐτοῦ.
וִיתֵב הַו מִיתָא ושַׁרִי לַממַלָלֻו ויַהבֵּה לֵאמֵה׃
הַכֹּל נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם: "נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ, אֱלֹהִים פָּקַד אֶת עַמּוֹ."
וְחִיל אָחַז אֶת-כֻּלָּם וַיְהַלְּלוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ כִּי-נָבִיא גָדוֺל קָם בְּקִרְבֵּנוּ וְכִי-פָקַד אֱלֹהִים אֶת-עַמּוֺ:
הַקָּהָל, שֶׁנִּמְלָא פַּחַד וּרְעָדָה, שִׁבֵּחַ אֶת הָאֱלֹהִים וְקָרָא: "נָבִיא גָּדוֹל קָם בֵּינֵינוּ! הַיּוֹם רָאִינוּ אֶת יַד אֱלֹהִים!"
וְיִרְאָה אָחֲזָה אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְאָמְרוּ: נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ, וּפָקַד הָאֱלֹהִים אֶת עַמּוֹ.
Tedy podjala všecky bázeň, i velebili Boha, řkouce: Prorok veliký povstal mezi námi, a Bůh navštívil lid svůj.
Všech se zmocnila bázeň, oslavovali Boha a říkali: „Veliký prorok povstal mezi námi“ a “Bůh navštívil svůj lid.“ ([Lukáš 1:69 Lukáš 19:44])
Ἔλαβεν δὲ φόβος πάντας, καὶ ἐδόξαζον τὸν θεόν, λέγοντες ὅτι Προφήτης μέγας ἐγήγερται ἐν ἡμῖν, καὶ ὅτι Ἐπεσκέψατο ὁ θεὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ.
וֵאחדַּת דֵּחלתָא לאנָשָׁא כֻּלהֻון וַמשַׁבּחִין הוַו לַאלָהָא וָאמרִין דַּנבִיָא רַבָּא קָם בַּן וַסעַר אַלָהָא לעַמֵה׃
הַדָּבָר הַזֶּה עַל־אוֹדוֹתָיו הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר מִסָּבִיב.
וּשְׁמוּעַת הַדָּבָר הַזֶּה יָצְאָה בְּכָל-יְהוּדָה וּבְכָל-הַכִּכָּר מִסָּבִיב:
הַשְּׁמוּעָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יֵשׁוּעַ הִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל יְהוּדָה וְהָאֵזוֹר סָבִיב.
וְיָצָא עָלָיו הַדָּבָר הַזֶּה בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר סְבִיבָם.
I vyšla řeč ta o něm po všem Judstvu i po vší okolní krajině.
A tato zvěst se o něm rozšířila po celém Judsku a po všem okolí.
Καὶ ἐξῆλθεν ὁ λόγος οὗτος ἐν ὅλῃ τῇ Ἰουδαίᾳ περὶ αὐτοῦ, καὶ ἐν πάσῃ τῇ περιχώρῳ.
ונֵפקַת עלַוהי מֵלתָא הָדֵא בּכֻלָה יִהֻוד וַבכֻלֵה אַתרָא דַּחדָרַיהֻון׃ ס
תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן הוֹדִיעוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
וּלְיוֺחָנָן הִגִּידוּ תַלְמִידָיו אֶת-כָּל-אֵלֶּה:
גַּם תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁמְעוּ עַל מַעֲשֵׂי יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לְיוֹחָנָן אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ.
וְסִפְּרוּ לְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו אֶת כָּל אֵלֵּה.
I zvěstovali Janovi učedlníci jeho o všech těchto věcech. A zavolav kterýchs dvou z učedlníků svých Jan,
O tom všem se dověděl Jan od svých učedníků. Zavolal si dva z nich ([Matouš 11:2-Matouš 11:19])
Καὶ ἀπήγγειλαν Ἰωάννῃ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ περὶ πάντων τούτων.
וֵאשׁתַּעִיו ליֻוחַנָן תַּלמִידַוהי הָלֵין כֻּלהֵין׃
יוֹחָנָן קָרָא אֵלָיו שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל הָאָדוֹן לִשְׁאֹל: "הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?"
וַיִּקְרָא אֵלָיו יוֺחָנָן שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וַיִּשְׁלָחֵם אֶל-יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֺ אִם-נְחַכֶּה לְאַחֵר:
יוֹחָנָן קָרָא אֵלָיו שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לִשְׁאֹל: "הַאִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אוֹ שֶׁעָלֵינוּ לְחַכּוֹת לְמִישֶׁהוּ אַחֵר?"
וְקָרָא יוֹחָנָן לִשְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו, וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל יֵשׁוּעַ לֵאמֹר: אַתָּה הוּא הַבָּא, אוֹ לְאַחֵר נְחַכֶּה?
Poslal k Ježíšovi, řka: Ty-li jsi ten, kterýž přijíti má, čili jiného čekati máme?
a poslal je k Ježíšovi(l) s otázkou: „Jsi ten, který má přijít, nebo máme čekat jiného?“ (l) var: k Pánu ([Malachiáš 3:1; Lukáš 3:16])
Καὶ προσκαλεσάμενος δύο τινὰς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ὁ Ἰωάννης ἔπεμψεν πρὸς τὸν Ἰησοῦν, λέγων, Σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος, ἢ ἄλλον προσδοκῶμεν;
וַקרָא יֻוחַנָן לַתרֵין מֵן תַּלמִידַוהי ושַׁדַּר אֵנֻון לוָת יֵשֻׁוע וֵאמַר אַנתּ הֻו הַו דָּאתֵא אַו לַאחרִין הֻו מסַכֵּין חנַן׃
בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ לִשְׁאֹל הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?"
וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךׇ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֺ אִם-נְחַכֶּה לְאַחֵר:
שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ כְּדֵי לִשְׁאֹל: הַאִם לְךָ אֲנַחְנוּ מְצַפִּים, אוֹ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר?"
וּבָאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמְרוּ לוֹ: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךָ וְאָמַר: אַתָּה הוּא הַבָּא אוֹ לְאַחֵר נְחַכֶּה?
Přišedše pak k němu muži ti, řekli: Jan Křtitel poslal nás k tobě řka: Ty-li jsi ten, kterýž přijíti má, čili jiného čekati máme?
Ti muži k němu přišli a řekli: „Poslal nás Jan Křtitel a ptá se: Jsi ten, který má přijít, nebo máme čekat jiného?“
Παραγενόμενοι δὲ πρὸς αὐτὸν οἱ ἄνδρες εἶπον, Ἰωάννης ὁ βαπτιστὴς ἀπέσταλκεν ἡμᾶς πρός σε, λέγων, Σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος, ἢ ἄλλον προσδοκῶμεν;
וֵאתַו לוָת יֵשֻׁוע וָאמרִין לֵה יֻוחַנָן מַעמדָנָא שַׁדּרַן לוָתָך וָאמַר אַנתּ הֻו הַו דָּאתֵא אַו לַאחרִין הֻו מסַכֵּין חנַן׃
בְּאוֹתָהּ עֵת רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת, מִנְּגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּלְעִוְרִים רַבִּים הֶעֱנִיק מְאוֹר עֵינַיִם.
וּבָעֵת הַהִיא הֶעֱלָה אֲרֻכָה לְרַבִּים מֵחֳלָיִים וּנְגָעִים וּמֵרוּחוֺת רָעוֺת וּלְעִוְרִים רַבִּים הֵשִׁיב אוֺר עֵינֵהֶם:
בְּאוֹתָהּ עֵת רִפֵּא יֵשׁוּעַ אֲנָשִׁים רַבִּים מִמַּחֲלוֹת, נְגָעִים, רוּחוֹת רָעוֹת וְהֵשִׁיב אֶת הָרְאִיָּה לְעִוְּרִים רַבִּים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּלְעִוְרִים רַבִּים נָתַן לִרְאוֹת.
A v touž hodinu mnohé uzdravil od neduhů, od nemocí a duchů zlých, a slepým mnohým zrak dal.
A v tu hodinu uzdravil Ježíš mnoho lidí z nemocí, utrpení a z moci zlých duchů a mnohým slepým daroval zrak.
Ἐν αὐτῇ δὲ τῇ ὥρᾳ ἐθεράπευσεν πολλοὺς ἀπὸ νόσων καὶ μαστίγων καὶ πνευμάτων πονηρῶν, καὶ τυφλοῖς πολλοῖς ἐχαρίσατο τὸ βλέπειν.
בָּה דֵּין בּהָי שָׁעתָא סַגִּיֵאא אַסִי מֵן כֻּורהָנֵא ומֵן מַחוָתָא ומֵן רֻוחֵא בִּישָׁתָא וַלסַגִּיֵאא סמַיָא יַהב הוָא למֵחזָא׃
הֵשִׁיב לָהֶם: "לְכוּ, וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם: עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לְיוֺחָנָן אֵת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וְאֵת אֲשֶׁר-שְׁמַעְתֶּם כִּי עִוְרִים רֹאִים פִּסְחִים הֹלְכִים מְצֹרָעִים נִרְפָּאִים חֵרְשִׁים שֹׁמְעִים מֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבְַּּׂרִים יְשׁוּעָה:
"לְכוּ וְסִפְרוֹ לְיוֹחָנָן אֶת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם כָּאן הַיּוֹם," עָנָה יֵשׁוּעַ לִשְׁאֵלָתָם. "סִפְרוֹ לוֹ שֶׁהָעִוְּרִים רוֹאִים, הַפִּסְּחִים הוֹלְכִים, הַמְּצֹרָעִים מְטֹהָרִים, הַחֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, הַמֵּתִים קָמִים לִתְחִיָּה וְהָעֲנִיִּים שׁוֹמְעִים אֶת בְּשׂוֹרַת אֱלֹהִים.
וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ אִמְרוּ לְיוֹחָנָן כָּל מַה שֶּׁרְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם -- שֶׁעִוְרִים רוֹאִים, וּפִסְחִים מְהַלְּכִים, וּמְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, וְחֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, וּמֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים.
Odpověděv pak Ježíš, řekl jim: Jdouce, povězte Janovi, co jste viděli a slyšeli, že slepí vidí, kulhaví chodí, malomocní očištění přijímají, hluší slyší, mrtví z mrtvých vstávají, chudým se zvěstuje evangelium.
Odpověděl jim: „Jděte a zvěstujte Janovi, co jste viděli a slyšeli: Slepí vidí, chromí chodí, malomocní jsou očišťováni, hluší slyší, mrtví vstávají, chudým se zvěstuje evangelium. ([Izajáš 29:18-Izajáš 29:19 Izajáš 35:5-Izajáš 35:6 Izajáš 61:1; Lukáš 4:18])
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες ἀπαγγείλατε Ἰωάννῃ ἃ εἴδετε καὶ ἠκούσατε· ὅτι τυφλοὶ ἀναβλέπουσιν, χωλοὶ περιπατοῦσιν, λεπροὶ καθαρίζονται, κωφοὶ ἀκούουσιν, νεκροὶ ἐγείρονται, πτωχοὶ εὐαγγελίζονται·
וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון זֵלו אֵמַרו ליֻוחַנָן כֻּלמֵדֵּם דַּחזַיתֻּון וַשׁמַעתֻּון דַּסמַיָא חָזֵין וַחגִירֵא מהַלכִין וגַרבֵּא מֵתּדַּכֵּין וחַרשֵׁא שָׁמעִין ומִיתֵא קָימִין ומֵסכִּנֵא מֵסתַּבּרִין׃
וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל."
וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִכָּשֵׁל בִּי:
וְעוֹד אָמְרוּ לְיוֹחָנָן כִּי בָּרוּךְ הָאִישׁ שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ מִכְשׁוֹל, אֶלָּא יַאֲמִין בִּי."
וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בִּי.
A blahoslavený jest, kdož by se na mně nezhoršil.
A blaze tomu, kdo se nade mnou neuráží.“
καὶ μακάριός ἐστιν, ὃς ἐὰν μὴ σκανδαλισθῇ ἐν ἐμοί.
וטֻובַוהי למַן דּלָא נֵתכּשֵׁל בִּי סס׃
לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ שְׁלִיחֵי יוֹחָנָן הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: "מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ מַלְאֲכֵי יוֺחָנָן וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל-הֲמוֺן-הָעָם עַל-יוֺחָנָן מַה-זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֺת הַאִם קָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֺעַ מִפְּנֵי-רוּחַ:
לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים דִּבֵּר יֵשׁוּעַ אֶל הַקָּהָל עַל אוֹדוֹת יוֹחָנָן: "מָה הֲלַכְתֶּם לִרְאוֹת בַּמִּדְבָּר? הַאִם הֲלַכְתֶּם לְהִתְבּוֹנֵן בָּעֵשֶׂב הַנָּע בָּרוּחַ?
כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן, הֵחֵל לוֹמַר לַהֲמוֹנִים עַל יוֹחָנָן: מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה הַמִּתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?
A když odešli poslové Janovi, počal praviti zástupům o Janovi: Co jste vyšli na poušť spatřovati? Třtinu-li, kteráž se větrem klátí?
Když Janovi poslové odešli, začal Ježíš o něm mluvit k zástupům: „Na co jste se vyšli na poušť podívat? Na rákos, kterým kývá vítr?
Ἀπελθόντων δὲ τῶν ἀγγέλων Ἰωάννου, ἤρξατο λέγειν τοῖς ὄχλοις περὶ Ἰωάννου, Τί ἐξεληλύθατε εἰς τὴν ἔρημον θεάσασθαι; Κάλαμον ὑπὸ ἀνέμου σαλευόμενον;
כַּד דֵּין אֵזַלו תַּלמִידַוהי דּיֻוחַנָן שַׁרִי למִאמַר לכֵנשֵׁא עַל יֻוחַנָן מָנָא נפַקתֻּון לחֻורבָּא למֵחזָא קַניָא דּמֵן רֻוחָא מֵתּתּזִיע׃
וּבְכֵן מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְהֻדָּרִים וְחַיִּים בְּמוֹתָרוֹת, בְּאַרְמְנוֹת מְלָכִים הֵם נִמְצָאִים!
אַךְ מַה-זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֺת הַאִם אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמֻדוֺת הִנֵּה לְבֻשֵׁי חֲמֻדוֺת וּמִתְעַדְּנִים בַּעֲדָנִים בְּחַצְרוֺת מְלָכִים הֵמָּה:
אָמְרוּ לִי, מָה צִפִּיתֶם לִרְאוֹת? אָדָם לְבוּשׁ בְּגָדִים יָפִים? הֲרֵי מִי שֶׁלּוֹבֵשׁ בְּגָדִים מְפֹאָרִים גָּר בְּאַרְמוֹנוֹת פְּאֵר וְלֹא בַּמִּדְבָּר..
וְאִם לָאו, מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים עֲדִינִים? הִנֵּה הַלּוֹבְשִׁים מַלְבּוּשִׁים מְהֻדָּנרים וּשְׁרוּיִים בְּתַפְנוּקִים -- בְּבָתֵּי מְלָכִים הֵם.
Aneb nač jste hleděti vyšli? Na člověka-li měkkým rouchem oděného? Aj, kteříž v rouše slavném a v rozkoši jsou, v domích královských jsou.
Nebo co jste vyšli zhlédnout? Člověka oblečeného do drahých(m) šatů? Ti, kdo mají skvělý šat a žijí v přepychu, jsou v královských palácích. (m) ř: měkkých
Ἀλλὰ τί ἐξεληλύθατε ἰδεῖν; Ἄνθρωπον ἐν μαλακοῖς ἱματίοις ἠμφιεσμένον; Ἰδού, οἱ ἐν ἱματισμῷ ἐνδόξῳ καὶ τρυφῇ ὑπάρχοντες ἐν τοῖς βασιλείοις εἰσίν.
וֵאלָא מָנָא נפַקתֻּון למֵחזָא גַּברָא דּנַחתֵּא רַכִּיכֵא לבִישׁ הָא אַילֵין דּבַלבֻושֵׁא משַׁבּחֵא וַבפֻונָקֵא אִיתַיהֻון בֵּית מַלכֵּא אֵנֻון׃
מַה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא.
אַךְ מַה-זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֺת הַאִם אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַּם-גָּדוֺל הוּא מִנָּבִיא:
מָה בֶּאֱמֶת הֲלַכְתֶּם לִרְאוֹת, נָבִיא? כֵּן! נָבִיא הֲלַכְתֶּם לִרְאוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁהוּא גָּדוֹל אַף מִנָּבִיא.
וְאִם לָאו, מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, וְיוֹתֵר מִנָּבִיא.
Aneb co jste vyšli viděti? Proroka-li? Jistě pravím vám, i více nežli proroka.
Nebo co jste vyšli zhlédnout? Proroka? Ano, pravím vám, a víc než proroka. ([Lukáš 1:76 Lukáš 20:6])
Ἀλλὰ τί ἐξεληλύθατε ἰδεῖν; Προφήτην; Ναί, λέγω ὑμῖν, καὶ περισσότερον προφήτου.
וֵאלָא מָנָא נפַקתֻּון למֵחזָא נבִיָא אִין אָמַר אנָא לכֻון ויַתִּיר מֵן נבִיֵא׃
זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, 'הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ'.
כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךׇ וּפִנָּה-דַרְכְּךׇ לְפָנֶיךׇ:
עַל הָאִישׁ הַזֶּה כָּתוּב בַּתָּנָ"ךְ[a]: 'הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי.'
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עָלָיו, הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ.
Tentoť jest, o kterémž jest psáno: Aj, já posílám anděla svého před tváří tvou, kterýž připraví cestu tvou před tebou.
To je ten, o němž je psáno: ‚Hle, já posílám posla před tvou tváří, aby ti připravil cestu.‘ ([Malachiáš 3:1; Marek 1:2])
Οὗτός ἐστιν περὶ οὗ γέγραπται, Ἰδού, ἐγὼ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου, ὃς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου ἔμπροσθέν σου.
הָנַו דַּעלַוהי כּתִיב דּהָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא מַלַאכי קדָם פַּרצֻופָּך דּנַתקֵן אֻורחָא קדָמַיךְּ׃ ס
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ."
אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא קָם בֵּין יִלּוֺדֵי אִשָּׁה גָּדוֺל מִיּוֺחָנָן וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים יִגְדַּל מִמֶּנּוּ:
וּבְכֵן, לֹא נוֹלַד אָדָם גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן, וְיַחַד עִם זֹאת – הַקָּטָן בְּמַלְכוּת הָאֱלוֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ!"
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין נָבִיא בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים גָּדוֹל הוּא מִמֶּנּוּ.
Nebo pravím vám, většího proroka mezi syny ženskými nad Jana Křtitele není žádného, ale kdož jest menší v království Božím, většíť jest nežli on.
Pravím vám, mezi těmi, kdo se narodili z ženy, nikdo není větší(n) než Jan; avšak i ten nejmenší v království Božím jest větší nežli on. (n) var: + prorok ([Lukáš 1:15])
Λέγω γὰρ ὑμῖν, μείζων ἐν γεννητοῖς γυναικῶν προφήτης Ἰωάννου τοῦ βαπτιστοῦ οὐδείς ἐστιν· ὁ δὲ μικρότερος ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ μείζων αὐτοῦ ἐστιν.
אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ נבִיָא בִּילִידַי נֵשֵׁא דּרַבּ מֵן יֻוחַנָן מַעמדָנָא זעֻורָא דֵּין בּמַלכֻּותָא דַּאלָהָא רַב הֻו מֵנֵה׃ ס
כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְגַם הַמּוֹכְסִים, הִכִּירוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהִים וְנִטְבְּלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן.
וְכָל-הָעָם וְהַמֹּכְסִים עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָזֹאת נָתְנוּ לֵאלֹהִים צֶדֶק וַיִּטָּבְלוּ בִּטְבִילַת יוֺחָנָן:
כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יוֹחָנָן – אֲפִלּוּ גּוֹבֵי מֶכֶס – הִצְדִּיקוּ אֶת דְּרִישׁוֹת אֱלֹהִים וְנִטְבְּלוּ עַל-יְדֵי יוֹחָנָן.
וְכָל הָעָם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, גַּם הַמּוֹכְסִים, הִצְדִּיקוּ אֶת הָאֱלֹהִים, שֶׁכֵּן נִטְבְּלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן.
Tedy všecken lid slyše to i publikáni, velebili Boha, byvše pokřtěni křtem Janovým.
A všechen lid, který ho slyšel, i celníci dali Bohu za pravdu tím, že přijali Janův křest. ([Lukáš 3:12])
Καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀκούσας καὶ οἱ τελῶναι ἐδικαίωσαν τὸν θεόν, βαπτισθέντες τὸ βάπτισμα Ἰωάννου·
וכֻלֵה עַמָא דַּשׁמַעו אָף מָכסֵא זַדֵּקו לַאלָהָא דַּעמַדו מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן׃
אוּלָם הַפְּרוּשִׁים וּבַעֲלֵי הַתּוֹרָה לֹא נִטְבְּלוּ אֶצְלוֹ וּבְכָךְ שָׂמוּ לְאַל אֶת תָּכְנִית הָאֱלֹהִים לְמַעֲנָם.
אַךְ-הַפְּרוּשִׁים וְחַכְמֵי הַתּוֺרָה נִאֲצוּ אֶת-עֲצַת אֱלֹהִים וְלֹא נִטְבְּלוּ בִּטְבִילָתוֺ:
אוּלָם הַפְּרוּשִׁים וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה דָּחוּ אֶת תָּכְנִיתוֹ שֶׁל ה' לְמַעֲנָם וְסֵרְבוּ לְהִטָּבֵל עַל-יְדֵי יוֹחָנָן.
אֲבָל הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים דָּחוּ בְּקִרְבָּם אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים, כִּי לֹא נִטְבְּלוּ עַל-יָדוֹ.
Ale farizeové a zákonníci pohrdli radou Boží sami proti sobě, nebyvše pokřtěni od něho.
Ale farizeové a zákoníci zavrhli úmysl, který Bůh s nimi měl, když se nedali pokřtít od Jana.
οἱ δὲ Φαρισαῖοι καὶ οἱ νομικοὶ τὴν βουλὴν τοῦ θεοῦ ἠθέτησαν εἰς ἑαυτούς, μὴ βαπτισθέντες ὑπ' αὐτοῦ.
פּרִישֵׁא דֵּין וסָפרֵא טלַמו בּנַפשׁהֻון צֵביָנָא דַּאלָהָא דּלָא אֵתעמֵדו מֵנֵה׃ ס
"אִם כֵּן לְמִי אַשְׁוֶה אֶת אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, וּלְמִי הֵם דּוֹמִים?
וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן וְאֶל-מִי אֲדַמֶּה בְנֵי הַדּוֺר הַזֶּה וּלְמִי הֵם דֹּמִים:
"מָה יָכוֹל אֲנִי לְהַגִּיד עַל אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ. "לָמָּה הֵם דּוֹמִים?
עַל- כֵּן, לְמִי אֲדַמֶּה אֶת אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וּלְמִי הֵם דּוֹמִים?
I řekl Pán: Komu tedy přirovnám lidi pokolení tohoto, a čemu podobni jsou?
Čemu tedy připodobním lidi tohoto pokolení? Komu se podobají?
Τίνι οὖν ὁμοιώσω τοὺς ἀνθρώπους τῆς γενεᾶς ταύτης, καὶ τίνι εἰσὶν ὅμοιοι;
למַן הָכִיל אֵדַמֵא לאנָשָׁא דּשַׁרבּתָא הָדֵא וַלמַן דָּמֵין׃
דּוֹמִים הֵם לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצַר הַשּׁוּק וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: 'חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם'.
דֹּמִים הֵם לַיְלָדִים יֹשְׁבִים בִּשְׁוָקִים וְזֶה אֶל-זֶה קֹרְאִים וְאֹמְרִים מְזַמְּרִים הָיִינוּ לָכֶם וְלֹא רְקַדְתֶּם מְקוֺנְנִים וְלֹא סְפַדְתֶּם:
הֵם דּוֹמִים לִילָדִים בְּמִגְרַשׁ מִשְׂחָקִים שֶׁמִּתְלוֹנְנִים בְּאָזְנֵי חַבְרֵיהֶם: 'נִגְּנוּ לָכֶם בְּחָלִיל אַךְ לֹא רְקַדְתֶּם, קִנְּנוּ לָכֶם קִינָה, אַךְ לֹא בְּכִיתֶם.'"
דּוֹמִים הֵם לִנְעָרִים הַיּוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב וְצוֹעֲקִים לְחַבְרֵיהֶם וְאוֹמְרִים: שָׁרְנוּ לָכֶם וְלֹא רְקַדְתֶּם, יִלַּלְנוּ לָכֶם וְלֹא בְּכִיתֶם;
Podobni jsou dětem, kteříž na rynku sedí, a jedni na druhé volají, říkajíce: Pískali jsme vám, a neskákali jste; žalostně jsme naříkali vám, a neplakali jste.
Jsou jako děti, které sedí na tržišti a pokřikují na sebe: ‚Hráli jsme vám, a vy jste netancovali; naříkali jsme, a vy jste neplakali.‘
Ὅμοιοί εἰσιν παιδίοις τοῖς ἐν ἀγορᾷ καθημένοις, καὶ προσφωνοῦσιν ἀλλήλοις, καὶ λέγουσιν, Ηὐλήσαμεν ὑμῖν, καὶ οὐκ ὠρχήσασθε· ἐθρηνήσαμεν ὑμῖν, καὶ οὐκ ἐκλαύσατε.
דָּמֵין לַטלָיֵא דּיָתבִּין בּשֻׁוקָא וקָעֵין לחַברַיהֻון וָאמרִין זמַרן לכֻון ולָא רַקֵדתֻּון וֵאלַין לכֻון ולָא בּכַיתֻּון׃
כִּי בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, לֶחֶם לֹא אָכַל וְיַיִן לֹא שָׁתָה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים 'שֵׁד בּוֹ'.
כִּי בָא יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא-שָׁתָה יַיִן וַתֹּאמְרוּ כִּי שֵׁד בּוֺ:
יֵשׁוּעַ הִמְשִׁיךְ: "יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל נָהַג לָצוּם וְלֹא שָׁתָה יַיִן כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְאַתֶּם קְרָאתֶם לוֹ 'מְשֻׁגָּע'.
כִּי בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אֵינוֹ אוֹכֵל לֶחֶם וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן, וְאוֹמְרִים אַתֶּם, שֵׁד בּוֹ.
Nebo přišel Jan Křtitel, ani chleba nejeda, ani nepije vína, a pravíte: Ďábelství má.
Přišel Jan Křtitel, nejedl chléb a nepil víno – a říkáte: ‚Je posedlý.‘ ([Lukáš 1:15 Lukáš 5:33])
Ἐλήλυθεν γὰρ Ἰωάννης ὁ βαπτιστὴς μήτε ἄρτον ἐσθίων μήτε οἶνον πίνων, καὶ λέγετε, Δαιμόνιον ἔχει·
אֵתָא גֵּיר יֻוחַנָן מַעמדָנָא לָא אָכֵל לַחמָא ולָא שָׁתֵא חַמרָא וָאמרִין אנתֻּון שִׁאדָא אִית בֵּה׃
בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים 'הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים'.
וּבֶן-הָאָדָם בָּא אָכַל וְשָׁתָה וַתֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֺלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב לַמּוֺכְסִים וְלַחַטָּאִים:
עַכְשָׁו בָּא בֶּן-הָאָדָם שֶׁאוּכַל וְגַם שׁוֹתֶה יַיִן, וּמָה אַתֶּם אוֹמְרִים? 'הָאִישׁ הַזֶּה זַלְלָן, הוּא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִתְחַבֵּר עִם חוֹטְאִים וְטִיפּוּסִים מְפֻקְפָּקִים!
בָּא בֶּן-הָאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים אַתֶּם, הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְשׁוֹתֵה יַיִן וִידִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים.
Přišel Syn člověka, jeda a pije, a pravíte: Aj, člověk žráč a piján vína, přítel publikánů a hříšníků.
Přišel Syn člověka, jí a pije – a říkáte: ‚Hle, milovník hodů a pitek, přítel celníků a hříšníků!‘ ([Lukáš 5:29 Lukáš 15:2])
ἐλήλυθεν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐσθίων καὶ πίνων, καὶ λέγετε, Ἰδού, ἄνθρωπος φάγος καὶ οἰνοπότης, φίλος τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν.
אֵתָא בּרֵה דּאנָשָׁא אָכֵל ושָׁתֵא וָאמרִין אנתֻּון הָא גַּברָא אָכֻּולָא ושָׁתֵא חַמרָא ורָחמָא דּמָכסֵא וַדחַטָיֵא׃
אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּכָל בָּנֶיהָ."
אַךְ הַחָכְמָה תִּצְטַדֵּק בְּמַעֲשֵׂי בָנֶיהָ כֻּלָּם:
אֲנָשִׁים יַכִּירוּ בְּצִדְקַת ה' וְחָכְמָתוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אֵיךְ צַדִּיקָיו חַיִּים."[b]
וְנִצְדְּקָה הַחָכְמָה עַל-יְדֵי כָּל בָּנֶיהָ.
Ale ospravedlněna jest moudrost ode všech synů svých.
Ale moudrost je ospravedlněna u všech svých dětí.“
Καὶ ἐδικαιώθη ἡ σοφία ἀπὸ τῶν τέκνων αὐτῆς πάντων.
וֵאזדַּדּקַת חֵכמתָא מֵן כֻּלהֻון בּנֵיה׃ ס
אַחַד הַפְּרוּשִׁים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ כִּי יִסְעַד אִתּוֹ. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַפָּרוּשׁ וְהֵסֵב שָׁם.
וְאַחַד הַפְּרוּשִׁים קָרָא לוֺ לָבֹא לֶאֱכֹל אִתּוֺ לָחֶם וַיָּבֹא אֶל-בֵּית הַפָּרוּשׁ וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֺ:
פָּרוּשׁ אֶחָד הִזְמִין אֶת יֵשׁוּעַ לַאֲרוּחָה בְּבֵיתוֹ. יֵשׁוּעַ נַעֲנָה לַהַזְמָנָה, בָּא לְבֵית הַפָּרוּשׂ וְיָשַׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן.
בָּא וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי אַחַד הַפְּרוּשִׁים שֶׁיֹּאכַל אִתּוֹ; וְנִכְנַס לְבֵית הַפָּרוּשׁ הַהוּא וְהֵסֵב.
Prosil ho pak jeden z farizeů, aby jedl s ním. Pročež všed do domu toho farizea, posadil se za stůl.
Jeden z farizeů pozval Ježíše k jídlu. Vešel tedy do domu toho farizea a posadil se(o) ke stolu. (o) ř: ulehl ([Lukáš 11:37 Lukáš 14:1])
Ἠρώτα δέ τις αὐτὸν τῶν Φαρισαίων ἵνα φάγῃ μετ' αὐτοῦ· καὶ εἰσελθὼν εἰς τὴν οἶκίαν τοῦ Φαρισαίου ἀνεκλίθη.
אֵתָא דֵּין בּעָא מֵנֵה חַד מֵן פּרִישֵׁא דּנֵלעַס עַמֵה ועַל לבַיתֵּה דַּפרִישָׁא הַו וֵאסתּמֵך׃
וְהִנֵּה אִשָּׁה חוֹטֵאת מִן הָעִיר, שֶׁיָּדְעָה כִּי הוּא מֵסֵב בְּבֵית הַפָּרוּשׁ, הֵבִיאָה פַּךְ שֶׁמֶן בֹּשֶׂם.
וְהִנֵּה אִשָּׁה חֹטַאַת בָּעִיר וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעָה כִּי-הוּא יֹשֵׁב בִּמְסִבָּה בְּבֵית הַפָּרוּשׁ וַתִּקַּח צְלֹחִית שֶׁמֶן הַמֹּר:
בְּאוֹתָהּ עִיר הָיְתָה אִשָּׁה חוֹטֵאת. מִשֶּׁנּוֹדַע לָהּ כִּי יֵשׁוּעַ מִתְאָרֵחַ בַּבַּיִת הַפָּרוּשׂ, לָקְחָה פַּח מָלֵא מִרְקַחַת בַּשָּׁמַיִם יְקָרִים וּבָאָה אֶל הַבַּיִת.
וְאִשָּׁה חוֹטֵאת הָיְתָה בָּעִיר הָהִיא, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהּ שֶׁהוּא מֵסֵב בְּבֵית הַפָּרוּשׁ, לָקְחָה צִנְצֶנֶת בֹּשֶׂם.
A aj, žena v městě, kteráž byla hříšnice, zvěděvši, že by seděl za stolem v domě farizea, přinesla nádobu alabastrovou masti.
V tom městě byla žena hříšnice. Jakmile se dověděla, že Ježíš je u stolu v domě farizeově, přišla s alabastrovou nádobkou vzácného oleje, ([Matouš 26:7; Marek 14:3; Jan 12:3])
Καὶ ἰδού, γυνὴ ἐν τῇ πόλει, ἥτις ἦν ἁμαρτωλός, ἐπιγνοῦσα ὅτι ἀνάκειται ἐν τῇ οἰκίᾳ τοῦ Φαρισαίου, κομίσασα ἀλάβαστρον μύρου,
וַאנתּתָא חַטָיתָּא אִית הוָת בַּמדִינתָּא הָי וכַד יֵדעַת דַּבבַיתֵּה דַּפרִישָׁא הַו סמִיך נֵסבַּת שָׁטִיפתָּא דּבֵסמָא׃
הִיא הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְרָכְנָה לְרַגְלָיו כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה, וּבְדִמְעוֹתֶיהָ הֵחֵלָּה לְהַרְטִיב אֶת רַגְלָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, נִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם.
וַתָּבֹא וַתַּעֲמֹד מֵאַחֲרָיו לְנֹכַח רַגְלָיו וַתֵּבְךְ וַתָּחֶל לִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֺתֶיהָ עֲלֵי-רַגְלָיו וְלִמְחוֺת אֶת-הַדִּמְעָה מֵעֲלֵיהֶן בְּשַׂעֲרוֺת רֹאשָׁהּ וַתִּשַּׁק אֶת-רַגְלָיו וּמָשׁוֺחַ אוֺתָן בַּשָּׁמֶן:
כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַבַּיִת כָּרְעָה בֶּרֶךְ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ וְהִרְטִיבָה אֶת רַגְלָיו בְּדִמְעוֹתֶיהָ. בְּשַׁעֲרָהּ הָאָרֹךְ הִיא נִגְּבָה אֶת רַגְלָיו, נִשְּׁקָה אוֹתָן וּמָרְחָה עֲלֵיהֶן אֶת הַבְּשָׂמִים שֶׁהֵבִיאָה.
וְעָמְדָה מֵאֲחוֹרָיו, לְיַד רַגְלָיו, וּבָכְתָה וְהֵחֵלָּה לְהַרְטִיב אֶת רַגְלָיו בְּדִמְעוֹתֶיהָ, וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ; וְנִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּבֹשֶׂם.
A stojeci z zadu u noh jeho s pláčem, počala slzami smáčeti nohy jeho, a vlasy hlavy své vytírala, a líbala nohy jeho, a mastí mazala.
s pláčem přistoupila zezadu k jeho nohám, začala mu je smáčet slzami a otírat svými vlasy, líbala je a mazala vzácným olejem.
καὶ στᾶσα παρὰ τοὺς πόδας αὐτοῦ ὀπίσω κλαίουσα, ἤρξατο βρέχειν τοὺς πόδας αὐτοῦ τοῖς δάκρυσιν, καὶ ταῖς θριξὶν τῆς κεφαλῆς αὐτῆς ἐξέμασσεν, καὶ κατεφίλει τοὺς πόδας αὐτοῦ, καὶ ἤλειφεν τῷ μύρῳ.
וקָמַת בֵּסתּרֵה לוָת רֵגלַוהי ובָכיָא הוָת ושַׁריַת בּדֵמעֵיה מצַבּעָא רֵגלַוהי וַבסַערָא דּרִשָׁה משַׁוֵין להֵין וַמנַשׁקָא הוָת רֵגלַוהי ומָשׁחָא בֵּסמָא׃ ס
הַפָּרוּשׁ שֶׁהִזְמִינוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַּעֲשֶׂה, אָמַר בְּלִבּוֹ: "אִלּוּ הָיָה זֶה נָבִיא, הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא וּמַה טִּיבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנּוֹגַעַת בּוֹ - שֶׁהִיא אִשָּׁה חוֹטֵאת."
וְהַפָּרוּשׁ אֲשֶׁר קְרָאוֺ לֶאֱכֹל אִתּוֺ רָאָה וַיֹּאמֶר אֶל-לִבּוֺ לוּ הָיָה נָבִיא אָז יָדַע מִי-הִיא וּמָה-הִיא הַנֹּגַעַת בּוֺ כִּי אֵשֶׁת חֵטְא הִיא:
מְאָרְחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ רָאָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, וּמִכֵּיוָן שֶׁהִכִּיר אֶת הָאִשָּׁה אָמַר בְּלִבּוֹ: "אִלּוּ יֵשׁוּעַ הָיָה בֶּאֱמֶת נָבִיא אֱלֹהִים, הוּא הָיָה יוֹדֵעַ עִם אֵיזוֹ אִשָּׁה יֵשׁ לוֹ עִנְיָן!"
כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַפָּרוּשׁ שֶׁהִזְמִינוֹ, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: אִלּוּ נָבִיא הָיָה זֶה, הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא וּמַה טִּיבָהּ -- שֶׁחוֹטֵאת הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָגְעָה בּוֹ.
Uzřev pak to farizeus, kterýž ho byl pozval, řekl sám v sobě tak: Byť tento byl prorok, vědělť by, která a jaká jest to žena, kteráž se ho dotýká; nebo hříšnice jest.
Když to spatřil farizeus, který ho pozval, řekl si v duchu: „Kdyby to byl prorok(p), musel by poznat, co to je za ženu, která se ho dotýká, že je to hříšnice.“ (p) var: ten Prorok
Ἰδὼν δὲ ὁ Φαρισαῖος ὁ καλέσας αὐτὸν εἶπεν ἐν ἑαυτῷ λέγων, Οὗτος, εἰ ἦν προφήτης, ἐγίνωσκεν ἂν τίς καὶ ποταπὴ ἡ γυνὴ ἥτις ἅπτεται αὐτοῦ, ὅτι ἁμαρτωλός ἐστιν.
כַּד חזָא דֵּין פּרִישָׁא הַו דַּקרָיהי אֵתחַשַׁב בּנַפשֵׁה וֵאמַר הָנָא אֵלֻו נבִיָא הוָא יָדַע הוָא מַן הִי ומָא טֵבָּה דּחַטָיתָּא הי אַנתּתָא הָי דּקֵרבַּת לֵה׃
פָּנָה אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לִי דָּבָר לוֹמַר לְךָ." אָמַר שִׁמְעוֹן: "דַּבֵּר, רַבִּי."
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו שִׁמְעוֺן דָּבָר-לִי אֵלֶיךׇ וַיֹּאמֶר דַּבֵּר רַבִּי:
יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחֲשָׁבוֹת הַפָּרוּשׂ וְלָכֵן אָמַר לוֹ: "שִׁמְעוֹן, בִּרְצוֹנִי לוֹמַר לְךָ מַשֶּׁהוּ.""דָּבָר, רַבִּי," הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן.
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ: שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לִי דְּבַר-מָה לוֹמַר לְךָ. וְהוּא אָמַר לוֹ: אֱמֹר, רַבִּי. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:
I odpověděv Ježíš, dí jemu: Šimone, mámť něco povědíti. A on řekl: Mistře, pověz.
Ježíš mu na to řekl: „Šimone, chci ti něco povědět.“ On řekl: „Pověz, Mistře!“ –
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς αὐτόν, Σίμων, ἔχω σοί τι εἰπεῖν. Ὁ δέ φησιν, Διδάσκαλε, εἰπέ.
ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה שֵׁמעֻון מֵדֵּם אִית לִי דִּאמַר לָך הֻו דֵּין אֵמַר לֵה אֵמַר רַבִּי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע׃
"לְנוֹשֶׁה מְסֻיָּם הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי חוֹב. הָאֶחָד הָיָה חַיָּב לוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים, וְהַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים דִּינָרִים.
וַיֹּאמֶר נֹשֶׁה אֶחָד הָיוּ-לוֺ שְׁנֵי בַעֲלֵי-חוֺב חוֺב הָאֶחָד חֲמֵשׁ מֵאוֺת כֶּסֶף וְחוֺב הַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: "אָדָם הִלָּוֵה כֶּסֶף לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים: 500 שְׁקָלִים לְאֶחָד, וְ-5000 שְׁקָלִים לִשְׁנֵי.
שְׁנֵי חַיָּבִים הָיוּ לוֹ לְנוֹשֶׁה אֶחָד; אֶחָד חַיָּב הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים, וּהָאַחֵר -- חֲמִשִּׁים דִּינָרִים.
Dva dlužníky měl nějaký věřitel. Jeden dlužen byl pět set peněz, a druhý padesát.
“Jeden věřitel měl dva dlužníky. První byl dlužen pět set denárů, druhý padesát.
Δύο χρεωφειλέται ἦσαν δανειστῇ τινί· ὁ εἷς ὤφειλεν δηνάρια πεντακόσια, ὁ δὲ ἕτερος πεντήκοντα.
תּרֵין חַיָבֵא אִית הוַו לחַד מָרֵא חַובָּא חַד חַיָב הוָא דִּינָרֵא חַמֵשׁמָאא וַאחרִנָא דִּינָרֵא חַמשִׁין׃
כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִשִֹיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם וִתֵּר לִשְׁנֵיהֶם. וְעַכְשָׁו, אֱמֹר נָא, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֹאהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר?"
וְיַעַן כִּי לֹא הִִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֶּם-לוֺ וַיַּשְׁמֵט מַשֵּׁה יָדוֺ מִשְּׁנֵיהֶם וְעַתָּה אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם יוֺסִיף לְאַהֲבָה אֹתוֺ:
הוֹאִיל וְהַשְּׁנַיִם לֹא יָכְלוּ לְהַחֲזִיר אֶת הַחוֹב, רִחֵם עֲלֵיהֶם הַמְּלַוֶּה וִתֵּר לָהֶם עַל הַחוֹבוֹת. מִי לְדַעְתְּךָ יֹאהַב יוֹתֵר אֶת הַמְּלַוֶּה בְּעִקְבוֹת מַעֲשֶׂה נַעֲלֶה זֶה?"
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לְשַׁלֵּם, מָחַל לִשְׁנֵיהֶם. וּבְכֵן אֵיזֶה מֵהֶם יֹאהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר?
A když neměli, odkud by zaplatili, odpustil oběma. Pověziž tedy, který z nich více bude jej milovati?
Když neměli čím splatit dluh, odpustil oběma(q). Který z nich ho bude mít raději?“ (q) var: + Řekni mi, ([Matouš 18:25])
Μὴ ἐχόντων δὲ αὐτῶν ἀποδοῦναι, ἀμφοτέροις ἐχαρίσατο. Τίς οὖν αὐτῶν, εἰπέ, πλεῖον αὐτὸν ἀγαπήσει;
וַדלַיתּ הוָא להֻון למֵפרַע לַתרַיהֻון שׁבַק אַינָא הָכִיל מֵנהֻון יַתִּיר נַחבִיוהי׃
הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: "לְפִי דַּעְתִּי, זֶה שֶׁהַנּוֹשֶׁה וִתֵּר לוֹ יוֹתֵר." אָמַר יֵשׁוּעַ: "יָפֶה פָּסַקְתָּ."
וַיַּעַן שִׁמְעוֺן וַיֹּאמַר זֶה הוּא לְפִי מַחֲשַׁבְתִּי אֲשֶׁר שָׁמַט לוֺ הַרְבֵּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן חָרָצְתָּ:
"אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁבַּעַל הַחוֹב הַגָּדוֹל יוֹתֵר," עָנָה שִׁמְעוֹן."נָכוֹן מְאוֹד," הִסְכִּים יֵשׁוּעַ.
עָנָה שִׁמְעוֹן וְאָמַר: סְבוּרַנִי הַהוּא שֶׁנִּמְחַל לוֹ הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: נְכוֹנָה שָׁפַטְתָּ.
I odpověděv Šimon, řekl: Mám za to, že ten, kterémuž více odpustil. A on řekl jemu: Právě jsi rozsoudil.
Šimon mu odpověděl: „Mám za to, že ten, kterému odpustil víc.“ Řekl mu: „Správně jsi usoudil!“
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Σίμων εἶπεν, Ὑπολαμβάνω ὅτι ᾧ τὸ πλεῖον ἐχαρίσατο. Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ὀρθῶς ἔκρινας.
ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר סָבַר אנָא דּהַו דֵּאשׁתּבֵק לֵה סַגִּי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע תּרִיצָאיִת דָּנתּ׃
וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת? אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ וּמַיִם בִּשְׁבִיל רַגְלַי לֹא נָתַתָּ, אַךְ הִיא בְּדִמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבָה אֶת רַגְלַי וּבְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נִגְּבָה אוֹתָן.
וַיִּפֶן אֶל-הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֶל-שִׁמְעוֺן הֲרֹאֶה אַתָּה אֶת-הָאִשָּׁה הַזֹּאת הִנֵּה בָּאתִי לְבֵיתְךׇ וּמַיִם לֹא נָתַתָּ לְרַגְלָי וְהִיא דִּמְעוֺתֶיהָ שָׁפְכָה עַל-רַגְלַי וַתִּמַח אֶת-הַדִּמְעָה מֵעֲלֵיהֶן בְּשַׂעֲרוֺתֶיהָ:
וְאָז הִבִּיט בָּאִשָּׁה וְאָמַר לְשִׁמְעוֹן: "הַבֵּט בְּאִשָּׁה זֹאת; כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ לֹא הַצָּעַת לִי קַעֲרַת מַיִם כְּדֵי לִרְחֹץ אֶת רַגְלַי מֵהָאָבָק, וְאִלּוּ אִשָּׁה זוֹ רָחֲצָה אֶת רַגְלַי בְּדִמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׁעֲרָהּ.
וּפָנָה אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לְשִׁמְעוֹן: רוֹאֶה אַתָּה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת? נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ, מַיִם לְרַגְלַי לֹא נָתַתָּ; אֲבָל זֹאת בְּדִמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבָה אֶת רַגְלַי וּבְשַׂעֲרָהּ נִגְּבָה אוֹתָן.
A obrátiv se k ženě, řekl Šimonovi: Vidíš tuto ženu? Všel jsem do domu tvého, vody nohám mým nedal jsi, ale tato slzami smáčela nohy mé, a vlasy hlavy své vytřela.
Pak se obrátil k ženě a řekl Šimonovi: „Pohleď na tu ženu! Vešel jsem do tvého domu, ale vodu na nohy jsi mi nepodal, ona však skropila mé nohy slzami a otřela je svými vlasy. ([Genesis 18:4])
Καὶ στραφεὶς πρὸς τὴν γυναῖκα, τῷ Σίμωνι ἔφη, Βλέπεις ταύτην τὴν γυναῖκα; Εἰσῆλθόν σου εἰς τὴν οἰκίαν, ὕδωρ ἐπὶ τοὺς πόδας μου οὐκ ἔδωκας· αὕτη δὲ τοῖς δάκρυσιν ἔβρεξέν μου τοὺς πόδας, καὶ ταῖς θριξὶν τῆς κεφαλῆς αὐτῆς ἐξέμαξεν.
וֵאתפּנִי לוָת הָי אַנתּתָא וֵאמַר לשֵׁמעֻון חָזֵא אַנתּ אַנתּתָא הָדֵא לבַיתָּך עֵלֵת מַיָא לרֵגלַי לָא יַהבתּ הָדֵא דֵּין בּדֵמעֵיה רֵגלַי צַבעַת וַבסַערָה שַׁויַת אֵנֵין׃
אַתָּה נְשִׁיקָה לֹא נָתַתָּ לִי, אַךְ הִיא מֵאָז שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי.
מִנְּשִׁיקוֺת פִּיךׇ אַתָּה לֹא נְשַׁקְתָּנִי וְהִיא מֵאָז בָּאתִי לֹא חָדְלָה מִנַּשֵּׁק אֶת-רַגְלָי:
גַּם לֹא נָשַׁקְתָּ לִי כַּמְּקֻבָּל, וְאִלּוּ הִיא לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי מֵהָרֶגַע שֶׁבָּאתִי לְכָאן.
אַתָּה לֹא נְשַּׁקְתַּנִי, אַךְ זֹאת -- הִנֵּה מֵאָז שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי.
Nepolíbil jsi mne, ale tato, jakž jsem všel, nepřestala líbati noh mých.
Nepolíbil jsi mne, ale ona od té chvíle, co jsem vešel, nepřestala líbat mé nohy.
Φίλημά μοι οὐκ ἔδωκας· αὕτη δέ, ἀφ' ἧς εἰσῆλθον, οὐ διέλιπεν καταφιλοῦσά μου τοὺς πόδας.
אַנתּ לָא נשַׁקתָּני הָדֵא דֵּין הָא מֵן דּעֵלַת לָא שֵׁליַת רֵגלַי לַמנַשָׁקֻו׃
בְּשֶׁמֶן אֶת רֹאשִׁי לֹא מָשַׁחְתָּ, אַךְ הִיא בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם מָשְׁחָה אֶת רַגְלַי.
אַתָּה לֹא מָשַׁחְתָּ בְּשֶׁמֶן רֹאשִׁי וְהִיא מָשְׁחָה רַגְלַי בְּשֶׁמֶן הַמֹּר:
אַתָּה לֹא טִרְחַת לִמְשֹׁחַ שֶׁמֶן עַל רֹאשִׁי, וְאִלּוּ הִיא מִשְׁחָה אֶת רַגְלִי בִּבְשָׂמִים וּבִשְׁמָנִים יְקָרִים.
אַתָּה שֶׁמֶן לְרֹאשִׁי לֹא מָשַׁחְתָּ, אַךְ זֹאת -- בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם מָשְׁחָה אֶת רַגְלַי.
Olejem hlavy mé nepomazal jsi, ale tato mastí mazala nohy mé.
Nepomazal jsi mou hlavu olejem, ona však vzácným olejem pomazala mé nohy.
Ἐλαίῳ τὴν κεφαλήν μου οὐκ ἤλειψας· αὕτη δὲ μύρῳ ἤλειψεν μου τοὺς πόδας.
אַנתּ מֵשׁחָא לרִשׁי לָא משַׁחתּ הָדֵא דֵּין בּמֵשׁחָא דּבֵסמָא רֵגלַי מֵשׁחַת׃
עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ: נִסְלְחוּ לָהּ חֲטָאֶיהָ הָרַבִּים, כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּסְלַח לוֹ מְעַט אוֹהֵב מְעַט."
עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר אֵלֶיךׇ חַטֹּאתֶיהָ הָרַבּוֺת נִסְלְחוּ-לָהּ כִּי אַהֲבָתָהּ רַבָּה וּמִי אֲשֶׁר מְעַט מִזְעָר נִסְלַח-לוֺ אַהֲבָתוֺ מְעַט מִזְעָר:
אַהֲבָתָהּ הַרְבֵּה מוֹכִיחָה שֶׁנִּסְלְחוּ לָהּ חֲטָאִים רַבִּים. אָדָם שֶׁנִּסְלַח לוֹ מְעַט אוֹהֵב מְעַט."
עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁמְּחוּלִים לָהּ חֲטָאֶיהָ הָרַבִּים, כִּי אָהֲבָה הַרְבֵּה; אֲבָל זֶה שֶׁנִּמְחָל לוֹ מְעַט, אוֹהֵב מְעַט.
Protož pravím tobě: Odpuštěniť jsou jí hříchové mnozí, neboť milovala mnoho. Komuť se pak málo odpouští, málo miluje.
Proto ti pravím: Její mnohé hříchy jsou jí odpuštěny, protože projevila velikou lásku(r). Komu se málo odpouští, málo miluje.“ (r) ř: milovala mnoho
Οὗ χάριν, λέγω σοι, ἀφέωνται αἱ ἁμαρτίαι αὐτῆς αἱ πολλαί, ὅτι ἠγάπησεν πολύ· ᾧ δὲ ὀλίγον ἀφίεται, ὀλίγον ἀγαπᾷ.
חלָף הָדֵא אָמַר אנָא לָך דַּשׁבִיקִין לָה חטָהֵיה סַגִּיֵאא מֵטֻל דַּאחבַת סַגִּי הַו דֵּין דּקַלִיל מֵשׁתּבֵק לֵה קַלִיל מַחֵב׃ ס
וְאֵלֶיהָ אָמַר: "נִסְלְחוּ לָךְ חֲטָאַיִךְ."
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ נִסְלְחוּ-לָךְ חַטֹּאתָיִךְ:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר: "נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ."
וְלָאִשָּׁה אָמַר: מְחוּלִים לָךְ חֲטָאַיִךְ.
I řekl jí: Odpuštěniť jsou tobě hříchové.
Řekl jí: „Jsou ti odpuštěny hříchy.“ ([Lukáš 5:20-Lukáš 5:21])
Εἶπεν δὲ αὐτῇ, Ἀφέωνταί σου αἱ ἁμαρτίαι.
וֵאמַר להָי אַנתּתָא שׁבִיקִין לֵכי חטָהַיכּי׃
הַמְסֻבִּים עִמּוֹ הֵחֵלּוּ לוֹמַר בְּלִבָּם: "מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם סוֹלֵחַ עַל חֲטָאִים?"
וְהַיֹּשְׁבִים אִתּוֺ בִּמְסִבָּה הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר עַל-לִבָּם מִי הוּא זֶה הֲגַם סֹלֵחַ לַעֲוֺנוֺת הוּא:
הָאוֹרְחִים הָאֲחֵרִים שֶׁיָּשְׁבוּ אִתּוֹ לְיַד הַשֻּׁלְחָן אָמְרוּ בְּלִבָּם: "לְמִי הוּא חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא סוֹלֵחַ חֲטָאִים?"
וְהֵחֵלּוּ הַמְסֻבִּים לוֹמַר בְּלִבָּם: מִיהוּ זֶה שֶׁגַּם חֲטָאִים מוֹחֵל?
Tedy počali, kteříž tu spolu seděli za stolem, říci sami mezi sebou: Kdo jest tento, kterýž i hříchy odpouští?
Ti, kteří s ním byli u stolu, začali si říkat: „Kdo to jen je, že dokonce odpouští hříchy?“
Καὶ ἤρξαντο οἱ συνανακείμενοι λέγειν ἐν ἑαυτοῖς, Τίς οὗτός ἐστιν ὃς καὶ ἁμαρτίας ἀφίησιν;
שַׁרִיו דֵּין הָנֻון דַּסמִיכִין אָמרִין בּנַפשׁהֻון מַנֻו הָנָא דָּאף חטָהֵא שָׁבֵק׃
הוֹסִיף וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, לְכִי לְשָׁלוֹם."
וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אֱמוּנָתֵךְ הוֺשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֺם:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הִמְשִׁיךְ וְאָמַר לָאִשָּׁה: "אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ. לְכִי לְשָׁלוֹם."
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לָאִשָּׁה: אֱמוּנָתֵךְ הֶחֶיְתָה אוֹתָךְ; לְכִי לְשָׁלוֹם.
I řekl ženě: Víra tvá tebe k spasení přivedla. Jdiž u pokoji.
A řekl ženě: „Tvá víra tě zachránila, jdi v pokoji!“ ([Lukáš 8:48 Lukáš 17:19 Lukáš 18:42])
Εἶπεν δὲ πρὸς τὴν γυναῖκα, Ἡ πίστις σου σέσωκέν σε· πορεύου εἰς εἰρήνην.
יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר להָי אַנתּתָא הַימָנֻותֵכי אַחיַתֵכי זֵלי בַּשׁלָמָא׃ ס
אַחֲרֵי כֵן עָבַר מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז וּמְבַשֵֹר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הָיוּ אִתּוֹ
וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן וַיַּעֲבֹר בְּעָרִים וּבִכְפָרִים קוֺרֵא וּמַשְׁמִיעַ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְעִמּוֺ שְׁנֵים הֶעָשָׂר:
זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן עָבַר יֵשׁוּעַ מֵעִיר לָעִיר וּמִכְּפַר לַכְּפָר, וְסִפֵּר לַאֲנָשִׁים אֶת בְּשׂוֹרַת מַלְכּוֹתְהָלֹהִים. אֶל יֵשׁוּעַ נִלְווּ שְׁנֵים-עָשָׂר תַּלְמִידָיו
וְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סוֹבֵב הָיָה יֵשׁוּעַ בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, וּמַכְרִיז וּמְבַשֵּׂר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, וְהַשְּׁנֵים-עָשָׂר אִתּוֹ;
I stalo se potom, že on chodil po městech a po městečkách, káže a zvěstuje království Boží, a dvanácte s ním.
Potom Ježíš procházel městy a vesnicemi a přinášel radostnou zvěst o Božím království; bylo s ním dvanáct učedníků ([Lukáš 4:43-Lukáš 4:44])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ καθεξῆς, καὶ αὐτὸς διώδευεν κατὰ πόλιν καὶ κώμην, κηρύσσων καὶ εὐαγγελιζόμενος τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ· καὶ οἱ δώδεκα σὺν αὐτῷ,
וַהוָא מֵן בָּתַר הָלֵין מֵתכּרֵך הוָא יֵשֻׁוע בַּמדִינָתָא וַבקֻוריָא ומַכרֵז הוָא וַמסַבַּר מַלכֻּותָא דַּאלָהָא וַתרֵעסַרתֵּה עַמֵה׃
וְגַם כַּמָּה נָשִׁים שֶׁנִּרְפְּאוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת וּמֵחֳלָאִים: מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית, אֲשֶׁר שִׁבְעָה שֵׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה,
וְנָשִׁים אֲשֶׁר נִרְפְּאוּ מֵחֳלָיִים וּמֵרוּחוֺת רָעוֺת מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִמֶּנָּה שֶׁבַע רוּחוֺת רָעוֺת:
וּקְבוּצַת נָשִׁים, שֶׁאוֹתָן הוּא רִפֵּא מִמַּחֲלוֹת שׁוֹנוֹת אוֹ גֵּרֵשׁ מֵהֶן רוּחוֹת רָעוֹת. בֵּין נָשִׁים אֵלֶּה הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית (שֶׁמִּמֶּנָּה גֵּרֵשׁ יֵשׁוּעַ שִׁבְעָה שֵׁדִים),
וְהַנָּשִׁים שֶׁנִּרְפְּאוּ מִמַּחֲלוֹת וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת -- מִרְיָם הַנִּקְרֵאת מַגְדָּלִית, אֲשֶׁר שִׁבְעָה שֵׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה,
I ženy některé, kteréž byl uzdravil od duchů zlých a od nemocí: Maria, kteráž slove Magdaléna, z níž bylo sedm ďáblů vyšlo,
a některé ženy uzdravené od zlých duchů a nemocí: Marie, zvaná Magdalská, z níž vyhnal sedm démonů, ([Lukáš 23:49 Lukáš 23:55 Lukáš 24:10])
καὶ γυναῖκές τινες αἳ ἦσαν τεθεραπευμέναι ἀπὸ πνευμάτων πονηρῶν καὶ ἀσθενειῶν, Μαρία ἡ καλουμένη Μαγδαληνή, ἀφ' ἧς δαιμόνια ἑπτὰ ἐξεληλύθει,
ונֵשֵׁא הָלֵין דֵּאתַאסִי מֵן כֻּורהָנֵא ומֵן רֻוחֵא בִּישָׁתָא מַריַם דּמֵתקַריָא מַגדּלָיתָּא הָי דּשַׁבעָא שִׁאדִין נפַקו מֵנָה׃
וְיוֹחָנָה, אֵשֶׁת כּוּזָא מְנַהֵל מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס, וְשׁוֹשַׁנָּה וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר כִּלְכְּלוּ אוֹתוֹ מִנִּכְסֵיהֶן.
וְיוֺחָנָה אֵשֶׁת כּוּזָא סֹכֵן הוֺרְדוֺס וְשׁוֺשַׁנָּה וְרַבּוֺת אֲחֵרוֺת אֲשֶׁר כִּלְכְּלוּ אֹתוֺ מֵרְכוּשָׁן:
יָחְנֶה, אֵשֶׁת כּוּזָא (מִי שֶׁנִּהֵל אֶת עִסְקֵי הַמֶּלֶךְ הוֹרְדּוֹס), שׁוֹשַׁנָּה וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁתָּרְמוּ מִכְּסַפָּן לְכַלְכָּלַת יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו.
וְיוֹחָנָה אֵשֶׁת כּוּזָא, סוֹכֵן בֵּיתוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס, וְשׁוֹשַׁנָּה וְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר שֵׁרְתוּ אוֹתָם מִנִּכְסֵיהֶן.
A Johanna manželka Chuzova, úředníka Heródesova, a Zuzanna, a jiné mnohé, kteréž posluhovaly jemu z statků svých.
Jana, žena Herodova správce Chuzy, Zuzana a mnohé jiné, které se o ně(s) ze svých prostředků staraly. (s) var: o něj
καὶ Ἰωάννα γυνὴ Χουζᾶ ἐπιτρόπου Ἡρῴδου, καὶ Σουσάννα, καὶ ἕτεραι πολλαί, αἵτινες διηκόνουν αὐτοῖς ἀπὸ τῶν ὑπαρχόντων αὐταῖς.
ויֻוחַן אַנתַּת כֻּוזַא רַבַּיתֵּה דּהֵרָודֵס ושֻׁושַׁן וַאחרָניָתָא סַגִּיָאתָא אַילֵין דַּמשַׁמשָׁן הוַי להֻון מֵן קֵניָנַיהֵין סּ סּ׃
כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו מִכָּל עִיר, דִּבֵּר בְּמָשָׁל:
וַיְהִי בְּהִקָּבֵץ אֵלָיו הֲמוֺן עַם-רָב אֲשֶׁר בָּאוּ מִכָּל-עִיר וָעִיר וַיִָּּׂא אֶת-מְשָׁלוֺ:
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנָּהֲרוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מַעֲרִים רַבּוֹת, סִפֵּר לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא:
וְכַאֲשֶׁר הִתְקַהֵל הָמוֹן רַב וּמִכָּל הֶעָרִים בָּאוּ אֵלָיו, אָמַר בִּמְשָׁלִים:
Když se pak scházel zástup mnohý, a z měst hrnuli se k němu, mluvil v podobenství:
Lidé se k němu scházeli ve velkých zástupech a přicházeli z mnoha měst. Mluvil k nim v podobenství: ([Matouš 13:1-Matouš 13:9; Marek 4:1-Marek 4:9])
Συνιόντος δὲ ὄχλου πολλοῦ, καὶ τῶν κατὰ πόλιν ἐπιπορευομένων πρὸς αὐτόν, εἶπεν διὰ παραβολῆς,
וכַד כֵּנשָׁא סַגִּיָאא כּנַשׁ הוָא ומֵן כֻּל מדִינָן אָתֵין הוַו לוָתֵה אֵמַר בּמַתלֵא׃
"הַזּוֹרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ אֶת זַרְעוֹ; כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וְנִרְמְסוּ, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם אָכַל אוֹתָם.
הַזֹּרֵעַ יָצָא לִזְרֹעַ וּבְזָרְעוֺ פִּזַּר מִן-הַזֶּרַע עַל-יַד הַדָּרֶךְ וַיְהִי לְמִרְמַס רֶגֶל וּלְמַאֲכָל לְעוֺף הַשָּׁמָיִם:
"אִכָּר אֶחָד יָצָא לִזְרֹעַ בַּשָּׂדֶה. בְּפַזְּרוֹ אֶת הַזְּרָעִים נָפְלוּ אֲחָדִים מֵהֶם בְּצַד הַדֶּרֶךְ, וְהֵם נִרְמְסוּ וְנֶאֶכְלוּ עַל-יְדֵי הַצִּפּוֹרִים.
יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֹעַ אֶת זַרְעוֹ; וְכַאֲשֶׁר זָרַע, יֵשׁ שֶׁנָּפַל עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וְנִרְמַס, וַאֲכָלוֹ עוֹף.
Vyšel rozsevač, aby rozsíval símě své. A když on rozsíval, jedno padlo podlé cesty, i pošlapáno jest, a ptáci nebeští zzobali je.
“Vyšel rozsévač rozsívat semeno. Když rozsíval, padlo některé zrno podél cesty, bylo pošlapáno a ptáci je sezobali.
Ἐξῆλθεν ὁ σπείρων τοῦ σπεῖραι τὸν σπόρον αὐτοῦ· καὶ ἐν τῷ σπείρειν αὐτόν, ὃ μὲν ἔπεσεν παρὰ τὴν ὁδόν, καὶ κατεπατήθη, καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατέφαγεν αὐτό.
נפַק זָרֻועָא למֵזרַע זַרעֵה וכַד זרַע אִית דַּנפַל עַל־יַד אֻורחָא וֵאתּדִישׁ וֵאכַלתֵה פָּרַחתָא׃
אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל סֶלַע, אַךְ עִם צְמִיחָתָם הִתְיַבְּשׁוּ בִּגְלַל חֹסֶר לַחוּת.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל-פְּנֵי הַסָּלַע וַיַּעַשׂ צֶמַח וַיִּיבַשׁ כִּי לֹא הָיָה-לוֺ לֵחַ:
חֶלְקָם נָפְלוּ עַל אַדְמַת סְלָעִים, וְאֵלֶּה צָמְחוּ יָפֶה, אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִתְיַבְּשׁוּ וּמֵתוּ מֵחֹסֶר לַחוּת.
וְאַחֵר נָפַל עַל סֶלַע וּמִיָּד צָמַח; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ רְטִיבוּת, הִתְיַבֵּשׁ.
A jiné padlo na skálu, a vzešlé uvadlo, proto že nemělo vláhy.
Jiné padlo na skálu, vzešlo a uschlo, protože nemělo vláhu.
Καὶ ἕτερον ἔπεσεν ἐπὶ τὴν πέτραν, καὶ φυὲν ἐξηράνθη, διὰ τὸ μὴ ἔχειν ἰκμάδα.
וַאחרִנָא נפַל עַל שֻׁועָא ובַר־שָׁעתֵה יִעָא וַדלַיתּ הוָא לֵה תַּלִילֻותָא יִבֵשׁ׃
אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין קוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים שֶׁצָּמְחוּ יַחַד עִמָּם הֶחֱנִיקוּ אוֹתָם.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל אֶל-הַקּוֺצִים וַיַּעֲלוּ הַקּוֺצִים עִמּוֺ וַיְבַלְּעֻהוּ:
חֶלְקָם נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים. זְרָעִים אֵלֶּה אָמְנָם צָמְחוּ, אוּלָם יַחַד אִתָּם צָמְחוּ גַּם קוֹצִים וְחָנְקוּ אוֹתָם.
וְאַחֵר נָפַל בֵּין קוֹצִים, וְצָמְחוּ אִתּוֹ הַקּוֹצִים וְהֶחֱנִיקוּהוּ.
Jiné pak padlo mezi trní, a spoluzrostlé trní udusilo je.
Jiné padlo doprostřed trní; trní rostlo s ním a udusilo je.
Καὶ ἕτερον ἔπεσεν ἐν μέσῳ τῶν ἀκανθῶν, καὶ συμφυεῖσαι αἱ ἄκανθαι ἀπέπνιξαν αὐτό.
וַאחרִנָא נפַל בֵּית כֻּובֵּא וִיעַו עַמֵה כֻּובֵּא וחַנקֻוהי׃
וַאֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה, צָמְחוּ וְעָשׂוּ פְּרִי פִּי מֵאָה." לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת קָרָא: "מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל-חֶלְקָה טוֺבָה וַיַּעַל וַיַּעַשׂ פְּרִי תְבוּאָה מֵאָה שְׁעָרִים וּמִדֵּי דַבְּרוֺ כָּזֹאת קָרָה מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:
חֵלֶק אַחֵר מֵהַזְּרָעִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה פֹּרִיָּה, וְאֵלֶּה צָמְחוּ וְנָשְׂאוּ פְּרִי רַב, פִּי מֵאָה מִמָּה שֶׁנִּזְרָע."בְּסַיְּמוֹ אֶת הַמָּשָׁל אָמַר יֵשׁוּעַ: "מִי שֶׁמְּסֻגָּל לִשְׁמֹעַ, שֶׁיַּקְשִׁיב!"
וְאַחֵר נָפַל עַל אֲדָמָה טוֹבָה וּמְשֻׁבַּחַת, וְצָמַח וְעָשָׂה פְּרִי פִּי מֵאָה. אַחֲרֵי אָמְרוֹ אֶת אֵלֶּה, קָרָא: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
A jiné padlo v zemi dobrou, a když vzešlo, učinilo užitek stý. To pověděv, volal: Kdo má uši k slyšení, slyš.
A jiné padlo do země dobré, vzrostlo a přineslo stonásobný užitek.“ To řekl a zvolal: „Kdo má uši k slyšení, slyš.“ ([Lukáš 14:35])
Καὶ ἕτερον ἔπεσεν εἰς τὴν γῆν τὴν ἀγαθήν, καὶ φυὲν ἐποίησεν καρπὸν ἑκατονταπλασίονα. Ταῦτα λέγων ἐφώνει, Ὁ ἔχων ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω.
וַאחרִנָא נפַל בַּארעָא טָבתָא ושַׁפִּירתָּא וִיעָא וַעבַד פִּארֵא חַד בַּמָאא הָלֵין כַּד אָמַר קָעֵא הוָא דּמַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע סס׃
שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: "מַה פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל הַזֶּה?"
וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה:
תַּלְמִידָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לָמָּה הִתְכַּוֵּן,
וּשְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו: מַהוּ הַמָּשָׁל הַזֶּה?
I otázali se ho učedlníci jeho, řkouce: Jaké jest to podobenství?
Jeho učedníci se ho ptali, co to podobenství má znamenat. ([Matouš 13:10-Matouš 13:17; Marek 4:10-Marek 4:12])
Ἐπηρώτων δὲ αὐτὸν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, λέγοντες, Τίς εἴη ἡ παραβολὴ αὕτη;
ושַׁאלֻוהי תַּלמִידַוהי דּמָנַו מַתלָא הָנָא׃
הֵשִׁיב: "לָכֶם נִתַּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אֲבָל לַאֲחֵרִים - בִּמְשָׁלִים, לְמַעַן רָאֹה לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ.
וַיֹּאמַר לָכֶם נִתַּן לָדַעַת רָזֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלָאֲחֵרִים רַק-בִּמְשָׁלִים לְמַעַן בִּרְאוֺתָם לֹא יִרְאוּ וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ:
וְיֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "לָכֶם מֻתָּר לָדַעַת אֶת מַשְׁמָעוּת הַמְּשָׁלִים, כִּי הֵם מְדַבְּרִים עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. אוּלָם הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַמִּלִּים אַךְ אֵינָם מְבִינִים – בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁנִּבְּאוּ אֲבוֹתֵינוּ הַנְּבִיאִים.
וְהוּא אָמַר לָהֶם: לָכֶם נִתָּן לָדַעַת אֶת סוֹדוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ לַשְּׁאָר נֶאֱמָר בִּמְשָׁלִים, כְּדֵי שֶׁבִּרְאוֹתָם לֹא יִרְאוּ, וּבְשָׁמְעָם לֹא יָבִינוּ.
A on řekl: Vám dáno jest znáti tajemství království Božího, ale jiným v podobenství, aby hledíce, neviděli, a slyšíce, nerozuměli.
On řekl: „Vám je dáno znáti tajemství Božího království, ostatním však jen v podobenstvích, aby hledíce neviděli a slyšíce nechápali. ([Izajáš 6:9-Izajáš 6:10; Jeremjáš 5:21; Ezechiel 12:2])
Ὁ δὲ εἶπεν, Ὑμῖν δέδοται γνῶναι τὰ μυστήρια τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ· τοῖς δὲ λοιποῖς ἐν παραβολαῖς, ἵνα βλέποντες μὴ βλέπωσιν, καὶ ἀκούοντες μὴ συνιῶσιν.
הֻו דֵּין אֵמַר להֻון לכֻון הֻו יִהִיב למֵדַּע ארָזָא דּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא להָנֻון דֵּין שַׁרכָּא בּפֵלָאתָא מֵתֵאמַר דּכַד חָזֵין לָא נֵחזֻון וכַד שָׁמעִין לָא נֵסתַּכּלֻון׃ ס
זֶהוּ פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל: הַזֶּרַע הוּא דְּבַר אֱלֹהִים.
וְזֶה הוּא הַמָּשָׁל הַזֶּרַע הוּא דְּבַר הָאֱלֹהִים:
זֶהוּ פֵּרוּשׁ הַמָּשָׁל: הַזֶּרַע הוּא דָּבָר-אֱלֹהִים.
זֶהוּ הַמָּשָׁל: הַזֶּרַע הוּא דְּבַר אֱלֹהִים.
Jestiť pak podobenství toto: Símě jest slovo Boží.
Toto podobenství znamená: Semenem je Boží slovo. ([Matouš 13:18-Matouš 13:23; Marek 4:13-Marek 4:20 1 Petrův 1:23])
Ἔστιν δὲ αὕτη ἡ παραβολή· Ὁ σπόρος ἐστὶν ὁ λόγος τοῦ θεοῦ.
הָנַו דֵּין מַתלָא זַרעָא אִיתַוהי מֵלתָא דַּאלָהָא׃
אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ הֵם הַשּׁוֹמְעִים. אַחַר כָּךְ בָּא הַשָֹטָן וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם, לִמְנֹעַ אוֹתָם מִלְּהַאֲמִין וּלְהִוָּשַׁע.
וַאֲשֶׁר עַל-יַד הַדֶּרֶךְ הֵם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְהַָּׂטָן בָּא וַיִּטְרֹף דְּבַר הָאֱלֹהִים מִלִּבָּם פֶּן-יַאֲמִינוּ וְיִוָּשֵׁעוּ:
שׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ מְסַמְּלִים אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים, אוּלָם מִיָּד בָּא הַשָּׂטָן וּמְנַסֶּה לְהַשְׁכִּיחַ מִלִּבָּם אֶת דְּבַר ה'. כָּךְ הוּא מוֹנֵעַ בַּעֲדָם מִלְּהַאֲמִין בֶּאֱלֹהִים וּלְהִוָּשַׁע.
הַלָּלוּ שֶׁעַל-יַד הַדֶּרֶךְ, הֵם הַלָּלוּ אֲשֶׁר שׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּבָא הָאוֹיֵב וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר מִלִּבָּם, פֶּן יַאֲמִינוּ וְיִחְיוּ.
A kteréž padlo podlé cesty, jsou ti, kteříž slyší, a potom přichází ďábel, a vynímá slovo z srdce jejich, aby nevěříce, spaseni nebyli.
Podél cesty – to jsou ti, kteří uslyší, ale pak přichází ďábel a bere slovo z jejich srdcí, aby neuvěřili a nebyli zachráněni.
Οἱ δὲ παρὰ τὴν ὁδόν εἰσιν οἱ ἀκούοντες, εἶτα ἔρχεται ὁ διάβολος καὶ αἴρει τὸν λόγον ἀπὸ τῆς καρδίας αὐτῶν, ἵνα μὴ πιστεύσαντες σωθῶσιν.
הָנֻון דֵּין דּעַל־יַד אֻורחָא אִיתַיהֻון הָנֻון דּשָׁמעִין מֵלתָא וָאתֵא בּעֵלדּבָבָא שָׁקֵל מֵלתָא מֵן לֵבּהֻון דּלָא נהַימנֻון ונִחֻון׃
אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל הַסֶּלַע הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, אַךְ שֹׁרֶשׁ אֵין לָהֶם; זְמַן־מָה יַאֲמִינוּ וּבְעֵת נִסָּיוֹן יִסּוֹגוּ.
וַאֲשֶׁר עַל-הַסֶּלַע הֵם הַשֹּׁמְעִים הַמְקַבְּלִים אֶת-הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה אַךְ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְרַק לַמִּצְעָר יַאֲמִינוּ וּבְיוֺם מַסָּה יִסֹּגוּ אָחוֺר:
אַדְמַת הַסְּלָעִים מְסַמֶּלֶת אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים הַנֶּהֱנִים לְהַקְשִׁיב לְדַבֵּר-אֱלֹהִים, אוּלָם אֵין הוּא חוֹדֵר לְעֹמֶק לִבָּם. הֵם יוֹדְעִים שֶׁדְּבַר ה' הוּא אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ מַאֲמִינִים לִזְמַן קָצָר, אוּלָם בְּרֶגַע שֶׁל קֹשִׁי וּמִבְחָן הֵם מְאַבְּדִים אֶת אֱמוּנָתָם.
אֵלֶּה שֶׁעַל הַסֶּלַע, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר כְּשָׁמְעָם מְקַבְּלִים אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה; וְשֹׁרֶשׁ אֵין לָהֶם; אֶלָּא זְמַנִּית הִיא אֱמוּנָתָם וּבְעֵת נִסָּיוֹן הֵם נִכְשָׁלִים.
Ale kteříž na skálu, ti když slyší, s radostí přijímají slovo, ale ti kořenů nemají; ti na čas věří, a v čas pokušení odstupují.
Na skále – to jsou ti, kteří s radostí přijímají slovo, když je uslyší; protože v nich však nezakořenilo, věří jen nějaký čas a v čas pokušení odpadají.
Οἱ δὲ ἐπὶ τῆς πέτρας οἵ, ὅταν ἀκούσωσιν, μετὰ χαρᾶς δέχονται τὸν λόγον, καὶ οὗτοι ῥίζαν οὐκ ἔχουσιν, οἳ πρὸς καιρὸν πιστεύουσιν, καὶ ἐν καιρῷ πειρασμοῦ ἀφίστανται.
הָלֵין דֵּין דּעַל שֻׁועָא הָלֵין אֵנֻון דּמָא דַּשׁמַעו בּחַדֻותָא מקַבּלִין לָה למֵלתָא ועֵקָרָא לַיתּ להֻון אֵלָא דּזַבנָא הי הַימָנֻותהֻון ובַזבַן נֵסיֻונָא מֵתכַּשׁלִין׃
הַנּוֹפְלִים בֵּין הַקּוֹצִים הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֲשֶׁר בְּלֶכְתָּם נֶחֱנָקִים בִּדְאָגוֹת וּבְעֹשֶׁר וּבְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי רָאוּי לַאֲכִילָה.
וְהַנֹּפֵל אֶל-הַקּוֺצִים הֵם הַשֹּׁמְעִים הַהֹלְכִים לְדַרְכָּם וְנִבְלָעִים בְּרֹב דְּאָגָה בְּעֹשֶׁר וּבְתַעֲנֻגוֺת בְּנֵי-אָדָם וְלֹא-יַעֲשׂוּ פֶּרִי:
אַדְמַת הַקּוֹצִים מְסַמֶּלֶת אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים הַמַּקְשִׁיבִים לְדַבֵּר אֱלֹהִים וּמַאֲמִינִים בּוֹ, אוּלָם כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר נֶחְנֶקֶת אֱמוּנָתָם עַל-יְדֵי דְּאָגוֹת, תַּאֲוַת-הָעוֹלָם וּרְדִיפָה אַחֵר כֶּסֶף וּרְכוּשׁ. מִשּׁוּם כָּךְ לְעוֹלָם אֵינָם מַגִּיעִים לְבַגְרוּת רוּחָנִית.
וַאֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַקּוֹצִים, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר שׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר, וּבַדְּאָגָה וּבָעֹשֶׁר וּבְתַאֲווֹת הָעוֹלָם נֶחְנָקִים, וּפְרִי אֵינָם נוֹתְנִים.
Kteréž pak mezi trní padlo, tiť jsou, kteříž slyší, ale po pečování a zboží a rozkošech života jdouce, bývají udušeni, a nepřinášejí užitku.
Semeno padlé do trní jsou ti, kteří uslyší, ale potom je starosti, majetek a rozkoše života dusí, takže nepřinesou úrodu. ([1 Timoteovi 6:9-1 Timoteovi 6:10])
Τὸ δὲ εἰς τὰς ἀκάνθας πεσόν, οὗτοί εἰσιν οἱ ἀκούσαντες, καὶ ὑπὸ μεριμνῶν καὶ πλούτου καὶ ἡδονῶν τοῦ βίου πορευόμενοι συμπνίγονται, καὶ οὐ τελεσφοροῦσιν.
הַו דֵּין דַּנפַל בֵּית כֻּובֵּא הָלֵין אֵנֻון אַילֵין דּשָׁמעִין מֵלתָא וַבצֵפתָא וַבעֻותרָא ובַרגִיגָתֵה דּעָלמָא מֵתחַנקִין ופִארֵא לָא יָהבִּין׃
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם שׁוֹמְעֵי הַדָּבָר הַמַּחֲזִיקִים בּוֹ בְּלֵב יָשָׁר וְטוֹב וְעוֹשִׂים פְּרִי בְּסַבְלָנוּת."
וַאֲשֶׁר עַל-הַחֶלְקָה הַטּוֺבָה הֵם הַשֹּׁמְעִים אֶת-הַדָּבָר בְּלֵב טוֺב וּבְרוּחַ נָכוֺן וְתוֺחַלְתָּם אִתָּם עַד-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן פֶּרִי:
לְעֻמָּתָם מְסַמֶּלֶת הָאֲדָמָה הַפּוּרְיָה אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי לֵב טוֹב וְיָשָׁר. אֲנָשִׁים אֵלֶּה מַקְשִׁיבִים לְדַבֵּר ה', דְּבֵקִים בּוֹ וְאַף מְבִיאִים פְּרִי רַב.
וַאֲשֶׁר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּלֵב טָהוֹר וְטוֹב שׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר, וּמַחֲזִיקִים בּוֹ וְנוֹתְנִים פְּרִי בְּסַבְלָנוּת.
Ale kteréž v zemi dobrou, ti jsou, kteříž v srdci ctném a dobrém, slyšíce slovo, zachovávají, a užitek přinášejí v trpělivosti.
Semeno v dobré zemi jsou ti, kteří uslyší slovo, zachovávají je v dobrém a upřímném srdci a s vytrvalostí přinášejí úrodu.
Τὸ δὲ ἐν τῇ καλῇ γῇ, οὗτοί εἰσιν οἵτινες ἐν καρδίᾳ καλῇ καὶ ἀγαθῇ, ἀκούσαντες τὸν λόγον κατέχουσιν, καὶ καρποφοροῦσιν ἐν ὑπομονῇ.
הַו דֵּין דּבַארעָא טָבתָא הָלֵין אֵנֻון אַילֵין דַּבלֵבָּא שַׁפיָא וטָבָא שָׁמעִין מֵלתָא וָאחדִּין ויָהבִּין פִּארֵא בַּמסַיבּרָנֻותָא׃ ס
"אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמְכַסֶּה אוֹתָה בִּכְלִי, אַף לֹא יָשִׂים אוֹתָהּ תַּחַת הַמִּטָּה, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִרְאוּ אֶת הָאוֹר;
וְאֵין-אִישׁ מַדְלִיק נֵר לְכַסֹּתוֺ בְמִכְסֶה אוֺ לְתִתּוֺ מִתַּחַת לַמִּטָּה כִּי אִם-יִתְּנֵהוּ אֶל-הַמְּנוֺרָה וְכָל-הַבָּאִים יִרְאוּ בְּאוֺרוֺ:
"כַּאֲשֶׁר אָדָם מַדְלִיק נֵר בַּחֲשֵׁכָה, הַאִם הוּא מְכַסָּה אֶת הַנֵּר אוֹ מַחְבִּיא אוֹתוֹ מִתַּחַת לַמִּטָּה? הוּא יָשִׂים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם מֶרְכָּזִי, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יָאִיר לְבָאֵי הַבַּיִת בַּצּוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר.
אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמְכַסֶּה אוֹתָהּ בִּכְלִי, אוֹ שָׂם אוֹתָהּ תַּחַת הַמִּטָּה, אֶלָּא הוּא שָׂם אוֹתָהּ עַל כַּן כְּדֵי שֶׁכָּל הַנִּכְנָס יִרְאֶה אֶת אוֹרָהּ;
Žádný pak rozsvítě svíci, nepřikrývá jí nádobou, ani staví pod postel, ale na svícen staví, aby ti, kteříž vcházejí, světlo viděli.
Nikdo přece nerozsvítí světlo(t) a nepřikryje nádobou ani je nedá pod postel, ale dá je na svícen, aby ti, kdo vcházejí, viděli světlo. (t) ř: lampu ([Marek 4:21-Marek 4:25 Matouš 5:15; Lukáš 11:33])
Οὐδεὶς δὲ λύχνον ἅψας καλύπτει αὐτὸν σκεύει, ἢ ὑποκάτω κλίνης τίθησιν, ἀλλ' ἐπὶ λυχνίας ἐπιτίθησιν, ἵνα οἱ εἰσπορευόμενοι βλέπωσιν τὸ φῶς.
לָא אנָשׁ מַנהַר שׁרָגָא וַמחַפֵּא לֵה בּמָאנָא אַו סָאֵם לֵה תּחֵית עַרסָא אֵלָא סָאֵם לֵה לעֵל מֵן מנָרתָּא דּכֻל דּעָאֵל נֵחזֵא נֻוהרֵה׃
כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְיֵצֵא לָאוֹר.
כִּי אֵין-נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְלֹא יֵצֵא לָאוֺר:
כָּל מָה שֶׁמֻּסְתָּר עַתָּה יִתְגַּלֶּה וְיָצָא לָאוֹר בְּבוֹא הַזְּמַן.
כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה אֲשֶׁר לֹא יִתְגַּלֶּה, וְאֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִוָּדַע וְיָבוֹא לָאוֹר.
Nebo nic není tajného, což by nemělo býti zjeveno, ani co ukrytého, což by nemělo poznáno býti, a na světlo vyjíti.
Nic není skrytého, co jednou nebude zjeveno, a nic utajeného, co by se nepoznalo a nevyšlo najevo. ([Matouš 10:26; Lukáš 12:2])
Οὐ γάρ ἐστιν κρυπτόν, ὃ οὐ φανερὸν γενήσεται· οὐδὲ ἀπόκρυφον, ὃ οὐ γνωσθήσεται καὶ εἰς φανερὸν ἔλθῃ.
לַיתּ גֵּיר מֵדֵּם דַּכסֵא דּלָא נֵתגּלֵא ולָא דַּמטַשַׁי דּלָא נֵתִידַע ונִאתֵא לגֵליָא׃
לָכֵן שִׂימוּ לִבְּכֶם בְּאֵיזֶה אֹפֶן אַתֶּם שׁוֹמְעִים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ."
עַל-כֵּן שִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל-אֲשֶׁר תִּשְׁמָעוּן כִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יֻתַּן לוֺ עוֺד וּמִי אֲשֶׁר אֵין-לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת-אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב כִּי יֶשׁ-לוֺ:
לָכֵן שִׂימוּ לֵב כֵּיצַד אַתֶּם מַקְשִׁיבִים. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ – יִנָּתֵן לוֹ עוֹד. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ – גַּם מָה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ."
רְאוּ אֵיךְ שְׁמַעְתֶּם; כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
Protož vizte, jak slyšíte. Nebo kdož má, tomu bude dáno, a kdo nemá, i to, což domnívá se míti, bude odjato od něho.
Dávejte tedy pozor, jak slyšíte: Neboť kdo má, tomu bude dáno, a kdo nemá, tomu bude odňato i to, co myslí, že má.“ ([Matouš 13:12 Matouš 25:29; Lukáš 19:26])
Βλέπετε οὖν πῶς ἀκούετε· ὃς γὰρ ἐὰν ἔχῃ, δοθήσεται αὐτῷ· καὶ ὃς ἐὰν μὴ ἔχῃ, καὶ ὃ δοκεῖ ἔχειν ἀρθήσεται ἀπ' αὐτοῦ.
חזַו אַיכַּנָא שׁמַעתֻּון מַן דִּאית לֵה גֵּיר נֵתִיהֵב לֵה ומַן דּלַיתּ לֵה אָף הַו דּסָבַר דִּאית לֵה נֵשׁתּקֵל מֵנֵה׃ ס
אָז בָּאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאֶחָיו, וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו בִּגְלַל הֶהָמוֹן.
וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אִמּוֺ וְאֶחָיו וְלֹא יָכְלוּ קְרֹב אֵלָיו מִפְּנֵי רֹב הָעָם:
אָז בָּאוּ אִמּוֹ וְאָחִיו שֶׁל יֵשׁוּעַ לְבַקְּרוֹ, אוּלָם בִּגְלַל הַקָּהָל הָרַב לֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת שֶׁבּוֹ לִמֵּד.
וּבָאוּ אֵלָיו אִמּוֹ וְאֶחָיו, וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן.
Tedy přišli k němu matka a bratří jeho, ale nemohli ho dojíti pro zástup.
Přišla za ním jeho matka a bratři, ale nemohli se k němu dostat pro zástup. ([Matouš 12:46-Matouš 12:50; Marek 3:31-Marek 3:35 Jan 2:12; Skutky apoštolské 1:14])
Παρεγένοντο δὲ πρὸς αὐτὸν ἡ μήτηρ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ, καὶ οὐκ ἠδύναντο συντυχεῖν αὐτῷ διὰ τὸν ὄχλον.
אֵתַו דֵּין לוָתֵה אֵמֵה וַאחַוהי ולָא מֵשׁכּחִין הוַו דַּנמַללֻון עַמֵה מֵטֻל כֵּנשָׁא׃
הוֹדִיעוּ לוֹ: "אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְהֵם חֲפֵצִים לִרְאוֹתְךָ",
וַיֻּגַּד-לוֺ לֵאמֹר אִמְּךׇ וְאַחֶיךׇ עֹמְדִים בַּחוּץ וּמְבַקְשִׁים לִרְאוֺתֶךׇ:
מִישֶׁהוּ הוֹדִיעַ לְיֵשׁוּעַ כִּי אִמּוֹ וְאֶחָיו מְחַכִּים לוֹ בַּחוּץ וְרוֹצִים לִרְאוֹתוֹ,
וְאָמְרוּ לוֹ: אִמְּךָ וְאַחֶיךָ עוֹמְדִים בַּחוּץ וְרוֹצִים לִרְאוֹתְךָ.
I pověděli mu, řkouce: Matka tvá a bratří tvoji stojí vně, chtíce tebe viděti.
Lidé mu oznámili: „Tvoje matka a bratři stojí venku a chtějí se s tebou setkat.“
Καὶ ἀπηγγέλη αὐτῷ, λεγόντων, Ἡ μήτηρ σου καὶ οἱ ἀδελφοί σου ἑστήκασιν ἔξω, ἰδεῖν σε θέλοντες.
וֵאמַרו לֵה אֵמָך וַאחַיךְּ קָימִין לבַר וצָבֵין למֵחזיָך׃
אַךְ הוּא הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה אִמִּי וְאַחַי - הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְעוֹשִׂים."
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה הֵם אִמִּי וְאֶחָי הַשֹּׁמְעִים אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְהָעֹשִׂים אֹתוֺ:
אוּלָם יֵשׁוּעַ אָמַר: "אִמִּי וְאָחִי הֵם כָּל אֵלֶּה הַמַּקְשִׁיבִים לְדִבְרֵי אֱלֹהִים וּמְקַיְּמִים אוֹתָם!"
אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה הֵם אִמִּי וְאַחַי, אֵלֶּה אֲשֶׁר שׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ.
A on odpověděv, řekl jim: Matka má a bratří moji jsou ti, kteříž slovo Boží slyší a plní je.
On jim odpověděl: „Má matka a moji bratři jsou ti, kdo slyší Boží slovo a podle něho jednají.“ ([Jan 15:14])
Ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μήτηρ μου καὶ ἀδελφοί μου οὗτοί εἰσιν, οἱ τὸν λόγον τοῦ θεοῦ ἀκούοντες καὶ ποιοῦντες αὐτόν.
הֻו דֵּין ענָא וֵאמַר להֻון הָלֵין אֵנֻון אֵמי וַאחַי אַילֵין דּשָׁמעִין מֵלתָא דַּאלָהָא ועָבדִּין לָה סס׃
בְּאַחַד הַיָּמִים יָרַד לְסִירָה יַחַד עִם תַּלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נַעֲבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֲגָם." אָז הִפְלִיגוּ מִשָּׁם.
וַיְהִי הַיּוֺם וַיֵּרֶד אֶל-כְּלִי שַׁיִט הוּא וְתַלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה-נָּא אֶל-עֵבֶר הַיָּם וַיִּנְהֲגוּ אֶת-כְּלִי הַשָּׁיִט:
יוֹם אֶחָד עָלָה יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו לַסִּירָה וְהִצִּיעַ: "הָבָה נָשׁוּט אֶל הַחוֹף מִמּוּל."
וּבְאַחַד הַיָּמִים עָלָה וְיָשַׁב בִּסְפִינָה הוּא וְתַלְמִידָיו, וְאָמַר לָהֶם: נַעֲבֹר לָעֵבֶר הַהוּא שֶׁל הָאֲגַם.
Stalo se pak v jeden den, že on vstoupil na lodí i učedlníci jeho. I řekl jim: Přeplavme se přes jezero. I pustili se.
Jednoho dne vstoupil on i jeho učedníci na loď; řekl jim: „Přeplavme se na druhý břeh jezera.“ Když odrazili od břehu ([Matouš 8:23-Matouš 8:27; Marek 4:35-Marek 4:41])
Καὶ ἐγένετο ἐν μιᾷ τῶν ἡμερῶν, καὶ αὐτὸς ἐνέβη εἰς πλοῖον καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Διέλθωμεν εἰς τὸ πέραν τῆς λίμνης· Καὶ ἀνήχθησαν.
הוָא דֵּין בּחַד מֵן יַומָתָא סלֵק יֵשֻׁוע יִתֵב בַּספִינתָּא הֻו ותַלמִידַוהי וֵאמַר להֻון נֵעבַּר להַו עֵברָא דּיַמתָא׃ ס
כַּאֲשֶׁר שָׁטוּ הוּא נִרְדַּם, וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה יָרְדָה עַל הָאֲגָם וְהַסִּירָה נִתְמַלְּאָה מַיִם עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ בְּסַכָּנָה.
וְהוּא שָׁכַב וַיֵּרָדַם בְּעוֺד הֵם שָׁטִים וְרוּחַ סְעָרָה הִתְעוֺרְרָה בַּיָּם וַיִּשְׁטְפוּ עֲלֵיהֶם מַיִם כַּבִּירִים וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת:
הֵם הֵחֵלּוּ לָשׁוּט וְיֵשׁוּעַ נִרְדַּם. לְפֶתַע הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה חֲזָקָה. הָרוּחַ טִלְטְלָה אֶת הַסִּירָה מִצַּד אֶל צַד, הַגַּלִּים הַגְּבוֹהִים הֵצִיפוּ אֶת הַסִּירָה בַּמַּיִם, וְהַתַּלְמִידִים הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה.
וְכַאֲשֶׁר שָׁטוּ, נִרְדַּם הוּא יֵשׁוּעַ. וְנֵעוֹרָה סַעֲרַת רוּחַ בָּאֲגַם, וּקְרוֹבָה הָיְתָה הַסְּפִינָה לִטְבֹּעַ.
A když se plavili, usnul. Tedy přišel vítr bouřlivý na jezero, a lodí se naplňovala, tak že v nebezpečenství byli.
a plavili se, usnul. Tu se snesla na jezero bouře s vichřicí, takže nabírali vodu a byli ve velkém nebezpečí.
Πλεόντων δὲ αὐτῶν ἀφύπνωσεν· καὶ κατέβη λαῖλαψ ἀνέμου εἰς τὴν λίμνην, καὶ συνεπληροῦντο, καὶ ἐκινδύνευον.
וכַד רָדֵין דּמֵך לֵה הֻו יֵשֻׁוע וַהוָת עַלעָלָא דּרֻוחָא בּיַמתָא וקַרִיבָא הוָת ספִינתָּא למֵטבַּע׃
הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּהוּ בְּאָמְרָם, "אֲדוֹנֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!" הוּא הִתְעוֹרֵר וְגָעַר בָּרוּחַ וּבַגַּלִּים הַזּוֹעֲפִים. הַלָּלוּ שָׁכְכוּ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה.
וַיִּגְּשׁוּ וַיָּעִירוּ אֹתוֺ לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ הֵן אֹבְדִים אֲנָחְנוּ וַיֵּעוֺר וַיִּגְעַר בָּרוּחַ וּבִשְׁאוֺן הַמַּיִם וַיִּשְׁתְּקוּ וְהַסְּעָרָה קָמָה לִדְמָמָה:
"רַבִּי, קוּם!" הֵעִירוּ אוֹתוֹ הַתַּלְמִידִים בְּבֶהָלָה. "אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!"יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ וּבַיָּם, וּמִיָּד פָּסְקָה הַסְּעָרָה וְהַיָּם נִרְגַּע.
וְנִגְּשׁוּ וְהֶעִירוּהוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, רַבֵּנוּ, אוֹבְדִים אֲנַחְנוּ! וְהוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחַ וּבְנַחְשׁוֹלֵי הַמַּיִם, וְשָׁקְטוּ וְהָיְתָה דְּמָמָה.
I přistoupivše, zbudili ho, řkouce: Mistře, Mistře, hyneme. A on procítiv, přimluvil větru a zdutí vod. I spokojili se, a stalo se utišení.
Přistoupili a probudili ho se slovy: „Mistře, Mistře(u), zahyneme!“ On vstal, pohrozil větru a valícím se vlnám; i ustaly a bylo ticho. (u) ř: Veliteli (tak i Lukáš 8:45) ([Žalmy 65:8 Žalmy 89:10 Žalmy 107:29; Lukáš 9:42 Lukáš 4:35 Lukáš 4:39])
Προσελθόντες δὲ διήγειραν αὐτόν, λέγοντες, Ἐπιστάτα, ἐπιστάτα, ἀπολλύμεθα. Ὁ δὲ ἐγερθεὶς ἐπετίμησεν τῷ ἀνέμῳ καὶ τῷ κλύδωνι τοῦ ὕδατος· καὶ ἐπαύσαντο, καὶ ἐγένετο γαλήνη.
וַקרֵבו אַעִירֻוהי וָאמרִין לֵה רַבַּן רַבַּן אָבדִּינַן הֻו דֵּין קָם וַכאָא בּרֻוחֵא וַבמַחשֻׁולֵא דּיַמָא ונָחו וַהוָא שֵׁליָא׃
שָׁאַל אוֹתָם: "אֵיפֹה אֱמוּנַתְכֶם?" בִּהְיוֹתָם אֲחוּזֵי יִרְאָה וּפְלִיאָה אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "וּבְכֵן מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מְצַוֶּה עַל הָרוּחַ וְעַל הַמַּיִם וְהֵם נִשְׁמָעִים לוֹ!"
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַיֶּה אֵפוֺא הִיא אֱמוּנַתְכֶם וְהֵם פָּחֲדוּ וְתָמְהוּ וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יְצַוֶּה גַּם-אֶת-הָרוּחַ וְגַם-אֶת-הַמַּיִם וְהֵם שֹׁמְעִים בְּקוֺלוֺ:
"הֵיכָן אֱמוּנַתְכֶם?" שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ.הַתַּלְמִידִים הַנִּדְהָמִים וְהַמְּפֻחָדִים אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: "מִיהוּ הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ הָרוּחַ וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?
וְאָמַר לָהֶם: אֵיפֹה הִיא אֱמוּנַתְכֶם? וְהֵם, בִּהְיוֹתָם מְפֹחָדִים, הִתְפַּלְּאוּ וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: מִיהוּ אֵפוֹא זֶה שֶׁגַּם עַל הָרוּחוֹת מְצַוֶּה, וְעַל הַנַּחְשׁוֹלִים וְעַל הַיָּם, וְהֵם נִשְׁמָעִים לוֹ?
I řekl jim: Kdež jest víra vaše? Kteřížto bojíce se, podivili se, vespolek řkouce: I kdo jest tento, že i větrům přikazuje i vodám, a poslouchají ho?
Řekl jim: „Kde je vaše víra?“ Oni se zděsili a užasli. Říkali mezi sebou: „Kdo to jen je, že rozkazuje i větru a vodám, a poslouchají ho?“ ([Lukáš 5:21 Lukáš 7:49])
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ποῦ ἐστιν ἡ πίστις ὑμῶν; Φοβηθέντες δὲ ἐθαύμασαν, λέγοντες πρὸς ἀλλήλους, Τίς ἄρα οὗτός ἐστιν, ὅτι καὶ τοῖς ἀνέμοις ἐπιτάσσει καὶ τῷ ὕδατι, καὶ ὑπακούουσιν αὐτῷ;
וֵאמַר להֻון אַיכָּא הי הַימָנֻותכֻון הֵנֻון דֵּין כַּד דַּחִילִין מֵתּדַּמרִין הוַו וָאמרִין חַד לחַד מַנֻו כַּי הָנָא דָּאף לרֻוחֵא פָּקֵד וַלמַחשֻׁולֵא וַליַמָא ומֵשׁתַּמעִין לֵה׃ ס
הֵם שָׁטוּ אֶל חֶבֶל אֶרֶץ הַגִּרְגָּשִׁיִּים אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל.
וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם אֲשֶׁר מִמּוּל הַגָּלִיל:
הֵם הִגִּיעוּ אֶל הַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַכִּנֶּרֶת, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים.
וְשָׁטוּ לְאֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָאֲגַם מוּל הַגָּלִיל.
I přeplavili se do krajiny Gadarenské, kteráž jest proti Galilei.
Přeplavili se do krajiny gerasenské(v), která leží proti Galileji. (v) var: gergesenské, gadarenské ([Matouš 8:28-Matouš 8:34; Marek 5:1-Marek 5:20])
Καὶ κατέπλευσαν εἰς τὴν χώραν τῶν Γαδαρηνῶν, ἥτις ἐστὶν ἀντιπέραν τῆς Γαλιλαίας.
וַרדַו וֵאתַו לַאתרָא דּגָדרָיֵא דִּאיתַוהי בּעֵברָא לֻוקבַל גּלִילָא׃
כַּאֲשֶׁר עָלָה לַיַּבָּשָׁה, פָּגַשׁ אוֹתוֹ אִישׁ מִן הָעִיר וְהָאִישׁ אֲחוּז שֵׁדִים; זְמַן רַב לֹא לָבַשׁ בְּגָדִים וְלֹא גָּר בְּבַיִת כִּי אִם בִּמְעָרוֹת הַקְּבָרִים.
וַיֵּצֵא אֶל-הַיַּבָּשָׁה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ אִישׁ מִן-הָעִיר אֲשֶׁר רוּחוֺת רָעוֺת בּוֺ וְהוּא עָרֹם בְּלִי לְבוּשׁ מִיָּמִים רַבִּים וּבַבַּיִת לֹא שָׁכַן כִּי אִם-בִּקְבָרִים:
כְּשֶׁעָלָה יֵשׁוּעַ לְחוֹף, בָּא לִקְרָאתוֹ אָדָם מְקוֹמִי אֲשֶׁר זְמַן רַב הָיָה אֲחוּז-שֵׁדִים. הָאִישׁ הָיָה עֵירֹם לְגַמְרֵי, חֲסַר בַּיִת וְיָשֵׁן בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת.
וְכַאֲשֶׁר יָצָה לַיַּבָּשָׁה, פָּגַשׁ בּוֹ אִישׁ אֶחָד מֵהָעִיר, שֶׁהָיָה בּוֹ שֵׁד זְמַן רַב; וּבְגָדִים לֹא הָיָה לוֹבֵשׁ וּבַבַּיִת לֹא הָיָה גָּר, אֶלָּא בְּבֵיִת הַקְּבָרוֹת.
A když vystoupil na zemi, potkal jej muž nějaký z města, kterýž měl ďábelství od mnoha časů, a rouchem se neodíval, ani v domě nebýval, ale v hrobích.
Když vystoupil na břeh, vyšel proti němu jakýsi muž z toho města, který byl posedlý démony a už dlouhou dobu nenosil oděv a nebydlel v domě, nýbrž v hrobech.
Ἐξελθόντι δὲ αὐτῷ ἐπὶ τὴν γῆν, ὑπήντησεν αὐτῷ ἀνήρ τις ἐκ τῆς πόλεως, ὃς εἶχεν δαιμόνια ἐκ χρόνων ἱκανῶν, καὶ ἱμάτιον οὐκ ἐνεδιδύσκετο, καὶ ἐν οἰκίᾳ οὐκ ἔμενεν, ἀλλ' ἐν τοῖς μνήμασιν.
וכַד נפַק לַארעָא פּגַע בֵּה גַּברָא חַד מֵן מדִינתָּא דִּאית בֵּה דַּיוָא מֵן זַבנָא סַגִּיָאא ומָאנֵא לָא לָבֵשׁ הוָא וַבבַיתָּא לָא עָמַר הוָא אֵלָא בּבֵית־קבֻורֵא׃
כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ צָעַק וְנָפַל אַרְצָה לְפָנָיו וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "מַה לִּי וּלְךָ יֵשׁוּעַ, בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי";
וְכִרְאוֺתוֺ אֶת-יֵשׁוּעַ וַיִּפֹּל לְפָנָיו וַיִּקְרָא בְקוֺל גָּדוֺל מַה-לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן-אֵל עֶלְיוֺן הִנְנִי מִתְחַנֵּן אַל-נָא תְּעַנֵּנִי:
בִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל הָאִישׁ לְרַגְלָיו וְצָרַח: "מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי, יֵשׁוּעַ בֶּן-אַל-עֶלְיוֹן? אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אַל תְּיַסֵּר אוֹתִי!"
כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, צָעַק וְנָפַל לְפָנָיו, וּבְקוֹל גָּדוֹל אָמַר: מַה לָּנוּ וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, אַל תְּעַנֵּנִי;
Uzřev pak Ježíše a zkřikna, padl před ním, a hlasem velikým řekl: Co jest tobě do mne, Ježíši, Synu Boha nejvyššího? Prosím tebe, netrap mne.
Když spatřil Ježíše, vykřikl, padl před ním na zem a hlasitě zvolal: „Co je ti po mně, Ježíši, Synu Boha nejvyššího? Žádám tě, abys mne netrápil.“ ([Lukáš 4:34; 1 Královská 17:18; Skutky apoštolské 16:17])
Ἰδὼν δὲ τὸν Ἰησοῦν, καὶ ἀνακράξας, προσέπεσεν αὐτῷ, καὶ φωνῇ μεγάλῃ εἶπεν, Τί ἐμοὶ καὶ σοί, Ἰησοῦ, υἱὲ τοῦ θεοῦ τοῦ ὑψίστου; Δέομαί σου, μή με βασανίσῃς.
כַּד חזָא דֵּין ליֵשֻׁוע קעָא וַנפַל קדָמַוהי וַבקָלָא רָמָא אֵמַר מָא לַן ולָך יֵשֻׁוע בּרֵה דַּאלָהָא מרַימָא בָּעֵא אנָא מֵנָך לָא תּשַׁנקַני׃
שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ צִוָּה עַל הָרוּחַ הַטְּמֵאָה לָצֵאת מִן הָאִישׁ. פְּעָמִים רַבּוֹת הִתְקִיפָה אוֹתוֹ, וְהָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ כָּבוּל בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים וְנִדְחָף עַל־יְדֵי הַשֵּׁד אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים.
כִּי הוּא צִוָּה אֶת-רוּחַ הַטֻּמְאָה לָצֵאת מִן-הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֺת תָּפַשׂ בּוֺ וְהוּא אָסוּר בְּזִקִּים וְשָׁמוּר בְּכַבְלֵי בַרְזֶל וַיְנַתֵּק אֶת-מוֺסְרוֺתָיו וּבְכֹחַ הָרוּחַ הָרָע נִדַּח הַמִּדְבָּרָה:
הוּא אָמַר זֹאת מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁוּעַ כְּבָר צִוָּה עַל הַשֵּׁד לָצֵאת מִמֶּנּוּ. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הִשְׁתַּלֵּט הַשֵּׁד עַל הָאִישׁ הָאֻמְלָל, עַד כִּי גַּם כְּשֶׁאָסְרוּ אוֹתוֹ בִּכְבָלִים וּבְשַׁרְשְׁרוֹת הָיָה מְנַתֵּק אוֹתָם בְּקַלּוּת וּבוֹרֵחַ לַמִּדְבָּר, בְּכוֹחוֹ וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁד.
שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ צִוָּה עַל הָרוּחַ הַטְּמֵאָה לָצֵאת מִן הָאִישׁ; כִּי זְמַן רַב עָבַר מֵאָז שֶׁשָּׁבְתָה אוֹתוֹ. וְנִקְשָׁר הָיָה בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְנִשְׁמָר בִּכְבָלִים, וּמְנַתֵּק הָיָה אֶת כְּבָלָיו וּמוּבָל עַל-יְדֵי הַשֵּׁד אֶל הַמִּדבָּר.
Nebo přikazoval tomu duchu nečistému, aby vyšel z toho člověka. Po mnohé zajisté časy jím lomcoval, tak že býval ukován řetězy, a v poutech ostříhán, ale on polámaje okovy, býval od ďábelství puzen na poušť.
Ježíš totiž nečistému duchu přikazoval, aby z toho člověka vyšel. Neboť ho velice často zachvacoval; tehdy ho poutali řetězy a okovy a hlídali, ale on pouta vždy přerval a byl démonem hnán do pustých míst.
Παρήγγειλεν γὰρ τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ ἐξελθεῖν ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου· πολλοῖς γὰρ χρόνοις συνηρπάκει αὐτόν, καὶ ἐδεσμεῖτο ἁλύσεσιν καὶ πέδαις φυλασσόμενος, καὶ διαρρήσσων τὰ δεσμὰ ἠλαύνετο ὑπὸ τοῦ δαίμονος εἰς τὰς ἐρήμους.
פָּקֵד הוָא לֵה גֵּיר יֵשֻׁוע לרֻוחָא טַנפָא למֵפַּק מֵן בַּרנָשָׁא סַגִּי הוָא גֵּיר זַבנָא מֵן דַּשׁבֵא הוָא לֵה ומֵתֵאסַר הוָא בּשִׁשׁלָתָא וַבכֵבלֵא מֵתנטַר הוָא וַמפַסֵק הוָא אַסֻורַוהי ומֵתּדּבַר הוָא מֵן שִׁאדָא לחֻורבָּא׃
שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: "מַה שִּׁמְךָ?" הֵשִׁיב הָאִישׁ: "שְׁמִי לִגְיוֹן", שֶׁכֵּן שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ בּוֹ.
וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר מַה-שְּׁמֶךׇ וַיֹּאמֶר מַחֲנַיִם כִּי-שֵׁדִים רַבִּים שָׁכְנוּ בְּקִרְבּוֺ:
"מָה שִׁמְךָ?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת הַשֵּׁד."לִגְיוֹן," הֵשִׁיבוּ קוֹלוֹת רַבִּים, כִּי הָיוּ בּוֹ לְמַעֲשֶׂה שֵׁדִים רַבִּים.
שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: לִגְיוֹן, מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ בּוֹ.
I otázal se ho Ježíš, řka: Jakť říkají? A on řekl: Množství. Nebo bylo mnoho ďáblů vešlo do něho.
Ježíš se ho zeptal: „Jaké je tvé jméno?“ Odpověděl: „Legie,“ protože do něho vešlo mnoho zlých duchů.
Ἐπηρώτησεν δὲ αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς, λέγων, Τί σοι ἐστιν ὄνομα; Ὁ δὲ εἶπεν, Λεγεών· ὅτι δαιμόνια πολλὰ εἰσῆλθεν εἰς αὐτόν.
שַׁאלֵה דֵּין יֵשֻׁוע מַן שׁמָך אָמַר לֵה לֵגיֻון מֵטֻל דּדַיוֵא סַגִּיֵאא עַלִילִין הוַו בֵּה׃
הַשֵּׁדִים בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָרֶדֶת אֶל הַתְּהוֹם,
וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לְבִלְתִּי יְצַוֵּם לָרֶדֶת אֶל-הַתְּהוֺם:
הַשֵּׁדִים הִתְחַנְּנוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ שֶׁלֹּא יִשְׁלַח אוֹתָם לַתְּהוֹם.
וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת לַתְּהוֹם.
Tedy prosili ho, aby jim nepřikazoval odtud odjíti do propasti.
A prosili Ježíše, jen aby jim nepřikazoval odejít do pekelné propasti.
Καὶ παρεκάλει αὐτὸν ἵνα μὴ ἐπιτάξῃ αὐτοῖς εἰς τὴν ἄβυσσον ἀπελθεῖν.
ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּלָא נֵפקֻוד להֻון למִאזַל לַתהֻומָא׃
וְכֵיוָן שֶׁעֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירִים הָיָה רוֹעֶה שָׁם בָּהָר, הִתְחַנְּנוּ אֶל יֵשׁוּעַ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לְהִכָּנֵס לְתוֹכָם. הוּא הִרְשָׁה לָהֶם.
וְעֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים הָיָה רֹעֶה שָׁם בָּהָר וַיִּתְחַנְּנוּ-לוֺ לְתִתָּם לָבֹא אֶל-תּוֺכָם וַיַּנַּח לָהֶם:
בְּמִדְרוֹן הָהָר שֶׁבְּקִרְבַת מָקוֹם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים, וְהַשָּׁדַיִם הִתְחַנְּנוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ שֶׁיָּרְשָׁה לָהֶם לְהִכָּנֵס בַּחֲזִירִים. יֵשׁוּעַ הִסְכִּים,
הָיָה שָׁם עֵדֶר שֶׁל חֲזִירִים רַבִּים שֶׁרָעָה בָּהָר, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּרְשֶׁה לָהֶם לְהִכָּנֵס בַּחֲזִירִים; וְהִרְשָׁה לָהֶם.
Bylo pak tu veliké stádo vepřů, kteříž se pásli na hoře. I prosili ho, aby jim dopustil do nich vjíti. I dopustil jim.
Bylo tam veliké stádo vepřů, které se páslo na svahu hory. Démoni ho prosili, aby jim dovolil do nich vejít; on jim to dovolil.
Ἦν δὲ ἐκεῖ ἀγέλη χοίρων ἱκανῶν βοσκομένων ἐν τῷ ὄρει· καὶ παρεκάλουν αὐτὸν ἵνα ἐπιτρέψῃ αὐτοῖς εἰς ἐκείνους εἰσελθεῖν. Καὶ ἐπέτρεψεν αὐτοῖς.
אִית הוָא דֵּין תַּמָן בַּקרָא דַּחזִירֵא סַגִּיֵאא דּרָעיָא בּטֻורָא ובָעֵין הוַו מֵנֵה דּנַפֵּס להֻון דּבַחזִירֵא נֵעלֻון וַאפֵּס להֻון׃
לְאַחַר צֵאתָם מִן הָאִישׁ נִכְנְסוּ הַשֵּׁדִים בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם וְטָבַע.
וַיֵּצְאוּ הַשֵּׁדִים מִן-הָאִישׁ וַיָּבֹאוּ אֶל-תּוֺךְ הַחֲזִירִים וַיִּשְׁטֹף הָעֵדֶר בַּמּוֺרָד וַיִּטְבְּעוּ בְּתוֺךְ הַיָּם:
וְהַשָּׁדַיִם יָצְאוּ מֵהָאִישׁ וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים. מִיָּד הֵחֵל הֶעְדֵּר לְהִשְׁתּוֹלֵל, גָּלַשׁ בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל וְטֶבַע בַּיָּם.
וְיָצְאוּ הַשֵּׁדִים מִן הָאִישׁ וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים, וּפָנָה כָּל וְהָעֵדֶר יָשָׁר אֶל הַצּוּק, וְנָפְלוּ לָאֲגַם וְנֶחְנְקוּ.
I vyšedše ďáblové z toho člověka, vešli do vepřů, i hnalo se to stádo prudce s vrchu do jezera, a ztonulo.
Tu vyšli z toho člověka, vešli do vepřů, a stádo se hnalo po příkrém srázu do jezera a utopilo se.
Ἐξελθόντα δὲ τὰ δαιμόνια ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου εἰσῆλθον εἰς τοὺς χοίρους· καὶ ὥρμησεν ἡ ἀγέλη κατὰ τοῦ κρημνοῦ εἰς τὴν λίμνην, καὶ ἀπεπνίγη.
וַנפַקו שִׁאדֵא מֵן גַּברָא ועַלו בַּחזִירֵא ותֵרצַת בַּקרָא הָי כֻּלָה לַשׁקִיפָא וַנפַלו בּיַמתָא וֵאתחַנַקו׃
כִּרְאוֹתָם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ אֶת הַדָּבָר בָּעִיר וּבַכְּפָרִים.
וְהָרֹעִים בִּרְאוֺתָם אֵת אֲשֶׁר קָרָה וַיָּנוּסוּ וַיַּגִּידוּ אֶת-הַדָּבָר בָּעִיר וּבַָּׂדֶה:
מִשֶּׁרָאוּ הָרוֹעִים אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ נִמְלְטוּ בְּבֶהָלָה וְסִפְּרוּ אֶת הַדָּבָר בָּעִיר וּבַכְּפָרִים.
כְּשֶׁרָאוּ הָרוֹעִים מַה שֶּׁהָיָה, בָּרְחוּ וְסִפְּרוּ בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים.
A viděvše pastýři, co se stalo, utekli, a šedše, vypravovali to v městě i po vsech.
Když pasáci uviděli, co se stalo, utekli a donesli o tom zprávu do města i do vesnic.
Ἰδόντες δὲ οἱ βόσκοντες τὸ γεγενημένον ἔφυγον, καὶ ἀπήγγειλαν εἰς τὴν πόλιν καὶ εἰς τοὺς ἀγρούς.
כַּד חזַו דֵּין רָעַוָתָא מֵדֵּם דַּהוָא ערַקו וֵאשׁתַּעִיו בַּמדִינָתָא וַבקֻוריָא׃
הַתּוֹשָׁבִים יָצְאוּ לִרְאוֹת מַה קָּרָה. בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ מָצְאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהַשֵּׁדִים יָצְאוּ מִתּוֹכוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ וְשָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. פַּחַד מִלֵּא אֶת לִבָּם.
וַיֵּצְאוּ בְנֵי הַמָּקוֺם לִרְאוֺת אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיָּבֹאוּ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיִּמְצְאוּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ הַשֵּׁדִים מִמֶּנּוּ מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים וְדַעְתּוֺ יְשָׁרָה וְיֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּירָאוּ:
עַד מְהֵרָה נָהֲרוּ לְשֵׁם אֲנָשִׁים רַבִּים כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם. הֵם רָאוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהִיהָאֲחוּז-שֵׁדִים יוֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ, לָבוּשׁ הֵיטֵב וְשָׁפוּי בְּדַעֲתוֹ. עֵדֵי רְאִיָּה סִפְּרוּ לַבָּאִים כיצדריפא יֵשׁוּעַ אֶת הָאִישׁ, וְכֻלָּם נִמְלְאוּ פַּחַד.
וְיָצְאוּ אֲנָשִׁים לִרְאוֹת מַה שֶּׁהָיָה; וּבָאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וּמָצְאוּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ שֵׁדָיו -- לָבוּשׁ וְשָׁפוּי וְיוֹשֵׁב לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ, וּפָחֲדוּ.
I vyšli, aby viděli, co se stalo. I přišli k Ježíšovi, a nalezli člověka toho, z kteréhož ďáblové vyšli, oděného a majícího rozum, an sedí u noh Ježíšových. I báli se.
Lidé se šli podívat, co se stalo; přišli k Ježíšovi a nalezli toho člověka, z něhož vyšli démoni, jak sedí u Ježíšových nohou oblečen a chová se rozumně. A zděsili se.
Ἐξῆλθον δὲ ἰδεῖν τὸ γεγονός· καὶ ἦλθον πρὸς τὸν Ἰησοῦν, καὶ εὗρον καθήμενον τὸν ἄνθρωπον ἀφ' οὗ τὰ δαιμόνια ἐξεληλύθει, ἱματισμένον καὶ σωφρονοῦντα, παρὰ τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ· καὶ ἐφοβήθησαν.
וַנפַקו אנָשָׁא דּנֵחזֻון מֵדֵּם דַּהוָא וֵאתַו לוָת יֵשֻׁוע וֵאשׁכּחֻוהי לגַברָא הַו דַּנפַקו שִׁאדַוהי כַּד לבִישׁ וַמנַכַּף ויָתֵב לוָת רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע וַדחֵלו׃
הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפְּרוּ לָהֶם כֵּיצַד נִרְפָּא אֲחוּז הַשֵּׁדִים.
וְהָרֹאִים אֶת-הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵינֵיהֶם סִפְּרוּ לָהֶם אֵיךְ נִרְפָּא בַּעַל מְעוֺן הַשֵּׁדִים:
Luke-8-36
וְסִפְּרוּ לָהֶם אֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ, כֵּיצַד נִרְפָּא הָאִישׁ אֲחוּז הַשֵּׁדִים.
A vypravovali jim také ti, kteříž byli viděli, kterak jest ten vyproštěn, kterýž ďábelství měl.
Ti, kteří viděli, jak byl ten posedlý vysvobozen(x), jim o tom pověděli. (x) spasen
Ἀπήγγειλαν δὲ αὐτοῖς καὶ οἱ ἰδόντες πῶς ἐσώθη ὁ δαιμονισθείς.
וֵאשׁתַּעִיו להֻון אַילֵין דַּחזַו אַיכַּנָא אֵתַאסִי גַּברָא הַו דַּיוָנָא׃
וְכָל הֶהָמוֹן שֶׁבָּא מֵאֵזוֹר הַגִּרְגָּשִׁיִּים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיֵּלֵךְ מֵאִתָּם, כִּי פַּחַד גָּדוֹל נָפַל עֲלֵיהֶם. לְפִיכָךְ יָרַד לְסִירָה וְחָזַר.
וְכָל-בְּנֵי הַמָּקוֺם מֵאֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וּמִסְּבִיבֹתֶיהָ בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת מֵאִתָּם כִּי-זַלְעָפָה אֲחָזָתַם וַיֵּרֶד אֶל-כְּלִי שַׁיִט וַיָּשָׁב לְדַרְכּוֺ:
כֹּה רַב הָיָה פַּחְדָּם, עַד כִּי הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים מֵאֶרֶץ הַגַּדְרַיִם הִתְחַנְּנוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתָם לְנַפְשָׁם וְיֵלֵךְ מִשָּׁם. יֵשׁוּעַ חָזַר לַסִּירָה וְשָׁב לְמָקוֹם מִמֶּנּוּ בָּא.
וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כָּל הֲמוֹן הַגַּדְרִיִּים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מֵהֶם, כִּי פַּחַד גָּדוֹל אָחַז אוֹתָם. וְהוּא יֵשׁוּעַ עָלָה לַסְּפִינָה וְשָׁב מֵאִתָּם.
I prosilo ho všecko množství té okolní krajiny Gadarenských, aby odšel od nich; nebo bázní velikou naplněni byli. A on vstoupiv na lodí, navrátil se.
A všichni obyvatelé gerasenské krajiny prosili Ježíše, aby od nich odešel, poněvadž se jich zmocnila veliká bázeň. Vstoupil tedy na loď, aby se vrátil.
Καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν ἅπαν τὸ πλῆθος τῆς περιχώρου τῶν Γαδαρηνῶν ἀπελθεῖν ἀπ' αὐτῶν, ὅτι φόβῳ μεγάλῳ συνείχοντο· αὐτὸς δὲ ἐμβὰς εἰς τὸ πλοῖον ὑπέστρεψεν.
ובָעֵין הוַו מֵנֵה כֻּלֵה כֵּנשָׁא דּגָדרָיֵא דּנִאזַל לֵה מֵן לוָתהֻון מֵטֻל דּדֵחלתָא רַבּתָא אֵחדַּת אֵנֻון הֻו דֵּין יֵשֻׁוע סלֵק לַספִינתָּא וַהפַך מֵן לוָתהֻון׃ ס
אַךְ הָאִישׁ שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹכוֹ הַשֵּׁדִים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ,
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הַשֵּׁדִים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הִפְצִיר בּוֺ לְתִתּוֺ לִהְיוֺת אֶצְלוֺ אַךְ יֵשׁוּעַ שִׁלְּחוֺ לֵאמֹר:
הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֲחוּז-שֵׁדִים הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיָּרְשָׁה לוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו, אוּלָם יֵשׁוּעַ סֵרֵב.
וְהָאִישׁ שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ הַשֵּׁדִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ; וְשִׁלְּחוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר לוֹ:
Prosil ho pak muž ten, z kteréhož ďáblové vyšli, aby s ním byl. Ale Ježíš propustil ho, řka:
Ale ten muž, z něhož vyšli démoni, ho prosil, aby směl být s ním; on ho však poslal zpět a řekl mu:
Ἐδέετο δὲ αὐτοῦ ὁ ἀνὴρ ἀφ' οὗ ἐξεληλύθει τὰ δαιμόνια εἶναι σὺν αὐτῷ. Ἀπέλυσεν δὲ αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς λέγων,
הַו דֵּין גַּברָא דַּנפַקו מֵנֵה שִׁאדֵא בָּעֵא הוָא מֵנֵה דַּלוָתֵה נֵהוֵא וַשׁרָיהי יֵשֻׁוע וֵאמַר לֵה׃
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ שִׁלַּח אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ: "שׁוּב לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ אֱלֹהִים." הוּא הָלַךְ וְהִשְׁמִיעַ בְּכָל הָעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ.
שׁוּב אֶל-בֵּיתְךְ וְסַפֵּר אֶת-הַגְּדֹלוֺת אֲשֶׁר עָשָׂה-לְךׇ הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ וַיַּגֵּד בְּכָל-הָעִיר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה-לוֺ יֵשׁוּעַ:
"חֲזֹר לְבֵיתְךָ," אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ, "וְסֵפֶר לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ אֶת הַפֶּלֶא שֶׁאֱלֹהִים עָשָׂה לְמַעַנְךָ."הָאִישׁ הָלַךְ וְסִפֵּר בְּכָל הָעִיר אֶת הַפֶּלֶא שֶׁחוֹלֵל יֵשׁוּעַ לְמַעֲנוֹ.
חֲזֹר לְבֵיתְךָ וְסַפֵּר מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ הַאֱלֹהִים. וְהוּא הָלַךְ וְהִכְרִיז בְּכָל הָעִיר מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ.
Navrať se do domu svého, a vypravuj, kterak veliké věci učinil tobě Bůh. I odšel, po všem městě vypravuje, jak veliké věci učinil jemu Ježíš.
“Vrať se domů a vypravuj, jak veliké věci ti učinil Bůh.“ I odešel a zvěstoval po celém městě, jak veliké věci mu učinil Ježíš. ([Žalmy 126:2])
Ὑπόστρεφε εἰς τὸν οἶκόν σου, καὶ διηγοῦ ὅσα ἐποίησεν σοι ὁ θεός. Καὶ ἀπῆλθεν, καθ' ὅλην τὴν πόλιν κηρύσσων ὅσα ἐποίησεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς.
הפֻוך לבַיתָּך וֵאשׁתַּעָא מֵדֵּם דַּעבַד לָך אַלָהָא וֵאזַל ומַכרֵז הוָא בּכֻלָה מדִינתָּא מֵדֵּם דַּעבַד לֵה יֵשֻׁוע׃ ס
כַּאֲשֶׁר חָזַר יֵשׁוּעַ קִבֵּל הָעָם אֶת פָּנָיו, שֶׁכֵּן הַכֹּל חִכּוּ לוֹ.
וּבְשׁוּב יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הָעָם לְקַבֵּל פָּנָיו כִּי חִכּוּ לוֺ כֻּלָּם:
בַּגָּדָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַכִּנֶּרֶת קִבֵּל אוֹתוֹ הַקָּהָל, שֶׁכְּבָר הִמְתִּין לְיֵשׁוּעַ.
כַּאֲשֶׁר חָזַר יֵשׁוּעַ, קִבְּלוֹ הָמוֹן רַב, כִּי כֻּלָּם צִפּוּ לוֹ.
Stalo se pak, když se navrátil Ježíš, že přijal jej zástup; nebo všickni očekávali ho.
Když se Ježíš vracel, zástup ho přivítal, protože na něj už všichni čekali. ([Matouš 9:18-Matouš 9:26; Marek 5:21-Marek 5:43])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ὑποστρέψαι τὸν Ἰησοῦν, ἀπεδέξατο αὐτὸν ὁ ὄχλος· ἦσαν γὰρ πάντες προσδοκῶντες αὐτόν.
כַּד הפַך דֵּין יֵשֻׁוע קַבּלֵה כֵּנשָׁא סַגִּיָאא כֻּלהֻון גֵּיר לֵה חָירִין הוַו׃
וְהִנֵּה בָּא אִישׁ, יָאִיר שְׁמוֹ, וְהוּא רֹאשׁ בֵּית כְּנֶסֶת. הוּא נָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וּבִקֵּשׁ מִמֶנּוּ שֶׁיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ,
וְהִנֵּה אִישׁ בָּא וּשְׁמוֺ יָאִיר רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנֵּן לָבֹא אֶל-בֵּיתוֺ:
אָדָם בְּשֵׁם יָאִיר, שֶׁהָיָה רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַמְּקוֹמִי, בָּא וְנָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ. יָאִיר הִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיָּבוֹא אִתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ,
וְאִישׁ אֶחָד, אֲשֶׁר שְׁמוֹ יוֹאָרָשׁ וְהוּא רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת, נָפַל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וּבִקֵּשׁ מִמֶנּוּ שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ;
A aj, přišel muž, kterémuž jméno bylo Jairus, a ten byl kníže školy. I padna k nohám Ježíšovým, prosil ho, aby všel do domu jeho.
Tu k němu přišel muž, který se jmenoval Jairos; byl to představený synagógy. Padl Ježíšovi k nohám a úpěnlivě ho prosil, aby přišel do jeho domu,
Καὶ ἰδού, ἦλθεν ἀνὴρ ᾧ ὄνομα Ἰάειρος, καὶ αὐτὸς ἄρχων τῆς συναγωγῆς ὑπῆρχεν, καὶ πεσὼν παρὰ τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ παρεκάλει αὐτὸν εἰσελθεῖν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ·
וגַברָא חַד דַּשׁמֵה יֻואָרָשׁ רִישׁ כּנֻושׁתָּא נפַל קדָם רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע ובָעֵא הוָא מֵנֵה דּנֵעֻול לבַיתֵּה׃
כִּי בַּת יְחִידָה הָיְתָה לוֹ, כְּבַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא נָטְתָה לָמוּת. אָז הָלַךְ לְשָׁם כְּשֶׁהֲמוֹן הָעָם נִדְחָק סְבִיבוֹ.
כִּי בִּתּוֺ יְחִידָתוֺ כְּבַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה נָטְתָה לָמוּת וַיְהִי בְּלֶכְתּוֺ וַיִּדְחָקֻהוּ הֲמוֺן הָעָם:
כִּי בִּתּוֹ הַיְּחִידָה בַּת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה חָלְתָה וְעָמְדָה לָמוּת. יֵשׁוּעַ הָלַךְ עִם יָאִיר כְּשֶׁהוּא מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַקָּהָל הָרַב.
כִּי בַּת יְחִידָה הָיְתָה לוֹ, כְּבַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּקְרוֹבָה הָיְתָה לָמוּת. וּכְשֶׁהָלַךְ אִתּוֹ הוּא יֵשׁוּעַ, הָמוֹן רַב דָּחַק אוֹתוֹ.
Nebo měl dceru jedinou, asi ve dvanácti letech, a ta umírala. A když šel, tiskli jej zástupové.
protože měl jedinou dceru, asi dvanáctiletou, a ta umírala. Když tam Ježíš šel, zástupy ho velmi tísnily. ([Lukáš 7:12])
ὅτι θυγάτηρ μονογενὴς ἦν αὐτῷ ὡς ἐτῶν δώδεκα, καὶ αὕτη ἀπέθνῃσκεν. Ἐν δὲ τῷ ὑπάγειν αὐτὸν οἱ ὄχλοι συνέπνιγον αὐτόν.
בַּרתָא גֵּיר יִחִידָיתָּא אִית הוָת לֵה אַיך בַּרת שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא וקַרִיבָא הוָת לַממָת וכַד אָזֵל עַמֵה הֻו יֵשֻׁוע כֵּנשָׁא סַגִּיָאא חָבֵץ הוָא לֵה׃ ס
וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה - שֶׁהוֹצִיאָה אֶת כָּל מִחְיָתָהּ עַל רוֹפְאִים וְאִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לְרַפְּאָהּ -
וְאִשָּׁה זָבַת-דָּם אֲשֶׁר יְמֵי זֹבָהּ נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְכָל-רְכוּשָׁהּ הוֺצִיאָה לָרֹפְאִים וְיַד אָדָם לֹא הִִּׂיגָה לְהָבִיא לָהּ מַרְפֵּא:
בְּקֶרֶב הַקָּהָל הָיְתָה אִשָּׁה שֶׁסָּבְלָה מִשֶּׁטֶף דָּם כְּרוֹנִי בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הִיא הוֹצִיאָה אֶת כָּל כַּסְפָּהּ עַל רוֹפְאִים שׁוֹנִים, אוּלָם אִישׁ לֹא יָכוֹל הָיָה לְרַפֵּא אוֹתָהּ.
וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר זַב דָּמָהּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה -- אֲשֶׁר אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ הוֹצִיאָה אֵצֶל רוֹפְאִים, וְלֹא יָכְלָה לְהֵרָפֵא עַל יְדֵי אִישׁ --
Tedy žena, kteráž nemoc svou trpěla od let dvanácti, a byla na lékaře vynaložila všecken statek, a od žádného nemohla uzdravena býti,
A byla tam žena, která měla dvanáct let krvácení(y) a nikdo ji nemohl uzdravit. (y) var: + a vynaložila na lékaře všechno, co měla ([Leviticus 15:25])
Καὶ γυνὴ οὖσα ἐν ῥύσει αἵματος ἀπὸ ἐτῶν δώδεκα, ἥτις ἰατροῖς προσαναλώσασα ὅλον τὸν βίον οὐκ ἴσχυσεν ὑπ' οὐδενὸς θεραπευθῆναι,
אַנתּתָא דֵּין חדָא דַּתרִיע הוָא דּמָה שׁנִין תַּרתַּעֵסרֵא הָי דּבֵית אָסַוָתָא כֻּלֵה קֵניָנָה אַפּקַת ולָא אֵשׁכּחַת דּמֵן אנָשׁ תֵּתַאסֵא׃
הִתְקָרְבָה מֵאֲחוֹרָיו וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ. מִיָּד נֶעֱצַר זוֹב דָּמָהּ.
הָאִשָּׁה הַזֹּאת קָרְבָה אֵלָיו מֵאַחֲרָיו וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֺ וְזוֺב דָּמֶיהָ עָמַד כְּרָגַע:
הָאִשָּׁה קִרְבָה אֶל יֵשׁוּעַ מֵאָחוֹר, וּכְשֶׁנִּגְעֶה בִּכְנַף בִּגְדוֹ פָּסַק מִיָּד שֶׁטֶף הַדָּם!
הִתְקָרְבָה מֵאַחֲרָיו וְנָגְעָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וּמִיָּד נֶעֱצַר זוֹב דָּמָהּ.
Přistoupivši po zadu, dotkla se podolka roucha jeho, a hned přestala nemoc její.
Přišla zezadu a dotkla se třásní jeho šatu, a hned jí krvácení přestalo. ([Lukáš 6:19; Numeri 15:38-Numeri 15:39])
προσελθοῦσα ὄπισθεν, ἥψατο τοῦ κρασπέδου τοῦ ἱματίου αὐτοῦ· καὶ παραχρῆμα ἔστη ἡ ῥύσις τοῦ αἵματος αὐτῆς.
אֵתקַרבַת מֵן בֵּסתּרֵה וקֵרבַּת לכֵנפָא דּמָאנֵה ומֵחדָא קָמַת מַרדִּיתָא דַּדמָה׃
שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מִי זֶה שֶׁנָּגַע בִּי?" כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל הִכְחִישׁוּ, אָמַר כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי, הֲמוֹן הָעָם דּוֹחֵק וְלוֹחֵץ אוֹתְךָ!"
וְיֵשׁוּעַ שָׁאַל לֵאמֹר מִי-זֶה נָגַע-בִּי וַיְכַחֲשׁוּ כֻּלָּם אַךְ פֶּטְרוֺס עָנָה וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֺ אֲדֹנִי הֲמוֺן הָעָם לֹחֲצִים וְדֹחֲקִים אֹתְךׇ מִסָּבִיב וְאַתָּה תֹאמַר מִי-זֶה נָגַע בִּי:
"מִי נָגַע בִּי?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ.כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הִכְחִישׁוּ שֶׁנָּגְעוּ בּוֹ, וּפַטְרוּס אָמַר: "רַבִּי, כֵּיצַד אַתָּה יָכוֹל לִשְׁאֹל מִי נָגַע בְּךָ? רָאָה כַּמָּה רַבִּים הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּדְחָפִים וְנִדְחָקִים אֵלֶיךָ מִכָּל צַד!"
וְאָמַר יֵשׁוּעַ: מִי נָגַע בִּי? וְכַאֲשֶׁר כֻּלָּם הִכְחִישׁוּ, אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְאֲלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ: רַבֵּנוּ, הֲהֲמוֹנִים לוֹחֲצִים אוֹתְךָ וְדוֹחֲקִים וְאַתָּה אוֹמֵר, מִי נָּגַע בִּי?!
I řekl Ježíš: Kdo jest, ješto se mne dotekl? A když všickni zapírali, řekl Petr, a kteříž s ním byli: Mistře, zástupové tebe tisknou a tlačí, a pravíš: Kdo se mne dotekl?
Ježíš řekl: „Kdo se mne to dotkl?“ Když všichni zapírali, řekl Petr a ti, kteří byli s ním(z): „Mistře, kolem tebe jsou zástupy a tlačí se na tebe!“ (z) var: – a ti, kteří byli s ním
Καὶ εἶπεν ὁ Ἰησοῦς, Τίς ὁ ἁψάμενός μου; Ἀρνουμένων δὲ πάντων, εἶπεν ὁ Πέτρος καὶ οἱ μετ' αὐτοῦ, Ἐπιστάτα, οἱ ὄχλοι συνέχουσίν σε καὶ ἀποθλίβουσιν, καὶ λέγεις, Τίς ὁ ἁψάμενός μου;
וֵאמַר יֵשֻׁוע מַנֻו קרֵב לִי וכַד כֻּלהֻון כָּפרִין אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא וַדעַמֵה רַבַּן כֵּנשֵׁא אָלצִין לָך וחָבצִין וָאמַר אַנתּ מַנֻו קרֵב לִי׃
אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: "מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי, כִּי הִבְחַנְתִּי שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי גְּבוּרָה."
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ נָגַע בִּי אֶחָד כִּי יָדַעְתִּי בְנַפְשִׁי כִּי גְבוּרָה יָצְאָה מֵאִתִּי:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּישֶׁהוּ נָגַע בִּי בְּכַוָּנַת תְּחִלָּה, כִּי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי כּוֹחַ מַרְפֵּא."
אַךְ הוּא אָמַר: מִישֶׁהוּ נָגַע בִּי, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁגְּבוּרָה יָצְאָה מִמֶּנִּי.
I řekl Ježíš: Dotekl se mne někdo, nebo poznal jsem já, že moc ode mne vyšla.
Ale Ježíš řekl: „Někdo se mne dotkl. Já jsem poznal, že ze mne vyšla síla.“ ([Lukáš 5:17 Lukáš 6:19])
Ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἥψατό μού τις· ἐγὼ γὰρ ἔγνων δύναμιν ἐξελθοῦσαν ἀπ' ἐμοῦ.
הֻו דֵּין אֵמַר אנָשׁ קרֵב לִי אֵנָא גֵּיר יֵדעֵת דּחַילָא נפַק מֵני׃
הָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ שֶׁאֵין הִיא נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, נִגְּשָׁה בִּרְעָדָה וְנָפְלָה לְפָנָיו, וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם סִפְּרָה מַדּוּעַ נָגְעָה בּוֹ, וְכִי נִרְפְּאָה מִיָּד.
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי לֹא-נִסְתְּרָה מִנֶּגֶד עֵינָיו וַתָּבֹא בְּחֶרְדָּתָהּ וַתִּפֹּל לְפָנָיו וַתַּגֵּד לִפְנֵי כָל-הָעָם עַל-מֶה נָגְעָה בּוֺ וְכִי נִרְפְּאָה לְפֶתַע פִּתְאֹם:
כַּאֲשֶׁר נוֹכְחָה הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁוּעַ יָדַע, הֵחֵלָּה לִרְעֹד מְפַחֵד. הִיא נָפְלָה לְרַגְלָיו וְסִפְּרָה בְּאָזְנֵי כֻּלָּם מַדּוּעַ נָגְעָה בְּיֵשׁוּעַ. הִיא סִפְּרָה שֶׁנִּרְפְּאָה כָּלִיל.
וְהָאִשָּׁה, כִּרְאוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה מִמֶּנּוּ, בָּאָה בִּרְעָדָה וְהִשְׁתַּחַוְתָה לוֹ, וְאָמְרָה לְעֵיעֵי כָּל הָעָם בְּשֶׁל אֵיזוֹ סִבָּה נָגְעָה בּוֹ וְאֵיךְ מִיָּד נִרְפְּאָה.
A viduci ta žena, že by tajno nebylo, třesuci se, přistoupila a padla před ním, a pro kterou příčinu dotkla se ho, pověděla jemu přede vším lidem, a kterak jest hned uzdravena.
Když žena viděla, že se to neutají, přišla chvějíc se, padla mu k nohám a přede všemi lidmi vypověděla, proč se ho dotkla a jak byla hned uzdravena.
Ἰδοῦσα δὲ ἡ γυνὴ ὅτι οὐκ ἔλαθεν, τρέμουσα ἦλθεν, καὶ προσπεσοῦσα αὐτῷ, δι' ἣν αἰτίαν ἥψατο αὐτοῦ ἀπήγγειλεν αὐτῷ ἐνώπιον παντὸς τοῦ λαοῦ, καὶ ὡς ἰάθη παραχρῆμα.
הָי דֵּין אַנתּתָא כַּד חזָת דּלָא טעָתֵה אֵתָת כַּד רַתִּיתָא ונֵפלַת סֵגדַּת לֵה וֵאמרַת לעִין עַמָא כֻּלֵה מֵטֻל אַידָא עֵלתָא קֵרבַּת וַאיכַּנָא מֵחדָא אֵתַאסיַת׃
אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, בִּתִּי, לְכִי לְשָׁלוֹם."
וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ חִזְקִי בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֺשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֺם:
"בִּתִּי," אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ, "אֱמוּנָתְךָ רִפְּאָה אוֹתְךָ, לְכִי לְשָׁלוֹם."
וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהּ: הִתְעוֹדְדִי בִּתִּי; אֱמוּנָתֵךְ הֶחֶיְתָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלֹם.
A on řekl jí: Dobré mysli buď, dcero, víra tvá tebe uzdravila. Jdiž u pokoji.
A on jí řekl: „Dcero, tvá víra tě zachránila, jdi v pokoji.“ ([Lukáš 7:50 Lukáš 17:19 Lukáš 18:42; 1 Samuelova 1:17])
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῇ, Θάρσει, θύγατερ, ἡ πίστις σου σέσωκέν σε· πορεύου εἰς εἰρήνην.
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לָה אֵתלַבּבי בּרַתי הַימָנֻותֵכי אַחיַתֵכי זֵלי בַּשׁלָמָא סּ סּ׃
בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בָּא אִישׁ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר: "בִּתְּךָ מֵתָה, אַל תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הַמּוֹרֶה."
עֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת בָּא וַיֹּאמַר מֵתָה בִתְּךׇ וְאַל-תַּלְאֶה עוֺד אֶת-הָרַבִּי:
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁוּעַ דִּבֵּר אֶל הָאִשָּׁה, הִגִּיעַ לִמְקוֹם שָׁלִיחַ מִבֵּיתוֹ שֶׁל יָאִיר וְהוֹדִיעַ לְאָב: "בִּתְּךָ מֵתָה; אֵין צֹרֶךְ לְהַטְרִיחַ אֶת הַמּוֹרֶה."
וּבְעוֹד הוּא מְדַבֵּר, בָּא אִישׁ מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר לוֹ: מֵתָה בִּתְּךָ. אַל תַּטְרִיחַ אֶת הַמּוֹרֶה.
A když on ještě mluvil, přišel jeden od knížete školy, řka jemu: Umřela dcera tvá, nezaměstknávej Mistra.
Když ještě mluvil, přišel kdosi z domu představeného synagógy a řekl: „Tvá dcera je mrtva, už Mistra neobtěžuj.“
Ἔτι αὐτοῦ λαλοῦντος, ἔρχεταί τις παρὰ τοῦ ἀρχισυναγώγου, λέγων αὐτῷ ὅτι Τέθνηκεν ἡ θυγάτηρ σου· μὴ σκύλλε τὸν διδάσκαλον.
ועַד הֻו ממַלֵל אֵתָא אנָשׁ מֵן דּבֵית רַבּ כּנֻושׁתָּא וֵאמַר לֵה מִיתַת לָה בַּרתָך לָא תַּעמֵל למַלפָנָא׃
אַךְ יֵשׁוּעַ בְּשָׁמְעוֹ זֹאת אָמַר: "אַל תִּירָא, רַק הַאֲמֵן וְהִיא תֵּרָפֵא."
כִּשְׁמֹעַ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל-תִּירָא אַךְ-הַאֲמֵן וְלָהּ תִּהְיֶה תְּשׁוּעָה:
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת דִּבְרֵי הַשָּׁלִיחַ אָמַר אֶל הָאָב: "אַל תִּפְחַד! בֶּטַח בִּי, וּבִתֵּךְ תְּרַפֵּא."
יֵשׁוּעַ שָׁמַע וְאָמַר לַאֲבִי הַנַּעֲרָה: אַל תִּירָא; רַק הַאֲמֵן וְהִיא תִּחְיֶה.
Ale Ježíš uslyšav to, odpověděl jemu: Neboj se, věř toliko, a zdrávať bude.
Ježíš to uslyšel a řekl: „Neboj se, jen věř a bude zachráněna.“
Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἀκούσας ἀπεκρίθη αὐτῷ, λέγων, Μὴ φοβοῦ. Μόνον πίστευε, καὶ σωθήσεται.
יֵשֻׁוע דֵּין שׁמַע וֵאמַר לַאבֻוה דַּטלִיתָא לָא תֵּדחַל בַּלחֻוד הַימֵן וחָיָא׃
כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל הַבַּיִת לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִכָּנֵּס אִתּוֹ, חוּץ מִכֵּיפָא, יוֹחָנָן, יַעֲקֹב, אֲבִי הַיַּלְדָּה וְאִמָּהּ.
וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וְלֹא-נָתַן לְאִישׁ לָבֹא אִתּוֺ בִּלְתִּי לְפֶטְרוֺס וְיוֺחָנָן וְיַעֲקֹב וַאֲבִי הַיַּלְדָּה וְאִמָּהּ:
בְּהַגִּיעָם אֶל הַבַּיִת הִרְשָׁה יֵשׁוּעַ רַק לְהוֹרִים, לְפַטְרוּס, לְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן לְהִכָּנֵס לַחֲדַר הַיַּלְדָּה.
וּבָא יֵשׁוּעַ אֶל הַבַּיִת וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִכָּנֵס אִתּוֹ, אֶלָּא לְשִׁמְעוֹן וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן וְלַאֲבִי הַנַּעֲרָה וּלְאִמָּהּ.
A všed do domu, nedopustil s sebou vjíti žádnému, než Petrovi a Jakubovi a Janovi, a otci a mateři té děvečky.
Když přišel k domu, nedovolil, aby s ním někdo šel dovnitř, jen Petr, Jan a Jakub s otcem té dívky i s její matkou. ([Lukáš 9:28])
Ἐλθὼν δὲ εἰς τὴν οἰκίαν, οὐκ ἀφῆκεν εἰσελθεῖν οὐδένα, εἰ μὴ Πέτρον καὶ Ἰωάννην καὶ Ἰάκωβον, καὶ τὸν πατέρα τῆς παιδὸς καὶ τὴν μητέρα.
אֵתָא דֵּין יֵשֻׁוע לבַיתָּא ולָא שׁבַק לאנָשׁ דּנֵעֻול עַמֵה אֵלָא לשֵׁמעֻון וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן ולַאבֻוה דַּטלִיתָא ולֵאמָה׃
הַכֹּל בָּכוּ וְקוֹנְנוּ עָלֶיהָ, אַךְ הוּא אָמַר: "אַל תִּבְכּוּ, הִיא לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה."
וְכֻלָּם בֹּכִים וְסֹפְדִים לָהּ וְהוּא אָמַר אַל-תִּבְכּוּ כִּי הִיא לֹא מֵתָה כִּי אִם-יְשֵׁנָה:
הַבַּיִת הָיָה מָלֵא אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְהִתְאַבֵּל וְלִבְכּוֹת עַל מוֹתָהּ, אוּלָם יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּבְכּוּ; הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה, הִיא רַק יְשֵׁנָה."
וְכֻלָּם בָּכוּ וְסָפְדוּ עָלֶיהָ, אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: אַל תִּבְכּוּ, כִּי לֹא מֵתָה, אֶלָּא יְשֵׁנָה הִיא.
Plakali jí pak všickni a kvílili. A on řekl: Neplačtež. Neumřelať, ale spí.
Všichni nad mrtvou plakali a naříkali. On řekl: „Neplačte. Nezemřela, ale spí.“ ([Lukáš 7:13; Jan 11:11])
Ἔκλαιον δὲ πάντες, καὶ ἐκόπτοντο αὐτήν. Ὁ δὲ εἶπεν, Μὴ κλαίετε· οὐκ ἀπέθανεν, ἀλλὰ καθεύδει.
כֻּלהֻון דֵּין בָּכֵין הוַו ומַרקדִין עלֵיה יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לָא תֵּבכֻּון לָא גֵּיר מִיתַת אֵלָא דַּמכָּא הי׃
הֵם צָחֲקוּ לוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁהִיא מֵתָה.
וַיִּלְעֲגוּ לוֺ כִּי הֵם יָדְעוּ כִּי-מֵתָה:
אַךְ הָאֲבֵלִים לָעֲגוּ לְיֵשׁוּעַ, כִּי יָדְעוּ שֶׁהִיא מֵתָה.
וְצָחֲקוּ לוֹ, כִּי יָדְעוּ שֶׁהִיא מֵתָה. אֲבָל הוּא הוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד הַחוּצָה,
I posmívali se jemu, vědouce, že umřela.
Posmívali se mu, protože věděli, že zemřela.
Καὶ κατεγέλων αὐτοῦ, εἰδότες ὅτι ἀπέθανεν.
וגָחכִּין הוַו עלַוהי דּיָדעִין דּמִיתַת לָה׃
אוּלָם הוּא אָחַז בְּיָדָהּ וְקָרָא: "יַלְדָּה, קוּמִי!"
וְהוּא הוֺצִיא אֶת-כֻּלָּם מִן הַבָּיִת וְהֶחֱזִיק בְּיָדָהּ וַיִּקְרָא לֵאמֹר קוּמִי לָךְ נַעֲרָה:
יֵשׁוּעַ אָחַז בְּיַד הַיַּלְדָּה וְקָרָא: "קוֹמִי, יָלַדְתִּי!"
וְאֲחָזָהּ בְּיָדָהּ, וְקָרָא לָהּ וְאָמַר: נַעֲרָה, קוּמִי!
On pak vyhnav ven všecky, a ujav ruku její, zvolal, řka: Děvečko, vstaň.
On však(a) ji vzal za ruku a zvolal: „Dcerko, vstaň!“ (a) var: + všechny vyhnal ven ([Lukáš 7:14])
Αὐτὸς δὲ ἐκβαλὼν ἔξω πάντας, καὶ κρατήσας τῆς χειρὸς αὐτῆς, ἐφώνησεν λέγων, Ἡ παῖς ἔγειρου.
הֻו דֵּין אַפֵּק לכֻלנָשׁ לבַר וַאחדָּה בִּאידָה וַקרָה וֵאמַר טלִיתָא קֻומי׃
אָז שָׁבָה רוּחָהּ וְהִיא קָמָה מִיָּד. צִוָּה יֵשׁוּעַ: "תְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל!"
וַתָּשָׁב רוּחָהּ אֵלֶיהָ וַתָּקָם פִּתְאֹם וַיְצַו לָתֶת-לָהּ לֶאֱכֹל:
בְּאוֹתוֹ רֶגַע רוּחָהּ שֶׁבָּהּ אֵלֶיהָ וְהִיא קָמָה עַל רַגְלֶיהָ. "תְּנוּ לָהּ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל!" פַּקָּד יֵשׁוּעַ.
וְשָׁבָה רוּחָהּ וְמִיָּד קָמָה; וְצִוָּה שֶׁיִּתְּנוּ לָהּ לֶאֱכֹל.
I navrátil se duch její, a vstala hned. I kázal jí dáti jísti.
Tu se jí život(b) vrátil a hned vstala. Nařídil, aby jí dali něco k jídlu. (b) ř: duch, dech
Καὶ ἐπέστρεψεν τὸ πνεῦμα αὐτῆς, καὶ ἀνέστη παραχρῆμα· καὶ διέταξεν αὐτῇ δοθῆναι φαγεῖν.
והֵפכַּת רֻוחָה ומֵחדָא קָמַת וַפקַד דּנֵתּלֻון לָה למֵאכַל׃
הוֹרֶיהָ הִשְׁתּוֹמְמוּ, אַךְ הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה.
וַיִּתְפַּלְּאוּ אֲבוֺתֶיהָ עַד-מְאֹד וְהוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי הַגֵּד לְאִישׁ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה:
הוֹרֶיהָ הִתְפַּלְּאוּ מְאוֹד, אוּלָם יֵשׁוּעַ צִוָּה עֲלֵיהֶם לֹא לְסַפֵּר לָאִישׁ אֶת אֲשֶׁר קָרָה.
וְתָמְהוּ הוֹרֶיהָ, אַךְ הוּא הִזְהִר אוֹתָם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה.
I divili se náramně rodičové její. A on jim kázal, aby žádnému nepravili o tom, co se bylo stalo.
Jejích rodičů se zmocnil úžas. On jim však přikázal, aby nikomu neříkali, co se stalo. ([Lukáš 5:14 Lukáš 9:21])
Καὶ ἐξέστησαν οἱ γονεῖς αὐτῆς· ὁ δὲ παρήγγειλεν αὐτοῖς μηδενὶ εἰπεῖν τὸ γεγονός.
וַתמַהו אַבָהֵיה הֻו דֵּין זַהַר אֵנֻון דַּלאנָשׁ לָא נִאמרֻון מָא דַּהוָא׃ ס
לְאַחַר שֶׁכִּנֵּס אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְנָתַן לָהֶם כֹּחַ וְסַמְכוּת עַל כָּל הַשֵּׁדִים, וְגַם לְרַפֵּא מַחֲלוֹת,
וַיִּקְרָא אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וּמֶמְשָׁלָה עַל-כָּל-רוּחוֺת רָעוֺת וְלִרְפֹּא כָּל-מַחֲלָה:
יוֹם אֶחָד קָרָא אֵלָיו יֵשׁוּעַ אֶת שְׁנֵים-עָשָׂר תַּלְמִידָיו, וְהֶעֱנִיק לָהֶם סַמְכוּת וְכֹחַ לְגָרֵשׁ שֶׁדִּיםוֹלְרְפָא מַחֲלוֹת.
וְקָרָא יֵשׁוּעַ לַשְּׁנֵים-עָשָׂר שֶׁלּוֹ וְנָתַן לָהֶם גְּבוּרָה וְשִׁלְטוֹן עַל כָּל הַשֵּׁדִים, וּלְרַפֵּא מַחֲלוֹת;
I svolav dvanácte učedlníků svých, dal jim sílu a moc nad všelikým ďábelstvím, a aby neduhy uzdravovali.
Ježíš svolal svých Dvanáct(c) a dal jim sílu a moc vyhánět všechny démony a léčit nemoci. (c) var: + apoštolů ([Matouš 10:5-Matouš 10:15; Marek 6:7-Marek 6:13])
Συγκαλεσάμενος δὲ τοὺς δώδεκα, ἔδωκεν αὐτοῖς δύναμιν καὶ ἐξουσίαν ἐπὶ πάντα τὰ δαιμόνια, καὶ νόσους θεραπεύειν.
וַקרָא יֵשֻׁוע לַתרֵעסַרתֵּה ויַהב להֻון חַילָא ושֻׁולטָנָא עַל כֻּלהֻון שִׁאדֵא וכֻורהָנֵא למַאסָיֻו׃
שָׁלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים.
וַיִּשְׁלָחֵם לִקְרֹא אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְהָקִים אֶת-הַחוֺלִים:
לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח אוֹתָם לְסַפֵּר לְכֻלָּם עַל בּוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים.
וְשָׁלַח אוֹתָם לְהַכְרִיז אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים.
I poslal je, aby kázali království Boží, a uzdravovali nemocné.
Poslal je zvěstovat Boží království a uzdravovat.
Καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς κηρύσσειν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, καὶ ἰᾶσθαι τοὺς ἀσθενοῦντας.
ושַׁדַּר אֵנֻון למַכרָזֻו מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא וַלמַאסָיֻו כּרִיהֵא׃ ס
אָמַר לָהֶם: "אַל תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ, לֹא מַקֵּל וְלֹא תַּרְמִיל, לֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף, וְלֹא שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת לְאִישׁ.
וַיְצַו אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לֹא תִקְחוּ מְאוּמָה לַדָּרֶךְ לֹא מַטֶּה וְלֹא יַלְקוּט וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶסֶף וְלֹא חֲלִיפוֺת בְּגָדִים:
"אַל תִּקְּחוּ אִתְּכֶם דָּבָר," הוֹרָה לָהֶם יֵשׁוּעַ. "אַל תִּקְּחוּ אִתְּכֶם מַקֵּל הֲלִיכָה, תַּרְמִיל, מָזוֹן, כֶּסֶף וְאַף לֹא בְּגָדִים לְהַחְלָפָה.
וְאָמַר לָהֶם: אַל תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ, לֹא מַקֵּל וְלֹא תַּרְמִיל, וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶּסֶף; וְאַל תִּהְיֶינָה לָכֶם שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת.
A řekl jim: Nic nebeřte na tu cestu, ani hůlky, ani mošny, ani chleba, ani peněz, ani po dvou sukních mívejte.
A řekl jim: „Nic si neberte na cestu, ani hůl ani mošnu ani chléb ani peníze ani dvoje šaty. ([Lukáš 10:4-Lukáš 10:12])
Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Μηδὲν αἴρετε εἰς τὴν ὁδόν· μήτε ῥάβδους, μήτε πήραν, μήτε ἄρτον, μήτε ἀργύριον, μήτε ἀνὰ δύο χιτῶνας ἔχειν.
וֵאמַר להֻון מֵדֵּם לָא תֵּשׁקלֻון לֻאורחָא לָא שַׁבטָא ולָא תַּרמָלָא ולָא לַחמָא ולָא כֵּספָּא ולָא תַּרתֵּין כֻּותִּיניָן נֵהויָן לכֻון׃
כָּל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלָיו, שָׁם תֵּשְׁבוּ וּמִשָּׁם תֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ.
וּבַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ שָׁם תִּשְׁכְּנוּ וּמִשָּׁם תֵּצֵאוּ:
בְּכָל עִיר אוֹ כְּפַר הִתְאָרְחוּ בְּבַיִת אֶחָד בִּלְבַד.
וּלְאֵיזֶה בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ, שָׁם הֱיוּ וּמִשָּׁם צְאוּ.
A do kteréhožkoli domu vešli byste, tu zůstaňte, a odtud vyjděte.
Když přijdete do některého domu, tam zůstávejte a odtud vycházejte.
Καὶ εἰς ἣν ἂν οἰκίαν εἰσέλθητε, ἐκεῖ μένετε, καὶ ἐκεῖθεν ἐξέρχεσθε.
ולַאינָא בַּיתָּא דּעָאלִין אנתֻּון לֵה תַּמָן הוַו ומֵן תַּמָן פֻּוקו׃
וְכָל אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ מִן הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת נֶגְדָּם."
וְהָיָה אִם לֹא יַאַסְפוּ אֶתְכֶם הַבָּיְתָה צְאוּ מִן-הָעִיר הַהִיא וּנְעַרְתֶּם אֶת-הֶאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם:
אִם הַתּוֹשָׁבִים לֹא יַקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵיכֶם, צְאוּ מֵאוֹתָהּ עִיר וְנָעֲרוּ אֶת הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיכֶם, כְּסִימָן לְכָךְ שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵיכֶם וְהִזְהַרְתֶּם אוֹתָם."
וּמִי שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים אֶתְכֶם -- בְּצֵאתְכֶם מִן הָעִיר הַהִיא, גַּם אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵיכֶם נַעֲרוּ עֲלֵיהֶם לְעֵדוּת.
A kteříž by vás koli nepřijali, vyjdouce z města toho, také i ten prach z noh svých vyrazte na svědectví proti nim.
A když vás někde nepřijmou, odejděte z onoho města a setřeste prach ze svých nohou na svědectví proti nim.“ ([Skutky apoštolské 13:51])
Καὶ ὅσοι ἐάν μὴ δέξωνται ὑμᾶς, ἐξερχόμενοι ἀπὸ τῆς πόλεως ἐκείνης καὶ τὸν κονιορτὸν ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν ἀποτινάξατε εἰς μαρτύριον ἐπ' αὐτούς.
וַלמַן דּלָא מקַבּלִין לכֻון מָא דּנָפקִין אנתֻּון מֵן מדִינתָּא הָי אָף חֵלָא מֵן רֵגלַיכֻּון פֵּצו עלַיהֻון לסָהדֻּותָא׃ ס
הֵם יָצְאוּ וְעָבְרוּ בַּכְּפָרִים כְּשֶׁהֵם מְבַשְֹרִים אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּמְרַפְּאִים בְּכָל מָקוֹם.
וַיֵּצְאוּ וַיַּעַבְרוּ בִכְפָרִים וּבְכָל-מָקוֺם קֹרִאים אֶת-הַבְּשׂוֺרָה וְרֹפְאִים אֶת-הַחוֺלִים:
הַתַּלְמִידִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וּבַעֲבָרָם מֵעִיר לָעִיר וּמִכְּפַר לַכְּפָר בִּשְּׂרוּ אֶת דָּבָר אֱלֹהִים וְרִפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים.
וְיָצְאוּ הַשְּׁלִיחִים וְסָבְבוּ בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים, וּבִשְּׂרוּ וְרִפְּאוּ בְּכָל מָקוֹם.
I vyšedše, chodili po městečkách vůkol, zvěstujíce evangelium, a uzdravujíce všudy.
Vydali se na cestu, chodili od vesnice k vesnici, přinášeli všude radostnou zvěst a uzdravovali.
Ἐξερχόμενοι δὲ διήρχοντο κατὰ τὰς κώμας, εὐαγγελιζόμενοι καὶ θεραπεύοντες πανταχοῦ.
וַנפַקו שׁלִיחֵא ומֵתכַּרכִּין הוַו בּקֻוריָא ובַמדִינָתָא וַמסַבּרִין הוַו ומַאסֵין בּכֻל דֻּוךְּ׃ ס
הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע שָׁמַע עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה וְנִתְמַלֵּא מְבוּכָה, מִשּׁוּם שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים אָמְרוּ: "יוֹחָנָן קָם מִבֵּין הַמֵּתִים."
וְהוֺרְדוֺס טֶטְרַרְךְ שָׁמַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַתִּפָּעֶם רוּחוֺ כִּי-יֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ יוֺחָנָן קָם מִן-הַמֵּתִים:
כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַשְּׁמוּעוֹת עַל כּוֹחוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ לְאָזְנֵי הַמּוֹשֵׁל הוֹרְדּוֹס, הוּא נִמְלָא מְבוּכָה וּדְאָגָה, כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ: "זֶהוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שֶׁקָּם לִתְחִיָּה!"
וְשָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר-הָרֹבַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל-יָדוֹ וְהִתְפַּלֵּא, מִשּׁוּם שֶׁאֲחָדִים אָמְרוּ כִּי יוֹחָנָן קָם מִבֵּין הַמֵּתִים.
Uslyšel pak Heródes čtvrták o všech věcech, kteréž se dály od něho. I rozjímal to v mysli své, proto že bylo praveno od některých, že by Jan vstal z mrtvých,
Tetrarcha Herodes slyšel o všem, co se dálo, ale nevěděl, co si má myslit, poněvadž někteří říkali, že Jan vstal z mrtvých, ([Matouš 14:1-Matouš 14:12; Marek 6:14-Marek 6:29 Lukáš 9:19])
Ἤκουσεν δὲ Ἡρῴδης ὁ τετράρχης τὰ γινόμενα ὑπ' αὐτοῦ πάντα· καὶ διηπόρει, διὰ τὸ λέγεσθαι ὑπό τινων ὅτι Ἰωάννης ἐγήγερται ἐκ νεκρῶν·
שׁמַע דֵּין הֵרָודֵס טֵטרַרכַא כֻּלהֵין דּהָויָן הוַי בִּאידֵה ומֵתּדַּמַר הוָא מֵטֻל דָּאמרִין הוַו אנָשִׁין דּיֻוחַנָן קָם מֵן בֵּית מִיתֵא׃
אֲחֵרִים אָמְרוּ: "אֵלִיָּהוּ הוֹפִיעַ", וַאֲחֵרִים אָמְרוּ שֶׁאַחַד הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם לִתְחִיָּה.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי נִגְלָה אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי קָם נָבִיא אֶחָד מִן-הַנְּבִיאִים הַקַּדְמֹנִים:
אוֹ: "הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!" הָיוּ שֶׁאָמְרוּ: "זֶהוּ אֶחָד הַנְּבִיאִים שֶׁקָּם לִתְחִיָּה!."
אֲחֵרִים אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ נִרְאָה, וַאֲחֵרִים -- נָבִיא מִן הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם.
A od jiných, že by se Eliáš zjevil, od některých pak, že by jeden z proroků starých vstal.
jiní, že se zjevil Eliáš, a jiní zase, že vstal jeden z dávných proroků.
ὑπό τινων δὲ ὅτι Ἠλίας ἐφάνη· ἄλλων δὲ ὅτι Προφήτης εἷς τῶν ἀρχαίων ἀνέστη.
אחרָנֵא דֵּין אָמרִין הוַו דִּאלִיָא אֵתחזִי וַאחרָנֵא דַּנבִיָא מֵן נבִיֵא קַדמָיֵא קָם׃
אַךְ הוֹרְדוֹס אָמַר: "אֶת יוֹחָנָן הֲרֵי אֲנִי עָרַפְתִּי, וּמִי זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?" הוּא הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת אוֹתוֹ.
וַיֹּאמֶר הוֺרְדוֺס הֵן רֹאשׁ יוֺחָנָן נָשָׂאתִי מֵעָלָיו וּמִי-אֵפוֺא הוּא אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ עָלָיו כָּזֹאת וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֺתוֺ:
"יוֹחָנָן?" תַּמָּה הוֹרְדּוֹס. "הֲרֵי כָּרַתִּי אֶת רֹאשׁוֹ, אָז מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁעָלָיו אֲנִי שׁוֹמֵעַ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת?" וְהוֹרְדּוֹס חִפֵּשׂ דֶּרֶךְ לִפְגֹּשׁ אֶת יֵשׁוּעַ.
וְאָמַר הוֹרְדוֹס: אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן אֲנִי כָּרַתִּי, אַךְ מִיהוּ זֶה אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ אֲנִי עָלָיו אֶת אֵלֶּה? וְרָצָה לִרְאוֹתוֹ.
I řekl Heródes: Jana jsem já sťal. Kdož pak jest tento, o kterémž já slyším takové věci? I žádostiv byl ho viděti.
Herodes řekl: „Jana jsem přece dal stít. Kdo to tedy je, že o něm slyším takové věci?“ A přál si ho vidět. ([Lukáš 23:8])
Καὶ εἶπεν Ἡρῴδης, Ἰωάννην ἐγὼ ἀπεκεφάλισα· τίς δὲ ἐστιν οὗτος, περὶ οὗ ἐγὼ ἀκούω τοιαῦτα; Καὶ ἐζήτει ἰδεῖν αὐτόν.
וֵאמַר הֵרָודֵס רִשֵׁה דּיֻוחַנָן אֵנָא פֵּסקֵת מַנֻו דֵּין הָנָא דּהָלֵין שָׁמַע אנָא עלַוהי וצָבֵא הוָא דּנֵחזֵיוהי סס׃
כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים סִפְּרוּ לְיֵשׁוּעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ. הוּא לָקַח אוֹתָם וְיָצָא אִתָּם לְבַד לְכִוּוּן עִיר הַנִּקְרֵאת בֵּית צַיְדָא.
וּבְשׁוּב הַשְּׁלִיחִים הִגִּידוּ לוֺ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּקָּחֵם וַיֵּלֶךְ עִמָּהֶם לְבַדָּם אֶל-עִיר הַנִּקְרֵאת בֵּית-צָיְדָה:
לְאַחַר שֶׁחָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים וְדִוְּחוּ לְיֵשׁוּעַ עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, הוּא עָזַב אֶת הַקָּהָל אִתָּם וְהֵם הָלְכוּ יַחַד לְבֵית-צֵידָה כְּדֵי לִהְיוֹת לְבַדָּם.
וְכַאֲשֶׁר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים, סִפְּרוּ לְיֵשׁוּעַ כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ; וְלָקַח אוֹתָם לְבַדָּם לְאֵזוֹר שׁוֹמֵם שֶׁל בֵּית-צַיְדָה.
Vrátivše se pak apoštolé, vypravovali jemu, cožkoli činili. A pojav je, odšel soukromí na místo pusté města řečeného Betsaida.
Když se apoštolové navrátili, vypravovali Ježíšovi, co všechno činili. Vzal je s sebou a odešli sami do města(d) Betsaidy. (d) var: na pusté místo u města ([Matouš 14:13-Matouš 14:21; Marek 6:30-Marek 6:44; Jan 6:1-Jan 6:15])
Καὶ ὑποστρέψαντες οἱ ἀπόστολοι διηγήσαντο αὐτῷ ὅσα ἐποίησαν. Καὶ παραλαβὼν αὐτούς, ὑπεχώρησεν κατ' ἰδίαν εἰς τόπον ἔρημον πόλεως καλουμένης Βηθσαϊδάν.
וכַד הפַכו שׁלִיחֵא אֵשׁתַּעִיו ליֵשֻׁוע כֻּלמֵדֵּם דַּעבַדו וַדבַר אֵנֻון בַּלחֻודַיהֻון לַאתרָא חֻורבָּא דּבֵית־צַיָדָּא׃ ס
כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַהֲמוֹן הָעָם הָלְכוּ אַחֲרָיו. הוּא קִבֵּל אוֹתָם, דִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְרִפֵּא אֶת הַזְּקוּקִים לְרִפּוּי.
וַהֲמוֺן הָעָם יָדְעוּ וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו וְהוּא קִבֵּל פְּנֵיהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְרָפוֺא אֶת-הַדֹּרְשִׁים לְהֵרָפֵא:
אֲבָל הַהֲמוֹנִים גִּלּוּ לְאָן יֵשׁוּעַ הָלַךְ וְהָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו. יֵשׁוּעַ קִבֵּל אוֹתָם בַּחֲמִימוּת וְלִמֵּד אוֹתָם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. הוּא גַּם רִפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶׁבֵּינֵיהֶם.
וְהַהֲמוֹנִים, לִכְשֶׁיָּדְעוּ, הָלְכוּ אַחֲרָיו; וְקִבֵּל אוֹתָם, וְדִּבֵּר אִתָּם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. וְאֶת הַצְּרִיכִים לְרִפּוּי רִפֵּא.
Zvěděvše pak zástupové, šli za ním; i přijal je, a mluvil jim o království Božím, a ty, kteříž uzdravení potřebovali, uzdravoval.
Když to zástupy zpozorovaly, šly za ním; on je přijal, mluvil jim o Božím království a uzdravoval ty, kteří to potřebovali.
Οἱ δὲ ὄχλοι γνόντες ἠκολούθησαν αὐτῷ· καὶ δεξάμενος αὐτούς, ἐλάλει αὐτοῖς περὶ τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ, καὶ τοὺς χρείαν ἔχοντας θεραπείας ἰᾶτο.
כֵּנשֵׁא דֵּין כַּד יִדַעו אֵזַלו בָּתרֵה וקַבֵּל אֵנֻון וַממַלֵל הוָא עַמהֻון עַל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא ולַאילֵין דַּסנִיקִין הוַו עַל אָסיֻותָא מַאסֵא הוָא׃ ס
הַיּוֹם נָטָה לַעֲרֹב וְהַשְּׁנֵים־עָשָׂר נִגְּשׁוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: "שְׁלַח נָא אֶת הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל הַיִּשּׁוּבִים וְהַכְּפָרִים שֶׁמִּסָּבִיב כְּדֵי לָלוּן וּלְהַשִֹיג אֹכֶל, כִּי פֹּה נִמְצָאִים אָנוּ בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם."
וְכַאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֺם לַעֲרֹב וַיָּבֹאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח אֶת-הֲמוֺן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל-הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן מִסָּבִיב לִמְצֹא אֹכֶל וּמָקוֺם לָלוּן כִּי-פֹה בְמָקוֺם שָׁמֵם אֲנָחְנוּ:
לִפְנוֹת עֶרֶב נִגְּשׁוּ שְׁנֵים-עָשָׂר הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְהֵאִיצוּ בּוֹ לִשְׁלֹחַ אֶת הַקָּהָל אֶל הַכְּפָרִים וְהַמְּשָׁקִים שֶׁבַּסְּבִיבָה כְּדֵי לִקְנוֹת אֹכֶל וּלְחַפֵּשׂ מְקוֹם לִינָה, כִּי הָאֵזוֹר שֶׁבּוֹ הָיוּ הָיָה שׁוֹמֵם לְגַמְרֵי.
כְּשֶׁהֵחֵל הַיּוֹם לִנְטוֹת, נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ לוֹ: שַׁלַּח אֶת הַהֲמוֹנִים שֶׁיֵּלְכוּ לַכְּפָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֵנוּ וְלַמְּשָׁקִים, לָלוּן בָּהֶם וְלִמְצֹא לָהֶם אֹכֶל, כִּי בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם אָנוּ.
Den pak počal se nachylovati. I přistoupivše dvanácte, řekli jemu: Propusť zástupy, ať rozejdouce se do městeček okolních a do vesnic, jdou a hledají pokrmů, nebo jsme tuto na místě pustém.
Schylovalo se k večeru. Tu k němu přistoupilo dvanáct učedníků a řekli: „Propusť zástup, ať jdou do okolních vesnic a dvorů opatřit si nocleh a něco k jídlu, protože jsme zde na pustém místě.“
Ἡ δὲ ἡμέρα ἤρξατο κλίνειν· προσελθόντες δὲ οἱ δώδεκα εἶπον αὐτῷ, Ἀπόλυσον τὸν ὄχλον, ἵνα ἀπελθόντες εἰς τὰς κύκλῳ κώμας καὶ τοῦς ἀγροὺς καταλύσωσιν, καὶ εὕρωσιν ἐπισιτισμόν· ὅτι ὧδε ἐν ἐρήμῳ τόπῳ ἐσμέν.
כַּד דֵּין שׁרִי יַומָא למֵצלָא קרֵבו תַּלמִידַוהי וָאמרִין לֵה שׁרִי לכֵנשֵׁא דּנִאזֻלון לקֻוריָא דַּחדָרַין וַלכַפרֻונֵא דּנֵשׁרֻון בּהֻון ונֵשׁכּחֻון להֻון סַיבָּרתָּא מֵטֻל דּבַאתרָא חֻורבָּא אִיתַין׃
אָמַר לָהֶם: "תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל", אַךְ הֵם אָמְרוּ: "אֵין לָנוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָגִים, אֶלָּא אִם כֵּן נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ וְנִקְנֶה אֹכֶל לְכָל הָעָם הַזֶּה";
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ לֹא נִמְצָא אִתָּנוּ בִּלְתִּי חֲמִשָּׁה לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם אוֺ הֲנֵלֵךְ לִקְנוֺת אֹכֶל לְכָל-הָעָם הַזֶּה:
"אַתֶּם תַּאֲכִילוּ אוֹתָם!" אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו."בְּמָה?" שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים בְּתִמָּהוֹן. "יֵשׁ לָנוּ רַק חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָּגִים. הַאִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ לִקְנוֹת אֹכֶל לְכָל הֶהָמוֹן הַזֶּה?"
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל. אַךְ הֵם אָמְרוּ: אֵין לָנוּ יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה לְחָמִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אֶלָּא אִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה אֹכֶל לְכָל הָעָם הַזֶּה;
I řekl jim: Dejte vy jim jísti. A oni řekli: Nemámeť víc než pět chlebů a dvě rybě, leč bychom my snad šli a nakoupili na tento všecken lid pokrmů?
On jim řekl: „Dejte jim jíst vy!“ Řekli mu: „Nemáme víc než pět chlebů a dvě ryby; nebo snad máme jít a nakoupit pokrm pro všechen tento lid?“
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν. Οἱ δὲ εἶπον, Οὐκ εἰσὶν ἡμῖν πλεῖον ἢ πέντε ἄρτοι καὶ ἰχθύες δύο, εἰ μήτι πορευθέντες ἡμεῖς ἀγοράσωμεν εἰς πάντα τὸν λαὸν τοῦτον βρώματα.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע הַבו להֻון אַנתֻּון למֵאכַל הֵנֻון דֵּין אָמרִין לַיתּ לַן יַתִּיר מֵן חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין אֵלָא אֵן אֵזַלנַן וַזבַנַן סַיבָּרתָּא להָנָא כֻּלֵה עַמָא׃
כִּי הָיוּ שָׁם כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲנָשִׁים. עָנָה וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם בִּקְבוּצוֹת, כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בְּכָל קְבוּצָה."
אֲשֶׁר הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי-אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו הוֺשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֺת שׁוּרוֺת כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בַּשּׁוּרָה:
כַּחֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים אִישׁ הָיוּ שָׁם (לֹא כּוֹלֵל נָשִׁים וִילָדִים)."אָמְרוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּשׁוּרוֹת שֶׁל חֲמִשִּׁים אִישׁ," הוֹרָה יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו.
שֶׁכֵּן הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲנָשִׁים. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם חֲבוּרוֹת, חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בַּחֲבוּרָה.
Nebo bylo mužů okolo pěti tisíců. I řekl učedlníkům svým. Rozkažte se jim posaditi v každém řadu po padesáti.
Bylo tam asi pět tisíc mužů. Řekl svým učedníkům: „Usaďte je ve skupinách asi po padesáti.“
Ἦσαν γὰρ ὡσεὶ ἄνδρες πεντακισχίλιοι. Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, Κατακλίνατε αὐτοὺς κλισίας ἀνὰ πεντήκοντα.
הָוֵין הוַו גֵּיר אַיך חַמשָׁא אַלפִין גַּברִין אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַסמֵכו אֵנֻון סמָכֵא חַמשִׁין אנָשִׁין בַּסמָכָא׃
כָּךְ עָשׂוּ וְהוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם.
וַיַּעֲשׂוּ-כֵן וַיּוֺשִׁיבוּ אֶת-כֻּלָּם:
הַתַּלְמִידִים עָשׂוּ כִּדְבָרָיו וְהוֹשִׁיבוֹ אֶת הַקָּהָל.
וְעָשׂוּ כֵן הַתַּלְמִידִים, וְהוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם.
I učinili tak, a posadili se všickni.
Učinili to a rozsadili je všechny.
Καὶ ἐποίησαν οὕτως, καὶ ἀνέκλιναν ἅπαντας.
וַעבַדו הָכוָת תַּלמִידֵא וַאסמֵכו לכֻלהֻון׃
לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ עֲלֵיהֶם, בָּצַע אוֹתָם וּנְתָנָם לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָעָם.
וַיִּקַּח אֶת-חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם וְאֶת-שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִָּּׂא עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיְבָרֵךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵי הָעָם:
יֵשׁוּעַ לָקַח אֶת חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, הִבִּיט לַשָּׁמַיִם וּבֵרֵךְ עַל הַמָּזוֹן. לְאַחַר מִכֵּן פָּרַס אֶת הַלֶּחֶם, חָתַךְ אֶת הַדָּגִים וְהִגִּישׁ לְתַלְמִידָיו שֶׁיְּחַלְּקוּ לָעָם.
וְלָקַח יֵשׁוּעַ אֶת חֲמֵשֶׁת הַלְּחָמִים וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וְהִבִּיט הַשָּׁמַיְמָה, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לְתַלְמִידָיו שֶׁיָּשִׂימוּ לִפְנֵי הַהֲמוֹנִים.
A vzav těch pět chlebů a ty dvě rybě, vzhlédl v nebe, a dobrořečil jim, i lámal, a rozdával učedlníkům, aby kladli před zástup.
Potom vzal těch pět chlebů a dvě ryby, vzhlédl k nebi, vzdal díky, lámal a dával učedníkům, aby je předložili zástupu. ([Lukáš 22:19 Lukáš 24:30])
Λαβὼν δὲ τοὺς πέντε ἄρτους καὶ τοὺς δύο ἰχθύας, ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανόν, εὐλόγησεν αὐτούς, καὶ κατέκλασεν, καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς παρατιθέναι τῷ ὄχλῳ.
וַנסַב יֵשֻׁוע הָנֻון חַמשָׁא לַחמִין וַתרֵין נֻונִין וחָר בַּשׁמַיָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב לתַלמִידַוהי דַּנסִימֻון לכֵנשֵׁא׃
הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר לָהֶם נֶאֶסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים.
וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מִן-הַפְּתוֺתִים הַנּוֺתָרִים לָהֶם:
כֻּלָּם אָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ, וְכַאֲשֶׁר אָסְפוּ אֶת הַפֵּרוּרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִלְּאוּ שְׁנֵים-עָשָׂר סָלִים.
וְאָכְלוּ כֻּלָּם וְשָׂבְעוּ. וְלָקְחוּ אֶת הַפְּתוֹתִים שׁהוֹתִירוּ, שְׁנֵים-עָשָׂר סַלִּים.
I jedli, a nasyceni jsou všickni. A sebráno jest, což jim bylo ostalo drobtů, dvanácte košů.
A jedli a nasytili se všichni. A sebralo se zbylých nalámaných chlebů dvanáct košů. ([2 Královská 4:44; Žalmy 78:29])
Καὶ ἔφαγον καὶ ἐχορτάσθησαν πάντες· καὶ ἤρθη τὸ περισσεῦσαν αὐτοῖς κλασμάτων, κόφινοι δώδεκα.
וֵאכַלו כֻּלהֻון וַסבַעו וַשׁקַלו קצָיֵא מֵדֵּם דַּאותַּרו תּרֵעסַר קֻופִינִין סס׃
פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם בּוֹדֵד וְתַלְמִידָיו הָיוּ עִמּוֹ שָׁאַל אוֹתָם: "מָה אוֹמֵר עָלַי הָעָם, מִי אֲנִי?"
וַיְהִי בְּהִתְפַּלְּלוֺ לְבַדּוֺ וְתַלְמִידָיו בָּאוּ לְפָנָיו וַיּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה-אֹמְרִים עָלַי הֲמוֺן הָעָם מִי-אָנִי:
יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְרַק תַּלְמִידָיו הָיוּ בְּחֶבְרָתוֹ, הוּא שָׁאַל אוֹתָם: "לְמִי חוֹשְׁבִים אוֹתִי הָאֲנָשִׁים?"
וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל לְבַדּוֹ וְתַלְמִידָיו אִתּוֹ, שָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר: מִי אוֹמְרִים עָלַי הַהֲמוֹנִים שֶׁאֲנִי?
I stalo se, když se on modlil obzvláštně, že byli s ním učedlníci. I otázal se jich, řka: Kým mne praví býti zástupové?
Když se o samotě modlil a byli s ním jeho učedníci, otázal se jich: „Za koho mne zástupy pokládají?“ ([Matouš 16:13-Matouš 16:16; Marek 8:27-Marek 8:29])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν προσευχόμενον καταμόνας, συνῆσαν αὐτῷ οἱ μαθηταί· καὶ ἐπηρώτησεν αὐτούς, λέγων, Τίνα με λέγουσιν οἱ ὄχλοι εἶναι;
וכַד מצַלֵא בַּלחֻודַוהי ותַלמִידַוהי עַמֵה שַׁאֵל אֵנֻון וֵאמַר מַנֻו אָמרִין עלַי כֵּנשֵׁא דִּאיתַי׃
הֵשִׁיבוּ: "יֵשׁ אוֹמְרִים, 'יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל', יֵשׁ אוֹמְרִים, 'אֵלִיָּהוּ', וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים שֶׁאַחַד הַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם לִתְחִיָּה."
וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֺחָנָן הַמְטַבֵּל וְיֵשׁ אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים נָבִיא אֶחָד קָם מִן-הַנְּבִיאִים הַקַּדְמֹנִים:
"לְיוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל," הֵשִׁיבוּ הַתַּלְמִידִים. "אֲבָל יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים שֶׁאַתָּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וַאֲחֵרִים חוֹשְׁבִים שֶׁאַתָּה אֶחָד מֵאֲבוֹתֵינוּ הַנְּבִיאִים שֶׁקָּם לִתְחִיָּה."
עָנוּ וְאָמְרוּ: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל; וַאֲחֵרִים -- אֵלִיָּהוּ; וַאֲחֵרִים -- נָבִיא אֶחָד מֵהַנְּבִיאִים הַקַּדְמוֹנִים קָם.
A oni odpověděvše, řekli: Janem Křtitelem, a jiní Eliášem, jiní pak, že prorok jeden z starých vstal.
Oni mu odpověděli: „Za Jana Křtitele, jiní za Eliáše a někteří myslí, že vstal jeden z dávných proroků.“ ([Lukáš 9:7-Lukáš 9:8])
Οἱ δὲ ἀποκριθέντες εἶπον, Ἰωάννην τὸν βαπτιστήν· ἄλλοι δὲ Ἠλίαν· ἄλλοι δέ, ὅτι Προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη.
ענַו וָאמרִין לֵה דּיֻוחַנָן מַעמדָנָא וַאחרָנֵא דִּאלִיָא אחרָנֵא דֵּין דַּנבִיָא חַד מֵן נבִיֵא קַדמָיֵא קָם׃
שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "וְאַתֶּם מָה אוֹמְרִים, מִי אֲנִי?" "מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים", הֵשִׁיב כֵּיפָא.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מַה תֹּאמְרוּ עָלַי מִי-אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֺס וַיֹּאמֶר מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים:
"לְמִי אַתֶּם חוֹשְׁבִים אוֹתִי?" הִמְשִׁיךְ יֵשׁוּעַ לִשְׁאֹל."אַתָּה מְשִׁיחַ אֱלֹהִים!" עָנָה פֶּטְרוּס.
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם, מִי אוֹמְרִים אַתֶּם שֶׁאֲנִי? עָנָה שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים!
I řekl jim: Vy pak kým mne býti pravíte? Odpověděv Petr, řekl: Krista toho Božího.
Řekl jim: „A za koho mne pokládáte vy?“ Petr mu odpověděl: „Za Božího Mesiáše(e).“ (e) ř: Krista ([Jan 6:68-Jan 6:69])
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν, Τὸν χριστὸν τοῦ θεοῦ.
אָמַר להֻון אַנתֻּון דֵּין מַנֻו אָמרִין אנתֻּון דִּאיתַי ענָא שֵׁמעֻון וֵאמַר משִׁיחֵה דַּאלָהָא׃ ס
אָז הִזְהִיר אוֹתָם בְּצַוּוֹתוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ זֹאת לְאִישׁ;
אָז הֵעִיד בָּם וַיְצַוֵּם לְבִלְתִּי הַגֵּד הַדָּבָר לְאִישׁ:
יֵשׁוּעַ צִוָּה עֲלֵיהֶם לֹא לְסַפֵּר זֹאת לָאִישׁ.
וְהוּא גָּעַר בָּהֶם וְהִזְהִיר אוֹתָם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ זֹאת לְאִישׁ,
A on s pohrůžkou jim přikázal, aby toho žádnému nepravili,
On jim však důrazně přikázal, aby to nikomu neříkali, a pravil jim: ([Matouš 16:20-Matouš 16:23; Marek 8:30-Marek 8:33 Lukáš 9:36])
Ὁ δὲ ἐπιτιμήσας αὐτοῖς παρήγγειλεν μηδενὶ εἰπεῖν τοῦτο,
הֻו דֵּין כּאָא בּהֻון וזַהַר אֵנֻון דּהָדֵא לאנָשׁ לָא נִאמרֻון׃
כְּמוֹ כֵן אָמַר: "צָרִיךְ שֶׁבֶּן־הָאָדָם יִסְבֹּל הַרְבֵּה, שֶׁהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּהוּ, שֶׁיֵּהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם."
וַיֹּאמַר רַבִּים מַכְאֹבִים נָכֹנוּ לְבֶן-הָאָדָם וְהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים יִמְאֲסוּ-בוֺ וִימִיתֻהוּ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:
"עַל בֶּן-הָאָדָם לִסְבֹּל הַרְבֵּה," הוֹסִיף יֵשׁוּעַ. "זִקְנֵי הַיְּהוּדִים, רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִדְחוּ אוֹתוֹ וְאַף יַהַרְגוּ אוֹתוֹ, אוּלָם כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים יָקוּם לִתְחִיָּה!"
וְאָמַר לָהֶם: עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לִסְבֹּל רַבּוֹת וְיִדָּחֶה עַל-יְדֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
Pravě: Že Syn člověka musí mnoho trpěti, a potupen býti od starších a od předních kněží {biskupů} i od zákonníků, a zamordován býti, a třetího dne z mrtvých vstáti.
“Syn člověka musí mnoho trpět, být zavržen od starších, velekněží a zákoníků, být zabit a třetího dne vzkříšen(f).“ (f) var: vstát ([Lukáš 9:31 Lukáš 9:44 Lukáš 13:33 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])
εἰπὼν ὅτι Δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου πολλὰ παθεῖν, καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἀρχιερέων καὶ γραμματέων, καὶ ἀποκτανθῆναι, καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἀναστῆναι.
וֵאמַר להֻון דַּעתִיד הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא דּסַגִּיָאתָא נֵחַשׁ וַדנֵסתּלֵא מֵן קַשִׁישֵׁא ורַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ונֵקטלֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס
אָמַר אֶל הַכֹּל: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ וְיִשָֹא אֶת צְלָבוֹ יוֹם יוֹם וְיֵלֵךְ אַחֲרַי;
וַיֹּאמֶר אֶל-כֻּלָּם מִי הֶחָפֵץ לָלֶכֶת אַחֲרָי יַשְׁלִיךְ אֶת-נַפְשׁוֺ מִנֶּגֶד וְיִָּׂא אֶת-צְלָבוֺ יוֺם יוֺם וְיֵלֵךְ אַחֲרָי:
לְאַחַר מִכֵּן אָמַר יֵשׁוּעַ לְכֻלָּם: "מִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתַי חַיָּב לְהִתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ, לְוַתֵּר עַל נוֹחִיּוּתוֹ וּשְׁאִיפוֹתָיו, לָשֵׂאת עִמּוֹ אֶת צָלְבוּ יוֹם-יוֹם וְלָבוֹא אַחֲרֵי.
וְאָמַר לְעֵינֵי כֹּל: מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא אַחֲרַי, יִתְכַּחֵשׁ לְנַפְשׁוֹ וְיִקַּח אֶת צְלָבוֹ כָּל יוֹם וְיָבוֹא אַחֲרַי;
I pravil všechněm: Chce-li kdo přijíti za mnou, zapři sám sebe, a beř svůj kříž na každý den, a následuj mne.
Všem pak řekl: „Kdo chce jít za mnou, zapři sám sebe, nes každého dne(g) svůj kříž a následuj mne. (g) var: – každého dne ([Matouš 16:24-Matouš 16:28; Marek 8:34-Marek 8:9 Marek :1 Matouš 10:38; Lukáš 14:27])
Ἔλεγεν δὲ πρὸς πάντας, Εἴ τις θέλει ὀπίσω μου ἐλθεῖν, ἀπαρνησάσθω ἑαυτόν, καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ, καὶ ἀκολουθείτω μοι.
וָאמַר הוָא קדָם כֻּלנָשׁ מַן דּצָבֵא דּנִאתֵא בָּתַרי נֵכפֻּור בּנַפשֵׁה ונֵשׁקֻול זקִיפֵה כֻּליֻום ונִאתֵא בָּתַרי׃
כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ. אֲבָל הַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי, יַצִּילֶנָּה.
כִּי מִי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֺ תִּכָּרֶת-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת-נַפְשׁוֺ לְמַעֲנִי יִמְצָאֶנָּה:
כִּי הַמְּאַבֵּד אֶת חַיָּיו לְמַעֲנִי – יַצִּיל אוֹתָם, בְּעוֹד שֶׁהַמִּתְעַקֵּשׁ לִשְׁמֹר עַל חַיָּיו – יְאַבֵּד אוֹתָם.
כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי -- זֶה יוֹשִׁיעַ אוֹתָהּ;
Nebo kdož bude chtíti duši svou zachovati, ztratíť ji; a kdož ztratí duši svou pro mne, tenť ji zachová,
Neboť kdo by chtěl zachránit svůj život(h), ten o něj přijde; kdo však přijde o život pro mne, zachrání jej. (h) duši ([Matouš 10:39; Lukáš 17:33; Jan 12:25])
Ὃς γὰρ ἐὰν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι, ἀπολέσει αὐτήν· ὃς δ' ἂν ἀπολέσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ, οὗτος σώσει αὐτήν.
מַן גֵּיר דּצָבֵא דּנַפשֵׁה נַחֵא מַובֵּד לָה מַן דֵּין דּנַובֵּד נַפשֵׁה מֵטֻלָתי הָנָא מַחֵא לָה׃
מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהוּא עַצְמוֹ יֹאבַד אוֹ יִנָּזֵק?
כִּי מַה-בֶּצַע לְאִישׁ אִם יִקְנֶה-לּוֺ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ וְאֶת-נַפְשׁוֺ יְאַבֵּד אוֺ יַשְׁחִיתֶנָּה:
מָה הִרְוִיחַ אָדָם שֶׁהִשִּׂיג אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲבָל אִבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ?
כִּי מַה יּוֹעִיל לְאָדָם אֲשֶׁר יַרְוִיחַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ יִאַבֵּד אוֹ יִפְסִיד?
Nebo co jest platno člověku, by všecken svět získal, kdyby sám sebe ztratil, aneb sám sebe zmrhal?
Jaký prospěch má člověk, který získá celý svět, ale sám sebe ztratí nebo zmaří?
Τί γὰρ ὠφελεῖται ἄνθρωπος, κερδήσας τὸν κόσμον ὅλον, ἑαυτὸν δὲ ἀπολέσας ἢ ζημιωθείς;
מָנָא גֵּיר נֵתעַדַּר בַּר אנָשָׁא דּנִאתַר עָלמָא כֻּלֵה נַפשֵׁה דֵּין נַובֵּד אַו נֵחסַר׃
כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה, הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים.
כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר יֵבוֺשׁ מִמֶּנִּי וּמִדְּבָרָי אַף בֶּן-הָאָדָם יֵבוֺשׁ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִכְבוֺדוֺ וּבִכְבוֺד אָבִיו וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֺשִׁים:
"כַּאֲשֶׁר בֶּן-הָאָדָם יִשּׁוּב בְּכָבוֹד הָאֱלֹהִים וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, וּמִי שֶׁאֲנִי וְדִבְרֵי הָיוּ לוֹ לְבוּשָׁה, הוּא יִהְיֶה לְבוּשָׁה לְבֶן הָאָדָם.
וּמִי שֶׁיֵּבוֹשׁ בִּי וּבִדְבָרַי, יֵבוֹשׁ בּוֹ בֶּן-הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם מַלְאָכָיו הַקְּדוֹשִׁים.
Nebo kdož by se za mne styděl a za mé řeči, za tohoť se Syn člověka styděti bude, když přijde v slávě své a Otcově i svatých andělů.
Kdo se stydí za mne a za má slova, za toho se bude stydět Syn člověka, až přijde v slávě své i Otcově a svatých andělů. ([Matouš 10:33; Lukáš 12:9; 2 Timoteovi 2:12])
Ὃς γὰρ ἂν ἐπαισχυνθῇ με καὶ τοὺς ἐμοὺς λόγους, τοῦτον ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπαισχυνθήσεται, ὅταν ἔλθῃ ἐν τῇ δόξῃ αὐτοῦ καὶ τοῦ πατρὸς καὶ τῶν ἁγίων ἀγγέλων.
מַן דּנֵבהַת בִּי דֵּין וַבמֵלַי נֵבהַת בֵּה בּרֵה דּאנָשָׁא מָא דָּאתֵא בּשֻׁובחָא דַּאבֻוהי עַם מַלַאכַוהי קַדִּישֵׁא׃ ס
וּבֶאֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, יֵשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
וְאָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן-הַנִּצָּבִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא-יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי-יִרְאוּ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת: בֵּין הָעוֹמְדִים פֹּה עַתָּה יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא יָמוּתוּ לִפְנֵי שֶׁיִּרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים!"
אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יֵשׁ אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים כָּאן שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Ale pravímť vám jistě: Jsou někteří z stojících tuto, kteříž neokusí smrti, až uzří království Boží.
Říkám vám po pravdě: Někteří z těch, kteří tu stojí, neokusí smrti, dokud nespatří království Boží.“ ([Matouš 10:23; Jan 21:22; 1 Tesalonickým 4:15])
Λέγω δὲ ὑμῖν ἀληθῶς, εἰσίν τινες τῶν ὧδε ἑστώτων, οἳ οὐ μὴ γεύσωνται θανάτου, ἕως ἂν ἴδωσιν τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
שׁרָרָא אָמַר אנָא לכֻון דִּאית אנָשָׁא דּקָימִין הָרכָּא דּלָא נֵטעמֻון מַותָּא עדַמָא דּנֵחזֻון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
כִּשְׁמוֹנָה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקַח אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן וְאֶת יַעֲקֹב וְעָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל.
וַיְהִי כִּשְׁמֹנַת יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אִתּוֺ אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יוֺחָנָן וְאֶת-יַעֲקֹב וַיַּעַל אֶל-הָהָר וַיִּתְפַּלֵּל:
כַּעֲבֹר שְׁמוֹנָה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת פֶּטְרוּס, יוֹחָנָן וְיַעֲקֹב וְעָלָה עַל אֶחָד הֶהָרִים כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל.
וְכִשְׁמוֹנָה יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן. וְעָלוּ לָהָר לְהִתְפַּלֵּל.
I stalo se po těch řečech, jako po osmi dnech, že vzav s sebou Petra a Jakuba a Jana, vstoupil na horu, aby se modlil.
Za týden po této rozmluvě vzal Ježíš s sebou Petra, Jana a Jakuba a vystoupil na horu, aby se modlil. ([Matouš 17:1-Matouš 17:9; Marek 9:2-Marek 9:9; 2 Petrův 1:17-2 Petrův 1:18 Lukáš 8:51])
Ἐγένετο δὲ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ὡσεὶ ἡμέραι ὀκτώ, καὶ παραλαβὼν Πέτρον καὶ Ἰωάννην καὶ Ἰάκωβον, ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι.
הוָא דֵּין בָּתַר מֵלֵא הָלֵין אַיך תּמָניָא יַומִין דּבַר יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון וַליַעקֻוב וַליֻוחַנָן וַסלֵק לטֻורָא לַמצַלָיֻו׃
בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו, וּלְבוּשׁוֹ נַעֲשָׂה לָבָן מַבְהִיק.
וַיְשֻׁנֶּה מַרְאֵה פָנָיו בְּהִתְפַּלְּלוֺ וּלְבוּשׁוֺ נֶהְפַּךְ לְלָבָן וּבָהִיר עַד-מְאֹד:
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁוּעַ הִתְפַּלֵּל, פָּנָיו הִשְׁתַּנּוּ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ וְהִבְרִיקוּ.
וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל, הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו, וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ וְהִבְהִיקוּ.
A když se modlil, učiněna jest tvář jeho proměněná, a oděv jeho bílý a stkvoucí.
A když se modlil, nabyla jeho tvář nového vzhledu a jeho roucho bělostně zářilo.
Καὶ ἐγένετο, ἐν τῷ προσεύχεσθαι αὐτόν, τὸ εἶδος τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἕτερον, καὶ ὁ ἱματισμὸς αὐτοῦ λευκὸς ἐξαστράπτων.
וכַד הֻו מצַלֵא אֵתחַלַף חֵזוָא דַּאפַּוהי ונַחתַּוהי חוַרו ומַברקִין הוַו׃
וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ
וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים דִּבְּרוּ אִתּוֺ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ:
לְפֶתַע הוֹפִיעוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְדִבְּרוּ אִתּוֹ.
וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים אִתּוֹ, מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ
A aj, dva muži mluvili s ním, a ti byli Mojžíš a Eliáš.
A hle, rozmlouvali s ním dva muži – byli to Mojžíš a Eliáš;
Καὶ ἰδού, ἄνδρες δύο συνελάλουν αὐτῷ, οἵτινες ἦσαν Μωσῆς καὶ Ἠλίας,
והָא תּרֵין גַּברִין ממַללִין הוַו עַמֵה דִּאיתַיהֻון מֻושֵׁא וִאלִיָא׃
שֶׁהוֹפִיעוּ בַּהֲדַר כָּבוֹד וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ אֲשֶׁר הָיָה עָתִיד לְהַגְשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם.
אֲשֶׁר נִרְאוּ בִכְבוֺדָם וְנִדְבְּרוּ עַל-אֲשֶׁר עָלָיו לְהַשְׁלִים חֻקּוֺ בִּירוּשָׁלָיִם לִהְיוֺת נִגְזָר מֵאֶרֶץ חַיִּים:
הוֹפָעָתָם הָיְתָה מַרְשִׁימָה וּמְהֻדֶּרֶת, וְהֵם דִּבְּרוּ עִם יֵשׁוּעַ עַל מוֹתוֹ הַקָּרוֹב בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיָה צָפוּי לְפִי דְּבַר ה'.
שֶׁנִּרְאוּ בְּהָדָר וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה עֲתִידָה לְהִתְגַּשֵּׁם בִּירוּשָׁלַיִם.
Kteříž okázavše se v slávě, vypravovali o smrti jeho, kterouž měl podstoupiti v Jeruzalémě.
zjevili se v slávě a mluvili o jeho cestě(i), kterou měl dokonat v Jeruzalémě. (i) ř: vyjití, odchodu (exodu) ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:44 Lukáš 13:33 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])
οἳ ὀφθέντες ἐν δόξῃ ἔλεγον τὴν ἔξοδον αὐτοῦ ἣν ἔμελλεν πληροῦν ἐν Ἱερουσαλήμ.
דֵּאתחזִיו בּתֵשׁבֻּוחתָּא אָמרִין הוַו דֵּין עַל מַפּקָנֵה דַּעתִיד הוָא דּנֵשׁתַּלַם בֻּאורִשׁלֵם׃
כֵּיפָא וַחֲבֵרָיו הָיוּ רְדוּמִים. הֵם הִתְעוֹרְרוּ וְאָז רָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ.
וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-פֶּטְרוֺס וְעַל-אֲשֶׁר אִתּוֺ וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ רָאוּ אֶת-כְּבוֺדוֺ וְאֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנִּצָּבִים עָלָיו:
בֵּינְתַיִם שָׁקְעוּ פֶּטְרוּס וְהָאֲחֵרִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ רָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְאֶת הַשָּׁנִים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ.
וְכָבְדָה עֲלֵיהֶם הַשֵּׁנָה, עַל שִׁמְעוֹן וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתּוֹ; וּבְקֹשִׁי הִתְעוֹרְרוּ, וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ.
Petr pak a ti, kteříž s ním byli, obtíženi byli snem, a procítivše, viděli slávu jeho a ty dva muže, ani stojí s ním.
Petra a jeho druhy obestřel těžký spánek. Když se probrali, spatřili jeho slávu i ty dva muže, kteří byli s ním.
Ὁ δὲ Πέτρος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ ἦσαν βεβαρημένοι ὕπνῳ· διαγρηγορήσαντες δὲ εἶδον τὴν δόξαν αὐτοῦ, καὶ τοὺς δύο ἄνδρας τοὺς συνεστῶτας αὐτῷ.
וִיקַרו הוַו להֻון בּשֵׁנתָא שֵׁמעֻון והָנֻון דּעַמֵה וַלמַחסֵן אֵתּתּעִירו וַחזַו שֻׁובחֵה וַלהָנֻון תּרֵין אנָשִׁין דּקָימִין הוַו לוָתֵה סּ סּ׃
כְּשֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָמַר כֵּיפָא אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת", וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁאָמַר.
וַיְהִי בַּעֲלוֺתָם מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס אֶל-יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֺב לָנוּ לָשֶׁבֶת פֹּה נַעֲשֶׂה-נָּא שָׁלֹשׁ סֻכּוֺת אַחַת לְךׇ אַחַת לְמֹשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ כִּי לֹא יָדַע מַה-לְּדַבֵּר:
כְּשֶׁעָמְדוּ אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה לָלֶכֶת קָרָא פֶּטְרוּס בְּבִלְבּוּל, בְּלִי לָדַעַת מָה הוּא אוֹמֵר: "רַבִּי, כַּמָּה נִפְלָא! מַדּוּעַ לֹא נָקִים כָּאן שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת – לְךָ, לְמֹשֶׁה וּלְאֵלִיָּהוּ?"
וְכַאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אָמַר שִׁמְעוֹן לְיֵשׁוּעַ: רַבִּי, טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת כָּאן; וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת -- לְךָ אַחַת וּלְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת. וְלֹא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר.
I stalo se, když oni odešli od něho, řekl Petr Ježíšovi: Mistře, dobréť jest nám zde býti. Protož udělejme tři stánky, tobě jeden, a Mojžíšovi jeden, a Eliášovi jeden, nevěda, co mluví.
Vtom se ti muži od něho začali vzdalovat; Petr mu řekl: „Mistře(j), je dobré, že jsme zde; udělejme tři stany, jeden tobě, jeden Mojžíšovi a jeden Eliášovi.“ Nevěděl, co mluví. (j) ř: Veliteli (tak i Lukáš 9:49)
Καὶ ἐγένετο, ἐν τῷ διαχωρίζεσθαι αὐτοὺς ἀπ' αὐτοῦ, εἶπεν Πέτρος πρὸς τὸν Ἰησοῦν, Ἐπιστάτα, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι· καὶ ποιήσωμεν σκηνὰς τρεῖς, μίαν σοί, καὶ μίαν Μωσῇ, καὶ μίαν Ἠλίᾳ· μὴ εἰδὼς ὃ λέγει.
וכַד שַׁרִיו למֵפרַשׁ מֵנֵה אֵמַר שֵׁמעֻון ליֵשֻׁוע רַבִּי שַׁפִּיר הֻו לַן דּהָרכָּא נֵהוֵא ונֵעבֵּד תּלָת מַטלִין לָך חדָא וַלמֻושֵׁא חדָא ולִאלִיָא חדָא ולָא יָדַע הוָא מָנָא אָמַר׃
בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַך עֲלֵיהֶם, וּפַחַד נָפַל עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ הֶעָנָן.
עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהִנֵּה עָנָן סָכַךְ עֲלֵיהֶם וַיָּבֹאוּ בְתוֺךְ הֶעָנָן וַיִּירָאוּ:
בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר כִּסָּה אוֹתָם עָנָן וְהֵם נִמְלְאוּ פַּחַד.
וּכְשֶׁאָמַר זֹאת, הָיָה עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם; וּפַחֲדוּ כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ נִכְנָסִים בֶּעָנָן.
A když on to mluvil, stal se oblak, i zastínil je. Báli se pak, když onino vcházeli do oblaku.
Než to dopověděl, přišel oblak a zastínil je. Když se ocitli v oblaku, zmocnila se jich bázeň.
Ταῦτα δὲ αὐτοῦ λέγοντος, ἐγένετο νεφέλη καὶ ἐπεσκίασεν αὐτούς· ἐφοβήθησαν δὲ ἐν τῷ ἐκείνους εἰσελθεῖν εἰς τὴν νεφέλην.
וכַד אָמַר הָלֵין הוָת ענָנָא וַאטלַת עלַיהֻון וַדחֵלו כַּד חזַו למֻושֵׁא ולִאלִיָא דּעַלו בַּענָנָא׃
יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן לֵאמֹר: "זֶה בְּנִי בְּחִירִי, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!"
וְהִנֵּה קוֺל יֹצֵא מִתּוֺךְ הֶעָנָן לֵאמֹר זֶה-בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:
וּמִן הֶעָנָן קָרָא קוֹל: "זֶהוּ בְּנֵי הָאָהוּב, שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ."
וְקוֹל הָיָה מִן הֶעָנָן, אוֹמֵר: זֶהוּ בְּנִי הָאָהוּב; אֵלָיו שִׁמְעוּ.
I stal se hlas z oblaku řkoucí: Tentoť jest ten Syn můj milý, toho poslouchejte.
A z oblaku se ozval hlas: „Toto jest můj vyvolený(k) Syn, toho poslouchejte.“ (k) var: milovaný ([Lukáš 3:22; Žalmy 2:7; Izajáš 42:1; Deuteronomium 18:15])
Καὶ φωνὴ ἐγένετο ἐκ τῆς νεφέλης, λέγουσα, Οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός· αὐτοῦ ἀκούετε.
וקָלָא הוָא מֵן ענָנָא דָּאמַר הָנַו בֵּרי חַבִּיבָא לֵה שׁמַעו׃
כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַקּוֹל נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. הֵם שָׁתְקוּ וּבְאוֹתָם יָמִים לֹא סִפְּרוּ לְאִישׁ מִכָּל מַה שֶּׁרָאוּ.
וּבְהִשָּׁמַע הַקּוֺל עָמַד יֵשׁוּעַ לְבַדּוֺ וְהֵם הֶחֱרִישׁוּ לֹא-הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל אֲשֶׁר רָאוּ:
לְאַחַר הַקּוֹל נִרְאֶה יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לְבַדּוֹ. הַתַּלְמִידִים לֹא סִפְּרוּ לָאִישׁ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ אֶלָּא חִכּוּ.
וּכְשֶׁהָיָה הַקּוֹל, נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. וְהֵם שָׁתְקוּ, וּבַיָּמִים הָהֵם לֹא אָמְרוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ.
A když se ten hlas stal, nalezen jest Ježíš sám. A oni mlčeli, a nepravili žádnému v těch dnech ničeho z těch věcí, kteréž viděli.
Když se hlas ozval, byl už Ježíš sám. Oni umlkli a nikomu tehdy neřekli nic o tom, co viděli. ([Lukáš 9:21])
Καὶ ἐν τῷ γενέσθαι τὴν φωνήν, εὑρέθη ὁ Ἰησοῦς μόνος. Καὶ αὐτοὶ ἐσίγησαν, καὶ οὐδενὶ ἀπήγγειλαν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις οὐδὲν ὧν ἑωράκασιν.
וכַד הוָא קָלָא אֵשׁתּכַח יֵשֻׁוע בַּלחֻודַוהי והֵנֻון שׁתֵקו וַלאנָשׁ לָא אֵמַרו בּהָנֻון יַומָתָא מֵדֵּם דַּחזַו׃ ס
כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ מִן הָהָר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, בָּאוּ עַם רַב לִקְרָאתוֹ.
וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן-הָהָר וַיִּפְגְּשׁוּ אֹתוֺ רַבִּים מִן-הָעָם:
כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר לְמָחֳרָת, בָּאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים לִקְרַאת יֵשׁוּעַ,
וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת, כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר, פָּגַשׁ בָּהֶם הָמוֹן רַב.
Stalo se pak druhého dne, když sstupovali s hory, potkal jej zástup mnohý.
Když příštího dne sestoupili z hory, vyšel mu vstříc veliký zástup. ([Matouš 17:14-Matouš 17:21; Marek 9:14-Marek 9:29])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῇ ἑξῆς ἡμέρᾳ, κατελθόντων αὐτῶν ἀπὸ τοῦ ὄρους, συνήντησεν αὐτῷ ὄχλος πολύς.
וַהוָא ליַומָא דּבָתרֵה כַּד נָחתִּין מֵן טֻורָא פּגַע בּהֻון כֵּנשָׁא סַגִּיָאא׃ ס
"רַבִּי", צָעַק אִישׁ מִן הֶהָמוֹן, "אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, הַבֵּט נָא אֶל בְּנִי, כִּי בֵּן יָחִיד הוּא לִי.
וְהִנֵּה אֶחָד מֵהֶם קָרָא לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי הַבֶּט-נָא לִבְנִי כִּי בְּנִי יְחִידִי הוּא:
וְאֶחָד מֵהֶם קָרָא: "רַבִּי, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתַּבִּיט בִּבְנֵי הַיָּחִיד.
וְאִישׁ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן הַהוּא צָעַק וְאָמַר: מוֹרֶה, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, פְּנֵה אֵלַי. בְּנִי הַיָּחִיד הוּא לִי,
A aj, muž z zástupu zvolal, řka: Mistře, prosím tebe, vzhlédni na syna mého, neboť jediného toho mám.
A hle, jakýsi muž ze zástupu volal: „Mistře, prosím tě, ujmi se mého syna, vždyť je to mé jediné dítě;
Καὶ ἰδού, ἀνὴρ ἀπὸ τοῦ ὄχλου ἀνεβόησεν, λέγων, Διδάσκαλε, δέομαί σου, ἐπιβλέψαι ἐπὶ τὸν υἱόν μου, ὅτι μονογενής ἐστίν μοι·
וגַברָא חַד מֵן כֵּנשָׁא הַו קעָא וֵאמַר מַלפָנָא בָּעֵא אנָא מֵנָך אֵתפַּני עלַי בֵּרי דִּיחִידָיָא הו לִי׃
רוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וְהוּא צוֹעֵק פִּתְאוֹם; הִיא מְזַעְזַעַת אוֹתוֹ עַד שֶׁהַקֶּצֶף יוֹרֵד מִפִּיו, מִתְעַלֶּלֶת בּוֹ וּבְקֹשִׁי מַרְפָּה מִמֶּנּוּ.
וְרוּחַ דָּבַק בּוֺ וְהוּא צֹעֵק פִּתְאֹם כִּי יִטְרְפֶנּוּ עַד-אֲשֶׁר יוֺרִיד רִירוֺ וְלֹא יִרֶף מִמֶּנּוּ עַד-אֲשֶׁר יְשִׁיבֶנּוּ עַד-דַּכָּא:
שֵׁד נִכְנַס בּוֹ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא אוֹחֵז בִּבְנֵי הוּא גּוֹרֵם לוֹ לִצְרֹחַ לְלֹא סִבָּה, מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה וּמַתִּישׁ אֶת כּוֹחוֹ עַד שָׁרִיר נוֹזֵל מִפִּיו. הַשֵּׁד הַזֶּה מְדַכֵּא אֶת בְּנֵי מְאוֹד וְכִמְעַט שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ.
וְרוּחַ בָּאָה עָלָיו וּפִתְאוֹם הוּא צוֹעֵק; וְחוֹרֵק שִׁנָּיו וּמוֹרִיד רִיר; וּבְקֹשִׁי הִיא מַרְפָּה מִמֶּנּוּ לְאַחַר שֶׁרִצְּצָה אוֹתוֹ.
A aj, duch jej napadá, a on i hned křičí, a lomcuje jím slinícím se, a nesnadně odchází od něho, sápaje jím.
hle, zachvacuje ho duch, takže znenadání vykřikuje, a lomcuje jím, až má pěnu kolem úst; jen stěží od něho odchází a tak ho moří.
καὶ ἰδού, πνεῦμα λαμβάνει αὐτόν, καὶ ἐξαίφνης κράζει, καὶ σπαράσσει αὐτὸν μετὰ ἀφροῦ, καὶ μόγις ἀποχωρεῖ ἀπ' αὐτοῦ, συντρῖβον αὐτόν.
ורֻוחָא עָדיָא עלַוהי ומֵן שֵׁליָא קָעֵא וַמחַרֵק שֵׁנַוהי ומַרעֵת וַלמַחסֵן פָּרקָא מֵנֵה מָא דַּשׁחַקתֵה׃
בִּקַּשְׁתִּי מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ וְלֹא יָכְלוּ."
וָאֶשְׁאַל מִתַּלְמִידֶיךׇ לְגָרְשׁוֺ וְלֹא יָכֹלוּ:
הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי תַּלְמִידֶיךָ שֶׁיִּגְרְשׁוּ אֶת הַשֵּׁד, אֲבָל הֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת."
וּבִקַּשְׁתִּי מִתַּלְמִידֶיךָ שֶּׁיְּגָרְשׁוּהָ וְלֹא יָכְלוּ.
I prosil jsem učedlníků tvých, aby jej vyvrhli, ale nemohli.
Prosil jsem už tvé učedníky, aby ho vyhnali, ale nemohli.“
Καὶ ἐδεήθην τῶν μαθητῶν σου ἵνα ἐκβάλωσιν αὐτό, καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν.
וַבעִית מֵן תַּלמִידַיךְּ דּנַפּקֻונָיהי ולָא אֵשׁכַּחו׃
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּמְעַוֵּת דֶּרֶךְ, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבֵא אֶת בִּנְךָ הֵנָּה!"
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֺי דּוֺר לֹא-אֵמֻן בּוֺ דּוֺר תַּהְפֻּכֹת עַד-מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד-מָתַי אֶָּׂא אֶתְכֶם הָבֵא אֶת-בִּנְךׇ הֵנָּה:
"אֵיזֶה דּוֹר עַקְשָׁן וַחֲסַר-אֱמוּנָה!" קָרָא יֵשׁוּעַ. "עַד מָתַי אֶצְטָרֵךְ לִסְבֹּל אֶתְכֶם? הֵבִיאוּ אֶת הַיֶּלֶד!"
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וַעֲקַלְקַל, עַד מָתַי אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם? קָרֵב הֵנָּה אֶת בִּנְךָ.
I odpověděv Ježíš, řekl: Ó pokolení nevěrné a převrácené, dokudž budu u vás, a snášeti budu vás? Přiveď sem syna svého.
Ježíš odpověděl: „Pokolení nevěřící a zvrácené, jak dlouho ještě mám být s vámi a snášet vás? Přiveď sem svého syna!“ ([Deuteronomium 32:5 Deuteronomium 32:20])
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ὦ γενεὰ ἄπιστος καὶ διεστραμμένη, ἕως πότε ἔσομαι πρὸς ὑμᾶς, καὶ ἀνέξομαι ὑμῶν; Προσάγαγε τὸν υἱόν σου ὧδε.
ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר אֻון שַׁרבּתָא דּלָא מהַימנָא וַמעַקַלתָּא עדַמָא לֵאמַתי אֵהוֵא לוָתכֻון וֵאסַיבַּרכֻון קַרֵבָיהי לכָא לַברָך׃
בְּעוֹד הוּא מִתְקָרֵב אֶל יֵשׁוּעַ הִפִּילוֹ הַשֵּׁד וְזִעְזַע אֶת גּוּפוֹ. אַךְ יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְרִפֵּא אֶת הַיֶּלֶד. לְאַחַר מִכֵּן הֶחֱזִירוֹ לְאָבִיו,
וְהוּא טֶרֶם בָּא וַיַּרְעֵשׁ אֹתוֺ הָרוּחַ וַיִּטְרְפֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בְּרוּחַ הַטֻּמְאָה וְאֶת-הַנַּעַר הֶחֱיָה מֵחָלְיוֺ וַיָּשֶׁב אֹתוֺ לְאָבִיו:
לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק הַיֶּלֶד לְהַגִּיעַ אֶל יֵשׁוּעַ, הַשֵּׁד הִפִּיל אוֹתוֹ אַרְצָה כַּאֲשֶׁר הוּא מִזְדַּעְזֵעַ. אוּלָם יֵשׁוּעַ גֵּרֵשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַשֵּׁד בִּגְעָרָה, רִפֵּא אוֹתוֹ וְהֵשִׁיבוּ לְאָבִיו.
וְכַאֲשֶׁר קֵרֵב אוֹתוֹ, הִשְׁלִיכוֹ הַשֵּׁד הַהוּא וְזִעֲזַע אוֹתוֹ.
A v tom, když on přicházel, porazil jej ďábel, a lomcoval jím. I přimluvil duchu nečistému Ježíš, a uzdravil toho mládence, a navrátil jej otci jeho.
Ještě než k němu přišel, démon ho povalil a zkroutil křečí. Ježíš pohrozil nečistému duchu, uzdravil chlapce a vrátil jej otci. ([Lukáš 4:35 Lukáš 4:39 Lukáš 8:24])
Ἔτι δὲ προσερχομένου αὐτοῦ, ἔρρηξεν αὐτὸν τὸ δαιμόνιον καὶ συνεσπάραξεν· ἐπετίμησεν δὲ ὁ Ἰησοῦς τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ, καὶ ἰάσατο τὸν παῖδα, καὶ ἀπέδωκεν αὐτὸν τῷ πατρὶ αὐτοῦ.
וכַד מקַרֵב לֵה אַרמיֵה דַּיוָא הַו ומַעסֵה וַכאָא יֵשֻׁוע בּרֻוחָא הָי טַנפתָא וַאסיֵה לטַליָא ויַהבֵּה לַאבֻוהי׃ ס
וְהַכֹּל הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים.
וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם עַל-גֹּדֶל עֹז הָאֱלֹהִים וּבְעוֺד הֵם מִתְפַּלְּאִים עַל-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו:
כְּשֶׁרָאוּ הַנּוֹכְחִים אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה שֶׁל כּוֹחַ אֱלֹהִים, נָפְלָה עֲלֵיהֶם יִרְאֶה גְּדוֹלָה.בְּעוֹד הַקָּהָל מִתְפַּעֵל וּמַחֲלִיף רְשָׁמִים עַל מַעֲשָׂיו הַנִּפְלָאִים, אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו:
וְגָעַר יֵשׁוּעַ בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה, וְרִפֵּא אֶת הַנַּעַר וּנְתָנוֹ לְאָבִיו.
I děsili se všickni nad velikomocností Božskou. A když se všickni divili všem věcem, kteréž činil Ježíš, řekl učedlníkům svým:
Všichni žasli nad velikou Boží mocí. Když se všichni divili, co všechno učinil, řekl svým učedníkům: ([Matouš 17:22-Matouš 17:23; Marek 9:30-Marek 9:32])
Ἐξεπλήσσοντο δὲ πάντες ἐπὶ τῇ μεγαλειότητι τοῦ θεοῦ. Πάντων δὲ θαυμαζόντων ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἐποίησεν ὁ Ἰησοῦς, εἶπεν πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ,
וֵאתּדַּמַרו כֻּלהֻון בּרַבֻּותֵה דַּאלָהָא ס וכַד כֻּלנָשׁ מֵתּדַּמַר הוָא עַל כֻּל דּעָבֵד יֵשֻׁוע אֵמַר לתַלמִידַוהי׃
"הַטּוּ אָזְנֵיכֶם לַמִּלִּים הָאֵלֶּה: הִנֵּה עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים."
שִׂימוּ אַתֶּם אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיכֶם כִּי הִנֵּה בֶּן-הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים:
"הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי בִּתְשׂוּמֶת לֵב: בֶּן-הָאָדָם עוֹמֵד לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים."
וְהִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם עַל גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים. וְכַאֲשֶׁר כָּל אֶחָד הִתְפַּלֵּא עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ, אָמַר לְתַלְמִידָיו: שִׂימוּ אַתֶּם אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיכֶם, כִּי עָתִיד בֶּן-הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי בְּנֵי אָדָם.
Složte vy v uších svých řeči tyto, neboť Syn člověka bude vydán v ruce lidské.
“Slyšte a dobře si pamatujte tato slova: Syn člověka bude(l) vydán do rukou lidí.“ (l) má být ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 13:33 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])
Θέσθε ὑμεῖς εἰς τὰ ὦτα ὑμῶν τοὺς λόγους τούτους· ὁ γὰρ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου μέλλει παραδίδοσθαι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων.
סִימו אַנתֻּון מֵלֵא הָלֵין בֵּאדנַיכֻּון בּרֵה גֵּיר דּאנָשָׁא עתִיד דּנֵשׁתּלֵם בִּאידַי בּנַי־אנָשָׁא׃
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת אֲשֶׁר אָמַר, כִּי מַשְׁמָעוֹ הֻסְתַּר מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבִינוּ - וְגַם פָּחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.
וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת-דְּבָרוֺ כִּי סָתוּם הָיָה לָהֶם מֵהָבִין אֹתוֺ וְגַם-יָרְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֺ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה:
אוּלָם הַתַּלְמִידִים לֹא הֵבִינוּ לָמָּה הִתְכַּוֵּן; דְּבַר-מָה מָנַע מִבַּעֲדָם מִלְּהָבִין וְהֵם חָשְׁשׁוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ לָמָּה הִתְכַּוֵּן.
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהֻסְתַּר מֵהֶם לְבַל יֵדְעוּהוּ; וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.
Ale oni nesrozuměli slovu tomu, a bylo před nimi skryto, aby nevyrozuměli jemu. A nesměli se ho otázati o tom slovu.
Oni však tomu slovu nerozuměli a jeho smysl jim zůstal skryt; proto nechápali, ale báli se ho na to slovo zeptat. ([Lukáš 18:34])
Οἱ δὲ ἠγνόουν τὸ ῥῆμα τοῦτο, καὶ ἦν παρακεκαλυμμένον ἀπ' αὐτῶν, ἵνα μὴ αἴσθωνται αὐτό· καὶ ἐφοβοῦντο ἐρωτῆσαι αὐτὸν περὶ τοῦ ῥήματος τούτου.
הֵנֻון דֵּין לָא אֵשׁתַּודּעֻוה למֵלתָא הָדֵא מֵטֻל דַּמכַסיָא הוָת מֵנהֻון דּלָא נֵדּעֻונָה ודָחלִין הוַו דַּנשַׁאלֻונָיהי עלֵיה עַל מֵלתָא הָדֵא׃ ס
נֵעוֹרָה בָּהֶם הַשְּׁאֵלָה - מִי הַגָּדוֹל בָּהֶם.
אָז עָלָה עַל-לִבָּם לָדוֺן מִי הוּא הַגָּדוֺל בָּהֶם:
בֵּין הַתַּלְמִידִים הִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ: מִיהוּ הֶחָשׁוּב וְהַגָּדוֹל בֵּינֵיהֶם.
וְנֵעוֹרָה בָּהֶם הַמַּחֲשָׁבָה -- מִי אֵפוֹא גָּדוֹל בָּהֶם.
I vznikla mezi nimi hádka o to, kdo by z nich byl největší.
Přišlo jim na mysl, kdo z nich je asi největší. ([Matouš 18:1-Matouš 18:5; Marek 9:33-Marek 9:37 Lukáš 22:24])
Εἰσῆλθεν δὲ διαλογισμὸς ἐν αὐτοῖς, τὸ τίς ἂν εἴη μείζων αὐτῶν.
ועֵלַת בּהֻון מַחשַׁבתָּא דּמַנֻו כַּי רַב בּהֻון׃
יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם, לָקַח יֶלֶד, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ לְיָדוֹ
וְיֵשׁוּעַ בִּרְאוֺתוֺ מַחְשְׁבוֺת לִבָּם וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִדֵהוּ אֶצְלוֺ:
יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְלָכֵן קָרָא לְיֶלֶד קָטָן, הֶעֱמִידוּ לְיָדוֹ
אֲבָל יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם. וְלָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִידוֹ אֶצְלוֹ,
Ježíš pak viděv přemyšlování srdce jejich, vzav dítě, postavil je podlé sebe,
Když Ježíš poznal, čím se v mysli obírají, vzal dítě, postavil je vedle sebe
Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἰδὼν τὸν διαλογισμὸν τῆς καρδίας αὐτῶν, ἐπιλαβόμενος παιδίου, ἔστησεν αὐτὸ παρ' ἑαυτῷ,
יֵשֻׁוע דֵּין יִדַע מַחשַׁבתָּא דּלֵבּהֻון וַנסַב טַליָא וַאקִימֵה לוָתֵה׃
וְאָמַר לָהֶם: "כָּל הַמְקַבֵּל אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. הַקָּטֹן שֶׁבְּכֻלְּכֶם הוּא הַגָּדוֹל."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הוּא הַמְקַבֵּל יֶלֶד כָּזֶה בִּשְׁמִי אֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אֹתִי הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי שֹׁלְחִי וְהַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם הוּא הַגָּדוֺל בָּכֶם:
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "מִי שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְרָכָה יֶלֶד קָטָן כָּזֶה, כְּאִלּוּ מְקַבֵּל בִּבְרָכָה אוֹתִי; וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְרָכָה אוֹתִי, מְקַבֵּל לְמַעֲשֶׂה בִּבְרָכָה אֶת אָבִי אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתִי. הַקָּטָן מִבֵּינֵיכֶם – הַצָּנוּעַ וְהֶעָנָו בְּיוֹתֵר – הוּא הַגָּדוֹל בֵּינֵיכֶם!"
וְאָמַר לָהֶם: כָּל מִי שֶׁמְּקַבֵּל יֶלֶד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתִי, מְקַבֵּל אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי; כִּי הַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם, זֶה יִהְיֶה גָּדוֹל.
A řekl jim: Kdožkoli přijal by dítě toto ve jménu mém, mneť přijímá; a kdož by koli mne přijal, přijímá toho, kterýž mne poslal. Nebo kdožť jest nejmenší mezi všemi vámi, tenť bude veliký.
a řekl jim: „Kdo přijme takové dítě ve jménu mém, přijímá mne; a kdo přijme mne, přijme toho, který mě poslal. Kdo je nejmenší mezi všemi vámi, ten je veliký.“ ([Matouš 10:40-Matouš 10:42; Lukáš 10:16; Jan 13:20])
καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὃς ἐὰν δέξηται τοῦτο τὸ παιδίον ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου ἐμὲ δέχεται· καὶ ὃς ἐὰν ἐμὲ δέξηται δέχεται τὸν ἀποστείλαντά με· ὁ γὰρ μικρότερος ἐν πᾶσιν ὑμῖν ὑπάρχων οὗτος ἔσται μέγας.
וֵאמַר להֻון מַן דַּמקַבֵּל טַליָא אַיך הָנָא בּשֵׁמי לִי הֻו מקַבֵּל ומַן דּלִי מקַבֵּל מקַבֵּל למַן דּשַׁדּרַני אַינָא גֵּיר דַּזעֻור בּכֻלכֻון הָנָא נֵהוֵא רַב׃ ס
יוֹחָנָן פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ."
וַיַּעַן יוֺחָנָן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ רוּחוֺת רָעוֺת בִּשְׁמֶךׇ וַנִּכְלָא אֹתוֺ מִפְּעֻלָּתוֺ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא-הָלַךְ עִמָּנוּ בְּלֶכְתֵּנוּ אַחֲרֶיךׇ:
יוֹחָנָן תַּלְמִידוֹ פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ שֶׁמְּגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וְאָמַרְנוּ לוֹ לַחְדֹּל מִכָּךְ, כִּי אֵין הוּא שַׁיָּךְ לִקְבוּצָתֵנוּ."
וְעָנָה יוֹחָנָן וְאָמַר: רַבֵּנוּ, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ וּמָנַעְנוּ אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָּא אִתָּנוּ אַחֲרֶיךָ.
I odpověděv Jan, řekl: Mistře, viděli jsme jednoho, an ve jménu tvém ďábly vymítá; i bránili jsme mu, proto že nechodí s námi.
Jan mu na to řekl: „Mistře, viděli jsme kohosi, kdo v tvém jménu vyhání démony, a bránili jsme mu, protože tě nenásleduje jako my.“ ([Marek 9:38-Marek 9:41; Numeri 11:27-Numeri 11:29])
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰωάννης εἶπεν, Ἐπιστάτα, εἴδομέν τινα ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου ἐκβάλλοντα δαιμόνια· καὶ ἐκωλύσαμεν αὐτόν, ὅτι οὐκ ἀκολουθεῖ μεθ' ἡμῶν.
וַענָא יֻוחַנָן וֵאמַר רַבַּן חזַין אנָשׁ דּמַפֵּק דַּיוֵא בַּשׁמָך וַכלַינָיהי עַל דּלָא אֵתָא עַמַן בָּתרָך׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נֶגְדְּכֶם, אִתְּכֶם הוּא."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַל-תִּכְלְאוּ אֹתוֺ כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְצָרֵינוּ לָנוּ הוּא:
"לֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים לוֹמַר לוֹ זֹאת," הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ. "כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ הוּא בַּעֲדֵנוּ."
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אַל תִּמְנְעוּ, כִּי מִי שֶׁאֵינֶנּוּ נֶגְדְּכֶם, בַּעַדְכֶם הוּא.
I dí jemu Ježíš: Nebraňtež. Nebo kdoť není proti nám, s námiť jest.
Ježíš mu řekl: „Nebraňte mu! Kdo není proti vám, je pro vás(m).“ (m) var: proti nám... pro nás; nebo: proti vám... pro nás
Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς, Μὴ κωλύετε· ὃς γὰρ οὐκ ἔστιν καθ' ἡμῶν ὑπὲρ ἡμῶν ἐστιν.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע לָא תֵּכלֻון מַן גֵּיר דּלָא הוָא לֻוקבַלכֻון חלָפַיכֻּון הֻו׃ ס
כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יָמָיו לְהִלָּקַח הַשָּׁמַיְמָה שָׂם פָּנָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַיָּמִים לְהִלָּקְחוֺ וַיָּשֶׂם אֶת-פָּנָיו בְּחָזְקָה לַעֲלוֺת יְרוּשָׁלָיְמָה:
בְּהִתְקָרֵב הַמּוֹעֵד שֶׁבּוֹ יִלָּקַח לַשָּׁמַיִם, הִתְכּוֹנֵן יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם.
וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ הַיָּמִים לַעֲלִיָּתוֹ, הוֹעִיד אֶת פָּנָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם
I stalo se, když se doplnili dnové vzetí jeho zhůru, že on se na tom ustavil, aby šel do Jeruzaléma.
Když se naplňovaly dny, kdy měl být vzat vzhůru, upjal svou mysl k cestě do Jeruzaléma ([Marek 10:32; Lukáš 17:11])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ συμπληροῦσθαι τὰς ἡμέρας τῆς ἀναλήψεως αὐτοῦ, καὶ αὐτὸς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐστήριξεν τοῦ πορεύεσθαι εἰς Ἱερουσαλήμ,
וַהוָא דּכַד מֵתמַלֵין יַומָתָא דּסֻולָקֵה אַתקֵן פַּרצֻופֵּה דּנִאזַל לֻאורִשׁלֵם׃
וְשָׁלַח שְׁלִיחִים לְפָנָיו. הֵם הָלְכוּ וּבָאוּ אֶל אֶחָד מִכְּפָרֵי הַשּׁוֹמְרוֹנִים לְהָכִין מַה שֶּׁנָּחוּץ בִּשְׁבִילוֹ,
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-אַחַד הַכְּפָרִים בְּשֹׁמְרוֺן לְהָכִין לוֺ מָלוֺן:
יוֹם אֶחָד הוּא שָׁלַח לְפָנָיו שְׁלִיחִים, כְּדֵי שֶׁיָּכִינוּ לוֹ מָקוֹם לִינָה בְּאֶחָד מִכְּפָרֵי הַשּׁוֹמְרוֹנִים.
וְשָׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו, וְהָלְכוּ וְנִכְנְסוּ לִכְפָר שֶׁל שׁוֹמְרוֹנִים כְּדֵי לְהָכִין לוֹ;
I poslal posly před sebou. A oni jdouce, vešli do městečka Samaritánského, aby jemu připravili.
a poslal před sebou posly. Vydali se na cestu a přišli do jedné samařské vesnice, aby pro něho vše připravili.
καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸ προσώπου αὐτοῦ· καὶ πορευθέντες εἰσῆλθον εἰς κώμην Σαμαρειτῶν, ὥστε ἑτοιμάσαι αὐτῷ.
ושַׁדַּר מַלַאכֵא קדָם פַּרצֻופֵּה וֵאזַלו עַלו לַקרִיתָא דּשָׁמרָיֵא אַיך דּנַתקנֻון לֵה׃
אַךְ לֹא קִבְּלוּהוּ מִשּׁוּם שֶׁפָּנָיו הָיוּ מוּעָדוֹת לִירוּשָׁלַיִם.
וְלֹא פָתְחוּ לוֺ דַלְתָּם בִּרְאוֺתָם כִּי פָנָיו מֻעָדוֺת יְרוּשָׁלָיְמָה:
אוּלָם הַשּׁוֹמְרוֹנִים סֵרְבוּ לָתֵת לָהֶם מְקוֹם לִינָה, מִשּׁוּם שֶׁפְּנֵיהֶם שֶׁל יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הָיוּ מוּעָדוֹת לִירוּשָׁלַיִם (לְשׁוֹמְרוֹנִים הָיָה וִכּוּחַ עִם הַיְּהוּדִים בְּנוֹגֵעַ לִירוּשָׁלַיִם).
וְלֹא קִבְּלוּהוּ מִשּׁוּם שֶׁפָּנָיו הָיוּ מוּעָדוֹת לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם.
Ale nepřijali ho, proto že oblíčej jeho byl obrácen k jití do Jeruzaléma.
Ale tam jej nepřijali, protože jeho tvář byla obrácena k Jeruzalému. ([Jan 4:9])
Καὶ οὐκ ἐδέξαντο αὐτόν, ὅτι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἦν πορευόμενον εἰς Ἱερουσαλήμ.
ולָא קַבּלֻוהי מֵטֻל דּפַּרצֻופֵּה לֻאורִשׁלֵם סִים הוָא למִאזַל׃
כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, רְצוֹנְךָ כִּי נְצַוֶּה שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אוֹתָם?"
וַיֵּרְאוּ יַעֲקֹב וְיוֺחָנָן תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֶחָפֵץ אַתָּה כִּי-נֹאמַר וְתֵרֵד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ:
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַדָּבָר לְאָזְנֵי יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו, שָׁאֲלוּ יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן: "אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנְּצַוֶּה כִּי תֵּרֵד אֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם וְתִשְׂרֹף אוֹתָם?"
וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנֹּאמַר וְתֵרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתַשְׁמִיד אוֹתָם, כְּפִי שֶׁגַּם אֵלִיָּהוּ עָשָׂה?
A viděvše to učedlníci jeho Jakub a Jan, řekli: Pane, chceš-li, ať díme, aby oheň sstoupil s nebe, a spálil je, jako i Eliáš učinil?
Když to uviděli učedníci Jakub a Jan, řekli: „Pane, máme přivolat oheň z nebe, aby je zahubil, jako to učinil Eliáš(n)?“ (n) var: – jako to učinil Eliáš ([2 Královská 1:9-2 Královská 1:16])
Ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης εἶπον, Κύριε, θέλεις εἴπωμεν πῦρ καταβῆναι ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ ἀναλῶσαι αὐτούς, ὡς καὶ Ἠλίας ἐποίησεν;
וכַד חזַו יַעקֻוב ויֻוחַנָן תַּלמִידַוהי אָמרִין לֵה מָרַן צָבֵא אַנתּ דּנִאמַר ותֵחֻות נֻורָא מֵן שׁמַיָא וַתּסִיף אֵנֻון אַיך דָּאף אִלִיָא עבַד׃
אַךְ הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם וְגָעַר בָּהֶם [בְּאָמְרוֹ: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּנֵי אֵיזוֹ רוּחַ אַתֶּם!
וַיִּפֵן וַיִּגְעַר-בָּם אֵינְכֶם יוֺדְעִים מֵאַיִן מְקוֺר רוּחֲכֶם:
אוּלָם יֵשׁוּעַ גָּעַר בָּהֶם,
וּפָנָה וְגָעַר בָּהֶם וְאָמַר: אֵינְכֶם יוֹדְעִים לְאֵיזוֹ רוּחַ אַתֶּם;
Ale obrátiv se, potrestal jich, řka: Nevíte, čího jste vy duchu.
Obrátil se a pokáral je: „Nevíte, jakého jste ducha.
Στραφεὶς δὲ ἐπετίμησεν αὐτοῖς, καὶ εἶπεν, Οὐκ οἰδατε οἵου πνεύματός ἐστε ὑμεῖς·
וֵאתפּנִי וַכאָא בּהֻון וֵאמַר לָא יָדעִין אנתֻּון דַּאידָא אַנתֻּון רֻוחָא׃
הֵם הָלְכוּ לִכְפָר אַחֵר.
כִּי לֹא בָא בֶּן-הָאָדָם לְהַשְׁמִיד נֶפֶשׁ כִּי אִם-לְהוֺשִׁיעַ לָהֶן וַיֵּלְכוּ אֶל-כְּפָר אַחֵר:
וְהַחֲבוּרָה הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ אֶל כְּפָר אַחֵר.
כִּי בֶּן-הָאָדָם לֹא בָּא לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ. וְהָלְכוּ לִכְפָר אַחֵר.
Syn zajisté člověka nepřišel zatracovati duší lidských, ale aby spasil. I odešli do jiného městečka.
Syn člověka nepřišel lidi zahubit, ale zachránit(o).“ A šli do jiné vesnice. (o) var významných rukopisů: – „Nevíte, jakého jste ducha. Syn člověka nepřišel lidi zahubit, ale zachránit.“
ὁ γὰρ ὑιὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἦλθεν ψυχὰς ἀνθρώπων ἀπολέσαι, ἀλλὰ σῶσαι. Καὶ ἐπορεύθησαν εἰς ἑτέραν κώμην.
בּרֵה גֵּיר דּאנָשָׁא לָא אֵתָא למַובָּדֻו נַפשָׁתָא אֵלָא למַחָיֻו וֵאזַלו להֻון לַקרִיתָא אחרִתָא׃ ס
בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ פָּנָה אֵלָיו מִישֶׁהוּ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ."
וּבְלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֵלְכָה אַחֲרֶיךׇ אֶל-אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:
בַּדֶּרֶךְ אָמַר מִישֶׁהוּ לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, לְאָן שֶׁתֵּלֵךְ, אֲנִי אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ!"
וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ אִישׁ: אָבוֹא אַחֲרֶיךָ אֶל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ, אֲדוֹנִי.
Stalo se pak, když šli, že řekl jemu na cestě jeden: Pane, půjdu za tebou, kam se koli obrátíš.
Když se ubírali cestou, řekl mu kdosi: „Budu tě následovat, kamkoli půjdeš(p).“ (p) var: + Pane ([Matouš 8:18-Matouš 8:22])
Ἐγένετο δὲ πορευομένων αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ, εἶπέν τις πρὸς αὐτόν, Ἀκολουθήσω σοι ὅπου ἂν ἀπέρχῃ, κύριε.
וכַד אָזִלין בֻּאורחָא אֵמַר לֵה אנָשׁ אִתֵא בָּתרָך לַאתַר דָּאזֵל אַנתּ מָרי׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אֲבָל בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַשּׁוּעָלִים חֹרִים לָהֶם וְצִפּוֺר שָׁמַיִם קֵן לָהּ וּבֶן-הָאָדָם אֵין-לוֺ מָקוֺם לְהָנִיחַ אֶת-רֹאשׁוֺ:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב לוֹ: "אַל תִּשְׁכַּח שֶׁאֵין לִי מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רָאשֵׁי. הַשּׁוּעָלִים מִתְגּוֹרְרִים בַּמְּחִלּוֹת הָאֲדָמָה וְלַצִּפּוֹרִים יֵשׁ קָנִים, אוּלָם לְבֶן-הָאָדָם אֵין מָקוֹם לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת רֹאשׁוֹ."
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם מַחֲסֶה, אַךְ לְבֶן-הָאָדָם אֵין לוֹ הֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.
I řekl jemu Ježíš: Lišky doupata mají, a ptáci nebeští hnízda, ale Syn člověka nemá, kde by hlavu sklonil.
Ale Ježíš mu odpověděl: „Lišky mají doupata a ptáci hnízda, ale Syn člověka nemá, kde by hlavu složil.“
Καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Αἱ ἀλώπεκες φωλεοὺς ἔχουσιν, καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνώσεις· ὁ δὲ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἔχει ποῦ τὴν κεφαλὴν κλίνῃ.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לתַעלֵא נֵקעֵא אִית להֻון וַלפָרַחתָא דַּשׁמַיָא מַטללָא לַברֵה דֵּין דּאנָשָׁא לַיתּ לֵה אַיכָּא דּנֵסמֻוך רִשֵׁה׃
וְאֶל אִישׁ אַחֵר אָמַר: "לֵךְ אַחֲרַי!" אַךְ הַלָּה הֵשִׁיב: "אֲדוֹנִי, תֵּן לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי."
וְאֶל-אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲדֹנִי תְּנָה-לִּי לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת-אָבִי רִאשֹׁנָה:
בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת אָמַר יֵשׁוּעַ לְאִישׁ מְסֻיָּם: 'בּוֹא אַחֲרֵי וְהָיָה תַּלְמִיד שֶׁלִּי." הָאִישׁ הִסְכִּים, אוּלָם בִּקֵּשׁ לִקְבֹּר תְּחִלָּה אֶת אָבִיו.
וְאָמַר לְאַחֵר: בּוֹא אַחֲרַי. אַךְ הוּא אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.
I řekl jinému: Poď za mnou. Ale on řekl: Pane, dopusť mi prvé jíti a pochovati otce mého.
Jinému řekl: „Následuj mne!“ On odpověděl: „Dovol mi, Pane(q), abych šel napřed pochovat svého otce.“ (q) var: – Pane
Εἶπεν δὲ πρὸς ἕτερον, Ἀκολούθει μοι. Ὁ δὲ εἶπεν, Κύριε, ἐπίτρεψόν μοι ἀπελθόντι πρῶτον θάψαι τὸν πατέρα μου.
וֵאמַר לַאחרִנָא תָּא בָּתַרי הֻו דֵּין אֵמַר לֵה מָרי אַפֵּס לִי לֻוקדַם אִזַל אֵקבֻּור אָבי׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הַכְרֵז אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת-מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ וְהַשְׁמַע מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָרֶץ:
"הַנַּח לְמֵתִים (מִבְּחִינָה רוּחָנִית) לִקְבֹּר אֶת הַמֵּתִים שֶׁלָּהֶם," אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ. "וְאִלּוּ אַתָּה לֵךְ לְהַכְרִיז עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם, וְאַתָּה לֵךְ בַּשֵּׂר אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
I dí jemu Ježíš: Nech ať mrtví pochovávají mrtvé své, ale ty jda, zvěstuj království Boží.
Řekl mu: „Nech mrtvé, ať pochovávají své mrtvé. Ale ty jdi a všude zvěstuj království Boží.“
Εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ἄφες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτῶν νεκρούς· σὺ δὲ ἀπελθὼν διάγγελλε τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע שׁבֻוק מִיתֵא קָברִין מִיתַיהֻון וַאנתּ זֵל סַבַּר מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
אִישׁ שְׁלִישִׁי פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל קֹדֶם הַנִּיחָה לִי לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵּיתִי."
וְעוֺד אִישׁ אַחֵר אָמַר אֵלָיו אֵלְכָה אַחֲרֶיךׇ אֲדֹנִי אֶפֶס תְּנָה-לִּי רִאשֹׁנָה לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵיתִי בְּדִבְרֵי שָׁלוֺם:
אִישׁ אַחֵר אָמַר לְיֵשׁוּעַ: "אֲנִי אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ, אֲדוֹנִי, אַךְ הִרְשָׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וּלְהִפָּרֵד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי."
אָמַר לוֹ אַחֵר: אָבוֹא אַחֲרֶיךָ, אֲדוֹנִי, אֲבָל תְּחִלָּה הַרְשֵׁה לִי לָלֶכֶת לוֹמַר שָׁלוֹם לִבְנֵי בֵּיתִי, וְאָבוֹא.
I řekl opět jiný: Půjdu za tebou, Pane, ale prvé dopusť mi, ať se rozžehnám s těmi, kteříž jsou v domě mém.
A jiný mu řekl: „Budu tě následovat, Pane. Ale napřed mi dovol, abych se rozloučil se svou rodinou.“ ([1 Královská 19:20])
Εἶπεν δὲ καὶ ἕτερος, Ἀκολουθήσω σοι, κύριε· πρῶτον δὲ ἐπίτρεψόν μοι ἀποτάξασθαι τοῖς εἰς τὸν οἶκόν μου.
אָמַר לֵה אחרִנָא אִתֵא בָּתרָך מָרי לֻוקדַם דֵּין אַפֵּס לִי אִזַל אֵשַׁלֵם לַבנַי בַּיתּי וִאתֵא׃
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִי שֶׁשָֹם אֶת יָדוֹ עַל הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אֲחוֹרַנִּית לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ כָּל-אִישׁ הַָּׂם יָדוֺ עַל-מַחֲרֵשָׁתוֺ וּמַבִּיט אֲחֹרַנִּית אֵינֶנּוּ נָכוֺן לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
אֲבָל יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב לוֹ: "הַשֵּׁם אֶת יָדוֹ עַל הַמַּחְרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כָּשִׁיר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אֵין אִישׁ שָׂם יָדוֹ עַל הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט לַאֲחוֹרָיו, וְכָשֵׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Řekl jemu Ježíš: Žádný, kdož vztáhna ruku svou k pluhu, ohlídal by se nazpět, není způsobný k království Božímu.
Ježíš mu řekl: „Kdo položí ruku na pluh a ohlíží se zpět, není způsobilý pro království Boží.“
Εἶπεν δὲ ὁ Ἰησοῦς πρὸς αὐτόν, Οὐδείς, ἐπιβαλὼν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπ' ἄροτρον, καὶ βλέπων εἰς τὰ ὀπίσω, εὔθετός ἐστιν εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע לָא אנָשׁ רָמֵא אִידֵה עַל חַרבָּא דּפַדָּנָא וחָאַר לבֵסתּרֵה וחָשַׁח למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִנָּה הָאָדוֹן עוֹד שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם וְשָׁלַח אוֹתָם לְפָנָיו, שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֶל כָּל עִיר וּמָקוֹם אֲשֶׁר הִתְכַּוֵן לָבוֹא לְשָׁם.
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל הָאָדוֺן עוֺד שִׁבְעִים אֲנָשִׁים וַיִּשְׁלָחֵם שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפָנָיו אֶל-כָּל-עִיר וּמָקוֺם אֲשֶׁר שָׂם פָּנָיו לָבֹא שָׁמָּה:
לְאַחַר מִכֵּן בָּחַר הָאָדוֹן שִׁבְעִים תַּלְמִידִים נוֹסָפִים, וְשָׁלַח אוֹתָם לְפָנָיו בְּזוּגוֹת אֶל הָעֲרִםּוּהַכְּפָרִים שֶׁבָּהֶם עָמַד לְבַקֵּר.
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל יֵשׁוּעַ מִתַּלְמִידָיו שִׁבְעִים אֲחֵרִים וְשָׁלַח אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפָנָיו, וְכָל מָקוֹם וְעִיר שֶׁהָיָה עָתִיד לָלֶכֶת.
Potom pak vyvolil Pán i jiných sedmdesát, a poslal je po dvou před tváří svou do každého města i místa, kamž měl sám přijíti.
Potom určil Pán ještě sedmdesát(r) jiných a poslal je před sebou po dvou do každého města i místa, kam měl sám jít. (r) var: sedmdesát dva (tak i Lukáš 10:17) ([Lukáš 9:1-Lukáš 9:2])
Μετὰ δὲ ταῦτα ἀνέδειξεν ὁ κύριος καὶ ἑτέρους ἑβδομήκοντα, καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς ἀνὰ δύο πρὸ προσώπου αὐτοῦ εἰς πᾶσαν πόλιν καὶ τόπον οὗ ἔμελλεν αὐτὸς ἔρχεσθαι.
בָּתַר הָלֵין פּרַשׁ יֵשֻׁוע מֵן תַּלמִידַוהי אחרָנֵא שַׁבעִין ושַׁדַּר אֵנֻון תּרֵין תּרֵין קדָם פַּרצֻופֵּה לכֻל אַתַר וַמדִינָא דַּעתִיד הוָא למִאזַל׃ ס
"הַקָּצִיר רַב, אֶלָּא שֶׁהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים", אָמַר לָהֶם, "לָכֵן הִתְפַּלְּלוּ לַאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַקָּצִיר רַב וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים עַל-כֵּן הַעְתִּירוּ אֶל-אֲדוֺן הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֺ:
"מֵאַחַר שֶׁהַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים," אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, "הִתְחַנְּנוּ לֶאֱלֹהִים שֶׁיִּשְׁלַח פּוֹעֲלִים נוֹסָפִים לַעֲזֹר לָכֶם בַּעֲבוֹדַתְכֶם לְמַעֲנוֹ.
וְאָמַר לָהֶם: הַקָּצִיר רַב וְהַפּוֹעֲלִים מְעַטִּים, לָכֵן בַּקְּשׁוּ מֵאֲדוֹן הַקָּצִיר שֶׁיּוֹצִיא פּוֹעֲלִים אֶל קְצִירוֹ.
A pravil jim: Žeň zajisté jest mnohá, ale dělníků málo. Protož proste Pána žně, ať vypudí dělníky na žeň svou.
Řekl jim: „Žeň je mnohá, dělníků málo. Proste proto Pána žně, ať vyšle dělníky na svou žeň. ([Matouš 9:37-Matouš 9:38; Jan 4:35])
Ἔλεγεν οὖν πρὸς αὐτούς, Ὁ μὲν θερισμὸς πολύς, οἱ δὲ ἐργάται ὀλίγοι. Δεήθητε οὖν τοῦ κυρίου τοῦ θερισμοῦ, ὅπως ἐκβάλῃ ἐργάτας εἰς τὸν θερισμὸν αὐτοῦ.
וֵאמַר להֻון חצָדָא סַגִּי ופָעלֵא זעֻורִין בּעַו הָכִיל מֵן מָרֵא חצָדָא דּנַפֵּק פָּעלֵא לַחצָדֵה׃ ס
לְכוּ! הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׁים בֵּיןְ זְאֵבִים.
וְאַתֶּם לְכוּ-נָא הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם כָּצֹאן בְּקֶרֶב זְאֵבִים:
לְכוּ עַתָּה וְזִכְרוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כְּשָׁלוּחַ כְּבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים.
לְכוּ; הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים.
Jdětež. Aj, já posílám vás jako berany mezi vlky.
Jděte! Hle, posílám vás jako ovce mezi vlky. ([Lukáš 9:2-Lukáš 9:5])
Ὑπάγετε· ἰδού, ἐγὼ ἀποστέλλω ὑμᾶς ὡς ἄρνας ἐν μέσῳ λύκων.
זֵלו הָא אֵנָא משַׁדַּר אנָא לכֻון אַיך אֵמרֵא בַּינַי דִּאבֵא׃
אַל תִּקְחוּ עִמָּכֶם לֹא אַרְנָק וְלֹא תַּרְמִיל וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ.
לֹא תִשְׂאוּ כִיס וְיַלְקוּט אוֺ נְעָלִים וְלֹא תִשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֺם-אִישׁ בַּדָּרֶךְ:
אַל תִּקְּחוּ אִתְּכֶם כֶּסֶף, חֲפָצִים אִישִׁיִּים וְאַף לֹא זוּג נַעֲלַיִם נוֹסָף, וְאַל תַּעַצְרוּ בַּדֶּרֶךְ לְשׂוֹחֵחַ עִם אִישׁ.
אַל תִּקְחוּ לָכֶם אַרְנָקִים וְלֹא תַּרְמִילִים וְלֹא נַעֲלַיִם, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם אִישׁ בַּדֶּרֶךְ.
Nenostež pytlíka, ani mošny, ani obuvi, a žádného na cestě nepozdravujte.
Neberte si měšec ani mošnu ani obuv. S nikým se na cestě nepozdravujte. ([2 Královská 4:29])
Μὴ βαστάζετε βαλάντιον, μὴ πήραν, μηδὲ ὑποδήματα· καὶ μηδένα κατὰ τὴν ὁδὸν ἀσπάσησθε.
לָא תֵּשׁקלֻון לכֻון כִּיסֵא ולָא תַּרמָלֵא ולָא מסָנֵא ובַשׁלָמָא דּאנָשׁ בֻּאורחָא לָא תֵּשֵׁאלֻון׃ ס
לְכָל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אִמְרוּ תְּחִלָּה 'שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה'.
וְאֶל-כָּל-בַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בוֺ אִמְרוּ בְּפֵתַח דִּבְרֵיכֶם שָׁלוֺם לַבַּיִת הַזֶּה:
"בִּכְנִיסַתְכֶם לְכָל בַּיִת בָּרְכוּ אוֹתוֹ תְּחִלָּה לְשָׁלוֹם.
וּלְאֵיזֶה בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ, אִמְרוּ תְּחִלָּה, שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה.
A do kteréhožkoli domu vejdete, nejprvé rcete: Pokoj tomuto domu.
Když vejdete do některého domu, řekněte nejprve: ‚Pokoj tomuto domu!‘
Εἰς ἣν δ' ἂν οἰκίαν εἰσέρχησθε, πρῶτον λέγετε, Εἰρήνη τῷ οἴκῳ τούτῳ.
ולַאינָא בַּיתָּא דּעָאלִין אנתֻּון לֻוקדַם אֵמַרו שׁלָמָא לבַיתָּא הָנָא׃
וְאִם יִהְיֶה שָׁם אִישׁ שָׁלוֹם, הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם יִשְׁרֶה עָלָיו; אִם לֹא - אֲלֵיכֶם יָשׁוּב.
אִם אִישׁ שָׁלוֺם שֹׁכֵן שָׁם שְׁלֹמְכֶם יִשְׁכֹּן עָלָיו וְאִם-לֹא שְׁלֹמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב:
אִם בְּאוֹתוֹ בַּיִת גָּר אָדָם אוֹהֵב שָׁלוֹם, הַבְּרָכָה תִּתְקַיֵּם, וְאִם אֵין הוּא אוֹהֵב שָׁלוֹם בְּאוֹתוֹ בֵּית – הַבְּרָכָה תָּשׁוּב אֲלֵיכֶם.
וְאִם יֵשׁ שָׁם בֶּן שָׁלוֹם, יִשְׁרֶה עָלָיו שְׁלוֹמְכֶם. וְאִם לָאו, שְׁלוֹמְכֶם עֲלֵיכֶם יָשׁוּב.
A bude-liť tu syn pokoje, odpočineť na něm pokoj váš; pakli nic, k vámť se navrátí.
A přijmou-li pozdrav pokoje(s), váš pokoj na nich spočine; ne-li, vrátí se opět k vám. (s) ř: bude-li tam muž pokoje
Καὶ ἐὰν ᾖ ἐκεῖ υἱὸς εἰρήνης, ἐπαναπαύσεται ἐπ' αὐτὸν ἡ εἰρήνη ὑμῶν· εἰ δὲ μήγε, ἐφ' ὑμᾶς ἀνακάμψει.
וֵאן אִית תַּמָן בַּר שׁלָמָא נֵתּתּנִיח עלַוהי שׁלָמכֻון אֵן דֵּין לָא עלַיכֻּון נֵהפֻּוך׃
בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הִשָּׁאֲרוּ, וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלָם, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.
וּבַבַּיִת הַהוּא תֵּשְׁבוּ וְתֹאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ מֵאֲשֶׁר יִנָּתֵן לָכֶם כִּי נָכוֺן לַפֹּעֵל דֵּי שְׂכָרוֺ וְלֹא תֵצְאוּ מִבַּיִת לְבָיִת:
"בְּבוֹאֲכֶם אֶל כְּפָר אוֹ עִיר אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת מְאָרֵחַ אֶחָד לְאַחַר, אֶלָּא הִתְאָרְחוּ בְּבַיִת אֶחָד בִּלְבַד, וְאַל תְּהַסְּסוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כָּל מָה שֶׁמַּגִּישִׁים לָכֶם, כִּי הַפּוֹעֵל רָאוּי לִשְׂכָרוֹ.
בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הֱיוּ, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִשֶּׁלָהֶם; כִּי רָאוּי הוּא הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. וְאַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת.
A v témž domu ostaňte, jedouce a pijíce, což u nich jest, nebo hoden jest dělník mzdy své. Nechoďtež z domu do domu.
V tom domě zůstaňte, jezte a pijte, co vám dají, neboť ‚hoden je dělník své mzdy(t)‘! Nepřecházejte z domu do domu. (t) dělník si zaslouží svou stravu ([Deuteronomium 24:15; 1 Korintským 9:14; 1 Timoteovi 5:18])
Ἐν αὐτῇ δὲ τῇ οἰκίᾳ μένετε, ἐσθίοντες καὶ πίνοντες τὰ παρ' αὐτῶν· ἄξιος γὰρ ὁ ἐργάτης τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ ἐστίν. Μὴ μεταβαίνετε ἐξ οἰκίας εἰς οἰκίαν.
בֵּה דֵּין בּבַיתָּא הוַו כַּד לָעסִין אנתֻּון ושָׁתֵין מֵן דִּילהֻון שָׁוֵא הו גֵּיר פָּעלָא אַגרֵה ולָא תּשַׁנֻון מֵן בַּיתָּא לבַיתָּא׃
בְּכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ אֶת אֲשֶׁר יַגִּישׁוּ לָכֶם,
וְאֶל-כָּל-עִיר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ וְיֹשְׁבֶיהָ יַחֲזִיקוּ בָכֶם אִכְלוּ שָׁם מֵאֵת אֲשֶׁר יוּשַׂם לִפְנֵיכֶם:
בְּכָל עִיר שֶׁבָּהּ מְקַבְּלִים אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָה אִכְלוּ אֶת הַמֻּגָּשׁ לִפְנֵיכֶם,
וּלְאֵיזוֹ עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ וִיקַבְּלוּ אֶתְכֶם, אִכְלוּ מַה שֶּׁמּוּשָׂם לִפְנֵיכֶם.
Ale do kteréhožkoli města vešli byste, a přijali by vás, jezte, což před vás předloží.
A když přijdete do některého města a tam vás přijmou, jezte, co vám předloží;
Καὶ εἰς ἣν ἂν πόλιν εἰσέρχησθε, καὶ δέχωνται ὑμᾶς, ἐσθίετε τὰ παρατιθέμενα ὑμῖν,
ולַאידָא מדִינתָּא דּעָאלִין אנתֻּון וַמקַבּלִין לכֻון לעַסו מֵדֵּם דּמֵתּתּסִים לכֻון׃
רַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ וְאִמְרוּ לָהֶם, 'קְרֵבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים'.
וְאֶת-הַחוֺלִים אֲשֶׁר בְּתוֺכָהּ תִּרְפָּאוּן וְכֹה תֹאמְרוּן אֲלֵיהֶם הִנֵּה קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
רִפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים וְאָמְרוּ לָהֶם: 'מַלְכוּת הָאֱלֹהִים קְרוֹבָה אֲלֵיכֶם.'
וְרַפְּאוּ אֶת הַחוֹלִים בָּהּ, וְאִמְרוּ לָהֶם: קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
A uzdravujte nemocné, kteříž by v něm byli, a rcete jim: Přiblížiloť se k vám království Boží.
uzdravujte tam nemocné a vyřiďte jim: ‚Přiblížilo se k vám království Boží.‘
καὶ θεραπεύετε τοὺς ἐν αὐτῇ ἀσθενεῖς, καὶ λέγετε αὐτοῖς, Ἤγγικεν ἐφ' ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ.
וַאסַו לַאילֵין דַּכרִיהִין בָּה וֵאמַרו להֻון קֵרבַּת עלַיכֻּון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
וּבְכָל עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל רְחוֹבוֹתֶיהָ וְאִמְרוּ,
וּבְכָל-עִיר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ וְלֹא יַחֲזִיקוּ בָכֶם צְאוּ אֶל-רְחֹבֹתֶיהָ וֶאֱמֹרוּ:
בָּעִיר שֶׁבָּהּ לֹא מְקַבְּלִים אֶתְכֶם צְאוּ לָרְחוֹבוֹת וְקָרְאוּ:
וּלְאֵיזוֹ עִיר שֶׁתִּכָּנְסוּ וְלֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם, צְאוּ אֶל הָרְחוֹב וְאִמְרוּ:
A do kteréhožkoli města vešli byste, a nepřijali by vás, vyjdouce na ulice jeho, rcetež:
Když však přijdete do některého města a nepřijmou vás, vyjděte do jeho ulic a řekněte:
Εἰς ἣν δ' ἂν πόλιν εἰσέρχησθε, καὶ μὴ δέχωνται ὑμᾶς, ἐξελθόντες εἰς τὰς πλατείας αὐτῆς εἴπατε,
לַאידָא מדִינתָּא דֵּין דּעָאלִין אנתֻּון ולָא נקַבּלֻונָכֻון פֻּוקו לכֻון לשֻׁוקָא וֵאמַרו׃
'גַּם אֶת אֲבַק עִירְכֶם שֶׁנִּדְבַּק לְרַגְלֵינוּ אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים עֲלֵיכֶם; אַךְ דְּעוּ לָכֶם: קְרֵבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים'.
גַּם-עֲפַר עִירְכֶם הַמֻּדְבָּק בְּרַגְלֵינוּ נְנַעֵר אֲלֵיכֶם אַךְ דְּעוּ זֹאת כִּי קָרְבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
'כִּמְחָאָה עַל הִתְנַהֲגוּתְכֶם אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים אֶת אָבָק עִירְכֶם שֶׁדָּבַק בְּרַגְלֵינוּ, אוּלָם דְּעוּ לָכֶם שֶׁאָכֵן קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים!'
אַף אֶת הָאָבָק שֶׁדָּבַק לָנוּ בְּרַגְלֵינוּ מְעִירְכֶם -- מְנַעֲרִים אָנוּ לָכֶם; בְּרַם אֶת זֹאת דְּעוּ: קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Také i ten prach, kterýž se přichytil nás z města vašeho, vyrážíme na vás. Ale však to vězte, žeť se jest přiblížilo k vám království Boží.
‚Vytřásáme na vás i ten prach z vašeho města, který ulpěl na našich nohou! Ale to vězte: Přiblížilo se království Boží.‘ ([Skutky apoštolské 13:51 Skutky apoštolské 18:6])
Καὶ τὸν κονιορτὸν τὸν κολληθέντα ἡμῖν ἐκ τῆς πόλεως ὑμῶν ἀπομασσόμεθα ὑμῖν· πλὴν τοῦτο γινώσκετε, ὅτι ἤγγικεν ἐφ' ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ.
וָאף חֵלָא דַּדבֵק לַן בּרֵגלַין מֵן מדִינתּכֻון נָפצִין חנַן לכֻון בּרַם הָדֵא דַּעו דּקֵרבַּת לָה עלַיכֻּון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה לִסְדוֹם בַּיּוֹם הַהוּא מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.
אֲנִי הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי יֵקַל הַמִּשְׁפָּט לִסְדֹם בַּיּוֺם הַהוּא מִן-הָעִיר הַהִיא:
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֲפִלּוּ לִסְדוֹם הַמְּרֻשַּׁעַת יִהְיֶה קַל יוֹתֵר בְּיוֹם הַדִּין מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַזֹּאת.
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלִּסְדוֹם יִהְיֶה נוֹחַ בַּיּוֹם הַהוּא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָעִיר הַהִיא.
Pravím zajisté vám, že Sodomským v onen den lehčeji bude než tomu městu.
Pravím vám, že Sodomě bude v onen den lehčeji než tomu městu. ([Matouš 10:15 Matouš 11:24; Genesis 19:24-Genesis 19:28; Judův 1:7])
Λέγω ὑμῖν, ὅτι Σοδόμοις ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀνεκτότερον ἔσται, ἢ τῇ πόλει ἐκείνῃ.
אָמַר אנָא לכֻון דּלַסדֻום נֵהוֵא נִיח בּיַומָא הַו אַו לַמדִינתָּא הָי׃ ס
אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָא! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְיוֹשְׁבִים בְּשַׂק וָאֵפֶר.
אוֺי-לָךְ כּוֺרָזִין אוֺי-לָךְ בֵּית-צָיְדָה כִּי לוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֺר וּבְצִידוֺן הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְתוֺכְכֶן כְּבָר שָׁבוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר:
אוֹי וַאֲבוֹי לָכֵן, כָּרְזֵן וּבֵית-צֵידָה! אִלּוּ חוֹלַלְתִּי בְּצוּר וּבְצִידוֹן אֶת הַנִּסִּים שֶׁחוֹלַלְתִּי בְּקִרְבְּכֶן, מִזְּמַן הָיוּ שָׁם כֻּלָּם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְלוֹבְשִׁים שַׂק וְאֵפֶר לְאוֹת חֲרָטָה.
אוֹי לָךְ, כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ, בֵּית-צַיְדָא! כִּי אִלּוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הָיוּ הַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּכֶן, מִכְּבָר בְּשַׂקִּים וָאֵפֶר הָיוּ שָׁבוֹת.
Běda tobě Korozaim, běda tobě Betsaido. Nebo kdyby v Týru a v Sidonu činěni byli divové ti, kteříž v vás činěni jsou, dávno by v žíni a v popele sedíce, pokání činili.
Běda ti, Chorazin, běda ti, Betsaido! Kdyby se byly v Týru a Sidónu udály takové mocné skutky jako u vás, dávno by byli seděli v žíněném šatě, sypali se popelem a činili pokání. ([Matouš 11:20-Matouš 11:24 Izajáš 23:1 Izajáš 23:4; Ezechiel 27:2; Ámos 1:9])
Οὐαί σοι, Χοραζίν, οὐαί σοι, Βηθσαϊδά· ὅτι εἰ ἐν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἐγένοντο αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ἐν ὑμῖν, πάλαι ἂν ἐν σάκκῳ καὶ σποδῷ καθήμεναι μετενόησαν.
וָי לֵכי כָּורַזִין וָי לֵכי בֵּית־צַיָדָא דֵּאלֻו בּצֻור וַבצַידָּן הוַו חַילֵא דַּהוַו בּכֵין כּבַר דֵּין בּסַקֵא וַבקֵטמָא תָּבו׃
וּבְכָל זֹאת לְצוֹר וְצִידוֹן יֵקַל בַּדִּין מִכֶּם.
אַךְ לְצוֺר וּלְצִידוֺן יֵקַל יוֺם הַמִּשְׁפָּט מֵאֲשֶׁר לָכֶן:
כֵּן, צוּר וְצִידוֹן תְּקַבֵּלְנָה עֹנֶשׁ קַל מִשֶּׁלָּכֶן בְּיוֹם הַדִּין!
בְּרַם לְצוֹר וּלְצִידוֹן יִהְיֶה נוֹחַ בְּיוֹם הַדִּין יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָכֶן.
A protož Týru a Sidonu lehčeji bude na soudu nežli vám.
Ale Týru a Sidónu bude na soudu lehčeji než vám.
Πλὴν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἀνεκτότερον ἔσται ἐν τῇ κρίσει, ἢ ὑμῖν.
בּרַם לצֻור וַלצַידָּן נֵהוֵא נִיח בּדִינָא אַו לכֵין׃
וְאַתְּ כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? שְׁאוֹלָה תֵּרְדִי!
וְאַתּ כְּפַר-נַחוּם אֲשֶׁר רוֺמַמְתְּ עַד-הַשָּׁמָיִם אֶל-שְׁאוֺל תּוּרָדִי:
וְאַתֶּם, אַנְשֵׁי כְּפַר-נַחוּם, הַחוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיְּרוֹמְמוּ אֶתְכֶם לַשָּׁמַיִם? לַגֵּיהִנּוֹם תֵּרְדוּ!"
וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, אֲשֶׁר עַד הַשָּׁמַיִם הִתְרוֹמַמְתְּ -- עַד שְׁאוֹל תּוּרְדִי.
A ty Kafarnaum, kteréž jsi až do nebe zvýšeno, až do pekla sníženo budeš.
A ty, Kafarnaum, budeš snad vyvýšeno až do nebe? Až do propasti(u) klesneš(v)! (u) ř: podsvětí (v) var: budeš strženo ([Izajáš 14:13-Izajáš 14:15; Genesis 19:24-Genesis 19:28])
Καὶ σύ, Καπερναούμ, ἡ ἕως τοῦ οὐρανοῦ ὑψωθεῖσα, ἕως ᾍδου καταβιβασθήσῃ.
וַאנתּי כּפַרנַחֻום הָי דַּעדַמָא לַשׁמַיָא אֵתּתּרִימתּי עדַמָא לַשׁיֻול תֵּתַּחתֵּין׃ ס
הַשּׁוֹמֵעַ אֲלֵיכֶם, אֵלַי הוּא שׁוֹמֵע. הַדּוֹחֶה אֶתְכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה. וְהַדּוֹחֶה אוֹתִי דּוֹחֶה אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי."
הַשֹּׁמֵעַ אֲלֵיכֶם אֵלַי הוּא שֹׁמֵעַ וְהַמֹּאֵס בָּכֶם בִּי הוּא מֹאֵס וְהַמֹּאֵס בִּי מֹאֵס הוּא בְּשֹׁלְחִי:
יֵשׁוּעַ הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אֶל הַתַּלְמִידִים: "מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ לָכֶם שׁוֹמֵעַ לִי; מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּכֶם מְזַלְזֵל בִּי; וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּי מְזַלְזֵל בֶּאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתִי."
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ לָכֶם, שׁוֹמֵעַ לִי; וּמִי שֶׁדּוֹחֶה אֶתכֶם, אוֹתִי הוּא דּוֹחֶה; וּמִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי, דּוֹחֶה אֶת מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי.
Kdož vás slyší, mne slyší; a kdo vámi pohrdá, mnou pohrdá; kdož pak mnou pohrdá, pohrdáť tím, kdož mne poslal.
Kdo slyší vás, slyší mne, a kdo odmítá vás, odmítá mne; kdo odmítá mne, odmítá toho, který mě poslal.“ ([Matouš 10:40; Jan 13:20 Jan 5:23])
Ὁ ἀκούων ὑμῶν ἐμοῦ ἀκούει· καὶ ὁ ἀθετῶν ὑμᾶς ἐμὲ ἀθετεῖ· ὁ δὲ ἐμὲ ἀθετῶν ἀθετεῖ τὸν ἀποστείλαντά με.
מַן דַּלכֻון שָׁמַע לִי שָׁמַע ומַן דַּלכֻון טָלֵם לִי הֻו טָלֵם ומַן דּלִי טָלֵם טָלֵם למַן דּשַׁלחַני סּ סּ׃
הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה וְאָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ."
וַיָּשֻׁבוּ הַשִּׁבְעִים בְּשִׂמְחַת לִבָּם לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ בְּשִׁמְךׇ נִכְבְּשׁוּ גַּם-הַשֵּׁדִים תַּחַת יָדֵינוּ:
כַּעֲבֹר זְמַן-מָה חָזְרוּ שִׁבְעִים הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְדִוְּחוּ לוֹ בְּשִׂמְחָה: "אֲדוֹנֵנוּ, אֲפִלּוּ הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ כְּשֶׁאָנוּ מְצַוִּים עֲלֵיהֶם בְּשִׁמְךָ!"
וְהַשִּׁבְעִים אֲשֶׁר שָׁלַח חָזְרוּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, אַף הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָנוּ בְּשִׁמְךָ.
Potom navrátilo se s radostí těch sedmdesáte, řkouce: Pane, také i ďáblové se nám poddávají ve jménu tvém.
Těch sedmdesát se vrátilo s radostí a říkali: „Pane, i démoni se nám podrobují ve tvém jménu.“
Ὑπέστρεψαν δὲ οἱ ἑβδομήκοντα μετὰ χαρᾶς, λέγοντες, Κύριε, καὶ τὰ δαιμόνια ὑποτάσσεται ἡμῖν ἐν τῷ ὀνόματί σου.
וַהפַכו הָנֻון שַׁבעִין דּשַׁדַּר בּחַדֻותָא רַבּתָא וָאמרִין לֵה מָרַן אָף שִׁאדֵא מֵשׁתַּעבּדִין לַן בַּשׁמָך׃
אָמַר לָהֶם: "רָאִיתִי אֶת הַשָֹטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רָאִיתִי אֶת-הַָּׂטָן נָפַל כְּבָרָק מִן-הַשָּׁמָיִם:
"אָכֵן," עָנָה יֵשׁוּעַ, "רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם כְּבָרָק!
וְהוּא אָמַר לָהֶם: רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם.
I řekl jim: Viděl jsem satana jako blesk padajícího s nebe.
Řekl jim: „Viděl jsem, jak satan padá z nebe jako blesk. ([Izajáš 14:12; Jan 12:31; Zjevení Janovo 12:9])
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ἐθεώρουν τὸν Σατανᾶν ὡς ἀστραπὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πεσόντα.
הֻו דֵּין אֵמַר להֻון חָזֵא הוִית לֵה לסָטָנָא דַּנפַל אַיך בַּרקָא מֵן שׁמַיָא׃
הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּחַ לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֹּחַ הָאוֹיֵב, וּמְאוּמָה לֹא יִפְגַּע בָּכֶם.
וַאֲנִי הִנְנִי נֹתֵן מֶמְשָׁלָה בְּיֶדְכֶם לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְכָל-גְּבוּרַת אוֺיֵב וְאֵין נֹגֵעַ בָּכֶם לְרָעָה:
בֶּאֱמֶת הֶעֱנַקְתִּי לָכֶם סַמְכוּת וְכֹחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל כּוֹחוֹת הָאוֹיֵב, וְלִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים. דָּבָר לֹא יוּכַל לִפְגֹּעַ בָּכֶם!
הִנֵּה נוֹתֵן אֲנִי לָכֶם סַמְכוּת לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֶת כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יַזִּיק לָכֶם.
Aj, dávámť vám moc šlapati na hady a na štíry i na všelikou moc nepřítele, a nic vám neuškodí.
Hle, dal jsem vám moc šlapat po hadech a štírech a po veškeré síle nepřítele, takže vám v ničem neuškodí. ([Genesis 3:15; Žalmy 91:13; Marek 16:18])
Ἰδού, δίδωμι ὑμῖν τὴν ἐξουσίαν τοῦ πατεῖν ἐπάνω ὄφεων καὶ σκορπίων, καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν δύναμιν τοῦ ἐχθροῦ· καὶ οὐδὲν ὑμᾶς οὐ μὴ ἀδικήσῃ.
הָא יָהֵב אנָא לכֻון שֻׁולטָנָא דַּהוַיתֻּון דָּישִׁין חוַוָתָא ועֵקַרבֵא וכֻלֵה חַילֵה דַּבעֵלדּבָבָא ומֵדֵּם לָא נַהַרכֻון׃
וּבְכָל זֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ עַל שֶׁהָרוּחוֹת נִכְנָעוֹת לָכֶם; שִׂמְחוּ עַל כָּךְ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם."
אַךְ אַל-תִּשְׂמְחוּ עַל כִּי-הָרוּחוֺת נִכְבָּשִׁים תַּחַת יֶדְכֶם כִּי אִם-שִׂמְחוּ עַל אֲשֶׁר-נִכְתְּבוּ שְׁמוֺתֵיכֶם בַּשָּׁמָיִם:
אַף-עַל-פִּי-כֵּן עֲלֵיכֶם לִשְׂמֹחַ לֹא מִשּׁוּם שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַשֵּׁדִים, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם כְּתוּבִים בַּשָּׁמַיִם!"
בְּרַם בָּזֹאת אַל תִּשְׂמְחוּ שֶׁהַשֵּׁדִים נִכְנָעִים לָכֶם, אֶלָּא שִׂמְחוּ שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם נִכְתְּבוּ בַּשָּׁמַיִם.
A však z toho se neradujte, že se vám poddávají duchové, ale raději se radujte, že jména vaše napsána jsou v nebesích.
Ale neradujte se z toho, že se vám podrobují duchové; radujte se, že vaše jména jsou zapsána v nebesích.“ ([Exodus 32:32; Filipským 4:3; Zjevení Janovo 3:5 Zjevení Janovo 20:12 Zjevení Janovo 21:27; Matouš 7:22])
Πλὴν ἐν τούτῳ μὴ χαίρετε ὅτι τὰ πνεύματα ὑμῖν ὑποτάσσεται· χαίρετε δὲ ὅτι τὰ ὀνόματα ὑμῶν ἐγράφη ἐν τοῖς οὐρανοῖς.
בּרַם בּהָדֵא לָא תֵּחדֻּון דּשִׁאדֵא מֵשׁתַּעבּדִין לכֻון אֵלָא חדַו דַּשׁמָהַיכֻּון אֵתכּתֵבו בַּשׁמַיָא׃ ס
אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר: "מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
בָּעֵת הַהִיא עָלַץ לֵב יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיֹּאמֶר אוֺדְךׇ אָבִי אֲדוֺן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת-אֵלֶּה מֵחֲכָמִים וּנְבֹנִים וְגִלִּיתָ אֹתָם לְעוֺלָלִים אָכֵן אָבִי כֵּן-רָצִיתָ אָתָּה:
לְאַחַר מִכֵּן נִמְלָא יֵשׁוּעַ שִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְקָרָא: "אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל שֶׁהַסְתָּרַת דְּבָרִים אֵלֶּה מִפְּנֵי חֲכָמִים וּמַשְׂכִּילִים, וְגִלִּיתָ אוֹתָם לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁבּוֹטְחִים בְּךָ כְּמוֹ יְלָדִים. כֵּן, תּוֹדָה לְךָ אָבִי, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ רָצִיתָ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלַץ יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים, וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעוֹלָלִים. כֵּן, אָבִי, כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.
V tu hodinu rozveselil se v duchu Ježíš, a řekl: Chválím tě, Otče, Pane nebe i země, že jsi tyto věci skryl před moudrými a opatrnými, a zjevils je nemluvňátkům. Ovšem, Otče, nebo se tak líbilo před tebou.
V té hodině zajásal v Duchu svatém(x) a řekl: „Velebím tě, Otče, Pane nebes i země, že jsi tyto věci skryl před moudrými(y) a rozumnými, a zjevil jsi je maličkým. Ano, Otče, tak se ti zalíbilo. (x) var: v duchu (y) učenými ([Matouš 11:25-Matouš 11:27 1 Korintským 1:26-1 Korintským 1:29])
Ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἠγαλλιάσατο τῷ πνεύματι ὁ Ἰησοῦς, καὶ εἶπεν, Ἐξομολογοῦμαί σοι, πάτερ, κύριε τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῆς γῆς, ὅτι ἀπέκρυψας ταῦτα ἀπὸ σοφῶν καὶ συνετῶν, καὶ ἀπεκάλυψας αὐτὰ νηπίοις· ναί, ὁ πατήρ, ὅτι οὕτως ἐγένετο εὐδοκία ἔμπροσθέν σου.
בָּה בּשָׁעתָא רוַז יֵשֻׁוע בּרֻוחָא דּקֻודשָׁא וֵאמַר מַודֵּא אנָא לָך אָבי מָרָא דַּשׁמַיָא ודַארעָא דּכַסִיתּ הָלֵין מֵן חַכִּימֵא וסַכֻּולתָנֵא וַגלַיתּ אֵנֵין ליַלֻודֵא אִין אָבי דּהָכַנָא הוָא צֵביָנָא קדָמַיךְּ׃ ס
הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב; אַף לֹא מִי הוּא הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ."
הַכֹּל נִמְסַר בְּיָדִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן זוּלָתִי הָאָב וּמִי הוּא הָאָב אֵין אִישׁ יֹדֵעַ זוּלָתִי הַבֵּן וְהוּא אֲשֶׁר חָפֵץ בּוֺ הַבֵּן לְגַלּוֺתוֺ לוֺ:
הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֲבִי; אַף אֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר מַמָּשׁ אֶת הַבֵּן, מִלְּבַד הָאָב, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר מַמָּשׁ אֶת הָאָב, מִלְּבַד הַבֵּן וְאֵלֶּה שֶׁהוּא בּוֹחֵר לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הָאָב."
וּפָנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִיהוּ הַבֵּן, אֶלָּא הָאָב; וּמִיהוּ הָאָב, אֶלָּא הַבֵּן וּמִי שֶׁהַבֵּן יִרְצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.
Všecky věci dány jsou mi od Otce mého, a žádný neví, kdo by byl Syn, jediné Otec, a kdo by byl Otec, jediné Syn, a komuž by chtěl Syn zjeviti.
Všechno je mi dáno od mého Otce; a nikdo neví, kdo je Syn, než Otec, ani kdo je Otec, než Syn a ten, komu by to Syn chtěl zjevit.“ ([Matouš 28:18; Jan 3:35 Jan 10:15])
Καὶ στραφεὶς πρὸς τοὺς μαθητὰς εἶπεν, Πάντα μοι παρεδόθη ὑπὸ τοῦ πατρός μου· καὶ οὐδεὶς γινώσκει τίς ἐστιν ὁ υἱός, εἰ μὴ ὁ πατήρ, καὶ τίς ἐστιν ὁ πατήρ, εἰ μὴ ὁ υἱός, καὶ ᾧ ἐὰν βούληται ὁ υἱὸς ἀποκαλύψαι.
וֵאתפּנִי לוָת תַּלמִידַוהי וֵאמַר להֻון כֻּל מֵדֵּם אֵשׁתּלֵם לִי מֵן אָבי ולָא אנָשׁ יָדַע מַנֻו בּרָא אֵלָא אֵן אַבָא ומַנֻו אַבָא אֵלָא אֵן בּרָא וַלמַן דֵּאן נֵצבֵּא בּרָא דּנֵגלֵא׃ ס
הוּא פָּנָה אֶל הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמַר: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים.
וַיִּפֶן אֶל-תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וַיֹּאמֶר אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרֹאוֺת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם בְּשֶׁקֶט: "זְכוּת גְּדוֹלָה נָפְלָה בְּחֶלְקְכֶם, שֶׁיְּכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם.
וּפָנָה אֶל תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וְאָמַר: אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרוֹאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים;
A obrátiv se k učedlníkům obzvláštně, řekl: Blahoslavené oči, kteréž vidí, co vy vidíte.
Když byli sami, obrátil se na své učedníky a řekl jim: „Blahoslavené oči, které vidí, co vy vidíte. ([Matouš 13:16-Matouš 13:17; Židům 11:39-Židům 11:40; 1 Petrův 1:10-1 Petrův 1:12])
Καὶ στραφεὶς πρὸς τοὺς μαθητὰς κατ' ἰδίαν εἶπεν, Μακάριοι οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ βλέποντες ἃ βλέπετε.
וֵאתפּנִי לוָת תַּלמִידַוהי בַּלחֻודַיהֻון וֵאמַר טֻובַיהֵין לעַינֵא דּחָזיָן מֵדֵּם דַּאנתֻּון חָזֵין׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים חָפְצוּ לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ."
כִּי אֲנִי מַגִּיד לָכֶם רַבִּים נְבִיאִים וּמְלָכִים נִכְסְפוּ לִרְאוֺת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְלֹא רָאוּ וְלִשְׁמֹעַ אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁמְעִים וְלֹא שָׁמֵעוּ:
נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים הִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רְאִיתֶם וְשֶׁמֵּעִתָּם, אוּלָם הֵם לֹא יָכְלוּ."
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, נְבִיאִים וּמְלָכִים רַבִּים רָצוּ לִרְאוֹת אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים, וְלֹא רָאוּ; וְלִשְׁמֹעַ אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים וְלֹא שָׁמְעוּ.
Nebo pravím vám, že mnozí proroci i králové chtěli viděti, což vy vidíte, ale neviděli, a slyšeti, což vy slyšíte, ale neslyšeli.
Říkám vám, že mnozí proroci a králové chtěli vidět, na co vy hledíte, ale neviděli; a slyšet, co vy slyšíte, ale neslyšeli.“
Λέγω γὰρ ὑμῖν, ὅτι πολλοὶ προφῆται καὶ βασιλεῖς ἠθέλησαν ἰδεῖν ἃ ὑμεῖς βλέπετε, καὶ οὐκ εἶδον· καὶ ἀκοῦσαι ἃ ἀκούετε, καὶ οὐκ ἤκουσαν.
אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דַּנבִיֵא סַגִּיֵאא ומַלכֵּא צבַו דּנֵחזֻון מֵדֵּם דּחָזֵין אנתֻּון ולָא חזַו וַלמֵשׁמַע מֵדֵּם דַּאנתֻּון שָׁמעִין ולָא שׁמַעו׃ ס
אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֹן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?"
וַיָּקָם תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד לְנַסּוֺתוֺ וַיֹּאמַר רַבִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֺת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֺלָם:
פַּעַם רָצָה אֶחָד מֵחַכְמֵי-הַתּוֹרָה לְנַסּוֹת אֶת יֵשׁוּעַ. "רַבִּי," שָׁאַל הֶחָכָם, "מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּחַיֵּי נֶצַח?"
וְהִנֵּה סוֹפֵר אֶחָד קָם לְנַסּוֹתוֹ וְאָמַר: מוֹרֶה, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חיֵּי עוֹלָם?
A aj, jeden zákonník vstal, pokoušeje ho, a řka: Mistře, co čině, život věčný dědičně obdržím?
Tu vystoupil jeden zákoník a zkoušel ho: „Mistře, co mám dělat, abych měl podíl na věčném životě?“ ([Matouš 22:34-Matouš 22:40; Marek 12:28-Marek 12:34 Lukáš 18:18])
Καὶ ἰδού, νομικός τις ἀνέστη, ἐκπειράζων αὐτόν, καὶ λέγων, Διδάσκαλε, τί ποιήσας ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω;
והָא סָפרָא חַד קָם דַּננַסֵיוהי וֵאמַר מַלפָנָא מָנָא אֵעבֵּד דִּארַת חַיֵא דַּלעָלַם׃
שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?"
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-כַּתוּב בַּתּוֺרָה אֵיךְ קָרָאתָ בָּהּ:
"מָה אוֹמֶרֶת עַל כָּךְ הַתּוֹרָה?" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ בַּשְּׁאֵלָה.
וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: בַּתּוֹרָה אֵיךְ כָּתוּב? אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?
A on řekl jemu: V zákoně co jest psáno? Kterak čteš?
Ježíš mu odpověděl: „Co je psáno v Zákoně? Jak to tam čteš?“
Ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτόν, Ἐν τῷ νόμῳ τί γέγραπται; Πῶς ἀναγινώσκεις;
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה בּנָמֻוסָא אַיכַּנָא כּתִיב אַיכַּנָא קָרֵא אַנתּ׃
הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ."
וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֺה אֱלֹהֶיךׇ בְּכָל-לְבָבְךׇ וּבְכָל-נַפְשְׁךׇ וּבְכָל-מְאֹדֶךׇ עוּבְכָל- מַדָּעֲכָא וּלְרֵעֲךׇ כָּמוֺךׇ:
"הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ; וְאַהֲבַת לְרֵעֲךָ כָּמוֹךְ'," הֵשִׁיב הֶחָכָם.
עָנָה וְאָמַר לוֹ: וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ; וְאֶת רֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
A on odpověděv, řekl: Milovati budeš Pána Boha svého ze všeho srdce svého, a ze vší duše své, a ze vší síly své, i ze vší mysli své, a bližního svého jako sebe samého.
On mu řekl: „‚Miluj Hospodina(z), Boha svého, z celého svého srdce, celou svou duší, celou svou silou a celou svou myslí‘ a ‚miluj svého bližního jako sám sebe.‘„ (z) ř: Pána ([Deuteronomium 6:4-Deuteronomium 6:5; Leviticus 19:18; Římanům 13:9; Galatským 5:14; Jakubův 2:8])
Ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Ἀγαπήσεις κύριον τὸν θεόν σου, ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου, καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου, καὶ ἐξ ὅλης τῆς ἰσχύος σου, καὶ ἐξ ὅλης τῆς διανοίας σου· καὶ τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν.
ענָא וֵאמַר לֵה דּתֵרחַם למָריָא אַלָהָך מֵן כֻּלֵה לֵבָּך ומֵן כֻּלָה נַפשָׁך ומֵן כֻּלֵה חַילָך ומֵן כֻּלֵה רֵעיָנָך וַלקַרִיבָך אַיך נַפשָׁך׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה וַחֲיֵה בָּהֶם."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו טוֺב עָנִיתָ עֲשֶׂה-כֵן וְתִחְיֶה:
"נָכוֹן מְאוֹד," אִשֵּׁר יֵשׁוּעַ. 'אִם תְּקַיֵּם מִצְווֹת אֵלֶּה תִּזְכֶּה בְּחַיֵּי נֶצַח."
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: נְכוֹנָה אָמרְתָּ; זֹאת עֲשֵׂה וְתִחְיֶה.
I řekl mu: Právě jsi odpověděl. To čiň, a živ budeš.
Ježíš mu řekl: „Správně jsi odpověděl. To čiň a budeš živ.“ ([Leviticus 18:5; Lukáš 18:20])
Εἶπεν δὲ αὐτῷ, Ὀρθῶς ἀπεκρίθης· τοῦτο ποίει, καὶ ζήσῃ.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע תּרִיצָאיִת אֵמַרתּ הָדֵא עבֵד ותִחֵא׃
אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?"
וַיּוֺאֶל לְהַצְדִּיק נַפְשׁוֺ וַיֹּאמֶר אֶל-יֵשׁוּעַ וּמִי הוּא רֵעִי:
הֶחָכָם רָצָה לְהַצְדִּיק אֶת רִגְשׁוֹתָיו (מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָהַב אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים), וְלָכֵן שָׁאַל: "מִיהוּ רֵעַי?"
אֲבָל הוּא כִּרְצוֹתוֹ לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ, אָמַר לוֹ: וּמִיהוּ רֵעִי?
On pak chtěje se sám ospravedlniti, dí Ježíšovi: A kdo jest můj bližní?
Zákoník se však chtěl ospravedlnit, a proto Ježíšovi řekl: „A kdo je můj bližní?“
Ὁ δὲ θέλων δικαιοῦν ἑαυτὸν εἶπεν πρὸς τὸν Ἰησοῦν, Καὶ τίς ἐστίν μου πλησίον;
הֻו דֵּין כַּד צבָא לַמזַדָּקֻו נַפשֵׁה אֵמַר לֵה ומַנֻו קַרִיבי׃ ס
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֺ וַיִּפֹּל בִּידֵי שֹׁדְדִים אֲשֶׁר הִפְשִׁיטֻהוּ הִכֻּהוּ וַיִּפְנוּ וַיַּעַזְבוּ אֹתוֺ וְכִמְעַט לֹא נוֺתְרָה-בוֺ נְשָׁמָה:
יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב בַּמָּשָׁל: "יְהוּדִי אֶחָד הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ מִיְּרוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְהֻתְקַף עַל-יְדֵי שׁוֹדְדִים. הֵם הִפְשִׁיטוּ אֶת בְּגָדָיו מֵעָלָיו, גָּזְלוּ אֶת כַּסְפּוֹ, הִכּוּ אוֹתוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בְּצַד הַדֶּרֶךְ פָּצוּעַ קָשׁוֹת.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ, וְהִתְנַפְּלוּ עָלָיו לִסְטִים וְהִפְשִׁיטוּהוּ וְהִכּוּהוּ, וַעֲזָבוּהוּ בְּעוֹד נַפְשׁוֹ בְּקֹשִׁי בּוֹ וְהָלְכוּ.
I odpověděv Ježíš, řekl: Člověk jeden šel z Jeruzaléma do Jericho, i upadl mezi lotry. Kteříž obloupivše jej a zranivše, odešli, odpolu živého nechavše.
Ježíš mu odpověděl: „Jeden člověk šel z Jeruzaléma do Jericha a padl do rukou lupičů; ti jej obrali, zbili a nechali tam ležet polomrtvého.
Ὑπολαβὼν δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἄνθρωπός τις κατέβαινεν ἀπὸ Ἱερουσαλὴμ εἰς Ἰεριχώ, καὶ λῃσταῖς περιέπεσεν, οἳ καὶ ἐκδύσαντες αὐτὸν καὶ πληγὰς ἐπιθέντες ἀπῆλθον, ἀφέντες ἡμιθανῆ τυγχάνοντα.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע גַּברָא חַד נָחֵת הוָא מֵן אֻורִשׁלֵם לִאירִיחֻו וַנפַלו עלַוהי לֵסטָיֵא ושַׁלחֻוהי וַמחַאוֻהי ושַׁבקֻוהי כַּד קַלִיל קַיָמָא בֵּה נַפשָׁא וֵאזַלו׃
וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
וַיִּקֶר לְאִישׁ כֹּהֵן מִקְרֵהוּ לָבֹא בַדֶּרֶךְ הַהוּא וַיִּרְאֵהוּ וַיֵּט מִפָּנָיו:
בְּמִקְרֶה עָבַר שָׁם כֹּהֵן אֶחָד, אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַפָּצוּעַ עָבַר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשְּׁבִיל.
וְקָרָה שֶׁכֹּהֵן אֶחָד יָרַד בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, וְרָאָהוּ וְעָבַר.
I přihodilo se, že kněz jeden šel touž cestou, a uzřev jej, pominul.
Náhodou šel tou cestou jeden kněz, ale když ho uviděl, vyhnul se mu.
Κατὰ συγκυρίαν δὲ ἱερεύς τις κατέβαινεν ἐν τῇ ὁδῷ ἐκείνῃ· καὶ ἰδὼν αὐτὸν ἀντιπαρῆλθεν.
וַגדַשׁ כָּהנָא חַד נָחֵת הוָא בֻּאורחָא הָי וַחזָיהי וַעבַר׃
כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
וְגַם-אִישׁ לֵוִי נִקְרָה בַמָּקוֺם הַהוּא וַיִּגַּשׁ וַיִּרְאֵהוּ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו:
עָבַר בַּמָּקוֹם גַּם אִישׁ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. הוּא הִבִּיט בְּפָצוּעַ הַמֻּטָּל בְּצַד הַדֶּרֶךְ, אוּלָם הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
וְכֵן גַּם לֵוִי בָּא והִגִּיעַ אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְרָאָהוּ וְעָבַר.
Též i Levíta přišed až k tomu místu, a uzřev jej, pominul.
A stejně se mu vyhnul i levita, když přišel k tomu místu a uviděl ho.
Ὁμοίως δὲ καὶ Λευΐτης γενόμενος κατὰ τὸν τόπον ἐλθὼν καὶ ἰδὼν ἀντιπαρῆλθεν.
והָכַנָא אָף לֵוָיָא אֵתָא מטָא להָי דֻּוכּתָא וַחזָיהי וַעבַר׃
וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים.
אַךְ אִישׁ שֹׁמְרוֺנִי בְּלֶכְתּוֺ לְמַסָּעָיו נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּרְאֵהוּ וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו:
הִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַפָּצוּעַ נִמְלָא רַחֲמִים.
אֲבָל אִישׁ שׁוֹמְרוֹנִי כַּאֲשֶׁר נָסַע, בָּא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, וְרָאָהוּ וְרִחֵם עָלָיו.
Samaritán pak jeden, cestou se ubíraje, přišel až k němu, a uzřev jej, milosrdenstvím hnut jest.
Ale když jeden Samařan na své cestě přišel k tomu místu a uviděl ho, byl pohnut soucitem; ([Lukáš 9:51-Lukáš 9:53; Jan 4:9])
Σαμαρείτης δέ τις ὁδεύων ἦλθεν κατ' αὐτόν, καὶ ἰδὼν αὐτὸν ἐσπλαγχνίσθη,
אנָשׁ דֵּין שָׁמרָיָא כַּד רָדֵא הוָא אֵתָא אַיכָּא דִּאיתַוהי הוָא וַחזָיהי וֵאתרַחַם עלַוהי׃
נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו.
וַיִּקְרַב וַיְחַבֵּשׁ אֶת-פְּצָעָיו וְשֶׁמֶן וְיַיִן יָצַק עָלָיו וַיַּרְכִּבֵהוּ עַל-בְּהֶמְתּוֺ וַיְבִאֵהוּ אֶל-הַמָּלוֺן וַיָּחָשׁ לוֺ לְכָל-מַחְסֹרָיו:
הַשּׁוֹמְרוֹנִי נִגַּשׁ אֶל הַפָּצוּעַ, מָשַׁח אֶת פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם, לְאַחַר מִכֵּן הִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל חֲמוֹרוֹ וְהֵבִיאוּ לְאַכְסַנְיָה, שָׁם טִפֵּל בּוֹ וְהֶאֱכִיל אוֹתוֹ.
ונִגַּשׁ וְחָבַשׁ אֶת פְּצָעָיו וְיָצַק עֲלֵיהֶם יַיִן וְשֶׁמֶן, וְשָׂם אוֹתוֹ עַל חֲמוֹרוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְפֻנְדָּק וְטִפֵּל בּוֹ.
A přistoupiv, uvázal rány jeho, naliv oleje a vína, a vloživ jej na hovado své, vedl do hospody, a péči o něj měl.
přistoupil k němu, ošetřil jeho rány olejem a vínem a obvázal mu je, posadil jej na svého mezka, zavezl do hostince a tam se o něj staral.
καὶ προσελθὼν κατέδησεν τὰ τραύματα αὐτοῦ, ἐπιχέων ἔλαιον καὶ οἶνον· ἐπιβιβάσας δὲ αὐτὸν ἐπὶ τὸ ἴδιον κτῆνος, ἤγαγεν αὐτὸν εἰς πανδοχεῖον, καὶ ἐπεμελήθη αὐτοῦ.
וֵאתקַרַב וַעצַב מַחוָתֵה וַנצַל עלַיהֵין חַמרָא ומֵשׁחָא וסָמֵה עַל חמָרֵה וַאיתּיֵה לפֻותּקָא וֵאתבּטֵל לֵה עלַוהי׃
לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.'
וּלְמָחֳרָת בְּנָסְעוֺ הוֺצִיא שְׁנֵי דִינָרִים וַיִּתֵּן לְבַעַל הַמָּלוֺן וַיֹּאמַר חוּשָׁה לּוֺ לְכָל-מַחְסֹרָיו וְכִי תוֺסִיף לְהוֺצִיא עָלָיו אֲנִי בְּשׁוּבִי אֲשַׁלֵּמָה:
לְמָחֳרָת, לִפְנֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, שִׁלֵּם הַשּׁוֹמְרוֹנִי סְכוּם כֶּסֶף לְבַעַל הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר: 'דָּאַג בְּבַקָּשָׁה לְכָל מַחְסֹרוֹ שֶׁל הַפָּצוּעַ, וְאִם לֹא יַסְפִּיק הַכֶּסֶף – אֲשַׁלֵּם אֶת הֶחָסֵר בְּשׁוּבִי.'
וּבַבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נָתַן לַפֻּנְדָּקִי וְאָמַר לוֹ: דְּאַג לוֹ, וְאִם מְאוּמָה יוֹתֵר תּוֹצִיא, כַּאֲשֶׁר אָשׁוּב אֶתֵּן לְךָ.
Druhého pak dne odjíti maje, vyňav dva peníze, dal hospodáři, a řekl jemu: Měj o něj péči, a cožkoli nad to vynaložíš, já když se vrátím, zaplatím tobě.
Druhého dne dal hostinskému dva denáry a řekl: ‚Postarej se o něj, a bude-li tě to stát víc, já ti to zaplatím, až se budu vracet.‘
Καὶ ἐπὶ τὴν αὔριον ἐξελθών, ἐκβαλὼν δύο δηνάρια ἔδωκεν τῷ πανδοχεῖ, καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἐπιμελήθητι αὐτοῦ· καὶ ὅ τι ἂν προσδαπανήσῃς, ἐγὼ ἐν τῷ ἐπανέρχεσθαί με ἀποδώσω σοι.
וַלצַפרֵה דּיַומָא אַפֵּק תּרֵין דִּינָרִין יַהב לפֻותּקָיָא וֵאמַר לֵה יִצַף דִּילֵה וֵאן מֵדֵּם יַתִּיר תַּפֵּק מָא דּהָפֵך אנָא יָהֵב אנָא לָך׃
וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?"
וְעַתָּה מַה-תֹּאמַר מִי מִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה הָיָה רֵעַ לָאִישׁ אֲשֶׁר נָפַל בִּידֵי הַשֹּׁדְדִים:
"מִי מֵהַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה לְדַעְתְּךָ רַע טוֹב לָאִישׁ הַפָּצוּעַ?"
וּבְכֵן מִי מֵהַשְּׁלוֹשָׁה הָאֵלֶּה נִרְאֶה לְךָ שֶׁהָיָה רֵעַ לָזֶה שֶׁנָּפַל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?
Kdo tedy z těch tří zdá se tobě bližním býti tomu, kterýž upadl mezi lotry?
Kdo z těch tří, myslíš, byl bližním tomu, který upadl mezi lupiče?“
Τίς οὖν τούτων τῶν τριῶν πλησίον δοκεῖ σοι γεγονέναι τοῦ ἐμπεσόντος εἰς τοὺς λῃστάς;
מַנֻו הָכִיל מֵן הָלֵין תּלָתָא מֵתחזֵא לָך דַּהוָא קַרִיבָא להַו דַּנפַל בִּאידַי גַּיָסֵא׃
הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "זֶה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וַעֲשֵׂה כֵּן גַּם אַתָּה."
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר זֶה הוּא אֲשֶׁר גָּמַל עִמּוֺ חָסֶד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ וַעֲשֶׂה גַּם-אַתָּה כָּמֹהוּ:
"הָאָדָם שֶׁרִחֵם עָלָיו," הֵשִׁיב הֶחָכָם."נָכוֹן," הִסְכִּים אִתּוֹ יֵשׁוּעַ. "לְךָ וְעָשָׂה כָּמוֹהוּ."
וְהוּא אָמַר: הַהוּא שֶׁרִחֵם עָלָיו. אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: לֵךְ גַּם אַתָּה וְכָךְ עֲשֵׂה.
A on řekl: Ten, kterýž prokázal milosrdenství nad ním. I řekl jemu Ježíš: Jdi, i ty učiň též.
Zákoník odpověděl: „Ten, který mu prokázal milosrdenství.“ Ježíš mu řekl: „Jdi a jednej také tak.“
Ὁ δὲ εἶπεν, Ὁ ποιήσας τὸ ἔλεος μετ' αὐτοῦ. Εἶπεν οὖν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Πορεύου, καὶ σὺ ποίει ὁμοίως.
הֻו דֵּין אֵמַר הַו דֵּאתרַחַם עלַוהי אָמַר לֵה יֵשֻׁוע זֵל אָף אַנתּ הָכַנָא הוַיתּ עָבֵד סס׃
בְּעֵת מַסָּעָם נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד, וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ.
וּבְנָסְעָם וַיָּבֹא אֶל-אַחַד הַכְּפָרִים וְשָׁם אִשָּׁה אַחַת וּשְׁמָהּ מַרְתָּא אֲשֶׁר אָסְפָה אֹתוֺ אֶל-בֵּיתָהּ:
יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְאֶחָד הַכְּפָרִים הִזְמִינָה אוֹתָם אִשָּׁה בְּשֵׁם מָרְתָא לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָהּ.
וְכַאֲשֶׁר הֵם נָסְעוּ בַּדֶּרֶךְ, נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד; וְאִשָּׁה אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ.
I stalo se, když šli, že on všel do jednoho městečka. Žena pak jedna, jménem Marta, přijala jej do domu svého.
Když šel Ježíš s učedníky dál, vešel do jedné vesnice. Tam jej přijala do svého domu žena jménem Marta, ([Jan 11:1 Jan 11:5; Jan 12:2-Jan 12:3])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ πορεύεσθαι αὐτούς, καὶ αὐτὸς εἰσῆλθεν εἰς κώμην τινά· γυνὴ δέ τις ὀνόματι Μάρθα ὑπεδέξατο αὐτόν εἰς τὸν οἶκον αὑτῆς.
וַהוָא דּכַד הֵנֻון רָדֵין בֻּאורחָא עַל לַקרִיתָא חדָא וַאנתּתָא דַּשׁמָה מָרתָּא קַבֵּלתֵה בּבַיתָּה׃
הָיְתָה לָהּ אָחוֹת, מִרְיָם שְׁמָהּ, שֶׁיָּשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרוֹ,
וְלָהּ אָחוֺת וּשְׁמָהּ מִרְיָם אֲשֶׁר יָשְׁבָה לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ לִשְׁמֹעַ אֶל-דְּבָרוֺ:
אֲחוֹתָהּ מִרְיָם הִתְיַשְּׁבָה עַל הָאָרֶץ לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהִקְשִׁיבָה לִדְבָרָיו.
וְהָיְתָה לָהּ אָחוֹת שֶׁשְּׁמָהּ מִרְיָם, וְהִיא בָּאָה וְיָשְׁבָה לְרַגְלֵי אֲדוֹנֵינוּ וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו.
A ta měla sestru, jménem Marii, kteráž seděci u noh Ježíšových, poslouchala slova jeho.
která měla sestru Marii; ta si sedla k nohám Ježíšovým(a) a poslouchala jeho slovo. (a) var: Páně
Καὶ τῇδε ἦν ἀδελφὴ καλουμένη Μαρία, ἣ καὶ παρακαθίσασα παρὰ τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ ἤκουεν τὸν λόγον αὐτοῦ.
וִאית הוָת לָה חָתָא דַּשׁמָה מַריַם וֵאתָת יֵתבַּת לָה לוָת רֵגלַוהי דּמָרַן ושָׁמעָא הוָת מֵלַוהי׃
וְאִלּוּ מַרְתָּא הָיְתָה טְרוּדָה בְּרֹב שֵׁרוּתָהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר נָא לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי."
וּמָרְתָּא עָיְפָה נַפְשָׁהּ מֵרֹב עֲבֹדָתָהּ וַתִּגַּשׁ אֵלָיו וַתֹּאמֶר הֲלֹא תָחוּשׁ לִי אֲדֹנִי כִּי אֲחוֺתִי עֲזָבַתְנִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי אֱמָר-נָא אֵלֶיהָ לַעֲזֹר עַל-יָדִי:
מָרְתָא חָשָׁה לַחַץ מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁבַּהֲכָנַת אֲרוּחָה גְּדוֹלָה לְכֻלָּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ פָּרְצָה לַחֶדֶר וְקָרְאָה: "נָכוֹן שֶׁאֵין זֶה הוֹגֵן שֶׁאֲחוֹתִי תַּשְׁאִיר לִי אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה? אָמוּר לָהּ בְּבַקָּשָׁה שֶׁתָּבוֹא לַעֲזֹר לִי."
אֲבָל מַרְתָּא הָיְתָה עֲסוּקָה בַּשֵּׁרוּת הָרַב; וּבָאָה וְאָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי עָזְבָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמֹר לָהּ שֶׁתַּעֲזֹר לִי.
Ale Marta pečlivá byla při mnohé službě. Kteráž přistoupivši, řekla: Pane, nemáš-liž o to péče, že sestra má nechala mne samé sloužiti? Protož rci jí, ať mi pomůž.
Ale Marta měla plno práce, aby ho obsloužila. Přišla k němu a řekla: „Pane, nezáleží ti na tom, že mne má sestra nechala sloužit samotnou? Řekni jí přece, ať mi pomůže!“
Ἡ δὲ Μάρθα περιεσπᾶτο περὶ πολλὴν διακονίαν· ἐπιστᾶσα δὲ εἶπεν, Κύριε, οὐ μέλει σοι ὅτι ἡ ἀδελφή μου μόνην με κατέλειπεν διακονεῖν; Εἰπὲ οὖν αὐτῇ ἵνα μοι συναντιλάβηται.
מָרתָּא דֵּין עַניָא הוָת בּתֵשׁמֵשׁתָּא סַגִּיאתָא וֵאתָת אָמרָא לֵה מָרי לָא בּטִיל לָך דּחָתי שׁבַקתַני בַּלחֻודַי לַמשַׁמָשֻׁו אֵמַר לָה מעַדּרָא לִי׃
הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן: "מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים,
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַרְתָּא מַרְתָּא עֲיֵפָה וִיגֵעָה אַתְּ מֵעִנְיָנִים רַבִּים:
"מָרְתָא, יַקִּירָתִי," הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן, "אַתְּ דּוֹאֶגֶת לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים. עָלֶיךָ לִדְאֹג לְדָבָר אֶחָד בִּלְבַד. מִרְיָם בָּחֲרָה בִּדְבַר הָאֶחָד הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה."
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל רַבּוֹת,
A odpověděv, řekl jí Ježíš: Marta, Marta, pečlivá jsi, a rmoutíš se při mnohých věcech.
Pán jí odpověděl: „Marto, Marto, děláš si starosti a trápíš se pro mnoho věcí. ([Matouš 6:33-Matouš 6:34])
Ἀποκριθεὶς δὲ εἶπεν αὐτῇ ὁ Ἰησοῦς, Μάρθα, Μάρθα, μεριμνᾷς καὶ τυρβάζῃ περὶ πολλά·
ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לָה מָרתָּא מָרתָּא יָצפַּתּי וַרהִיבַתּי עַל סַגִּיָאתָא׃
וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ; וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה."
וְאֵין דָּבָר נָחוּץ בִּלְתִּי עִנְיָן אֶחָד וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֺב אֲשֶׁר לֹא-יֻקַּח מִיָּדֶיהָ:
Luke-10-42
אַךְ דָּבָר אֶחָד הוּא שֶׁנָּחוּץ; וּמִרְיָם אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב בָּחֲרָה לָהּ, אֲשֶׁר לֹא יִלָּקַח מִמֶּנָּה.
Ale jednohoť jest potřebí. Mariať dobrou stránku vyvolila, kteráž nebude odjata od ní.
Jen jednoho je třeba. Marie volila dobře; vybrala si to, oč nepřijde.“
ἑνὸς δέ ἐστιν χρεία· Μαρία δὲ τὴν ἀγαθὴν μερίδα ἐξελέξατο, ἥτις οὐκ ἀφαιρεθήσεται ἀπ' αὐτῆς.
חדָא הי דֵּין דּמֵתבַּעיָא מַריַם דֵּין מנָתָא טָבתָא גּבָת לָה הָי דּלָא תֵּתנסֵב מֵנָה׃ ס
הוּא הָיָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם וְהִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: "אֲדוֹנִי, לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו."
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֺ אֶת-תְּפִלָּתוֺ בְּמָקוֺם אֶחָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו יְלַמְּדֵנוּ אֲדֹנֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר הוֺרָה כֵן גַּם-יוֺחָנָן לְתַלְמִידָיו:
יוֹם אֶחָד הִתְפַּלֵּל יֵשׁוּעַ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם, וּכְשֶׁסִּיֵּם נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו וְאָמַר: "אָדוֹן, לְמִדְּאוֹתֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁיּוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו."
וְכַאֲשֶׁר הוּא הִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּשֶׁגָּמַר, אָמַר לוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: אֲדוֹנֵינוּ, לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֵׁם שֶׁגַּם יוֹחָנָן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו.
I stalo se, když se na jednom místě modlil, když přestal, řekl jemu jeden z učedlníků jeho: Pane, nauč nás modliti se, jako i Jan učil učedlníky své.
Jednou se Ježíš na nějakém místě modlil; když přestal, řekl mu jeden z jeho učedníků: „Pane, nauč nás modlit se, jako tomu učil své učedníky i Jan.“ ([Lukáš 5:16 Lukáš 6:12 Lukáš 9:18 Lukáš 9:28])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν ἐν τόπῳ τινὶ προσευχόμενον, ὡς ἐπαύσατο, εἶπέν τις τῶν μαθητῶν αὐτοῦ πρὸς αὐτόν, Κύριε, δίδαξον ἡμᾶς προσεύχεσθαι, καθὼς καὶ Ἰωάννης ἐδίδαξεν τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ.
וַהוָא דּכַד הֻו מצַלֵא בּדֻוכּתָא חדָא כַּד שַׁלֵם אֵמַר לֵה חַד מֵן תַּלמִידַוהי מָרַן אַלֵפַין לַמצַלָיֻו אַיכַּנָא דָּאף יֻוחַנָן אַלֵף לתַלמִידַוהי׃ ס
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אִמְרוּ: אָבִינוּ, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה תֹאמְרוּן בִּתְפִלַּתְכֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךׇ תָּבֹא מַלְכוּתֶךׇ יֵעָשֶׂה רְצוֺנְךׇ בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַשָּׁמָיִם:
"הִתְפַּלְּלוּ כָּךְ," אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:"אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ,וּמְבַקְּשִׁים שֶׁמַּלְכוּתְךָ תָּבוֹא.
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים, כָּךְ אִמְרוּ: אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּבַשָּׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ.
I řekl jim: Když se modlíte, říkejte: Otče náš, kterýž jsi v nebesích, posvěť se jméno tvé. Přiď království tvé. Buď vůle tvá, jako v nebi tak i na zemi.
Odpověděl jim: „Když se modlíte, říkejte: Otče(b), buď posvěceno tvé jméno. Přijď tvé království(c). (b) var: + náš, jenž jsi v nebesích (c) var: + Staň se tvá vůle jako v nebi, tak i na zemi. ([Matouš 6:9-Matouš 6:13])
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ὅταν προσεύχησθε, λέγετε, Πάτερ ἡμῶν ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς, ἁγιασθήτω τὸ ὄνομά σου. Ἐλθέτω ἡ βασιλεία σου. Γενηθήτω τὸ θέλημά σου, ὡς ἐν οὐρανῷ, καὶ ἐπὶ τῆς γῆς.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אֵמַתי דַּמצַלֵין אנתֻּון הָכַנָא הוַיתֻּון אָמרִין אַבֻון דּבַשׁמַיָא נֵתקַדַּשׁ שׁמָך תִּאתֵא מַלכֻּותָך נֵהוֵא צֵביָנָך אַיך דּבַשׁמַיָא אָף בַּארעָא׃
אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ יוֹם יוֹם;
תֶּן-לָנוּ לֶחֶם חֻקֵּנוּ יוֺם בְּיוֺמוֺ:
סָפֵק לָנוּ יוֹם-יוֹם אֶת הַמָּזוֹן הַדָּרוּשׁ לָנוּ,
תֵּן לָנוּ אֶת לֶחֶם צָרְכֵנוּ כָּל יוֹם;
Chléb náš vezdejší dávej nám každého dne.
Náš denní chléb nám dávej každého dne.
Τὸν ἄρτον ἡμῶν τὸν ἐπιούσιον δίδου ἡμῖν τὸ καθ' ἡμέραν.
הַב לַן לַחמָא דּסֻונקָנַן כֻּליֻום׃
וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ, כִּי גַּם אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְכָל הַחוֹטְאִים לָנוּ; וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."
וּסְלַח לָנוּ אֶת-אַשְׁמוֺתֵינוּ כִּי גַּם-אֲנַחְנוּ סֹלְחִים לְכָל-אֲשֶׁר אָשַׁם לָנוּ וְאַל-תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֺן כִּי אִם-הַצִּילֵנוּ מִן-הָרָע:
סְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ,כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ סוֹלְחִים לְאֵלֶּה שֶׁחָטְאוּ לָנוּ,וְעָזוּר לָנוּ לֹא לַחֲטֹא בְּעֵת פִּתּוּי."
וּמְחַל לָנוּ אֶת חֲטָאֵינוּ, כִּי גַּם אֲנַחְנוּ מָחַלְנוּ לְכָל הַחַיָּבִים לָנוּ. וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, אֶלָּא הוֹשִׁיעֵנוּ מִן הָרַע.
I odpusť nám hříchy naše, nebo i my odpouštíme všelikému vinníku svému. A neuvoď nás v pokušení, ale zbav nás od zlého.
A odpusť nám naše hříchy, neboť i my odpouštíme každému, kdo se proviňuje proti nám. A nevydej nás do pokušení(d)(e).“ (d) na pospas zkoušce (e) var: + ale vysvoboď nás od zlého ([Marek 11:25; Matouš 18:35])
Καὶ ἄφες ἡμῖν τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν, καὶ γὰρ αὐτοὶ ἀφίεμεν παντὶ ὀφείλοντι ἡμῖν. Καὶ μὴ εἰσενέγκῃς ἡμᾶς εἰς πειρασμόν, ἀλλὰ ῥῦσαι ἡμᾶς ἀπὸ τοῦ πονηροῦ.
וַשׁבֻוק לַן חטָהַין אָף אֵנַחנַן גֵּיר שׁבַקן לכֻל דּחַיָבִין לַן ולָא תַּעלַן לנֵסיֻונָא אֵלָא פּרֻוקַין מֵן בִּישָׁא׃ ס
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אִם אֶחָד מִכֶּם יֵלֵךְ אֶל יְדִידוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֹאמַר לוֹ, 'יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-בָכֶם אֲשֶׁר לוֺ אֹהֵב וְהוּא בָא אֶל-בֵּיתוֺ בַּחֲצוֺת הַלַּיְלָה וְקֹרֵא אֵלָיו קוּמָה רֵעִי הַלְוֵנִי-נָא שָׁלֹשׁ כִּכְּרוֺת-לָחֶם:
יֵשׁוּעַ הוֹסִיף וְאָמַר: "נַנִּיחַ שֶׁאֶחָד מִכֶּם הוֹלֵךְ לְבֵית חֲבֵרוֹ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְקוֹרֵא בְּקוֹל: 'עָשָׂה לִי טוֹבָה וְהִלְוָה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם.
וְאָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְדִיד וְיֵלֵךְ אֵלָיו בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְיֹאמַר לוֹ, יְדִידִי, הַלְוֵה לִי שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם,
I řekl jim: Kdo z vás bude míti přítele, a půjde k němu o půlnoci, a dí jemu: Příteli, půjč mi tří chlebů.
Řekl jim: „Někdo z vás bude mít přítele, půjde k němu o půlnoci a řekne mu: ‚Příteli, půjč mi tři chleby, ([Lukáš 18:1-Lukáš 18:8])
Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τίς ἐξ ὑμῶν ἕξει φίλον, καὶ πορεύσεται πρὸς αὐτὸν μεσονυκτίου, καὶ εἴπῃ αὐτῷ, Φίλε, χρῆσόν μοι τρεῖς ἄρτους,
וֵאמַר להֻון מַנֻו מֵנכֻון דִּאית לֵה רָחמָא ונִאזַל לוָתֵה בּפֵלגֻּות לִליָא ונִאמַר לֵה רָחֵמי אַשֵׁאלַיני תּלָת גּרִיצָן׃
כִּי חֲבֵרִי הִגִּיעַ אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מַה לְּהַגִּישׁ לוֹ.'
כִּי-אֹהֲבֵי עֹבֵר אֹרַח בָּא אֶל-בֵּיתִי וְאֵין-לִי פַת-לֶחֶם לְתִתּוֺ לְפָנָיו:
כִּי אֶחָד מִיְּדִידֵי בָּא לְבַקֵּר אוֹתִי וְאֵין לִי אֹכֶל בִּשְׁבִילוֹ.'
כִּי יְדִיד בָּא אֵלַי מִן הַדֶּרֶךְ וְאֵין לִי מְאוּמָה לָשִׂים לְפָנָיו.
Nebo přítel můj přišel s cesty ke mně, a nemám, co bych předložil před něj.
protože právě teď ke mně přišel přítel, který je na cestách, a já mu nemám co dát.‘
ἐπειδὴ φίλος παρεγένετο ἐξ ὁδοῦ πρός με, καὶ οὐκ ἔχω ὃ παραθήσω αὐτῷ·
מֵטֻל דּרָחמָא אֵתָא לוָתי מֵן אֻורחָא ולַיתּ לִי מֵדֵּם דֵּאסִים לֵה׃
וְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשִׁיב וְיֹאמַר, 'אַל תַּטְרִיד אוֹתִי, הַדֶּלֶת כְּבָר נְעוּלָה וִילָדַי אִתִּי בַּמִּטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ' -
וְהַשֹּׁכֵן בַּבַּיִת עֹנֶה וְאֹמֵר אַל-תַּלְאֶה אֹתִי כִּי הַדֶּלֶת כְּבָר סֻגְּרָה וִילָדַי עִמִּי בְמִטָּתִי לֹא-אוּכַל לָקוּם לָתֶת לָךְ:
וְאִלּוּ הֶחָבֵר עוֹנֶה מִמִּטָּתוֹ: 'אַל תַּטְרִיד אוֹתִי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. הַדֶּלֶת נְעוּלָה, יַלְדֵי יְשָׁנִים וְגַם אֲנִי כְּבָר בַּמִּטָּה בְּעַצְמִי, מִצְטַעֵר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹר לָךְ הַפַּעַם.'
וִידִידוֹ יַעֲנֶה מִבִּפְנִים וְיֹאמַר לוֹ, אַל תַּטְרִידֵנִי, כִּי הִנֵּה הַדֶּלֶת נְעוּלָה וּבָנַי אִתִּי בַּמִטָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לָקוּם וְלָתֵת לְךָ.
A on vnitř jsa, odpověděl by: Nečiň mi nevole; dvéře již zavříny, a dítky mé se mnou jsou v pokoji. Nemohuť vstáti a dáti tobě.
On mu zevnitř odpoví: ‚Neobtěžuj mne! Dveře jsou již zavřeny a děti jsou se mnou na lůžku. Nebudu přece vstávat, abych ti to dal.‘
κἀκεῖνος ἔσωθεν ἀποκριθεὶς εἴπῃ, Μή μοι κόπους πάρεχε· ἤδη ἡ θύρα κέκλεισται, καὶ τὰ παιδία μου μετ' ἐμοῦ εἰς τὴν κοίτην εἰσίν· οὐ δύναμαι ἀναστὰς δοῦναί σοι.
והַו רָחמֵה מֵן לגַו נֵענֵא ונִאמַר לֵה לָא תַּהַרַיני דּהָא תַּרעָא אַחִיד הֻו וַבנַי עַמי בּעַרסָא לָא מֵשׁכַּח אנָא דֵּאקֻום וֵאתֵּל לָך׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם אִם לֹא יָקוּם לָתֵת לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ יְדִידוֹ, יָקוּם בִּגְלַל הֶעַזָּתוֹ וְיִתֵּן לוֹ כְּכָל צָרְכּוֹ.
הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הוּא יָקוּם וְיִתֶּן-לוֺ כְּכֹל אֲשֶׁר יֶחְסָר לֹא בַעֲבוּר כִּי אֹהֲבוֺ הוּא כִּי אִם-מֵאֲשֶׁר יִפְצַר-בּוֺ וְלֹא יַחֲשֹׁךְ:
"אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אָמְנָם הוּא לֹא יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת בִּזְכוּת יְדִידוּתָם, אֲבָל הוּא יָקוּם וִיפַתֵּחַ אֶת הַדֶּלֶת וְיָבִיא לוֹ אֶת מָה שֶׁרָצָה כְּדֵי לְהִמָּנַע מֵהַחֶרְפָּה שֶׁלֹּא נַעֲנָה לְבַקָּשַׁת חֲבֵרוֹ.
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אִם לְמַעַן הַיְדִידוּת לֹא יִתֵּן לוֹ, בִּגְלַל חֲצִיפוּתוֹ יָקוּם וְיִתֵּן לוֹ כַּמָּה שֶׁנָּחוּץ לוֹ.
Pravím vám: Ačť nedá jemu, vstana, proto že jest přítel jeho, ale však pro nezbednost jeho vstana, dá jemu, kolikžkoli potřebuje.
Pravím vám, i když nevstane a nevyhoví mu, ač je jeho přítel, vstane pro jeho neodbytnost a dá mu vše, co potřebuje.
Λέγω ὑμῖν, εἰ καὶ οὐ δώσει αὐτῷ ἀναστάς, διὰ τὸ εἶναι αὐτοῦ φίλον, διά γε τὴν ἀναίδειαν αὐτοῦ ἐγερθεὶς δώσει αὐτῷ ὅσον χρῄζει.
אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן מֵטֻל רָחמֻותָא לָא נֵתֵּל לֵה מֵטֻל חַצִיפֻותֵה נקֻום ונֵתֵּל לֵה כּמָא דּמֵתבּעֵא לֵה׃ ס
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם.
וְגַם-אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם:
כָּךְ גַּם בִּתְפִלָּה: אִם תְּבַקְּשׁוּ – תְּקַבְּלוּ; אִם תְּחַפְּשׂוּ – תִּמְצְאוּ; וְאִם תִּדְפְּקוּ תִּפָּתַח לִפְנֵיכֶם הַדֶּלֶת.
גַּם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ, דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם;
I jáť pravím vám: Proste, a budeť vám dáno; hledejte, a naleznete; tlucte, a budeť vám otevříno.
A tak vám pravím: Proste, a bude vám dáno; hledejte, a naleznete; tlučte, a bude vám otevřeno. ([Matouš 7:7-Matouš 7:11 Marek 11:24; Jakubův 1:6-Jakubův 1:7])
Κἀγὼ ὑμῖν λέγω, αἰτεῖτε, καὶ δοθήσεται ὑμῖν· ζητεῖτε, καὶ εὑρήσετε· κρούετε, καὶ ἀνοιγήσεται ὑμῖν.
אָף אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון שַׁאלו ונֵתִיהֵב לכֻון בּעַו ותֵשׁכּחֻון קֻושׁו ונֵתפּתַח לכֻון׃
כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק יִפָּתַח לוֹ.
כִּי כָּל-הַשֹּׁאֵל יִקַּח וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְהַדֹּפֵק יִפָּתַח לוֺ:
מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַמְּבַקֵּשׁ מְקַבֵּל; כָּל הַמְּחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְלִפְנֵי כָּל דֹּפֶק נִפְתַּחַת דֶּלֶת.
כִּי כָּל הַמְבַקֵּשׁ מְקַבֵּל, וְהַמְחַפֵּשׂ מוֹצֵא, וְהַמִּתְדַּפֵּק נִפְתָח לוֹ;
Nebo každý, kdož prosí, béře; a kdož hledá, nalézá; a tomu, kdož tluče, bude otevříno.
Neboť každý, kdo prosí, dostává, a kdo hledá, nalézá, a kdo tluče, tomu bude otevřeno.
Πᾶς γὰρ ὁ αἰτῶν λαμβάνει· καὶ ὁ ζητῶν εὑρίσκει· καὶ τῷ κρούοντι ἀνοιγήσεται.
כֻּל גֵּיר דּשָׁאֵל נָסֵב וַדבָעֵא מֵשׁכַּח וַדנָקֵשׁ מֵתפּתַח לֵה׃
וּמִי מִכֶּם הָאָב שֶׁבְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּג וְהוּא יִתֵּן לוֹ נָחָשׁ בִּמְקוֹם דָּג?
וּמִי אָב בָּכֶם אֲשֶׁר בְּנוֺ שָׁאַל מִמֶּנּוּ לֶחֶם וְהוּא יִתֶּן-לוֺ אָבֶן אִם-בִּקֵּשׁ דָּג וְתַחַת דָּג יִתֶּן-לוֺ נָחָשׁ:
"אֲנִי פּוֹנֶה אֶל הָאָבוֹת שֶׁבֵּינֵיכֶם: כְּשֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלָּכֶם מְבַקֵּשׁ מִכֶּם פְּרוּסַת לֶחֶם, הַאִם אַתֶּם נוֹתְנִים לוֹ אֶבֶן? אוֹ כַּאֲשֶׁר מְבַקֵּשׁ דָּג, הַאִם אַתֶּם נוֹתְנִים לוֹ נָחָשׁ?
כִּי מִי מִכֶּם הָאָב אֲשֶׁר בְּנוֹ יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֶחֶם, הַאִם אֶבֶן יוֹשִׁיט לוֹ? וְאִם דָּג יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הַאִם בִּמְקוֹם דָּג-- נָחָשׁ יוֹשִׁיט לוֹ?
Kterého pak z vás otce prosil by syn za chléb, zdali kamene podá jemu? Aneb za rybu, zdali místo ryby dá jemu hada?
Což je mezi vámi otec, který by dal svému synu(f) hada, když ho prosí o rybu? (f) var: + kámen, když ho požádá o chléb? Nebo
Τίνα δὲ ὑμῶν τὸν πατέρα αἰτήσει ὁ υἱὸς ἄρτον, μὴ λίθον ἐπιδώσει αὐτῷ; Ἢ καὶ ἰχθύν, μὴ ἀντὶ ἰχθύος ὄφιν ἐπιδώσει αὐτῷ;
אַינָא גֵּיר מֵנכֻון אַבָא דּנֵשֵׁאלִיוהי בּרֵה לַחמָא למָא כִּאפָא מַושֵׁט לֵה וֵאן נֻונָא נֵשֵׁאלִיוהי למָא חלָף נֻונָא חֵויָא מַושֵׁט לֵה׃
אוֹ אִם יְבַקֵּשׁ בֵּיצָה יִתֵּן לוֹ עַקְרָב?
אוֺ בֵיצָה כִּי-יִשְׁאַל וְהוּא יִתֶּן-לוֺ עַקְרָב:
וְאִם הוּא מְבַקֵּשׁ בֵּיצָה, הַאִם אַתֶּם נוֹתְנִים לוֹ עַקְרָב?
וְאִם בֵּיצָה יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הַאִם עַקְרָב הוּא יוֹשִׁיט לוֹ?
Aneb prosil-li by za vejce, zdali podá jemu štíra?
Nebo by mu dal štíra, když ho prosí o vejce?
Ἢ καὶ ἐὰν αἰτήσῃ ᾠόν, μὴ ἐπιδώσει αὐτῷ σκορπίον;
וֵאן בַּרתָא נֵשֵׁאלִיוהי למָא הֻו עֵקַרבָא מַושֵׁט לֵה׃
הֵן אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, כָּל שֶׁכֵּן הָאָב שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַמְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ!"
וְאַתֶּם כִּי רָעִים הִנְּכֶם אַתֶּם יֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֺת טֹבוֺת לִבְנֵיכֶם אַף-כִּי הָאָב מִן-הַשָּׁמַיִם יִתֵּן רוּחַ קָדְשׁוֺ לְדֹרְשָׁיו:
וְאִם גַּם אֲנָשִׁים חוֹטְאִים כְּמוֹכֶם נוֹתְנִים לִידֵיכֶם מָה שֶׁטּוֹב לָהֶם, הַאִם אֵינְכֶם מְבִינִים כִּי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַעֲשֶׂה לְמַעַנְכֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְיִתֵּן אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ?"
וְאִם אַתֶּם, שֶׁרָעִים אַתֶּם, יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לִבְנֵיכֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִתֵּן אֲבִיכֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ!
Poněvadž tedy vy, jsouce zlí, umíte dobré dary dávati dětem svým, čím více Otec váš nebeský dá Ducha svatého těm, kteříž ho prosí?
Jestliže tedy vy, ač jste zlí, umíte svým dětem dávat dobré dary, čím spíše váš Otec z nebe dá Ducha svatého těm, kdo ho prosí!“ ([Jan 16:23-Jan 16:24; Jakubův 1:17; 1 Janův 5:14])
Εἰ οὖν ὑμεῖς πονηροὶ ὑπάρχοντες οἴδατε δόματα ἀγαθὰ διδόναι τοῖς τέκνοις ὑμῶν, πόσῳ μᾶλλον ὁ πατὴρ ὁ ἐξ οὐρανοῦ δώσει πνεῦμα ἅγιον τοῖς αἰτοῦσιν αὐτόν;
וֵאן אַנתֻּון דּבִישֵׁא אִיתַיכֻּון יָדעִין אנתֻּון מַוהבָתָא טָבָתָא למֵתַּל לַבנַיכֻּון כּמָא יַתִּירָאיִת אַבֻוכֻון מֵן שׁמַיָא נֵתֵּל רֻוחָא דּקֻודשָׁא לַאילֵין דּשָׁאלִין לֵה סס׃
בְּאַחַד הַיָּמִים גֵּרֵשׁ שֵׁד שֶׁגָּרַם לְאִלְּמוּת. כַּאֲשֶׁר יָצָא הַשֵּׁד הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וְהֶהָמוֹן הִשְׁתּוֹמֵם.
וַיְהִי הַיּוֺם וַיְגָרֵשׁ רוּחַ רָע מֵאִישׁ אִלֵּם וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא הָרוּחַ הָרָע הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וַיְהִי לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הָעָם:
יוֹם אֶחָד גֵּרֵשׁ יֵשׁוּעַ שֵׁד מֵאִישׁ אִלֵּם, וְכֹשֶׁר הַדִּבּוּר שָׁב אֵלָיו. הַקָּהָל הִתְרַגֵּשׁ וְהִתְלַהֵב מֵהַמְּאֹרָע,
וְכַאֲשֶׁר גֵּרֵשׁ שֵׁד אִלֵּם, כְּשֶׁיָּצָא הַשֵּׁד, דִּבֵּר הָאִלֵּם. וְהִתְפַּלְּאוּ הַהֲמוֹנִים,
I vymítal ďábelství, a to bylo němé. Stalo se pak, když vyšlo ďábelství, mluvil ten němý. I divili se zástupové.
Jednou vyháněl Ježíš zlého ducha z němého člověka. Když ten duch vyšel, němý promluvil. Zástupy se divily. ([Matouš 12:22-Matouš 12:30; Marek 3:20-Marek 3:27 Matouš 9:32-Matouš 9:43])
Καὶ ἦν ἐκβάλλων δαιμόνιον, καὶ αὐτὸ ἦν κωφόν. Ἐγένετο δέ, τοῦ δαιμονίου ἐξελθόντος, ἐλάλησεν ὁ κωφός· καὶ ἐθαύμασαν οἱ ὄχλοι.
וכַד מַפֵּק שִׁאדָא דִּאיתַוהי חַרשָׁא הוָא דּכַד נפַק הַו שִׁאדָא מַלֵל הַו חַרשָׁא וֵאתּדַּמַרו כֵּנשֵׁא׃ ס
אֶלָּא שֶׁכַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים."
וְיֵשׁ מֵהֶם אָמְרוּ בְּבַעַל זְבוּב שַׂר-הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:
אוּלָם הָיוּ שֶׁאָמְרוּ: "אֵין פֶּלֶא שֶׁהוּא יָכוֹל לְגָרֵשׁ שֵׁדִים, הֲרֵי הוּא מְקַבֵּל אֶת כּוֹחוֹ מִבַּעַל-זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים!"
אַךְ אֲנָשִׁים מֵהֶם אָמְרוּ: עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב רֹאשׁ הַשֵּׁדִים מְגָרֵשׁ זֶה שֵׁדִים.
Ale někteří z nich pravili: Skrze Belzebuba, kníže ďábelské, vymítá ďábly.
Někteří z nich však řekli: „Démony vyhání ve jménu Belzebula, knížete démonů.“
Τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν εἶπον, Ἐν Βεελζεβοὺλ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια.
אנָשָׁא דֵּין מֵנהֻון אֵמַרו בַּבעֵלזבֻוב רִשָׁא דּדַיוֵא מַפֵּק הָנָא דַּיוֵא׃
וַאֲחֵרִים שֶׁהִתְכַּוְּנוּ לְנַסּוֹתוֹ בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר רָצוּ לְנַסּוֺתוֺ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֺת מִן-הַשָּׁמָיִם:
אֲחֵרִים רָצוּ לְנַסּוֹתוֹ, וְלָכֵן בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְחוֹלֵל נֵס מֵהַשָּׁמַיִם עַל-מְנַת לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם.
וַאֲחֵרִים, בְּנַסּוֹתָם אוֹתוֹ, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.
A jiní pokoušejíce, znamení od něho hledali s nebe.
Jiní ho chtěli podrobit zkoušce; žádali od něho znamení z nebe.
Ἕτεροι δὲ πειράζοντες σημεῖον παρ' αὐτοῦ ἐζήτουν ἐξ οὐρανοῦ.
אחרָנֵא דֵּין כַּד מנַסֵין לֵה אָתָא מֵן שׁמַיָא שָׁאלִין הוַו לֵה׃ ס
אַךְ הוּא יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "כָּל מַמְלָכָה הַמְפֻלֶּגֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ - תֵּחָרֵב, וּבַיִת עַל בַּיִת יִפֹּל בָּהּ.
וְהוּא יָדַע אֶת-מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל-מַמְלָכָה הַנִּפְלְגָה עַל-נַפְשָׁהּ תֶּחֱרָב וּבָתֶּיהָ בְתוֺכָהּ בַּיִת עַל-בַּיִת יִפֹּלוּ:
יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְלָכֵן אָמַר: "מַמְלָכָה מְפֻלֶּגֶת לֹא תַּחֲזִיק מַעֲמָד וְתִתְמוֹטֵט. מִשְׁפָּחָה מְפֻלֶּגֶת בְּדֵעוֹתֶיהָ תֵּהָרֵס.
בְּרַם יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: כָּל מַלְכוּת שֶׁתִּתְפַּלֵּג נֶגֶד עַצְמָהּ, תֶּחֱרַב; וּבַיִת שֶׁנֶּגֶד עַצְמוֹ מִתְפַּלֵּג -- נוֹפֵל.
Ale on znaje myšlení jejich, řekl jim: Každé království samo v sobě rozdělené pustne, i dům rozdvojený padá.
Protože znal jejich myšlenky, řekl jim: „Každé království vnitřně rozdělené pustne a dům za domem padá.
Αὐτὸς δὲ εἰδὼς αὐτῶν τὰ διανοήματα εἶπεν αὐτοῖς, Πᾶσα βασιλεία ἐφ' ἑαυτὴν διαμερισθεῖσα ἐρημοῦται· καὶ οἶκος ἐπὶ οἶκον, πίπτει.
יֵשֻׁוע דֵּין דּיָדַע הוָא מַחשׁבָתהֻון אֵמַר להֻון כֻּל מַלכֻּו דּתֵתפַּלַג עַל נַפשָׁה תֵּחרַב ובַיתָּא דּעַל קנֻומֵה מֵתפַּלַג נֵפֵּל׃
וְאִם גַּם הַשָֹטָן הִתְפַּלֵּג בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, כֵּיצַד תַּעֲמֹד מַמְלַכְתּוֹ? שֶׁכֵּן אוֹמְרִים אַתֶּם כִּי בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים.
וְאִם גַּם-הַָּׂטָן נִפְלַג עַל-נַפְשׁוֺ אֵיךְ תָּקוּם מַלְכוּתוֺ כִּי אֲמַרְתֶּם בְּבַעַל-זְבוּב אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים:
לְפִיכָךְ כֵּיצַד יְכוֹלִים אַתֶּם לִטְעֹן שֶׁאֲנִי נִלְחַם נֶגֶד הַשֵּׁדִים בְּשֵׁם שַׂר הַשֵּׁדִים? אִלּוּ הָיְתָה טַעֲנַתְכֶם נְכוֹנָה, אֲזַי כֵּיצַד יָכְלָה מַמְלֶכֶת הַשָּׂטָן לְהַחֲזִיק מַעֲמָד?
וְאִם הַשָּׂטָן נֶגֶד עַצְמוֹ הִתְפַּלֵּג, אֵיךְ תַּעֲמֹד מַלְכוּתוֹ? כִּי אוֹמְרִים אַתֶּם שֶׁעַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב מְגָרֵשׁ אֲנִי שֵׁדִים.
Jestližeť jest pak i satan proti sobě rozdělen, kterakž stane království jeho? Nebo pravíte, že já skrze Belzebuba vymítám ďábly.
Je-li i satan v sobě rozdvojen, jak bude moci obstát jeho království? Říkáte přece, že vyháním démony ve jménu Belzebula.
Εἰ δὲ καὶ ὁ Σατανᾶς ἐφ' ἑαυτὸν διεμερίσθη, πῶς σταθήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ; Ὅτι λέγετε, ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλειν με τὰ δαιμόνια.
וֵאן סָטָנָא עַל נַפשֵׁה אֵתפַּלַג אַיכַּנָא תּקֻום מַלכֻּותֵה דָּאמרִין אנתֻּון דּבַבעֵלזבֻוב מַפֵּק אנָא דַּיוֵא׃
אַךְ אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּעֶזְרַת בַּעַל־זְבוּל, בְּעֶזְרַת מִי מְגָרְשִׁים אוֹתָם בְּנֵיכֶם? לָכֵן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.
וְאִם-אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים בְּבַעַל-זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי יְגָרְשׁוּ אֹתָם עַל-כֵּן הֵם יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם:
מִלְּבַד זֹאת, אִם אֲנִי מְקַבֵּל אֶת כּוֹחִי מִבַּעַל זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים, מָה בְּנוֹגֵעַ לִבְנֵיכֶם? הַלֹּא גַּם הֵם מִגְרָשִׁים שֵׁדִים! הַאִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים כִּי עֻבְדָּה זֹאת מוֹכִיחָה שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אֶת כּוֹחָם מֵהַשָּׂטָן? שָׁאֲלוּ אוֹתָם אִם אַתֶּם צוֹדְקִים.
וְאִם אֲנִי עַל-יְדֵי בַּעַל-זְבוּב מְגָרֵשׁ שֵׁדִים, בְּנֵיכֶם עַל-יְדֵי מִי מְגָרְשִׁים? עַל כֵּן הֵם יִהְיוּ שׁוֹפְטֵיכֶם.
Jestliže já skrze Belzebuba vymítám ďábly, synové vaši skrze koho vymítají? Protož oni soudcové vaši budou.
Jestliže já vyháním démony ve jménu Belzebula, ve jménu koho je vyhánějí vaši žáci(g)? Proto budou oni vašimi soudci. (g) ř: synové
Εἰ δὲ ἐγὼ ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, οἱ υἱοὶ ὑμῶν ἐν τίνι ἐκβάλλουσιν; Διὰ τοῦτο κριταὶ ὑμῶν αὐτοὶ ἔσονται.
וֵאן אֵנָא בַּבעֵלזבֻוב מַפֵּק אנָא דַּיוֵא בּנַיכֻּון בּמָנָא מַפּקִין מֵטֻל הָנָא הֵנֻון נֵהוֻון לכֻון דַּיָנֵא׃
וְאִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת הַשֵּׁדִים, כִּי אָז הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וְאִם-בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת-הַשֵּׁדִים מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה אֲלֵיכֶם אֶל-נָכוֺן:
אוּלָם אִם אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים בְּכֹחַ אֱלֹהִים, הַדָּבָר מוֹכִיחַ כִּי הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
אֲבָל אִם בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי שֵׁדִים, קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Pakliť prstem Božím vymítám ďábly, jistěť přišlo k vám království Boží.
Jestliže však vyháním démony prstem Božím, pak už vás zastihlo Boží království. ([Lukáš 17:21; Skutky apoštolské 10:38])
Εἰ δὲ ἐν δακτύλῳ θεοῦ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, ἄρα ἔφθασεν ἐφ' ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ.
אֵן דֵּין בּצֵבעָא דַּאלָהָא מַפֵּק אנָא דַּיוֵא קֵרבַּת לָה עלַיכֻּון מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃
כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ הֶחָזָק הֶחָמוּשׁ הֵיטֵב שׁוֹמֵר אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי שָׁלוֹם לִרְכוּשׁוֹ.
בִּשְׁמֹר הַגִּבּוֺר אֶת-אַרְמוֺנוֺ וּכְלֵי נִשְׁקוֺ עָלָיו שָׁלוֺם יִהְיֶה לְכָל-קִנְיָנָיו:
"כְּשֶׁאִישׁ גִּבּוֹר שׁוֹמֵר עַל אַרְמוֹנוֹ, חָמוּשׁ וּמְצֻיָּד בִּכְלֵי הֲגַנָּה, הָאַרְמוֹן בָּטוּחַ.
כַּאֲשֶׁר הַגִּבּוֹר שׁוֹמֵר אֶת חֲצֵרוֹ וְהוּא חָמוּשׁ, שָׁלוֹם לִרְכוּשׁוֹ.
Když silný oděnec ostříhá síně své, v pokoji jsou všecky věci, kteréž má.
Střeží-li silný muž v plné zbroji svůj palác(h), jeho majetek je v bezpečí. (h) dvůr ([Izajáš 49:24-Izajáš 49:25])
Ὅταν ὁ ἰσχυρὸς καθωπλισμένος φυλάσσῃ τὴν ἑαυτοῦ αὐλήν, ἐν εἰρήνῃ ἐστὶν τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ·
אֵמַתי דּחַסִינָא כַּד מזַיַן נֵטַר דָּרתֵּה בּשַׁינָא הו קֵניָנֵה׃
אַךְ כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתוֹ אִישׁ חָזָק מִמֶּנּוּ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, הוּא לוֹקֵח מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ שֶׁבָּטַח בּוֹ וּמְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל.
וְאִם-תַּקִּיף מִמֶּנּוּ יָבֹא עָלָיו וְיָכֹל לוֺ יִָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת-נִשְׁקוֺ אֲשֶׁר בָּטַח-בּוֺ אַחַר יְחֻלַּק שְׁלָלוֺ:
אוּלָם כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ חָזָק מִמֶּנּוּ מַתְקִיף אוֹתוֹ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, הוּא פּוֹרֵק מֵעָלָיו אֶת נִשְׁקוֹ וְלוֹקֵחַ אֶת הַשָּׁלָל מִבֵּיתוֹ.
אֲבָל אִם יָבוֹא מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ -- יְנַצַּח אוֹתוֹ, אֶת כָּל נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח בּוֹ יִקַּח, וְאֶת שְׁלָלוֹ יְחַלֵּק.
Pakli by silnější než on přijda, přemohl jej, všecka odění jeho odejme, v něž úfal, a loupeže jeho rozdělí.
Napadne-li ho však někdo silnější a přemůže ho, vezme mu všechnu jeho zbroj, na kterou spoléhal, a kořist rozdělí.
ἐπὰν δὲ ὁ ἰσχυρότερος αὐτοῦ ἐπελθὼν νικήσῃ αὐτόν, τὴν πανοπλίαν αὐτοῦ αἴρει ἐφ' ᾗ ἐπεποίθει, καὶ τὰ σκῦλα αὐτοῦ διαδίδωσιν.
אֵן דֵּין נִאתֵא מַן דּחַסִין מֵנֵה נֵזכֵּיוהי כֻּלֵה זַינֵה שָׁקֵל הַו דַּתכִיל הוָא עלַוהי ובֵזתֵה מפַלֵג סּ סּ׃
מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי - נֶגְדִּי הוּא, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ אוֹסֵף אִתִּי ־מְפַזֵּר."
מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לִי לְצָרַי הוּא וּמִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי מְפַזֵּר הוּא:
"מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעֲדִי הוּא נֶגְדִּי; וּמִי שֶׁאֵינוֹ אֹסֶף אִתִּי – מְפַזֵּר.
מִי שֶׁאֵינֶנּוּ אִתִּי, נֶגְדִּי הוּא; וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְכַנֵּם אִתִּי, פַּזֵּר מְפַזֵּר.
Kdož není se mnou, proti mně jest; a kdož neshromažďuje se mnou, rozptylujeť.
Kdo není se mnou, je proti mně; a kdo se mnou neshromažďuje, rozptyluje.
Ὁ μὴ ὢν μετ' ἐμοῦ κατ' ἐμοῦ ἐστιν· καὶ ὁ μὴ συνάγων μετ' ἐμοῦ σκορπίζει.
מַן דּלָא הוָא עַמי לֻוקבַלי הֻו ומַן דּלָא כָּנֵשׁ עַמי מבַדָּרֻו מבַדַּר׃ ס
"הָרוּחַ הַטְּמֵאָה הַיּוֹצֵאת מִן הָאָדָם מְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת צִיָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָנוֹחַ, וּכְשֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת הִיא אוֹמֶרֶת, 'אָשׁוּבָה אֶל בֵּיתִי שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ'.
וְרוּחַ הַטֻּמְאָה בְּצֵאתָהּ מִן-הָאָדָם תְּשׁוֺטֵט בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבֹת תְּבַקֵּשׁ וְלֹא-תִמְצָא מַרְגֵּעָה אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּׁם:
"כַּאֲשֶׁר שֵׁד מְגֹרָשׁ מֵאָדָם, הוּא הוֹלֵךְ לַמִּדְבָּר וּמְחַפֵּשׂ לוֹ מְנוּחָה; מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁד אֵינוֹ מוֹצֵא מְנוּחָה, הוּא חוֹזֵר אֶל הָאָדָם שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא,
רוּחַ טְמֵאָה בְּצֵאתָהּ מֵאָדָם, הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַיִם, לְחַפֵּשׂ לָהּ מְנוּחָה. וּלְאַחַר שֶׁלֹּא מָצְאָה, הִיא אוֹמֶרֶת: אָשׁוּב לְבֵיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִמֶנּוּ.
Když nečistý duch vyjde od člověka, chodí po místech suchých, hledaje odpočinutí. A nenalezna, dí: Vrátím se do domu svého, odkudž jsem vyšel.
Když nečistý duch vyjde z člověka, bloudí po pustých(i) místech a hledá odpočinutí, ale když je nenalezne, řekne: ‚Vrátím se do svého domu, odkud jsem vyšel.‘ (i) ř: suchých ([Matouš 12:43-Matouš 12:45])
Ὅταν τὸ ἀκάθαρτον πνεῦμα ἐξέλθῃ ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου, διέρχεται δι' ἀνύδρων τόπων, ζητοῦν ἀνάπαυσιν· καὶ μὴ εὑρίσκον λέγει, Ὑποστρέψω εἰς τὸν οἶκόν μου ὅθεν ἐξῆλθον.
רֻוחָא טַנפתָא מָא דּנֵפקַת מֵן בַּר אנָשָׁא אָזָלא מֵתכַּרכָּא בַּאתרַוָתָא דּמַיָא לַיתּ בּהֻון דּתֵבעֵא לָה ניָחָא ומָא דּלָא אֵשׁכּחַת אָמרָא אֵהפֻּוך לבַיתּי אַימֵכָּא דּנֵפקֵת׃
הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר.
וּבְשׁוּבָהּ תִּמְצָאֶנּוּ מְנֻקֶּה וּמְפֹאָר:
וּמְגַלֶּה כִּי מְעוֹנוֹ לְשֶׁעָבַר מְטֻאְטָא וּמְהֻדָּר.
וְאִם הִיא בָּאָה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְסֻדָּר.
A přijda, nalezne vymetený a ozdobený.
Přijde a nalezne jej vyčištěný a uklizený.
Καὶ ἐλθὸν εὑρίσκει σεσαρωμένον καὶ κεκοσμημένον.
וֵאן אֵתָת אֵשׁכַּחתֵה דַּחמִים וַמצַבַּת׃
אָז הִיא הוֹלֶכֶת וְלוֹקַחַת אִתָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִשְׁכֹּן שָׁם. אָכֵן גְּרוּעָה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ."
אָז תֵּלֵךְ וְלָקְחָה לָּהּ שֶׁבַע רוּחוֺת אֲחֵרוֺת רָעוֺת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאִישׁ הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֺ:
עַל כֵּן הוֹלֵךְ הַשֵּׁד וּמֵבִיא אִתּוֹ שִׁבְעָה שֵׁדִים רָעִים מִמֶּנּוּ וְכֻלָּם נִכְנָסִים בָּאִישׁ, וְכָךְ מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָאֻמְלָל גָּרוּעַ מִשֶּׁהָיָה."
אֲזַי הִיא הוֹלֶכֶת וּמְבִיאָה שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵן נִכְנָסוֹת וְשׁוֹכְנוֹת שָׁם; וְנַעֲשֵׂית אַחֲרִיתוֹ שֶׁל הָאָדָם הַהוּא גְּרוּעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ.
Tehdy jde, a přijme k sobě jiných sedm duchů horších, než jest sám, a vejdouce, přebývají tam. I jsou poslední věci člověka toho horší nežli první.
Tu jde a přivede sedm jiných duchů, horších, než je sám, vejdou a bydlí tam; a konce toho člověka jsou horší než začátky.“ ([2 Petrův 2:20; Jan 5:14])
Τότε πορεύεται καὶ παραλαμβάνει ἑπτὰ ἕτερα πνεύματα πονηρότερα ἑαυτοῦ, καὶ ἐλθόντα κατοικεῖ ἐκεῖ· καὶ γίνεται τὰ ἔσχατα τοῦ ἀνθρώπου ἐκείνου χείρονα τῶν πρώτων.
הָידֵּין אָזָלא דָּברָא שׁבַע רֻוחִין אחרָניָן דּבִישָׁן מֵנָה ועָאלָן ועָמרָן תַּמָן והָויָא חַרתֵה דּבַרנָשָׁא הַו בִּישָׁא מֵן קַדמָיתֵּה׃ ס
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרְאָה אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: "אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתְךָ וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁיָּנַקְתָּ מֵהֶם!"
וַיְהִי כְּדַבְּרוֺ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִָּּׂא אִשָּׁה אַחַת מִתּוֺךְ הָעָם אֶת-קוֺלָהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי רֶחֶם הוֺרָתְךׇ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר יָנָקְתָּ:
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁוּעַ דִּבֵּר קָרְאָה אִשָּׁה אַחַת בַּקָּהָל: "יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת אִמֵּךְ - אֶת הַבֶּטֶן שֶׁנָּשְׁאָה אוֹתְךָ וְאֶת הַשָּׁדַיִם שֶׁהַנִּקוֹ אוֹתְךָ!"
וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ אִשָּׁה אַחַת מִן הֶהָמוֹן וְאָמְרָה לוֹ: אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נְשָׂאַתְךָ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר הֵינִיקוּךָ!
I stalo se, když on to mluvil, že pozdvihši hlasu jedna žena z zástupu, řekla jemu: Blahoslavený život, kterýž tebe nosil, a prsy, kterýchž jsi požíval.
Když toto mluvil, zvolala(j) jedna žena ze zástupu: „Blaze té, která tě zrodila a odkojila!“ (j) ř: pozdvihla svůj hlas a řekla mu ([Lukáš 1:28 Lukáš 1:42])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ λέγειν αὐτὸν ταῦτα, ἐπάρασά τις γυνὴ φωνὴν ἐκ τοῦ ὄχλου εἶπεν αὐτῷ, Μακαρία ἡ κοιλία ἡ βαστάσασά σε, καὶ μαστοὶ οὓς ἐθήλασας.
וכַד הָלֵין ממַלֵל הוָא אַרִימַת אַנתּתָא חדָא קָלָה מֵן כֵּנשָׁא וֵאמרַת לֵה טֻובֵיה לכַרסָא דַּטעֵנתָך ולַתּדַיָא דַּאינקֻוך׃
עַל כָּךְ הֵגִיב בְּאָמְרוֹ: "וְיוֹתֵר נָכוֹן, אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ."
וַיֹּאמַר אַף כִּי-אַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים אֶת-דְּבַר הָאֱלֹהִים וְשֹׁמְרִים אֹתוֺ:
"אַךְ הָאֱמֶת הִיא," אָמַר יֵשׁוּעַ, "שֶׁאֱלֹהִים יְבָרֵךְ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר שׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וּמְצַיְּתִים!"
אָמַר לָהּ הוּא: אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְעִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתוֹ.
On pak řekl: Anobrž blahoslavení, kteříž slyší slovo Boží, a ostříhají jeho.
Ale on řekl: „Blaze těm, kteří slyší Boží slovo a zachovávají je.“ ([Lukáš 8:21])
Αὐτὸς δὲ εἶπεν, Μενοῦνγε μακάριοι οἱ ἀκούοντες τὸν λόγον τοῦ θεοῦ καὶ φυλάσσοντες αὐτόν.
אָמַר לָה הֻו טֻובַיהֻון לַאילֵין דַּשׁמַעו מֵלתֵה דַּאלָהָא ונָטרִין לָה׃ ס
בְּהִתְקַהֵל עַם רַב סְבִיבוֹ פָּתַח פִּיו וְאָמַר: "הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא. אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ, אַךְ אוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ מִלְּבַד אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא.
וּבְהִקָּבֵץ אֵלָיו עַם-רָב וַיָּחֶל לְדַבֵּר הַדּוֺר הַזֶּה דּוֺר רָע הוּא וּמְבַקֵּשׁ אוֺת וְאוֺת לֹא יִנָּתֵן-לוֺ זוּלָתִי אוֺת יוֺנָה הַנָּבִיא:
קְהַל הַשּׁוֹמְעִים הָלַךְ וְגָדַל וְיֵשׁוּעַ הִמְשִׁיךְ: "מָה רָעִים אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה! הֵם מְבַקְּשִׁים אוֹת מֵהַשְּׁמֵםְ(כְּדִי לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאֲנִי דּוֹבֵר אֱמֶת), אוּלָם הָאוֹת הַיָּחִיד שֶׁיִּנָּתֵן לָהֶם יִהְיֶה אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא.כְּשֵׁם שֶׁיּוֹנָה הָיָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן הָאָדָם לְדוֹר הַזֶּה. בְּיוֹם הַדִּין, כְּשֶׁיְּעַמְדּוּאַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה לְמִשְׁפָּט, תָּקוּם מַלְכַּת-שֶׁבָּא וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָּאָה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה כְּדִילְהַקְשִׁיב לְחָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְאִלּוּ לִפְנֵיכֶם עוֹמֵד אָדָם גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה.
וּכְשֶׁהִתְקַהֲלוּ הַהֲמוֹנִים, הֵחֵל לוֹמַר: הַדּוֹר הָרַע הַזֶּה אוֹת מְבַקֵּשׁ, וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן לוֹ אֶלָּא אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא;
A když se zástupové scházeli k němu, počal praviti: Pokolení toto nešlechetné jest. Znamení vyhledává, ale znamení jemu nebude dáno, než znamení to Jonáše proroka.
Když se u něho shromažďovaly zástupy, začal mluvit: „Toto pokolení je pokolení zlé; žádá si znamení, ale znamení mu nebude dáno, leč znamení Jonášovo(k). (k) var: proroka Jonáše ([Matouš 12:38-Matouš 12:42; Marek 8:11-Marek 8:12 Matouš 16:4; 1 Korintským 1:22])
Τῶν δὲ ὄχλων ἐπαθροιζομένων ἤρξατο λέγειν, Ἡ γενεὰ αὕτη πονηρά ἐστιν· σημεῖον ἐπιζητεῖ, καὶ σημεῖον οὐ δοθήσεται αὐτῇ, εἰ μὴ τὸ σημεῖον Ἰωνᾶ τοῦ προφήτου.
וכַד מֵתכַּנשִׁין הוַו כֵּנשֵׁא שַׁרִי למִאמַר שַׁרבּתָא הָדֵא בִּישׁתָּא אָתָא בָּעיָא וָאתָא לָא תֵּתִיהֵב לָה אֵלָא אָתֵה דּיַונָן נבִיָא׃
וּכְמוֹ שֶׁיּוֹנָה הָיָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן גַּם יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה.
כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֺנָה לְאוֺת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן יִהְיֶה גַם-בֶּן-הָאָדָם לַדּוֺר הַזֶּה:
Luke-11-30
כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה אוֹת לְנִּינְוִים, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בֶּן-הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה.
Nebo jakož Jonáš učiněn byl znamením Ninivitským, takť bude i Syn člověka pokolení tomuto.
Jako byl Jonáš znamením pro Ninivské, tak bude i Syn člověka tomuto pokolení. ([Jonáš 3:1-Jonáš 3:4])
Καθὼς γὰρ ἐγένετο Ἰωνᾶς σημεῖον τοῖς Νινευΐταις, οὕτως ἔσται καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου τῇ γενεᾷ ταύτῃ.
אַיכַּנָא גֵּיר דַּהוָא יַונָן אָתָא לנִינוָיֵא הָכַנָא נֵהוֵא אָף בּרֵה דּאנָשָׁא לשַׁרבּתָא הָדֵא׃
מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, שֶׁכֵּן הִיא בָּאָה מִקְּצֵה הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה כָּאן!
מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם-אַנְשֵׁי הַדּוֺר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֺת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֺ בָזֶה גָּדוֺל מִשְּׁלֹמֹה:
Luke-11-31
מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אוֹתָם, כִּי בָּאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה; וְהִנֵּה נַעֲלֶה מִשְּׁלֹמֹה כָּאן.
Královna od poledne stane na soudu s muži pokolení tohoto, a odsoudí je. Nebo přijela od končin země, aby slyšela moudrost Šalomounovu, a aj, více než Šalomoun tuto.
Královna jihu povstane na soudu s muži tohoto pokolení a usvědčí(l) je, protože ona přišla z nejzazších končin země, aby slyšela moudrost Šalomounovu – a hle, zde je více než Šalomoun. (l) ř: odsoudí (tak i Lukáš 11:32) ([1 Královská 10:1; Matouš 12:6])
Βασίλισσα νότου ἐγερθήσεται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῶν ἀνδρῶν τῆς γενεᾶς ταύτης, καὶ κατακρινεῖ αὐτούς· ὅτι ἦλθεν ἐκ τῶν περάτων τῆς γῆς ἀκοῦσαι τὴν σοφίαν Σολομῶνος, καὶ ἰδού, πλεῖον Σολομῶνος ὧδε.
מַלכּתָא דּתַימנָא תּקֻום בּדִינָא עַם אנָשָׁא דּשַׁרבּתָא הָדֵא וַתחַיֵב אֵנֻון דֵּאתָת מֵן עֵברֵיה דַּארעָא דּתֵשׁמַע חֵכמתֵה דַּשׁלֵימֻון והָא דּיַתִּיר מֵן שׁלֵימָון הָרכָּא׃
אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, שֶׁכֵּן הֵם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה כָּאן!"
אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם-הַדּוֺר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אֹתוֺ כִּי שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֺנָה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֺ בָזֶה גָּדוֺל מִיּוֺנָה:
Luke-11-32
אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַּמִּשְׁפָּט עִם הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּהוּ, כִּי שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה; וְהִנֵּה נַעֲלֶה מִיּוֹנָה כָּאן.
Muži Ninivitští povstanou na soudu s pokolením tímto, a odsoudí je. Nebo činili pokání k kázaní Jonášovu, a aj, více nežli Jonáš tuto.
Mužové ninivští povstanou na soudu s tímto pokolením a usvědčí je, neboť oni se obrátili po Jonášovu kázání – a hle, zde je více než Jonáš. ([Jonáš 3:8; Matouš 12:6])
Ἄνδρες Νινευῒ ἀναστήσονται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῆς γενεᾶς ταύτης, καὶ κατακρινοῦσιν αὐτήν· ὅτι μετενόησαν εἰς τὸ κήρυγμα Ἰωνᾶ, καὶ ἰδού, πλεῖον Ἰωνᾶ ὧδε.
גַּברֵא נִינוָיֵא נקֻומֻון בּדִינָא עַם שַׁרבּתָא הָדֵא וַנחַיבֻונָה דּתָבו בּכָרֻוזֻותֵה דּיַונָן והָא דּיַתִּיר מֵן יַונָן הָרכָּא׃ ס
"אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּמָקוֹם נִסְתָּר אוֹ תַּחַת כַּד, אֶלָּא עַל כַּן יָשִׂים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁבָּאֵי הַבַּיִת יִּרְאוּ אֶת הָאוֹר.
אֵין מַדְלִיק-נֵר וּמֵשִׂים אֹתוֺ בַמִּסְתָּר אוֺ-מִתַּחַת לָאֵיפָה כִּי אִם אֶל-הַמְּנוֺרָה לְבַעֲבוּר יִרְאוּ הַבָּאִים אֶת-אוֺרוֺ:
"אִישׁ אֵינוֹ מַדְלִיק נֵר עַל-מְנַת לְהַסְתִּירוֹ. אָדָם שֶׁמַּדְלִיק נֵר שָׁם אוֹתוֹ בְּמֶרְכַּז הַחֶדֶר, שֶׁיָּאִיר לְכָל הַמְּבַקְּרִים.
אֵין אִישׁ מַדְלִיק מְנוֹרָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּמִסְתּוֹר אוֹ תַּחַת סְאָה, אֶלָּא עַל כַּן, כְּדֵי שֶׁהַנִּכְנָסִים יִרְאוּ אֶת אוֹרָהּ.
Žádný rozsvítě svíci, nepostaví jí do skrýše, ani pod kbelec, ale na svícen, aby ti, kteříž vcházejí, světlo viděli.
Nikdo nerozsvítí světlo(m), aby je postavil do kouta nebo pod nádobu, ale dá je na svícen, aby ti, kdo vcházejí, viděli. (m) ř: lampu (pod. Lukáš 4:34a. Lukáš 4:36b) ([Matouš 5:15; Marek 4:21; Lukáš 8:16])
Οὐδεὶς δὲ λύχνον ἅψας εἰς κρύπτην τίθησιν, οὐδὲ ὑπὸ τὸν μόδιον, ἀλλ' ἐπὶ τὴν λυχνίαν, ἵνα οἱ εἰσπορευόμενοι τὸ φέγγος βλέπωσιν.
לָא אנָשׁ מַנהַר שׁרָגָא וסָאֵם לֵה בּכֵסיָא אַו תּחֵית סַאתָא אֵלָא לעֵל מֵן מנָרתָּא דַּאילֵין דּעָאלִין נֵחזֻון נֻוהרֵה׃ ס
מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ טוֹבָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ מוּאָר. אַךְ בִּהְיוֹתָהּ רָעָה, גַּם גּוּפְךָ חָשׁוּךְ.
נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן אִם-עֵינְךׇ תְמִימָה בְּכָל-חַדְרֵי בִטְנְךׇ יִהְיֶה אוֺר וְאִם-עֵינְךׇ רָעָב חֹשֶׁךְ בְּכָל-חַדְרֵי בִטְנֶךׇ:
"עֵין הָאָדָם הִיא אוֹר גּוּפוֹ; כְּשֶׁעֵינְךָ בְּרִיאָה, כָּל גּוּפְךָ מָלֵא אוֹר, אוּלָם כְּשֶׁעֵינְךָ חוֹלֶה, כָּל גּוּפְךָ שָׁרוּי בַּחֲשֵׁכָה.
מְנוֹרַת גּוּפְךָ הִיא עֵינְךָ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר עֵינְךָ תְּמִימָה, גַּם כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר. אֲבָל אִם תִּהְיֶה רָעָה, גַּם גּוּפְךָ יִהְיֶה חָשׁוּךְ.
Svíce těla jest oko. Když by tedy oko tvé sprostné bylo, i tělo tvé všecko bude světlé; a pakliť bude nešlechetné, i tělo tvé tmavé bude.
Světlem tvého těla je oko. Je-li tvé oko čisté(n), i celé tvé tělo má světlo. Je-li však tvé oko špatné(o), i tvé tělo je ve tmě. (n) ř: jednoduché, upřímné (o) závistivé ([Matouš 6:22-Matouš 6:23 Matouš 20:15])
Ὁ λύχνος τοῦ σώματός ἐστιν ὁ ὀφθαλμός· ὅταν οὖν ὁ ὀφθαλμός σου ἁπλοῦς ᾖ, καὶ ὅλον τὸ σῶμά σου φωτεινόν ἐστιν· ἐπὰν δὲ πονηρὸς ᾖ, καὶ τὸ σῶμά σου σκοτεινόν.
שׁרָגֵה דּפַגרָך אִיתֵיה עַינָך אֵמַתי הָכִיל דּעַינָך פּשִׁיטָא אָף כֻּלֵה פַּגרָך נֵהוֵא נַהִיר אֵן דֵּין תֵּהוֵא בִּישָׁא וָאף פַּגרָך נֵהוֵא חֵשֻׁוך׃
עַל כֵּן הִזָּהֵר פֶּן יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ.
עַל-כֵּן הִשָּׁמֵר-לְךׇ לְבִלְתִּי יֶחְשַׁךְ הָאוֺר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךׇ:
לָכֵן הִזָּהֵר שֶׁאוֹרֵךְ הַפְּנִימִי לֹא יַחְשִׁךְ.
עַל כֵּן הִזָּהֵר, שֶׁמָּא הָאוֹר שֶׁבְּךָ חֹשֶׁךְ הוּא.
Viziž tedy, aby světlo, kteréž jest v tobě, nebylo tmou.
Hleď tedy, ať světlo v tobě není tmou.
Σκόπει οὖν μὴ τὸ φῶς τὸ ἐν σοὶ σκότος ἐστίν.
אֵזדַּהר הָכִיל דַּלמָא נֻוהרָא דּבָך חֵשֻׁוכָא הו׃
לְפִיכָךְ אִם כָּל גּוּפְךָ אוֹר הוּא וְאֵין בּוֹ שׁוּם חֹשֶׁךְ, אֲזַי כֻּלּוֹ יָאִיר כְּמוֹ בְּהָאִיר לְךָ הַמְּנוֹרָה בְּזָהֳרָהּ."
אִם כָּל-גּוּפְךׇ מָלֵא אוֺר וְאֵין חֹשֶׁךְ בְּכָל-חֲדָרָיו אָז יַגִּיהַּ לְךׇ כְּלַפִּיד בָּהִיר בִּמְלֹא אוֺרוֺ:
אִם גּוּפְךָ מָלֵא אוֹר וְאֵין בּוֹ פִּנּוֹת חֲשׁוּכוֹת יִזְרְחוּ גַּם פָּנֶיךָ, כְּאִלּוּ הֵן מוּצָפוֹת אוֹר חָזָק."
וְאִם כָּל גּוּפְךָ אוֹר וְאֵין בּוֹ שׁוּם פִּסַּת חֹשֶׁךְ -- יִהְיֶה מֵאִיר כֻּלּוֹ, כְּפִי שֶׁהַמְּנוֹרָה בְּשַׁלְהַבְתָּהּ מְאִירָה לְךָ.
Pakli celé tělo tvé světlé bude, nemaje žádné částky tmavé, budeť všecko tak světlé, že tě jako svíce bleskem osvítí.
Má-li celé tvé tělo světlo a žádná jeho část není ve tmě, bude celé tak jasné, jako když tě osvítí světlo svou září.“
Εἰ οὖν τὸ σῶμά σου ὅλον φωτεινόν, μὴ ἔχον τι μέρος σκοτεινόν, ἔσται φωτεινὸν ὅλον, ὡς ὅταν ὁ λύχνος τῇ ἀστραπῇ φωτίζῃ σε.
אֵן דֵּין פַּגרָך כֻּלֵה נַהִיר ולַיתּ בֵּה מנָתָא מֵדֵּם חֵשֻׁוכָא נֵהוֵא מַנהַר כֻּלֵה אַיך דַּשׁרָגָא בּדַלקֵה מַנהַר לָך סס׃
בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד כִּי יִסְעַד אִתּוֹ, וְאָמְנָם הוּא נִכְנַס וְהֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן.
עוֺדֶנּוּ מְדַבֵּר וּפָרוּשׁ אֶחָד קָרָא-לוֺ לֶאֱכֹל אִתּוֺ לָחֶם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב אֶל-שֻׁלְחָנוֺ:
כְּשֶׁסִּיֵּם יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר, פָּרוּשׁ אֶחָד הִזְמִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בְּבֵיתוֹ. בְּבוֹאוֹ אֶל הַבַּיִת הִתְיַשֵּׁב יְשׁוֹעֲלִיד הַשֻּׁלְחָן מִבְּלִי לִטֹּל יָדַיִם לִפְנֵי הָאֲרוּחָה כַּמְּקֻבָּל. הִתְנַהֲגוּתוֹ הִפְלִיאָה מְאוֹד אֶת הַפָּרוּשׂ.
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד שֶׁיִּסְעַד אֶצְלוֹ; וְהוּא נִכְנַס וְהֵסֵב.
A když on mluvil, prosil ho jeden farizeus, aby obědval u něho. A všed, posadil se za stůl.
Když domluvil, pozval ho k jídlu jeden farizeus. Ježíš k němu vešel a posadil se ke stolu. ([Lukáš 7:36 Lukáš 14:1])
Ἐν δὲ τῷ λαλῆσαι, ἠρωτᾷ αὐτὸν Φαρισαῖός τις ὅπως ἀριστήσῃ παρ' αὐτῷ· εἰσελθὼν δὲ ἀνέπεσεν.
כַּד דֵּין ממַלֵל בּעָא מֵנֵה פּרִישָׁא חַד דּנֵשׁתַּרֵא לוָתֵה ועַל אֵסתּמֵך׃
רָאָה זֹאת הַפָּרוּשׁ וְתָמַהּ עַל שֶׁלֹּא טָבַל לִפְנֵי הַסְּעוּדָה.
וַיַּרְא הַפָּרוּשׁ וַיִּתְמַהּ כִּי לֹא-רָחַץ אֶת-יָדָיו לִפְנֵי אָכְלוֺ:
Luke-11-38
וְהַפָּרוּשׁ, כַּאֲשֶׁר רָאָהוּ, הִתְפַּלֵּא שֶׁלֹּא טָבַל תְּחִלָּה לִפְנֵי אֲרוּחָתוֹ.
Farizeus pak viděv to, podivil se, že se neumyl před obědem.
Farizeus se podivil, když viděl, že se před jídlem nejprve neomyl. ([Matouš 15:2; Marek 7:5])
Ὁ δὲ Φαρισαῖος ἰδὼν ἐθαύμασεν ὅτι οὐ πρῶτον ἐβαπτίσθη πρὸ τοῦ ἀρίστου.
הַו דֵּין פּרִישָׁא כַּד חזָיהי אֵתּדַּמַר דּלָא לֻוקדַם עמַד מֵן קדָם שָׁרֻותֵה׃ ס
אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "הִנֵּה אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַקְּעָרָה מִבַּחוּץ, אֶלָּא שֶׁתּוֹכְכֶם מָלֵא גֶּזֶל וְרֶשַׁע.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֺן הִנֵּה אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים תְּטַהֲרוּ אֶת-הַכּוֺס וְאֶת-הַקְּעָרָה מִחוּץ וְקִרְבְּכֶם מָלֵא עֹשֶׁק וָאָוֶן:
לָכֵן אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַתֶּם, הַפְּרוּשִׁים, מְטַהֲרִים רַק מָה שֶׁבַּחוּץ בְּעוֹד שֶׁבְּתוֹכְכֶם אַתֶּם מַסְרִיחִים מֵרֹב מַעֲשִׂים רָעִים וּרְדִיפַת-בֶּצַע.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: כָּעֵת אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים, אֶת חוּץ הַכּוֹס וְהַצַּלַּחַת מְטַהֲרִים אַתֶּם, אַךְ תּוֹכְכֶם מָלֵא גָּזֵל וְרֹעַ.
I řekl Pán jemu: Nyní vy farizeové povrchu konvice a misy čistíte, ale to, což vnitř jest u vás, plno jest loupeže a nešlechetnosti.
Ale Pán mu řekl: „Vy farizeové očišťujete číše a mísy zvenčí, ale vaše nitro je plné hrabivosti a špatnosti. ([Matouš 23:23-Matouš 23:36 Marek 7:4])
Εἶπεν δὲ ὁ κύριος πρὸς αὐτόν, Νῦν ὑμεῖς οἱ Φαρισαῖοι τὸ ἔξωθεν τοῦ ποτηρίου καὶ τοῦ πίνακος καθαρίζετε, τὸ δὲ ἔσωθεν ὑμῶν γέμει ἁρπαγῆς καὶ πονηρίας.
אֵמַר לֵה דֵּין יֵשֻׁוע הָשָׁא אַנתֻּון פּרִישֵׁא בַּרֵה דּכָסָא וַדפִּינכָּא מדַכֵּין אנתֻּון לגַו מֵנכֻון דֵּין מלֵא חטֻופיָא ובִישׁתָּא׃
כְּסִילִים! הַיּוֹצֵר אֶת הַחוּץ הַאִם לֹא יָצַר גַּם אֶת הַפְּנִים?
כְּסִילִים הֲלֹא עֹשֵׂה הַחִיצוֺן הוּא עָשָׂה גַם אֶת-הַקֶּרֶב:
כְּסִילִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! הַאִם הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַצַּד הַחִיצוֹנִי לֹא בָּרָא גַּם אֶת הַצַּד הַפְּנִימִי?
חַסְרֵי שֵׂכֶל! הַאִם לֹא מִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַחוּץ עָשָׂה הוּא גַּם אֶת הַתּוֹךְ?
Blázni, zdaliž ten, kterýž učinil, což zevnitř jest, neučinil také i toho, což jest vnitř?
Pošetilci! Což ten, který stvořil zevnějšek, nestvořil také to, co je uvnitř?
Ἄφρονες, οὐχ ὁ ποιήσας τὸ ἔξωθεν καὶ τὸ ἔσωθεν ἐποίησεν;
חַסִירַי רֵעיָנָא לָא הוָא מַן דַּעבַד דַּלבַר ודַלגַו הֻו עבַד׃
וְאַתֶּם, תְּנוּ לִצְדָקָה אֶת מַה שֶּׁבִּפְנִים וְאָז הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם.
אֲבָל-תְּנוּ מֵאֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָחֹן עֲנִיִּים וְהַכֹּל טָהוֺר יִהְיֶה לָכֶם:
אִם תִּתְּנוּ צְדָקָה לְנִזְקָקִים מֵהַלֵּב, אָז תְּטַהֲרוּ אֶת לִבְּכֶם.
בְּרַם מַה שֶּׁיֵּשׁ תְּנוּהוּ לִצְדָקָה, וְהִנֵּה הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם.
Ale však i z toho, což máte, dávejte almužnu, a aj, všecky věci vaše čisté budou.
Rozdejte chudým, co je v mísách, a hle, všechno vám bude čisté.
Πλὴν τὰ ἐνόντα δότε ἐλεημοσύνην· καὶ ἰδού, πάντα καθαρὰ ὑμῖν ἐστιν.
בּרַם מֵדֵּם דִּאית הַבֻוהי בּזֵדקתָא והָא כֻּלמֵדֵּם דּכֵא הֻו לכֻון׃ ס
אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי נוֹתְנִים אַתֶּם מַעֲשֵׂר מִמִּנְתָּה וּפֵיגָם וּמִכָּל יֶרֶק, וּמַזְנִיחִים אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת אַהֲבַת אֱלֹהִים. אֶת אֵלֶּה הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְאַף אֶת הָאֲחֵרִים לֹא לְהַזְנִיחַ.
אַךְ אוֺי לָכֶם פְּרוּשִׁים כִּי תְעְַּׂרוּ אֶת-הַמִּנְתָּא וְאֶת-הַפֵּיגַם וְאֶת-כָּל-יֶרֶק הַָּׂדֶה וְתַעַזְבוּ אֶת-הַמִּשְׁפָּט וְאֶת-אַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֵלֶּה עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֺת וְאֶת-אֵלֶּה אַל-תַּעֲזֹבוּ:
"אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים! אַתֶּם אָמְנָם מַקְפִּידִים לְשַׁלֵּם מֵעֶשֶׂר מִכָּל הַכְנָסָה, וְלוּ גַּם הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר, אֲבָל אַתֶּם מַזְנִיחִים לַחֲלוּטִין אֶת הַצֶּדֶק וְאֶת אַהֲבַת הָאֱלֹהִים. וַדַּאי שֶׁעֲלֵיכֶם לְשַׁלֵּם מֵעֶשֶׂר, אֲבָל לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן חוֹבוֹתֵיכֶם הָאֲחֵרִים!
אֲבָל אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים! כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת הַמִּנְתָּה וְהַפִּיגָם וְכָל יֶרֶק, וּפוֹסְחִים עַל הַמִּשְׁפָּט וְעַל אַהֲבַת אֱלֹהִים. אֶת אֵלֶּה רָאוּי הָיָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, וְאֶת אֵלֶּה אַל תַּעַזְבוּ.
Ale běda vám farizeům, že desátky dáváte z máty a z routy a ze všeliké byliny, ale opouštíte soud a lásku Boží. Tyto věci měli jste činiti, a oněch neopouštěti.
Ale běda vám farizeům! Odevzdáváte desátky z máty, routy a ze všech zahradních rostlin, ale nedbáte na spravedlnost a lásku, kterou žádá Bůh. Toto bylo třeba činit a to ostatní neopomíjet. ([Leviticus 27:30; Micheáš 6:8])
Ἀλλ' οὐαὶ ὑμῖν τοῖς Φαρισαίοις, ὅτι ἀποδεκατοῦτε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ πήγανον καὶ πᾶν λάχανον, καὶ παρέρχεσθε τὴν κρίσιν καὶ τὴν ἀγάπην τοῦ θεοῦ· ταῦτα ἔδει ποιῆσαι, κἀκεῖνα μὴ ἀφιέναι.
אֵלָא וָי לכֻון פּרִישֵׁא דַּמעַסרִין אנתֻּון נָנעָא ופִגַנָא וכֻל יֻורָק ועָברִין אנתֻּון עַל דִּינָא ועַל חֻובָּא דַּאלָהָא הָלֵין דֵּין וָלֵא הוָא דּתֵעבּדֻון והָלֵין לָא תֵּשׁבּקֻון׃ ס
אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת מוֹשַׁב הַכָּבוֹד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבִרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים.
אוֺי לָכֶם פְּרוּשִׁים כִּי אֹהֲבִים אַתֶּם אֶת-הַמּוֺשָׁבוֺת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסֶת וּשְׁאֵלַת שְׁלֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים:
"אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים כָּבוֹד אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם. אַתֶּם אוֹהֲבִים לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹת הַנִּכְבָּדִים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְאַתֶּם גַּם אוֹהֲבִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים וִיחַלְּקוּ לָכֶם כָּבוֹד.
אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים! כִּי אוֹהֲבִים אַתֶּם אֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְאֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת.
Běda vám farizeům, nebo milujete první místa v školách a pozdravování na trzích.
Běda vám farizeům! S oblibou sedáte na předních místech v synagógách a líbí se vám, když vás lidé na ulici zdraví. ([Matouš 23:6; Marek 12:38-Marek 12:39; Lukáš 14:7 Lukáš 20:46])
Οὐαὶ ὑμῖν τοῖς Φαρισαίοις, ὅτι ἀγαπᾶτε τὴν πρωτοκαθεδρίαν ἐν ταῖς συναγωγαῖς, καὶ τοὺς ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς.
וָי לכֻון פּרִישֵׁא דּרָחמִין אנתֻּון רִישׁ מַותּבֵא בַּכנֻושָׁתָא וַשׁלָמָא בּשֻׁוקֵא׃ ס
אוֹי לָכֶם, כִּי דּוֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים וּבְנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת."
אוֺי לָכֶם הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי כִּקְבָרִים כְּמוּסִים מֵעַיִן אַתֶּם וּבְנֵי אָדָם דֹּרְכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי-דָעַת:
"אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים, כִּי אַתֶּם דּוֹמִים לִקְבָרִים נִסְתָּרִים בַּשָּׂדֶה – אֲנָשִׁים רַבִּים דּוֹרְכִים עַל הַשְּׁחִיתוּת שֶׁלָּכֶם בְּלִי שֶׁיָּדְעוּ עַל קִיּוּמָהּ!"
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים, מַעֲמִידֵי-פָּנִים! כִּי אַתֶּם כְּמוֹ קְבָרִים שֶׁאֵינָם נִכָּרִים, וּבְנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם וְאֵינָם יוֹדְעִים.
Běda vám, zákonníci a farizeové pokrytci, nebo jste jako hrobové nepatrní, a lidé chodíce po nich, nevědí.
Běda vám! Jste jako zapomenuté(p) hroby, po nichž lidé nahoře chodí a nevědí o nich.“ (p) ř: neznatelné ([Numeri 19:16])
Οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι, ὑποκριταί, ὅτι ἐστὲ ὡς τὰ μνημεῖα τὰ ἄδηλα, καὶ οἱ ἄνθρωποι περιπατοῦντες ἐπάνω οὐκ οἴδασιν.
וָי לכֻון סָפרֵא וַפרִישֵׁא נָסבַּי בַּאפֵּא דִּאיתַיכֻּון אַיך קַברֵא דּלָא יִדִיעִין וַבנַי־אנָשָׁא מהַלכִין עלַיהֻון ולָא יָדעִין׃ ס
אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה הֵגִיב וְאָמַר: "רַבִּי, בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה אַתָּה פּוֹגֵעַ גַּם בָּנוּ."
וַיַּעַן אֶחָד מֵבַּעֲלֵי הַתּוֺרָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבֵּנוּ בִּדְבָרֶיךׇ אֵלֶּה חֵרַפְתָּ גַּם-אֹתָנוּ:
אֶחָד מֵחַכְמֵי-הַתּוֹרָה הֵגִיב עַל דִּבְרֵי יֵשׁוּעַ: "רַבִּי, בִּדְבָרֶיךָ אֵלּוּ אַתָּה מַעֲלִיב גַּם אוֹתָנוּ."
וְעָנָה אֶחָד מִן הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה, בְּאָמְרְךָ אֶת אֵלֶּה, גַּם אוֹתָנוּ אַתָּה מְבַזֶּה.
I odpověděv jeden z zákonníků, řekl jemu: Mistře, tyto věci mluvě, i nám také lehkost činíš.
Nato mu jeden ze zákoníků odpověděl: „Mistře, když toto říkáš, urážíš také nás!“
Ἀποκριθεὶς δέ τις τῶν νομικῶν λέγει αὐτῷ, Διδάσκαλε, ταῦτα λέγων καὶ ἡμᾶς ὑβρίζεις.
וַענָא חַד מֵן סָפרֵא וֵאמַר לֵה מַלפָנָא כַּד הָלֵין אָמַר אַנתּ אָף לַן מצַעַר אַנתּ׃
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אוֹי גַּם לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה, כִּי מַעֲמִיסִים אַתֶּם עַל בְּנֵי אָדָם מַשָֹאוֹת כְּבֵדִים מִנְּשׂוֹא, וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נוֹגְעִים בַּמַּשָֹאוֹת גַּם בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם.
וַיֹּאמַר אוֺי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה גַּם-אַתֶּם כִּי תַעַמְסוּ עַל-שְׁכֶם אֲנָשִׁים מַָּׂא כָּבֵד מִנְּשׁא וְאֵין אֶת-נַפְשְׁכֶם לְהָנִיעַ אֹתוֺ גַּם-בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֺתֵיכֶם:
"נָכוֹן," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ, "אוֹי וַאֲבוֹי גַּם לָכֶם, חַכְמֵי-הַתּוֹרָה, כִּי אַתֶּם כּוֹפִים עַל בְּנֵי-הָאָדָם דְּרִישׁוֹת וּמִצְווֹת שֶׁאֵין הֵם יְכוֹלִים לָשֵׂאת, בְּעוֹד שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נוֹגְעִים בְּמַשְׂאוֹת וְלֹא מְרִימִים אֶצְבַּע.
אַךְ הוּא אָמַר: אוֹי גַּם לָכֶם הַסּוֹפְרִים! כִּי מַעֲמִיסִים אַתֶּם עַל בְּנֵי אָדָם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים, וְאַתֶּם בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם אֵין אַתֶּם נוֹגְעִים בַּמַּשָּׂאוֹת.
A on řekl: I vám zákonníkům běda, nebo obtěžujete lidi břemeny nesnesitelnými, a sami se těch břemen jedním prstem nedotýkáte.
On mu řekl: „I vám zákoníkům běda! Zatěžujete lidi břemeny, která nemohou unést, a sami se těch břemen nedotknete ani jediným prstem. ([Matouš 23:4])
Ὁ δὲ εἶπεν, Καὶ ὑμῖν τοῖς νομικοῖς οὐαί, ὅτι φορτίζετε τοὺς ἀνθρώπους φορτία δυσβάστακτα, καὶ αὐτοὶ ἑνὶ τῶν δακτύλων ὑμῶν οὐ προσψαύετε τοῖς φορτίοις.
הֻו דֵּין אֵמַר אָף לכֻון סָפרֵא וָי דּמַטענִין אנתֻּון לַבנַי־אנָשָׁא מַובּלֵא יַקִירָתָא וַאנתֻּון בַּחדָא מֵן צֵבעָתכֻון לָא קָרבִּין אנתֻּון להֵין למַובּלֵא׃ ס
אוֹי לָכֶם, כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים וַהֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם הֲרָגוּם.
אוֺי לָכֶם כִּי תִבְנוּ אֶת-קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַאֲבוֺתֵיכֶם הָרְגוּ אֹתָם:
אוֹי וַאֲבוֹי לָכֶם! אַתֶּם מִתְנַהֲגִים מַמָּשׁ כְּמוֹ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁהָרְגוּ אֶת הַנְּבִיאִים.
אוֹי לָכֶם! כִּי בּוֹנִים אַתֶּם אֶת קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אוֹתָם.
Běda vám, proto že vzděláváte hroby prorocké, kteréž otcové vaši zmordovali.
Běda vám! Stavíte pomníky prorokům, které zabili vaši otcové.
Οὐαὶ ὑμῖν, ὅτι οἰκοδομεῖτε τὰ μνημεῖα τῶν προφητῶν, οἱ δὲ πατέρες ὑμῶν ἀπέκτειναν αὐτούς.
וָי לכֻון דּבָנֵין אנתֻּון קַברֵא דַּנבִיֵא דַּאבָהַיכֻּון קַטֵלו אֵנֻון׃
עַל כֵּן עֵדִים אַתֶּם הַמַּסְכִּימִים לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם, שֶׁכֵּן הֵמָּה הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרֵיהֶם.
וּבְכֵן אַתֶּם מְעִידִים לְמַעֲשֵׂי אֲבוֺתֵיכֶם וְנֹטִים אַחֲרֵיהֶם כִּי הֵם הָרְגוּ אֹתָם וְאַתֶּם בּוֺנִים אֶת-קִבְרֵיהֶם:
הֵם הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרוֹתֵיהֶם, וְכָךְ שֻׁתָּפִים לְמַעֲשֵׂיהֶם.
וּבְכֵן מְעִידִים אַתֶּם וְרוֹצִים אַתֶּם בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם, כִּי הֵם הָרְגוּ אוֹתָם, וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת קִבְרוֹתֵיהֶם.
A tak osvědčujete a potvrzujete skutků otců svých. Nebo oni zajisté zmordovali je, vy pak vzděláváte hroby jejich.
Tak dosvědčujete a potvrzujete činy svých otců; oni proroky zabíjeli, vy jim budujete pomníky. ([Skutky apoštolské 7:52])
Ἄρα μάρτυρεῖτε καὶ συνευδοκεῖτε τοῖς ἔργοις τῶν πατέρων ὑμῶν· ὅτι αὐτοὶ μὲν ἀπέκτειναν αὐτούς, ὑμεῖς δὲ οἰκοδομεῖτε αὐτῶν τὰ μνημεῖα.
סָהדִּין אנתֻּון הָכִיל וצָבֵין אנתֻּון בַּעבָדֵא דַּאבָהַיכֻּון דּהֵנֻון קַטֵלו אֵנֻון וַאנתֻּון בָּנֵין אנתֻּון קַברַיהֻון׃ ס
מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים: 'אֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וְיִרְדְּפוּ',
בַּעֲבוּר זֹאת כֹּה אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וּמֵהֶם יִרְדֹּפוּ:
"אַתֶּם יוֹדְעִים מַהִי חָכְמַת אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם? 'אֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים, אֲבָל אֶת חֶלְקָם תַּהַרְגוּ וְאֶת הָאֲחֵרִים תַּבְרִיחוּ.'
עַל כֵּן גַּם חָכְמַת הָאֱלֹהִים אָמְרָה: הִנֵּה אֶשְׁלַח לָהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים, מֵהֶם יִרְדְּפוּ וְיַהַרְגוּ.
Protož i Moudrost Boží řekla: Pošliť k nim proroky a apoštoly, a z těch některé mordovati budou, a jiné vyháněti,
Proto také Moudrost Boží pravila: Pošlu k nim proroky a apoštoly a oni je budou zabíjet a pronásledovat, ([Přísloví 8:1 Přísloví 9:3])
Διὰ τοῦτο καὶ ἡ σοφία τοῦ θεοῦ εἶπεν, Ἀποστελῶ εἰς αὐτοὺς προφήτας καὶ ἀποστόλους, καὶ ἐξ αὐτῶν ἀποκτενοῦσιν καὶ ἐκδιώξουσιν·
מֵטֻל הָנָא אָף חֵכמתָא דַּאלָהָא אֵמרַת דּהָא אֵנָא אֵשַׁדַּר להֻון נבִיֵא וַשׁלִיחֵא מֵנהֻון נֵרדּפֻון ונֵקטלֻון׃
לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ מֵאָז הִוָּסֵד תֵּבֵל,
לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן-הַדּוֺר הַזֶּה דַּם כָּל-הַנְּבִיאִים הַשָּׁפוּךְ לְמִן-הִוָּסֵד הָאָרֶץ:
מִשּׁוּם כָּךְ אַתֶּם, אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, תִּהְיוּ חַיָּבִים לָתֵת אֶת הַדִּין עַל שְׁפִיכַת דָּמָם שֶׁל כָּל עַבְדֵי הָאֱלֹהִים מִבְּרִיאַת-הָעוֹלָם -
יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ מֵאָז נִבְרָא הָעוֹלָם,
Aby požádáno bylo od tohoto pokolení krve všech proroků, kteráž vylita jest od ustanovení světa,
aby tomuto pokolení byla připočtena vina za krev všech proroků prolitou od založení světa,
ἵνα ἐκζητηθῇ τὸ αἷμα πάντων τῶν προφητῶν τὸ ἐκχυνόμενον ἀπὸ καταβολῆς κόσμου ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης,
דּנֵתּתּבַע דּמָא דּכֻלהֻון נבִיֵא דֵּאתֵאשֵׁד מֵן דֵּאתבּרִי עָלמָא מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא׃
מִדַּם הֶבֶל עַד דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַבַּיִת. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.
מִדַּם-הֶבֶל עַד-דַּם זְכַרְיָה אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת אָכֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי דָרוֺשׁ יִדָּרֵשׁ מִן-הַדּוֺר הַזֶּה:
מֵרֶצַח הֶבֶל וְעַד רֶצַח זְכַרְיָה שֶׁנֶּהֱרַג בַּחֲצַר בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֱלֹהִים יָטִיל עֲלֵיכֶם אֶת הָאַחְרָיוּת לְמוֹתָם.
מִדַּם הֶבֶל עַד לְדַם זְכַרְיָה אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַהֵיכָל לַמִּזְבֵּחַ. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיִּדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה.
Od krve Abelovy až do krve Zachariášovy, kterýž zahynul mezi oltářem a chrámem. Jistě, pravím vám, požádáno jí bude od pokolení tohoto.
od krve Ábelovy až po krev Zachariáše, který zahynul mezi oltářem a svatyní. Ano, pravím vám, tomuto pokolení bude přičtena vina. ([Genesis 4:8; 2 Paralipomenon 24:20-2 Paralipomenon 24:21])
ἀπὸ τοῦ αἵματος Ἄβελ ἕως τοῦ αἵματος Ζαχαρίου τοῦ ἀπολομένου μεταξὺ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τοῦ οἴκου· ναί, λέγω ὑμῖν, ἐκζητηθήσεται ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης.
מֵן דּמֵה דּהָבֵיל עדַמָא לַדמֵה דַּזכַריָא הַו דֵּאתקטֵל בַּינַי הַיכּלָא למַדבּחָא אִין אָמַר אנָא לכֻון דּמֵתּתּבַע מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא׃ ס
אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה! כִּי הֲסִירוֹתֶם אֶת מַפְתֵּחַ הַדַּעַת; אַתֶּם עַצְמְכֶם לֹא נִכְנַסְתֶּם וּמִן הַבָּאִים מְנַעְתֶּם מֵהִכָּנֵס."
אוֺי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה כִּי-לְקַחְתֶּם לָכֶם אֶת-מַפְתֵּחַ הַדָּעַת אַתֶּם לֹא תָבֹאוּ שָׁמָּה וְאֶת-הַבָּאִים מִבֹּא תִּכְלָאוּ:
"אוֹי וַאֲבוֹי לָכֶם, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, כִּי אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת מַפְתֵּחַ הַדַּעַת מִן הָאֲנָשִׁים. לֹא דֵּי שֶׁבְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת, אַתֶּם גַּם מוֹנְעִים מֵאֲחֵרִים אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַאֲמִין בָּהּ."
אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים! כִּי נְטַלְתֶּם אֶת מַפְתְּחוֹת הַדַּעַת; אַתֶּם לֹא נִכְנַסְתֶּם, וְאֶת הַנִכְנָסִים מְנַעְתֶּם.
Běda vám zákonníkům, nebo jste vzali klíč umění; sami jste nevešli, a těm, kteříž vcházeli, zbránili jste.
Běda vám zákoníkům! Vzali jste(q) klíč poznání, sami jste nevešli, a těm, kteří chtěli vejít, jste v tom zabránili.“ (q) var: skryli ([Matouš 23:13])
Οὐαὶ ὑμῖν τοῖς νομικοῖς, ὅτι ᾔρατε τὴν κλεῖδα τῆς γνώσεως· αὐτοὶ οὐκ εἰσήλθετε, καὶ τοὺς εἰσερχομένους ἐκωλύσατε.
וָי לכֻון סָפרֵא דַּשׁקַלתֻּון קלִידֵא דִּידַעתָא אַנתֻּון לָא עַלתֻּון ולַאילֵין דּעָאלִין כּלַיתֻּון׃ ס
כַּאֲשֶׁר יָצָא מִשָּׁם הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהִתְיַחֵס אֵלָיו בְּעוֹיְנוּת עֲמֻקָּה וְלַחֲקֹר אוֹתוֹ בְּעִנְיָנִים רַבִּים,
וַיְהִי בְּצֵאתוֺ מִשָּׁם וַיָּחֵלּוּ הַסּוֺפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהָצֶק-לוֺ וּלְהִתְגָּרוֺת בּוֺ עַד אֲשֶׁר-יְדַבֵּר קָשׁוֺת:
הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים רָתְחוּ מִכַּעַס וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ הִפְנוּ עָלָיו שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת וּמַכְשִׁילוֹת,בְּתִקְוָה שֶׁיִּכָּשֵׁל בִּלְשׁוֹנוֹ וְיוּכְלוּ לֶאֱסֹר אוֹתוֹ.
וְכַאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים מִתְכַּעֲסִים, וְהִתְרַגְּזוּ וְדָחוּ אֶת דְּבָרָיו;
A když jim to mluvil, počali zákonníci a farizeové přísně na něj dotírati, a k mnohým řečem příčiny jemu dávati.
Když odtud vyšel(r), začali na něj zákoníci a farizeové zle dotírat a na mnohé se vyptávat, (r) var: Když jim to říkal
Λέγοντος δὲ αὐτοῦ ταῦτα πρὸς αὐτούς, ἤρξαντο οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι δεινῶς ἐνέχειν, καὶ ἀποστοματίζειν αὐτὸν περὶ πλειόνων,
וכַד הָלֵין אֵמַר הוָא להֻון שַׁרִיו סָפרֵא וַפרִישֵׁא מֵתבֵּאשׁ להֻון ומֵתחַמתִין וַמתַכּסִין מֵלַוהי׃
בְּצִפִּיָּה לְלָכְדוֹ בִּדְבַר פִּיו.
וַיֶּאֶרְבוּ לוֺ לָצוּד דָּבָר מִפִּיו לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה:
Luke-11-54
וְהִתְנַכְּלוּ לוֹ בִּדְרָכִים רַבּוֹת, בְּחפְּשָׂם לִתְפֹּס דָּבָר מִפִּיו כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ.
Úklady činíce jemu, a hledajíce popadnouti něco z úst jeho, aby jej obžalovali.
činíce mu tak nástrahy, aby jej mohli chytit za slovo(s). (s) var: + a obžalovat jej ([Lukáš 20:20; Marek 12:13])
ἐνεδρεύοντες αὐτόν, ζητοῦντες θηρεῦσαί τι ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ, ἵνα κατηγορήσωσιν αὐτοῦ.
ונָכלִין לֵה בּסַגִּיָאתָא כַּד בָּעֵין למֵאחַד מֵדֵּם מֵן פֻּומֵה דּנֵשׁכּחֻון נֵאכלֻון קַרצַוהי סס׃
בִּזְמַן שֶׁהִתְאַסְּפוּ רִבְבוֹת אֲנָשִׁים עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל רַגְלוֹ שֶׁל זֶה, הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל תַּלְמִידָיו תְּחִלָּה: "הִזָּהֲרוּ מִשְֹאוֹר הַפְּרוּשִׁים, שֶׁהוּא הַצְּבִיעוּת.
וַיְהִי בֵּין-כֹּה וָכֹה וַהֲמוֺן הָעָם הִתְאַסְּפוּ לִרְבָבוֺת עַד אֲשֶׁר-דָּרְכוּ אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וְהוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל-תַּלְמִידָיו לֵאמֹר בְּרֵאשִׁית כֹּל הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מְִּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים הֲלֹא הוּא הַחֲנֻפָּה:
בֵּינְתַיִם הָלַךְ וְגָדַל מִסְפַּר הַנּוֹכְחִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לַאֲלָפִים רַבִּים, וּמֵרֹב דּוֹחֵק וּצְפִיפוּת דַּרְכּוֹ אִחְדַּעַל רַגְלִי הַשֵּׁנִי. יֵשׁוּעַ פָּנָה תְּחִלָּה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "הִזָּהֲרוּ מִצְּבִיעוּתָם שֶׁל הַפְּרוּשִׁים! הַםֵּמַעֲמִידִים פְּנֵי צַדִּיקִים תְּמִימִים בִּזְמַן שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם וְהִתְנַהֲגוּתָם מַצְבִּיעִים עַל הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר. אוּלְםַצְבִּיעוּת כָּזֹאת אִי-אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר לְנַצֵּחַ,
וּכְשֶׁהִתְקַהֲלוּ רִבְבוֹת הֲמוֹנִים רַבִּים, עַד כִּי דָּרְכוּ זֶה עַל זֶה, הֵחֵל יֵשׁוּעַ לוֹמַר לְתַלְמִידָיו: רֵאשִׁית הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים, אֲשֶׁר הוּא הַצְּבִיעוּת.
A v tom, když se na tisíce lidu sešlo, tak že jedni druhé velmi tlačili, počal mluviti k učedlníkům svým: Nejpředněji se varujte od kvasu farizeů, kterýž jest pokrytství.
Mezitím se shromáždily nespočetné zástupy(t), že se lidé div neušlapali. Ježíš začal mluvit nejprve ke svým učedníkům: „Mějte se na pozoru před kvasem farizeů, to jest před pokrytectvím. (t) ř: v desetitisících ([Matouš 16:6; Marek 8:15])
Ἐν οἷς ἐπισυναχθεισῶν τῶν μυριάδων τοῦ ὄχλου, ὥστε καταπατεῖν ἀλλήλους, ἤρξατο λέγειν πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ πρῶτον, Προσέχετε ἑαυτοῖς ἀπὸ τῆς ζύμης τῶν Φαρισαίων, ἥτις ἐστὶν ὑπόκρισις.
וכַד אֵתכַּנַשׁו רֵבּוָתָא דּכֵנשֵׁא סַגִּיֵאא אַיכַּנָא דַּנדַישֻׁון חַד לחַד שַׁרִי יֵשֻׁוע למִאמַר לתַלמִידַוהי לֻוקדַם אֵזדַּהרו בּנַפשׁכֻון מֵן חמִירָא דַּפרִישֵׁא דִּאיתַוהי מַסַב בַּאפֵּא׃
אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע.
וְאֵין דָּבָר נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ:
כִּי בְּבוֹא הָעֵת כָּל מָה שֶׁמֻּסְתָּר עַכְשָׁו יִגָּלֶה, וְכָל מָה שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ יִוָּדַע.
אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה, וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע;
Neboť nic není skrytého, což by nemělo býti zjeveno; aniž jest co tajného, ješto by nemělo býti zvědíno.
Není nic zahaleného, co nebude jednou odhaleno, a nic skrytého, co nebude poznáno. ([Matouš 10:26-Matouš 10:33 Marek 4:22; Lukáš 8:17; Efezským 5:13])
Οὐδὲν δὲ συγκεκαλυμμένον ἐστίν, ὃ οὐκ ἀποκαλυφθήσεται, καὶ κρυπτόν, ὃ οὐ γνωσθήσεται.
לַיתּ דֵּין מֵדֵּם דַּכסֵא דּלָא נֵתגּלֵא ולָא דַּמטַשַׁי דּלָא נֵתִידַע׃
לְפִיכָךְ כָּל מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם בַּחֹשֶׁךְ יִשָּׁמַע בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁלְּחַשְׁתֶּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים יֻכְרַז מֵעַל הַגַּגּוֹת.
לָכֵן אֶת-אֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בַּחֹשֶׁךְ יִשָּׁמַע לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ וְלַחַשׁ שִׂפְתוֺתֵיכֶם הִשְׁמַעְתֶּם לָאֹזֶן חֶדֶר בְּחֶדֶר יִקָּרֵא עַל-הַגַּגּוֺת:
לְפִיכָךְ, כָּל מָה שֶׁאֲמַרְתֶּם בַּחֲשֵׁכָה יִשָּׁמַע בְּאוֹר הַיּוֹם, וְכָל מָה שֶׁלְּחַשְׁתֶּם בֵּין אַרְבָּעָה קִירוֹת יִקָּרֵא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים!
כִּי כָּל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם בַּחֹשֶׁךְ, בָּאוֹר יִשָּׁמַע; וּמַה שֶּׁבַּחֲדָרִים לְחַשְׁתֶּם בָּאָזְנַיִם, יֻכְרַז עַל הַגַּגּוֹת.
Protož to, co jste pravili ve tmách, bude na světle slyšáno, a co jste v uši šeptali v pokojích, hlásánoť bude na střechách.
Proto vše, co jste řekli ve tmě, bude slyšet na světle, co jste šeptem(u) mluvili v tajných úkrytech, bude se hlásat ze střech. (u) ř: do ucha
Ἀνθ' ὧν ὅσα ἐν τῇ σκοτίᾳ εἴπατε, ἐν τῷ φωτὶ ἀκουσθήσεται· καὶ ὃ πρὸς τὸ οὖς ἐλαλήσατε ἐν τοῖς ταμείοις, κηρυχθήσεται ἐπὶ τῶν δωμάτων.
כֻּל גֵּיר דַּבחֵשֻׁוכָא אֵמַרתֻּון בּנַהִירָא נֵשׁתּמַע ומֵדֵּם דַּבתַוָנֵא בֵּאדנֵא לַחֵשׁתֻּון עַל אֵגָּרֵא נֵתכּרֵז׃
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, יְדִידַי, אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאַחֲרֵי כֵן לֹא נוֹתָר לָהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר.
וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֹהֲבַי אַל-תִּירְאוּ מִפְּנֵי מְמִיתֵי הַגֵּו אֲשֶׁר אַחֲרֵי כֵן אֵין-לְאֵל יָדָם לְהָרַע לוֺ עוֺד:
"יְדִידִים יְקָרִים, אַל תִּפְחֲדוּ מֵאֵלֶּה הָרוֹצִים לַהֲרֹג אֶתְכֶם, כִּי הֵם יְכוֹלִים לְהָמִית אַךְ וְרַק אֶת הַגּוּף, בְּעוֹד שֶׁבַּנֶּפֶשׁ אֵין הֵם מְסֻגָּלִים לִפְגֹּעַ.
וְאוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לִידִידַי, אַל תִּירְאוּ מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הוֹרְגִים אֶת הַגּוּף וְאַחֲרֵי כֵן אֵין לָהֶם מְאוּמָה יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת.
Pravím pak vám přátelům svým: Nestrachujte se těch, kteříž tělo zabíjejí, a potom nemají, co by více učinili.
Říkám to vám, svým přátelům: Nebojte se těch, kdo zabíjejí tělo, ale víc už vám udělat nemohou.
Λέγω δὲ ὑμῖν τοῖς φίλοις μου, Μὴ φοβηθῆτε ἀπὸ τῶν ἀποκτενόντων τὸ σῶμα, καὶ μετὰ ταῦτα μὴ ἐχόντων περισσότερόν τι ποιῆσαι.
אָמַר אנָא לכֻון דֵּין לרָחמַי לָא תֵּדחלֻון מֵן אַילֵין דּקָטלִין פַּגרָא ומֵן בָּתַרכֵּן לַיתּ להֻון מֵדֵּם יַתִּיר למֵעבַּד׃
אֲבָל אַזְהִיר אֶתְכֶם מִפְּנֵי מִי לִירֹא: יִרְאוּ מִמִּי שֶׁסַּמְכוּת בְּיָדוֹ לַהֲרֹג וְאַחֲרֵי כֵן לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִפָּנָיו יִרְאוּ.
אַךְ אֲנִי מְחַוֶּה לָכֶם אֶת-מִי תִירָאוּ יְראוּ אֹתוֺ אֲשֶׁר יָדָיו רַב לוֺ לְהַשְׁלִיךְ אֶת-הַמּוּמָת אֶל-גֵּיהִנֹּם אָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֹתוֺ תִּירָאוּן:
הַיּוֹדְעִים אַתֶּם מִמִּי עֲלֵיכֶם לְפַחֵד? מֵאֱלֹהִים! כִּי הוּא מְסֻגָּל לְהָמִית וְאַחַר כָּךְ לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם!
אֲבָל אַרְאֶה לָכֶם מִמִּי לִירֹא -- מִמִּי שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוּא הוֹרֵג, יֵשׁ לוֹ סַמְכוּת לְהַשְׁלִיךְ לְגֵיהִנּוֹם. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִמֶּנּוּ יִרְאוּ.
Ale ukážiť vám, koho se máte báti: Bojte se toho, kterýž, když zabije, má moc uvrci do pekelného ohně. Jistě pravím vám, toho se bojte.
Ukážu vám, koho se máte bát. Bojte se toho, který má moc vás zabít a ještě uvrhnout do pekla. Ano, pravím vám, toho se bojte! ([Jakubův 4:12])
Ὑποδείξω δὲ ὑμῖν τίνα φοβηθῆτε· φοβήθητε τὸν μετὰ τὸ ἀποκτεῖναι ἐξουσίαν ἔχοντα ἐμβαλεῖν εἰς τὴν γέενναν· ναί, λέγω ὑμῖν, τοῦτον φοβήθητε.
אֵחַוֵיכֻון דֵּין מֵן מַן תֵּדחלֻון מֵן הַו דּמֵן בָּתַר דּקָטֵל שַׁלִיט למַרמָיֻו בּגִהַנָא אִין אָמַר אנָא לכֻון דּמֵן הָנָא דּחַלו׃
הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת חָמֵשׁ צִפֳּרִים בִּשְׁנֵי אִסָּרִים? גַּם אַחַת מֵהֶן אֵינָהּ נִשְׁכַּחַת מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים.
הֲלֹא תִמָּכַרְנָה חָמֵשׁ צִפֳּרִים בִּשְׁנֵי אִסָּרִים וְאֵין-אַחַת מֵהֶן נִשְׁכַּחַת לִפְנֵי אֱלֹהִים:
"מָה מְחִירָן שֶׁל חָמֵשׁ צִפּוֹרֵי דְּרוֹר, שְׁנַיִם-שְׁלוֹשָׁה שְׁקָלִים? אַף-עַל-פִּי-כֵּן אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אַף אַחַת מֵהֶן.
הַאֵין חָמֵשׁ צִפֳּרִים נִמְכָּרוֹת בִּשְׁנֵי אִסָּרִים? וְאַחַת מֵהֶן אֵינֶנָּה נִשְׁכַּחַת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
Zdaliž nebývá pět vrabečků prodáváno za dva penížky? A jeden z nich není v zapomenutí před Bohem.
Což neprodávají pět vrabců za dva haléře(v)? A přece ani jeden z nich není zapomenut před Bohem. (v) ř: assaria
Οὐχὶ πέντε στρουθία πωλεῖται ἀσσαρίων δύο; Καὶ ἓν ἐξ αὐτῶν οὐκ ἔστιν ἐπιλελησμένον ἐνώπιον τοῦ θεοῦ.
לָא חַמֵשׁ צֵפּרִין מֵזדַּבּנָן בַּתרֵין אַסָרִין וַחדָא מֵנהֵין לָא טָעיָא קדָם אַלָהָא׃
וְאוּלָם אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן. אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.
וְאַתֶּם גַּם-שַׂעֲרוֺת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ בְמִסְפָּר כֻּלָּן אַל-תִּירְאוּ עֶרְכְּכֶם רַב מִצִּפֳּרִים רַבּוֺת:
אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ אֶת מִסְפַּר הַשְׁעָרוֹת עַל רֹאשְׁכֶם. לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; אַתֶּם יְקָרִים לֶאֱלֹהִים יוֹתֵר מִצִּפּוֹרִים רַבּוֹת.
אֲבָל אֲשֶׁר לָכֶם, אַף שַׂעֲרוֹת שְׂעַר רֹאשְׁכֶם כֻּלָּן מְנוּיוֹת הֵן. לָכֵן אַל תִּירָאוּ, כִּי חֲשׁוּבִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.
Nýbrž i vlasové hlavy vaší všickni v počtu jsou. Protož nebojtež se, mnohoť vy vrabečků převyšujete.
Ano i vlasy na vaší hlavě jsou všecky spočteny. Nebojte se, máte větší cenu než mnoho vrabců. ([Lukáš 12:24])
Ἀλλὰ καὶ αἱ τρίχες τῆς κεφαλῆς ὑμῶν πᾶσαι ἠρίθμηνται. Μὴ οὖν φοβεῖσθε· πολλῶν στρουθίων διαφέρετε.
דִּילכֻון דֵּין אָף מֵנֵא דּסַערָא דּרִשׁכֻון כֻּלהֵין מַניָן אֵנֵין לָא הָכִיל תֵּדחלֻון דּמֵן סֻוגָאא דּצֵפּרֵא מיַתּרִין אנתֻּון׃
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל הַמּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם גַּם בֶּן־הָאָדָם יוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַאֲנִי הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יוֺדֶה בִי לִפְנֵי בְנֵי-אָדָם גַּם-כֵּן בֶּן-הָאָדָם יוֺדֶה בוֺ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים:
"אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּי לִפְנֵי בְּנֵי-הָאָדָם, גַּם אֲנִי אֲכַבֵּד אוֹתוֹ וְאוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי מַלְאָכִי אֱלֹהִים.
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם בֶּן-הָאָדָם יוֹדֶה בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים.
Pravímť pak vám: Každý kdož by koli vyznal mne před lidmi, i Syn člověka vyzná jej před anděly Božími.
Pravím vám: Každý, kdo se ke mně přizná před lidmi, k tomu se i Syn člověka přizná před Božími anděly. ([Zjevení Janovo 3:5])
Λέγω δὲ ὑμῖν, Πᾶς ὃς ἂν ὁμολογήσῃ ἐν ἐμοὶ ἔμπροσθεν τῶν ἀνθρώπων, καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ὁμολογήσει ἐν αὐτῷ ἔμπροσθεν τῶν ἀγγέλων τοῦ θεοῦ·
אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דּכֻל דּנַודֵּא בִּי קדָם בּנַינָשָׁא אָף בּרֵה דּאנָשָׁא נַודֵּא בֵּה קדָם מַלַאכַוהי דַּאלָהָא׃
וְהַמְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם יְכֻחַשׁ בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וּמִי אֲשֶׁר יְכַחֶשׁ-בִּי לִפְנֵי בְנֵי אָדָם אַכֲחֶשׁ-בּוֺ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים גַּם-אֲנִי:
אוּלָם מִי שֶׁמִּתְכַּחֵשׁ לִי לִפְנֵי בְּנֵי-אָדָם, גַּם אֲנִי אֶתְכַּחֵשׁ לוֹ לִפְנֵי מַלְאָכִי אֱלֹהִים.
אֲבָל הַכּוֹפֵר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, יִכָּפֵר בּוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים.
Kdož by mne pak zapřel před lidmi, zapřínť bude před anděly Božími.
Kdo mě však před lidmi zapře, bude zapřen před Božími anděly. ([Marek 8:38; Lukáš 9:26; 2 Timoteovi 2:12])
ὁ δὲ ἀρνησάμενός με ἐνώπιον τῶν ἀνθρώπων ἀπαρνηθήσεται ἐνώπιον τῶν ἀγγέλων τοῦ θεοῦ.
אַינָא דֵּין דּכָפַר בִּי קדָם בּנַינָשָׁא נֵתכּפַר בֵּה קדָם מַלַאכַוהי דַּאלָהָא׃
כָּל מִי שֶׁיֹּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, אַךְ הַמְנָאֵץ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ.
כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יְדַבֵּר דָּבָר בְּבֶן-הָאָדָם יִסָּלַח לוֺ אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֺ לֹא יִסָּלַח לוֺ:
וּבְכָל זֹאת, מִי שֶׁיְּדַבֵּר נֶגֶד בֶּן-הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ, בְּעוֹד שֶׁאָדָם הַמִּדְבָּר נֶגֶד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לְעוֹלָם.
וְכָל מִי שֶׁיֹּאמַר דָּבָר נֶגֶד בֶּן-הָאָדָם, יִסָּלַח לוֹ; אֲבָל מִי שֶׁאֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יְגַדֵּף, לֹא יִסָּלַח לוֹ.
A každý kdož dí slovo proti Synu člověka, bude mu odpuštěno, ale tomu, kdož by se Duchu svatému rouhal, nebudeť odpuštěno.
Každému, kdo řekne slovo proti Synu člověka, bude odpuštěno. Avšak tomu, kdo se rouhá Duchu svatému, odpuštěno nebude. ([Matouš 12:32; Marek 3:29; 1 Janův 5:16])
Καὶ πᾶς ὃς ἐρεῖ λόγον εἰς τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου, ἀφεθήσεται αὐτῷ· τῷ δὲ εἰς τὸ ἅγιον πνεῦμα βλασφημήσαντι οὐκ ἀφεθήσεται.
וכֻל דּנִאמַר מֵלתָא עַל בּרֵה דּאנָשָׁא נֵשׁתּבֵק לֵה מַן דּעַל רֻוחָא דֵּין דּקֻודשָׁא נגַדֵּף לָא נֵשׁתּבֵק לֵה׃ ס
וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְלִפְנֵי שַׁלִּיטִים וְרָשֻׁיּוֹת, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיך וּמַה תָּשִׁיבוּ אוֹ מַה תֹּאמְרוּ;
וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל-בָּתֵּי-הַכְּנֵסֶת וְלִפְנֵי הָרָאשִׁים וְהַשַּׁלִיטִים אַל-תֶּחֶרְדוּ לֵאמֹר אֵיכָה נְדַבֵּר אוֺ מַה-נְּדַבֵּר:
"כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם לְמִשְׁפָּט בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת אוֹ לִפְנֵי שַׁלִּיטִים וּמֶמְשָׁלוֹת, אַל תִּדְאֲגוּ כֵּיצַד תָּגֵנּוּ עַל עַצְמְכֶם וְכֵיצַד תָּעִידוּ,
וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לִפְנֵי רָאשִׁים וְשַׁלִּיטִים, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ תָּשִׁיבוּ אוֹ מַה תֹּאמְרוּ;
Když pak vás voditi budou do škol a k vládařům a k mocným, nepečujte, kterak aneb co byste odpovídali, aneb co byste mluvili.
Když vás povedou do synagóg a před úřady a soudy(x), nedělejte si starosti, jak a čím se budete hájit nebo co řeknete. (x) ř: moci ([Matouš 10:19-Matouš 10:20; Marek 13:11; Lukáš 21:14-Lukáš 21:15])
Ὅταν δὲ προσφέρωσιν ὑμᾶς ἐπὶ τὰς συναγωγὰς καὶ τὰς ἀρχὰς καὶ τὰς ἐξουσίας, μὴ μεριμνᾶτε πῶς ἢ τί ἀπολογήσησθε, ἢ τί εἴπητε·
מָא דַּמקַרבִין לכֻון דֵּין לַכנֻושָׁתָא קדָם רִשֵׁא ושַׁלִיטָנֵא לָא תִּאצפֻּון אַיכַּנָא תֵּפּקֻון רֻוחָא אַו מָנָא תִּאמרֻון׃
כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תּוֹרֶה לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹמַר."
כִּי-רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יְחַוֶּה לָכֶם בְּעֶצֶם הָעֵת הַהִיא אֵת אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּן:
כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יַגִּיד לָכֶם מָה לוֹמַר בַּזְּמַן הַמַּתְאִים."
כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תּוֹרֶה אֶתְכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא מַה שֶּׁרָאוּי שֶׁתֹּאמְרוּ.
Duch svatý zajisté naučí vás v tu hodinu, co byste měli mluviti.
Vždyť Duch svatý vás v té hodině naučí, co je třeba říci.“
τὸ γὰρ ἅγιον πνεῦμα διδάξει ὑμᾶς ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ, ἃ δεῖ εἰπεῖν.
רֻוחָא גֵּיר דּקֻודשָׁא נַלֵפכֻון בּהָי שָׁעתָא מֵדֵּם דּוָלֵא דּתִאמרֻון סס׃
מִישֶׁהוּ מִן הֶהָמוֹן אָמַר אֵלָיו: "רַבִּי, הַגֵּד נָא לְאָחִי שֶׁיַּחֲלֹק אִתִּי אֶת הַיְרֻשָּׁה."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן-הָעָם רַבִּי צַו אֶת-אָחִי לְחַלֵּק אִתִּי אֶת-הַיְרֻשָּׁה:
אִישׁ אֶחָד מֵהַקָּהָל קָרָא אֶל יֵשׁוּעַ: "רַבִּי, אָמוּר בְּבַקָּשָׁה לְאָחִי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת חֶלְקֵי בִּירֻשַּׁת אָבִינוּ."
אָמַר לוֹ אִישׁ מִן הֶהָמוֹן: מוֹרֶה, אֱמֹר לְאָחִי לַחֲלֹק אִתִּי אֶת הַיְרֻשָּׁה.
I řekl jemu jeden z zástupu: Mistře, rci bratru mému, ať rozdělí se mnou dědictví.
Někdo ze zástupu ho požádal: „Mistře, domluv mému bratru, ať se rozdělí se mnou o dědictví.“
Εἶπεν δέ τις αὐτῷ ἐκ τοῦ ὄχλου, Διδάσκαλε, εἰπὲ τῷ ἀδελφῷ μου μερίσασθαι μετ' ἐμοῦ τὴν κληρονομίαν.
אֵמַר לֵה דֵּין אנָשׁ מֵן הַו כֵּנשָׁא מַלפָנָא אֵמַר לָאחי פָּלֵג עַמי יָרתֻּותָא׃
אַךְ הוּא הֵשִׁיב לוֹ: "בֶּן־אָדָם, מִי שָׂם אוֹתִי לְשׁוֹפֵט עֲלֵיכֶם אוֹ לִמְחַלֵּק?"
וַיַּעַן אֹתוֺ וַיֹּאמַר בֶּן-אָדָם מִי שָׂמַנִי לְשֹׂפֵט עֲלֵיכֶם אוֺ לִמְחַלֵּק:
אוּלָם יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "מִי מִנָּה אוֹתִי לִהְיוֹת לָכֶם שׁוֹפֵט וּבוֹרֵר?
אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: בֶּן-אָדָם, מִי שָׂמַנִי עֲלֵיכֶם לְשׁוֹפֵט וּמִחַלֵּק?
A on řekl jemu: Člověče, kdo mne ustavil soudcím aneb děličem nad vámi?
Ježíš mu odpověděl: „Člověče, kdo mne ustanovil nad vámi soudcem nebo rozhodčím?“ ([Skutky apoštolské 7:27])
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ἄνθρωπε, τίς με κατέστησεν δικαστὴν ἢ μεριστὴν ἐφ' ὑμᾶς;
יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר לֵה גַּברָא מַנֻו אַקִימַני עלַיכֻּון דַּיָנָא וַמפַלגָנָא׃
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "שִׂימוּ לֵב וְהִזָּהֲרוּ מִכָּל חַמְדָנוּת, כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִים בְּשֶׁפַע נְכָסָיו".
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִכָּל-בֶּצַע מַעֲשַׁקּוֺת כִּי לֹא בְרֹב נְכָסִים חַיֵּי אָדָם:
הִזָּהֲרוּ מִכָּל חַמְדָנוּת, כִּי חַיֵּי הָאָדָם וְהָאֹשֶׁר אֵינָם תְּלוּיִים בְּעָשְׁרוֹ וּבִנְכָסָיו."
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: הִזָּהֲרוּ מִכָּל חַמְדָנוּת, כִּי לֹא בְּשֶׁפַע הַנְּכָסִים יֵשׁ חַיִּים.
I řekl jim: Viztež a vystříhejte se od lakomství; neboť ne v rozhojnění statku něčího život jeho záleží.
A řekl jim: „Mějte se na pozoru před každou chamtivostí, neboť i když člověk má nadbytek, není jeho život zajištěn tím, co má(y).“ (y) neboť život člověka nespočívá v nadbytku toho, co má ([1 Timoteovi 6:9-1 Timoteovi 6:10])
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Ὁρᾶτε καὶ φυλάσσεσθε ἀπὸ τῆς πλεονεξίας· ὅτι οὐκ ἐν τῷ περισσεύειν τινὶ ἡ ζωὴ αὐτῷ ἐστιν ἐκ τῶν ὑπαρχόντων αὐτοῦ.
וֵאמַר לתַלמִידַוהי אֵזדַּהרו מֵן כֻּלָה יַענֻותָא מֵטֻל דּלָא הוָא בּיַתִּירֻותָא דּנֵכסֵא אִית חַיֵא סּ סּ׃
סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל: "שָׂדֵהוּ שֶׁל אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הֵנִיב יְבוּל רַב.
וַיִָּּׂא אֲלֵיהֶם מְשָׁלוֺ וַיֹּאמַר אִישׁ עָשִׁיר הָיָה אֲשֶׁר שָׂדֵהוּ עָשָׂה פְּרִי תְבוּאָה לְמַכְבִּיר:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "לְעָשִׁיר אֶחָד הָיָה שָׂדֶה פּוֹרֶה שֶׁהֵנִיב יְבוּל רַב.
וְאָמַר לָהֶם מָשָׁל: אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד, הֵנִיבָה לוֹ אַדְמָתוֹ יְבוּלִים רַבִּים.
Pověděl pak jim podobenství, řka: Člověka jednoho bohatého hojné úrody pole přineslo.
Pak jim pověděl toto podobenství: „Jednomu bohatému člověku se na polích hojně urodilo.
Εἶπεν δὲ παραβολὴν πρὸς αὐτούς, λέγων, Ἀνθρώπου τινὸς πλουσίου εὐφόρησεν ἡ χώρα·
וֵאמַר מַתלָא לוָתהֻון גַּברָא חַד עַתִּירָא אַעלַת לֵה אַרעֵה עַללָתָא סַגִּיָאתָא׃
חָשַׁב הָאִישׁ בְּלִבּוֹ, 'מָה אֶעֱשֶׂה, אֵין לִי מָקוֹם לֶאֱסֹף אֶת יְבוּלִי.'
וְהוּא דִבֵּר עַל-לִבּוֺ מָה-אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין-לִי מָקוֺם לְהָכִיל אֶת-תְּבוּאָתִי:
אֲסָמָיו הָיוּ מְלֵאִים עַד אֶפֶס מָקוֹם, וְהָאִישׁ לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת בִּתְבוּאָה הַרְבֵּה שֶׁכְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְאַחְסֵן.
וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ וְאָמַר, מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵין לִי הֵיכָן לֶאֱסֹף אֶת יְבוּלַי?
I přemyšloval sám v sobě, řka: Co učiním? Nebo nemám, kde bych shromáždil úrody své.
Uvažoval o tom a říkal si: ‚Co budu dělat, když nemám kam složit svou úrodu?‘
καὶ διελογίζετο ἐν ἑαυτῷ λέγων, Τί ποιήσω, ὅτι οὐκ ἔχω ποῦ συνάξω τοὺς καρπούς μου;
ומֵתחַשַׁב הוָא בּנַפשֵׁה וֵאמַר מָנָא אֵעבֵּד דּלַיתּ לִי אַיכָּא דֵּאחמֻול עַללָתי׃
אָמַר, 'זֹאת אֶעֱשֶׂה, אֶהֱרֹס אֶת אֲסָמַי וְאֶבְנֶה גְּדוֹלִים מֵהֶם, וּבָהֶם אֲכַנֵּס אֶת כָּל תְּבוּאָתִי וּרְכוּשִׁי.
וַיֹּאמַר זֶה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אֶהֱרֹס אֶת-בָּתֵּי הַמִּסְכְּנוֺת וּגְדוֺלִים מֵהֶם אֶבְנֶה וְשָׁמָּה אֶאֱסֹף דְּגָנִי וְכָל-טוּבִי:
'אֲנִי יוֹדֵעַ מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת!' קָרָא הָאִישׁ. 'אֶהֱרֹס אֶת הָאֲסָמִים הַקַּיָּמִים וְאַבֵּנָּה לְעַצְמִי אֲסָמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר. כָּךְ אֹכֶל לְאַחְסֵן אֶת הַתְּבוּאָה הַרְבֵּה שֶׁלִּי.
וְאָמַר, זֹאת אֶעֱשֶׂה: אֶהֱרֹס אֶת אֲסָמַי וְאֶבְנֶה וְאַרְחִיב אוֹתָם, וְאֶאֱסֹף שָׁם אֶת כָּל תְּבוּאָתִי וְטוּבִי.
I řekl: Toto učiním: Zbořím stodoly své, a větších nastavím, a tu shromáždím všecky své úrody i zboží svá.
Pak si řekl: ‚Tohle udělám: Zbořím stodoly, postavím větší a tam shromáždím všechno své obilí i ostatní zásoby
Καὶ εἶπεν, Τοῦτο ποιήσω· καθελῶ μου τὰς ἀποθήκας, καὶ μείζονας οἰκοδομήσω, καὶ συνάξω ἐκεῖ πάντα τὰ γενήματά μου καὶ τὰ ἀγαθά μου.
וֵאמַר הָדֵא אֵעבֵּד אֵסתֻּור בֵּית קפָסַי וֵאבנֵא וַאורֵב אֵנֻון וֵאחמֻול תַּמָן כֻּלֵה עבֻורי וטָבָתי׃
וְאֹמַר לְנַפְשִׁי: נַפְשִׁי, יֵשׁ לָךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁנֶּאֶגְרוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת. הִנָּפְשִׁי, אִכְלִי, שְׁתִי וְשִׂמְחִי.'
וְכֹה אֹמַר לְנַפְשִׁי יֶשׁ-לָךְ נַפְשִׁי טוֺבָה הַרְבֵּה צְבוּרָה לְיָמִים רַבִּים הֵרָגְעִי אִכְלִי שְׁתִי וְגִילִי:
אַחֵר כָּךְ אוֹמֵר לְעַצְמִי: יֵשׁ לְךָ מַסְפִּיק כֶּסֶף לְשָׁנִים רַבּוֹת. מֵעַתָּה וָאֵילָךְ אַל תַּעֲבֹד קָשֶׁה, כִּי אִם אֱכֹל, שָׁתָה וְתֵהָנֶה.'
וְאֹמַר לְנַפְשִׁי: נַפְשִׁי, יֵשׁ לָךְ רֹב טוּב אֲשֶׁר אֻחְסַן לְשָׁנִים רַבּוֹת. נוּחִי, אִכְלִי, שְׁתִי וְתֵהָנִי.
A dím duši své: Duše, máš mnoho statku složeného za mnohá léta, odpočívej, jez, pí, měj dobrou vůli.
a řeknu si(z): Teď máš velké zásoby na mnoho let; klidně si žij, jez, pij, buď veselé mysli.‘ (z) ř: řeknu své duši
Καὶ ἐρῶ τῇ ψυχῇ μου, Ψυχή, ἔχεις πολλὰ ἀγαθὰ κείμενα εἰς ἔτη πολλά· ἀναπαύου, φάγε, πίε, εὐφραίνου.
וִאמַר לנַפשׁי נַפשׁי אִית לֵכי טָבָתָא סַגִּיָאתָא דּסִימָן לַשׁנַיָא סַגִּיָאתָא אֵתּתּנִיחי אַכֻולי אֵשׁתָּי אֵתבַּסמי׃
אֶלָּא שֶׁאֱלֹהִים אָמַר לוֹ: 'כְּסִיל! בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת נַפְשְׁךָ, וְהַדְּבָרִים שֶׁהֵכַנְתָּ לְמִי יִהְיוּ?'
אַךְ אֱלֹהִים אָמַר לוֺ סָכָל בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ אֶת-נַפְשְׁךׇ מִמֶּךׇ וּלְמִי יִהְיֶה אֲשֶׁר הֲכִינוֺתָ:
"אֲבָל אֱלֹהִים אָמַר לוֹ: 'שׁוֹטֶה שֶׁכָּמוֹךְ! הַלַּיְלָה תָּמוּת, וּמָה תַּעֲשֶׂה עִם כָּל מָה שֶׁאִגֶּרֶת לְעַצְמְךָ?'
אֲבָל אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: חֲסַר שֵׂכֶל, בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ אֶת נַפְשְׁךָ מִמְּךָ, וְהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵכַנְתָּ, לְמִי יִהְיוּ?
I řekl jemu Bůh: Ó blázne, této noci požádají duše tvé od tebe, a to, cožs připravil, čí bude?
Ale Bůh mu řekl: ‚Blázne! Ještě této noci si vyžádají tvou duši(a), a čí bude to, co jsi nashromáždil?‘ (a) život ([Jób 27:8])
Εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ θεός, Ἄφρον, ταύτῃ τῇ νυκτὶ τὴν ψυχήν σου ἀπαιτοῦσιν ἀπὸ σοῦ· ἃ δὲ ἡτοίμασας, τίνι ἔσται;
אָמַר לֵה דֵּין אַלָהָא חסִיר רֵעיָנָא בּהָנָא לִליָא נַפשָׁך תָּבעִין לָה מֵנָך והָלֵין דּטַיֵבתּ למַן נֵהויָן׃
כָּכָה הוּא מִי שֶׁאוֹצֵר בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַעֲשִׁיר לְמַעַן אֱלֹהִים."
כֵּן הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר יֶאֱצַר לוֺ אֹצָרוֺת לְבַדּוֺ וְאֵין לוֺ עֹשֶׁר לֵאלֹהִים:
כָּךְ יִקְרֶה לְכָל אָדָם הָאוֹגֵר לְעַצְמוֹ אוֹצָר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה וְלֹא בַּשָּׁמַיִם.
כָּךְ הוּא מִי שֶׁאוֹצֵר לוֹ אוֹצָרוֹת וּבֵאלֹהִים אֵינֶנּוּ עָשִׁיר.
Takť jest, kdož sobě poklady shromažďuje, a není v Bohu bohatý.
Tak je to s tím, kdo si hromadí poklady a není bohatý před Bohem.“ ([Matouš 6:20; Lukáš 12:33-Lukáš 12:34])
Οὕτως ὁ θησαυρίζων ἑαυτῷ, καὶ μὴ εἰς θεὸν πλουτῶν.
הָכַנָא הו מַן דּסָאֵם לֵה סִימָתָא ובַאלָהָא לָא עַתִּיר׃ ס
אָמַר לְתַלְמִידָיו: "לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה תֹּאכְלוּ; וּלְגוּפְכֶם - מַה תִּלְבְּשׁוּ.
וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו עַל-כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תָחוּשׁוּ לְנַפְשְׁכֶם לֵאמֹר מַה-נֹּאכֵל אוֺ לִבְשַׂרְכֶם מַה-נִלְבָּשׁ:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "אַל תִּדְאֲגוּ לָמָּה שֶׁתֹּאכְלוּ אוֹ תִּלְבְּשׁוּ,
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: עַל כֵּן לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר, אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה תֹּאכְלוּ, וְלֹא לְגוּפְכֶם -- מַה תִּלְבְּשׁוּ.
Řekl pak učedlníkům svým: Protož pravím vám: Nebuďte pečliví o život svůj, co byste jedli, ani o tělo, čím byste se odívali.
Svým učedníkům řekl: „Proto vám pravím: Nemějte starost o život(b), co budete jíst, ani o tělo, co budete mít na sebe. (b) duši (pod. Lukáš 12:23) ([Matouš 6:25-Matouš 6:34])
Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητάς αὐτοῦ, Διὰ τοῦτο ὑμῖν λέγω, μὴ μεριμνᾶτε τῇ ψυχῇ ὑμῶν, τί φάγητε· μηδὲ τῷ σώματι, τί ἐνδύσησθε.
וֵאמַר לתַלמִידַוהי מֵטֻל הָנָא לכֻון אָמַר אנָא לָא תִּאצפֻּון לנַפשׁכֻון מָנָא תֵּאכלֻון ולָא לפַגרכֻון מָנָא תֵּלבּשֻׁון׃
הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ.
הֵן עֵרֶךְ הַנֶּפֶשׁ רַב מֵאֹכֶל וְעֵרֶךְ הַגּוּף מִלְּבוּשָׁיו:
כִּי הַחַיִּים חֲשׁוּבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָאֹכֶל, וְהַגּוּף חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַלְּבוּשׁ.
הֲרֵי הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף מִן הַלְּבוּשׁ.
Život více jest nežli pokrm, i tělo nežli oděv.
Život je víc než pokrm a tělo než oděv.
Ἡ ψυχὴ πλεῖόν ἐστιν τῆς τροφῆς, καὶ τὸ σῶμα τοῦ ἐνδύματος.
נַפשָׁא גֵּיר יַתִּירָא מֵן סַיבָּרתָּא ופַגרָא מֵן לבֻושָׁא׃
הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הָעוֹרְבִים: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים. גַּם אָסָם אוֹ מַחְסָן אֵין לָהֶם, וֵאלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה חֲשׁוּבִים אַתֶּם מִן הַצִּפֳּרִים!
הִתְבּוֺנְנוּ אֶל-הָעֹרְבִים אֲשֶׁר לֹא יִזְרְעוּ וְלֹא יִקְצְרוּ וְאֵין לָהֶם מְגוּרָה אוֺ גֹרֶן וֵאלֹהִים נָתַן לָהֶם לַחְמָם וּמָה רַב עֶרְכְּכֶם מֵעוֺף כָּנָף:
קְחוּ לְדֻגְמָה אֶת הָעוֹרְבִים – הֵם אֵינָם זוֹרְעִים, אֵינָם קוֹצְרִים וְאֵין לָהֶם מַחְסָן לֶאֱגֹר אֶת מְזוֹנָם. אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא חָסֵר לָהֶם דָּבָר כִּי אֱלֹהִים מַאֲכִיל אוֹתָם וְדוֹאֵג לָהֶם. וְאַתֶּם הֲרֵי יְקָרִים לֶאֱלֹהִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הָעוֹפוֹת!
הִתְבּוֹנְנוּ בָּעוֹרְבִים, שֶׁאֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, וְאֵין לָהֶם מַחְסָנִים וַאֲסָמִים, וֵאלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם. כַּמָּה אֵפוֹא חֲשׁוּבִים אַתֶּם מִן הָעוֹפוֹת?!
Patřte na havrany, žeť nesejí, ani nežnou, a nemají špižírny {pivnice}, ani stodoly a však Bůh živí je. I čím v větší vážnosti jste vy než ptactvo?
Všimněte si havranů: nesejí, nežnou, nemají komory ani stodoly, a přece je Bůh živí. Oč větší cenu máte vy než ptáci! ([Lukáš 12:7])
Κατανοήσατε τοὺς κόρακας, ὅτι οὐ σπείρουσιν, οὐδὲ θερίζουσιν, οἷς οὐκ ἔστιν ταμεῖον οὐδὲ ἀποθήκη, καὶ ὁ θεὸς τρέφει αὐτούς· πόσῳ μᾶλλον ὑμεῖς διαφέρετε τῶν πετεινῶν;
אֵתבַּקַו בּנַעבֵא דּלָא זָרעִין ולָא חָצדִּין ולַיתּ להֻון תַּוָנֵא ובֵית קפָסֵא וַאלָהָא מתַרסֵא להֻון כּמָא הָכִיל אַנתֻּון יַתִּירִין אנתֻּון מֵן פָּרחָתָא׃
וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח עַל שְׁנוֹת חַיָּיו?
וּמִי מִכֶּם יוּכַל לְהוֺסִיף עַל-קוֺמָתוֺ גֹּמֶד אֶחָד עֵקֶב דַּאֲגָתוֺ:
מִלְּבַד זֹאת, מָה תּוֹעִיל דַּאֲגַתְכֶם? הַאִם יְכוֹלָה דַּאֲגַתְכֶם לְהוֹסִיף עוֹד יוֹם לְחַיֵּיכֶם אוֹ עוֹד מִילִימֵטֶר לְקוֹמַתְכֶם?
מִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף עַל קוֹמָתוֹ אַמָּה אַחַת?
A kdož pak z vás pečlivě mysle, můž přidati ku postavě své loket jeden?
Kdo z vás může jen o píď(c) prodloužit svůj život(d), bude-li se znepokojovat? (c) ř: loket (d) svou postavu
Τίς δὲ ἐξ ὑμῶν μεριμνῶν δύναται προσθεῖναι ἐπὶ τὴν ἡλικίαν αὐτοῦ πῆχυν ἕνα;
אַינָא דֵּין מֵנכֻון כַּד יָצֵף מֵשׁכַּח למַוסָפֻו עַל קַומתֵה אַמתָא חדָא׃
וְכֵיוָן שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים פְּעוּטִים, לָמָּה תִּדְאֲגוּ לִשְׁאָר הַדְּבָרִים?
וְעַל-כֵּן אִם דָּבָר קָטֹן לֹא תוּכְלוּ עֲשׂוֺת מַה-תּוֺעִילוּ בְדַאֲגַתְכֶם לְיֶתֶר הַדְּבָרִים:
אִם דַּאֲגַתְכֶם אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לְשַׁנּוֹת דְּבָרִים פְּעוּטִים כָּאֵלֶּה, מָה הַטַּעַם לִדְאֹג לַדְּבָרִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר?
וְאִם אַף אֶת הַמִּזְעָר אֵינְכֶם יְכוֹלִים, לָמָּה דּוֹאֲגִים אַתֶּם לַשְּׁאָר?
Poněvadž tedy nemůžete s to býti, což nejmenšího jest, proč se o jiné věci staráte?
Nedokážete-li tedy ani to nejmenší, proč si děláte starosti o to ostatní?
Εἰ οὖν οὔτε ἐλάχιστον δύνασθε, τί περὶ τῶν λοιπῶν μεριμνᾶτε;
אֵן דֵּין אָף לָא זעֻורתָּא מֵשׁכּחִין אנתֻּון מָנָא עַל שַׁרכָּא יָצפִּין אנתֻּון׃
הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַשּׁוֹשַׁנִּים, אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים; אֵינָם טוֹוִים אַף אֵינָם אוֹרְגִים. אַךְ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, גַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם.
הַבִּיטוּ אֶל-הַשּׁוֺשַׁנִּים אֵיכָה יַעֲלוּ יָצִיצוּ וְלֹא יִיגְעוּן וְלֹא יִטְווּן וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל-הֲדָרוֺ לֹא-הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֵנָּה:
"הִבִּיטוּ בַּשּׁוֹשַׁנִּים – הֵן אֵינָן טוֹוַת וְאֵינָן אוֹרְגוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵּן אֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ לֹא הָיָה לְבוּשׁ יָפֶה מֵהֶן!
הִתְבּוֹנְנוּ בַּשּׁוֹשַׁנִּים כֵּיצַד הֵן גְּדֵלוֹת; אֵינָן עֲמֵלוֹת וְאֵינָן טוֹווֹת. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵאֵלֶּה.
Patřte na kvítí, kterak rostou, nedělají, ani předou, pravímť pak vám, že ani Šalomoun ve vší slávě své nebyl tak odín, jako jedno z těchto.
Všimněte si lilií, jak rostou: nepředou ani netkají – a pravím vám, že ani Šalomoun v celé své nádheře nebyl tak oděn jako jedna z nich. ([1 Královská 10:4-1 Královská 10:7])
Κατανοήσατε τὰ κρίνα πῶς αὐξάνει· οὐ κοπιᾷ, οὐδὲ νήθει· λέγω δὲ ὑμῖν, οὐδὲ Σολομὼν ἐν πάσῃ τῇ δόξῃ αὐτοῦ περιεβάλετο ὡς ἓν τούτων.
אֵתבַּקַו בּשֻׁושַׁנֵא אַיכַּנָא רָביָן דּלָא לָאיָן ולָא עָזלָן אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דָּאף לָא שׁלֵימָון בּכֻלֵה שֻׁובחֵה אֵתכַּסִי אַיך חדָא מֵן הָלֵין׃
וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה, אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה!
וְאִם-כָּכָה יַעֲטֶה אֱלֹהִים אֶת-עֵשֶׂב הַָּׂדֶה אֲשֶׁר יָצִיץ הַיּוֺם וּלְמָחֳרָתוֺ יֻתַּן בַּתַּנּוּר אַף כִּי-אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמֻנָה:
וְאִם אֱלֹהִים מַלְבִּישׁ אֶת פְּרִי הַשָּׂדֶה הַצּוֹמְחִים הַיּוֹם וְנוֹבְלִים מָחָר, הַאִם אֵינְכֶם חוֹשְׁבִים שֶׁיַּלְבִּישׁ גַּם אֶתְכֶם, חַסְרֵי אֱמוּנָה שֶׁכְּמוֹתְכֶם?
וְאִם אֶת הֶחָצִיר שֶׁהַיּוֹם יֶשְׁנוֹ בַּשָּׂדֶה וּמָחָר נוֹפֵל לַתַּנּוּר, כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלֹהִים -- עַד כַּמָּה יוֹתֵר אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?
A poněvadž trávu, kteráž dnes na poli jest, a zítra do peci uvržena bývá, Bůh tak odívá, čím více vás, ó malé víry?
Jestliže tedy Bůh tak obléká trávu, která dnes je na poli a zítra bude hozena do pece, čím spíše obleče vás, malověrní!
Εἰ δὲ τὸν χόρτον ἐν τῷ ἀγρῷ σήμερον ὄντα, καὶ αὔριον εἰς κλίβανον βαλλόμενον, ὁ θεὸς οὕτως ἀμφιέννυσιν, πόσῳ μᾶλλον ὑμᾶς, ὀλιγόπιστοι;
אֵן דֵּין לַעמִירָא דּיַומָנָא אִיתַוהי בּחַקלָא וַמחָר נָפֵל בּתַנֻורָא אַלָהָא הָכַנָא מַלבֵּשׁ כּמָא יַתִּיר לכֻון זעֻורַי הַימָנֻותָא׃
גַּם אַתֶּם, אַל תִּהְיוּ שׁוֹאֲלִים מַה תֹּאכְלוּ וּמַה תִּשְׁתּוּ, וְאַל תִּהְיוּ דּוֹאֲגִים.
וְגַם-אַתֶּם לֹא תְבַקְּשׁוּ מַה-תֹּאכְלוּ וּמַה-תִּשְׁתּוּ וְלִבְּכֶם לֹא יָנוּעַ הֵנָּה וָהֵנָּה:
אַל תִּדְאֲגוּ לָמָּה שֶׁתֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ וְאַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא יְסַפֵּק לָכֶם אֱלֹהִים אֶת מָה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים.
וְאַתֶּם אַל תִּשְׁאֲלוּ מַה תֹּאכְלוּ וּמַה תִּשְׁתּוּ, וְאַל תֻּסַּח דַּעְתְּכֶם עַל-יְדֵי אֵלֶּה;
I vy nehledejtež toho, co byste jedli, aneb co byste pili, aniž o to roztržité mysli buďte.
A neshánějte se, co budete jíst a co pít, a netrapte se tím. ([1 Petrův 5:7])
Καὶ ὑμεῖς μὴ ζητεῖτε τί φάγητε, ἢ τί πίητε· καὶ μὴ μετεωρίζεσθε.
וַאנתֻּון לָא תֵּבעֻון מָנָא תֵּאכלֻון ומָנָא תֵּשׁתֻּון ולָא נֵפהֵא רֵעיָנכֻון בּהָלֵין׃
כִּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבַקְשִׁים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאַתֶּם, אֲבִיכֶם יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים לָהֶם.
כִּי כָּאֵלֶּה מְבַקְשִׁים גּוֺיֵי הָאֲרָצוֺת וַאֲבִיכֶם יֹדֵעַ כִּי-אֵלֶּה צָרְכֵיכֶם הֵמָּה:
בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בֶּאֱלֹהִים דּוֹאֲגִים יוֹם-יוֹם לָמָּה שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ, אוּלָם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה אַתֶּם צְרִיכִים.
כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְּשִׁים גּוֹיֵי הָעוֹלָם. וְגַם לָכֶם, אֲבִיכֶם יוֹדֵעַ שֶׁדְּרוּשִׁים לָכֶם אֵלֶּה.
Nebo těch všech věcí národové světa tohoto hledají, Otec pak váš ví, že těch věcí potřebujete.
Po tom všem se shánějí lidé(e) tohoto světa. Váš Otec přece ví, že to potřebujete. (e) pohané
Ταῦτα γὰρ πάντα τὰ ἔθνη τοῦ κόσμου ἐπιζητεῖ· ὑμῶν δὲ ὁ πατὴρ οἶδεν ὅτι χρῄζετε τούτων.
הָלֵין גֵּיר כֻּלהֵין עַממֵא הו דּעָלמָא בָּעֵין אָף לכֻון דֵּין אַבֻוכֻון יָדַע דּמֵתבַּעיָן לכֻון הָלֵין׃
לָכֵן בַּקְּשׁוּ אֶת מַלְכוּתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.
אַךְ בַּקְּשׁוּ אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְהַחֲפָצִים הָהֵם יִנָּתְנוּ לָכֶם מַתָּנוֺת נוֺסָפוֺת:
דָּאֲגוּ לְכָל הַקָּשׁוּר בֶּאֱלֹהִים וּבְמַלְכוּתוֹ, וְהוּא יְסַפֵּק לָכֶם יוֹם-יוֹם אֶת כָּל צָרְכֵיכֶם.
בְּרַם בַּקְּשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל אֵלֶּה יִתּוֹסְפוּ לָכֶם.
Ale raději hledejte království Božího, a tyto všecky věci budou vám přidány.
Vy však hledejte jeho(f) království a to ostatní vám bude přidáno. (f) var: Boží ([Marek 10:29-Marek 10:30])
Πλὴν ζητεῖτε τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ, καὶ ταῦτα πάντα προστεθήσεται ὑμῖν.
בּרַם בּעַו מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא והָלֵין כֻּלהֵין מֵתּתַּוספָן לכֻון׃ ס
אַל תִּירָא עֵדֶר קָּטָן, כִּי לְרָצוֹן הָיָה מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֶת הַמַּלְכוּת.
אַל-תִּירָא עֵדֶר קָטֹן כִּי חֵפֶץ אֲבִיכֶם הוּא לָתֵת לָכֵם אֶת הַמַּלְכוּת:
"אַל תִּפְחַד, עֵדֶר קָטָן, כִּי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִשְׁתּוֹקֵק לְהַעֲנִיק לָכֶם אֶת מַלְכוּתוֹ.
אַל תִּירָא, עֵדֶר קָטָן, כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֶת הַמַּלְכוּת.
Neboj se, ó maličké stádce, neboť se zalíbilo Otci vašemu dáti vám království.
Neboj se, malé stádce, neboť vašemu Otci se zalíbilo dát vám království. ([Lukáš 22:29 Lukáš 6:20])
Μὴ φοβοῦ, τὸ μικρὸν ποίμνιον· ὅτι εὐδόκησεν ὁ πατὴρ ὑμῶν δοῦναι ὑμῖν τὴν βασιλείαν.
לָא תֵּדחַל גּזָרָא זעֻורָא דַּצבָא אַבֻוכֻון דּנֵתֵּל לכֻון מַלכֻּותָא׃ ס
מִכְרוּ אֶת נִכְסֵיכֶם וּתְנוּ לִצְדָקָה. עֲשׂוּ לָכֶם אַרְנָקִים שֶׁאֵינָם מִתְבַּלִּים, אוֹצָר לֹא מִתְכַּלֶּה בַּשָּׁמַיִם - בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין גַּנָּב מִתְקָרֵב לְשָׁם וְאֵין הָעָשׁ מַשְׁחִית;
מִכְרוּ אֶת אֲשֶׁר לָכֶם וּתְנוּ לָאֶבְיוֺנִים עֲשׂוּ לָכֶם צְרֹרוֺת אֲשֶׁר לֹא יִבֹּלוּ וְאוֺצָר בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא יִגָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֺלָם גַּנָּב לֹא-יִגַּשׁ שָׁמָּה וְעָשׁ לֹא יֹאכְלֶנּוּ:
מָכְרוּ אֶת רְכוּשְׁכֶם וּתְנוּ כֶּסֶף לְנִזְקָקִים. מַעֲשֶׂה זֶה יַגְדִּיל אֶת אוֹצַרְכֶם בַּשָּׁמַיִם, וְאוֹצֵר בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם לֹא יִפָּגֵם. כֵּן, אוֹצַרְכֶם לְעוֹלָם לֹא יְדַלְדֵּל, גַּנָּב לֹא יוּכַל לְגַנָּבוֹ וְעָשׁ לֹא יְכַרְסֵם בּוֹ.
מִכְרוּ אֶת רְכוּשְׁכֶם וּתְנוּ צְדָקָה. עֲשׂוּ לָכֶם אַרְנָקִים שֶׁאֵינָם בָּלִים, וְאוֹצָר בִּלְתִּי מִתְדַּלְדֵּל בַּשָּׁמַיִם, מָקוֹם שֶׁהַגַּנָּב אֵינוֹ קָרֵב לְשָׁם וְהָעָשׁ אֵינוֹ מַשְׁחִית;
Prodávejte statky své, a dávejte almužnu. Dělejte sobě pytlíky, kteříž nevetšejí, poklad, kterýž nehyne v nebesích, kdež zloděj dojíti nemůž, aniž mol kazí.
Prodejte, co máte, a rozdejte to. Opatřte si měšce, které se nerozpadnou, nevyčerpatelný poklad v nebi, kam se zloděj nedostane a kde mol neničí. ([Matouš 6:19-Matouš 6:21 Marek 10:21; Lukáš 18:22; 1 Timoteovi 6:17-1 Timoteovi 6:19; Jakubův 5:1-Jakubův 5:3])
Πωλήσατε τὰ ὑπάρχοντα ὑμῶν καὶ δότε ἐλεημοσύνην. Ποιήσατε ἑαυτοῖς βαλάντια μὴ παλαιούμενα, θησαυρὸν ἀνέκλειπτον ἐν τοῖς οὐρανοῖς, ὅπου κλέπτης οὐκ ἐγγίζει, οὐδὲ σὴς διαφθείρει·
זַבֵּנו קֵניָנכֻון והַבו זֵדקתָא עבֵדו לכֻון כִּיסֵא דּלָא בָּלֵין וסִימתָא דּלָא גָּיזָא בַּשׁמַיָא אַיכָּא דּגַנָבָא לָא קָרֵב וסָסָא לָא מחַבֵּל׃
כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּח אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם."
כִּי בִּקְמוֺם אוֺצַרְכֶם שָׁם יְהִי גַּם-לְבַבְכֶם:
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא אוֹצַרְכֶם שָׁם נִמְצָא גַּם לִבְּכֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם.
כִּי הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם.
Nebo kdež jest poklad váš, tuť bude i srdce vaše.
Neboť kde je váš poklad, tam bude i vaše srdce.
ὅπου γάρ ἐστιν ὁ θησαυρὸς ὑμῶν, ἐκεῖ καὶ ἡ καρδία ὑμῶν ἔσται.
אַיכָּא גֵּיר דִּאיתֵיה סִימַתכֻון תַּמָן נֵהוֵא אָף לֵבּכֻון׃ ס
"יִהְיוּ מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים וּמְנוֹרוֹתֵיכֶם דּוֹלְקוֹת.
הִתְיַצְּבוּ בְּמָתְנַיִם חֲגֻרִים וְנֵרוֺת דֹּלְקִים:
"הָיוּ מוּכָנִים לְכָל מָה שֶׁיִּקְרֶה – כְּשֶׁאַתֶּם לְבוּשִׁים וּבְיַדְכֶם נֵר דּוֹלֵק –
יִהְיוּ מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים וּמְנוֹרוֹתֵיכֶם דּוֹלְקוֹת.
Buďtež bedra vaše přepásaná, a svíce hořící.
Buďte připraveni(g) a vaše lampy ať hoří. (g) ř: Ať jsou vaše bedra přepásána ([Exodus 12:11; Matouš 25:1; Efezským 6:14; 1 Petrův 1:13])
Ἔστωσαν ὑμῶν αἱ ὀσφύες περιεζωσμέναι, καὶ οἱ λύχνοι καιόμενοι·
נֵהוֻון אַסִירִין חַצַיכֻּון ומַנהרִין שׁרָגַיכֻּון׃
וְאַתֶּם הֱיוּ דּוֹמִים לַאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדוֹנָם בְּצִפִּיָּה לְבוֹאוֹ מִן הַחֲתֻנָּה, בְּאֹפֶן שֶׁבְּבוֹאוֹ וּבְדָפְקוֹ יִפְתְּחוּ לוֹ מִיָּד.
וֶהֱיוּ כַאֲנָשִׁים מְחַכִּים לְשׁוּב אֲדֹנֵיהֶם מִן-חֲתֻנָּתוֺ וְכַאֲשֶׁר יָבֹא וְיִדְפֹּק יִפְתְחוּ-לוֺ כְּרָגַע:
כִּמְשָׁרְתִים הַמִּצְפִּים לְשׁוּבוֹ שֶׁל אֲדוֹנָם מֵהַחֲתֻנָּה. כְּשֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנָם וְיִדְפֹּק בַּדֶּלֶת, יִפְתְּחוּ לוֹ מִיָּד.
וֶהֱיוּ דּוֹמִים לַאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדוֹנֵיהֶם מָתַי יָשׁוּב מֵאוּלַם הַחֲתֻנָּה -- שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא וְיִדְפֹּק, מִיָּד יִפְתְּחוּ לוֹ.
A vy podobni lidem očekávajícím Pána svého, až by se vrátil z svadby, aby hned, jakž by přišel a potloukl, otevřeli jemu.
Buďte jako lidé, kteří čekají na svého pána, až se vrátí ze svatby, aby mu hned otevřeli, až přijde a zatluče na dveře. ([Marek 13:34-Marek 13:36])
καὶ ὑμεῖς ὅμοιοι ἀνθρώποις προσδεχομένοις τὸν κύριον ἑαυτῶν, πότε ἀναλύσῃ ἐκ τῶν γάμων, ἵνα, ἐλθόντος καὶ κρούσαντος, εὐθέως ἀνοίξωσιν αὐτῷ.
וַהוַו דָּמֵין לאנָשָׁא דַּמסַכֵּין למָרהֻון דֵּאמַתי נֵפנֵא מֵן בֵּית מֵשׁתֻּותָא דּמָא דֵּאתָא וַנקַשׁ מֵחדָא נֵפתּחֻון לֵה׃
אַשְׁרֵי אוֹתָם הָעֲבָדִים אֲשֶׁר הָאָדוֹן בְּבוֹאוֹ יִמְצָאֵם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא יֶאֱזֹר אֶת מָתְנָיו, יוֹשִׁיבֵם, וְיִגַּשׁ לְשָׁרֵת אוֹתָם.
אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר בְּשׁוּב אֲדֹנֵיהֶם יִמְצָאֵם שֹׁקְדִים עַל-מִשְׁמַרְתָּם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הוּא יַחֲגֹר מָתְנָיו יוֺשִׁיבֵם אֶל-הַשֻּׁלְחָן וְיִקְרַב וִישָׁרֵת אֹתָם:
שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְצַפֶּה לְאֵלֶּה שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְשׁוּבוֹ שֶׁל הָאָדוֹן, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ יוֹשִׁיב אוֹתָם לְיַד הַשֻּׁלְחָן וִישָׁרֵת אוֹתָם.
אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנֵיהֶם וְיִמְצָא אוֹתָם עֵרִים. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּחֲגֹר מָתְנָיו, וְיוֹשִׁיב אוֹתָם וְיַעֲבֹר לְשָׁרֵת אוֹתָם.
Blaze služebníkům těm, kteréž přijda Pán, nalezl by, a oni bdí. Amen pravím vám, že přepáše se, a vsadí je za stůl, a chodě, bude jim sloužiti.
Blaze těm služebníkům, které pán, až přijde, zastihne bdící. Amen, pravím vám, že se opáše, posadí je ke stolu a sám je bude obsluhovat. ([Jan 13:4-Jan 13:5])
Μακάριοι οἱ δοῦλοι ἐκεῖνοι, οὓς ἐλθὼν ὁ κύριος εὑρήσει γρηγοροῦντας· ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι περιζώσεται καὶ ἀνακλινεῖ αὐτούς, καὶ παρελθὼν διακονήσει αὐτοῖς.
טֻובַיהֻון לעַבדֵּא הָנֻון אַילֵין דּנִאתֵא מָרהֻון ונֵשׁכַּח אֵנֻון כַּד עִירִין אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּנֵאסֻור חַצַוהי ונַסמֵך אֵנֻון ונֵעבַּר נשַׁמֵשׁ אֵנֻון׃
וְאִם יָבוֹא בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָּה אוֹ בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית וְיִמְצָאֵם כָּךְ, אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם.
אִם-בָּאַשְׁמֻרָה הַשֵּׁנִית יָבֹא אוֺ אִם-בַּשְּׁלִישִׁית וְכֵן יִמְצָאֵם אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם:
אוּלַי הוּא יָבוֹא בַּלַּיְלָה, וְאוּלַי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם. אַךְ בְּכָל עֵת שֶׁיָּבוֹא תִּהְיֶה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְכָל הַמְּשָׁרְתִים שֶׁיִּמְצָא אוֹתָם מוּכָנִים לְבוֹאוֹ.
וְאִם בַּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁנִיָּה אוֹ הַשְּׁלִישִׁית יָבוֹא וְיִמְצָאֵם כָּךְ, אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם.
A přišel-liť by v druhé bdění, a pakliť by v třetím bdění přišel, a tak je nalezl, blahoslavení jsou ti služebníci,
Přijde-li po půlnoci, či dokonce při rozednění(h) a zastihne je vzhůru, blaze jim. (h) ř: o druhé či třetí hlídce
Καὶ ἐὰν ἔλθῃ ἐν τῇ δευτέρᾳ φυλακῇ, καὶ ἐν τῇ τρίτῃ φυλακῇ ἔλθῃ, καὶ εὕρῃ οὕτως, μακάριοί εἰσιν οἱ δοῦλοι ἐκεῖνοι.
וֵאן בּמַטַרתָא דּתַרתֵּין אַו דַּתלָת נִאתֵא ונֵשׁכַּח הָכַנָא טֻובַיהֻון לעַבדֵּא הָנֻון׃ ס
זֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבוֹא הַגַּנָּב, לֹא הָיָה מַנִּיחַ לַחֲדֹר אֶל בֵּיתוֹ.
וְזֹאת שִׂימוּ עַל-לֵב כִּי-לוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת אֶת-הַשָּׁעָה בָּה יָבוֺא הַגַּנָּב הָיָה עֹמֵד עַל-מִשְׁמַרְתּוֺ וְלֹא-נָתַן לַחְתֹּר בְּבֵיתוֺ:
"אִלּוּ יָדְעוּ אֶת הַשָּׁעָה, הָיוּ כֻּלָּם מִתְכּוֹנְנִים לְבוֹאוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מִתְכּוֹנְנִים לְבוֹאוֹ שֶׁל גַּנָּב אִלּוּ יָדְעוּ מָתַי יָבוֹא.
וְזֹאת דְּעוּ: אִלּוּ יָדַע בַּעַל-הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמֹרֶת יָבוֹא הַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיחַ לְכָךְ שֶׁיִּפָּרֵץ בֵּיתוֹ.
Toto pak vězte, že byť věděl hospodář, v kterou by hodinu měl zloděj přijíti, bděl by zajisté, a nedal by podkopati domu svého.
Uvažte přece: Kdyby hospodář věděl, v kterou hodinu přijde zloděj, nedovolil by mu vloupat se do domu. ([Matouš 24:43-Matouš 24:44; 1 Tesalonickým 5:2; 2 Petrův 3:10; Zjevení Janovo 3:3 Zjevení Janovo 16:15])
Τοῦτο δὲ γινώσκετε, ὅτι εἰ ᾔδει ὁ οἰκοδεσπότης ποίᾳ ὥρᾳ ὁ κλέπτης ἔρχεται, ἐγρηγόρησεν ἄν, καὶ οὐκ ἂν ἀφῆκεν διορυγῆναι τὸν οἶκον αὐτοῦ.
הָדֵא דֵּין דַּעו דֵּאלֻו יָדַע הוָא מָרֵא בַּיתָּא בַּאידָא מַטַרתָא אָתֵא גַּנָבָא מֵתּתּעִיר הוָא ולָא שָׁבֵק הוָא דּנֵתפּלֵשׁ בַּיתֵּה׃
גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם."
לָכֵן גַּם-אַתֶּם הֱיוּ נְכֹנִים כִּי בֶּן-הָאָדָם יָבוֺא בְּשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא תָשִׂימוּ עַל-לֵב:
גַּם אַתֶּם הָיוּ מוּכָנִים תָּמִיד, כִּי בֶּן-הָאָדָם יָבוֹא בְּשָׁעָה בִּלְתִּי צְפוּיָה."
עַל כֵּן גַּם אַתֶּם הֱיוּ מוּכָנִים, כִּי בַּשָּׁעָה הַהִיא אֲשֶׁר אֵינְכֶם מְדַמִּים יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם.
Protož i vy buďte hotovi, nebo v kterou hodinu nenadějete se, Syn člověka přijde.
I vy buďte připraveni, neboť Syn člověka přijde v hodinu, kdy se toho nenadějete.“
Καὶ ὑμεῖς οὖν γίνεσθε ἕτοιμοι· ὅτι ᾗ ὥρᾳ οὐ δοκεῖτε ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἔρχεται.
אָף אַנתֻּון הָכִיל הוַו מטַיבֵא דַּבהָי שָׁעתָא דּלָא סָברִין אנתֻּון אָתֵא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס
שָׁאַל כֵּיפָא: "אֲדוֹנֵנוּ, הֲרַק לָנוּ אַתָּה אוֹמֵר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה אוֹ לַכֹּל?"
וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס הֲלָנוּ אֲדֹנֵינוּ נָשָׂאתָ אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אוֺ אִם-גַּם לְכֻלָּם:
"אָדוֹן," פֶּתַח פֶּטְרוּס בַּשְּׁאֵלָה, "הַאִם מְכַוֵּן הַמָּשָׁל הַזֶּה אֵלֵינוּ בִּלְבַד אוֹ אֶל כֻּלָּם?"
אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: אֲדוֹנֵינוּ, לָנוּ אוֹמֵר אַתָּה אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, אוֹ גַּם לְכָל אָדָם?
I řekl jemu Petr: Pane, nám-li pravíš toto podobenství, čili všechněm?
Petr mu řekl: „Pane, říkáš toto podobenství jenom nám, nebo všem?“ ([Matouš 24:45-Matouš 24:51])
Εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ Πέτρος, Κύριε, πρὸς ἡμᾶς τὴν παραβολὴν ταύτην λέγεις, ἢ καὶ πρὸς πάντας;
אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא מָרַן לוָתַן אָמַר אַנתּ לֵה למַתלָא הָנָא אַו אָף לוָת כֻּלנָשׁ׃ ס
הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "מִי הוּא אֵפוֹא הַסּוֹכֵן הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר הָאָדוֹן יַפְקִידֵהוּ עַל מְשָׁרְתָיו לָתֵת לָהֶם אֶת אֲרוּחָתָם בַּזְּמַן?
וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן וּמִי-הוּא אִישׁ נֶאֱמָן וְנָבוֺן אֲשֶׁר אֲדֹנָיו הִפְקִידוֺ עַל-בְּנֵי בֵיתוֺ לָתֵת לָהֵם אֶת-אָכְלָם בְּעִתּוֺ:
"מִשֶּׁל זֶה מְכַוֵּן אֶל כָּל אָדָם נֶאֱמָן וְנָבוֹן, אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו הִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת הָאַחְרָיוּת לְהַשְׁגִּיחַ עַל עֲבָדָיו וְלִדְאֹג לְכַלְכָּלָתָם," הֵשִׁיב הָאָדוֹן.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מִיהוּ אֵפוֹא סוֹכֵן- הַבַּיִת הַנֶּאֱמָן וְהֶחָכָם אֲשֶׁר יַפְקִידֵהוּ אֲדוֹנָיו עַל שֵׁרוּתוֹ לָתֵת אֶת הַמָּנָה בְּעִתּוֹ.
I dí Pán: Kdo jest věrný šafář a opatrný, jehož by ustanovil pán nad čeledí svou, aby jim v čas dával vyměřený pokrm?
On(i) odpověděl: „Když pán ustanovuje nad svým služebnictvem správce, aby jim včas rozdílel pokrm, který správce je věrný a rozumný? (i) ř: Pán
Εἶπεν δὲ ὁ κύριος, Τίς ἄρα ἐστὶν ὁ πιστὸς οἰκονόμος καὶ φρόνιμος, ὃν καταστήσει ὁ κύριος ἐπὶ τῆς θεραπείας αὐτοῦ, τοῦ διδόναι ἐν καιρῷ τὸ σιτομέτριον;
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מַנֻו כַּי אִית רַבַּיתָּא מהַימנָא וחַכִּימָא דַּנקִימִיוהי מָרֵה עַל תֵּשׁמֵשׁתֵּה דּנֵתֵּל פָּרסָא בּזַבנֵה׃
אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר אֲדוֹנָיו יָבוֹא וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵּן.
אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר בְּבֹאוֺ יִמְצָאֶנּוּ אֲדֹנָיו כִּי כֵן עָשָׂה:
"אִם אֲדוֹנָיו יָשׁוּב וְיִמְצָא כִּי מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בְּנֶאֱמָנוּת, הוּא יְבָרֵךְ אוֹתוֹ
אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עוֹשֶׂה כֵן.
Blahoslavený služebník ten, kteréhož, když by přišel pán jeho, nalezne, an tak činí.
Blaze tomu služebníku, kterého pán při svém příchodu nalezne, že tak činí.
Μακάριος ὁ δοῦλος ἐκεῖνος, ὃν ἐλθὼν ὁ κύριος αὐτοῦ εὑρήσει ποιοῦντα οὕτως.
טֻובַוהי להַו עַבדָּא דּנִאתֵא מָרֵה נֵשׁכּחִיוהי דּעָבֵד הָכַנָא׃
אֱמֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עַל כָּל נְכָסָיו יַפְקִיד אוֹתוֹ.
אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יַפְקִדֵהוּ עַל-כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ:
וְיִגְמֹל לוֹ עַל נֶאֱמָנוּתוֹ – אֲדוֹנָיו יְמַנֶּה אוֹתוֹ כְּאַחְרַאי עַל כָּל רְכוּשׁוֹ.
בֶּאֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל רְכוּשׁוֹ.
V pravdě pravím vám, že nade vším statkem svým ustanoví jej.
Vpravdě pravím vám, že ho ustanoví nade vším, co mu patří. ([Lukáš 19:17])
Ἀληθῶς λέγω ὑμῖν ὅτι ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ὑπάρχουσιν αὐτοῦ καταστήσει αὐτόν.
שַׁרִירָאיִת אָמַר אנָא לכֻון דַּנקִימִיוהי עַל כֻּלֵה קֵניָנֵה׃
אַךְ הָעֶבֶד הַהוּא אִם יֹאמַר בְּלִבּוֹ, 'מְאַחֵר אֲדוֹנִי לָבוֹא', וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר,
וְאִם-הָעֶבֶד הַהוּא יֹאמַר בְּלִבּוֺ בֹּשֵׁשׁ אֲדֹנִי לָבֹא וְהֵחֵל לְהַכּוֺת אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-הַשְּׁפָחוֺת וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֺת וְלִשְׁכֹּר:
"אֲבָל אִם יַחֲשֹׁב הָאָדָם בְּלִבּוֹ: 'אֲדוֹנִי יָכוֹל לָשׁוּב בְּעוֹד זְמַן רַב.' וּבֵינְתַיִם יַכֶּה אֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לְהַשְׁגָּחָתוֹ, וְיִבְלֶה אֶת זְמַנּוֹ בַּאֲכִילָה, בִּשְׁתִיָּה וּבַהוֹלֵלוֹת –
אֲבָל אִם יֹאמַר הָעֶבֶד הַהוּא בְּלִבּוֹ, אֲדוֹנִי מְאַחֵר לָבוֹא, וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת שֶׁל אֲדוֹנָיו, וְיַתְחִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר,
Pakli by řekl služebník ten v srdci svém: Prodlévá přijíti pán můj, i počal by bíti služebníky a děvky, a jísti a píti i opíjeti se:
Když si však onen služebník řekne: ‚Můj pán dlouho nejde‘ a začne bít sluhy i služky, jíst a pít i opíjet se, ([Lukáš 21:34])
Ἐὰν δὲ εἴπῃ ὁ δοῦλος ἐκεῖνος ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ, Χρονίζει ὁ κύριός μου ἔρχεσθαι, καὶ ἄρξηται τύπτειν τοὺς παῖδας καὶ τὰς παιδίσκας, ἐσθίειν τε καὶ πίνειν καὶ μεθύσκεσθαι·
אֵן דֵּין נִאמַר עַבדָּא הַו בּלֵבֵּה דּמָרי מַוחַר למֵאתָא וַנשַׁרֵא למֵמחָא לעַבדֵּא ולַאמהָתָא דּמָרֵה וַנשַׁרֵא למֵלעַס וַלמֵשׁתָּא וַלמֵרוָא׃
בּוֹא יָבוֹא הָאָדוֹן שֶׁל אוֹתוֹ עֶבֶד בְּיוֹם שֶׁאֵינֶנּוּ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם הַבִּלְתִּי־מַאֲמִינִים.
בֹּא יָבֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֺם אֲשֶׁר לֹא-יְצַפֶּה לּוֺ וּבְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא-יֵדַע וִישַׁסֵּף אֹתוֺ וְאֶת-הַסּוֺרְרִים יִתֵּן חֶלְקוֺ:
אֲדוֹנָיו יָשׁוּב בְּמַפְתִּיעַ, יְפַטֵּר אוֹתוֹ מִתַּפְקִידוֹ וְיַחֲלִיט שֶׁמְּקוֹמוֹ בֵּין הַמַּרְדָנִים וְהַבִּלְתִּי-נֶאֱמָנִים.
יָבוֹא אֲדוֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְדַמֶּה וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים.
Přijdeť pán služebníka toho v den, v kterýž se nenaděje, a v hodinu, kteréž neví. I oddělíť jej, a díl jeho položí s nevěrnými.
tu pán toho služebníka přijde v den, kdy to nečeká, a v hodinu, kterou netuší, vyžene ho a vykáže mu úděl mezi nevěrnými.
ἥξει ὁ κύριος τοῦ δούλου ἐκείνου ἐν ἡμέρᾳ ᾗ οὐ προσδοκᾷ, καὶ ἐν ὥρᾳ ᾗ οὐ γινώσκει· καὶ διχοτομήσει αὐτόν, καὶ τὸ μέρος αὐτοῦ μετὰ τῶν ἀπίστων θήσει.
נִאתֵא מָרֵה דּעַבדָּא הַו בּיַומָא דּלָא סָבַר וַבשָׁעתָא דּלָא יָדַע ונֵפלגִיוהי וַנסִים מנָתֵה עַם הָנֻון דּלָא מהַימנִין׃ ס
וְהָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָדַע אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו וְלֹא הֵכִין וְלֹא עָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ יֻכֶּה מַכּוֹת רַבּוֹת.
וְהָעֶבֶד הַיֹּדֵעַ מָה רְצוֺן אֲדֹנָיו וְלֹא יָחוּשׁ וְלֹא יַעֲשֶׂה כִרְצֹנוֺ יִוָּסֵר בְּמַכּוֺת קָשׁוֺת:
הוּא גַּם יֵעָנֵשׁ בְּכָל חֻמְרַת הַדִּין, מֵאַחַר שֶׁיָּדַע אֶת חוֹבָתוֹ וְסֵרֵב לְמַלֵּא אוֹתָהּ.
וְהָעֶבֶד אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו וְלֹא הֵכִין לוֹ כִּרְצוֹנוֹ, יֻכֶּה רַבּוֹת.
Služebník pak ten, kterýž by znal vůli pána svého, a nebyl hotov, a nečinil podlé vůle jeho, bit bude velmi.
Ten služebník, který zná vůli svého pána, a přece není hotov podle jeho vůle jednat, bude velmi bit. ([Jakubův 4:17])
Ἐκεῖνος δὲ ὁ δοῦλος ὁ γνοὺς τὸ θέλημα τοῦ κυρίου ἑαυτοῦ, καὶ μὴ ἑτοιμάσας μηδὲ ποιήσας πρὸς τὸ θέλημα αὐτοῦ, δαρήσεται πολλάς·
עַבדָּא דֵּין אַינָא דּיָדַע צֵביָנָא דּמָרֵה ולָא טַיֵב לֵה אַיך צֵביָנֵה נֵבלַע סַגִּיָאתָא׃
אֲבָל זֶה שֶׁלֹּא יָדַע וְעָשָׂה דְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב עֲלֵיהֶם מַכּוֹת, יֻכֶּה מְעַט. כָּל מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ הַרְבֵּה, יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה; וּמִי שֶׁהֻפְקַד בְּיָדוֹ הַרְבֵּה, יִדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ עוֹד יוֹתֵר."
וְהוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ וְעָשָׂה חֵטְא מִשְׁפַּט מַכּוֺת יִוָּסֵר בְּמַכּוֺת קַלּוֺת כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר נִתַּן-לוֺ הַרְבֵּה יִדָּרֵשׁ מִנֶּנּוּ הַרְבֵּה וְאִישׁ אֲשֶׁר הָפְקַד בְּיָדוֺ פִּקָּדוֺן רָב כֵּן יְבֻקַּשׁ מִיָּדוֺ בְּקַו יָתֵר:
"לְעֻמַּת זֹאת, אָדָם שֶׁלֹּא יָדַע אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה הַמְּחַיֵּב עֹנֶשׁ, לֹא יֵעָנֵשׁ בְּכָל חֻמְרַת הַדִּין. מִי שֶׁקִּבֵּל הַרְבֵּה יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה חֲזָרָה, כִּי אַחְרָיוּתוֹ גְּדוֹלָה מִשֶּׁל אֲחֵרִים.
אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְעוֹשֶׂה אֶת אֲשֶׁר שֹׁוֶה מַכּוֹת, יֻכֶּה מַכּוֹת מְעַטּוֹת; כִּי כָּל מִי שֶׁנִּתַּן לוֹ הַרְבֵּה, הַרְבֵּה יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ; וּלְמִי שֶׁנִּמְסַר הַרְבֵּה, יוֹתֵר יִדְרְשׁוּ מִיָּדוֹ.
Ale kterýž neznal, a činil hodné věci trestání, bit bude méně. Každému pak, komuž jest mnoho dáno, mnoho bude od něho požádáno; a komuť mnoho poručili, víceť požádají od něho.
Ten, kdo ji nezná a udělá něco, zač si zaslouží bití, bude bit méně. Komu bylo mnoho dáno, od toho se mnoho očekává, a komu mnoho svěřili, od toho budou žádat tím více.
ὁ δὲ μὴ γνούς, ποιήσας δὲ ἄξια πληγῶν, δαρήσεται ὀλίγας. Παντὶ δὲ ᾧ ἐδόθη πολύ, πολὺ ζητηθήσεται παρ' αὐτοῦ· καὶ ᾧ παρέθεντο πολύ, περισσότερον αἰτήσουσιν αὐτόν.
הַו דֵּין דּלָא יָדַע ועָבֵד מֵדֵּם דּשָׁוֵא למַחוָתָא נֵבלַע מַחוָתָא זעֻוריָתָא כֻּל גֵּיר דֵּאתִיהֵב לֵה סַגִּי סַגִּי נֵתּתּבַע מֵנֵה וַלהַו דַּאגעֵלו לֵה סַגִּי יַתִּירָאיִת נֵתבּעֻון בִּאידֵה סס׃
"אֵשׁ בָּאתִי לְשַׁלֵּחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וּמֶה חָפַצְתִּי שֶׁכְּבָר תִּבְעַר!
וַאֲנִי בָאתִי לְהַבְעִיר אֵשׁ בָּאָרֶץ וּמַה-חֶפְצִי עוֺד אִם כְּבָר בֹּעָרֶת:
"בָּאתִי לְהַצִּית אֵשׁ בָּעוֹלָם, וַאֲנִי מְיַחֵל שֶׁמְּשִׂימָתִי תֻּשְׁלַם.
אֵשׁ בָּאתִי לְהָטִיל בָּאָרֶץ, וְרוֹצֶה אֲנִי וִהַלְוַאי וּכִבָר הֻצְּתָה.
Oheň přišel jsem pustiti na zemi, a co chci, jestliže již hoří?
Oheň jsem přišel uvrhnout na zemi, a jak si přeji, aby se už vzňal!
Πῦρ ἦλθον βαλεῖν εἰς τὴν γῆν, καὶ τί θέλω εἰ ἤδη ἀνήφθη;
נֻורָא אֵתִית דַּארמֵא בַּארעָא וצָבֵא אנָא אֵלֻו מֵן כַּדֻּו חֵבַּת׃
אֶלָּא שֶׁעָלַי לְהִטָּבֵל טְבִילָה וּמַה כְּבֵדָה עָלַי הַמּוּעָקָה עַד אֲשֶׁר תֻּשְׁלַם!
וְגַם-טְבִילָה עָלַי לְהִטָּבֶל-בָּהּ וּמַה-צַּר לִי עַד כִּי-תִתֹּם:
טְבִילָה נוֹרָאָה מְצַפֶּה לִי, וְעַד שֶׁאֶעֱבֹר אוֹתָהּ אֲנִי שָׁרוּי בִּמְצוּקָה גְּדוֹלָה.
וּטְבִילָה יֵשׁ לִי לְהִטָּבֵל, וְהַרְבֵּה אֶסְבֹּל עַד אֲשֶׁר תֻּשְׁלַם.
Ale křtem mám křtěn býti, a kterak jsem ssoužen, dokudž se nevykoná!
Křtem mám být pokřtěn, a jak je mi úzko, dokud se nedokoná! ([Marek 10:38-Marek 10:39])
Βάπτισμα δὲ ἔχω βαπτισθῆναι, καὶ πῶς συνέχομαι ἕως οὗ τελεσθῇ.
ומַעמֻודִיתָא אִית לִי דֵּאעמַד וסַגִּי אַלִיץ אנָא עדַמָא דּתֵשׁתַּמלֵא׃
הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁבָּאתִי לָשִׂים שָׁלוֹם בָּאָרֶץ? לֹא, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֶלָּא מַחֲלֹקֶת.
הַאִם תַּחְשְׁבוּן כִּי בָאתִי לָתֵת שָׁלוֺם בָּאָרֶץ אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא-כֵן כִּי אִם-מַחֲלֹקֶת:
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁבָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בָּאָרֶץ? טָעוּת בִּידֵיכֶם; בָּאתִי לִגְרֹם לְמַחֲלֹקֶת,
סְבוּרִים אַתֶּם כִּי שַׁלְוָה בָּאתִי לְהָטִיל בָּאָרֶץ? אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא -- אֶלָּא מַחֲלוֹקוֹת.
Což se domníváte, že bych přišel pokoj uvésti na zemi? Nikoli, pravím vám, ale rozdělení.
Myslíte, že jsem přišel dát zemi pokoj? Ne, pravím vám, ale rozdělení! ([Matouš 10:34-Matouš 10:36])
Δοκεῖτε ὅτι εἰρήνην παρεγενόμην δοῦναι ἐν τῇ γῇ; Οὐχί, λέγω ὑμῖν, ἀλλ' ἢ διαμερισμόν.
סָברִין אנתֻּון דּשַׁינָא אֵתִית דַּארמֵא בַּארעָא אָמַר אנָא לכֻון דּלָא אֵלָא פָּלגֻּותָא׃
מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד יִהְיוּ שְׁרוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת, שְׁלוֹשָׁה נֶגֶד שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם נֶגֶד שְׁלוֹשָׁה.
כִּי אִם-חֲמִשָּׁה יִהְיוּ בְּבַיִת אֶחָד יָקוּמוּ מֵעַתָּה שְׁלֹשָׁה עַל-שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל-שְׁלֹשָׁה:
מֵעַתָּה וָאֵילָךְ תְּפַלֵּגְנָה מִשְׁפָּחוֹת; שְׁלוֹשָׁה מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִהְיוּ בַּעֲדִי וּשְׁנַיִם נֶגְדִּי – אוֹ לְהֵפֶךְ.
כִּי מֵעַתָּה יִהְיוּ חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד נֵחֵלָקִים, שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל שְׁלוֹשָׁה;
Nebo již od této chvíle bude jich pět v jednom domě rozděleno, tři proti dvěma, a dva proti třem.
Neboť od této chvíle bude rozděleno v jednom domě pět lidí: tři proti dvěma a dva proti třem;
Ἔσονται γὰρ ἀπὸ τοῦ νῦν πέντε ἐν οἴκῳ ἑνὶ διαμεμερισμένοι, τρεῖς ἐπὶ δυσίν, καὶ δύο ἐπὶ τρισίν.
מֵן הָשָׁא גֵּיר נֵהוֻון חַמשָׁא בּבַיתָּא חַד דַּפלִיגִין תּלָתָא עַל תּרֵין וַתרֵין עַל תּלָתָא׃
הָאָב נֶגֶד הַבֵּן וְהַבֵּן נֶגֶד הָאָב; הָאֵם נֶגֶד הַבַּת וְהַבַּת נֶגֶד הָאֵם; הֶחָמוֹת נֶגֶד כַּלָּתָהּ וְהַכַּלָּה נֶגֶד חֲמוֹתָהּ."
אָב יָקוּם בִּבְנוֺ וּבֵן בְּאָבִיו אֵם בְּבִתָּהּ וּבַת בְּאִמָּהּ חָמוֺת בְּכַלַּתָהּ וְכַלָּה בַּחֲמֹתָהּ:
אָב יַחֲלֹק עַל בְּנוֹ; בֵּן יַחֲלֹק עַל אָבִיו; אִם תַּחֲלֹק עַל בִּתָּהּ; בַּת תַּחֲלֹק עַל אִמָּהּ; הַחַמָּה תַּחֲלֹק עַל כָּלְתָה; וְהַכַּלָּה תַּחֲלֹק עַל חֲמוֹתָהּ."
כִּי אָב יִהְיֶה חָלוּק עַל בְּנוֹ וּבֵן עַל אָבִיו, אֵם עַל בִּתָּהּ וּבַת עַל אִמָּהּ, חָמוֹת עַל כַּלָּתָהּ וְכַלָּה עַל חֲמוֹתָהּ.
Bude rozdělen otec proti synu, a syn proti otci, mátě proti dceři, a dcera proti mateři, svegruše proti nevěstě své, a nevěsta proti svegruši své.
budou rozděleni otec proti synu a syn proti otci, matka proti dceři a dcera proti matce, tchyně proti snaše a snacha proti tchyni.“ ([Micheáš 7:6])
Διαμερισθήσεται πατὴρ ἐπὶ υἱῷ, καὶ υἱὸς ἐπὶ πατρί· μήτηρ ἐπὶ θυγατρί, καὶ θυγάτηρ ἐπὶ μητρί· πενθερὰ ἐπὶ τὴν νύμφην αὐτῆς, καὶ νύμφη ἐπὶ τὴν πενθερὰν αὐτῆς.
נֵתפּלֵג גֵּיר אַבָא עַל בּרֵה וַברָא עַל אַבֻוהי אֵמָא עַל בַּרתָה ובַרתָא עַל אֵמָה חמָתָא עַל כַּלתָה וכַלתָא עַל חמָתָה׃ ס
אָמַר גַּם אֶל הֶהָמוֹן: "כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים עָנָן עוֹלֶה מִמַּעֲרָב, מִיָּד אַתֶּם אוֹמְרִים 'גֶּשֶׁם בָּא'; וְאָכֵן הַגֶּשֶׁם בָּא.
וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-הֲמוֺן הָעָם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ עָנָן עֹלֶה מִמַּעֲרָב תָּחִישׁוּ לְהַגִּיד כִּי יָבֹא גֶשֶׁם וְכֵן יִהְיֶה:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: "כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים עֲנָנִים עוֹלִים מִן הַמַּעֲרָב אַתֶּם אוֹמְרִים: 'עוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם.' וְאַתֶּם צוֹדְקִים.
וְאָמַר לַהֲמוֹנִים : כִּרְאוֹתְכֶם עָנָן עוֹלֶה מִמַּעֲרָב, מִיָּד אַתֶּם אוֹמְרִים, גֶּשֶׁם בָּא; וְכָךְ הוֶֹה.
Pravil také i zástupům: Když vídáte oblak, an vzchází od západu, hned pravíte: Příval jde, a tak bývá.
Také zástupům řekl: „Když pozorujete, že na západě vystupuje mrak, hned říkáte: ‚Přijde déšť‘ – a bývá tak; ([Matouš 16:2-Matouš 16:3])
Ἔλεγεν δὲ καὶ τοῖς ὄχλοις, Ὅταν ἴδητε τὴν νεφέλην ἀνατέλλουσαν ἀπὸ δυσμῶν, εὐθέως λέγετε Ὄμβρος ἔρχεται· καὶ γίνεται οὕτως.
וֵאמַר לכֵנשֵׁא מָא דַּחזַיתֻּון ענָנָא דּדָנחָא מֵן מַערבָא מֵחדָא אָמרִין אנתֻּון מֵטרָא אָתֵא והָוֵא הָכַנָא׃
וְכַאֲשֶׁר נוֹשֶׁבֶת רוּחַ דְּרוֹמִית אַתֶּם אוֹמְרִים 'יִהְיֶה חַם'; וְאָכֵן הַחֹם בָּא.
וְאִם-רוּחַ נֶגֶב נֹשֶׁבֶת תֹּאמְרוּ כִּי חֹם יָבֹא וְכֵן יִהְיֶה:
כְּשֶׁנּוֹשֶׁבֶת רוּחַ דְּרוֹמִית אַתֶּם אוֹמְרִים: 'יִהְיֶה חַמְסִין'. וְאַתֶּם צוֹדְקִים.
וְכַאֲשֶׁר נוֹשֶׁבֶת רוּחַ דְּרוֹמִית, אוֹמְרִים אַתֶּם, חֹם יִהְיֶה -- וְהוֶֹה.
A když od poledne vítr věje, říkáte: Bude horko, a býváť.
a vane-li jižní vítr, říkáte: ‚Bude vedro‘ – a bývá.
Καὶ ὅταν νότον πνέοντα, λέγετε ὅτι Καύσων ἔσται· καὶ γίνεται.
ומָא דּנָשׁבָּא תַּימנָא אָמרִין אנתֻּון חֻומָא הָוֵא והָוֵא׃
צְבוּעִים! אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים אַתֶּם לְפָרֵשׁ, הֲכֵיצַד אֵינְכֶם יוֹדְעִים לְפָרֵשׁ אֶת הַזְּמַן הַזֶּה?"
הֵן יְדַעְתֶּם חֲנֵפִים לִבְחֹן אֶת-פְּנֵי הָאָרֶץ וְאֶת-פְּנֵי הַשָּׁמָיִם וְאֵיךְ לֹא יְדַעְתֶּם לִבְחֹן גַּם אֶת-הָעֵת הַזֹּאת:
צְבוּעִים! אַתֶּם יוֹדְעִים לְפָרֵשׁ אֶת סִימָנֵי הַטֶּבַע בַּשָּׁמַיִם וּבְאֶרֶץ, אֲבָל אַתֶּם מְסָרְבִים לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הָעֵת שֶׁבָּהּ אָנוּ חַיִּים.
מַעֲמִידֵי-פָּנִים, אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים אַתֶּם לְהַבְחִין, אֲבָל אֶת הַזְּמַן הַזֶּה אֵיךְ אֵינְכֶם מַבְחִינים?
Pokrytci, způsob země i nebe umíte souditi, a kterakž pak tohoto času nesoudíte?
Pokrytci, umíte posoudit to, co vidíte na zemi i na obloze; jak to, že nedovedete rozpoznat tento čas?
Ὑποκριταί, τὸ πρόσωπον τῆς γῆς καὶ τοῦ οὐρανοῦ οἴδατε δοκιμάζειν· τὸν δὲ καιρὸν τοῦτον πῶς οὐ δοκιμάζετε;
נָסבַּי בַּאפֵּא פַּרצֻופָּא דַּארעָא ודַשׁמַיָא יָדעִין אנתֻּון דּתֵפרשֻׁון זַבנָא דֵּין הָנָא אַיכַּנָא לָא פָּרשִׁין אנתֻּון׃ ס
"וּמַדּוּעַ אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹפְטִים נְכוֹנָה?
וְגַם מֵרוּחַ מִבִּנַתְכֶם לָמָּה לֹא תוֺצִיאוּ מִשְׁפָּט יָשָׁר:
מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְסֻגָּלִים לְהַחְלִיט בְּעַצְמְכֶם מָה נָכוֹן?
וּמַדּוּעַ בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם שׁוֹפְטִים אֱמֶת?
Ano proč i sami od sebe nesoudíte, což spravedlivého?
Proč nejste s to sami od sebe posoudit, co je správné?
Τί δὲ καὶ ἀφ' ἑαυτῶν οὐ κρίνετε τὸ δίκαιον;
למָנָא דֵּין מֵן נַפשׁכֻון לָא דָּינִין אנתֻּון קֻושׁתָּא׃
כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עִם אִישׁ רִיבְךָ אֶל הַשַּׁלִּיט, הִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִים עִמּוֹ בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ; שֶׁאִם לֹא כֵן יִסְחַב אוֹתְךָ אֶל הַשּׁוֹפֵט, וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַשּׁוֹטֵר, וְהַשּׁוֹטֵר יַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לַכֶּלֶא.
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ עִם-אִישׁ רִיבְךׇ אֶל-הָרֹאשׁ הִתְאַמֵּץ לְהִנָּצֵל מִיָּדוֺ עוֺדְךׇ בַדָּרֶךְ פֶּן-יוֺבִילְךׇ לִפְנֵי הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יַסְגִּירְךׇ בְּיַד הַשּׁוֺטֵר וְהַשּׁוֺטֵר יִתֶּנְךׇ לְבֵית הַסֹּהַר:
"כְּשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ אֶת יְרִיבְךָ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית-הַמִּשְׁפָּט, הִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִים אִתּוֹ וּלְיַשֵּׁב אֶת הַסִּכְסוּךְ לִפְנֵי שֶׁתַּגִּיעוּ לְשׁוֹפֵט, אַחֶרֶת הַשּׁוֹפֵט עָלוּל לְהַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לַכֶּלֶא.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ עִם בַּעַל-דִּינְךָ אֶל הַשַּׁלִּיט, בְּעוֹדְךָ בַּדֶּרֶךְ הִשְׁתַּוֶּה אִתּוֹ וְיַרְפֶּה מִמְּךָ, פֶּן יוֹלִיךְ אוֹתְךָ אֶל הַשּׁוֹפֵט, וְהַשּׁוֹפֵט יִמְסֹר אוֹתְךָ לַגּוֹבֶה, וְהַגּוֹבֶה יַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לְבֵית הָאֲסוּרִים.
Když pak jdeš s protivníkem svým k vrchnosti, na cestě přičiň se o to, abys byl zproštěn od něho, aby snad netáhl tebe k soudci, a soudce dal by tebe biřici, a biřic vsadil by tě do žaláře.
Když jdeš se svým protivníkem k soudu(j), učiň vše, aby ses s ním ještě cestou vyrovnal; jinak tě povleče k soudci, soudce tě odevzdá dozorci a dozorce tě uvrhne do vězení. (j) ř: vládci ([Matouš 5:25-Matouš 5:26 Matouš 18:34-Matouš 18:35])
Ὡς γὰρ ὑπάγεις μετὰ τοῦ ἀντιδίκου σου ἐπ' ἄρχοντα, ἐν τῇ ὁδῷ δὸς ἐργασίαν ἀπηλλάχθαι ἀπ' αὐτοῦ· μήποτε κατασύρῃ σε πρὸς τὸν κριτήν, καὶ ὁ κριτής σε παραδῷ τῷ πράκτορι, καὶ ὁ πράκτωρ σε βάλῃ εἰς φυλακήν.
מָא גֵּיר דָּאזֵל אַנתּ עַם בּעֵלדִּינָך לוָת אַרכֻונָא עַד בֻּאורחָא אַנתּ הַב תֵּאגֻורתָּא ותֵתפַּרַק מֵנֵה דַּלמָא נַובּלָך לוָת דַּיָנָא ודַיָנָא נַשׁלמָך לגַבָּיָא וגַבָּיָא נַרמֵיך בֵּית־אַסִירֵא׃
אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, לֹא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תְּשַׁלֵּם אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה."
וַאֲנִי אֹמֵר לְךׇ כִּי לֹא תַעֲלֶה מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר-תְּשַׁלֵּם אֶת-הַפְּרוּטָה הָאַחֲרֹנָה:
וְאִם כָּךְ יִהְיֶה, לֹא תֵּצֵא מֵהַכֶּלֶא עַד שֶׁתְּשַׁלֵּם אֶת מְלוֹא חוֹבָתְךָ!"
וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תִּתֵּן אֶת הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה.
Pravím tobě: Nevyjdeš odtud, dokudž bys i toho posledního haléře nenavrátil.
Pravím ti, že odtud nevyjdeš, dokud nezaplatíš do posledního haléře.“
Λέγω σοι, οὐ μὴ ἐξέλθῃς ἐκεῖθεν, ἕως οὗ καὶ τὸν ἔσχατον λεπτὸν ἀποδῷς.
וָאמַר אנָא לָך דּלָא תֵּפֻּוק מֵן תַּמָן עדַמָא דּתֵתֵּל שָׁמֻונָא אחרָיָא סס׃
בְּאוֹתָהּ עֵת הָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ עַל הַגְּלִילִיִּים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עֵרַב אֶת דָּמָם בְּזִבְחֵיהֶם.
בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ אֲנָשִׁים וַיַּגִּידוּ לוֺ אֶת-דְּבַר הַגְּלִילִים אֲשֶׁר פִּילָטוֺס מָסַךְ דָּמָם עַל-זִבְחֵיהֶם:
אָז בָּאוּ אֲנָשִׁים לְיֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ שׁפילטוס רֶצַח מִסְפַּר יְהוּדִים מֵהַגָּלִיל בְּעֵת שֶׁהִקְרִיבוּ זִבְחִיםַבְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ.
בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ אֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ עַל הַגְּלִילִיִּים אֲשֶׁר פִּילָטוֹס עֵרֵב אֶת דָּמָם עִם זִבְחֵיהֶם.
Byli pak tu přítomní času toho někteří, vypravujíce jemu o Galilejských, kterýchž krev Pilát smísil s obětmi jejich.
Právě tehdy k němu přišli někteří se zprávou o Galilejcích, jejichž krev smísil Pilát s krví jejich obětí.
Παρῆσαν δέ τινες ἐν αὐτῷ τῷ καιρῷ ἀπαγγέλλοντες αὐτῷ περὶ τῶν Γαλιλαίων, ὧν τὸ αἷμα Πιλάτος ἔμιξεν μετὰ τῶν θυσιῶν αὐτῶν.
בּהַו דֵּין זַבנָא אֵתַו אנָשִׁין אֵמַרו לֵה עַל גּלִילָיֵא הָנֻון דּפִילַטָוס חלַט דֵּמהֻון עַם דֵּבחַיהֻון׃
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַאִם מִפְּנֵי שֶׁהַגְּלִילִיִּים הָאֵלֶּה סָבְלוּ זֹאת סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהֵם הָיוּ חוֹטְאִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִכָּל אַנְשֵׁי הַגָּלִיל?
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַאִם תַּחְשְׁבוּ כִּי-הַגְּלִילִים הָהֵם הָיוּ חַטָּאִים מִכָּל-יֹשְׁבֵי הַגָּלִיל אַחֲרֵי אֲשֶׁר-נָשְׂאוּ עֹנֶשׁ זֶה:
"הַאִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם נִרְצְחוּ מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ חוֹטְאִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי הַגָּלִיל?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ.
וְעָנָה וְאָמַר לָהֶם: סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהַגְּלִילִיִּים הַלָּלוּ הָיוּ חַטָּאִים יוֹתֵר מִכָּל הַגְּלִילִיִּים, שֶׁכָּךְ קָרָה לָהֶם?
I odpověděv Ježíš, řekl jim: Co mníte, že ti Galilejští byli větší hříšníci nežli všickni Galilejští, že takové věci trpěli?
On jim na to řekl: „Myslíte, že tito Galilejci byli větší hříšníci než ti ostatní, že to museli vytrpět? ([Jan 9:2])
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Δοκεῖτε ὅτι οἱ Γαλιλαῖοι οὗτοι ἁμαρτωλοὶ παρὰ πάντας τοὺς Γαλιλαίους ἐγένοντο, ὅτι τοιαῦτα πεπόνθασιν;
וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון סָברִין אנתֻּון דּהָלֵין גּלִילָיֵא חַטָיִין הוַו יַתִּיר מֵן כֻּלהֻון גּלִילָיֵא דּהָכַנָא הוָא אֵנֻון׃
לֹא! אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם. אַךְ אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כֻּלְכֶם תֹּאבְדוּ כְּמוֹתָם.
אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא-כֵן וְאִם אַתֶּם לֹא תָשׁוּבוּ כֻּלְכֶם כְּמוֺ-כֵן תֹּאבֵדוּ:
"וַדַּאי שֶׁלֹּא! אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְתַפְנוּ לֶאֱלֹהִים יִהְיֶה סוֹפְכֶם כְּמוֹ שֶׁלָּהֶם.
לֹא. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגַּם כֻּלְּכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ, כָּךְ תֹּאבְדוּ.
Nikoli, pravím vám. Nýbrž nebudete-li pokání činiti, všickni též zahynete.
Ne, pravím vám, ale nebudete-li činit pokání(k), všichni podobně zahynete. (k) neobrátíte-li se (tak i Lukáš 13:5)
Οὐχί, λέγω ὑμῖν· ἀλλ' ἐὰν μὴ μετανοῆτε, πάντες ὡσαύτως ἀπολεῖσθε.
לָא אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דָּאף כֻּלכֻון אֵלָא תּתֻובֻון הָכַנָא תִּאבדֻּון׃
אוֹ אוֹתָם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בַּשִּׁלֹחַ וַהֲרָגָם, הַסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהֵם הָיוּ אֲשֵׁמִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים הַגָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם?
אוֺ שְׁמֹנָה עָשָׂר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בִּשְׁלֹּחַ וָמֵתוּ הֲתַחְשְׁבוּ כִּי-אֲשֵׁמִים הָיוּ מִכָּל-ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם:
"וּמָה בְּנוֹגֵעַ לִשְׁמוֹנָה-עָשָׂר הָאֲנָשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ כְּשֶׁהִתְמוֹטֵט עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בְּשִׁלּוּחַ? הַאִם הֵם הָיוּ הַחוֹטְאִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בִּירוּשָׁלַיִם?
אוֹ הַשְּׁמוֹנָה-עָשָׂר הָהֵם שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם הַמִּגְדָּל בַּשִּׁילוֹחַ וְהָרַג אוֹתָם, סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהָיוּ חַטָּאִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים הַגָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם?
Aneb oněch osmnácte, na kteréž upadla věže v Siloe, a zbila je, zdali se domníváte, že by oni vinni byli nad všecky lidi, přebývající v Jeruzalémě?
Nebo myslíte, že oněch osmnáct, na které padla věž v Siloe a zabila je, byli větší viníci než ostatní obyvatelé Jeruzaléma? ([Lukáš 3:9])
Ἢ ἐκεῖνοι οἱ δέκα καὶ ὀκτώ, ἐφ' οὓς ἔπεσεν ὁ πύργος ἐν τῷ Σιλωὰμ καὶ ἀπέκτεινεν αὐτούς, δοκεῖτε ὅτι οὗτοι ὀφειλέται ἐγένοντο παρὰ πάντας ἀνθρώπους τοὺς κατοικοῦντας ἐν Ἱερουσαλήμ;
אַו הָנֻון תּמָנתַּעסַר דַּנפַל עלַיהֻון מַגדּלָא בּשִׁילֻוחָא וקַטֵל אֵנֻון סָברִין אנתֻּון דּחַטָיִין הוַו יַתִּיר מֵן כֻּלהֻון בּנַינָשָׁא דּעָמרִין בֻּאורִשׁלֵם׃
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא; אַךְ אִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כֻּלְּכֶם תֹּאבְדוּ כְּמוֹתָם."
אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא-כֵן וְאִם אַתֶּם לֹא תָשׁוּבוּ כֻּלְּכֶם כְּמוֺ-כֵן תֹּאבֵדוּ:
וַדַּאי שֶׁלֹּא! אֲבָל דְּעוּ לָכֶם שֶׁאִם לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה יִהְיֶה סוֹפְכֶם שֶׁלָּהֶם."
לֹא. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם לֹא תָּשׁוּבוּ, כֻּלְּכֶם כְּמוֹהֶם תֹּאבְדוּ.
Nikoli, pravím vám. Nýbrž nebudete-li pokání činiti, všickni též zahynete.
Ne, pravím vám, ale nebudete-li činit pokání, všichni právě tak zahynete.“
Οὐχί, λέγω ὑμῖν· ἀλλ' ἐὰν μὴ μετανοῆτε, πάντες ὁμοίως ἀπολεῖσθε.
לָא אָמַר אנָא לכֻון דֵּין דֵּאלָא תּתֻובֻון כֻּלכֻון אַכוָתהֻון תִּאבדֻּון סס׃
סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: "לְאִישׁ אֶחָד הָיְתָה תְּאֵנָה נְטוּעָה בְּכַרְמוֹ; פַּעַם בָּא לְחַפֵּשׂ בָּהּ פְּרִי וְלֹא מָצָא.
וַיִּשָׂא מְשָׁלוֺ וַיֹּאמֶר אִישׁ אֶחָד הָיָה אֲשֶׁר-לוֺ תְאֵנָה נְטוּעָה בְכַרְמוֺ וַיָּבֹא לְבַקֵּשׁ אֶת-פִּרְיָהּ וְלֹא מָצָא:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "אָדָם נֶטַע בְּגַנּוֹ עֵץ תְּאֵנָה, אוּלָם בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא לְחַפֵּשׂ תְּאֵנִים צִפְּתָה לוֹ אַכְזָבָה כִּי הָעֵץ לֹא נָשָׂא כָּל פְּרִי.
וְאָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: לְאִישׁ הָיְתָה תְּאֵנָה נְטוּעָה בְּכַרְמוֹ; וּבָא לְחַפֵּשׂ בָּהּ פְּרִי, וְלֹא מָצָא.
Pověděl pak toto podobenství: Člověk jeden měl strom fíkový štípený na vinici své. I přišel, hledaje ovoce na něm, ale nenalezl.
Potom jim pověděl toto podobenství: „Jeden člověk měl na své vinici fíkovník; přišel si pro jeho ovoce, ale nic na něm nenalezl. ([Matouš 21:19; Marek 11:13-Marek 11:14])
Ἔλεγεν δὲ ταύτην τὴν παραβολήν· Συκῆν εἶχέν τις ἐν τῷ ἀμπελῶνι αὐτοῦ πεφυτευμένην· καὶ ἦλθεν ζητῶν καρπὸν ἐν αὐτῇ, καὶ οὐχ εὗρεν.
וֵאמַר מַתלָא הָנָא תִּתָּא אִית הוָת לאנָשׁ דַּנצִיבָא בּכַרמֵה וֵאתָא בּעָא בָּה פִּארֵא ולָא אֵשׁכַּח׃
אָמַר אֶל הַכּוֹרֵם: 'הִנֵּה זֶה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲנִי בָּא לְחַפֵּשׂ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת וְלֹא מָצָאתִי. כְּרֹת אוֹתָהּ. לָמָּה לְהַנִּיחַ לָהּ גַּם לְדַלְדֵּל אֶת הַקַּרְקַע?'
וַיֹּאמֶר אֶל-הַכֹּרֵם הִנֵּה-זֶה שָׁלשׁ שָׁנִים בָּאתִי אֶל-הַתְּאֵנָה הַזֹּאת לְבַקֵּשׁ אֶת-פִּרְיָהּ וְלֹא מָצָאתִי כְּרֹת אֹתָהּ כִּי לָמָּה-זֶּה תַשְׁחִית אֶת-אַדְמָתִי:
לְבַסּוֹף אָמַר לְגַנָּן: 'חִכִּיתִי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְלֹא זָכִיתִי אַף בִּתְאֵנָה אַחַת! הָבָה נַעֲקֹר אֶת הָעֵץ וְנִטַּע אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ; חֶבֶל שֶׁיִּגְזֹל חֶלְקַת אֲדָמָה יְקָרָה.'
וְאָמַר לַכּוֹרֵם: הִנֵּה שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֲנִי בָּא וּמְחַפֵּשׂ פְּרִי בַּתְּאֵנָה הַזֹּאת, וְאֵינֶנִּי מוֹצֵא. כְּרֹת אוֹתָהּ; לָמָּה שֶׁתְּקַלְקֵל אֶת הָאֲדָמָה?
I řekl vinaři: Aj, po tři léta přicházím, hledaje ovoce na tom fíku, ale nenalézám. Vytniž jej. Proč i tu zemi darmo kazí?
Řekl vinaři: ‚Hle, už po tři léta přicházím pro ovoce z tohoto fíkovníku a nic nenalézám. Vytni jej! Proč má kazit i tu zem?‘
Εἶπεν δὲ πρὸς τὸν ἀμπελουργόν, Ἰδού, τρία ἔτη ἔρχομαι ζητῶν καρπὸν ἐν τῇ συκῇ ταύτῃ, καὶ οὐχ εὑρίσκω· ἔκκοψον αὐτήν· ἵνα τί καὶ τὴν γῆν καταργεῖ;
וֵאמַר לפַלָחָא הָא תּלָת שׁנִין אָתֵא אנָא בָּעֵא אנָא פִּארֵא בּתִתָּא הָדֵא ולָא מֵשׁכַּח אנָא פּסֻוקֵיה למָנָא מבַטלָא אַרעָא׃
הֵשִׁיב לוֹ הַכּוֹרֵם: 'אֲדוֹנִי, הַשְׁאֵר נָא אוֹתָהּ עוֹד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד שֶׁאֶעֱדֹר מִסָּבִיב וְאָשִׂים זֶבֶל;
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי הַנַּח לָהּ עוֺד הַשָּׁנָה הַזֹּאת עַד כִּי-אֶעְדֹּר וְאֶתֵּן דֹּמֶן מִסָּבִיב לָהּ:
"'חַכֵּה עוֹד שָׁנָה אַחַת, אֲדוֹנִי,' בִּקֵּשׁ הַגַּנָּן. 'אֲנִי אַקְדִּישׁ לַתְּאֵנָה תְּשׂוּמֶת לֵב מְיֻחֶדֶת, אֶעֱדֹר סְבִיבָהּ וַאֲזַבֵּל אֶת הָאֲדָמָה.
אָמַר לוֹ הַכּוֹרֵם: אֲדוֹנִי, הַנַּח לָהּ גַּם הַשָּׁנָה הַזֹּאת, עַד שֶׁאֲטַפֵּל בָּהּ וַאֲזַבֵּל אוֹתָהּ.
On pak odpověděv, řekl jemu: Pane, ponechejž ho i tohoto léta, ažť jej okopám a ohnojím,
On mu odpověděl: ‚Pane, ponech ho ještě tento rok, až jej okopám a pohnojím. ([2 Petrův 3:9 2 Petrův 3:15])
Ὁ δὲ ἀποκριθεὶς λέγει αὐτῷ, Κύριε, ἄφες αὐτὴν καὶ τοῦτο τὸ ἔτος, ἕως ὅτου σκάψω περὶ αὐτήν, καὶ βάλω κόπρια·
אָמַר לֵה פַּלָחָא מָרי שׁבֻוקֵיה אָף הָדֵא שַׁנתָּא עַד אֵפלחִיה וֵאזַבּלִיה׃
אוּלַי תִּתֵּן פְּרִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וְאִם לֹא, תִּכְרֹת אוֹתָהּ'."
אוּלַי תַּעֲשֶׂה פְרִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וְאִם-אַיִן תִּכְרֹת אֹתָהּ:
אִם הַתְּאֵנָה תִּשָּׂא פְּרִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה מָה טוֹב, וְאִם לֹא – אֶעֱקֹר אוֹתָהּ.'"
אוּלַי תַּעֲשֶׂה פְּרִי; וְאִם לָאו, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תִּכְרֹת אוֹתָהּ.
Zdali by nesl ovoce. Pakliť neponese, potom vytneš jej.
Snad příště ponese ovoce; jestliže ne, dáš jej porazit.‘„
κἂν μὲν ποιήσῃ καρπόν· εἰ δὲ μήγε, εἰς τὸ μέλλον ἐκκόψεις αὐτήν.
וֵאן עֵבדַּת פִּארֵא וֵאלָא למַנחַי תֵּפסקִיה סּ סּ׃
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִמֵּד בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת.
וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיְלַמֵּד בְּאַחַד בָּתֵּי-הַכְּנֵסֶת:
בְּשַׁבָּת אַחַת כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת,
כַּאֲשֶׁר לִמֵּד יֵשׁוּעַ בְּשַׁבָּת בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת,
Učil pak v jedné škole v sobotu.
V sobotu učil v jedné synagóze. ([Lukáš 6:6])
Ἦν δὲ διδάσκων ἐν μιᾷ τῶν συναγωγῶν ἐν τοῖς σάββασιν·
כַּד דֵּין מַלֵף יֵשֻׁוע בּשַׁבּתָא בַּחדָא מֵן כּנֻושָׁתָא׃
וְהִנֵּה הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה נְגוּעָה בְּרוּחַ־חֳלִי זֶה שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; כְּפוּפָה הָיְתָה וְלֹא יָכְלָה לִזְקֹף קוֹמָתָהּ.
וְשָׁם אִשָּׁה אֲשֶׁר כִּהֲתָה רוּחָהּ וַתֶּחֱלַשׁ זֶה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֶה שָׁנָה וְהִיא כְפוּפָה וְאֵין סוֺמֵךְ וְאֵין זֹקֵף לָהּ:
רָאָה אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת-מוּם בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הַגַּב שֶׁלָּהּ הָיָה כָּפוּף וְהִיא לֹא יָכְלָה לְהִזְדַּקֵּף.
הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אֲשֶׁר הָיְתָה לָהּ רוּחַ חֳלִי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וּכְפוּפָה הָיְתָה וְלֹא יָכְלָה לְהִזְדַּקֵּף כְּלָל.
A aj, byla tu žena, kteráž měla ducha nemoci osmnáct let, a byla sklíčena, a nijakž se nemohla zpřímiti.
Byla tam žena, která byla stižena nemocí(l) už osmnáct let: byla úplně sehnutá a nemohla se vůbec napřímit. (l) ř: měla ducha nemoci
καὶ ἰδού, γυνὴ ἦν πνεῦμα ἔχουσα ἀσθενείας ἔτη δέκα καὶ ὀκτώ, καὶ ἦν συγκύπτουσα, καὶ μὴ δυναμένη ἀνακύψαι εἰς τὸ παντελές.
אִית הוָת תַּמָן אַנתּתָא דִּאית הוָת לָה רֻוחָא דּכֻורהָנָא שׁנִין תּמָנַעֵסרֵא וַכפִיפָא הוָת ולָא מֵשׁכּחָא הוָת דּתֵתפּשֵׁט לַגמָר׃
כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ קָרָא לָהּ יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִשָּׁה, שֻׁחְרַרְתְּ מֵחָלְיֵךְ!"
וַיַּרְא אֹתָהּ יֵשׁוּעַ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה הִנֵּה חֻלַּצְתְּ מֵחָלְיֵךְ:
יֵשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: "אִשָּׁה, הָרַפַּאי מִמַּחֲלָתְךָ!"
רָאָה אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ, וְקָרָא לָהּ וְאָמַר לָהּ: אִשָּׁה, שֻׁחְרַרְתְּ מֵחָלְיֵךְ.
A uzřev ji Ježíš, zavolal jí k sobě, a řekl jí: Ženo, zproštěna jsi od nemoci své.
Když ji Ježíš spatřil, zavolal ji a řekl: „Ženo, jsi zproštěna své nemoci“ a vložil na ni ruce;
Ἰδὼν δὲ αὐτὴν ὁ Ἰησοῦς προσεφώνησεν, καὶ εἶπεν αὐτῇ, Γύναι, ἀπολέλυσαι τῆς ἀσθενείας σου.
חזָה דֵּין יֵשֻׁוע וַקרָה וֵאמַר לָה אַנתּתָא שַׁריַתּי מֵן כֻּורהָנֵכי׃
הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלֶיהָ וּמִיָּד זָקְפָה קוֹמָתָהּ וְשִׁבְּחָה אֶת הָאֱלֹהִים.
וַיָּשֶׂם אֶת-יָדָיו עָלֶיהָ וַתְּמַהֵר וַתַּעֲמֹד בִּמְלֹא קוֺמָתָה וַתִּתֵּן כָּבוֺד לֵאלֹהִים:
הוּא נָגַע בָּהּ, וְהִיא מִיָּד הִזְדַּקְּפָה וְהֵחֵלָּה לְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים.
וְשָׂם אֶת יָדוֹ עָלֶיהָ, וּמִיָּד הִזְדַּקְּפָה וְשִׁבְּחָה אֶת הָאֱלֹהִים.
I vložil na ni ruce, a i hned zdvihla se, a velebila Boha.
ona se ihned vzpřímila a velebila Boha. ([Lukáš 6:10 Lukáš 14:4])
Καὶ ἐπέθηκεν αὐτῇ τὰς χεῖρας· καὶ παραχρῆμα ἀνωρθώθη, καὶ ἐδόξαζεν τὸν θεόν.
וסָם אִידֵה עלֵיה ומֵחדָא אֵתפַּשׁטַת ושַׁבּחַת לַאלָהָא׃
אֲבָל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת נִתְמַלֵּא כַּעַס עַל שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא בְּשַׁבָּת. הוּא פָּנָה אֶל הַקָּהָל וְאָמַר: "יֵשׁ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמִּן הַדִּין לַעֲבֹד בָּהֶם. עַל כֵּן בּוֹאוּ וְהֵרָפְאוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת."
אַךְ רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֵסֶת חָרָה-לוֺ כִּי רִפָּא יֵשׁוּעַ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה כָל-מְלָאכָה בָּאֵלֶּה בֹּאוּ וְהֵרָפְאוּ וְלֹא בְּיוֺם הַשַּׁבָּת:
רֹאשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת כָּעַס מְאוֹד עַל שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא אֶת הָאִשָּׁה בְּשַׁבָּת. "שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ נוֹעֲדוּ לַעֲבוֹדָה!" קָרָא בְּזַעַם אֶל הַקָּהָל. "בּוֹאוּ לְהֵרָפֵא בִּימֵי חוֹל וְלֹא בְּשַׁבָּת!"
עָנָה רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּהִתְרַגְּזוֹ עַל שֶׁיֵּשׁוּעַ רִפֵּא בְּשַׁבָּת, וְאָמַר לַקָּהָל: שִׁשָּׁה יָמִים הֵם אֲשֶׁר רָאוּי לַעֲבֹד בָּהֶם; בָּהֶם בּוֹאוּ וְהֵרָפְאוּ, וְלֹא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
Tedy kníže školní odpověděv, hněvaje se proto, že v den sobotní uzdravoval Ježíš, řekl zástupu: Šest dní jest, v nichž náleží dělati; protož v těch přicházejíce, buďte uzdravováni, a ne v den sobotní.
Avšak představený synagógy, pobouřen tím, že Ježíš uzdravuje v sobotu, řekl zástupu: „Je šest dní, kdy se má pracovat; v těch tedy přicházejte, abyste byli uzdravováni, a ne v den sobotní.“ ([Lukáš 6:7; Jan 5:10])
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἀρχισυνάγωγος, ἀγανακτῶν ὅτι τῷ σαββάτῳ ἐθεράπευσεν ὁ Ἰησοῦς, ἔλεγεν τῷ ὄχλῳ, Ἓξ ἡμέραι εἰσὶν ἐν αἷς δεῖ ἐργάζεσθαι· ἐν ταύταις οὖν ἐρχόμενοι θεραπεύεσθε, καὶ μὴ τῇ ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου.
ענָא דֵּין רַבּ כּנֻושׁתָּא כַּד מֵתחַמַת עַל דַּאסִי בּשַׁבּתָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לכֵנשֵׁא שׁתָּא אֵנֻון יַומִין דַּבהֻון וָלֵא למֵפלַח בּהֻון הוַיתֻּון אָתֵין מֵתַאסֵין ולָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא׃ ס
אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "צְבוּעִים! הַאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם אֵינֶנּוּ מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶת שׁוֹרוֹ אוֹ חֲמוֹרוֹ מִן הָאֵבוּס וּמוֹלִיךְ אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם?
וַיַּעַן הָאָדוֺן וַיֹּאמֶר אֵלָיו חֲנֵפִים הֲלֹא אִישׁ אִישׁ מִכֶּם יַתִּיר אֶת-שׁוֺרוֺ וְאֶת חֲמֹרוֺ מִן-הָאֵבוּס וְיוֺלִיכֶנּוּ לְהַשְׁקֹתוֺ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת:
"צָבוּעַ שֶׁכָּמוֹךְ!" הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן. "אַתֶּם כֻּלָּם, הַאִם אֵינְכֶם מַתִּירִים אֶת הַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּכֶם וּמוֹלִיכִים אוֹתָם אֶל הַשֹּׁקֶת בְּשַׁבָּת לִשְׁתּוֹת מַיִם?
אַךְ יֵשׁוּעַ עָנָה וְאָמַר לוֹ: צָבוּעַ, הַאֵין כָּל אֶחָד מִכֶּם מַתִּיר בְּשַׁבָּת אֶת שׁוֹרוֹ אוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ מִן הָאֵבוּס וְהוֹלֵךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ?
I odpověděv jemu Pán, řekl: Pokrytče, zdali jeden každý z vás v sobotu neodvazuje vola svého neb osla od jeslí, a nevodí napájeti?
Na to Pán odpověděl: „Pokrytci! Neodvazuje každý z vás v sobotu vola nebo osla od žlabu a nevede ho napájet? ([Lukáš 14:5])
Ἀπεκρίθη οὖν αὐτῷ ὁ κύριος, καὶ εἶπεν, Ὑποκριταί, ἕκαστος ὑμῶν τῷ σαββάτῳ οὐ λύει τὸν βοῦν αὐτοῦ ἢ τὸν ὄνον ἀπὸ τῆς φάτνης, καὶ ἀπαγαγὼν ποτίζει;
יֵשֻׁוע דֵּין ענָא וֵאמַר לֵה נָסֵב בַּאפֵּא חַד חַד מֵנכֻון בּשַׁבּתָא לָא שָׁרֵא תַּורֵה אַו חמָרֵה מֵן אֻוריָא וָאזֵל מַשׁקֵא׃
וְאִשָּׁה זֹאת, בַּת אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הַשָֹטָן כָּבַל אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַאִם לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתִּיר אוֹתָהּ מִן הַכֶּבֶל הַזֶּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?"
וּבַת-אַבְרָהָם זֹאת אֲשֶׁר אָסַר אֹתָהּ הַָּׂטָן זֶה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֶה שָׁנָה לֹא תֻתַּר מֵאֲסוּרֶיהָ בְּיוֺם הַשַּׁבָּת:
וְהַאִם אָסוּר לִי, רַק מִשּׁוּם שֶׁשָּׁבַת הַיּוֹם, לְהַתִּיר אִשָּׁה זֹאת, יְהוּדִיָּה, מִכַּבְלֵי הַשָּׂטָן שֶׁאָסַר אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנִים?"
וְזוֹ אֲשֶׁר בַּת אַבְרָהָם הִיא וְהַמְקַטְרֵג כָּבַל אוֹתָהּ -- הִנֵּה שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַאִם לֹא מִן הָרָאוּי שֶׁתֻּתַּר מִן הַכֶּבֶל הַזֶּה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?
Tato pak dcera Abrahamova, kterouž byl svázal satan, aj, již osmnácte let, což neměla býti rozvázána z svazku tohoto v den sobotní?
A tato žena, dcera Abrahamova, kterou držel satan spoutanou po osmnáct let, neměla být vysvobozena z těchto pout v den sobotní?“ ([Lukáš 19:9])
Ταύτην δέ, θυγατέρα Ἀβραὰμ οὖσαν, ἣν ἔδησεν ὁ Σατανᾶς, ἰδού, δέκα καὶ ὀκτὼ ἔτη, οὐκ ἔδει λυθῆναι ἀπὸ τοῦ δεσμοῦ τούτου τῇ ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου;
הָדֵא דֵּין דּבַרתֵה הִי דַּאברָהָם וַאסרָה אָכֵלקַרצָא הָא תּמָנַעֵסרֵא שׁנִין לָא וָלֵא הוָא דּתֵשׁתּרֵא מֵן הָנָא אַסֻוריָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא׃
כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל הַמִּתְנַגְּדִים לוֹ, וְכָל הַקָּהָל שָׂמַח עַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה.
וּמִדֵּי דַבְּרוֺ כָזֹאת חָפְרוּ כָּל-מִתְקוֺמְמָיו וַיִּשְׂמַח כָּל-הָעָם עַל-כָּל-הַגְּדֹלוֺת אֲשֶׁר עָשְׂתָה יָדוֺ:
דְּבָרָיו בִּיְּשׁוּ אֶת מִתְנַגְּדָיו וְאִלּוּ כָּל הָעָם שָׂמֵחַ עַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁחוֹלֵל.
וְכַאֲשֶׁר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ נֶגְדּוֹ; וְכָל הָעָם שָׂמַח עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל-יָדוֹ.
A když on to pověděl, zastyděli se všickni protivníci jeho, ale všecken lid radoval se ze všech těch slavných skutků, kteříž se dáli od něho.
Těmito slovy byli všichni jeho protivníci zahanbeni, ale celý zástup se radoval nad podivuhodnými činy, které Ježíš konal.
Καὶ ταῦτα λέγοντος αὐτοῦ, κατῃσχύνοντο πάντες οἱ ἀντικείμενοι αὐτῷ· καὶ πᾶς ὁ ὄχλος ἔχαιρεν ἐπὶ πᾶσιν τοῖς ἐνδόξοις τοῖς γινομένοις ὑπ' αὐτοῦ.
וכַד הָלֵין אָמַר הוָא בָּהתִּין הוַו כֻּלהֻון אַילֵין דּקָימִין הוַו לקֻובלֵה וכֻלֵה עַמָא חָדֵא הוָא בּכֻלהֵין תּמִיהָתָא דּהָויָן הוַי בִּאידֵה׃ ס
אָז אָמַר: "לְמַה דּוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאֶל מָה אֲדַמֶּה אוֹתָהּ?
וַיֹּאמֶר מַה-דְּמוּת לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּמָה אַשְׁוֶה לָהּ:
יֵשׁוּעַ חָזַר וְלִמֵּד אֶת הָעָם עַל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים: "כֵּיצַד אֹכֶל לְתָאֵר לָכֶם אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, לָמָּה הִיא דּוֹמָה?
אָמַר יֵשׁוּעַ: לְמַה דּוֹמָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? וּלְמָה אֲדַמֶּה אוֹתָהּ?
I řekl: Čemu podobno jest království Boží, a k čemu je přirovnám?
Řekl: „Čemu se podobá Boží království a k čemu je přirovnávám? ([Matouš 13:31-Matouš 13:32; Marek 4:30-Marek 4:32])
Ἔλεγεν δέ, Τίνι ὁμοία ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ; Καὶ τίνι ὁμοιώσω αὐτήν;
אֵמַר הוָא דֵּין יֵשֻׁוע למָנָא דָּמיָא מַלכֻּותָא דַּאלָהָא וַלמָנָא אֵדַּמִיה׃
דּוֹמָה הִיא לְגַרְגִּיר שֶׁל חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וְזָרַע אוֹתוֹ בְּגַנּוֹ. הַגַּרְגִּיר צָמַח וְהָיָה לְעֵץ וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם קִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו."
דִּמְיוֺנָהּ כְּגַרְגַּר חַרְדָּל אֲשֶׁר לָקַח אִישׁ וַיִּתְּנֵהוּ בְגַנּוֺ וַיִּצְמַח וַיְהִי לְעֵץ גָּדוֺל עַד-אֲשֶׁר עוֺף הַשָּׁמַיִם קִנְּנוּ בַּעֲנָפָיו:
מַלְכוּת הָאֱלֹהִים דּוֹמָה לְגַרְגֵּר זָעִיר שֶׁל צֶמַח הַחַרְדָּל אֲשֶׁר נִזְרַע בַּגִּנָּה. כַּעֲבֹר זְמַן מָה גָּדַל הַגַּרְגֵּר הַזָּעִיר וְהוֹפֵךְ לְעֵץ, וְהַצִּפּוֹרִים בּוֹנוֹת קֵן בֵּין עֲנָפָיו.
דּוֹמָה הִיא לְגַרְגִּיר חַרְדָּל אֲשֶׁר לְקָחוֹ אִישׁ וֶהֱטִילוֹ בְּגַנּוֹ, וְצָמַח וְהָיָה לְעֵץ גָּדוֹל, וְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנֵּן בַּעֲנָפָיו.
Podobno jest zrnu horčičnému, kteréž vzav člověk, uvrhl do zahrady své. I rostlo, a učiněno jest v strom veliký, a ptactvo nebeské hnízda sobě dělali na ratolestech jeho.
Je jako hořčičné zrno, které člověk zasel do své zahrady; vyrostlo, je z něho(m) strom a ptáci se uhnízdili v jeho větvích.“ (m) var: + veliký ([Ezechiel 17:23 Ezechiel 31:6; Daniel 4:9 Daniel 4:18])
Ὁμοία ἐστὶν κόκκῳ σινάπεως, ὃν λαβὼν ἄνθρωπος ἔβαλεν εἰς κῆπον ἑαυτοῦ· καὶ ηὔξησεν, καὶ ἐγένετο εἰς δένδρον μέγα, καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατεσκήνωσεν ἐν τοῖς κλάδοις αὐτοῦ.
דָּמיָא לַפרֵדּתָּא דּחַרדּלָא הָי דַּנסַב גַּברָא אַרמיָה בּגַנתֵה וַרבָת וַהוָת אִילָנָא רַבָּא ופָרַחתָא דַּשׁמַיָא אַקנַת בּסַוכֵּיה׃ ס
וְעוֹד אָמַר: "אֶל מָה אֲדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים?
וַיּוֺסֶף וַיֹּאמַר מַה-דְּמוּת לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
מַלְכוּת הָאֱלֹהִים דּוֹמָה לְשֶׁמָּרִים בַּבָּצֵק – מְעַט הַשְּׁמָרִים מַחֲמִיצִים אֶת הַבָּצֵק כֻּלּוֹ."
שׁוּב אָמַר יֵשׁוּעַ: לְמָה אֲדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים?
A opět řekl: K čemu připodobním království Boží?
A dále řekl: „K čemu přirovnám Boží království? ([Matouš 13:33; 1 Korintským 5:6; Galatským 5:9])
Πάλιν εἶπεν, Τίνι ὁμοιώσω τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ;
תֻּוב אֵמַר יֵשֻׁוע למָנָא אֵדַּמִיה למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃
דּוֹמָה הִיא לִשְׂאוֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בְּעֶשְׂרִים קִילוֹגְרַם קֶמַח עַד שֶׁהֶחְמִיץ כֻּלּוֹ."
דִּמְיוֺנָהּ כִּשְׂאֹר אֲשֶׁר לָקְחָה אִשָּׁה וַתָּלָשׁ בִּשְׁלשׁ סְאִים קֶמַח עַד-אֲשֶׁר חָמְצָה כָּל-הָעֲרִיסָה:
Luke-13-21
דּוֹמָה הִיא לִשְׂאוֹר שֶׁלָּקְחָה אִשָּׁה וְטָמְנָה אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח, עַד שֶׁהֶחֱמִיץ כֻּלּוֹ.
Podobno jest kvasu, kterýž vzavši žena, zadělala ve třech měřicích mouky, až zkysalo všecko.
Je jako kvas, který žena vmísí(n) do tří měřic mouky, až se všecko prokvasí.“ (n) ř: skryje
Ὁμοία ἐστὶν ζύμῃ, ἣν λαβοῦσα γυνὴ ἐνέκρυψεν εἰς ἀλεύρου σάτα τρία, ἕως οὗ ἐζυμώθη ὅλον.
דָּמיָא לַחמִירָא דּנֵסבַּת אַנתּתָא טֵמרַת בּקַמחָא דַּתלָת סָאִין עדַמָא דּכֻלֵה חמַע סס׃
הוּא עָבַר בְּעָרִים וּבִכְפָרִים וְלִמֵּד כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם.
וַיַעֲבֹר דֶּרֶךְ עָרִים וּכְפָרִים עָבוֺר וְלַמֵּד וְנָסוֺעַ יְרוּשָׁלָיְמָה:
בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם עָבַר יֵשׁוּעַ מֵעִיר לָעִיר וּמִכְּפַר לַכְּפָר וְלִמֵּד אֶת הָאֲנָשִׁים.
וְהוּא עָבַר בַּכְּפָרִים וּבֶעָרִים כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד וְהוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם.
I chodil po městech a městečkách, uče, bera se do Jeruzaléma.
Ježíš procházel městy i vesnicemi, učil a přitom stále směřoval k Jeruzalému.
Καὶ διεπορεύετο κατὰ πόλεις καὶ κώμας διδάσκων, καὶ πορείαν ποιούμενος εἰς Ἱερουσαλήμ.
ורָדֵא הוָא בּקֻוריָא ובַמדִינָתָא כַּד מַלֵף וָאזֵל לֻאורִשׁלֵם׃ ס
וְהִנֵּה מִישֶׁהוּ שָׁאַל אוֹתוֹ: "אֲדוֹנִי, הַאִם מְעַטִּים הַנּוֹשָׁעִים?"
וַיִּשְׁאָלֵהוּ אִישׁ לֵאמֹר אֲדֹנִי הֲרַק מְתֵי מִסְפָּר יִוָּשֵׁעוּ:
פַּעַם שָׁאַל מִישֶׁהוּ אֶת יֵשׁוּעַ: "אָדוֹן, הַאִם יִוָּשְׁעוּ רַק אֲנָשִׁים מְעַטִּים?"
שָׁאַל אוֹתוֹ אִישׁ: הַאִם מְעַטִּים הֵם הַנּוֹשָׁעִים?
I řekl jemu jeden: Pane, co nemnozí jsou ti, kteří spaseni býti mají? On pak řekl jim:
Kdosi mu řekl: „Pane, je opravdu málo těch, kteří budou spaseni(o)?“ On jim odpověděl: (o) zachráněni ([Lukáš 18:26 Matouš 7:13-Matouš 7:14])
Εἶπεν δέ τις αὐτῷ, Κύριε, εἰ ὀλίγοι οἱ σῳζόμενοι; Ὁ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς,
שַׁאלֵה דֵּין אנָשׁ דֵּאן זעֻורִין אֵנֻון אַילֵין דּחָאֵין׃ ס
הֵשִׁיב לָהֶם: "הִתְאַמְּצוּ לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַצַּר כִּי רַבִּים, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, יִרְצוּ לְהִכָּנֵס וְלֹא יוּכְלוּ.
וַיֹּאמֵר אֲלֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ לָבֹא בַּשַּׁעַר הַצָּר כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם רַבִּים יְבַקְשׁוּ וְלֹא יוּכְלוּ לָבֹא:
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "הוֹאִיל וְשַׁעַר הַכְּנִיסָה צַר מְאוֹד, עֲלֵיכֶם לְהִתְאַמֵּץ מְאוֹד כְּדֵי לְהִכָּנֵס דַּרְכּוֹ.דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים יִרְצוּ לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר, אֲבָל הֵם לֹא יוּכְלוּ; לְאַחַר שֶׁבְּעַל-הַבַּיִת יְנַעֲלֵאַת הַשַּׁעַר יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי. גַּם אִם תַּעַמְדוּ בַּחוּץ, תִּדְפְּקוּ עַל הַשַּׁעַר וְתִתְחַנְּנוּ: 'אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַחְלֵנוּ בְּבַקָּשָׁה.' הוּא יַעֲנֶה לָכֶם: 'אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶם כְּלָל, מֵאֵיפֹה אַתֶּם?'
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: הִתְאַמְּצוּ לְהִכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַצַּר, כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, רַבִּים יְבַקְּשׁוּ לְהִכָּנֵס וְלֹא יוּכְלוּ.
Snažujte se vcházeti těsnou branou; neboť (pravím vám), mnozí usilovati budou vjíti, ale nebudou moci.
“Snažte se vejít úzkými dveřmi, neboť mnozí, pravím vám, se budou snažit vejít, ale nebudou schopni.
Ἀγωνίζεσθε εἰσελθεῖν διὰ τῆς στενῆς πύλης· ὅτι πολλοί, λέγω ὑμῖν, ζητήσουσιν εἰσελθεῖν, καὶ οὐκ ἰσχύσουσιν.
יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר להֻון אֵתכַּתּשׁו למֵעַל בּתַרעָא אַלִיצָא אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּסַגִּיֵאא נֵבעֻון למֵעַל ולָא נֵשׁכּחֻון׃
לְאַחַר שֶׁיָּקוּם בַּעַל הַבַּיִת וְיִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת תַּתְחִילוּ לַעֲמֹד בַּחוּץ וְלִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת וְתֹאמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ!' אַךְ הוּא יַעֲנֶה וְיֹאמַר לָכֶם, 'אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶם, מֵאַיִן אַתֶּם?'
בָּעֵת הַהִיא אֲשֶׁר יָקוּם אֲדֹנֵי הַבַּיִת וְסָגַר אֶת-הַדָּלֶת וְאַתֶּם תָּבֹאוּ וְתַעַמְדוּ מִחוּץ מִתְדַּפְּקִים עַל-הַדֶּלֶת לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ פְּתַח-לָנוּ וְהוּא יַעֲנֶה וְיֹאמַר לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם אֵי-מִזֶּה אַתֶּם:
Luke-13-25
מִן הַשָּׁעָה שֶׁיָּקוּם בַּעַל-הַבַּיִת וְיִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר, תַּעַמְדוּ בַּחוּץ וְתִדְפְּקוּ עַל הַשַּׁעַר וְתַתְחִילוּ לוֹמַר, אֲדוֹנֵינוּ, אֲדוֹנֵינוּ, פְּתַח לָנוּ. וְיַעֲנֶה הוּא וְיֹאמַר לָכֶם, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם.
Když vstane hospodář, a zavře dvéře, a počnete vně státi a tlouci na dvéře, řkouce: Pane, Pane, otevři nám, a on odpovídaje, díť vám: Neznám vás, odkud jste:
Jakmile už jednou hospodář vstane a zavře dveře a vy zůstanete venku, začnete tlouci na dveře a volat ‚Pane, otevři nám‘, tu on vám odpoví: ‚Neznám vás, odkud jste!‘ ([Matouš 7:21-Matouš 7:23 Matouš 25:10-Matouš 25:12])
Ἀφ' οὗ ἂν ἐγερθῇ ὁ οἰκοδεσπότης καὶ ἀποκλείσῃ τὴν θύραν, καὶ ἄρξησθε ἔξω ἑστάναι καὶ κρούειν τὴν θύραν, λέγοντες, Κύριε, κύριε, ἄνοιξον ἡμῖν· καὶ ἀποκριθεὶς ἐρεῖ ὑμῖν, Οὐκ οἶδα ὑμᾶς, πόθεν ἐστέ·
מֵן שָׁעתָא דַּנקֻום מָרֵא בַּיתָּא ונֵאחֻוד תַּרעָא ותֵהוֻון קָימִין לבַר ונָקשִׁין בּתַרעָא וַתשַׁרֻון למִאמַר מָרַן מָרַן פּתַח לַן ונֵענֵא הֻו ונִאמַר אָמַר אנָא לכֻון דּלָא יָדַע אנָא לכֻון אַימֵכָּא אַנתֻּון׃
אָז תַּתְחִילוּ לוֹמַר, 'אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךָ וּבִרְחוֹבוֹתֵינוּ לִמַּדְתָּ!'
אָז תָּחֵלּוּ לֵאמֹר הֲלֹא אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ לְפָנֶיךׇ וּבִרְחֹבֹתֵינוּ הוֺרֵיתָ לָּנוּ תּוֺרָה:
"'אֲבָל אָכַלְנוּ וּשְׁתֵּינוּ אִתְּךָ וְאַף לִמַּדְתָּ בָּרְחוֹב שֶׁלָּנוּ,' תַּגִּידוּ.
וְתַתְחִילוּ לוֹמַר, לְפָנֶיךָ אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, וּבִרְחוֹבוֹתֵינוּ לִמַּדְתָּ.
Tedy počnete říci: Jídali jsme a píjeli před tebou, a na ulicech našich jsi učíval.
Pak budete říkat: ‚Jedli jsme s tebou i pili a na našich ulicích jsi učil!‘
τότε ἄρξεσθε λέγειν, Ἐφάγομεν ἐνώπιόν σου καὶ ἐπίομεν, καὶ ἐν ταῖς πλατείαις ἡμῶν ἐδίδαξας.
וַתשַׁרֻון למִאמַר קדָמַיךְּ אֵכַלן וֵאשׁתִּין וַבשֻׁוקַין אַלֵפתּ׃
וְהוּא יֹאמַר לָכֶם, 'אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם, סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל עוֹשֵׂי רֶשַׁע!'
וְהוּא יַעֲנֶה הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא יָדַעְתִּי אֵי-מִזֶּה אַתֶּם סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:
וְהוּא יָשִׁיב: 'אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּיר אֶתְכֶם. הִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן, רְשָׁעִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם!'
וְיֹאמַר לָכֶם, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מֵאַיִן אַתֶּם; סוּרוּ מִמֶּנִּי, פּוֹעֲלֵי אָוֶן.
I dí: Pravím vám, neznám vás, odkud jste. Odejdětež ode mne všickni činitelé nepravosti.
On však vám odpoví: ‚Neznám vás, odkud jste. Odstupte ode mne všichni, kdo se dopouštíte bezpráví.‘ ([Žalmy 6:9])
Καὶ ἐρεῖ, Λέγω ὑμῖν, οὐκ οἶδα ὑμᾶς πόθεν ἐστέ· ἀπόστητε ἀπ' ἐμοῦ πάντες οἱ ἐργάται τῆς ἀδικίας.
ונִאמַר לכֻון דּלָא יָדַע אנָא לכֻון אַימֵכָּא אַנתֻּון פּרֻוקו לכֻון מֵני פָּלחַי שֻׁוקרָא׃ ס
שָׁם יִהְיוּ הַיְּלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם, כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם מְגֹרָשִׁים הַחוּצָה.
וְאָז יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם כִּי תִרְאוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל-הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאַתֶּם נִדָּחִים תִּהְיוּ מִחוּץ:
"אַתֶּם תִּהְיוּ מִחוּץ לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּכִי וַחֲרִיקַת שִׁנַּיִם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב וְכָל הַנְּבִיאִים.
שָׁם יִהְיֶה בְּכִי וַחֲרוֹק שִׁנַּיִם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת כָּל הַנְּבִיאִים בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ אַתֶּם תִּהְיוּ מְגֹרָשִׁים הַחוּצָה.
Tamť bude pláč a škřipení zubů, když uzříte Abrahama, a Izáka, a Jákoba, a všecky proroky v království Božím, sami pak sebe vyhnané ven.
Tam bude pláč a skřípění zubů, až spatříte Abrahama, Izáka a Jákoba i všechny proroky v Božím království, a vy budete vyvrženi ven. ([Matouš 8:11-Matouš 8:12 Matouš 22:13-Matouš 22:14])
Ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων, ὅταν ὄψησθε Ἀβραὰμ καὶ Ἰσαὰκ καὶ Ἰακὼβ καὶ πάντας τοὺς προφήτας ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ, ὑμᾶς δὲ ἐκβαλλομένους ἔξω.
תַּמָן נֵהוֵא בֵּכיָא וחֻורָק שֵׁנֵא כַּד תֵּחזֻון לַאברָהָם ולִאיסחָק וַליַעקֻוב וַלכֻלהֻון נבִיֵא בּמַלכֻּותָא דַּאלָהָא אַנתֻּון דֵּין תֵּהוֻון מַפּקִין לבַר׃
וְיָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם, וְיָסֵבּוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וּמִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וּמִצָּפוֺן וּמִיָּם יָבֹאוּ וְיֵשְׁבוּ עִמָּם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
מִכָּל קְצָווֹת תֵּבֵל יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וְיָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וּמִדָּרוֹם וּמִצָּפוֹן וְיָסֵבּוּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
I přijdouť od východu, a od západu, a od půlnoci, i od poledne, a budou stoliti v království Božím.
A přijdou od východu i západu, od severu i jihu, a budou stolovat v Božím království. ([Žalmy 107:3])
Καὶ ἥξουσιν ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ δυσμῶν, καὶ βορρᾶ καὶ νότου, καὶ ἀνακλιθήσονται ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ.
ונִאתֻון מֵן מַדנחָא ומֵן מַערבָא ומֵן תַּימנָא ומֵן גַּרביָא ונֵסתַּמכֻּון בּמַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃ ס
וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ רִאשׁוֹנִים וְרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים."
וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ רִאשֹׁנִים וְרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אַחֲרֹנִים:
דְּעוּ לָכֶם כִּי יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁעַתָּה נֶחֱשָׁבִים נְחוּתִים, אוּלָם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים הֵם יִהְיוּ גְּדוֹלִים. לְעֻמָּתָם יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁעַתָּה הֵם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים, אוּלָם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים יִהְיוּ קְטַנִּים וְלֹא חֲשׁוּבִים."
וְהִנֵּה יֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ רִאשׁוֹנִים, וְיֵשׁ רִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרוֹנִים.
A aj, jsouť poslední, kteříž budou první, a jsou první, kteříž budou poslední.
Hle, jsou poslední, kteří budou první, a jsou první, kteří budou poslední.“ ([Matouš 19:30 Matouš 20:16; Marek 10:31])
Καὶ ἰδού, εἰσὶν ἔσχατοι οἳ ἔσονται πρῶτοι, καὶ εἰσὶν πρῶτοι οἳ ἔσονται ἔσχατοι.
והָא אִית אחרָיֵא דּנֵהוֻון קַדמָיֵא וִאית קַדמָיֵא דּנֵהוֻון אחרָיֵא׃ ס
אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ כַּמָּה פְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: "צֵא וְלֵךְ מִכָּאן, כִּי הוֹרְדוֹס רוֹצֶה לְהָרְגְךָ."
בַּשָּׁעָה הַהִיא בָּאוּ מִקְצוֺת הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו צֵא וְלֵךְ מִזֶּה כִּי הוֺרְדוֺס מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֶךׇ:
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ פְּרוּשִׁים אֲחָדִים אֶל יֵשׁוּעַ וְהִזְהִירוּ אוֹתוֹ: "הַמֶּלֶךְ הוֹרְדּוֹס רוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתְךָ! אִם בִּרְצוֹנְךָ לִחְיוֹת, בָּרַח מִכָּאן!"
בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגְּשׁוּ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: צֵא וְלֵךְ לְךָ מִכָּאן, כִּי הוֹרְדוֹס רוֹצֶה לְהָרְגְךָ.
A v ten den přistoupili někteří z farizeů, řkouce jemu: Vyjdi, a odejdi odsud, nebo Heródes chce tě zamordovati.
V tu chvíli přišli někteří farizeové a řekli mu: „Rychle odtud odejdi, protože Herodes tě chce zabít.“
Ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρα προσῆλθόν τινες Φαρισαῖοι, λέγοντες αὐτῷ, Ἔξελθε καὶ πορεύου ἐντεῦθεν, ὅτι Ἡρῴδης θέλει σε ἀποκτεῖναι.
בֵּה בּהַו יַומָא קרֵבו אנָשָׁא מֵן פּרִישֵׁא וָאמרִין לֵה פֻּוק זֵל לָך מֵכָּא מֵטֻל דּהֵרָודֵס צָבֵא למֵקטלָך׃
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "לְכוּ וְאִמְרוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה: 'הִנְנִי מְגָרֵשׁ שֵׁדִים וּפוֹעֵל רְפוּאוֹת הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַגִּיעַ עַד תַּכְלִית.'
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה הִנְנִי מְגָרֵשׁ רוּחוֺת רָעוֺת וְרֹפֵא חוֺלִים הַיּוֺם וּבְיוֺם מָחָר וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי אָבֹא עַד-קִצִּי:
יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב לָהֶם: "לְכוּ וְאָמְרוּ לְשׁוּעָל הַזֶּה שֶׁאַמְשִׁיךְ לְגָרֵשׁ שֵׁדִים וּלְרַפֵּא אֶת הַחוֹלִים הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַשְׁלִים אֶת מְשִׂימָתִי.
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לְכוּ אִמְרוּ לַשּׁוּעָל הַזֶּה, הִנֵּה מְגָרֵשׁ אֲנִי שֵׁדִים וּפוֹעֵל רְפוּאוֹת הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אֻשְׁלַם.
I řekl jim: Jdouce, povězte lišce té: Aj, vymítám ďábly, a uzdravuji dnes a zítra, a třetího dne dokonám.
On jim řekl: „Jděte a vyřiďte té lišce: Hle, já vyháním démony a uzdravuji dnes i zítra, a třetího dne dojdu svého cíle(p). (p) dokonám ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 9:44 Lukáš 17:25; Lukáš 18:31-Lukáš 18:Lukáš 18:33])
Καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες εἴπατε τῇ ἀλώπεκι ταύτῃ, Ἰδού, ἐκβάλλω δαιμόνια καὶ ἰάσεις ἐπιτελῶ σήμερον καὶ αὔριον, καὶ τῇ τρίτῃ τελειοῦμαι.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע זֵלו אֵמַרו לתַעלָא הָנָא דּהָא מַפֵּק אנָא שִׁאדֵא וָאסוָתָא עָבֵד אנָא יַומָנָא וַמחָר וַליַומָא דַּתלָתָא מֵשׁתַּמלֵא אנָא׃
וְאוּלָם עָלַי לְהַמְשִׁיךְ וְלָלֶכֶת הַיּוֹם וּמָחָר וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּסָּפֶה נָבִיא מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.
אַךְ הָלוֺךְ אֵלֵךְ הַיּוֺם וּלְיוֺם מָחָר וּלְיוֺם הַבָּא אַחֲרָיו כִי כֵן לֹא-יֵעָשֶׂה כִּי נָבִיא יֹאבַד מִחוּץ לִירוּשָׁלָיִם:
כֵּן, עָלַי לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵי הַיּוֹם, מָחָר וּמָחֳרָתַיִם, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁנָּבִיא אֱלֹהִים יֵהָרֵג מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.
בְּרַם עָלַי לִפְעֹל הַיּוֹם וּמָחָר, וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן אֵלֵךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִיא יֹאבַד מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם.
Ale však musím dnes a zítra i po zejtří choditi; neboť nelze proroku zahynouti kromě Jeruzaléma.
Avšak dnes, zítra i pozítří musím jít svou cestou, neboť není možné, aby prorok zahynul mimo Jeruzalém.“
Πλὴν δεῖ με σήμερον καὶ αὔριον καὶ τῇ ἐχομένῃ πορεύεσθαι· ὅτι οὐκ ἐνδέχεται προφήτην ἀπολέσθαι ἔξω Ἱερουσαλήμ.
בּרַם וָלֵא לִי דּיַומָנָא וַמחָר אֵסעֻור וַליַומָא אחרִנָא אִזַל מֵטֻל דּלָא מֵשׁכּחָא דַּנבִיָא נִאבַד לבַר מֵן אֻורִשׁלֵם׃ ס
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא רְצִיתֶם.
יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת-הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת-הַשְּׁלוּחִים אֵלָיִךְ עַד-כַּמֶּה פְעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת-בָּנַיִךְ כַּאֲשֶׁר תְּקַבֵּץ תַּרְנְגֹלֶת אֶת-אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם:
"יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְרוֹגֶמֶת בָּאֲבָנִים אֶת שְׁלִיחֵי אֱלֹהִים, פְּעָמִים רַבּוֹת חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנֶיךָ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ, אוּלָם לֹא הַנָּחָתָם לִי.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים וְרוֹגֶמֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָּה פְּעָמִים רָצִיתִי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ -- וְלֹא רְצִיתֶם!
Jeruzaléme, Jeruzaléme, ješto morduješ proroky, a kamenuješ ty, kteříž k tobě bývají posláni, kolikrát jsem chtěl shromážditi dítky tvé, jako slepice kuřátka svá pod křídla? Ale nechtěli jste.
“Jeruzaléme, Jeruzaléme, který zabíjíš proroky a kamenuješ ty, kdo byli k tobě posláni, kolikrát jsem chtěl shromáždit tvé děti, tak jako kvočna shromažďuje kuřátka pod svá křídla, a nechtěli jste! ([Matouš 23:37-Matouš 23:39 Deuteronomium 32:11])
Ἱερουσαλήμ, Ἱερουσαλήμ, ἡ ἀποκτένουσα τοὺς προφήτας, καὶ λιθοβολοῦσα τοὺς ἀπεσταλμένους πρὸς αὐτήν, ποσάκις ἠθέλησα ἐπισυνάξαι τὰ τέκνα σου, ὃν τρόπον ὄρνις τὴν ἑαυτῆς νοσσιὰν ὑπὸ τὰς πτέρυγας, καὶ οὐκ ἠθελήσατε.
אֻורִשׁלֵם אֻורִשׁלֵם קָטלַת נבִיֵא ורָגמַת לַאילֵין דַּשׁלִיחִין לוָתָה כּמָא זַבנִין צבִית לַמכַנָשֻׁו בּנַיכּי אַיך תַּרנָגֻולתָּא דּכָנשָׁא פַּרֻוגֵיה תּחֵית גֵּפֵיה ולָא צבַיתֻּון׃
הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: רָאֹה לֹא תִּרְאוּנִי עַד כִּי תָּבוֹא הָעֵת שֶׁתֹּאמְרוּ 'בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה!'"
הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִשָּׁאֵר לָכֵם חָרְבָּה וַאֲנִי אָמֵן אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא תִרְאֻנִי עוֺד עַד כִּי-תֹאמְרוּן בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה:
וְהִנֵּה אֱלֹהִים נוֹטֵשׁ אֶת בֵּיתְכֶם, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא תִּרְאוּ אוֹתִי שׁוּב עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ: 'בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'.'"
הִנֵּה בֵּיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם חָרֵב; כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא תִּרְאוּנִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה.
Aj, zanechán bude vám dům váš pustý. Ale jistě pravím vám, že nikoli mne neuzříte, ažť přijde, když díte: Požehnaný, kterýž se béře ve jménu Páně.
Hle, ve svém domě zůstanete sami(q). Pravím vám, že mě neuzříte, dokud nepřijde chvíle, kdy řeknete: Požehnaný, který přichází ve jménu Hospodinově(r).“ (q) var: váš dům zůstane pustý (r) ř: Páně ([1 Královská 9:7-1 Královská 9:9; Jeremjáš 12:7 Jeremjáš 22:5; Žalmy 118:26])
Ἰδού, ἀφίεται ὑμῖν ὁ οἶκος ὑμῶν ἔρημος· λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι οὐ μή με ἴδητε ἕως ἄν ἥξει, ὅτε εἴπητε, Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι κυρίου.
הָא מֵשׁתּבֵק לכֻון בַּיתּכֻון חַרבָּא אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּלָא תֵּחזֻונָני עדַמָא דּתִאמרֻון בּרִיך הֻו דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא סס׃
בְּשַׁבָּת אַחַת נִכְנַס לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים, וְהֵם הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בִּדְרִיכוּת.
וַיְהִי בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וַיָּבֹא אֶל-בֵּית אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים לֶאֱכֹל לָחֶם וְהֵם אָרְבוּ לוֺ:
מַנְהִיג פְּרוּשֵׁי אֶחָד הִזְמִין אֶת יֵשׁוּעַ לִסְעֹד בְּבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת. הָאוֹרְחִים הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ בַּבַּיִת הַפְּרוֹשֶׁהְבִּיטוּ בְּיֵשׁוּעַ בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה, כִּי רָצוּ לִרְאוֹת אִם יְרַפֵּא אִישׁ חוֹלֶה שֶׁהָיָה אִתָּם. לְאֵישִׁהְיָתָהּ מַחֲלָה שֶׁמְּנַפַּחַת אֶת הַגּוּף בִּגְלַל עֹדֶף נוֹזְלִים.
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לְבַיִת שֶׁל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הֵם הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו.
I stalo se, když všel Ježíš do domu nějakého knížete farizejského v sobotu, aby jedl chléb, že oni šetřili ho.
Jednou v sobotu vešel Ježíš do domu jednoho z předních farizeů, aby jedl u jeho stolu(s); a oni si na něj dávali pozor. (s) ř: jedl chléb ([Lukáš 7:36 Lukáš 11:37])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐλθεῖν αὐτὸν εἰς οἶκόν τινος τῶν ἀρχόντων τῶν Φαρισαίων σαββάτῳ φαγεῖν ἄρτον, καὶ αὐτοὶ ἦσαν παρατηρούμενοι αὐτόν.
וַהוָא דּכַד עַל לבַיתָּא דּחַד מֵן רִשֵׁא דַּפרִישֵׁא דּנֵאכֻול לַחמָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא והֵנֻון נָטרִין הוַו לֵה׃
וְהִנֵּה לְפָנָיו אִישׁ שֶׁגּוּפוֹ תָּפוּחַ מִמַּיִם.
וְהִנֵּה אִישׁ לְפָנָיו אֲשֶׁר בְּשָׂרוֺ צָבָה מָיִם:
Luke-14-2
וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד תְּפוּחַ-מַיִם לְפָנָיו.
A aj, člověk nějaký vodnotelný byl před ním.
Tu se před ním objevil nějaký člověk stižený vodnatelností.
Καὶ ἰδού, ἄνθρωπός τις ἦν ὑδρωπικὸς ἔμπροσθεν αὐτοῦ.
והָא גַּברָא חַד דַּכנִישׁ הוָא מַיָא אִית הוָא קדָמַוהי׃ ס
פָּנָה יֵשׁוּעַ לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה וְהַפְּרוּשִׁים וְשָׁאַל: "הֲמֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת אוֹ לֹא?"
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֶל-בַּעֲלֵי הַתּוֺרָה וְאֶל-הַפְּרוּשִׁים לֵאמֹר הֲכִי כַתּוֺרָה לְרַפֵּא בְּיוֺם הַשַּׁבָּת אִם-לֹא וַיַּחֲרִישׁוּ:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל הַפְּרוּשִׁים וְאֶל חַכְמֵי-הַתּוֹרָה וְשָׁאַל: "הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא חוֹלֶה בְּשַׁבָּת אוֹ אָסוּר?"
וְעָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לַסּוֹפְרִים וְלַפְּרוּשִׁים: הַאִם מֻתָּר לְרַפֵּא בְּשַׁבָּת?
I odpověděv Ježíš, dí zákonníkům a farizeům, řka: Sluší-li v sobotu uzdravovati?
Ježíš se obrátil na zákoníky a farizeje a otázal se jich: „Je dovoleno v sobotu uzdravovat, nebo ne?“ ([Lukáš 6:9])
Καὶ ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν πρὸς τοὺς νομικοὺς καὶ Φαρισαίους, λέγων, Εἰ ἔξεστιν τῷ σαββάτῳ θεραπεύειν;
וַענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר לסָפרֵא ולַפרִישֵׁא דֵּאן שַׁלִיט בּשַׁבּתָא למַאסָיֻו׃
אַךְ הַלָּלוּ שָׁתְקוּ. אָז הֶחֱזִיק בּוֹ, רִפֵּא אוֹתוֹ וְשִׁלַּח אוֹתוֹ.
וַיִּקַח וַיִּרְפָּא אֹתוֺ וַיְשַׁלְּחֵהוּ:
מִשֶּׁלֹּא עָנוּ לִשְׁאֵלָתוֹ אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיַד הַחוֹלֶה, רִפֵּא אוֹתוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ.
אַךְ הֵם שָׁתְקוּ. וְהֶחֱזִיקוֹ הוּא וְרִפְּאוֹ וְשִׁלְּחוֹ.
Oni pak mlčeli. Tedy on dosáh jeho, uzdravil a propustil.
Oni však mlčeli. I dotkl se ho, uzdravil jej a propustil. ([Lukáš 6:10 Lukáš 13:13])
Οἱ δὲ ἡσύχασαν. Καὶ ἐπιλαβόμενος ἰάσατο αὐτόν, καὶ ἀπέλυσεν.
הֵנֻון דֵּין שׁתֵקו וַאחדֵּה הֻו וַאסיֵה וַשׁרָיהי׃
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "מִי מִכֶּם, שֶׁחֲמוֹרוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ יִפֹּל לְתוֹךְ בְּאֵר, לֹא יְמַהֵר לְהַעֲלוֹתוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?"
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי-מִכֶּם אֲשֶׁר חֲמֹרוֺ אוֺ שׁוֺרוֺ נָפַל אֶל-הַבּוֺר בְּיוֺם הַשַּׁבָּת וְלֹא יָחִישׁ מַעֲשֵׂהוּ לְהַעֲלֹתוֺ:
לְאַחַר מִכֵּן פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל הַנּוֹכְחִים וְאָמַר: "מִי מִכֶּם אֵינוֹ עוֹבֵד בְּשַׁבָּת? אִם הֶחָמוּר אוֹ הַשּׁוֹר שֶׁלָּכֶם יִפֹּל בְּשַׁבָּת לְתוֹךְ בְּאֵר, לֹא יְמַהֵר לְחַלֵּץ אוֹתוֹ?"
וְאָמַר לָהֶם: מִי מִכֶּם אֲשֶׁר יִפֹּל בְּנוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ לְבוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְלֹא מִיָּד יִמְשֹׁךְ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ?
A odpověděv jim, řekl: Čí z vás osel aneb vůl upadl by do studnice, a ne i hned by ho vytáhl v den sobotní?
Jim pak řekl: „Spadne-li někomu z vás syn(t) nebo vůl do nádrže, nevytáhne ho hned i v den sobotní?“ (t) var: osel ([Lukáš 13:15])
Καὶ ἀποκριθεὶς πρὸς αὐτοὺς εἶπεν, Τίνος ὑμῶν υἱὸς ἢ βοῦς εἰς φρέαρ ἐμπεσεῖται, καὶ οὐκ εὐθέως ἀνασπάσει αὐτὸν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τοῦ σαββάτου;
וֵאמַר להֻון מַנֻו מֵנכֻון דּנֵפֵּל בּרֵה אַו תַּורֵה בּבִרָא בּיַומָא דּשַׁבּתָא ולָא מֵחדָא דָּלֵא מַסֵק לֵה׃ ס
עַל זֹאת לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת.
וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב דָּבָר עַל-זֹאת:
גַּם הַפַּעַם לֹא הֵשִׁיבוּ לוֹ.
וְלֹא יָכְלוּ לָתֵת לוֹ תְּשׁוּבָה עַל זֹאת.
I nemohli jemu na to odpovědíti.
Na to mu nedovedli dát odpověď. ([Matouš 22:46])
Καὶ οὐκ ἴσχυσαν ἀνταποκριθῆναι αὐτῷ πρὸς ταῦτα.
ולָא אֵשׁכַּחו למֵתַּל לֵה פֵּתגָמָא עַל הָדֵא׃
כִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד בּוֹחֲרִים לָהֶם הַמֻּזְמָנִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַמְכֻבָּדִים, אָמַר לָהֶם מָשָׁל:
וְכִרְאוֺתוֺ אֶת-הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם אֶת-רָאשֵׁי הַמּוֺשָׁבוֺת וַיִָּּׂא אֶת-מְשָׁלוֺ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר:
יֵשׁוּעַ שָׁם לֵב לְכָךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵהָאוֹרְחִים בַּבַּיִת הַפָּרוּשׂ הִשְׁתַּדֵּל לִתְפֹּס מְקוֹם יְשִׁיבָה מְכֻבָּד, וְלָכֵן אָמַר לָהֶם:
וְאָמַר מָשָׁל לְאֵלֶּה שֶׁהֻזְמְנוּ לְשָׁם, כִּי רָאָה אוֹתָם בּוֹחֲרִים מְקוֹמוֹת בַּמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיִּים:
Pověděl také i pozvaným podobenství, (spatřiv to, kterak přední místa vyvolovali), řka jim:
Když pozoroval, jak si hosté vybírají přední místa, pověděl jim toto podobenství: ([Lukáš 11:43 Lukáš 20:46])
Ἔλεγεν δὲ πρὸς τοὺς κεκλημένους παραβολήν, ἐπέχων πῶς τὰς πρωτοκλισίας ἐξελέγοντο, λέγων πρὸς αὐτούς,
וֵאמַר הוָא מַתלָא לוָת הָנֻון דַּמזַמנִין תַּמָן עַל דּחָזֵא הוָא להֻון דַּמגַבֵּין דֻּוכּיָתָא דּרִישׁ סמָכֵא׃
"כַּאֲשֶׁר מִישֶׂהוּ מַזְמִין אוֹתְךָ לַחֲתֻנָּה אַל תָּסֵב בַּמָּקוֹם הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר, שֶׁמָּא הִזְמִין אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ;
כִּי-יִקְרָא אֹתְךׇ אִישׁ אֶל-חֲתֻנָּתוֺ לֹא תֵשֵׁב עַל-מוֺשָׁב הָרֹאשׁ פֶּן-נִקְרָא שָׁם אִישׁ נִכְבָּד מִמֶּךׇ:
"אִם הֻזְמַנְתָּ לַחֲתֻנָּה, אַל תֵּשֵׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, שֶׁמָּא יָבוֹא אֹרַח חָשׁוּב מִמְּךָ,
כַּאֲשֶׁר אַתָּה מֻזְמָן עַל-יְדֵי אִישׁ לְאוּלַם הַחֲתֻנָּה, אַל תֵּלֵךְ וְתָסֵב בְּמוֹשַׁב הָרֹאשׁ, שֶׁמָּא יֻזְמַן לְשָׁם אִישׁ נִכְבָּד מִמְּךָ,
Kdybys byl od někoho pozván na svadbu, nesedej na předním místě, aťby snad vzácnější než ty nebyl pozván od něho.
“Pozve-li tě někdo na svatbu, nesedej si dopředu; vždyť mezi pozvanými může být někdo váženější, než jsi ty, a ten, kdo vás oba pozval, přijde a řekne ti: ([Přísloví 25:6-Přísloví 25:7])
Ὅταν κληθῇς ὑπό τινος εἰς γάμους, μὴ κατακλιθῇς εἰς τὴν πρωτοκλισίαν· μήποτε ἐντιμότερός σου ᾖ κεκλημένος ὑπ' αὐτοῦ,
אֵמַתי דּמֵזדַמַן אַנתּ מֵן אנָשׁ לבֵית מֵשׁתֻּותָא לָא תִּאזַל תֵּסתּמֵך לָך בּרִישׁ סמָכָא דַּלמָא נֵהוֵא מזַמַן תַּמָן אנָשׁ דַּמיַקַר מֵנָך׃
וּמִי שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְאוֹתוֹ יָבוֹא וְיֹאמַר לְךָ 'תֵּן מָקוֹם לָאִישׁ הַזֶּה', וְאָז תֵּלֵךְ בְּבֹשֶׁת פָּנִים לִתְפֹּס אֶת הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן.
וּבָא הָאִישׁ אֲשֶׁר קָרָא אֶת-שְׁנֵיכֶם וְאָמַר אֵלֶיךׇ הַנַּח מְקוֺמְךׇ לָאִישׁ הַזֶּה וְאָז תָּקוּם בְּבָשְׁתְּךׇ לָקַחַת אֶת-הַמּוֺשָׁב הַשָּׁפֵל:
וְאָז יָבוֹא הַמְּאָרֵחַ וִיבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמְךָ לְאֹרַח הַנִּכְבָּד. בְּבֹשֶׁת פָּנִים תֵּאָלֵץ לָקוּם וְלָשֶׁבֶת בַּפִּנָּה, הֵיכָן שֶׁנּוֹתַר כִּסֵּא פָּנוּי.
וְיָבוֹא מִי שֶׁקָּרָא לְךָ וְלוֹ, וְיֹאמַר לְךָ, תֵּן אֶת הַמָּקוֹם לָזֶה; וְתֵבוֹשׁ בְּקוּמְךָ וּבְקַחְתְּךָ אֶת הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן;
A přijda ten, kterýž tebe i onoho pozval, řekl by tobě: Dej tomuto místo. A tehdy počal bys s hanbou na posledním místě seděti.
‚Uvolni mu své místo!‘ a ty pak musíš s hanbou dozadu.
καὶ ἐλθὼν ὁ σὲ καὶ αὐτὸν καλέσας ἐρεῖ σοι, Δὸς τούτῳ τόπον· καὶ τότε ἄρξῃ μετ' αἰσχύνης τὸν ἔσχατον τόπον κατέχειν.
ונִאתֵא הַו מַן דּלָך ולֵה קרָא ונִאמַר לָך דּהַב דֻּוכּתָא להָנָא ותֵבהַת כַּד קָאֵם אַנתּ וָאחֵד אַנתּ דֻּוכּתָא אחרָיתָּא׃
אַדְּרַבָּא, כְּשֶׁאַתָּה מֻזְמָן לֵךְ וְהָסֵב בַּמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן; וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא זֶה שֶׁהִזְמִין אוֹתְךָ וְיֹאמַר לְךָ 'עֲלֵה יְדִידִי', יִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד לְעֵינֵי כָּל הַמְסֻבִּים עִמְּךָ.
אַךְ אִם קָרוּא אַתָּה לֵךְ וְשֵׁב עַל-הַמּוֺשָׁב הַשָּׁפֵל וְהַקֹּרֵא אֹתְךׇ יָבֹא וְיֹאמַר אֵלֶיךׇ יְדִידִי עֲלֵה מִזֶּה מָעְלָה וְהָיָה-לְךׇ לְכָבוֺד לִפְנֵי כָּל-הַיֹּשְׁבִים בִּמְסִבָּה עִמָּךְ:
"נָהַג כָּךְ: בְּבוֹאֲךָ לַחֲתֻנָּה שָׁב בַּפִּנָּה. כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתְךָ הַמְּאָרֵחַ הוּא יָבוֹא וַיֹּאמֶר: 'יְדִידִי הַיָּקָר, מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה? עָלֶיךָ לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם נִכְבָּד יוֹתֵר!' וְכָךְ תְּכֻבַּד לְעֵינֵי כָּל הָאוֹרְחִים.
אֶלָּא כַּאֲשֶׁר הֻזְמַנְתָּ, לֵךְ וְהָסֵב בָּאַחֲרוֹן, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא זֶה שֶׁקָּרָא לְךָ, יֹאמַר לְךָ, יְדִידִי, עֲלֵה לְמַעְלָה וְהָסֵב, וְיִהְיֶה לְךָ כָּבוֹד לִפְנֵי כָּל הַמְסֻבִּים אִתְּךָ;
Ale když bys byl pozván, jda, posaď se na posledním místě. A kdyby přišel ten, kterýž tebe pozval, řekl by tobě: Příteli, posedni výše, tedy budeš míti chválu před spolustolícími.
Ale jsi-li pozván, jdi a posaď se na poslední místo; potom přijde ten, který tě pozval, a řekne ti: ‚Příteli, pojď dopředu!‘ Pak budeš mít čest přede všemi hosty.
Ἀλλ' ὅταν κληθῇς, πορευθεὶς ἀνάπεσε εἰς τὸν ἔσχατον τόπον· ἵνα, ὅταν ἔλθῃ ὁ κεκληκώς σε, εἴπῃ σοι, Φίλε, προσανάβηθι ἀνώτερον· τότε ἔσται σοι δόξα ἐνώπιον τῶν συνανακειμένων σοι.
אֵלָא מָא דֵּאזדַּמַנתּ זֵל אֵסתַּמךְּ לָך בּחַרתָא דּמָא דָּאתֵא הַו דַּקרָך נִאמַר לָך רָחֵמי אֵתעַלָא לעֵל וֵאסתַּמךְּ ותֵהוֵא לָך תֵּשׁבֻּוחתָּא קדָם כֻּלהֻון דַּסמִיכִין עַמָך׃
כִּי כָּל הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם."
כִּי כָּל-הַמִּתְנֵַּׂא בְגַאֲוָתוֺ יִשָּׁפֵל וּשְׁפַל רוּחַ יִנָּשֵׂא:
כִּי מִי שֶׁמְּכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל וּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְכֻבַּד."
כִּי כָּל אֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְכָל אֲשֶׁר יַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
Nebo každý, kdož se povyšuje, bude ponížen; a kdož se ponižuje, bude povýšen.
Neboť každý, kdo se povyšuje, bude ponížen(u), a kdo se ponižuje(v), bude povýšen.“ (u) pokořen (v) pokořuje ([Lukáš 18:14; Matouš 23:12 Matouš 18:4; 1 Petrův 5:6])
Ὅτι πᾶς ὁ ὑψῶν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται, καὶ ὁ ταπεινῶν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται.
מֵטֻל דּכֻל דַּנרִים נַפשֵׁה נֵתמַכַּך וכֻל דּנַמֵך נַפשֵׁה נֵתּתּרִים׃ ס
וְגַם לָאִישׁ שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ אָמַר: "כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ סְעוּדַת צָהֳרַיִם אוֹ סְעוּדַת עֶרֶב, אַל תִּקְרָא לִידִידֶיךָ, אַף לֹא לְאַחֶיךְ וּקְרוֹבֶיךָ וְלֹא לִשְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, שֶׁמָּא יַזְמִינוּךָ גַּם הֵם וְזֶה יִהְיֶה גְּמוּלְךָ.
וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-הָאִישׁ אֲשֶׁר קְרָאוֺ לְבֵיתוֺ כִּי-תַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה בַּצָּהֳרַיִם אוֺ בָעֶרֶב לֹא תִקְרָא לְאֹהֲבֶיךׇ לְאַחֶיךׇ וְלִקְרוֺבֶיךׇ אוֺ לִשְׁכֵנֶיךׇ הָעֲשִׁירִים כִּי גַם-הֵם יִקְרָאוּךׇ לְמִשְׁתֵּיהֶם וְהָיָה-לְךׇ תַּשְׁלוּם גְּמוּל:
לְאַחַר מִכֵּן פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל מְאָרְחוֹ וְאָמַר: "כְּשֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ סְעוּדָה אַל תַּזְמִין אֶת חֲבֵרֶיךָ, אָחִיךָ, קְרוֹבֶיךָ אוֹ שְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, כִּי יֵשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁהֵם יַזְמִינוּ אוֹתְךָ לִסְעֹד בְּבֵיתָם, וְכָךְ תְּקַבֵּל אֶת גְּמוּלֵךְ הַמָּלֵא.
וְאָמַר גַּם לָזֶה אֲשֶׁר קָרָא לוֹ: כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ אֲרוּחָה אוֹ סְעוּדָה, אַל תִּקְרָא לִידִידֶיךָ, אַף לֹא לְאַחֶיךָ אוֹ לִקְרוֹבֶיךָ, וְלֹא לִשְׁכֵנֶיךָ הָעֲשִׁירִים, שֶׁמָּא גַּם הֵם יִקְרְאוּ לְךָ וְיִהְיֶה לְךָ הַגְּמוּל הַזֶּה;
Pravil také i tomu, kterýž ho byl pozval: Když činíš oběd neb večeři, nezov přátel svých, ani bratří svých, ani příbuzných svých, ani sousedů bohatých, aťby snad i oni zase nezvali tebe, a měl bys odplatu.
Tomu, kdo jej pozval, Ježíš řekl: „Dáváš-li oběd nebo večeři, nezvi své přátele ani své bratry ani příbuzné a bohaté sousedy, poněvadž oni by tě také pozvali a tak by se ti dostalo odplaty.
Ἔλεγεν δὲ καὶ τῷ κεκληκότι αὐτόν, Ὅταν ποιῇς ἄριστον ἢ δεῖπνον, μὴ φώνει τοὺς φίλους σου, μηδὲ τοὺς ἀδελφούς σου, μηδὲ τοὺς συγγενεῖς σου, μηδὲ γείτονας πλουσίους· μήποτε καὶ αὐτοὶ σε ἀντικαλέσωσιν, καὶ γένηταί σοι ἀνταπόδομα.
אֵמַר דֵּין אָף להַו דַּקרָיהי מָא דּעָבֵד אַנתּ שָׁרֻותָא אַו אַחשָׁמִיתָא לָא תֵּהוֵא קָרֵא רָחמַיךְּ אָפלָא אַחַיךְּ אַו אחיָנַיךְּ ולָא שׁבָבַיךְּ עַתִּירֵא דַּלמָא וָאף הֵנֻון נֵקרֻונָך ונֵהוֵא לָך פֻּורעָנָא הָנָא׃
כְּשֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה הַזְמֵן אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הַפִּסְחִים וְהָעִוְרִים.
אֲבָל כִּי-תַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה קְרָא לַעֲנִיִּים וְנִדְכָּאִים לַפִּסְחִים וְלַעִוְרִים:
הַזְּמַן בִּמְקוֹמָם אֶת הָעֲנִיִּים, הַצּוֹלְעִים, בַּעֲלֵי הַמּוּם וְהָעִוְּרִים.
אֶלָּא כַּאֲשֶׁר אַתָּה עוֹרֵךְ מְסִבָּה קְרָא לָעֲנִיִּים, לְבַעֲלֵי-הַמּוּם, לַפִּסְחִים, לָעִוְרִים.
Ale když činíš hody, povolej chudých, chromých, kulhavých, slepých,
Ale dáváš-li hostinu, pozvi chudé, zmrzačené, chromé a slepé.
Ἀλλ' ὅταν ποιῇς δοχήν, κάλει πτωχούς, ἀναπήρους, χωλούς, τυφλούς·
אֵלָא מָא דּעָבֵד אַנתּ קֻובָּלָא קרִי למֵסכִּנֵא סגִיפֵא חגִיסֵא סמַיָא׃
וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֹל לְךָ, כִּי בִּתְחִיַּת הַצַּדִּיקִים יְשֻׁלַּם לְךָ."
אָז אַשְׁרֶיךׇ כִּי אֵין-בְּיָדָם לְשַׁלֶּם-לָךְ וְשֻׁלֹּם יְשֻׁלַּם לְךׇ בְּיוֺם תְּקוּמַת הַצַּדִּיקִים:
אָמְנָם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ, אַךְ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים אֱלֹהִים עַצְמוֹ יְשַׁלֵּם וְיִגְמֹל לְךָ וּלְכָל עוֹשֶׂה טוֹב."
וְאַשְׁרֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם לִגְמֹל לְךָ, כִּי גְּמוּלְךָ יִהְיֶה בִּתְקוּמַת הַצַּדִּיקִים.
A blahoslavený budeš. Neboť nemají, odkud by odplatili tobě, ale budeť odplaceno při vzkříšení spravedlivých.
Blaze tobě, neboť nemají, čím ti odplatit; ale bude ti odplaceno při vzkříšení spravedlivých.“ ([Lukáš 6:32-Lukáš 6:35])
καὶ μακάριος ἔσῃ, ὅτι οὐκ ἔχουσιν ἀνταποδοῦναί σοι· ἀνταποδοθήσεται γάρ σοι ἐν τῇ ἀναστάσει τῶν δικαίων.
וטֻובַיךְּ דּלַיתּ להֻון דּנֵפרעֻונָך נֵהוֵא גֵּיר פֻּורעָנָך בַּקיָמָא דּזַדִּיקֵא סס׃
אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים שֶׁשָּׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה אָמַר אֵלָיו: "אַשְׁרֵי הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
וְאֶחָד מִן-הַיּשְׁבִים עִמּוֺ בִמְסִבָּה כְּשָׁמְעוֺ אֶת-אֵלֶּה עָנָה וְאָמַר אַשְׁרֵי הָאֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
אֶחָד מֵהַמְּסֻבִּים, שֶׁהִקְשִׁיב בִּתְשׂוּמַת לֵב לְדִבְרֵי יֵשׁוּעַ, קָרָא: "זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לְהִשְׁתַּתֵּף בִּסְעוּדַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים!"
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, אָמַר לוֹ: אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
I uslyšav to jeden z spolupřísedících, řekl jemu: Blahoslavený, kdož jí chléb v království Božím.
Když to uslyšel jeden z hostí, řekl mu: „Blaze tomu, kdo bude jíst chléb v království Božím.“ ([Lukáš 13:29; Zjevení Janovo 19:9])
Ἀκούσας δέ τις τῶν συνανακειμένων ταῦτα εἶπεν αὐτῷ, Μακάριος, ὃς φάγεται ἄριστον ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ.
כַּד שׁמַע דֵּין חַד מֵן הָנֻון דַּסמִיכִין הָלֵין אֵמַר לֵה טֻובַוהי למַן דּנֵאכֻול לַחמָא בּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אֲנָשִׁים רַבִּים.
וְהוּא אָמַר אֵלָיו אִישׁ אֶחָד עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָדוֺל לִקְרֻאִים רַבִּים:
יֵשׁוּעַ עָנָה לוֹ בַּמָּשָׁל: "אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אוֹרְחִים רַבִּים.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אִישׁ אֶחָד עָרַךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְקָרָא לְרַבִּים.
On pak řekl jemu: Člověk nějaký učinil večeři velikou, a pozval mnohých.
Ježíš mu řekl: „Jeden člověk chystal velikou večeři a pozval mnoho lidí. ([Matouš 22:1-Matouš 22:10])
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Ἄνθρωπός τις ἐποίησεν δεῖπνον μέγα, καὶ ἐκάλεσεν πολλούς·
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע גַּברָא חַד עבַד אַחשָׁמִיתָא רַבּתָא וַקרָא לסַגִּיֵאא׃
סָמוּךְ לִשְׁעַת הַסְּעוּדָה שָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ לוֹמַר לַמֻּזְמָנִים 'בּוֹאוּ, כִּי הַכֹּל כְּבָר מוּכָן.'
וַיִּשְׁלַח אֶת-עַבְדּוֺ לִפְנֵי הַמִּשְׁתֶּה אֶל-הַקְּרֻאִים לֵאמֹר בֹּאוּ נָא כִּי כָּל-דָּבָר מוּכָן:
כַּאֲשֶׁר הֻשְׁלְמוּ הַהֲכָנוֹת שָׁלַח אֶת עָבְדוּ לְהוֹדִיעַ לְמֻזְמָנִים שֶׁהַסְּעוּדָה מוּכָנָה.
וְשָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה, לוֹמַר לַקְּרוּאִים, הִנֵּה הַכֹּל מוּכָן לָכֶם; בּוֹאוּ.
I poslal služebníka svého v hodinu večeře, aby řekl pozvaným: Poďte, nebo již připraveno jest všecko.
Když měla hostina začít, poslal svého služebníka, aby řekl pozvaným: ‚Pojďte, vše už je připraveno.‘
καὶ ἀπέστειλεν τὸν δοῦλον αὐτοῦ τῇ ὥρᾳ τοῦ δείπνου εἰπεῖν τοῖς κεκλημένοις, Ἔρχεσθε, ὅτι ἤδη ἕτοιμά ἐστιν πάντα.
ושַׁדַּר עַבדֵּה בּעֵדָּנָא דַּאחשָׁמִיתָא דּנִאמַר לַאילֵין דַּקרֵין הָא כֻּלמֵדֵּם מטַיַב לכֻון תַּו׃
אַךְ כֻּלָּם הֵחֵלּוּ לְהִתְנַצֵּל פֶּה אֶחָד. הָרִאשׁוֹן אָמַר: 'קָנִיתִי שָׂדֶה וַאֲנִי חַיַב לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַבֵּל אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.'
וַיָּחֵלּוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד לְהִשְׁתַּמֵּט הָרִאשׁוֺן אָמַר שָׂדֶה קָנִיתִי לִי וְלִי נָחוּץ לָלֶכֶת וְלִרְאוֺתוֺ אֱמָר-נָא לַאדֹנֶיךׇ כִּי יִסְלַח לִי לַדָּבָר הַזֶּה:
אַךְ כָּל אֶחָד מֵהַמֻּזְמָנִים מָצָא תֵּרוּץ וְסִבָּה שֶׁלֹּא לָבוֹא. הָאֶחָד אָמַר: 'אֲנִי בֶּאֱמֶת מִצְטַעֵר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָבוֹא, זֶה עַתָּה קָנִיתִי חֶלְקַת אֲדָמָה וַאֲנִי מֻכְרָח לָלֶכֶת לִבְדֹּק אוֹתָהּ.'
וְהֵחֵלּוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד לְהִתְנַצֵּל. אָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן, שָׂדֶה קָנִיתִי, וְנֶאֱלָץ אֲנִי לָצֵאת לִרְאוֹתוֹ. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, סְלַח לִי עַל שֶׁנִּמְנָע אֲנִי.
I počali se všickni jednomyslně vymlouvati. První řekl jemu: Ves jsem koupil, i musím vyjíti a shlédnouti ji; prosím tebe, vymluv mne.
A začali se jeden jako druhý vymlouvat. První mu řekl: ‚Koupil jsem pole a musím se na ně jít podívat. Prosím tě, přijmi mou omluvu.‘
Καὶ ἤρξαντο ἀπὸ μιᾶς παραιτεῖσθαι πάντες. Ὁ πρῶτος εἶπεν αὐτῷ, Ἀγρὸν ἠγόρασα, καὶ ἔχω ἀνάγκην ἐξελθεῖν καὶ ἰδεῖν αὐτόν· ἐρωτῶ σε, ἔχε με παρῃτημένον.
ושַׁרִיו מֵן חַד כֻּלהֻון למֵשׁתָּאלֻו אָמַר לֵה קַדמָיָא קרִיתָא זֵבנֵת וַאלִיץ אנָא דֵּאפֻּוק אֵחזֵיה בָּעֵא אנָא מֵנָך שׁבֻוקַיני דּמֵשׁתֵּאל אנָא׃
אַחֵר אָמַר 'קָנִיתִי חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים וַאֲנִי הוֹלֵךְ לִבְחֹן אוֹתָם. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, קַבֵּל אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.'
וְהַשֵּׁנִי אָמַר חֲמֵשֶׁת צִמְדֵי-בָקָר קָנִיתִי לִי וַאֲנִי הֹלֵךְ לְבַקְּרָם אֱמָר-נָא לַאדֹנֶיךׇ כִּי יִסְלַח לִי לַדָּבָר הַזֶּה:
הַשֵּׁנִי אָמַר: 'הַבֹּקֶר קָנִיתִי חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים, וַאֲנִי מֻכְרָח לָלֶכֶת לִרְאוֹת אֵיךְ הֵם עוֹבְדִים, קָבַל בְּבַקָּשָׁה אֶת הִתְנַצְּלוּתִי.'
אַחֵר אָמַר, חֲמִשָּׁה צִמְדֵי שְׁוָרִים קָנִיתִי, וְהוֹלֵךְ אֲנִי לִבְחֹן אוֹתָם. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, סְלַח לִי עַל שֶׁנִּמְנָע אֲנִי.
A druhý řekl: Patero spřežení volů koupil jsem, a jdu, abych jich zkusil; prosím tebe, vymluv mne.
Druhý řekl: ‚Koupil jsem pět párů volů a jdu je vyzkoušet. Prosím tě, přijmi mou omluvu!‘
Καὶ ἕτερος εἶπεν, Ζεύγη βοῶν ἠγόρασα πέντε, καὶ πορεύομαι δοκιμάσαι αὐτά· ἐρωτῶ σε, ἔχε με παρῃτημένον.
אחרִנָא אָמַר חַמשָׁא זַוגִּין תַּורֵא זֵבנֵת וָאזֵל אנָא דֵּאבקֵא אֵנֻון בָּעֵא אנָא מֵנָך שׁבֻוקַיני דּמֵשׁתֵּאל אנָא סּ סּ׃
וְאַחֵר אָמַר 'נָשָׂאתִי אִשָּׁה וְלָכֵן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא.'
וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר אִשָּׁה לָקַחְתִּי לִי וְלֹא אוּכַל לָבֹא:
הַשְּׁלִישִׁי בְּדִיּוּק נָשָׂא אִשָּׁה, וְלָכֵן לֹא הִשְׁתַּתֵּף בִּסְעוּדָה.
אַחֵר אָמַר, אִשָּׁה נָשָׂאתִי, וְעַל כֵּן אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא.
A jiný dí: Ženu jsem pojal, a protož nemohu přijíti.
Další řekl: ‚Oženil jsem se, a proto nemohu přijít.‘ ([Deuteronomium 24:5])
Καὶ ἕτερος εἶπεν, Γυναῖκα ἔγημα, καὶ διὰ τοῦτο οὐ δύναμαι ἐλθεῖν.
וַאחרִנָא אָמַר אַנתּתָא נֵסבֵּת ומֵטֻל הָדֵא לָא מֵשׁכַּח אנָא דִּאתֵא׃
כְּשֶׁחָזַר הָעֶבֶד וְסִפֵּר לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְכַּעֵס בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, 'צֵא מַהֵר אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְאֶל סִמְטְאוֹתֶיהָ וְהָבֵא הֵנָּה אֶת הָעֲנִיִּים, אֶת בַּעֲלֵי הַמּוּם, אֶת הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים.'
וַיָּשָׁב הָעֶבֶד וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֺ וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד מַהֵר צֵא אֶל-רְחֹבוֺת הָעִיר וְאֶל-חוּצוֺתֶיהָ וְהָבֵא לִי הֵנָּה אֶת-הָעֲנִיִּים וְאֶת-הַנִּדְכָּאִים וְאֶת-הַעִוְרִים וְאֶת-הַפִּסְחִים:
"הָעֶבֶד חָזַר אֶל אֲדוֹנָיו וּמָסַר לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַמֻּזְמָנִים הַשּׁוֹנִים. אֲדוֹנָיו הִתְרַגֵּז מְאוֹד וּבִקֵּשׁ מֵהָעֶבֶד לְמַהֵר אֶל הָרְחוֹבוֹת וְאֶל הַסִּמְטָאוֹת וּלְהַזְמִין אֶת הָעֲנִיִּים, בַּעֲלֵי הַמּוּם, הָעִוְּרִים וְהַפִּסְחִים.
וּבָא הָעֶבֶד הַהוּא וְאָמַר לַאֲדוֹנָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אָז רָגַז בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לְעַבְדּוֹ, צֵא מַהֵר אֶל רְחוֹבוֹת הָעִיר וְחוּצוֹתֶיהָ, וְהַכְנֵס לְכָאן אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַחוֹלִים וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הָעִוְרִים.
I navrátiv se ten služebník, zvěstoval ty věci pánu svému. Tedy rozhněvav se hospodář, řekl služebníku svému: Vyjdi rychle na rynky a na ulice města, a chudé, i chromé, i kulhavé, a slepé uveď sem.
Služebník se vrátil a oznámil to svému pánu. Tu se pán domu rozhněval a řekl svému služebníku: ‚Vyjdi rychle na náměstí a do ulic města a přiveď sem chudé, zmrzačené, slepé a chromé.‘
Καὶ παραγενόμενος ὁ δοῦλος ἐκεῖνος ἀπήγγειλεν τῷ κυρίῳ αὐτοῦ ταῦτα. Τότε ὀργισθεὶς ὁ οἰκοδεσπότης εἶπεν τῷ δούλῳ αὐτοῦ, Ἔξελθε ταχέως εἰς τὰς πλατείας καὶ ῥύμας τῆς πόλεως, καὶ τοὺς πτωχοὺς καὶ ἀναπήρους καὶ χωλοὺς καὶ τυφλοὺς εἰσάγαγε ὧδε.
וֵאתָא הַו עַבדָּא וֵאמַר למָרֵה הָלֵין הָידֵּין רגֵז מָרֵא בַּיתָּא וֵאמַר לעַבדֵּה פֻּוק בַּעגַל לשֻׁוקֵא וַלבִריָתָא דַּמדִינתָּא וַאעֵל לכָא למֵסכִּנֵא וַלמַכֵאבֵא ולַמחַגּרֵא ולַעוִירֵא׃
אָמַר הָעֶבֶד, 'אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה וַעֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם.'
וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד כֵּן נִהְיָה אֲדֹנִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אַךְ-עוֺד מָקוֺם רֵק בַּבָּיִת:
הָעֶבֶד מִלֵּא אֶת רְצוֹן אֲדוֹנָיו, אַךְ עֲדַיִן הָיָה מָקוֹם לְאוֹרְחִים נוֹסָפִים.
וְאָמַר הָעֶבֶד, אֲדוֹנִי, כְּפִי שֶּׁצִּוִּיתָ נַעֲשָׂה וְעוֹד יֵשׁ מָקוֹם.
I řekl služebník: Pane, stalo se, jakž jsi rozkázal, a ještěť místo jest.
A služebník řekl: ‚Pane, stalo se, jak jsi rozkázal, a ještě je místo.‘
Καὶ εἶπεν ὁ δοῦλος, Κύριε, γέγονεν ὡς ἐπέταξας, καὶ ἔτι τόπος ἐστίν.
וֵאמַר עַבדָּא מָרי הוָא אַיך דַּפקַדּתּ ותֻוב אִית אַתרָא׃
אָמַר הָאָדוֹן אֶל הָעֶבֶד, 'צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל הַמִּשְׁעוֹלִים וְאַלֵּץ אֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּמָּלֵא בֵּיתִי.'
וַיֹּמֶר הָאָדוֺן אֶל-הָעֶבֶד צֵא אֶל-הַדְּרָכִים וְאֶל-הַגְּדֵרוֺת וְהַחֲזֶק-בָּם לָבֹא לְמַעַן יִמָּלֵא בֵיתִי:
"'לְךָ אֶל הַסִּמְטָאוֹת, אֶל הַשְּׁבִילִים וְאֶל מְקוֹמוֹת-מַחֲבוֹא,' אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לְעַבְּדוֹ, 'וְהַפְצֵר בְּקַבְּצָנִים וּבַנַּוָּדִים לָבוֹא לִסְעוּדָה, כְּדֵי שֶׁהַבַּיִת יִתְמַלֵּא עַד אֶפֶס מָקוֹם.
וְאָמַר הָאָדוֹן לְעַבְדּוֹ, צֵא אֶל הַדְּרָכִים וְאֶל בֵּין הַגְּדֵרוֹת, וְהָאֵץ בָּהֶם לְהִכָּנֵס כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא בֵּיתִי
Tedy řekl pán služebníku: Vyjdiž na cesty a mezi ploty, a přinuť vjíti, ať se naplní dům můj.
Pán řekl služebníku: ‚Vyjdi za lidmi na cesty a k ohradám(x) a přinuť je, ať přijdou, aby se můj dům naplnil. (x) Jdi k tulákům a vyvrženým
Καὶ εἶπεν ὁ κύριος πρὸς τὸν δοῦλον, Ἔξελθε εἰς τὰς ὁδοὺς καὶ φραγμούς, καὶ ἀνάγκασον εἰσελθεῖν, ἵνα γεμισθῇ ὁ οἶκος μου.
וֵאמַר מָרָא לעַבדֵּה פֻּוק לֻאורחָתָא וַלבֵית סיָגֵא וַאלֻוץ דּנֵעלֻון דּנֵתמלֵא בַּיתּי׃ ס
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִישׁ מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא יִטְעַם אֶת סְעוּדָתִי."
כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִן-הָאֲנָשִׁים הַקְּרֻאִים הָהֵם לֹא יִטְעַם אִישׁ אֶת-הַמִּשְׁתֶּה:
אִישׁ מֵהַמֻּזְמָנִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא יִטְעַם מֵהַסְּעוּדָה שֶׁלִּי!'"
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף אֶחָד מֵאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרְאוּ לֹא יִטְעַם מִסְּעוּדָתִי.
Nebo pravímť vám, že žádný z mužů těch, kteříž pozváni byli, neokusí večeře mé.
Neboť vám pravím: Nikdo z těch mužů, kteří byli pozváni, neokusí mé večeře.‘„
Λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς τῶν ἀνδρῶν ἐκείνων τῶν κεκλημένων γεύσεταί μου τοῦ δείπνου. Πολλοὶ γάρ εἰσιν κλητοί, ὀλίγοι δὲ ἐκλεκτοί.
אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּחַד מֵן הָנֻון אנָשָׁא דַּקרֵין הוַו לָא נֵטעמֻון מֵן אַחשָׁמִיתי׃ ס
הֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אִתּוֹ; פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:
וַיֵּלֶךְ אִתּוֺ הֲמוֺן עַם-רָב וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:
כְּשֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו קָהָל גָּדוֹל, פָּנָה יֵשׁוּעַ לְאָחוֹר וְדִבֵּר אֶל הָאֲנָשִׁים:
וְכַאֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ הֲמוֹנִים רַבִּים, פָּנָה וְאָמַר לָהֶם:
Šli pak mnozí zástupové s ním. A obrátiv se, řekl jim:
Šly s ním veliké zástupy; obrátil se k nim a řekl:
Συνεπορεύοντο δὲ αὐτῷ ὄχλοι πολλοί· καὶ στραφεὶς εἶπεν πρὸς αὐτούς,
וכַד אָזִלין הוַו עַמֵה כֵּנשֵׁא סַגִּיֵאא אֵתפּנִי וֵאמַר להֻון׃
"מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינֶנּוּ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, אֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו וְאַף אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.
כִּי-יָבֹא אֵלַי אִישׁ וְלֹא יִשְׂנָא אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֺ וְאֶת-אִשְׁתּוֺ וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-אֶחָיו וְאֶת-אַחְיֹתָיו וְאַף גַּם-אֶת-נַפְשׁוֺ לֹא יוּכַל לִהְיוֺת תַּלְמִידִי:
"מִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתַי עָלָיו לֶאֱהֹב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת אָבִיו, אִמּוֹ, אִשְׁתּוֹ, יְלָדָיו, אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו – אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵחַיָּיו – אַחֶרֶת לֹא יוּכַל לִהְיוֹת תַּלְמִיד שֶׁלִּי.
מִי שֶׁבָּא אֵלַי וְאֵינוֹ שׂוֹנֵא אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְאֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו, וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאַף אֶת עַצְמוֹ -- אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד לִי.
Jde-li kdo ke mně, a nemá-li v nenávisti otce svého, i mateře, i ženy, i dětí, i bratří, i sestr, ano i té duše své, nemůž býti mým učedlníkem.
“Kdo přichází ke mně a nedovede se zříci(y) svého otce a matky, své ženy a dětí, svých bratrů a sester, ano i sám sebe(z), nemůže být mým učedníkem. (y) ř: nemá v nenávisti (z) ř: své duše ([Matouš 10:37-Matouš 10:38 Deuteronomium 33:9; Lukáš 18:29-Lukáš 18:30])
Εἴ τις ἔρχεται πρός με, καὶ οὐ μισεῖ τὸν πατέρα αὐτοῦ, καὶ τὴν μητέρα, καὶ τὴν γυναῖκα, καὶ τὰ τέκνα, καὶ τοὺς ἀδελφούς, καὶ τὰς ἀδελφάς, ἔτι δὲ καὶ τὴν ἑαυτοῦ ψυχήν, οὐ δύναταί μου μαθητὴς εἶναι.
מַן דָּאתֵא לוָתי ולָא סָנֵא לַאבֻוהי ולֵאמֵה ולַאחַוהי ולַאחוָתֵה ולַאנתּתֵה ולַבנַוהי וָאף לנַפשֵׁה תַּלמִידָא לָא מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא לִי׃
מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׁא אֶת צְלָבוֹ וְאֵינוֹ בָּא אַחֲרַי אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.
וּמִי אֲשֶׁר לֹא-יִקַּח אֶת-צְלָבוֺ וְיֵלֵךְ אַחֲרָי לֹא יוּכַל לִהְיוֺת תַּלְמִידִי:
מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת צָלְבוּ וְאֵינוֹ בָּא אַחֲרֵי אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידֵי.
וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְבָא אַחֲרַי, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִיד לִי;
A kdožkoli nenese kříže svého, a jde za mnou, nemůž býti mým učedlníkem.
Kdo nenese svůj kříž a nejde za mnou, nemůže být mým učedníkem. ([Matouš 16:24; Marek 8:34; Lukáš 9:23])
Καὶ ὅστις οὐ βαστάζει τὸν σταυρὸν αὑτοῦ καὶ ἔρχεται ὀπίσω μου, οὐ δύναται εἶναί μου μαθητής.
ומַן דּלָא שָׁקֵל צלִיבֵה וָאתֵא בָּתַרי תַּלמִידָא לָא מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא לִי׃ ס
מִי מִכֶּם, הֶחָפֵץ לִבְנוֹת מִגְדָּל, לֹא יֵשֵׁב תְּחִלָּה וִיחַשֵּׁב אֶת הַהוֹצָאוֹת, לְבָרֵר אִם יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהַשְׁלִים אוֹתוֹ?
כִּי מִי-מִכֶּם הֶחָפֵץ לִבְנוֺת מִגְדָּל וְלֹא יֵשֵׁב לְחַשֵּׁב רִאשֹׁנָה אֶת-הוֺצָאוֺתָיו אִם יָדָיו רַב לוֺ לְכַלֹּתוֺ:
"עֲלֵיכֶם לַחֲשֹׁב וְלִשְׁקֹל הֵיטֵב לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם מַחֲלִיטִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי. אִם בִּרְצוֹנְךָ לִבְנוֹת בֵּית, הַאִם לֹא תֵּשֵׁב תְּחִלָּה וּתְחַשֵּׁב אֶת הַמְּחִיר, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתְךָ לְהַשְׁלִים אֶת הַבְּנִיָּה?
כִּי מִי מִכֶּם שֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת מִגְדָּל אֵינוֹ יוֹשֵׁב תְּחִלָּה וּמְחַשֵּׁב אֶת הוֹצָאוֹתָיו, אִם יֵשׁ לוֹ לְהַשְׁלִימוֹ?
Nebo kdo z vás jest, chtěje stavěti věži, aby prvé sedna, nepočetl nákladu, má-li to, nač by ji dokonal?
Chce-li někdo z vás stavět věž, což si napřed nesedne a nespočítá náklad, má-li dost na dokončení stavby?
Τίς γὰρ ἐξ ὑμῶν, ὁ θέλων πύργον οἰκοδομῆσαι, οὐχὶ πρῶτον καθίσας ψηφίζει τὴν δαπάνην, εἰ ἔχει τὰ εἰς ἀπαρτισμόν;
מַנֻו גֵּיר מֵנכֻון דּצָבֵא דּנֵבנֵא מַגדּלָא ולָא לֻוקדַם יָתֵב חָשֵׁב נֵפקָתֵה אֵן אִית לֵה לַמשַׁלָמֻותֵה׃
שֶׁהֲרֵי אִם אַחֲרֵי שֶׁהִנִּיחַ יְסוֹד לֹא יוּכַל לְסַיֵּם, כָּל רוֹאָיו יַתְחִילוּ לִלְעֹג לוֹ וְיֹאמְרוּ:
פֶּן-בְּיָסְדוֺ אֶת-הַיְסוֺד תִּקְצַר יָדוֺ לְהַשְׁלִימוֺ וְכָל-הָרֹאִים יִלְעֲגוּ-לוֺ לֵאמֹר:
אִם לֹא תְּחַשֵּׁב אֶת הַמְּחִיר תִּוָּכַח, לְאַחַר שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הַיְּסוֹדוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מַסְפִּיק כֶּסֶף וְלֹא תּוּכַל לְהַשְׁלִים אֶת הַבִּנְיָן. כָּל מִי שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמִּבְנֶה הַלֹּא-גָּמוּר יַלְעֵג לְךָ וַיֹּאמֶר:
פֶּן אַחֲרֵי שֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַיְסוֹד וְלֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים, כָּל הָרוֹאִים יִלְעֲגוּ לוֹ
Aby snad, když by základ položil, a dokonati nemohl, všickni, kteříž by to viděli, nepočali se posmívati jemu,
Jinak – až položí základ a nebude moci dokončit – vysmějí se mu všichni, kteří to uvidí.
Ἵνα μήποτε, θέντος αὐτοῦ θεμέλιον καὶ μὴ ἰσχύοντος ἐκτελέσαι, πάντες οἱ θεωροῦντες ἄρξωνται ἐμπαίζειν αὐτῷ,
דּלָא כַּד נסִים שֵׁתֵאסתָּא ולָא נֵשׁכַּח לַמשַׁלָמֻו כֻּל דּחָזֵין נֵהוֻון מבַזחִין בֵּה׃
'הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִגְמֹר!'
זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הֵחֵל לִבְנוֺת וּלְכַלּוֺת אֵין-לְאֵל יָדוֺ:
'הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת בֵּית, אֲבָל הִפְסִיק בָּאֶמְצַע מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה מַסְפִּיק כֶּסֶף!'
וְיֹאמְרוּ, הָאִישׁ הַזֶּה הִתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁלִים.
Řkouce: Tento člověk počal stavěti, a nemohl dokonati.
‚To je ten člověk,‘ řeknou, ‚který začal stavět, ale nemohl dokončit.‘
λέγοντες, ὅτι Οὗτος ὁ ἄνθρωπος ἤρξατο οἰκοδομεῖν, καὶ οὐκ ἴσχυσεν ἐκτελέσαι.
וָאמרִין דּהָנָא גַּברָא שַׁרִי למֵבנָא ולָא אֵשׁכַּח לַמשַׁלָמֻו׃
אוֹ אֵיזֶה מֶלֶךְ, הַיּוֹצֵא לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה נֶגֶד מֶלֶךְ אַחֵר, לֹא יֵשֵׁב תְּחִלָּה וְיִשְׁקֹל אִם יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לָצֵאת בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף?
אוֺ מִי-הוּא הַמֶּלֶךְ הַיֹּצֵא לְהִתְרָאוֺת פָּנִים בְּמִלְחַמְתּוֺ עִם-מֶלֶךְ אַחֵר וְלֹא-יֵשֵׁב לְהִתְיָעֵץ רִאשֹׁנָה אִם-יוּכַל לַעֲרֹךְ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אָלֶף:
"אוֹ אֵיזֶה מֶלֶךְ יְאַיֵּם בַּמִּלְחָמָה נֶגֶד מֶלֶךְ אַחֵר, לִפְנֵי שֶׁיֵּשֵׁב תְּחִלָּה וְיִשְׁקֹל בְּכֹבֶד רֹאשׁ אִם צְבָאוֹ הַמּוֹנֶה 10,000 חַיָּלִים, מְסֻגָּל לְהָבִיס אֶת 20,000 חַיָּלֵי הָאוֹיֵב?
אוֹ מִיהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוֹלֵךְ לַקְּרָב לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ, וְאֵינוֹ שׁוֹקֵל תְּחִלָּה אִם הוּא יָכוֹל בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לָצֵאת לִקְרַאת הַבָּא עָלָיו בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף?
Aneb který král, bera se k boji proti jinému králi, zdaliž prvé nesedne, aby se poradil, mohl-li by s desíti tisíci potkati se s tím, kterýž s dvadcíti tisíci táhne proti němu?
Nebo má-li nějaký král táhnout do boje, aby se střetl s jiným králem, což nezasedne nejprve k poradě, zda se může s deseti tisíci postavit tomu, kdo proti němu táhne s dvaceti tisíci?
Ἢ τίς βασιλεὺς πορευόμενος συμβαλεῖν ἑτέρῳ βασιλεῖ εἰς πόλεμον οὐχὶ καθίσας πρῶτον βουλεύεται εἰ δυνατός ἐστιν ἐν δέκα χιλιάσιν ἀπαντῆσαι τῷ μετὰ εἴκοσι χιλιάδων ἐρχομένῳ ἐπ' αὐτόν;
אַו מַנֻו מַלכָּא דָּאזֵל לַקרָבָא למֵתכַּתָּשֻׁו עַם מַלכָּא חַברֵה ולָא לֻוקדַם מֵתרַעֵא דֵּאן מֵשׁכַּח בּעֵסרָא אַלפִין למֵארַע להַו דָּאתֵא עלַוהי בּעֵסרִין אַלפִין׃
אִם לֹא יוּכַל, יִשְׁלַח אֵלָיו מִשְׁלַחַת בְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק וְיִשְׁאַל לִתְנָאֵי שָׁלוֹם.
וְאִם-לֹא אָז יִשְׁלַח מַלְאָכִים עוֺדוֺ מֵרָחוֺק לְבַקֶּשׁ-לוֺ שָׁלוֺם:
אִם יַגִּיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁאֵין לוֹ סִכּוּי לְנַצֵּחַ הוּא יִשְׁלַח אֶל יְרִיבוֹ שְׁלִיחִים, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי, וִיבַקֵּשׁ לַעֲרֹךְ מַשָּׂא וּמַתָּן לְשָׁלוֹם.
וְאִם לָאו, בְּעוֹדֶנּוּ רָחוֹק מִמֶּנּוּ, הוּא שׁוֹלֵחַ שְׁלִיחִים וּמְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם.
Sic jinak, když by onen ještě podál od něho byl, pošle posly k němu, žádaje za to, což jest ku pokoji.
Nemůže-li, vyšle poselstvo, dokud je jeho protivník ještě daleko, a žádá o podmínky míru.
Εἰ δὲ μήγε, ἔτι πόρρω αὐτοῦ ὄντος, πρεσβείαν ἀποστείλας ἐρωτᾷ τὰ πρὸς εἰρήνην.
וֵאן דֵּין לָא עַד הֻו רַחִיק מֵנֵה משַׁדַּר אִיזגַּדֵּא ובָעֵא עַל שׁלָמָא׃
לְפִיכָךְ כָּל אִישׁ מִכֶּם שֶׁאֵינֶנּו מְוַתֵּר עַל כָּל רְכוּשׁוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת תַּלְמִידִי.
וְכֵן כָּל-אִישׁ מִכֶּם אִם לֹא-יִבָּדֵל מִכֹּל אֲשֶׁר לוֺ לֹא-יוּכַל לִהְיוֺת תַּלְמִידִי:
גַּם אַתֶּם צְרִיכִים לַחֲשֹׁב וְלִשְׁקֹל הֵיטֵב לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם מַחֲלִיטִים לָלֶכֶת אַחֲרֵי. מִי שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְוַתֵּר עַל כָּל רְכוּשׁוֹ לְמַעֲנִי לֹא יוּכַל לִהְיוֹת תַּלְמִידֵי.
כָּכָה כָּל אִישׁ מִכֶּם שֶׁאֵינוֹ עוֹזֵב אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת לִי לְתַלְמִיד.
Tak zajisté každý z vás, kdož se neodřekne všech věcí, kterýmiž vládne, nemůž býti mým učedlníkem.
Tak ani žádný z vás, kdo se nerozloučí se vším, co má, nemůže být mým učedníkem. ([Lukáš 9:62])
Οὕτως οὖν πᾶς ἐξ ὑμῶν ὃς οὐκ ἀποτάσσεται πᾶσιν τοῖς ἑαυτοῦ ὑπάρχουσιν, οὐ δύναταί μου εἶναι μαθητής.
הָכַנָא כֻּלנָשׁ מֵנכֻון דּלָא שָׁבֵק כֻּלֵה קֵניָנֵה לָא מֵשׁכַּח דּנֵהוֵא לִי תַּלמִידָא׃ ס
הַמֶּלַח הוּא טוֹב; אַךְ אִם גַּם לַמֶּלַח תֹּאבַד מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תֻּחְזַר לוֹ?
הַמֶּלַח טוֺב הוּא אַךְ אִם גַּם-הַמֶּלַח יָפוּג טַעְמוֺ מִי יְתַקֵּן אֹתוֺ:
"מֶלַח הוּא דָּבָר מוֹעִיל, אֲבָל אִם הוּא מְאַבֵּד אֶת מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד נִתָּן לְהָשִׁיב לוֹ אֶת טַעְמוֹ?
טוֹב הוּא הַמֶּלַח, אַךְ אִם גַּם הַמֶּלַח יֵעָשֶׂה תָּפֵל, בַּמֶּה יֻמְלַח?
Dobráť jest sůl. Pakli sůl bude zmařena, čím bude napravena?
Dobrá je sůl. Jestliže však i sůl pozbude chuti, co jí dodá slanosti? ([Matouš 5:13; Marek 9:50])
Καλὸν τὸ ἅλας· ἐὰν δὲ τὸ ἅλας μωρανθῇ, ἐν τίνι ἀρτυθήσεται;
שַׁפִּירָא הי מֵלחָא אֵן דֵּין אָף מֵלחָא תֵּפכַּה בּמָנָא תֵּתמלַח׃
אֵין הוּא מוֹעִיל לֹא לָאֲדָמָה וְלֹא לַדֹּמֶן; הַחוּצָה מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
תָּפֵל לֹא-יִצְלַח לֹא לַאֲדָמָה וְלֹא לְדֹמֶן כִּי אִם-חוּצָה יַשְׁלִיכוּ אֹתוֺ מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֺ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע:
מֶלַח חֲסַר-טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא כָּל תּוֹעֶלֶת – אִי-אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ כְּדֶשֶׁן. מִי שֶׁמְּסֻגָּל לִשְׁמֹעַ שֶׁיַּקְשִׁיב."
אֵין הוּא מוֹעִיל לֹא לָאֲדָמָה וְלֹא לַדֹּמֶן; הַחוּצָה מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, יִשְׁמַע.
Ani do země, ani do hnoje se nehodí; ven ji vymítají. Kdo má uši k slyšení, slyš.
Nehodí se na pole ani na hnojiště: vyhodí se ven. Kdo má uši k slyšení, slyš.“
Οὔτε εἰς γῆν οὔτε εἰς κοπρίαν εὔθετόν ἐστιν· ἔξω βάλλουσιν αὐτό. Ὁ ἔχων ὦτα ἀκούειν ἀκουέτω.
לָא לַארעָא ולָא לזֵבלָא אָזָלא לבַר שָׁדֵין לָה ס מַן דִּאית לֵה אֵדנֵא דּנֵשׁמַע נֵשׁמַע׃ ס
כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמּוֹכְסִים וְהָאֲנָשִׁים הַחַטָּאִים הִתְקָרְבוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ,
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנָיו כָּל-הַמּוֺכְסִים וְהַחַטָּאִים לִשְׁמֹעַ אֹתוֺ:
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הִתְקַבְּצוּ סְבִיב יֵשׁוּעַ פּוֹשְׁעִים לְמִינֵיהֶם וּפְקִידֵי מֶכֶס (שֶׁבִּזְמַנּוֹ הָיוּ יְדוּעִיםֶלְשַׂמְצָה בִּגְלַל חֹסֶר הֲגִינוּת וּשְׁחִיתוּת), עַל מְנַת לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו.
הִתְקָרְבוּ אֵלָיו מוֹכְסִים וְחַטָּאִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
Přibližovali se pak k němu všickni publikáni a hříšníci, aby ho slyšeli.
Do jeho blízkosti přicházeli samí celníci a hříšníci, aby ho slyšeli. ([Lukáš 5:29-Lukáš 5:30 Lukáš 19:7])
Ἦσαν δὲ ἐγγίζοντες αὐτῷ πάντες οἱ τελῶναι καὶ οἱ ἁμαρτωλοί, ἀκούειν αὐτοῦ.
מֵתקַרבִין הוַו דֵּין לוָתֵה מָכסֵא וחַטָיֵא דּנֵשׁמעֻונָיהי׃
הִתְלוֹנְנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים לֵאמֹר: "הִנֵּה זֶה מְקַבֵּל אֶת הַחוֹטְאִים וְאוֹכֵל בְּחֶבְרָתָם."
וַיִּלֹּנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֺפְרִים לֵאמֹר הָאִישׁ הַלָּזֶה פְּנֵי חַטָּאִים הוּא נֹשֵׂא וְאֹכֵל עִמָּהֶם:
הַדָּבָר לֹא מָצָא-חֵן בְּעֵינֵי הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים שֶׁהִתְלוֹנְנוּ: "הִבִּיטוּ בְּיֵשׁוּעַ, הוּא מִתְחַבֵּר עִם הַפּוֹשְׁעִים הָאֵלֶּה וְאַף אֹכֶל בְּחֶבְרָתָם!"
וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים רָטְנוּ וְאָמְרוּ: זֶה אֶת הַחַטָּאִים מְקַבֵּל וְאוֹכֵל אִתָּם.
I reptali farizeové a zákonníci, řkouce: Tento hříšníky přijímá, a jí s nimi.
Farizeové a zákoníci mezi sebou reptali: „On přijímá hříšníky a jí s nimi!“
Καὶ διεγόγγυζον οἱ Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς λέγοντες ὅτι Οὗτος ἁμαρτωλοὺς προσδέχεται, καὶ συνεσθίει αὐτοῖς.
וסָפרֵא וַפרִישֵׁא רָטנִין הוַו וָאמרִין הָנָא לחַטָיֵא מקַבֵּל וָאכֵל עַמהֻון׃ ס
הִשְׁמִיעַ לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
וַיִָּּׂא אֲלֵיהֶם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה לֵאמֹר:
יֵשׁוּעַ עָנָה לָהֶם בַּמָּשָׁל:
וְאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
I pověděl jim podobenství toto, řka:
Pověděl jim toto podobenství: ([Matouš 18:12-Matouš 18:14])
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτοὺς τὴν παραβολὴν ταύτην, λέγων,
וֵאמַר להֻון יֵשֻׁוע מַתלָא הָנָא׃
"מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים וּכְשֶׁאוֹבֵד לוֹ אֶחָד מֵהֶם לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ אַחֲרֵי הָאוֹבֵד עַד שֶׁיִּמְצָאֵהוּ?
מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר-לוֺ מֵאָה צֹאן וְאָבְדָה לּוֺ כִּבְשָׂה אַחַת מֵהֶן וְהוּא לֹא יַעֲזֹב אֶת-הַתִּשְׁעִים וָתֵשַׁע בַּמִּדְבָּר לָלֶכֶת וּלְבַקֵּשׁ עַד כִּי-יִמְצָא אֶת-הָאֹבָדֶת:
"אִלּוּ הָיוּ לְךָ מֵאָה כְּבָשִׂים וְאַחַת מֵהֵן הָיְתָה הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד, הַאִם לֹא הָיִיתָ נוֹטֵשׁ אֶת תִּשְׁעִים-וְתֵשַׁע הַכְּבָשִׂים, וְהוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַכִּבְשָׂה הָאַחַת עַד שֶׁתִּמְצָא אוֹתָהּ?
מִי מִכֶּם הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּבָשִׂים, וְאִם יֹאבַד אֶחָד מֵהֶם, לֹא יַעֲזֹב אֶת הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַהוּא שֶׁאָבַד -- עַד אֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ?
Kdyby někdo z vás měl sto ovec, a ztratil by jednu z nich, zdaliž by nenechal devadesáti devíti na poušti, a nešel k té, kteráž zahynula, až by i nalezl ji?
“Má-li někdo z vás sto ovcí a ztratí jednu z nich, což nenechá těch devadesát devět na pustém místě a nejde za tou, která se ztratila, dokud ji nenalezne? ([Ezechiel 34:11 Ezechiel 34:16])
Τίς ἄνθρωπος ἐξ ὑμῶν ἔχων ἑκατὸν πρόβατα, καὶ ἀπολέσας ἓν ἐξ αὐτῶν, οὐ καταλείπει τὰ ἐνενήκοντα ἐννέα ἐν τῇ ἐρήμῳ, καὶ πορεύεται ἐπὶ τὸ ἀπολωλός, ἕως εὕρῃ αὐτό;
מַנֻו מֵנכֻון גַּברָא דִּאית לֵה מָאא עֵרבִּין וֵאן נִאבַד חַד מֵנהֻון לָא שָׁבֵק תֵּשׁעִין ותֵשׁעָא בּדַברָא וָאזֵל בָּעֵא להַו דֵּאבַד עדַמָא דּנֵשׁכּחִיוהי׃
וְכַאֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ יָשִׂים אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו בְּשִׂמְחָה,
וְהָיָה כִּי יִמְצָאֶנָּה יָשִׂישׂ עָלֶיהָ יִָּׂאֶנָּה בַכָּתֵף:
וּכְשֶׁתִּמְצָא אוֹתָהּ, הַאִם לֹא תִּשָּׂא אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה עַל כְּתֵפֶיךָ,
וְכַאֲשֶׁר מָצָא אוֹתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ וְנוֹטֵל אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו,
A nalezna, vložil by na ramena svá s radostí.
Když ji nalezne, vezme si ji s radostí na ramena,
Καὶ εὑρὼν ἐπιτίθησιν ἐπὶ τοὺς ὤμους ἑαυτοῦ χαίρων.
ומָא דֵּאשׁכּחֵה חָדֵא ושָׁקֵל לֵה עַל כַּתפָּתֵה׃
וּכְשֶׁיָּבוֹא הַבַּיְתָה יִקְרָא לִידִידָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְיֹאמַר, 'שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁאָבַד.'
וְאֶל-בֵּיתוֺ יָבֹא וְיִקְרָא לְאֹהֲבָיו וְלִשְׁכֵנָיו לֵאמֹר שִׂישׂוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת-אֲבֵדָתִי אֶת-הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת:
וּבְהַגִּיעֲךָ הַבַּיְתָה, הַאִם לֹא תִּקְרָא לְכָל הַשְּׁכֵנִים וְהַחֲבֵרִים וּתְשַׁתֵּף אוֹתָם בְּשִׂמְחָה שֶׁבִּמְצִיאַת הַכִּבְשָׂה הָאוֹבֶדֶת?
וּבָא לְבֵיתוֹ וְיקוֹרֵא לִידִידָיו וְלִשְׁכֵנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם, שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַכֶּבֶשׂ שֶׁלִּי שֶׁהָיָה אָבוּד.
A přijda domů, svolal by přátely a sousedy, řka jim: Spolu radujte se se mnou, nebo jsem nalezl ovci svou, kteráž byla zahynula.
a když přijde domů, svolá své přátele a sousedy a řekne jim: ‚Radujte se se mnou, protože jsem nalezl ovci, která se mi ztratila.‘
καὶ ἐλθὼν εἰς τὸν οἶκον, συγκαλεῖ τοὺς φίλους καὶ τοὺς γείτονας, λέγων αὐτοῖς, Συγχάρητέ μοι, ὅτι εὗρον τὸ πρόβατόν μου τὸ ἀπολωλός.
וָאתֵא לבַיתֵּה וקָרֵא לרָחמַוהי ולַשׁבָבַוהי וָאמַר להֻון חדַו עַמי דֵּאשׁכּחֵת עֵרבּי דַּאבִּיד הוָא׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לִתְשׁוּבָה."
וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּכָה תִּרֶב הִַּׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל-חֹטֶא אֶחָד הַשָּׁב מֵחֲטָאָיו מֵעַל-תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אַנְשֵׁי צֶדֶק אֲשֶׁר אֵין לָהֶם דָּבָר לְהִנָּחֵם עָלָיו:
"אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּךְ יִהְיֶה גַּם בַּשָּׁמַיִם: הַשִּׂמְחָה עַל חוֹטֵא אֶחָד הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה תִּהְיֶה גְּדוֹלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה."
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב -- יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁלֹּא נְחוּצָה לָהֶם תְּשׁוּבָה.
Pravímť vám, že tak jest radost v nebi nad jedním hříšníkem pokání činícím větší, než nad devadesáti devíti spravedlivými, kteříž nepotřebují pokání.
Pravím vám, že právě tak bude v nebi větší radost nad jedním hříšníkem, který činí pokání(a), než nad devadesáti devíti spravedlivými, kteří pokání(b) nepotřebují. (a) se obrátí (pod. Lukáš 15:10) (b) obrácení ([Lukáš 15:10 Lukáš 19:10 Jakubův 5:20])
Λέγω ὑμῖν ὅτι οὕτως χαρὰ ἔσται ἐν τῷ οὐρανῷ ἐπὶ ἑνὶ ἁμαρτωλῷ μετανοοῦντι, ἢ ἐπὶ ἐνενήκοντα ἐννέα δικαίοις, οἵτινες οὐ χρείαν ἔχουσιν μετανοίας.
אָמַר אנָא לכֻון דּהָכַנָא תֵּהוֵא חַדֻותָא בַּשׁמַיָא עַל חַד חַטָיָא דּתָאֵב אַו עַל תֵּשׁעִין ותֵשׁעָא זַדִּיקִין דּלָא מֵתבַּעיָא להֻון תּיָבֻּותָא׃ ס
"אוֹ אֵיזוֹ אִשָּׁה, שֶׁיֵּשׁ לָה עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְאָבַד לָהּ מַטְבֵּעַ אֶחָד, לֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאטֵא אֶת הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ?
אוֺ מִי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָהּ עֲשָׂרָה כֶסֶף וְאֶחָד מֵהֶם נָפַל וְנִסְתָּר מֵעֵינֶיהָ וְהִיא לֹא תַדְלִיק נֵר וּתְפַנֶּה אֶת-הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ בְּחֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ עַד כִּי-תִמְצָאֶנּוּ:
יֵשׁוּעַ הִמְשִׁיךְ: "אֶתֵּן לָכֶם דֻּגְמָה נוֹסֶפֶת: נַנִּיחַ שֶׁלְּאִשָּׁה אַחַת הָיוּ עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וּמִטֶּבַע אֶחָד אָבַד לָהּ. הַאִם הִיא לֹא תַּדְלִיק אוֹר בְּכָל הַבַּיִת, תְּטַאֲטֵא אֶת הָרִצְפָּה וּתְחַפֵּשׂ בְּכָל פִּנָּה עַד שֶׁתִּמְצָא אֶת הַמַּטְבֵּעַ?
אוֹ אֵיזוֹהִי הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֲשָׂרָה זוּזִים וּתְאַבֵּד אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא תַּדְלִיק מְנוֹרָה וּתְטַאטֵא אֶת הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בַּחֲרִיצוּת עַד אֲשֶׁר תִּמְצָאֵהוּ?
Aneb žena některá mající grošů deset, ztratila-li by jeden groš, zdaliž nezažže svíce, a nemete domu, a nehledá pilně, dokudž nenalezne?
Nebo má-li nějaká žena deset stříbrných mincí(c) a ztratí jednu z nich, což nerozsvítí lampu, nevymete dům a nehledá pečlivě, dokud ji nenajde? (c) ř: drachem (pod. Lukáš 15:9)
Ἢ τίς γυνὴ δραχμὰς ἔχουσα δέκα, ἐὰν ἀπολέσῃ δραχμὴν μίαν, οὐχὶ ἅπτει λύχνον, καὶ σαροῖ τὴν οἰκίαν, καὶ ζητεῖ ἐπιμελῶς ἕως ὅτου εὕρῃ;
אַו אַידָא הי אַנתּתָא דִּאית לָה עֵסרָא זֻוזִין ותַובֵּד חַד מֵנהֻון ולָא מַנהרָא שׁרָגָא וחָמָא בַּיתָּא ובָעיָא לֵה בּטִילָאיִת עדַמָא דּתֵשׁכּחִיוהי׃
וְכַאֲשֶׁר תִּמְצָא אוֹתוֹ תִּקְרָא לְחַבְרוֹתֶיהָ וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְתֹאמַר, 'שִׂמְחוּ אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאָבַד לִי.'
וְהָיָה כִּי-תִמְצָא אֹתוֺ תִּקְרָא לְרֵעוֺתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֺתֶיהָ לֵאמֹר שְׂמַחְנָה בְּשִׂמְחָתִי כִּי מָצָאתִי אֶת-אֲבֵדָתִי אֶת הַכָּסֶף:
וּלְאַחַר שֶׁתִּמְצָא אֶת הַמַּטְבֵּעַ, הַאִם הִיא לֹא תָּרוּץ לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וּלְחַבְרוֹתֶיהָ, וּתְסַפֵּר לָהֶן בְּשִׂמְחָה שֶׁמָּצְאָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ?
וְכַאֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ, הִיא קוֹרֵאת לִידִידוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, שְׂמַחְנָה אִתִּי, כִּי מָצָאתִי אֶת זוּזִי אֲשֶׁר הָיָה אָבוּד.
A když nalezne, svolá přítelkyně a sousedy, řkuci: Spolu radujte se se mnou, nebo jsem nalezla groš, kterýž jsem byla ztratila.
A když ji nalezne, svolá své přítelkyně a sousedky a řekne: ‚Radujte se se mnou, poněvadž jsem nalezla peníz, který jsem ztratila.‘
Καὶ εὑροῦσα συγκαλεῖται τὰς φίλας καὶ τὰς γείτονας, λέγουσα, Συγχάρητέ μοι, ὅτι εὗρον τὴν δραχμὴν ἣν ἀπώλεσα.
ומָא דֵּאשׁכַּחתֵה קָריָא לרָחמָתָה ולַשׁבָבָתָה וָאמרָא להֵין חדָיֵין עַמי דֵּאשׁכּחֵת זֻוזי דַּאבִּיד הוָא׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּךְ יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה."
וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּכָה תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל-חֹטֵא אֶחָד הַשָּׁב מֵחֲטָאָיו:
כָּךְ גַּם מַלְאָכִי אֱלֹהִים שְׂמֵחִים עַל חוֹטֵא אֶחָד שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה."
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּךְ תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים עַל חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב.
Takť, pravím vám, že jest radost před anděly Božími nad jedním hříšníkem pokání činícím.
Pravím vám, právě tak je radost před anděly Božími nad jedním hříšníkem, který činí pokání.“ ([Lukáš 15:7])
Οὕτως, λέγω ὑμῖν, χαρὰ γίνεται ἐνώπιον τῶν ἀγγέλων τοῦ θεοῦ ἐπὶ ἑνὶ ἁμαρτωλῷ μετανοοῦντι.
אָמַר אנָא לכֻון דּהָכַנָא תֵּהוֵא חַדֻותָא קדָם מַלַאכַוהי דַּאלָהָא עַל חַד חַטָיָא דּתָאֵב׃ ס
וְעוֹד אָמַר: "לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים.
וַיֹּסֶף וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד הָיוּ לוֺ שְׁנֵי בָנִים:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל אַחֵר: "לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים.
וְעוֹד אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: לְאִישׁ אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים;
Řekl také: Člověk jeden měl dva syny.
Řekl také: „Jeden člověk měl dva syny.
Εἶπεν δέ, Ἄνθρωπός τις εἶχεν δύο υἱούς·
וֵאמַר הוָא להֻון תֻּוב יֵשֻׁוע לגַברָא חַד אִית הוָא לֵה בּנַיָא תּרֵין׃
אָמַר הַצָּעִיר אֶל אָבִיו: 'אַבָּא, תֵּן לִי אֶת חֵלֶק הָרְכוּשׁ הַמַּגִּיעַ לִי.' וְאָמְנָם חִלֵּק לָהֶם אֲבִיהֶם אֶת הַנְּכָסִים.
וְהַקָּטֹן מֵהֶם אָמַר אֶל-אָבִיו תְּנָה-לִּי אָבִי חֵלֶק הַנַחֲלָה אֲשֶׁר יִפֹּל לְחֶבְלִי וַיְחַלֵּק לָהֶם אֶת-נְכָסָיו:
יוֹם אֶחָד בָּא אֵלָיו הַבֵּן הַצָּעִיר וְאָמַר: 'אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו אֶת חֶלְקִי בִּירֻשָּׁה הַמַּגִּיעָה לִי, בִּמְקוֹם שֶׁאֲחַכֶּה עַד מוֹתְךָ.' הָאָב הִסְכִּים וְחִלֵּק אֶת רְכוּשׁוֹ בֵּין שְׁנֵי בָּנָיו.
וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ הַצָּעִיר, אָבִי, תֵּן לִי אֶת הַחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לִי מִבֵּיתְךָ. וְהוּא חִלֵּק לָהֶם אֶת רְכוּשׁוֹ.
Z nichž mladší řekl otci: Otče, dej mi díl statku, kterýž mně náleží. I rozdělil jim statek.
Ten mladší řekl otci: ‚Otče, dej mi díl majetku, který na mne připadá.‘ On jim rozdělil své jmění. ([Deuteronomium 21:15-Deuteronomium 21:17])
καὶ εἶπεν ὁ νεώτερος αὐτῶν τῷ πατρί, Πάτερ, δός μοι τὸ ἐπιβάλλον μέρος τῆς οὐσίας. Καὶ διεῖλεν αὐτοῖς τὸν βίον.
וֵאמַר לֵה בּרֵה זעֻורָא אָבי הַב לִי פָּלגֻּותָא דּמָטיָא לִי מֵן בַּיתָּך ופַלֵג להֻון קֵניָנֵה׃
לְאַחַר יָמִים לֹא רַבִּים אָסַף הַבֵּן הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְיָצָא אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ בְּחַיֵּי הוֹלְלוּת.
וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים אָסַף הַבֵּן הַקָּטֹן אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לוֺ וַיִּסַּע אֶל-אֶרֶץ רְחוֺקָה וַיְהִי שָׁם לְזוֺלֵל עַד אֲשֶׁר פִּזַּר כָּל-כַּסְפּוֺ:
"לְאַחַר זְמַן קָצָר אֶרֶז הַבֵּן הַצָּעִיר אֶת חֲפָצָיו וְנָסַע לָאָרֶץ רְחוֹקָה, שָׁם בִּזְבֵּז אֶת כָּל כַּסְפּוֹ בְּחַיֵּי הוֹלֵלוּת.
וְאַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים אָסַף בְּנוֹ הַצָּעִיר אֶת כָּל אֲשֶׁר הִגִּיעַ לוֹ, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְשָׁם בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ כְּשֶׁהוּא חַי בְּהוֹלְלוּת.
A po nemnohých dnech, shromáždiv všecko mladší ten syn, odšel do daleké krajiny, a tam rozmrhal statek svůj, byv prostopášně živ.
Po nemnoha dnech mladší syn všechno zpeněžil, odešel do daleké země a tam rozmařilým životem svůj majetek rozházel. ([Přísloví 29:3])
Καὶ μετ' οὐ πολλὰς ἡμέρας συναγαγὼν ἅπαντα ὁ νεώτερος υἱὸς ἀπεδήμησεν εἰς χώραν μακράν, καὶ ἐκεῖ διεσκόρπισεν τὴν οὐσίαν αὐτοῦ, ζῶν ἀσώτως.
ומֵן בָּתַר יַומָתָא קַלִיל כַּנֵשׁ הַו בּרֵה זעֻורָא כֻּל מֵדֵּם דַּמטָיהי וֵאזַל לַאתרָא רַחִיקָא ותַמָן בַּדַּר קֵניָנֵה כַּד חָיֵא פַּרָחָאיִת׃
אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת הַכֹּל בָּא רָעָב חָזָק עַל אוֹתָהּ אֶרֶץ וְהוּא הֵחֵל לִסְבֹּל מַחְסוֹר.
וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּלַּע כָּל-אֲשֶׁר הָיָה לוֺ בָּא רָעָב גָּדוֺל בָּאָרֶץ הַהִיא וְהוּא הֵחֵל לִהְיוֺת חֲסַר-לָחֶם:
כַּאֲשֶׁר נוֹתַר חֲסַר פְּרוּטָה הִתְפַּשֵּׁט רָעֵב נוֹרָא בְּאוֹתָהּ אֶרֶץ, וְהוּא נִהְיֶה רָעֵב לְלֶחֶם.
וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ, הָיָה רָעָב גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא הֵחֵל לַחְסֹר.
A když všecko utratil, stal se hlad veliký v krajině té, a on počal nouzi trpěti.
A když už všechno utratil, nastal v té zemi veliký hlad a on začal mít nouzi.
Δαπανήσαντος δὲ αὐτοῦ πάντα, ἐγένετο λιμὸς ἰσχυρὸς κατὰ τὴν χώραν ἐκείνην, καὶ αὐτὸς ἤρξατο ὑστερεῖσθαι.
וכַד גַּמַר כֻּל מֵדֵּם דִּאית הוָא לֵה הוָא כַּפנָא רַבָּא בַּאתרָא הַו ושַׁרִי חָסַר לֵה׃
הָלַךְ לְהִסְתַּפֵּחַ אֶל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לִרְעוֹת חֲזִירִים בִּשְׂדוֹתָיו.
וַיֵּלֶךְ וַיִּסְתַּפַּח בְּאֶחָד מִיּשְׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וַיִּשְׁלָחֵהוּ הַָּׂדֶה לִרְעוֺת חֲזִירִים:
הוּא הָלַךְ אֶל אִכָּר מְקוֹמִי וְשִׁדֵּל אוֹתוֹ לְהַעֲסִיקוֹ כְּרוֹעֵה חֲזִירִים.
וְהָלַךְ וְנִסְפַּח לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר שֶׁל הָאָרֶץ הַהִיא, וְהַלָּה שָׁלַח אוֹתוֹ לַשָּׂדֶה לִרְעוֹת חֲזִירִים.
I všed, přídržel se jednoho měštěnína krajiny té; a on jej poslal na pole své, aby pásl vepře.
Šel a uchytil se u jednoho občana té země; ten ho poslal na pole pást vepře.
Καὶ πορευθεὶς ἐκολλήθη ἑνὶ τῶν πολιτῶν τῆς χώρας ἐκείνης· καὶ ἔπεμψεν αὐτὸν εἰς τοὺς ἀγροὺς αὐτοῦ βόσκειν χοίρους.
וֵאזַל נקֵף לֵה לחַד מֵן בּנַי מדִינתָּא דַּאתרָא הַו והֻו שַׁדּרֵה לַקרִיתָא למֵרעָא חזִירֵא׃
שָׁם הִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ בַּחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ.
וַיִּתְאַו לְמַלֵּא אֶת-כְּרֵשׂוֺ חֲרוּבִין מֵאֲשֶׁר יֹאכְלוּן הַחֲזִירִים וּפֹרֵשׂ אֵין לוֺ:
הָרָעָב הָיָה חָזָק כָּל-כָּךְ, עַד כִּי הִתְחַשֵּׁק לְחָרוּבִים שֶׁנִּתְּנוּ לַחֲזִירִים, אוּלָם הוּא לֹא קִבֵּל דָּבָר.
וְהִשְׁתּוֹקֵק לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַחֲרוּבִים שֶׁאָכְלוּ הַחֲזִירִים, וְאִישׁ לֹא נָתַן לוֹ.
I žádal nasytiti břicho své mlátem, kteréž svině jedly, ale žádný nedával jemu.
A byl by si chtěl naplnit žaludek(d) slupkami(e), které žrali vepři, ale ani ty nedostával. (d) var: nasytit se (e) lusky tzv. svatojanského chleba
Καὶ ἐπεθύμει γεμίσαι τὴν κοιλίαν αὑτοῦ ἀπὸ τῶν κερατίων ὧν ἤσθιον οἱ χοῖροι· καὶ οὐδεὶς ἐδίδου αὐτῷ.
ומֵתרַגרַג הוָא למֵמלָא כַּרסֵה מֵן חַרֻובֵא הָנֻון דָּאכלִין הוַו חזִירֵא ולָא אנָשׁ יָהֵב הוָא לֵה׃
כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ אָמַר, 'כַּמָּה מְשָׁרְתִים שְׂכִירִים שֶׁל אָבִי יֵשׁ לָהֶם לֶחֶם בְּשֶׁפַע וַאֲנִי גּוֹוֵעַ כָּאן בָּרָעָב!
וַיָּשֶׁב אֶל-לִבּוֺ וַיֹּאמַר מָה-רַבּוּ הְַּׂכִירִים תַּחַת יַד אָבִי אֲשֶׁר לָהֶם לֶחֶם דַּי וְהוֺתֵר וְאָנֹכִי מֵת פֹּה בָּרָעָב:
"כְּשֶׁלְּבַסּוֹף עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְאָמַר לְעַצְמוֹ: 'בְּבֵית אָבִי לֹא רַק שֶׁהַפּוֹעֲלִים אוֹכְלִים לְשֹׂבַע, הֵם אַף מַשְׁאִירִים אֹכֶל בַּצַּלַּחַת, וְאִלּוּ אֲנִי כָּאן גּוֹוֵעַ בְּרָעָב!
וְכַאֲשֶׁר שָׁב אֶל עַצְמוֹ, אָמַר: כַּמָּה שְׂכִירִים יֵשׁ כָּעֵת בְּבֵית אָבִי אֲשֶׁר לֶחֶם לָהֶם בְּשֶׁפַע, וַאֲנִי כָּאן גּוֹוֵעַ בְּרַעֲבוֹנִי!
Přišed pak sám k sobě, řekl: Jak mnozí nájemníci u otce mého hojnost mají chleba, a já hladem mru!
Tu šel do sebe a řekl: ‚Jak mnoho nádeníků u mého otce má chleba nazbyt, a já tu hynu hladem!
Εἰς ἑαυτὸν δὲ ἐλθὼν εἶπεν, Πόσοι μίσθιοι τοῦ πατρός μου περισσεύουσιν ἄρτων, ἐγὼ δὲ λιμῷ ἀπόλλυμαι·
וכַד אֵתָא לוָת נַפשֵׁה אֵמַר כּמָא הָשָׁא אַגִירֵא אִית בֵּית אָבי דּיַתִּיר להֻון לַחמָא וֵאנָא הָרכָּא לכַפני אָבֵד אנָא׃
אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ: אַבָּא, חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ.
אָקוּם אֵלֵךְ אֶל-אָבִי וְאֹמַר אֵלָיו אָבִי חָטָאתִי גַּם-לַשָּׁמַיִם גַּם-לְפָנֶיךׇ:
אָשׁוּב לְבֵית אָבִי וְאוֹמֵר: 'אַבָּא, חָטָאתִי לֶאֱלֹהִים וּלְךָ,
אָקוּם וְאֵלֵךְ אֶל אָבִי וְאֹמַר לוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ,
Vstana, půjdu k otci svému, a dím jemu: Otče, zhřešil jsem proti nebi a před tebou,
Vstanu, půjdu k svému otci a řeknu mu: Otče, zhřešil jsem proti nebi(f) i vůči tobě. (f) proti Bohu (tak i Lukáš 15:21)
ἀναστὰς πορεύσομαι πρὸς τὸν πατέρα μου, καὶ ἐρῶ αὐτῷ, Πάτερ, ἥμαρτον εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐνώπιόν σου·
אֵקֻום אִזַל לוָת אָבי וִאמַר לֵה אָבי חטִית בַּשׁמַיָא וַקדָמַיךְּ׃
אֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. שִׂים אוֹתִי כְּאֶחָד מִשְֹכִירֶיךָ.'
קַלֹּתִי מֵהִקָּרֵא בִנְךׇ עוֺד שִׂימֵנִי-נָא כְּאַחַד הַשְׂכִירִים בְּבֵיתֶךׇ:
וְאֵינִי רָאוּי לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. אָנָּא, קַבֵּל אוֹתִי לַעֲבוֹדָה כְּאֶחָד מִפּוֹעֲלֶיךָ.'
וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ. עֲשֵׂנִי כְּאֶחָד מִשְּׂכִירֶיךָ.
Aniž jsem hoden více slouti synem tvým. Učiň mne jako jednoho z nájemníků svých.
Nejsem už hoden nazývat se tvým synem; přijmi mne jako jednoho ze svých nádeníků.‘
καὶ οὐκέτι εἰμὶ ἄξιος κληθῆναι υἱός σου· ποίησόν με ὡς ἕνα τῶν μισθίων σου.
ולָא מֵכִּיל שָׁוֵא אנָא דַּברָך אֵתקרֵא עבֵדַיני אַיך חַד מֵן אַגִירַיךְּ׃
הוּא קָם וְהָלַךְ אֶל אָבִיו. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד רָחוֹק רָאָהוּ אָבִיו וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו. הוּא רָץ אֵלָיו וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וְנָשַׁק לוֹ.
וַיָּקָם וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו וְעוֺדֶנּוּ מֵרָחוֺק רָאָה אֹתוֺ אָבִיו וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו אֵלָיו וַיָּרָץ וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָיו וְיִּשַּׁק לוֺ:
"הַבֵּן קָם וְחָזַר לְבֵית אָבִיו. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ אֶל הֲבֵית אָבִיו זִהָה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וְרָץ לִקְרָאתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, חִבֵּק וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה.
וְקָם וּבָא אֶל אָבִיו; וּבְעוֹדוֹ רָחוֹק, רָאָהוּ אָבִיו וְרִחֵם עָלָיו, וְרָץ וְנָפַל עַל צַוָּארָיו וּנְשָׁקוֹ.
I vstav, šel k otci svému. A když ještě opodál byl, uzřel jej otec jeho, a milosrdenstvím byv hnut, přiběh, padl na šíji jeho, a políbil ho.
I vstal a šel k svému otci. Když ještě byl daleko, otec ho spatřil a hnut lítostí běžel k němu, objal ho a políbil.
Καὶ ἀναστὰς ἦλθεν πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ. Ἔτι δὲ αὐτοῦ μακρὰν ἀπέχοντος, εἶδεν αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ, καὶ ἐσπλαγχνίσθη, καὶ δραμὼν ἐπέπεσεν ἐπὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ, καὶ κατεφίλησεν αὐτόν.
וקָם אֵתָא לוָת אַבֻוהי ועַד הֻו רַחִיק חזָיהי אַבֻוהי וֵאתרַחַם עלַוהי וַרהֵט נפַל עַל צַורֵה ונַשׁקֵה׃
אָמַר לוֹ הַבֵּן, 'אַבָּא, חָטָאתִי לַשָּׁמַיִם וּלְךָ וְאֵינֶנִּי רָאוּי עוֹד לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.'
וְהַבֵּן עָנָה וְאָמַר אָבִי חָטָאתִי גַּם-לַשָּׁמַיִם גַּם-לְפָנֶיךׇ קַלֹּתִי מֵהִקָּרֵא בִנְךׇ עוֺד:
"'אַבָּא', פָּתַח הַבֵּן, 'חָטָאתִי לֶאֱלֹהִים וּלְךָ, וְאֵינִי רָאוּי לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.'
וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ, אָבִי, חָטָאתִי כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וּלְפָנֶיךָ, וְאֵינֶנִּי רָאוּי לְהִקָּרֵא בִּנְךָ.
I řekl jemu syn: Otče, zhřešil jsem proti nebi a před tebou, aniž jsem hoden více slouti synem tvým.
Syn mu řekl: ‚Otče, zhřešil jsem proti nebi i vůči tobě. Nejsem už hoden nazývat se tvým synem(g).‘ (g) var: + Přijmi mne jako jednoho ze svých nádeníků.
Εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ υἱός, Πάτερ, ἥμαρτον εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐνώπιόν σου, καὶ οὐκέτι εἰμὶ ἄξιος κληθῆναι υἱός σου.
וֵאמַר לֵה בּרֵה אָבי חטִית בַּשׁמַיָא וַקדָמַיךְּ ולָא שָׁוֵא אנָא דַּברָך אֵתקרֵא׃
אַךְ הָאָב אָמַר לַעֲבָדָיו, 'הָבִיאוּ מַהֵר אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, שִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְנַעֲלַיִם לְרַגְלָיו,
וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל-עֲבָדָיו מַהֲרוּ הָבִיאוּ וְהַלְבִּישֻׁהוּ אֶת-הַמְּעִיל הַטּוֺב וּתְנוּ טַבַּעַת עַל-יָדוֺ וּנְעָלִים לְרַגְלָיו:
"אוּלָם הָאָב קָרָא לִמְשָׁרְתָיו וְאָמַר: 'הֵבִיאוּ מִיָּד אֶת הַגְּלִימָה הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, טַבַּעַת יִקְרֶה וְנַעֲלִים יְקָרוֹת.
אָמַר אָבִיו לַעֲבָדָיו, הוֹצִיאוּ אֶת הַגְּלִימָה הַנָּאָה בְּיוֹתֵר וְהַלְבִּישׁוּהוּ, וְשִׂימוּ טַבַּעַת עַל יָדוֹ וְהַנְעִילוּהוּ נַעֲלַיִם,
I řekl otec služebníkům svým: Přineste to roucho první, a oblecte jej, a dejte prsten na ruku jeho a obuv na nohy.
Ale otec rozkázal svým služebníkům: ‚Přineste ihned nejlepší oděv a oblečte ho; dejte mu na ruku prsten a obuv na nohy. ([Genesis 41:42; Zacharjáš 3:4])
Εἶπεν δὲ ὁ πατὴρ πρὸς τοὺς δούλους αὐτοῦ, Ἐξενέγκατε τὴν στολὴν τὴν πρώτην καὶ ἐνδύσατε αὐτόν, καὶ δότε δακτύλιον εἰς τὴν χεῖρα αὐτοῦ, καὶ ὑποδήματα εἰς τοὺς πόδας·
אֵמַר דֵּין אַבֻוהי לעַבדַּוהי אַפֵּקו אֵסטלָא רִשָׁיתָּא אַלבֵּשֻׁוהי וסִימו עֵזֵקתָא בִּאידֵה וַאסֵאנֻוהי מסָנֵא׃
הָבִיאוּ אֶת הָעֶגֶל הַמְפֻטָּם וְשַׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח,
וְאֶת-עֵגֶל הַמַּרְבֵּק קְחוּ וּטְבָחוּ וְנֹאכַל וְנַעֲלֹזָה:
לְאַחַר מִכֵּן שָׁחֲטוּ אֶת הָעֵגֶל שֶׁפִּטְמֵנוּ; עָלֵינוּ לַחְגֹּג אֶת הַמְּאֹרָע!
וְהָבִיאוּ וְשַׁחֲטוּ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם, וְנֹאכַל וְנִשְׂמַח;
A přivedouce to tele tučné, zabíte, a hodujíce, buďme veseli.
Přiveďte vykrmené tele, zabijte je, hodujme a buďme veselí,
καὶ ἐνέγκαντες τὸν μόσχον τὸν σιτευτὸν θύσατε, καὶ φαγόντες εὐφρανθῶμεν·
וַאיתַּו קטֻולו תַּורָא דּפֵטמָא ונֵאכֻול ונֵתבַּסַם׃
כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּה חָזַר לַחַיִּים, אָבַד וְהִנֵּה נִמְצָא.' וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ.
כִּי זֶה-בְּנִי מֵת הָיָה וְהִנֵּה הוּא חָי אֹבֵד וְהוּא נִמְצָא אִתָּנוּ וַיָּקוּמוּ כֻלָּם לְהִתְעַלֵּס:
כִּי זֶה בְּנֵי הָיָה מֵת וְעַתָּה קָם לִתְחִיָּה.' וְכָךְ הֵחֵלּוּ בַּחֲגִיגָה.
כִּי בְּנִי זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד -- וְנִמְצָא. וְהֵם הֵחֵלּוּ לִשְׂמֹחַ.
Nebo tento syn můj byl umřel, a zase ožil; byl zahynul, a nalezen jest. I počali veseli býti.
protože tento můj syn byl mrtev, a zase žije, ztratil se, a je nalezen.‘ A začali se veselit.
ὅτι οὗτος ὁ υἱός μου νεκρὸς ἦν, καὶ ἀνέζησεν· καὶ ἀπολωλὼς ἦν, καὶ εὑρέθη. Καὶ ἤρξαντο εὐφραίνεσθαι.
דּהָנָא בֵּרי מִיתָא הוָא וַחיָא וַאבִּידָא הוָא וֵאשׁתּכַח ושַׁרִיו למֵתבַּסָמֻו׃
אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בְּנוֹ הַגָּדוֹל בַּשָֹדֶה. כְּשֶׁחָזַר וְהִתְקָרֵב הַבַּיְתָה שָׁמַע קוֹל נְגִינוֹת וְרִקּוּדִים.
וּבְנוֺ הַגָּדוֺל בָּא מִמְּלַאכְתּוֺ בַשָׂדֶה וַיִּקְרַב אֶל-הַבַּיִת וַיִּשְׁמַע קוֺל שִׁיר וּמָחוֺל:
"בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָבַד הַבֵּן הַבְּכוֹר בַּשָּׂדֶה. בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה שָׁמַע אֶת כָּל הַשִּׁירָה וְהָרִקּוּדִים,
אֲבָל בְּנוֹ הַגָּדוֹל הָיָה בַּשָּׂדֶה; וְכַאֲשֶׁר בָּא וְהִתְקָרֵב אֶל הַבַּיִת, שָׁמַע קוֹל זִמְרַת רַבִּים.
Byl pak syn jeho starší na poli. A jda, když se přibližoval k domu, uslyšel zpívání a hluk veselících se.
Starší syn byl právě na poli. Když se vracel a byl už blízko domu, uslyšel hudbu a tanec.
Ἦν δὲ ὁ υἱὸς αὐτοῦ ὁ πρεσβύτερος ἐν ἀγρῷ· καὶ ὡς ἐρχόμενος ἤγγισεν τῇ οἰκίᾳ, ἤκουσεν συμφωνίας καὶ χορῶν.
הַו דֵּין בּרֵה קַשִׁישָׁא בַּקרִיתָא הוָא וכַד אֵתָא וַקרֵב לוָת בַּיתָּא שׁמַע קָל זמָרָא דּסַגִּיֵאא׃
הוּא קָרָא לְאַחַד הַנְּעָרִים וְשָׁאַל לָדַעַת מָה הַדָּבָר.
וַיִּקְרָא אֶל-אַחַד הַנְּעָרִים וַיִּשְׁאַל מַה-זֹּאת:
וְלָכֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַמְּשָׁרְתִים: 'מָה קוֹרֶה כָּאן?'
וְקָרָא לְאַחַד הַנְּעָרִים וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֶּה.
I povolav jednoho z služebníků, otázal se, co by to bylo.
Zavolal si jednoho ze služebníků a ptal se ho, co to má znamenat.
Καὶ προσκαλεσάμενος ἕνα τῶν παίδων, ἐπυνθάνετο τί εἴη ταῦτα.
וַקרָא לחַד מֵן טלָיֵא ושַׁאלֵה מָנַו הָנָא׃
הֵשִׁיב לוֹ הַנַּעַר, 'אָחִיךָ בָּא, וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הָעֵגֶל הַמְפֻטָּם מִפְּנֵי שֶׁחָזַר אֵלָיו בָּרִיא וְשָׁלֵם.'
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא אָחִיךׇ בָּא וַיִּזְבַּח לוֺ אָבִיךׇ אֶת-עֵגֶל הַמַּרְבֵּק אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב אֵלָיו בְּשָׁלוֺם:
"'אָחִיךָ חָזַר הַבַּיְתָה,' הִסְבִּיר לוֹ הַמְּשָׁרֵת, 'וְאָבִיךְ שָׁחַט לִכְבוֹדוֹ אֶת הָעֵגֶל שֶׁפִּטְמֵנוּ. עַתָּה הוּא עוֹרֵךְ חֲגִיגָה גְּדוֹלָה לְרֶגֶל שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם.'
אָמַר לוֹ, אָחִיךָ בָּא, וְאָבִיךָ שָׁחַט אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם עַל שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בָּרִיא.
A on řekl jemu: Bratr tvůj přišel, i zabil otec tvůj tučné tele, že ho zdravého přijal.
On mu odpověděl: ‚Vrátil se tvůj bratr, a tvůj otec dal zabít vykrmené tele, že ho zase má doma živého a zdravého.‘
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ ὅτι Ὁ ἀδελφός σου ἥκει· καὶ ἔθυσεν ὁ πατήρ σου τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν, ὅτι ὑγιαίνοντα αὐτὸν ἀπέλαβεν.
אָמַר לֵה אַחֻוך אֵתָא וַקטַל אַבֻוך תַּורָא דּפֵטמָא דּכַד חלִים אַקבּלֵה׃
כָּעַס הַבֵּן הַגָּדוֹל וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס. אָז יָצָא אָבִיו לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ.
וַיִּחַר אַפּוֺ וְלֹא אָבָה לָבֹא הַבָּיְתָה וַיֵּצֵא אָבִיו וַיְדַבֵּר עַל-לִבּוֺ:
"הַבֵּן הַבְּכוֹר כָּעַס מְאוֹד וְסֵרֵב לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה. אָבִיו יָצָא אֵלָיו וְנִסָּה לְדַבֵּר אִתּוֹ,
וְהִתְרַגֵּז וְלֹא רָצָה לְהִכָּנֵס, וְיָצָא אָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ;
I rozhněval se, a nechtěl vjíti. Otec pak jeho vyšed, prosil ho.
I rozhněval se a nechtěl jít dovnitř. Otec vyšel a domlouval mu.
Ὠργίσθη δέ, καὶ οὐκ ἤθελεν εἰσελθεῖν· ὁ οὖν πατὴρ αὐτοῦ ἐξελθὼν παρεκάλει αὐτόν.
וַרגֵז ולָא צָבֵא הוָא למֵעַל וַנפַק אַבֻוהי בּעָא מֵנֵה׃
אָמַר הַבֵּן לְאָבִיו, 'הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי עוֹבֵד אֶצְלְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְוָתְךָ, וְאַתָּה מֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ לִי גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶשְׂמַח עִם יְדִידַי.
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-אָבִיו הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֺת עֲבַדְתִּיךׇ וּמֵעוֺדִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֺתֶיךׇ וְעוֺד לֹא-נָתַתָּ לִי גְדִי מִן-הַצֹּאן לֶאֱכֹל וּלְהִתְעַלֵּס עִם-רֵעָי:
אֲבָל הַבֵּן הֵשִׁיב: 'כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה עָבַדְתִּי קָשֶׁה כָּל כָּךְ לְמַעַנְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא חָטָאתִי נֶגְדְּךָ, וּמָה נָתַתָּ לִי? לֹא נָתַתָּ לִי אַף גָּדִי אֶחָד קָטָן כְּדֵי שֶׁאֶחְגֹּג עִם חַבְרֵי.
אַךְ הוּא אָמַר לְאָבִיו, הִנֵּה כַּמָּה שָׁנִים עוֹבֵד אֲנִי בְּשֵׁרוּתְךָ וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַרְתִּי עַל מִצְוָתְךָ, וּמֵעוֹלָם לֹא נָתַתָּ לִי גְּדִי כְּדֵי שֶׁאֶשְׂמַח עִם יְדִידַי.
A on odpověděv, řekl otci: Aj, tolik let sloužím tobě, a nikdy jsem přikázaní tvého nepřestoupil, a však nikdy jsi mi nedal kozelce, abych s přátely svými vesel pobyl.
Ale on mu odpověděl: ‚Tolik let už ti sloužím a nikdy jsem neporušil žádný tvůj příkaz; a mně jsi nikdy nedal ani kůzle, abych se poveselil se svými přáteli.
Ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν τῷ πατρί, Ἰδού, τοσαῦτα ἔτη δουλεύω σοι, καὶ οὐδέποτε ἐντολήν σου παρῆλθον, καὶ ἐμοὶ οὐδέποτε ἔδωκας ἔριφον, ἵνα μετὰ τῶν φίλων μου εὐφρανθῶ.
הֻו דֵּין אֵמַר לַאבֻוהי הָא כּמָא שׁנִין פָּלַח אנָא לָך עַבדֻּותָא ולָא מֵמתֻום עֵברֵת פֻּוקדָּנָך ומֵן מתֻום גַּדיָא לָא יַהבתּ לִי דֵּאתבַּסַם עַם רָחמַי׃
אֲבָל כְּשֶׁבָּא בִּנְךָ זֶה אֲשֶׁר בִּזְבֵּז אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת, שָׁחַטְתָּ בִּשְׁבִילוֹ אֶת הָעֵגֶל הַמְפֻטָּם.'
וּכְבֹא בִנְךׇ זֶה רֹעֶה זֹנוֺת אֲשֶׁר הִשְׁחִית אֶת-נַחֲלָתֶךׇ זָבַחְתָּ לּוֺ אֶת-עֵגֶל הַמַּרְבֵּק:
וְאִלּוּ כְּשֶׁבִּנְךָ זֶה, שֶׁבִּזְבֵּז אֶת כָּל כַּסְפְּךָ עַל זוֹנוֹת, חוֹזֵר הַבַּיְתָה, אַתָּה שׁוֹחֵט לִכְבוֹדוֹ אֶת הָעֵגֶל הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ!'
אֲבָל לְבִנְךָ זֶה, אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבֵּז אֶת רְכוּשְׁךָ עִם זוֹנוֹת וּבָא, שָׁחַטְתָּ לוֹ אֶת הַשּׁוֹר הַמְפֻטָּם.
Ale když syn tvůj tento, kterýž prožral statek tvůj s nevěstkami, přišel, zabils jemu to tele tučné.
Ale když přišel tenhle tvůj syn, který s děvkami prohýřil tvé jmění, dal jsi pro něho zabít vykrmené tele.‘
Ὅτε δὲ ὁ υἱός σου οὗτος ὁ καταφαγών σου τὸν βίον μετὰ πορνῶν ἦλθεν, ἔθυσας αὐτῷ τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν.
להָנָא דֵּין בּרָך כַּד פַּרַח קֵניָנָך עַם זָניָתָא וֵאתָא נכַסתּ לֵה תַּורָא דּפֵטמָא׃
אָמַר הָאָב, 'בְּנִי, אַתָּה תָּמִיד אִתִּי, וְכָל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי הֲלֹא תָמִיד אַתָּה עִמָּדִי וְכֹל אֲשֶׁר-לִי לְךׇ הוּא:
"'בְּנֵי הַיָּקָר,' אָמַר הָאָב, 'אַתָּה וַאֲנִי קְרוֹבִים זֶה אֶל זֶה, וְכָל מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לִי שַׁיָּךְ לְךָ.
אָמַר לוֹ אָבִיו, בְּנִי, אַתָּה תָּמִיד עִמָּדִי, וְכָל אֲשֶׁר לִי שֶׁלְּךָ הוּא.
A on řekl jemu: Synu, ty vždycky se mnou jsi, a všecky věci mé jsou tvé.
On mu řekl: ‚Synu, ty jsi stále se mnou a všecko, co mám, je tvé.
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Τέκνον, σὺ πάντοτε μετ' ἐμοῦ εἶ, καὶ πάντα τὰ ἐμὰ σά ἐστιν.
אָמַר לֵה אַבֻוהי בֵּרי אַנתּ בּכֻלזבַן עַמי אַנתּ וכֻלמֵדֵּם דִּילי דִּילָך הֻו׃
אֲבָל מִן הָרָאוּי לָשׂוֹּשׂ וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָחִיךָ זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּה חָזַר לַחַיִּים, אָבַד וְהִנֵּה נִמְצָא.'"
אֲבָל נָאוָה לָנוּ לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַלֵּס כִּי זֶה-אָחִיךׇ מֵת הָיָה וְהִנֵּה הוּא חָי אֹבֵד וְהוּא נִמְצָא אִתָּנוּ:
כֵּיצַד יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ שֶׁלֹּא לִשְׂמֹחַ הַיּוֹם? אָחִיךָ הָיָה מֵת וְעַכְשָׁו הוּא קָם לִתְחִיָּה; אָחִיךָ הָלַךְ לְאִבּוּד וְעַתָּה הוּא נִמְצָא!'"
וְלַעֲלֹז צְרִיכִים הָיִינוּ, וְלִשְׂמֹחַ, כִּי אָחִיךָ זֶה הָיָה מֵת וְהִנֵּהוּ חַי, וְהָיָה אָבוּד -- וְנִמְצָא.
Ale veseliti a radovati se náleželo. Nebo bratr tvůj tento byl umřel, a zase ožil; zahynul byl, a nalezen jest.
Ale máme proč se veselit a radovat, poněvadž tento tvůj bratr byl mrtev, a zase žije, ztratil se, a je nalezen.‘„
Εὐφρανθῆναι δὲ καὶ χαρῆναι ἔδει· ὅτι ὁ ἀδελφός σου οὗτος νεκρὸς ἦν, καὶ ἀνέζησεν· καὶ ἀπολωλὼς ἦν, καὶ εὑρέθη.
למֵבסַם דֵּין וָלֵא הוָא לַן וַלמֵחדָּא דּהָנָא אַחֻוך מִיתָא הוָא וַחיָא וַאבִּידָא הוָא וֵאשׁתּכַח סּ סּ׃
הוֹסִיף וְאָמַר גַּם לְתַלְמִידָיו: "לְאִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הָיָה סוֹכֵן בַּיִת, וְהִלְשִׁינוּ בְּאָזְנָיו עַל הַסּוֹכֵן שֶׁהוּא מְבַזְבֵּז אֶת נִכְסֵי הָאִישׁ.
וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-תַּלְמִידָיו אִישׁ עָשִׁיר הָיָה וְלוֺ סֹכֵן עַל-בֵּיתוֺ אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֵלָיו דִּבָּתוֺ רָעָה לֵאמֹר כִּי הוֺנוֺ הוּא מְפַזֵּר:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לְתַלְמִידָיו אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "לְעָשִׁיר אֶחָד הָיָה עוֹבֵד שֶׁנִּהֵל אֶת הוֹנוֹ. יוֹם אַחְדְּהַגִּיעוֹ שְׁמוּעוֹת לְאָזְנֵי הֶעָשִׁיר שֶׁמְּנַהֵל עֲסָקָיו בּוֹגֵד בּוֹ וּמְבַזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ וְכַסְפּוֹ.
וְאָמַר מָשָׁל לְתַלְמִידָיו: הָיָה אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר וְהָיָה לוֹ סוֹכֵן-בַּיִת; וְהִלְשִׁינוּ לְפָנָיו עָלָיו שֶׁהוּא מְבַזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ.
Pravil pak i učedlníkům svým: Člověk jeden byl bohatý, kterýž měl šafáře; a ten obžalován jest před ním, jako by mrhal statek jeho.
Svým učedníkům řekl: „Byl jeden bohatý člověk a ten měl správce, kterého obvinili, že špatně hospodaří s jeho majetkem.
Ἔλεγεν δὲ καὶ πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ, Ἄνθρωπός τις ἦν πλούσιος, ὃς εἶχεν οἰκονόμον· καὶ οὗτος διεβλήθη αὐτῷ ὡς διασκορπίζων τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ.
וֵאמַר מַתלָא לוָת תַּלמִידַוהי גַּברָא חַד אִית הוָא עַתִּירָא וִאית הוָא לֵה רַבַּיתָּא וֵאתֵאכֵלו לֵה קַרצַוהי דּקֵניָנֵה מפַרַח׃
קָרָא לוֹ וְאָמַר, 'מַה זֶּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? מְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עֲסָקֶיךָ, כִּי לֹא תּוּכַל עוֹדלִהְיוֹת הַסּוֹכֵן שֶׁלִּי.'
וַיִּקְרָא אֵלָיו וַיֹּאמַר מַה-זֹּאת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ עָלֶיךׇ הָבָה חֶשְׁבּוֺן פְּקֻדָּתֶךׇ כִּי לֹא תוּכַל עוֺד לְהִשָּׁאֵר סֹכֵן עַל-הַבָּיִת:
"קָרָא אֵלָיו הֶעָשִׁיר אֶת הַמְּנַהֵל וְאָמַר: 'שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה מְרַמֶּה אוֹתִי וּמוֹעֵל בֶּאֱמוּנִי. הָכֵן לִי דּוּ"חַ עַל מַצַּב הָעֲסָקִים, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְפַטֵּר אוֹתְךָ'.
וְקָרָא לוֹ אֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ, מַה זֶּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? תֵּן לִי דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל נִהוּלְךָ, כִּי אֵינְךָ יָכוֹל עוֹד לִהְיוֹת סוֹכֵן-בַּית לִי.
I povolav ho, řekl jemu: Což to slyším o tobě? Vydej počet z vládařství svého, nebo již nebudeš moci déle vládnouti.
Zavolal ho a řekl mu: ‚Čeho ses to dopustil?(h) Slož účty ze svého správcovství, protože dále nemůžeš být správcem.‘ (h) Co to o tobě slyším?
Καὶ φωνήσας αὐτὸν εἶπεν αὐτῷ, Τί τοῦτο ἀκούω περὶ σοῦ; Ἀπόδος τὸν λόγον τῆς οἰκονομίας σου· οὐ γὰρ δυνήσῃ ἔτι οἰκονομεῖν.
וַקרָיהי מָרֵה וֵאמַר לֵה מָנַו הָנָא דּשָׁמַע אנָא עלַיךְּ הַב לִי חֻושׁבָּנָא דּרַבַּת־בַּיתֻּותָך לָא גֵּיר מֵשׁכַּח אַנתּ מֵכִּיל רַבַּיתָּא דּתֵהוֵא לִי׃
אָמַר הַסּוֹכֵן בְּלִבּוֹ, 'מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אֲדוֹנִי לוֹקֵחַ מִמֶּנִּי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן? אֵין בִּי כֹּחַ לַחְפֹּר, וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.
וַיֹּאמֶר הַסֹּכֵן אֶל-לִבּוֺ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי-לֹקֵחַ אֲדֹנִי אֶת-פְּקֻדָּתִי מִמֶּנִּי לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה לֹא-תוּכַל וּלְבַקֵּשׁ לֶחֶם נְדָבוֺת חֶרְפָּה הִיא לִי:
מְנַהֵל הָעֲסָקִים חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'מָה אֶעֱשֶׂה לְאַחַר שֶׁמַּעֲבִידֵי יְפַטֵּר אוֹתִי? אֵין לִי כּוֹחַ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה פִיזִית, וְאִלּוּ לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת זֶה לֹא בְּכָבוֹד שֶׁלִּי.
אָמַר סוֹכֵן-הַבַּיִת לְעַצְמוֹ, מָה אֶעֱשֶׂה, כִּי אֲדוֹנִי נוֹטֵל מִמֶּנִּי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן? לַחְפֹּר אֵינֶנִּי יָכוֹל, וּלְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.
I dí vládař sám v sobě: Co učiním? Teď pán můj odjímá ode mne vládařství. Kopati nemohu, žebrati se stydím.
Správce si řekl: ‚Co budu dělat, když mne můj pán zbavuje správcovství? Na práci nejsem(i), žebrat se stydím. (i) ř: Kopat nemohu
Εἶπεν δὲ ἐν ἑαυτῷ ὁ οἰκονόμος, Τί ποιήσω, ὅτι ὁ κύριός μου ἀφαιρεῖται τὴν οἰκονομίαν ἀπ' ἐμοῦ; Σκάπτειν οὐκ ἰσχύω, ἐπαιτεῖν αἰσχύνομαι.
אָמַר הַו רַבַּיתָּא בּנַפשֵׁה מָנָא אֵעבֵּד דּמָרי שָׁקֵל לָה מֵני רַבַּת־בַּיתֻּותָא דֵּאחפֻּור לָא מֵשׁכַּח אנָא וַלמֵחדַּר בָּהֵת אנָא׃
כֵּן, יוֹדֵעַ אֲנִי מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יְקַבְּלוּ אוֹתִי בְּבָתֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר אֲפֻטַּר מִמִּשְׂרָתִי.'
יָדַעִתִּי אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה עַד גַּם-אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֶחְדַּל מִהְיוֺת סֹכֵן יַאַסְפוּנִי אֶל-בָּתֵּיהֶם:
יֵשׁ לִי רַעְיוֹן! אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יַאַסְפוּ אוֹתִי אֶל בָּתֵּיהֶם לְאַחַר שֶׁיִּפְטְרוּ אוֹתִי.'
יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁבְּעֵת עָזְבִי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן יְקַבְּלוּנִי לְבָתֵּיהֶם.
Vím, co učiním, aby, když budu zsazen z vládařství, přijali mne do svých domů.
Vím, co udělám, aby mne někde přijali do domu, až budu zbaven správcovství!‘
Ἔγνων τί ποιήσω, ἵνα, ὅταν μετασταθῶ τῆς οἰκονομίας, δέξωνταί με εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν.
יֵדעֵת מָנָא אֵעבֵּד דּמָא דּנֵפקֵת מֵן רַבַּת־בַּיתֻּותָא נקַבּלֻונָני בּבָתַּיהֻון׃
הוּא קָרָא אֵלָיו בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת בַּעֲלֵי־הַחוֹב שֶׁל אֲדוֹנָיו. שָׁאַל אֶת הָרִאשׁוֹן, 'כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לַאֲדוֹנִי?'
וַיִּקְרָא אֶל-אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר נָשָׁה בָּם אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֶל-הָרִאשׁוֺן מָה חוֺב עָלֶיךׇ לְשַׁלֵּם לַאדֹנִי:
"הוּא הִזְמִין אֵלָיו כָּל אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ חַיָּבִים כֶּסֶף לַאֲדוֹנָיו. 'כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לַאֲדוֹנָי?' שָׁאַל הָרִאשׁוֹן.
קָרָא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵחַיָּבֵי אֲדוֹנָיו, וְאָמַר לָרִאשׁוֹן, כַּמָּה חַיָּב אַתָּה לַאֲדוֹנִי?
I zavolav jednoho každého dlužníka pána svého, řekl prvnímu: Jaks mnoho dlužen pánu mému?
Zavolal si dlužníky svého pána jednoho po druhém a řekl prvnímu: ‚Kolik jsi dlužen mému pánovi?‘ On řekl: ‚Sto věder oleje.‘
Καὶ προσκαλεσάμενος ἕνα ἕκαστον τῶν χρεωφειλετῶν τοῦ κυρίου ἑαυτοῦ, ἔλεγεν τῷ πρώτῳ, Πόσον ὀφείλεις τῷ κυρίῳ μου;
וַקרָא חַד חַד מֵן חַיָבֵא דּמָרֵה וֵאמַר לקַדמָיָא כּמָא חַיָב אַנתּ למָרי׃
אָמַר הָאִישׁ, 'מֵאָה כַּדִּים שֶׁמֶן.' אָמַר לוֹ הַסּוֹכֵן, 'קַח אֶת הַשְּׁטָר שֶׁלְּךָ וּמַהֵר וּכְתֹב חֲמִשִּׁים.'
וַיֹּאמֶר מֵאָה בַּת שָׁמֶן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַהֵר קַח אֶת-שְׁטַר הַחוֺב שֵׁב וּכְתֹב חֲמִישִׁים:
'מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁמֶן,' עָנָה בַּעַל הַחוֹב. 'נָכוֹן. קַח אֶת שְׁטַר-הַחוֹב שֶׁלְּךָ, קָרַע אוֹתוֹ וּכְתֹב שְׁטָר חָדָשׁ עַל חֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת בִּלְבַד!'
אָמַר לוֹ, מֵאָה בַּת שֶׁמֶן. אָמַר לוֹ, קַח אֶת שְׁטָרְךָ, וְשֵׁב מַהֵר וּכְתֹב חֲמִשִּׁים בַּת.
A on řekl: Sto tun oleje. I řekl mu: Vezmi rejistra svá, a sedna rychle, napiš padesát.
Řekl mu: ‚Tu je tvůj úpis; rychle sedni a napiš nový na padesát.‘
Ὁ δὲ εἶπεν, Ἑκατὸν βάτους ἐλαίου. Καὶ εἶπεν αὐτῷ, Δέξαι σου τὸ γράμμα, καὶ καθίσας ταχέως γράψον πεντήκοντα.
אָמַר לֵה מָאא מַתריָן מֵשׁחָא אָמַר לֵה סַב כּתָבָך ותֵב בַּעגַל כּתֻוב חַמשִׁין מַתריָן׃
לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְאַחֵר, 'כַּמָּה אַתָּה חַיָּב?' הֵשִׁיב בַּעַל־הַחוֹב, 'מֵאָה שַׂקִּים חִטָּה.' אָמַר לוֹ הַסּוֹכֵן, 'קַח אֶת שְׁטָרְךָ וּכְתֹב שְׁמוֹנִים.'
וְאֶל-הַשֵּׁנִי אָמַר וְאַתָּה כַּמֶּה עָלֶיךׇ לְשַׁלֵּם וַיֹּאמֶר מֵאָה כֹּר חִטִּים וַיֹּאמֶר קַח אֶת-שְׁטַר הַחוֺב וּכְתֹב שְׁמֹנִים:
"'וְכַמָּה אַתָּה חַיָּב לַאֲדוֹנָי?' שָׁאַל מְנַהֵל הָעֲסָקִים אֶת בַּעַל הַחוֹב הַבָּא. 'מֵאָה שַׂקֵּי חִטָּה,' הֵשִׁיב הָאִישׁ. 'הִנֵּה הַשְּׁטָר שֶׁלְּךָ,' אָמַר לוֹ מְנַהֵל הָעֲסָקִים. 'קַח אֶת הַשְּׁטָר הַזֶּה וּכְתֹב בִּמְקוֹמוֹ שְׁטַר הִתְחַיְּבוּת עַל שְׁמוֹנִים שַׂקִּים בִּלְבַד.'
וְאָמַר לְאַחֵר, וְאַתָּה, כַּמָּה חַיָּב אַתָּה לַאֲדוֹנִי? אָמַר לוֹ, מֵאָה כּוֹר חִטִּים. אָמַר לוֹ, קַבֵּל אֶת שְׁטָרְךָ וְשֵׁב וּכְתֹב שְׁמוֹנִים כּוֹר.
Potom druhému řekl: Ty pak jaks mnoho dlužen? Kterýž řekl: Sto korců pšenice. I dí mu: Vezmi rejistra svá, a napiš osmdesát.
Pak řekl druhému: ‚A kolik jsi dlužen ty?‘ Odpověděl: ‚Sto měr obilí.‘ Řekl mu: ‚Tu je tvůj úpis; napiš osmdesát.‘
Ἔπειτα ἑτέρῳ εἶπεν, Σὺ δὲ πόσον ὀφείλεις; Ὁ δὲ εἶπεν, Ἑκατὸν κόρους σίτου. Καὶ λέγει αὐτῷ, Δέξαι σου τὸ γράμμα, καὶ γράψον ὀγδοήκοντα.
וֵאמַר לַאחרִנָא וַאנתּ מָנָא חַיָב אַנתּ למָרי אָמַר לֵה מָאא כֻּורִין חֵטֵא אָמַר לֵה קַבֵּל כּתָבָך ותֵב כּתֻוב תּמָנִאין כֻּורִין׃
שִׁבַּח בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַסּוֹכֵן הָרַמַּאי עַל שֶׁפָּעַל בְּפִקְחוּת, שֶׁכֵּן בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה פִּקְחִים בְּדוֹרָם יוֹתֵר מִבְּנֵי הָאוֹר."
וַיְשַׁבַּח הָאָדוֺן אֶת-בֶּן-הָעַוְלָה אֶת-הַסֹּכֵן אֲשֶׁר שִׂכֵּל אֶת-מַעֲשֵׂהוּ כִּי בְנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה מַשְׂכִּילִים הֵם מֵעַל בְּנֵי הָאוֺר בְּדֹרֹתָם:
"הָאִישׁ הֶעָשִׁיר הִתְפַּעֵל מֵעָרְמָתוֹ שֶׁל הַמְּנַהֵל שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר פִּקְּחִים מִבְּנֵי הָאוֹר.
וְשִׁבַּח אֲדוֹנֵינוּ אֶת סוֹכֵן הָעַוְלָה שֶׁבְּחָכְחָה עָשָׂה, כִּי בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה חֲכָמִים יוֹתֵר מִבְּנֵי הָאוֹר בְּדוֹרָם הַזֶּה.
I pochválil ten pán vládaře toho nepravého, že opatrně učinil. Nebo synové tohoto světa opatrnější jsou, než synové světla v svých věcech.
Pán pochválil toho nepoctivého správce, že jednal prozíravě. Vždyť synové tohoto světa(j) jsou vůči sobě navzájem prozíravější než synové světla. (j) ř: věku ([Efezským 5:8; 1 Tesalonickým 5:5])
Καὶ ἐπῄνεσεν ὁ κύριος τὸν οἰκονόμον τῆς ἀδικίας ὅτι φρονίμως ἐποίησεν· ὅτι οἱ υἱοὶ τοῦ αἰῶνος τούτου φρονιμώτεροι ὑπὲρ τοὺς υἱοὺς τοῦ φωτὸς εἰς τὴν γενεὰν τὴν ἑαυτῶν εἰσιν.
ושַׁבַּח מָרַן לרַבַּיתָּא דּעַולָא דּחַכִּימָאיִת עבַד בּנַוהי גֵּיר דּעָלמָא הָנָא חַכִּימִין אֵנֻון מֵן בּנַוהי דּנֻוהרָא בּשַׁרבַּתהֻון הָדֵא׃
"וְאָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם, הַשִֹיגוּ לָכֶם יְדִידִים בְּמָמוֹן הַמִּרְמָה כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא יִכְלֶה הֵם יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם לְמִשְׁכְּנוֹת עוֹלָם.
וְאַף-אֲנִי אֹמֵר לָכֶם קְנוּ לָכֶם אֹהֲבִים בְּכֶסֶף מְקוֺר הָעַוְלָה וְכַאֲשֶׁר יָבֹא עַד-קִצּוֺ אָז יַאַסְפוּ אֶתְכֶם אֶל-מִשְׁכְּנוֺת עוֺלָם:
מוּסַר הַהַשְׂכֵּל הוּא זֶה: הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּמַּשְׁאַבִּים הַחָמְרִיִּים שֶׁלָּכֶם כְּדֵי לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים וּלְהַשְׁקִיעַ בְּמַעַרְכוֹת יְחָסִים. כִּי כַּאֲשֶׁר רְכוּשְׁכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה יֶאֱזַל לָכֶם, חַבְרֵיכֶם יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָה לְבֵיתְכֶם הַנִּצְחִי.
וְגַם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֲשׂוּ לָכֶם יְדִידִים מִן הַמָּמוֹן הַזֶּה שֶׁל הָעַוְלָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִגָּמֵר יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם שֶׁלְּעוֹלָם.
I jáť pravím vám: Čiňte sobě přátely z mamony nepravosti, aby, když byste zhynuli, přijali vás do oněch věčných stanů.
Já vám pravím: I nespravedlivým mamonem si můžete získat přátele; až majetek pomine(k), budete přijati do věčných příbytků. (k) var: až pominete ([Lukáš 12:33 Lukáš 18:22])
Κἀγὼ ὑμῖν λέγω, Ποιήσατε ἑαυτοῖς φίλους ἐκ τοῦ μαμωνᾶ τῆς ἀδικίας, ἵνα, ὅταν ἐκλίπητε, δέξωνται ὑμᾶς εἰς τὰς αἰωνίους σκηνάς.
וָאף אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון דַּעבֵדו לכֻון רָחמֵא מֵן מָמֻונָא הָנָא דּעַולָא דּמָא דַּגמַר נקַבּלֻונָכֻון בַּמטַלַיהֻון דַּלעָלַם׃
מִי שֶׁנֶּאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר נֶאֱמָן גַּם בְּהַרְבֵּה, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ יָשָׁר בִּמְעַט מִזְעָר גַּם בְּהַרְבֵּה אֵינֶנּוּ יָשָׁר.
מִי אֲשֶׁר נֶאֱמָן בְּדָבָר קָטֹן נֶאֱמָן יִהְיֶה גַּם-בְּדָבָר גָּדוֺל וּמִי אֲשֶׁר יְעַוֵּל בְּדָבָר קָטֹן יְעַוֵּל גַּם-בְּדָבָר גָּדוֺל:
מִי שֶׁמְּרַמֶּה בִּדְבַר פָּעוּט יְרַמֶּה בְּדָבָר גָּדוֹל. מִי שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת יָשְׁרוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ בִּדְבַר פָּעוּט יִהְיֶה יָשָׁר וְנֶאֱמָן גַּם בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים.
מִי שֶׁנֶּאֱמָן בִּמְעַט, גַּם בְּהַרְבֵּה נֶאֱמָן הוּא; וּמִי שֶׁעַוָּל בִּמְעַט, גַּם בְּהַרְבֵּה עַוָּל הוּא.
Kdo jest věrný v mále, i ve mnoze věrný jest. A kdož v mále jest nepravý, i ve mnozeť nepravý jest.
Kdo je věrný v nejmenší věci, je věrný také ve velké; kdo je v nejmenší věci nepoctivý, je nepoctivý i ve velké. ([Matouš 25:21 Matouš 25:23; Lukáš 19:17])
Ὁ πιστὸς ἐν ἐλαχίστῳ καὶ ἐν πολλῷ πιστός ἐστιν, καὶ ὁ ἐν ἐλαχίστῳ ἄδικος καὶ ἐν πολλῷ ἄδικός ἐστιν.
מַן דַּבקַלִיל מהַימַן אָף בּסַגִּי מהַימַן הֻו ומַן דַּבקַלִיל עַוָל אָף בּסַגִּי עַוָל הֻו׃
לָכֵן אִם בְּמָמוֹן הַמִּרְמָה לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יַפְקִיד בְּיֶדְכֶם אֶת הָאֲמִתִּי?
וְעַל-כֵּן אִם לֹא-נֶאֱמָנִים הֱיִיתֶם בְּהוֺן מָשְׁחָת מִי יַפְקִיד אֶתְכֶם עַל-הוֺן אֱמֶת:
וְאִם אִי-אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיכֶם וּלְהַפְקִיד בִּידֵיכֶם עֹשֶׁר הַבָּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מִי יַפְקִיד בִּידֵיכֶם אֶת הָעֹשֶׁר הָאֲמִתִּי הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם?
לָכֵן אִם בְּמָמוֹן הַעַוְלָה לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יַפְקִיד בְּיֶדְכֶם אֶת הָאֱמֶת?
Poněvadž tedy v mamoně nepravé věrni jste nebyli, spravedlivé kdo vám svěří?
Jestliže jste nespravovali věrně ani nespravedlivý majetek(l), kdo vám svěří to pravé bohatství? (l) ř: mamon (pod. Lukáš 16:13)
Εἰ οὖν ἐν τῷ ἀδίκῳ μαμωνᾷ πιστοὶ οὐκ ἐγένεσθε, τὸ ἀληθινὸν τίς ὑμῖν πιστεύσει;
אֵן הָכִיל בּמָמֻונָא דּעַולָא מהַימנֵא לָא הוַיתֻּון שׁרָרָא לכֻון מַנֻו מהַימֵן׃
וְאִם בְּמַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לַזּוּלַת לֹא הֱיִיתֶם נֶאֱמָנִים, מִי יִתֵּן לָכֶם אֶת אֲשֶׁר שַׁיָּךְ לָכֶם?
וְאִם נֶאֱמָנִים לֹא הֱיִיתֶם בְּקִנְיָן עֹבֵר לַאֲחֵרִים קִנְיָן עֹמֵד לְנַפְשְׁכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם:
וְאִם אִי-אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיכֶם בְּמָה שֶׁנּוֹגֵעַ לִרְכוּשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים, מִי יִתֵּן לָכֶם רְכוּשׁ מִשֶּׁלָּכֶם?
וְאִם בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם לֹא נִמְצֵאתֶם נֶאֱמָנִים, אֶת שֶׁלָּכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם?
A když jste v cizím věrni nebyli, což vašeho jest, kdo vám dá?
Jestliže jste nebyli věrni v tom, co vám nepatří, kdo vám dá, co vám právem patří?
Καὶ εἰ ἐν τῷ ἀλλοτρίῳ πιστοὶ οὐκ ἐγένεσθε, τὸ ὑμέτερον τίς ὑμῖν δώσει;
וֵאן בַּדלָא דִּילכֻון לָא אֵשׁתּכַחתֻּון מהַימנֵא דִּילכֻון מַנֻו נֵתֵּל לכֻון׃ ס
אֵין עֶבֶד יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד גַּם אֶת הָאֱלֹהִים וְגַם אֶת הַמָּמוֹן."
עֶבֶד לֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֲדֹנִים שְׁנָיִם כִּי אִם-יִשְׂנָא אֶת-הָאֶחָד וְאֶת-הָאַחֵר יֶאֱהַב אוֺ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְהַשֵּׁנִי נִמְאָס בְּעֵינָיו לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶת-הַמָּמוֺן:
"אֵינְךָ יָכוֹל לְשָׁרֵת שְׁנֵי אֲדוֹנִים; אַתָּה תשנא אֶת הָאֶחָד וְתֹאהַב אֶת הָאַחֵר, אוֹ לְהֵפֶךְ – תִּהְיֶה נֶאֱמָן לְאֶחָד וּתְזַלְזֵל בְּאַחֵר. אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַכֶּסֶף!"
אֵין עֶבֶד שֶׁיָּכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, כִּי אוֹ שֶׁיִּשְׂנָא אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יֹאהַב, אוֹ שֶׁיְּכַבֵּד אֶחָד וְאֶת הָאַחֵר יִבְזֶה. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן.
Žádný čeledín nemůž dvěma pánům sloužiti. Nebť zajisté jednoho nenáviděti bude, a druhého milovati, aneb jednoho přídržeti se bude, a druhým pohrdne. Nemůžte Bohu sloužiti a mamoně.
Žádný sluha nemůže sloužit dvěma pánům. Neboť jednoho bude nenávidět, a druhého milovat, k jednomu se přidá, a druhým pohrdne. Nemůžete sloužit Bohu i majetku.“ ([Matouš 6:24])
Οὐδεὶς οἰκέτης δύναται δυσὶν κυρίοις δουλεύειν· ἢ γὰρ τὸν ἕνα μισήσει, καὶ τὸν ἕτερον ἀγαπήσει· ἢ ἑνὸς ἀνθέξεται, καὶ τοῦ ἑτέρου καταφρονήσει. Οὐ δύνασθε θεῷ δουλεύειν καὶ μαμωνᾷ.
לַיתּ עַבדָּא דּמֵשׁכַּח לַתרֵין מָרַוָן למֵפלַח אַו גֵּיר לחַד נֵסנֵא ולַאחרִנָא נֵרחַם אַו לחַד ניַקַר ולַאחרִנָא נשֻׁוט לָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון למֵפלַח לַאלָהָא וַלמָמֻונָא׃ ס
הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ אוֹהֲבֵי כֶּסֶף שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלָעֲגוּ לוֹ.
וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֹהֲבֵי כֶסֶף אֶת-כָּל-אֵלֶּה וַיִּשְׂחֲקוּ עָלָיו:
הַפְּרוּשִׁים אָהֲבוּ מְאוֹד אֶת כַּסְפָּם וְלָכֵן לָעֲגוּ לְיֵשׁוּעַ.
וְהַפְּרוּשִׁים, כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מִכֵּיוָן שֶׁאָהֲבוּ כֶּסֶף, לָעֲגוּ לוֹ.
Slyšeli pak toto všecko i farizeové, kteříž byli lakomí, a posmívali se jemu.
Toto vše slyšeli farizeové, kteří měli rádi peníze, a posmívali se mu.
Ἤκουον δὲ ταῦτα πάντα καὶ οἱ Φαρισαῖοι φιλάργυροι ὑπάρχοντες, καὶ ἐξεμυκτήριζον αὐτόν.
פּרִישֵׁא דֵּין כַּד שׁמַעו הָלֵין כֻּלהֵין מֵטֻל דּרָחמִין הוַו כֵּספָּא ממַיקִין הוַו בֵּה׃
אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם - אַתֶּם הָעוֹשִׂים אֶת עַצְמְכֶם צַדִּיקִים לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים! אֲבָל אֱלֹהִים מַכִּיר אֶת לְבַבְכֶם. הֲרֵי מַה שֶּׁמְּרוֹמָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם תּוֹעֵבָה הוּא לִפְנֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם הֵם אֲשֶׁר תַּצְדִּיקוּ נַפְשְׁכֶם לְעֵינֵי אֲנָשִׁים וֵאלֹהִים יֵדַע אֶת-לִבְּכֶם כִּי הַמִּתְנֵַּׂא לְעֵינֵי אֲנָשִׁים תּוֺעֵבָה הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים:
אוּלָם יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: "בִּפְנֵי הַצִּבּוּר אַתֶּם מַעֲמִידִים פְּנֵי צַדִּיקִים תְּמִימִים, אֲבָל אֱלֹהִים יוֹדֵעַ הֵיטֵב מָה מִתְרַחֵשׁ בְּלִבְּכֶם. הַעֲמָדַת הַפָּנִים שֶׁלָּכֶם רָכְשָׁה לָכֶם כָּבוֹד בְּעֵינֵי בְּנֵי-אָדָם, אוּלָם הִיא שְׂנוּאָה וּמְתֹעֶבֶת בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.
בְּרַם יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת עַצְמָם צַדִּיקִים לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֲבָל הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת לְבַבְכֶם; כִּי מַה שֶּׁרָם בֵּין בְּנֵי אָדָם, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים מְתֹעָב הוּא.
I dí jim: Vy jste, ješto se sami spravedliví činíte před lidmi, ale Bůhť zná srdce vaše; nebo což jest u lidí vysokého, ohavnost jest před Bohem.
Řekl jim: „Vy před lidmi vystupujete jako spravedliví, ale Bůh zná vaše srdce: neboť co lidé cení vysoko, je před Bohem ohavnost. ([1 Samuelova 16:7; Přísloví 21:2; Matouš 23:28; 1 Korintským 1:27])
Καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὑμεῖς ἐστε οἱ δικαιοῦντες ἑαυτοὺς ἐνώπιον τῶν ἀνθρώπων, ὁ δὲ θεὸς γινώσκει τὰς καρδίας ὑμῶν· ὅτι τὸ ἐν ἀνθρώποις ὑψηλὸν βδέλυγμα ἐνώπιον τοῦ θεοῦ.
יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר להֻון אַנתֻּון אֵנֻון דַּמזַדּקִין נַפשׁהֻון קדָם בּנַי־אנָשָׁא אַלָהָא דֵּין יָדַע לֵבַּוָתכֻון דּמֵדֵּם דּרָם בֵּית בּנַינָשָׁא קדָם אַלָהָא נדִיד הֻו׃ ס
עַד יְמֵי יוֹחָנָן - הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים; מֵאָז וְהָלְאָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִתְבַּשֶֹרֶת לַבְּרִיוֹת, וְכָל אֶחָד פּוֹרֵץ אֵלֶיהָ.
הַתּוֺרָה וְהַנְּבִיאִים עַד-יוֺחָנָן תְּקוּפָתָם וּמֵעֵת הַהִיא הֵחֵלָּה בְּשׂרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל-אִישׁ רָץ אַחֲרֶיהָ לִתְפָּשׂ-בָּה בְּחָזְקָה:
"הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים הִתְבַּשְּׂרוּ עַד יְמֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל. מֵאָז, בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מֻכְרֶזֶת וַאֲנָשִׁים מִתְאַמְּצִים לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים עַד יוֹחָנָן. מֵאָז מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִתְבַּשֶּׂרֶת, וְכָל אֶחָד נִדְחָק אֵלֶיהָ לְהִכָּנֵס.
Zákon a proroci až do Jana, a od té chvíle království Boží zvěstuje se, a každý se do něho násilně tiskne.
Zákon a Proroci až do Jana; od té chvíle se zvěstuje království Boží a každý si do něho vynucuje vstup. ([Matouš 11:12-Matouš 11:13])
Ὁ νόμος καὶ οἱ προφῆται ἕως Ἰωάννου· ἀπὸ τότε ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ εὐαγγελίζεται, καὶ πᾶς εἰς αὐτὴν βιάζεται.
נָמֻוסָא וַנבִיֵא עדַמָא ליֻוחַנָן מֵן הָידֵּין מַלכֻּותָא דַּאלָהָא מֵסתַּבּרָא וכֻל לָה חָבֵץ דּנֵעֻול׃
אֲבָל נָקֵל לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ לַחֲלֹף מֵאֲשֶׁר יִפֹּל תָּג אֶחָד מִן הַתּוֹרָה.
אַךְ נַקֵל יִהְיֶה לַשָּׁמַיִם אוֺ לָאָרֶץ לַחֲלֹף מֵאֲשֶׁר יִפֹּל קוֺץ אֶחָד מִן-הַתּוֺרָה:
אוּלָם נָקֵל יוֹתֵר שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יֵעָלְמוּ מֵאֲשֶׁר שֶׁפְּרָט קָטָן בְּתוֹרָהּ יְאַבֵּד מֵאֲמִתּוּתוֹ.
אֲבָל קַל יוֹתֵר שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ, מֵאֲשֶׁר תַּעֲבֹר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה.
Snázeť jest zajisté nebi i zemi pominouti, nežli v zákoně jednomu tytlíku zahynouti.
Spíše pomine nebe a země, než aby padla jediná čárka Zákona. ([Matouš 5:18])
Εὐκοπώτερον δέ ἐστιν τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν παρελθεῖν, ἢ τοῦ νόμου μίαν κεραίαν πεσεῖν.
פּשִׁיק הֻו דֵּין דַּשׁמַיָא וַארעָא נֵעבּרֻון אַו אָתֻותָא חדָא מֵן נָמֻוסָא תֵּעבַּר׃ ס
כָּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא. וְהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמְגֹרֶשֶׁת מִבַּעֲלָהּ נוֹאֵף הוּא."
כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת-אִשְׁתּוֺ וְיִקַּח לוֺ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְהַלֹּקֵחַ לוֺ אִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ נֹאֵף הוּא:
"אִישׁ שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּמִתְחַתֵּן עַם אַחֶרֶת הוּא נָוָאף. גַּם מִי שֶׁמִּתַּחְתָּן עִם גְּרוּשָׁה הוּא נָוָאף."
כָּל מִי שֶׁמְּשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, נוֹאֵף; וְכָל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה, נוֹאֵף.
Každý, kdož propustí manželku svou, a jinou pojímá, cizoloží; a kdož propuštěnou od muže pojímá, cizoloží.
Každý, kdo propouští svou manželku a vezme si jinou, cizoloží; kdo se ožení s tou, kterou muž propustil, cizoloží. ([Matouš 5:32 Matouš 19:9; Marek 10:11-Marek 10:12; 1 Korintským 7:10-1 Korintským 7:11])
Πᾶς ὁ ἀπολύων τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ γαμῶν ἑτέραν μοιχεύει· καὶ πᾶς ὁ ἀπολελυμένην ἀπὸ ἀνδρὸς γαμῶν μοιχεύει.
כֻּל מַן דּשָׁרֵא אַנתּתֵה ונָסֵב אחרִתָא גָּאַר וכֻל מַן דּנָסֵב שׁבִיקתָּא גָּאַר׃ ס
"הָיֹה הָיָה אִישׁ עָשִׁיר שֶׁנָּהַג לִלְבֹּשׁ אַרְגָּמָן וָשֵׁשׁ וְיוֹם יוֹם הִתְעַנֵּג בְּמוֹתָרוֹת.
אִישׁ עָשִׁיר הָיָה אֲשֶׁר לָבַשׁ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וַיַּעֲלֹז בְּתַעֲנוּגִים יוֺם יוֺם:
"פַּעַם הָיָה אִישׁ עָשִׁיר," סִפֵּר יֵשׁוּעַ, "שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּצוּרָה מְפֹאֶרֶת וּבִלָּה אֶת יָמָיו בְּעֹנֶג, בְּשַׁחְצָנוּת וּבְבִזְבּוּז.
הָיָה אִישׁ אֶחָד עָשִׁיר, וְלוֹבֵשׁ הָיָה בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְכָל יוֹם מִתְעַנֵּג בְּמוֹתָרוֹת.
Byl pak člověk jeden bohatý, a obláčel se v šarlat a v kment, a hodoval na každý den stkvostně.
Byl jeden bohatý člověk, nádherně a vybraně(m) se strojil a den co den skvěle hodoval. (m) ř: do purpuru a kmentu
Ἄνθρωπος δέ τις ἦν πλούσιος, καὶ ἐνεδιδύσκετο πορφύραν καὶ βύσσον, εὐφραινόμενος καθ' ἡμέραν λαμπρῶς.
גַּברָא דֵּין חַד עַתִּירָא אִית הוָא ולָבֵשׁ הוָא בֻּוצָא וַארגּוָנָא וכֻליֻום מֵתבַּסמִין הוָא גַּאיָאיִת׃
לְיַד שַׁעַר בֵּיתוֹ הֻשְׁכַּב אִישׁ עָנִי אֶחָד, אֶלְעָזָר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מְלֵא פְּצָעִים
וְאִישׁ אֶבְיוֺן אֶלְעָזָר שְׁמוֺ שֹׁכֵב לְנֹכַח פֶּתַח בֵּיתוֺ מָלֵא שְׁחִין וַאֲבַעְבֻּעֹת:
בְּשַׁעַר בֵּיתוֹ הַמְּפֹאָר שָׁכַב קַבְּצָן אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ פְּצָעִים. 'אֶלְעָזָר' קָרְאוּ לוֹ.
וְעָנִי אֶחָד הָיָה, אֲשֶׁר שְׁמוֹ אֶלְעָזָר, וּמֻטָּל הָיָה לְיַד הַשַּׁעַר שֶׁל הֶעָשִׁיר נָגוּעַ בַּאֲבַעְבּוּעוֹת;
A byl jeden žebrák, jménem Lazar, kterýž ležel u vrat jeho vředovitý,
U vrat jeho domu lehával nějaký chudák, jménem Lazar, plný vředů,
Πτωχὸς δέ τις ἦν ὀνόματι Λάζαρος, ὃς ἐβέβλητο πρὸς τὸν πυλῶνα αὐτοῦ ἡλκωμένος
ומֵסכִּנָא חַד אִית הוָא דַּשׁמֵה לָעָזַר וַרמֵא הוָא לוָת תַּרעֵה דּהַו עַתִּירָא כַּד ממַחַי בּשֻׁוחנֵא׃
וְהִשְׁתּוֹקֵק לִשְׂבֹּעַ מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר, וְהִנֵּה בָּאוּ הַכְּלָבִים וְלִקְּקוּ אֶת פְּצָעָיו.
וְהוּא מִתְאַוֶּה לְמַלֵּא רַעֲבוֺן נַפְשׁוֺ מֵהַפְּתֹתִים הַנֹּפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר וּכְלָבִים בָּאִים וּמְלַקְּקִים זוֺב נְגָעָיו:
הוּא הִשְׁתּוֹקֵק לְהַשְׁבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ מֵהַפֵּרוּרִים שֶׁנָּפְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, וְהַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְלַקְּקִים אֶת פְּצָעָיו.
וּמִתְאַוֶּה הָיָה לְמַלֵּא אֶת בִּטְנוֹ מִן הַפֵּרוּרִים הַנּוֹפְלִים מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, אֶלָּא שֶׁאַף הַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְלַקְּקִים אֶת אֲבַעְבּוּעוֹתָיו.
Žádaje nasycen býti těmi drobty, kteříž padali z stolu bohatce. Ale i psi přicházejíce, lízali vředy jeho.
a toužil nasytit se aspoň tím, co spadlo ze stolu(n) toho boháče; dokonce přibíhali psi a olizovali jeho vředy. (n) var: aspoň drobty, které padaly ([Marek 7:28])
καὶ ἐπιθυμῶν χορτασθῆναι ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τοῦ πλουσίου· ἀλλὰ καὶ οἱ κύνες ἐρχόμενοι ἀπέλειχον τὰ ἕλκη αὐτοῦ.
ומֵתיַאַב הוָא דּנֵמלֵא כַּרסֵה מֵן פַּרתֻּותֵא דּנָפלִין מֵן פָּתֻורֵה דּהַו עַתִּירָא אֵלָא אָף כַּלבֵּא אָתֵין הוַו מלַחכִין שֻׁוחנַוהי׃
הֶעָנִי מֵת וְהַמַּלְאָכִים נְשָׂאוּהוּ אֶל חֵיק אַבְרָהָם, וְגַם הֶעָשִׁיר מֵת וְנִקְבַּר.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת הָאֶבְיוֺן וַיִָּּׂאֻהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-חֵיק אַבְרָהָם וְגַם-הֶעָשִׁיר מֵת וַיִּקָּבֵר:
יוֹם אֶחָד מֵת אֶלְעָזָר הַקַּבְּצָן, וְהַמַּלְאָכִים נְשָׂאוּהוּ אֶל חֵיק אַבְרָהָם אָבִינוּ. כַּעֲבֹר זְמַן-מָה מֵת גַּם הֶעָשִׁיר,
וּמֵת הֶעָנִי, וּנְשָׂאוּהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל חֵיק אַבְרָהָם. וְגַם הֶעָשִׁיר מֵת וְנִקְבַּר.
I stalo se, že ten žebrák umřel, a nesen jest od andělů do lůna Abrahamova. Umřel pak i bohatec, a pohřben jest.
I umřel ten chudák a andělé ho přenesli k Abrahamovi(o); zemřel i ten boháč a byl pohřben. (o) ř: do klína Abrahamova
Ἐγένετο δὲ ἀποθανεῖν τὸν πτωχόν, καὶ ἀπενεχθῆναι αὐτὸν ὑπὸ τῶν ἀγγέλων εἰς τὸν κόλπον Ἀβραάμ· ἀπέθανεν δὲ καὶ ὁ πλούσιος, καὶ ἐτάφη.
הוָא דֵּין ומִית הַו מֵסכִּנָא וַאובּלֻוהי מַלַאכֵא לעֻובֵּה דַּאברָהָם אָף הַו דֵּין עַתִּירָא מִית וֵאתקבַר׃
בַּשְּׁאוֹל, כְּשֶׁהָיָה בְּיִסּוּרִים, נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם מֵרָחוֹק וְאֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ.
וַיִָּּׂא אֶת-עֵינָיו מֵחֶבְלֵי שְׁאוֺל אֲשֶׁר סַבֻּהוּ וַיַּרְא אֶת-אַבְרָהָם מֵרָחוֺק וְאֶת-אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֺ:
אוּלָם הוּא נִלְקַח אֶל הַגֵּיהִנּוֹם, שָׁם הִתְעַנָּה עִנּוּיִים גְּדוֹלִים. כְּשֶׁהֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ בִּכְאֵב, רָאָה מֵרָחוֹק אֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.
וְכַאֲשֶׁר הִתְיַסֵּר בִּשְׁאוֹל, נָשָׂא אֶת עֵינָיו מֵרָחוֹק וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם וְאֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ.
Potom v pekle pozdvih očí svých, v mukách jsa, uzřel Abrahama zdaleka, a Lazara v lůnu jeho.
A když v pekle pozdvihl v mukách oči, uviděl v dáli Abrahama a u něho(p) Lazara. (p) ř: v jeho klíně ([Jan 13:23])
Καὶ ἐν τῷ ᾍδῃ ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ, ὑπάρχων ἐν βασάνοις, ὁρᾷ τὸν Ἀβραὰμ ἀπὸ μακρόθεν, καὶ Λάζαρον ἐν τοῖς κόλποις αὐτοῦ.
וכַד מֵשׁתַּנַק בַּשׁיֻול אַרִים עַינַוהי מֵן רֻוחקָא וַחזָא לַאברָהָם וַללָעָזַר בּעֻובֵּה׃
קָרָא וְאָמַר, 'אָבִי אַבְרָהָם, רַחֵם עָלַי וּשְׁלַח נָא אֶת אֶלְעָזָר שֶׁיִּטְבֹּל אֶת קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וִיקָרֵר אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי סוֹבֵל אֲנִי בַּיְקוֹד הַזֶּה.'
וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אָבִי אַבְרָהָם חָנֵּנִי-נָא וּשְׁלַח אֶת-אֶלְעָזָר לִטְבֹּל אֶת-קְצֵה אֶצְבָּעוֺ בַּמַּיִם לְהָקֵר אֶת-לְשׁוֺנִי כִּי בֹּעֵר אָנֹכִי עַל-הַמּוֺקֵד הַזֶּה:
"'אַבְרָהָם, אָבִי,' קָרָא הֶעָשִׁיר, 'אָנָּא, רַחֵם עָלַי. שָׁלַח אֵלַי אֶת אֶלְעָזָר כְּדֵי שֶׁיִּטְבֹּל אֶת אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וִיקָרֵר אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי אֲנִי מִתְעַנֶּה בָּאֵשׁ הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת.'
וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר, אָבִי, אַבְרָהָם, רַחֵם עָלַי וּשְׁלַח אֶת אֶלְעָזָר שֶׁיִּטְבֹּל אֶת קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וְיַרְטִב לִי אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי הִנֵּה מִתְיַסֵּר אֲנִי בַּלֶּהָבָה הַזֹּאת.
I zvolav bohatec, řekl: Otče Abrahame, smiluj se nade mnou, a pošli Lazara, ať omočí konec prstu svého v vodě, a svlaží jazyk můj; nebo se mučím v tomto plameni.
Tu zvolal: ‚Otče Abrahame, smiluj se nade mnou a pošli Lazara, ať omočí aspoň špičku prstu ve vodě a svlaží mé rty, neboť se trápím v tomto plameni.‘ ([Lukáš 3:17; Marek 9:48])
Καὶ αὐτὸς φωνήσας εἶπεν, Πάτερ Ἀβραάμ, ἐλέησόν με, καὶ πέμψον Λάζαρον, ἵνα βάψῃ τὸ ἄκρον τοῦ δακτύλου αὐτοῦ ὕδατος, καὶ καταψύξῃ τὴν γλῶσσάν μου· ὅτι ὀδυνῶμαι ἐν τῇ φλογὶ ταύτῃ.
וַקרָא בּקָלָא רָמָא וֵאמַר אָבי אַברָהָם אֵתרַחַם עלַי ושַׁדַּר ללָעָזַר דּנֵצבֻּוע רִישׁ צֵבעֵה בּמַיָא וַנרַטֵב לִי לֵשָׁני דּהָא מֵשׁתַּנַק אנָא בּשַׁלהֵבִיתָא הָדֵא׃
הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, 'בְּנִי, זְכֹר שֶׁאַתָּה קִבַּלְתָּ אֶת טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ וְאֶלְעָזָר קִבֵּל אֶת הָרָעוֹת. עַכְשָׁו הוּא מְנֻחָם כָּאן וְאַתָּה סוֹבֵל.
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם זְכָר-בְּנִי כִּי נִתַּן לְךׇ כָּל-טוּבְךׇ בְּחַיֶּיךׇ וְאֶלְעָזָר בָּאַתְהוּ כָּל-רָעָה וְעַתָּה הוּא מֹצֵא תַּנְחוּמִים וְאַתָּה בְּמָצוֺק:
"אוּלָם אַבְרָהָם עָנָה לוֹ: 'בְּנֵי, אַל תִּשְׁכַּח שֶׁנֶּהֱנֵית בְּחַיֶּיךָ מִכָּל טוֹב, וְאִלּוּ אֶלְעָזָר סָבַל עֹנִי וְחֹלִי. עַכְשָׁו הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל – אֶלְעָזָר מְנֻחָם וְאִלּוּ אַתָּה מִתְעַנֶּה.
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, בְּנִי, זְכֹר שֶׁקִּבַּלְתָּ אֶת טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ, וְאֶלְעָזָר אֶת צָרוֹתָיו; וְעַכְשָׁו הִנֵּה הוּא נָח כָּאן וְאַתָּה מִתְיַסֵּר.
I řekl Abraham: Synu, rozpomeň se, žes ty vzal dobré věci své v životě svém, a Lazar též zlé. Nyní pak tento se těší, ale ty se mučíš.
Abraham řekl: ‚Synu, vzpomeň si, že se ti dostalo všeho dobrého už za tvého života, a Lazarovi naopak všeho zlého. Nyní on se tu raduje, a ty trpíš. ([Lukáš 6:24])
Εἶπεν δὲ Ἀβραάμ, Τέκνον, μνήσθητι ὅτι ἀπέλαβες σὺ τὰ ἀγαθά σου ἐν τῇ ζωῇ σου, καὶ Λάζαρος ὁμοίως τὰ κακά· νῦν δὲ ὧδε παρακαλεῖται, σὺ δὲ ὀδυνᾶσαι.
אָמַר לֵה אַברָהָם בֵּרי אֵתּדַּכר דּקַבֵּלתּ טָבָתָך בּחַיַיךְּ ולָעָזַר בִּישָׁתֵה והָשָׁא הָא מֵתּתּנִיח הָרכָּא וַאנתּ מֵשׁתַּנַק׃
נוֹסָף עַל כָּל זֶה, תְּהוֹם גְּדוֹלָה נִקְבְּעָה בֵּינֵינוּ לְבֵינֵיכֶם כְּדֵי שֶׁהַחֲפֵצִים בְּכָךְ לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר מִפֹּה אֲלֵיכֶם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ.'
וּבִלְּבַד כָּל-זֹאת גֵּיא עָמֹק מַבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וְאֵין-לְאֵל יַד אִישׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר אֲלֵיכֶם וְאֵין אִישׁ מִכֶּם עֹבֵר אֵלֵינוּ:
מִלְּבַד זֹאת, תְּהוֹם גְּדוֹלָה מַפְרִידָה בֵּינֵינוּ. אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר אֲלֵיכֶם וְאִישׁ מִכֶּם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר אֵלֵינוּ.'
וְעִם כָּל אֵלֶּה, תְּהוֹם גְּדוֹלָה קְבוּעָה בֵּינֵינוּ לְבֵינֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁהָרוֹצִים לַעֲבֹר מִכָּאן אֲלֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ, וְגַם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ מִשָּׁם אֵלֵינוּ.
A nad to nade všecko mezi námi a vámi propast veliká utvrzena jest, aby ti, kteříž chtí odsud k vám jíti, nemohli, ani od onud k nám přejíti.
A nad to vše jest(q) mezi námi a vámi veliká propast, takže nikdo – i kdyby chtěl, nemůže přejít odtud k vám ani překročit od vás k nám.‘ (q) ř: je upevněna
Καὶ ἐπὶ πάσιν τούτοις, μεταξὺ ἡμῶν καὶ ὑμῶν χάσμα μέγα ἐστήρικται, ὅπως οἱ θέλοντες διαβῆναι ἔνθεν πρὸς ὑμᾶς μὴ δύνωνται, μηδὲ οἱ ἐκεῖθεν πρὸς ἡμᾶς διαπερῶσιν.
ועַם הָלֵין כֻּלהֵין הַותָא רַבּתָא סִימָא בַּינַין וַלכֻון דַּאילֵין דּצָבֵין מֵכָּא דּנֵעבּרֻון לוָתכֻון לָא נֵשׁכּחֻון וָאפלָא דּמֵן תַּמָן נֵעבּרֻון לוָתַן׃
אָמַר הָאִישׁ, 'אִם כֵּן, אָבִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אֶל בֵּית אָבִי,
וַיֹּאמֶר אִם-כֵּן אָבִי הִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךׇ לִשְּׁלֹחַ אֹתוֺ אֶל-בֵּית אָבִי:
"'אִם כָּךְ אָבִי,' הִתְחַנֵּן הֶעָשִׁיר, עָשָׂה לִי טוֹבָה; שָׁלַח בְּבַקָּשָׁה אֶת אֶלְעָזָר אֶל בֵּית אָבִי, כָּדִישִׁיזְהִיר אֶת חֲמֵשֶׁת אָחִי מִפְּנֵי הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה.'
אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, אָבִי, שֶׁתִּשְׁלָחֵהוּ לְבֵית אָבִי,
I řekl: Ale prosím tebe, otče, abys ho poslal do domu otce mého.
Řekl: ‚Prosím tě tedy, otče, pošli jej do mého rodného domu,
Εἶπεν δέ, Ἐρωτῶ οὖν σε, πάτερ, ἵνα πέμψῃς αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου,
אָמַר לֵה מָדֵין בָּעֵא אנָא מֵנָך אָבי דַּתשַׁדּרִיוהי לבֵית אָבי׃
כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים לִי; שֶׁיַּזְהִיר אוֹתָם פֶּן יָבוֹאוּ גַּם הֵם אֶל מְקוֹם הַיִּסּוּרִים הַזֶּה.'
כִּי יֶשׁ-לִי אַחִים חֲמִישָּׁה וְהוּא יָעִיד בָּם לְבִלְתִּי יָבֹאוּ גַם-הֵם אֶל-הַמָּקוֺם הָרָע הַזֶּה:
Luke-16-28
כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים יֵשׁ לִי; יֵלֵךְ וְיָעִיד בָּהֶם, פֶּן גַּם הֵם יָבוֹאוּ אֶל מְקוֹם הַיִּסּוּרִים הַזֶּה.
Neboť mám pět bratrů. Ať jim svědčí, aby i oni nepřišli do tohoto místa muk.
neboť mám pět bratrů, ať je varuje, aby také oni nepřišli do tohoto místa muk.‘
ἔχω γὰρ πέντε ἀδελφούς, ὅπως διαμαρτύρηται αὐτοῖς, ἵνα μὴ καὶ αὐτοὶ ἔλθωσιν εἰς τὸν τόπον τοῦτον τῆς βασάνου.
חַמשָׁא גֵּיר אַחִין אִית לִי נִאזַל נסַהֵד אֵנֻון דּלָא אָף הֵנֻון נִאתֻון לדֻוכּתָא הָדֵא דּתַשׁנִיקָא׃
הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, 'יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים, שֶׁיִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלָם.'
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם הֲלֹא יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים יִשְׁמְעוּ אֵיפֹא אֲלֵיהֶם:
"אוּלָם אַבְרָהָם הֵשִׁיב לוֹ: 'כִּתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ הִזְהִירוּ אֶת אָחִיךָ פְּעָמִים רַבּוֹת. אָחִיךָ יְכוֹלִים לִקְרֹא אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ.'
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים, שֶׁיִּשְׁמְעוּ לָהֶם.
I řekl jemu Abraham: Majíť Mojžíše a proroky, nechť jich poslouchají.
Ale Abraham mu odpověděl: ‚Mají Mojžíše a Proroky, ať je poslouchají!‘ ([Lukáš 18:20; Jan 5:45-Jan 5:47; 2 Timoteovi 3:16; 2 Petrův 1:12])
Λέγει αὐτῷ Ἀβραάμ, Ἔχουσιν Μωσέα καὶ τοὺς προφήτας· ἀκουσάτωσαν αὐτῶν.
אָמַר לֵה אַברָהָם אִית להֻון מֻושֵׁא וַנבִיֵא נֵשׁמעֻון אֵנֻון׃
אָמַר הָאִישׁ, 'לֹא, אָבִי אַבְרָהָם; אִם יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן הַמֵּתִים, יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.'
וַיֹּאמֶר לֹא-כֵן אָבִי אַבְרָהָם אַךְ אִם-אֶחָד מִן-הַמֵּתִים יָבֹא לְהָעִיד בָּם אָז יָשׁוּבוּ:
"'אֲנִי מַכִּיר אוֹתָם הֵיטֵב,' אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר. 'הֵם לֹא יִטְרְחוּ לִקְרֹא אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים. אֲבָל אִם יָבוֹא אֲלֵיהֶם מִישֶׁהוּ מִן הַמֵּתִים הֵם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.'
אַךְ הוּא אָמַר לוֹ, לֹא, אָבִי אַבְרָהָם; אֶלָּא אִם יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אִישׁ מִן הַמֵּתִים -- יָשׁוּבוּ.
A on řekl: Nic, otče Abrahame, ale kdyby kdo z mrtvých šel s nim, budou pokání činiti.
On řekl: ‚Ne tak, otče Abrahame, ale přijde-li k nim někdo z mrtvých, budou činit pokání(r).‘ (r) obrátí se
Ὁ δὲ εἶπεν, Οὐχί, πάτερ Ἀβραάμ· ἀλλ' ἐάν τις ἀπὸ νεκρῶν πορευθῇ πρὸς αὐτούς, μετανοήσουσιν.
הֻו דֵּין אֵמַר לֵה לָא אָבי אַברָהָם אֵלָא אֵן אנָשׁ מֵן מִיתֵא נִאזַל לוָתהֻון תָּיבִּין׃
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, 'אִם אֵינָם שׁוֹמְעִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל הַנְּבִיאִים, לֹא יִשְׁתַּכְנְעוּ גַּם אִם יָקוּם אֶחָד מֵעִם הַמֵּתִים'."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם לְמֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים אֵינָם שֹׁמְעִים לֹא יַאֲמִינוּ אַף אִם-יָקוּם אֶחָד מִן-הַמֵּתִים:
"אַךְ אַבְרָהָם הֵשִׁיב: 'אִם הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ לְמֹשֶׁה וְלַנְּבִיאִים, הֵם לֹא יַקְשִׁיבוּ גַּם לְמִי שִׁקּוּם מִן הַמֵּתִים.'"
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, אִם לְמֹשֶׁה וְלַנְּבִיאִים אֵינָם שׁוֹמְעִים, גַּם אִם יָקוּם אִישׁ מִן הַמֵּתִים -- לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ.
I řekl mu: Poněvadž Mojžíše a proroků neposlouchají, aniž byť kdo z mrtvých vstal, uvěří jemu.
Řekl mu: ‚Neposlouchají-li Mojžíše a Proroky, nedají se přesvědčit, ani kdyby někdo vstal z mrtvých.‘„
Εἶπεν δὲ αὐτῷ, Εἰ Μωσέως καὶ τῶν προφητῶν οὐκ ἀκούουσιν, οὐδέ, ἐάν τις ἐκ νεκρῶν ἀναστῇ, πεισθήσονται.
אָמַר לֵה אַברָהָם אֵן למֻושֵׁא ולַנבִיֵא לָא שָׁמעִין אָף לָא אֵן אנָשׁ מֵן מִיתֵא נקֻום מהַימנִין לֵה׃ ס
בְּדַבְּרוֹ אֶל תַּלְמִידָיו אָמַר: "אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הַמִּכְשׁוֹלִים, אֲבָל אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ יָבוֹאוּ.
וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו אֵין שַׁלִּיט לִכְלוֺא אֶת-הַמּוֺקְשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָבאוּ אַךְ אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר עַל-יָדוֺ יָבֹאוּ:
"אֵין סָפֵק שֶׁתִּתָּקְלוּ בַּפִּתּוּיִים לַחֲטֹא וְתֻעְמְדוּ בְּנִסָּיוֹן," אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו, "אֲבָל אוֹיְלָדָם שֶׁדַּרְכּוֹ אֵלֶּה יָבוֹאוּ!
וְאָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מִכְשׁוֹלִים, אַךְ אוֹי לְמִי שֶׁעַל-יָדוֹ יָבוֹאוּ.
Tedy řekl učedlníkům: Není možné, aby nepřišla pohoršení, ale běda, skrze kohož přicházejí.
Ježíš řekl svým učedníkům: „Není možné, aby nepřišla pokušení(s); běda však tomu, skrze koho přicházejí. (s) svádění k hříchu
Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητάς, Ἀνένδεκτόν ἐστιν τοῦ μὴ ἐλθεῖν τὰ σκάνδαλα· οὐαὶ δὲ δι' οὗ ἔρχεται.
וֵאמַר הוָא יֵשֻׁוע לתַלמִידַוהי לָא מֵשׁכּחָא דּלָא נִאתֻון מַכשֻׁולֵא וָי דֵּין להַו דּבִאידֵה נִאתֻון׃
מוּטָב לוֹ שֶׁתִּתָּלֶה אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַיָּם מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מֵהַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה.
טוֺב לוֺ כִּי-יִתָּלֶה פֶּלַח-רֶכֶב עַל-צַוָּארוֺ וְהֻשְׁלַךְ בַּיָּם מִתֵּת מוֺקֵשׁ לְאַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה:
לְאָדָם כָּזֶה מוּטָב יִהְיֶה אִם יִקְשְׁרוּ אֶבֶן כְּבֵדָה לְצַוָּארוֹ וְיַטְבִּיעוּ אוֹתוֹ בַּיָּם, מֵאֲשֶׁר שֶׁיִּשָּׂא בָּעֹנֶשׁ הֶחָמוּר הַמְּצַפֶּה לְמַכְשִׁילִים אֶת הַמַּאֲמִינִים הַצְּעִירִים.
מוּטָב הָיָה לוֹ אִלּוּ אֶבֶן רֵחַיִם שֶׁל חֲמוֹר תְּלוּיָה הָיְתָה בְּצַוָּארוֹ וְהֻשְׁלַךְ לַיָּם, מֵאֲשֶׁר יַכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה.
Lépe by mu bylo, aby žernov osličí vložen byl na hrdlo jeho, a uvržen byl do moře, než by pohoršil jednoho z těchto maličkých.
Bylo by pro něho lépe, kdyby mu dali na krk mlýnský kámen a uvrhli ho do moře, než aby svedl k hříchu(t) jednoho z těchto nepatrných. (t) pohoršil ([Matouš 18:6-Matouš 18:7; Marek 9:42])
Λυσιτελεῖ αὐτῷ εἰ μύλος ὀνικὸς περίκειται περὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ, καὶ ἔρριπται εἰς τὴν θάλασσαν, ἢ ἵνα σκανδαλίσῃ ἕνα τῶν μικρῶν τούτων.
פַּקָח הוָא לֵה אֵלֻו רַחיָא דַּחמָרָא תַּליָא בּצַורֵה וַשׁדֵא בּיַמָא אַו דּנַכשֵׁל לחַד מֵן הָלֵין זעֻורֵא׃
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם. אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ הוֹכֵחַ אוֹתוֹ, וְאִם יִתְחָרֵט סְלַח לוֹ.
וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אִם-יֶחֱטָא לְךׇ אָחִיךׇ הוֺכֵחַ תּוֺכִיחַ אֹתוֺ וְאִם-יִנָּחֵם סְלַח-לוֺ:
הִזָּהֲרוּ לָכֶם."אִם חָטָא לְךָ אָחִיךָ – הוּכַח אוֹתוֹ, וְאִם הוּא מִצְטַעֵר וּמְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ – סְלַח לוֹ.
הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם: אִם יֶחֱטָא אָחִיךָ, גְּעַר בּוֹ; וְאִם יִתְחָרֵט, סְלַח לוֹ.
Šetřte se. Zhřešil-li by pak proti tobě bratr tvůj, potresci ho, a bude-liť toho želeti, odpusť mu.
Mějte se na pozoru! Když tvůj bratr zhřeší(u), pokárej ho, a bude-li toho litovat, odpusť mu. (u) var: + proti tobě ([Matouš 18:15])
Προσέχετε ἑαυτοῖς. Ἐὰν δὲ ἁμάρτῃ εἰς σὲ ὁ ἀδελφός σου, ἐπιτίμησον αὐτῷ· καὶ ἐὰν μετανοήσῃ, ἄφες αὐτῷ.
אֵזדַּהרו בּנַפשׁכֻון אֵן נֵחטֵא אַחֻוך כּאִי בֵּה וֵאן תָּאֵב שׁבֻוק לֵה׃
וְגַם אִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יֶחֱטָא לְךָ וְשֶׁבַע פְּעָמִים יִפְנֶה אֵלֶיךָ לֵאמֹר, 'אֲנִי מִתְחָרֵט' - סְלַח לוֹ."
וְאִם-שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיּוֺם יֶחֱטָא לְךׇ לְךׇ וְשֶׁבַע פְּעָמִים יָשׁוּב אֵלֶיךׇ וְיֹּמַר נִחָמְתִּי וְסָלַחְתָּ לּוֺ:
גַּם אִם הוּא חָטָא לְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ בְּכָל פַּעַם, עָלֶיךָ לִסְלֹחַ לוֹ."
וְאִם שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יַעֲוֶה לְךָ, וְשֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם יִפְנֶה אֵלֶיךָ וְיֹאמַר, מִתְחָרֵט אֲנִי -- סְלַח לוֹ.
A byť pak sedmkrát za den zhřešil proti tobě, a sedmkrát za den obrátil se k tobě, řka: Žel mi toho, odpusť mu.
A jestliže proti tobě zhřeší sedmkrát za den a sedmkrát(v) k tobě přijde s prosbou: ‚Je mi to líto,‘ odpustíš mu!“ (v) var: + za den ([Matouš 18:21-Matouš 18:22])
Καὶ ἐὰν ἑπτάκις τῆς ἡμέρας ἁμάρτῃ εἰς σέ, καὶ ἑπτάκις τῆς ἡμέρας ἐπιστρέψῃ, λέγων, Μετανοῶ, ἀφήσεις αὐτῷ,
וֵאן שׁבַע זַבנִין בּיַומָא נַסכֵּל בָּך וַשׁבַע זַבנִין בּיַומָא נֵתפּנֵא לוָתָך ונִאמַר דּתָאֵב אנָא שׁבֻוק לֵה׃ ס
אָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאָדוֹן: "הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה."
וַיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל-הָאָדוֺן הוֺסֵף לָנוּ אֱמוּנָה:
בִּקְּשׁוּ הַשְּׁלִיחִים מֵהָאָדוֹן: "הַגָּדֵל אֶת אֱמוּנָתֵנוּ!"
וְאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאֲדוֹנֵינוּ: הוֹסֵף לָנוּ אֱמוּנָה.
I řekli apoštolé Pánu: Přispoř nám víry.
Apoštolové řekli Pánu: „Dej nám více víry!“ ([Matouš 17:19-Matouš 17:20 Matouš 21:21; Marek 11:22-Marek 11:23])
Καὶ εἶπον οἱ ἀπόστολοι τῷ κυρίῳ, Πρόσθες ἡμῖν πίστιν.
וֵאמַרו שׁלִיחֵא למָרַן אַוסֵף לַן הַימָנֻותָא׃
הֵשִׁיב הָאָדוֹן: "לוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת 'הֵעָקְרִי וְהִנָּטְעִי בַּיָּם!' - הִיא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לָכֶם."
וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר חַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל-הַשִּׁקְמָה הַזֹּאת הֵעָקְרִי מִשָּׁרְשֵׁךְ וְהִנָּטְעִי בַיָּם וְהִיא תִשְׁמַע בְּקֹלְכֶם:
"אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה אֱמוּנַתְכֶם כְּגַרְגֵּר צֶמַח הַחַרְדָּל," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ, "הֱיִיתֶם אוֹמְרִים לָעֵץ הַגָּדוֹל הַזֶּה לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמוֹ וּלְהִתְגַּלְגֵּל לַיָּם, וְהָיָה נִשְׁמָע לָכֶם!
אָמַר לָהֶם: אִלּוּ הָיְתָה לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים לְעֵץ הַתּוּת הַזֶּה, הֵעָקֵר וְהִנָּטַע בַּיָּם, וְהָיָה נִשְׁמָע לָכֶם.
I dí Pán: Kdybyste měli víru jako zrno horčičné, řekli byste této moruši: Vykořeň se, a přesaď se do moře, a uposlechla by vás.
Pán jim řekl: „Kdybyste měli víru jako zrnko hořčice, řekli byste této moruši: ‚Vyrvi se i s kořeny a přesaď se do moře,‘ a ona by vás poslechla.“
Εἶπεν δὲ ὁ κύριος, Εἰ ἔχετε πίστιν ὡς κόκκον σινάπεως, ἐλέγετε ἂν τῇ συκαμίνῳ ταύτῃ, Ἐκριζώθητι, καὶ φυτεύθητι ἐν τῇ θαλάσσῃ· καὶ ὑπήκουσεν ἂν ὑμῖν.
אָמַר להֻון אֵן אִית הוָת לכֻון הַימָנֻותָא אַיך פּרֵדּתָּא דּחַרדּלָא אָמרִין הוַיתֻּון לתֻותָא הָנָא דֵּאתעַקר וֵאתנַצבּ בּיַמָא ומֵשׁתּמַע הוָא לכֻון׃ ס
"מִי מִכֶּם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה, יֹאמַר לָעֶבֶד לְאַחַר שׁוּבוֹ מִן הַשָֹדֶה, 'בּוֹא הֵנָּה מִיָּד וְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן'?
וּמִי מִכֶּם אֲשֶׁר לוֺ עֶבֶד חֹרֵשׁ אוֺ רֹעֶה בַָּׂדֶה וּבְשׁוּבוֺ מִשָּׁם יֹאמַר אֵלָיו מַהֵר בֹּא וְשֵׁב אֶל-הַשֻּׁלְחָן:
"נַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֶבֶד הַחֹרֶשׁ בְּשָׂדֶה אוֹ רוֹעֶה אֶת הַצֹּאן. בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה מִן הַשָּׂדֶה הַאִם תֹּאמַר לוֹ: 'שֵׁב, נֹחַ וֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב שֶׁלְּךָ?'
וּמִי מִכֶּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה צֹאן, וְאִם יָבוֹא מִן הַשָּׂדֶה, יֹאמַר לוֹ מִיָּד, עֲבֹר וְהָסֵב?
Kdo pak jest z vás, maje služebníka, ješto oře aneb pase, aby jemu, když by se s pole navrátil, hned řekl: Poď a sedni za stůl?
“Řekne snad někdo svému služebníku, který se vrátil z pole, kde oral nebo pásl: ‚Pojď si hned sednout ke stolu‘?
Τίς δὲ ἐξ ὑμῶν δοῦλον ἔχων ἀροτριῶντα ἢ ποιμαίνοντα, ὃς εἰσελθόντι ἐκ τοῦ ἀγροῦ ἐρεῖ εὐθέως, Παρελθὼν ἀνάπεσε·
מַנֻו דֵּין מֵנכֻון דִּאית לֵה עַבדָּא דּדָבַר פַּדָּנָא אַו דּרָעֵא עָנָא וֵאן נִאתֵא מֵן חַקלָא אָמַר לֵה מֵחדָא עבַר אֵסתַּמךְּ׃
הַאִם לֹא יֹאמַר לוֹ, 'הָכֵן לִי אֲרוּחַת עֶרֶב, חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֶגְמֹר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. אַחֲרֵי כֵן תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה אַתָּה'?
וְלֹא יֹאמַר אֵלָיו הָכֶן-לִי לֶחֶם הָעֶרֶב וַחֲגֹר מָתְנֶיךׇ לְשָׁרְתֵנִי עַד כִּי-אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאַחַר תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה גַּם-אָתָּה:
וַדַּאי שֶׁלֹּא. הֲרֵי תֹּאמַר לוֹ: 'הָכֵן לִי אֶת אֲרוּחָתִי, אַחֵר כָּךְ חָגוּר סִנָּר וְהָיָה מוּכָן לְהַגִּישׁ לִי אֶת מָה שֶׁאֲבַקֵּשׁ. לְאַחַר שֶׁאֶגְמֹר לֶאֱכֹל תּוּכַל לָלֶכֶת לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתְךָ.'
אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, הָכֵן לִי דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל, וַחֲגֹר מָתְנֶיךָ וְשָׁרְתֵנִי עַד שֶׁאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה, וְאַחֲרֵי כֵן גַּם אַתָּה תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה.
Anobrž zdali nedí jemu: Připrav, ať povečeřím, a opáše se, služ mi, až se najím a napím, a potom i ty jez a pí?
Neřekne mu spíše: ‚Připrav mi něco k jídlu a přistroj se(x) k obsluze, dokud se nenajím a nenapiji; pak budeš jíst a pít ty‘? (x) ř: opaš se
ἀλλ' οὐχὶ ἐρεῖ αὐτῷ, Ἑτοίμασον τί δειπνήσω, καὶ περιζωσάμενος διακόνει μοι, ἕως φάγω καὶ πίω· καὶ μετὰ ταῦτα φάγεσαι καὶ πίεσαι σύ;
אֵלָא אָמַר לֵה טַיֵב לִי מֵדֵּם דַּאחשֵׁם וַאסֻור חַצַיךְּ שַׁמֵשַׁיני עדַמָא דֵּאלעַס וֵאשׁתֵּא ובָתַרכֵּן אָף אַנתּ תֵּלעַס ותֵשׁתֵּא׃
הַאִם יִהְיֶה אֲסִיר תּוֹדָה לָעֶבֶד עַל שֶׁעָשָׂה אֶת אֲשֶׁר צֻוָּה?
אוֺ הֲיִתֵּן תּוֺדָה לָעֶבֶד הַזֶּה בַּעֲבוּר כִּי עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר צִוָּהוּ נִדְמֶה לִי שֶׁלֹּא:
הָעֶבֶד אֵינוֹ מְצַפֶּה לַתּוֹדָה, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו.
הַאִם יַכִּיר טוֹבָה לָעֶבֶד הַהוּא עַל שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁצֻּוָּה? אֵינֶנִּי סָבוּר.
Zdali děkuje služebníku tomu, že učinil to, což mu bylo rozkázáno? Nezdá mi se.
Děkuje snad svému služebníku, že udělal, co mu bylo přikázáno?(y) (y) var: + Nemyslím.
Μὴ χάριν ἔχει τῷ δούλῳ ἐκείνῳ ὅτι ἐποίησεν τὰ διαταχθέντα; οὐ δοκῶ.
למָא טַיבֻּותֵה מקַבֵּל דּהַו עַבדָּא דַּעבַד מֵדֵּם דֵּאתפּקֵד לֵה לָא סָבַר אנָא׃
כֵּן גַּם אַתֶּם, לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל שֶׁצֻּוֵּיתֶם, אִמְרוּ: 'עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וְתוּ לֹא, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת'."
וְכֵן גַּם-אַתֶּם כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם כָּל-אֲשֶׁר צֻוֵּיתֶם אִמְרוּ עֲבָדִים מִבְּלִי יִתְרוֺן אֲנָחְנוּ כִּי רָק אֶת-אֲשֶׁר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֺת עָשִׂינוּ:
כָּךְ הִתְנַהֲגוּ גַּם אַתֶּם – אַל תִּצְפּוּ לִשְׁבָחִים כְּשֶׁאַתֶּם מְקַיְּמִים אֶת מִצְוָתִי, כִּי אַתֶּם רַק מְמַלְּאִים אֶת חוֹבַתְכֶם."
כֵּן גַּם אַתֶּם, אַחֲרֵי שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַמְצֻוִּים עֲלֵיכֶם, אִמְרוּ: עֲבָדִים בְּטֵלִים אֲנַחְנוּ, כִּי מַה שֶּׁחַיָּבִים הָיִינוּ לַעֲשׂוֹת עָשִׂינוּ.
Tak i vy, když učiníte všecko, což vám přikázáno, rcete: Služebníci neužiteční jsme. Což jsme povinni byli učiniti, učinili jsme.
Tak i vy, když učiníte všechno, co vám bylo přikázáno, řekněte: ‚Jsme jenom(z) služebníci, učinili jsme to, co jsme byli povinni učinit.“ (z) ř: neužiteční
Οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ποιήσητε πάντα τὰ διαταχθέντα ὑμῖν, λέγετε ὅτι Δοῦλοι ἀχρεῖοί ἐσμεν· ὅτι ὃ ὀφείλομεν ποιῆσαι πεποιήκαμεν.
הָכַנָא אָף אַנתֻּון מָא דַּעבַדּתֻּון כֻּלהֵין אַילֵין דַּפקִידָן לכֻון אֵמַרו דּעַבדֵּא חנַן בַּטִילֵא דּמֵדֵּם דּחַיָבִין הוַין למֵעבַּד עבַדן׃ ס
בְּלֶכְתּוֹ לִירוּשָׁלַיִם עָבַר בְּשׁוֹמְרוֹן וּבַגָּלִיל.
וַיְהִי בְּנָסְעוֺ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ שֹׁמְרוֺן וְהַגָּלִיל:
בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם יָצָא יֵשׁוּעַ מִגְּבוּל הַגָּלִיל וְנִכְנַס אֶל אֵזוֹר הַשּׁוֹמְרוֹן.
וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם, עָבַר בֵּין הַשּׁוֹמְרוֹן לַגָּלִיל.
I stalo se, když se bral do Jeruzaléma, že šel skrze Samaří a Galilei.
Na cestě do Jeruzaléma procházel Samařskem a Galileou. ([Lukáš 9:51-Lukáš 9:52])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ πορεύεσθαι αὐτὸν εἰς Ἱερουσαλήμ, καὶ αὐτὸς διήρχετο διὰ μέσου Σαμαρείας καὶ Γαλιλαίας.
וַהוָא דּכַד אָזֵל יֵשֻׁוע לֻאורִשׁלֵם עָבַר הוָא בֵּית שָׁמרָיֵא לַגלִילָא׃
כְּשֶׁנִּכְנַס לִכְפָר אֶחָד בָּאוּ לִקְרָאתוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים. הֵם נֶעֶמְדוּ מֵרָחוֹק
וַיָּבֹא אֶל-כְּפָר אֶחָד וְשָׁם פָּגְעוּ בוֺ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֺק:
בְּבוֹאוֹ אֶל אֶחָד הַכְּפָרִים רָאָה עֲשָׂרָה מְצֹרָעִים עוֹמְדִים בְּמֶרְחָק מָה
וּכְשֶׁהָיָה קָרוֹב לְהִכָּנֵס לִכְפָר אֶחָד, פְּגָשׁוּהוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים; וְהֵם עָמְדוּ מֵרָחוֹק,
A když vcházel do nějakého městečka, potkalo se s ním deset mužů malomocných, kteříž stáli zdaleka.
Když přicházel k jedné vesnici, šlo mu vstříc deset malomocných; zůstali stát opodál ([Leviticus 13:46])
Καὶ εἰσερχομένου αὐτοῦ εἴς τινα κώμην, ἀπήντησαν αὐτῷ δέκα λεπροὶ ἄνδρες, οἳ ἔστησαν πόρρωθεν·
וכַד קַרִיב למֵעַל לַקרִיתָא חדָא אַרעֻוהי עֵסרָא אנָשִׁין גַּרבֵּא וקָמו מֵן רֻוחקָא׃
וְקָרְאוּ בְּקוֹל רָם: "יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם נָא עָלֵינוּ!"
וַיִּשְׂאוּ אֶת-קוֺלָם וַיִּקְרְאוּ יֵשׁוּעַ רַבֵּנוּ חָנֵּנוּ:
וְקוֹרְאִים בִּתְחִנָּה: "יֵשׁוּעַ רַבֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ!"
וְנָשְׂאוּ קוֹלָם וְאָמְרוּ: רַבֵּנוּ יֵשׁוּעַ, רַחֵם עָלֵינוּ.
A pozdvihše hlasu, řekli: Ježíši přikazateli, smiluj se nad námi.
a hlasitě volali: „Ježíši, Mistře(a), smiluj se nad námi!“ (a) ř: Veliteli ([Matouš 8:2; Marek 1:40; Lukáš 5:12])
καὶ αὐτοὶ ἦραν φωνήν, λέγοντες, Ἰησοῦ, ἐπιστάτα, ἐλέησον ἡμᾶς.
וַארִימו קָלהֻון וָאמרִין רַבַּן יֵשֻׁוע אֵתרַחַם עלַין׃
כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם: "לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל הַכֹּהֲנִים." הֵם הָלְכוּ וּבִהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ נִטְהֲרוּ.
וַיַּרְא וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהֵרָאוּ לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וַיְהִי בְלֶכְתָּם וַיִּטְהָרוּ:
יֵשׁוּעַ הִבִּיט בָּהֶם וְאָמַר: "לְכוּ אֶל הַכֹּהֵן וְהֶרְאוּ לוֹ שֶׁנִּרְפֵּאתֶם!" בִּהְיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הֵם נִרְפְּאוּ.
וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם, אָמַר לָהֶם: לְכוּ הַרְאוּ עַצְמְכֶם לַכֹּהֲנִים. וּבְלֶכְתָּם נִטְהֲרוּ.
Kteréžto on uzřev, řekl jim: Jdouce, ukažte se kněžím. I stalo se, když šli, že očištěni jsou.
Když je uviděl, řekl jim: „Jděte a ukažte se kněžím!“ A když tam šli, byli očištěni. ([Lukáš 5:14; Leviticus 14:2-Leviticus 14:3])
Καὶ ἰδὼν εἶπεν αὐτοῖς, Πορευθέντες ἐπιδείξατε ἑαυτοὺς τοῖς ἱερεῦσιν. Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ὑπάγειν αὐτούς, ἐκαθαρίσθησαν.
וכַד חזָא אֵנֻון אֵמַר להֻון זֵלו חַוַו נַפשׁכֻון לכָהנֵא וכַד אָזִלין אֵתּדַּכִּיו׃
אֶחָד מֵהֶם, כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי נִרְפָּא, חָזַר כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל,
וְאֶחָד מֵהֶם בִּרְאֹתוֺ כִּי נִרְפָּא מִצָּרַעְתּוֺ וַיָּשָׁב וַיְשַׁבַּח אֶת-הָאֱלֹהִים בְּקוֺל עָז:
אֶחָד הַנִּרְפָּאִים חָזַר אֶל יֵשׁוּעַ וְקָרָא בְּשִׂמְחָה וּבַצָּהֳלָה: "הַלְלוּיָהּ, אֲנִי בָּרִיא!"
אֲבָל אֶחָד מֵהֶם, כִּרְאוֹתוֹ שֶׁנִּטְהַר, חָזַר וּבְקוֹל רָם שִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים,
Jeden pak z nich uzřev, že jest uzdraven, navrátil se, s velikým hlasem velebě Boha.
Jeden z nich, jakmile zpozoroval, že je uzdraven, hned se vrátil a velikým hlasem velebil Boha;
Εἷς δὲ ἐξ αὐτῶν, ἰδὼν ὅτι ἰάθη, ὑπέστρεψεν, μετὰ φωνῆς μεγάλης δοξάζων τὸν θεόν·
חַד דֵּין מֵנהֻון כַּד חזָא דֵּאתּדַּכִּי הפַך לֵה וַבקָלָא רָמָא משַׁבַּח הוָא לַאלָהָא׃
נָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה שׁוֹמְרוֹנִי.
וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו עַל-אַפָּיו אַרְצָה וַיִּתֶּן-לוֺ תּוֺדָה וְהוּא אִישׁ שֹׁמְרוֺנִי:
הָאִישׁ, שֶׁהָיָה שׁוֹמְרוֹנִי, נָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ מֵעֹמֶק לִבּוֹ עַל שֶׁרִפֵּא אוֹתוֹ.
וְנָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. וְהוּא שׁוֹמְרוֹנִי הָיָה.
A padl na tvář k nohám jeho, díky čině jemu. A ten byl Samaritán.
padl tváří k Ježíšovým nohám a děkoval mu. A to byl Samařan. ([Lukáš 9:51-Lukáš 9:53 Lukáš 10:33; Jan 4:9])
καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον παρὰ τοὺς πόδας αὐτοῦ, εὐχαριστῶν αὐτῷ· καὶ αὐτὸς ἦν Σαμαρείτης.
וַנפַל עַל אַפַּוהי קדָם רֵגלַוהי דּיֵשֻׁוע כַּד מַודֵּא לֵה והֻו הָנָא שָׁמרָיָא הוָא׃
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הֲלֹא טֹהֲרוּ הָעֲשָׂרָה, וְהֵיכָן הַתִּשְׁעָה?
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲלֹא עֲשָׂרָה נִרְפָּאוּ וְאַיֵּה הַתִּשְׁעָה:
"הַאִם לֹא רִפֵּאתִי עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ. "הֵיכָן תִּשְׁעַת הָאֲחֵרִים?
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: הַאִם לֹא הָיוּ עֲשָׂרָה הַלָּלוּ שֶׁנִּטְהֲרוּ? אֵיפֹה הֵם הַתִּשְׁעָה?
I odpověděv Ježíš, řekl: Zdaliž jich deset není očištěno? A kdež jich devět?
Nato Ježíš řekl: „Nebylo jich očištěno deset? Kde je těch devět?
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Οὐχὶ οἱ δέκα ἐκαθαρίσθησαν; Οἱ δὲ ἐννέα ποῦ;
ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר לָא הוָא עֵסרָא הָוֵין הָלֵין דֵּאתּדַּכִּיו אַיכָּא אֵנֻון תֵּשׁעָא׃
כְּלוּם לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשׁוּב לָתֵת כָּבוֹד לֵאלֹהִים זוּלָתִי בֶּן־נֵכָר זֶה?"
הֲכִי לֹא-נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם שָׁב לָתֵת כָּבוֺד לֵאלֹהִים בִּלְתִּי הַנָּכְרִי הַזֶּה:
הַאִם רַק הַשּׁוֹמְרוֹנִי הַזֶּה חָזַר כְּדֵי לְהוֹדוֹת לֶאֱלֹהִים?"
הַאִם הָלְכוּ וְלֹא יָבוֹאוּ וְיִתְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהִים, מִלְּבַד זֶה אֲשֶׁר מֵעַם נָכְרִי הוּא?
Nenalezli se, aby vrátíce se, chválu Bohu vzdali, jediné cizozemec tento?
Nikdo z nich se nenašel, kdo by se vrátil a vzdal Bohu chválu, než tento cizinec?“
Οὐχ εὑρέθησαν ὑποστρέψαντες δοῦναι δόξαν τῷ θεῷ, εἰ μὴ ὁ ἀλλογενὴς οὗτος,
למָא פּרַשׁו דּנִאתֻון נֵתּלֻון תֵּשׁבֻּוחתָּא לַאלָהָא אֵלָא הָנָא דּמֵן עַמָא הו נֻוכרָיָא׃
וְאֵלָיו אָמַר: "קוּם וְלֵךְ. אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו קוּם וָלֵךְ אֱמוּנָתְךׇ הוֺשִׁיעָה לָּךְ:
"קוּם וּלְךָ, אֱמוּנָתְךָ רִפְּאָה אוֹתְךָ," אָמַר יֵשׁוּעַ לָאִישׁ.
וְאָמַר לוֹ: קוּם, לֵךְ; אֱמוּנָתְךָ הֶחֶיְתָה אוֹתְךָ.
I řekl jemu: Vstana jdi, víra tvá tě uzdravila.
Řekl mu: „Vstaň a jdi, tvá víra tě zachránila.“ ([Lukáš 7:50 Lukáš 8:48 Lukáš 18:42])
καὶ εἶπεν αὐτῷ, Ἀναστὰς πορεύου· ἡ πίστις σου σέσωκέν σε.
וֵאמַר לֵה קֻום זֵל הַימָנֻותָך אַחיַתָך סּ סּ׃
כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת אֱלֹהִים הֵשִׁיב לָהֶם: "מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵינֶנָּה בָּאָה בְּנִגְלוֹת.
וַיִּשְׁאָלֻהוּ הַפְּרוּשִׁים לֵאמֹר מָתַי תָּבֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיַּעַן אֹתָם וַיֹּאמַר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֹא תָבֹא לְעֵינֵי הַמַּבִּיט:
יוֹם אֶחָד שָׁאֲלוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת יֵשׁוּעַ: "מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים?""מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֹא תָּבוֹא בְּצוּרָה גְּלוּיָה," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ.
וְכַאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אֶת יֵשׁוּעַ כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים מָתַי תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, עָנָה וְאָמַר לָהֶם: אֵין מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בְּהַבְחָנוֹת.
Byv pak otázán od farizeů, kdy přijde království Boží, odpověděl jim, a řekl: Nepřijdeť království Boží s šetřením.
Když se ho farizeové otázali, kdy přijde Boží království, odpověděl jim: „Království Boží nepřichází tak, abyste to mohli vypozorovat(b); (b) ř: nepřichází s pozorováním (znamení)
Ἐπερωτηθεὶς δὲ ὑπὸ τῶν Φαρισαίων, πότε ἔρχεται ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ, ἀπεκρίθη αὐτοῖς καὶ εἶπεν, Οὐκ ἔρχεται ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ μετὰ παρατηρήσεως·
וכַד שַׁאלֻוהי ליֵשֻׁוע מֵן פּרִישֵׁא אֵמַתי אָתיָא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא ענָא וֵאמַר להֻון לָא אָתיָא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא בַּנטֻורָתָא׃
אַף לֹא יֹאמְרוּ 'הִנֵּה פֹּה' אוֹ 'הִנֵּה שָׁם הִיא', כִּי הִנֵּה מַלְכוּת אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִיא."
וְלֹא יֹאמְרוּ הִנֵּה-הִיא פֹה אוֺ הִנֵּה-הִיא שָׁם כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִנֶּהָ:
"לֹא תּוּכְלוּ לוֹמַר: 'מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כָּאן,' אוֹ 'מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שָׁם.' כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים הִיא בְּקִרְבְּכֶם."
וְאֵין אוֹמְרִים, הִנֵּה פֹּה הִיא, וְהִנֵּה שָׁם הִיא, כִּי הִנֵּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם הִיא.
Aniž řeknou: Aj, tuto, aneb aj, tamto. Nebo aj, království Boží jestiť mezi vámi.
ani se nedá říci: ‚Hle, je tu‘ nebo ‚je tam‘! Vždyť království Boží je mezi vámi(c)!“ (c) uprostřed vás
οὐδὲ ἐροῦσιν, Ἰδοὺ ὧδε, ἤ, Ἰδοὺ ἐκεῖ. Ἰδοὺ γάρ, ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἐντὸς ὑμῶν ἐστίν.
ולָא אָמרִין הָא הָרכָּא הי והָא הָר תַּמָן הִי הָא גֵּיר מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא לגַו מֵנכֻון הִי׃ ס
אָמַר לְתַלְמִידָיו: "יָבוֹאוּ יָמִים וְתִשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת יוֹם אֶחָד מִימוֹת בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּרְאוּ.
וַיֹּמֶר אֶל-הַתַּלְמִידִים הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּתְבַקְשׁוּ לִרְאוֺת יוֺם אֶחָד מִימֵי בֶן-הָאָדָם וְלֹא תִרְאוּ:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "יָבוֹא הַזְּמַן שֶׁתִּשְׁתּוֹקְקוּ כָּל-כָּךְ שֶׁאֶחֱזֹר אֲלֵיכֶם, וְלוּ גַּם לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, אַךְ מִשְּׁאֵלַתְכֶם לֹא תִּתְמַלֵּא.
וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁתִּשְׁתּוֹקְקוּ לִרְאוֹת אֶחָד מִימֵי בֶּן-הָאָדָם וְלֹא תִּרְאוּ.
I řekl učedlníkům: Přijdou dnové, že budete žádati viděti v jeden den Syna člověka, ale neuzříte.
Svým učedníkům řekl: „Přijdou dny, kdy si budete toužebně přát, abyste spatřili aspoň jediný ze dnů Syna člověka, ale nespatříte.
Εἶπεν δὲ πρὸς τοὺς μαθητάς, Ἐλεύσονται ἡμέραι ὅτε ἐπιθυμήσετε μίαν τῶν ἡμερῶν τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου ἰδεῖν, καὶ οὐκ ὄψεσθε.
וֵאמַר לתַלמִידַוהי נִאתֻון יַומָתָא דּתֵתרַגרגֻון למֵחזָא חַד מֵן יַומָתָא דַּברֵה דּאנָשָׁא ולָא תֵּחזֻון׃
וְיֹאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵּה שָׁם' אוֹ 'הִנֵּה פֹּה!' אַל תֵּלְכוּ וְאַל תָּרוּצוּ אַחֲרֵיהֶם.
וְכִי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם הִנֵּה-הוּא שָׁם אוֺ הִנֵּה-הוּא פֹה אַל-תֵּצְאוּ וְאַל-תֵלְכוּ אַחֲרֵיהֶם:
אִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר לָכֶם: 'רָאִיתִי אֶת הַמָּשִׁיחַ בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי!' אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ וְאַל תֵּלְכוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי.
וְאִם יֹאמְרוּ לָכֶם, הִנֵּה פֹּה הוּא, וְהִנֵּה שָׁם הוּא, אַל תֵּלְכוּ;
A dějíť vám: Aj, zde, aneb hle, tamto. Ale nechoďte, aniž následujte.
Řeknou vám: ‚Hle, tam je, hle, tu;‘ zůstaňte doma a nechoďte za nimi. ([Matouš 24:23; Marek 13:21; Lukáš 21:8 Lukáš 17:21])
Καὶ ἐροῦσιν ὑμῖν, Ἰδοὺ ὧδε, ἤ, Ἰδοὺ ἐκεῖ· μὴ ἀπέλθητε, μηδὲ διώξητε.
וֵאן נִאמרֻון לכֻון הָא הָרכָּא הו והָא הָר תַּמָן הֻו לָא תִּאזֻלון׃
כִּי כְּבָרָק הַמַּבְרִיק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ.
כִּי כִּבְרֹק בָּרָק מִקְצֵה הֵשָּׁמַיִם מִזֶּה וְהֹלֵךְ וָאוֺר עַד-קְצֵה הַשָּׁמַיִם מִזֶּה כֵּן יֵרָאֶה בֶּן-הָאָדָם בְּיוֺמוֺ:
כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא בֶּן-הָאָדָם בֶּאֱמֶת, תֵּדְעוּ זֹאת לְלֹא כָּל סָפֵק; בּוֹאוּ יֵרָאֶה לְעַיִן כְּבָרָק הַמֵּאִיר אֶת הַשָּׁמַיִם מִקָּצֶה לְקָצֶה.
כִּי כְּמוֹ שֶׁהַבָּרָק מַבְרִיק מִן הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר הַכֹּל תַּחַת הַשָּׁמַיִם, כָּךְ יִהְיֶה בֶּן-הָאָדָם בְּיוֹמוֹ.
Nebo jakož blesk osvěcující se z jedné krajiny, kteráž pod nebem jest, až do druhé, kteráž též pod nebem jest, svítí, tak bude i Syn člověka ve dni svém.
Jako když se zableskne a rázem se osvětlí všecko pod nebem z jednoho konce nebe na druhý, tak bude Syn člověka ve svém dni(d). (d) var: – ve svém dni ([Matouš 24:27])
Ὥσπερ γὰρ ἡ ἀστραπὴ ἡ ἀστράπτουσα ἐκ τῆς ὑπ' οὐρανὸν εἰς τὴν ὑπ' οὐρανὸν λάμπει, οὕτως ἔσται ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐν τῇ ἡμέρᾳ αὐτοῦ.
אַיכַּנָא גֵּיר דּבַרקָא בָּרֵק מֵן שׁמַיָא וכֻלֵה תּחֵית שׁמַיָא מַנהַר הָכַנָא נֵהוֵא בּרֵה דּאנָשָׁא בּיַומֵה׃
אַךְ תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֹּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה.
אַךְ בָּרִאשֹׁנָה עָלָיו לִהְיוֺת מְעֻנֶּה עַד-מְאֹד וְנִמְאָס עַל-פִּי בְנֵי הַדּוֺר הַזֶּה:
אֲבָל לִפְנֵי כֵן עָלָיו לִסְבֹּל הַרְבֵּה וּלְהִדָּחוֹת עַל-יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה.
אֲבָל תְּחִלָּה עָתִיד הוּא לִסְבֹּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל-יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה.
Ale nejprvé musí mnoho trpěti, a zavržen býti od národu tohoto.
Ale nejprve musí mnoho trpět a být zavržen od tohoto pokolení. ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 9:44; Lukáš 13:32-Lukáš 13:Lukáš 13:33; Lukáš 18:31-Lukáš 18:33])
Πρῶτον δὲ δεῖ αὐτὸν πολλὰ παθεῖν καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης.
לֻוקדַם דֵּין עתִיד הֻו דּנֵחַשׁ סַגִּיָאתָא ונֵסתּלֵא מֵן שַׁרבּתָא הָדֵא׃ ס
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם בִּימֵי בֶּן־הָאָדָם:
וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי נֹחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם-בִּימֵי בֶן-הָאָדָם:
"בִּימֵי בֶּן הָאָדָם יִתְנַהֲלוּ הַחַיִּים כְּבִימֵי נוֹחַ.
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֹחַ, כָּךְ יִהְיֶה בִּימֵי בֶּן-הָאָדָם;
A jakož se dálo za dnů Noé, tak bude i za dnů Syna člověka.
Jako bylo za dnů Noe, tak bude i za dnů Syna člověka: ([Matouš 24:37-Matouš 24:39; Genesis 6:5-Genesis 6:12 Genesis 7:6-Genesis 7:23])
Καὶ καθὼς ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Νῶε, οὕτως ἔσται καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου.
וַאיכַּנָא דַּהוָא בּיַומָתֵה דּנֻוח הָכַנָא נֵהוֵא בּיַומָתֵה דַּברֵה דּאנָשָׁא׃
אָכְלוּ, שָׁתוּ, הִתְחַתְּנוּ, עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה וּבָא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד אֶת הַכֹּל.
כִּי אָכְלוּ וְשָׁתוּ בָּעֳלוּ נָשִׁים וְנָשִׁים נִבְעָלוּ עַד-הַיּוֺם אֲשֶׁר-בָּא נֹחַ אֶל-הַתֵּבָה וַיָּבֹא הַמַּבּוּל וַיִּמַח אֶת-כֻּלָּם:
בְּנֵי-הָאָדָם אָכְלוּ, שָׁתוּ וְהִתְחַתְּנוּ – הַכֹּל הִתְנַהֵל כָּרָגִיל עַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, וְאָז בָּא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם.
שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנוֹשְׂאִים נָשִׁים וְנוֹתְנִים אוֹתָן לִגְבָרִים, עַד לַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֹחַ לַתֵּבָה, וּבָא הַמַּבּוּל וְהִשְׁמִיד כָּל אִישׁ.
Jedli, pili, ženili se, vdávaly se až do toho dne, v kterémž Noé všel do korábu; i přišla potopa, a zahladila všecky.
Jedli, pili, ženili se a vdávaly až do dne, kdy Noe vešel do korábu a přišla potopa a zahubila všechny.
Ἤσθιον, ἔπινον, ἐγάμουν, ἐξεγαμίζοντο, ἄχρι ἧς ἡμέρας εἰσῆλθεν Νῶε εἰς τὴν κιβωτόν, καὶ ἦλθεν ὁ κατακλυσμός, καὶ ἀπώλεσεν ἅπαντας.
דָּאכלִין הוַו ושָׁתֵין ונָסבִּין נֵשֵׁא ויָהבִּין לגַברֵא עדַמָא ליַומָא דּעַל נֻוח לכֵוֵילָא וֵאתָא טַופָנָא וַאובֵּד לכֻל אנָשׁ׃ ס
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי לוֹט - אָכְלוּ וְשָׁתוּ, קָנוּ וּמָכְרוּ, נָטְעוּ וּבָנוּ,
וְכַאֲשֶׁר הָיָה גַּם-בִּימֵי לוֺט כִּי אָכְלוּ וְשָׁתוּ קָנוּ וּמָכְרוּ נָטְעוּ וּבָנוּ:
"גַּם בְּיָמָיו שֶׁל לוֹט הָיָה הַמַּצָּב דּוֹמֶה: הָאֲנָשִׁים אָכְלוּ, שָׁתוּ, קָנוּ, מָכְרוּ, נָטְעוּ וּבְנוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁהָיָה שׁוּב בִּימֵי לוֹט -- שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְקוֹנִים וּמוֹכְרִים, וְהָיוּ נוֹטְעִים וּבוֹנִים,
A též podobně, jakž se dálo ve dnech Lotových: Jedli, pili, kupovali, prodávali, štěpovali, stavěli.
Stejně tak bylo za dnů Lotových: Jedli, pili, kupovali, prodávali, sázeli a stavěli;
Ὁμοίως καὶ ὡς ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Λώτ· ἤσθιον, ἔπινον, ἠγόραζον, ἐπώλουν, ἐφύτευον, ᾠκοδόμουν·
וַאיכַּנָא תֻּוב דַּהוָא בּיַומָתֵה דּלֻוט דָּאכלִין הוַו ושָׁתֵין וזָבנִין וַמזַבּנִין ונָצבִּין הוַו ובָנֵין׃
אַךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא לוֹט מִסְּדוֹם הֻמְטְרוּ אֵשׁ וְגָפְרִית מִן הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁמִידוּ אֶת הַכֹּל -
וַיְהִי בַּיּוֺם אֲשֶׁר-יָצָא לוֺט מִסְּדֹם וַיַּמְטֵר אֲדֹנָי אֵשׁ וְגָפְרִית מִן-הַשָּׁמַיִם וַיְשַׁחֵת אֶת כֻּלָּם:
אוּלָם בַּיּוֹם שֶׁעָזַב לוֹט אֶת סְדוֹם הִמְטִיר אֱלֹהִים אֵשׁ וְגָפְרִית עַל הָעִיר, וְהִשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם.
אַךְ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא לוֹט מִסְּדוֹם, הִמְטִיר יְהוָֹה אֵשׁ וְגָפְרִית מִן הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁמִיד אֶת כֻּלָּם --
Ale dne toho, když vyšel Lot z Sodomy, dštil ohněm a sirou s nebe, a zahladil všecky.
v ten den, kdy Lot vyšel ze Sodomy, spustil se oheň a síra z nebe a zahubil všechny. ([Genesis 18:20-Genesis 18:21 Genesis 19:1-Genesis 19:29])
ᾗ δὲ ἡμέρᾳ ἐξῆλθεν Λὼτ ἀπὸ Σοδόμων, ἔβρεξεν πῦρ καὶ θεῖον ἀπ' οὐρανοῦ, καὶ ἀπώλεσεν ἅπαντας·
בּיַומָא דֵּין דַּנפַק לֻוט מֵן סדֻום אַמטַר מָריָא נֻורָא וכֵברִיתָא מֵן שׁמַיָא וַאובֵּד לכֻלהֻון׃
כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בֶּן־הָאָדָם.
כֵּן יִהְיֶה בַּיּוֺם אֲשֶׁר בֶּן-הָאָדָם יֵרָאֶה:
כָּךְ יִהְיֶה הַמַּצָּב בְּיוֹם שׁוּבִי – הַכֹּל יִתְנַהֵל כָּרָגִיל.
כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה בֶּן-הָאָדָם.
Takť nápodobně bude v ten den, když se Syn člověka zjeví.
Právě tak bude v den, kdy se zjeví Syn člověka.
κατὰ ταῦτα ἔσται ᾗ ἡμέρᾳ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἀποκαλύπτεται.
הָכַנָא נֵהוֵא בּיַומָא דּמֵתגּלֵא בּרֵה דּאנָשָׁא׃ ס
מִי שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַגַּג וַחֲפָצָיו בַּבַּיִת אַל יֵרֵד לָקַחַת אוֹתָם; כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁבַּשָֹדֶה אַל יִפְנֶה לְאָחוֹר.
בַּיּוֺם הַהוּא מִי אֲשֶׁר יִהְיֶה עַל-הַגָּג וְכֵלָיו בַּבָּיִת לֹא יֵרֵד לָשֵׂאת אֹתָם וְגַם מִי-אֲשֶׁר בַּשָּׁדֶה לֹא יִפְנֶה לְהַבִּיט אַחֲרָיו:
"אִם תִּהְיֶה מִחוּץ לַבַּיִת בַּיּוֹם הַהוּא – אַל תַּחֲזֹר לֶאֱרֹז אֶת חֲפָצֶיךָ; אִם תִּהְיֶה בַּשָּׂדֶה – אַל תַּחֲזֹר הָעִירָה.
בַּיּוֹם הַהוּא, מִי שֶׁעַל הַגַּג וְכֵלָיו בַּבַּיִת, אַל יֵרֵד לָקַחַת אוֹתָם; וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יִסֹּב לַאֲחוֹרָיו.
V ten den kdo by byl na střeše, a nádobí jeho v domu, nesstupuj, aby je pobral; a kdo na poli, též nevracuj se zase.
Kdo bude v onen den na střeše, ale věci bude mít v domě, ať nesestupuje, aby si je vzal; a stejně tak kdo bude na poli, ať se nevrací zpět. ([Matouš 24:17-Matouš 24:18; Marek 13:15-Marek 13:16; Lukáš 21:21])
Ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ, ὃς ἔσται ἐπὶ τοῦ δώματος, καὶ τὰ σκεύη αὐτοῦ ἐν τῇ οἰκίᾳ, μὴ καταβάτω ἆραι αὐτά· καὶ ὁ ἐν τῷ ἀγρῷ ὁμοίως μὴ ἐπιστρεψάτω εἰς τὰ ὀπίσω.
בּהַו יַומָא מַן דּבֵאגָּרָא הו ומָאנַוהי בּבַיתָּא לָא נֵחֻות דּנֵשׁקֻול אֵנֻון ומַן דַּבחַקלָא הו לָא נֵתהפֵך לבֵסתּרֵה׃
זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט.
זִכְרוּ אֶת-אֵשֶׁת לוֺט:
זִכְרוֹ מָה קָרָה לְאֵשֶׁת לוֹט!
זִכְרוּ אֶת אֵשֶׁת לוֹט.
Pomněte na Lotovu ženu.
Vzpomeňte na Lotovu ženu!
Μνημονεύετε τῆς γυναικὸς Λώτ.
אֵתּדַּכרו לַאנתּתֵה דּלֻוט׃
הַמְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אוֹתָהּ יַצִּילֶנָּה.
מִי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת-נַפְשׁוֺ תִּכָּרֵת-לוֺ וּמִי אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת-נַפְשׁוֺ לְמַעֲנִי יְחַיֶּה אֹתָהּ:
מִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו יְאַבֵּד אוֹתָם; מִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת חַיָּיו יַצִּיל אוֹתָם.
מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה, וּמִי שֶׁיְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ יוֹשִׁיעֶנָּה.
Kdož by koli hledal duši svou zachovati, ztratíť ji; a kdož by ji koli ztratil, obživíť ji.
Kdo by usiloval svůj život(e) zachovat, ztratí jej, a kdo jej ztratí, zachová jej(f). (e) duši (f) ř: oživí ji ([Matouš 10:39; Jan 12:25; Matouš 16:25; Marek 8:35; Lukáš 9:24])
Ὃς ἐὰν ζητήσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι ἀπολέσει αὐτήν· καὶ ὃς ἐὰν ἀπολέσῃ αὐτὴν ζῳογονήσει αὐτήν.
מַן דּצָבֵא דּנַחֵא נַפשֵׁה נַובּדִיה ומַן דּנַובֵּד נַפשֵׁה נַחֵיה׃ ס
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בַּלַּיְלָה הַהוּא יִהְיוּ שְׁנַיִם בְּמִטָּה אַחַת; אֶחָד יִלָּקַח וְהַשֵּׁנִי יֵעָזֵב.
וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַהוּא יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם בְּמִטָּה אֶחַת אֶחָד יֵאָסֵף וְאֶחָד יֵעָזֵב:
בַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנֵי אֲנָשִׁים יִשָּׁנוּ בְּאוֹתוֹ חֶדֶר: הָאֶחָד יִלָּקַח וְהַשֵּׁנִי יִשָּׁאֵר.
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁבַּלַּיְלָה הַהוּא שְׁנַיִם יִהְיוּ בְּמִטָּה אַחַת; אֶחָד יִלָּקַח וְהָאַחֵר יֵעָזֵב.
Pravímť vám: V tu noc budou dva na loži jednom; jeden bude vzat, a druhý opuštěn.
Pravím vám: Té noci budou dva na jednom loži, jeden bude přijat, a druhý zanechán. ([Matouš 24:40-Matouš 24:41])
Λέγω ὑμῖν, ταύτῃ τῇ νυκτὶ ἔσονται δύο ἐπὶ κλίνης μιᾶς· εἷς παραληφθήσεται, καὶ ὁ ἕτερος ἀφεθήσεται.
אָמַר אנָא לכֻון דַּבהַו לִליָא תּרֵין נֵהוֻון בַּחדָא עַרסָא חַד נֵתּדּבַר וַאחרִנָא נֵשׁתּבֵק׃
שְׁתֵּי נָשִׁים תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת יַחְדָּיו; אַחַת תִּלָּקַח וְהַשְּׁנִיָּה תֵּעָזֵב."
שְׁתַּיִם טֹחֲנוֺת בָּרֵחָיִם אַחַת תֵּאָסֵף וְאַחַת תֵּעָזֵב:
שְׁתֵּי נָשִׁים תַּעֲסֹקְנָה יַחַד בְּנִקְיוֹן הַבַּיִת: הָאַחַת תִּלָּקַח וַחֲבֶרְתָּהּ תִּשָּׁאֵר.
וּשְׁתַּיִם תִּהְיֶינָה טוֹחֲנוֹת יַחַד, אַחַת תִּלָּקַח וְהָאַחֶרֶת תֵּעָזֵב.
Dvě budou mleti spolu; jedna bude vzata, a druhá opuštěna.
Dvě budou mlít spolu obilí, jedna bude přijata, a druhá zanechána(g).“ (g) var: + 36 Dva budou na poli, jeden bude přijat, a druhý zanechán.
Δύο ἔσονται ἀλήθουσαι ἐπὶ τὸ αὐτό· μία παραληφθήσεται, καὶ ἡ ἑτέρα ἀφεθήσεται.
תַּרתֵּין נֵהויָן טָחנָן אַכחדָא חדָא תֵּתּדּבַר וַאחרִתָא תֵּשׁתּבֵק׃
[missing]
שְׁנַיִם יִהְיוּ בַָּּׂדֶה אֶחָד יֵאָסֵף וְאֶחָד יֵעָזֵב:
שְׁנֵי גְּבָרִים יַעַבְדוּ בַּשָּׂדֶה: הָאֶחָד יִלָּקַח וַחֲבֵרוֹ יִשָּׁאֵר."
שְׁנַיִם יִהְיוּ בַּשָּׂדֶה; אֶחָד יִלָּקַח וְהָאַחֵר יֵעָזֵב.
Dva budou na poli; jeden bude vzat, a druhý opuštěn.
Dva budou na poli, jeden bude přijat, a druhý zanechán.
Luk 17:36
תּרֵין נֵהוֻון בּחַקלָא חַד נֵתּדּבַר וַאחרִנָא נֵשׁתּבֵק׃ ס
הֵם הֵגִיבוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֹה, אֲדוֹנֵנוּ?" הֵשִׁיב לָהֶם: "הֵיכָן שֶׁהַגּוּף, שָׁם גַּם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים."
וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ וְאַיֵּה תִקְרֶינָה כָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר בַּאֲשֶׁר פְּגָרִים שָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים:
"אָדוֹן, לְאָן הֵם יִלָּקְחוּ?" שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים."בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים הַפְּגָרִים, שָׁם יִתְאַסְּפוּ הַנְּשָׁרִים," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ.
עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: לְאָן, אֲדוֹנֵינוּ? אָמַר לָהֶם: הֵיכָן שֶׁהַגּוּף, שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַנְּשָׁרִים.
I odpověděvše, řekli jemu: Kde, Pane? On pak řekl jim: Kdežť bude tělo, tamť se shromáždí i orlice.
Když to slyšeli, otázali se ho: „Kde to bude, Pane?“ Řekl jim: „Kde bude tělo, tam se slétnou i supi.“ ([Matouš 24:28; Jób 39:30])
Καὶ ἀποκριθέντες λέγουσιν αὐτῷ, Ποῦ, κύριε; Ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ὅπου τὸ σῶμα, ἐκεῖ συναχθήσονται οἱ ἀετοί.
ענַו וָאמרִין לֵה לַאיכָּא מָרַן אָמַר להֻון אַיכָּא דּפַגרָא תַּמָן נֵתכַּנשֻׁון נֵשׁרֵא׃ ס
הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל, לְהַרְאוֹת כִּי עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלֹא לִרְפּוֹת."
וַיּוֺסֶף שְׂאֵת מְשָׁלוֺ אֲלֵיהֶם לְחַלּוֺת פְּנֵי אֵל תָּמִיד וְלֹא יִתְּנוּ דֳמִי לוֺ:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר לְתַלְמִידָיו מָשָׁל, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ לִפְנֵיהֶם אֶת הַצֹּרֶךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְלֹא לְוַתֵּר.
אָמַר לָהֶם גַּם מָשָׁל, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּכָל עֵת וְלֹא יִרְפּוּ;
Pověděl jim také i podobenství, kterak by potřebí bylo vždycky se modliti a neoblevovati,
Vypravoval jim podobenství, aby ukázal, jak je třeba stále se modlit a neochabovat: ([Lukáš 11:5-Lukáš 11:8 Římanům 12:12; Koloským 4:2; 1 Tesalonickým 5:17])
Ἔλεγεν δὲ καὶ παραβολὴν αὐτοῖς πρὸς τὸ δεῖν πάντοτε προσεύχεσθαι, καὶ μὴ ἐκκακεῖν,
אֵמַר להֻון דֵּין אָף מַתלָא דַּבכֻל עֵדָּן נצַלֻון ולָא תֵּמַאן להֻון׃
שׁוֹפֵט הָיָה בְּעִיר אַחַת; אֶת אֱלֹהִים לֹא יָרֵא וּבְאָדָם לֹא הִתְחַשֵּׁב.
וַיֹּאמַר שֹׁפֵט אֶחָד הָיָה בָעִיר אֲשֶׁר לֹא יָרֵא אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶל-פְּנֵי אָדָם לֹא פָנָה:
"בָּעִיר אַחַת הָיָה שׁוֹפֵט," פֶּתַח יֵשׁוּעַ, "אֲשֶׁר לֹא כִּבֵּד אֶת אֱלֹהִים וְלֹא יָרֵא מִפָּנָיו, וְאַף לֹא חִבֵּב אֶת הָעָם.
שׁוֹפֵט אֶחָד הָיָה בְּעִיר אַחַת, אֲשֶׁר מֵאֱלֹהִים לֹא הָיָה יָרֵא, וּבִבְנֵי אָדָם לֹא נָהַג כָּבוֹד.
Řka: Byl jeden soudce v městě jednom, kterýž se Boha nebál, a člověka nestyděl.
“V jednom městě byl soudce, který se Boha nebál a z lidí si nic nedělal.
λέγων, Κριτής τις ἦν ἔν τινι πόλει, τὸν θεὸν μὴ φοβούμενος, καὶ ἄνθρωπον μὴ ἐντρεπόμενος·
דַּיָנָא חַד אִית הוָא בַּמדִינתָּא חדָא דּמֵן אַלָהָא לָא דָּחֵל הוָא ומֵן בּנַינָשָׁא לָא מֵתכַּחַד הוָא׃
וּבְאוֹתָהּ עִיר הָיְתָה אַלְמָנָה שֶׁנָּהֲגָה לָבוֹא אֵלָיו וְלוֹמַר, 'שָׁפְטֵנִי נָא מֵאִישׁ רִיבִי.'
וְאַלְמָנָה הָיְתָה שָּׁם בָּעִיר וַתָּבֹא אֵלָיו לֵאמֹר שָׁפְטֵנִי-נָא מֵאִישׁ רִיבִי:
"בְּאוֹתָהּ עִיר גָּרָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, אֲשֶׁר בָּאָה אֶל הַשּׁוֹפֵט לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וְהִתְחַנְּנָה לְפָנָיו שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק בֵּינָהּ לְבֵין יְרִיבָה הַמִּתְנַכֵּל לָהּ.
וְאַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בָּעִיר הַהִיא, וְהָיְתָה בָּאָה אֵלָיו וְאוֹמֶרֶת, שָׁפְטֵנִי מִבַּעַל-דִּינִי.
Byla pak vdova v témž městě. I přišla k němu, řkuci: Pomsti mne nad protivníkem mým.
V tom městě byla i vdova, která k němu ustavičně chodila a žádala: ‚Zastaň se mne proti mému odpůrci.‘
χήρα δὲ ἦν ἐν τῇ πόλει ἐκείνῃ, καὶ ἤρχετο πρὸς αὐτόν, λέγουσα, Ἐκδίκησόν με ἀπὸ τοῦ ἀντιδίκου μου.
אַרמַלתָּא דֵּין חדָא אִית הוָת בַּמדִינתָּא הָי וָאתיָא הוָת לוָתֵה וָאמרָא תּבַעַיני מֵן בּעֵל־דִּיני׃
זְמַן מָה סֵרַב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן אָמַר בְּלִבּוֹ, 'אַף שֶׁאֵינֶנִּי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וּבְאָדָם אֵינֶנִּי מִתְחַשֵּׁב,
וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֺלָהּ יָמִים מִסְפָּר וְאַחֲרֵי-כֵן אָמַר בְּלִבּוֺ אַף כִּי אֵינֶנִּי יָרֵא אֶת-הָאֱלֹהִים וְאֶל-פְּנֵי אָדָם לֹא אֵפֶן:
זְמַן מָה הִתְעַלֵּם הַשּׁוֹפֵט מִבְּקַשָּׁתָהּ עַד שֶׁנִּמְאֲסָה עָלָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: 'אָמְנָם אֵינִי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים וְאַף אֵינִי מְכַבֵּד אֶת בְּנֵי הָאָדָם,
וְלֹא רָצָה זְמַן רַב, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְעַצְמוֹ, גַּם אִם מֵאֱלֹהִים אֵינֶנִּי יָרֵא וּבִבְנֵי אָדָם אֵינֶנִּי נוֹהֵג כָּבוֹד,
On pak dlouho nechtěl. Ale potom řekl sám v sobě: Ač se Boha nebojím, ani člověka nestydím,
Ale on se k tomu dlouho neměl. Potom si však řekl: ‚I když se Boha nebojím a z lidí si nic nedělám,
Καὶ οὐκ ἠθέλησεν ἐπὶ χρόνον· μετὰ δὲ ταῦτα εἶπεν ἐν ἑαυτῷ, Εἰ καὶ τὸν θεὸν οὐ φοβοῦμαι, καὶ ἄνθρωπον οὐκ ἐντρέπομαι·
ולָא צָבֵא הוָא זַבנָא סַגִּיָאא בָּתַרכֵּן דֵּין אֵמַר בּנַפשֵׁה אֵן מֵן אַלָהָא לָא דָּחֵל אנָא ומֵן בּנַינָשָׁא לָא מֵתכַּחַד אנָא׃
הֲרֵי מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְצִיקָה לִי אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ, שֶׁאִם לֹא כֵן תָּבוֹא תָּמִיד וּתְיַגֵּעַ אוֹתִי'."
הִנְנִי לָרִיב רִיב הָאַלְמָנָה הַזֹּאת כִּי-תַלְאֶה אֹתִי וְתָבֹא לְהֲצִיקֵנִי בִדְבָרֶיהָ יוֺם יוֺם:
אוּלָם מוּטָב שֶׁאַצְדִּיק אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת בְּמִשְׁפָּטָהּ, שֶׁאִם לֹא כֵּן הִיא תַּמְשִׁיךְ לְהַטְרִיד אוֹתִי וְלֹא תַּעֲזֹב אוֹתִי בִּמְנוּחָה.'"
וְגַם אִם מִפְּנֵי שֶׁהָאַלְמָנָה הַזֹּאת מְיַגַּעַת אוֹתִי, אֶעֱשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹא בְּכָל עֵת וְתַטְרִידֵנִי.
Však že mi pokoje nedá tato vdova, pomstím jí, aby naposledy přijduci, neuhaněla mne.
dopomohu jí k právu, poněvadž mi nedává pokoj. Jinak mi sem stále bude chodit, a nakonec mě umoří(h).‘„ (h) aby si na mne nakonec nedošla a něco mi neudělala
διά γε τὸ παρέχειν μοι κόπον τὴν χήραν ταύτην, ἐκδικήσω αὐτήν, ἵνα μὴ εἰς τέλος ἐρχομένη ὑποπιάζῃ με.
אָפֵן מֵטֻל דּמַלֵאיָא לִי הָדֵא אַרמַלתָּא אֵתבּעִיה דּלָא בּכֻל עֵדָּן תֵּהוֵא אָתיָא מַהרָא לִי׃
הוֹסִיף הָאָדוֹן וְאָמַר: "שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר הַשּׁוֹפֵט הָרָשָׁע.
וְעַתָּה שִׁמְעוּ-נָא נְאֻם הָאָדוֺן אֵת אֲשֶׁר אֹמֵר הַשֹּׁפֵט הַבְּלִיָּעַל:
הָאָדוֹן הִמְשִׁיךְ: "שָׁמְעוּ מָה שֶׁאוֹמֵר הַשּׁוֹפֵט הָרֶשַׁע. אִם אֲפִלּוּ שׁוֹפֵט רָשָׁע זֶה נַעֲנָה לִתְחִנּוֹת הָאִשָּׁה,
וְאָמַר אֲדוֹנֵינוּ: שִׁמְעוּ מַה שֶּׁאָמַר שׁוֹפֵט הָעַוְלָה.
I dí Pán: Slyšte, co praví ten soudce nepravý.
A Pán řekl: „Všimněte si, co praví ten nespravedlivý soudce!
Εἶπεν δὲ ὁ κύριος, Ἀκούσατε τί ὁ κριτὴς τῆς ἀδικίας λέγει.
וֵאמַר מָרַן שׁמַעו מָנָא אֵמַר דַּיָנָא דּעַולָא׃
וְהָאֱלֹהִים, הַאִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה? הַאִם יִתְמַהְמֵהַּ בְּעִנְיָנָם?
וֵאלֹהִים הַאִם לֹא יָרִיב רִיב בְּחִירָיו הַקֹּרִאים אֵלָיו יוֺמָם וָלָיְלָה וְרַחֲמָיו אֲלֵיהֶם יִתְאַפָּקוּ:
הַאִם אֵינְכֶם חוֹשְׁבִים שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק אֶת בָּנָיו הַמִּתְפַּלְּלִים אֵלָיו יוֹמָם וְלַיְלָה? הַאִם יִתְמַהְמֵהַּ בְּעִנְיָנָם?
וְהָאֱלֹהִים הַאִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפַּט בְּחִירָיו הַקּוֹרְאִים אֵלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה, וְיַאֲרִיךְ רוּחוֹ עֲלֵיהֶם?
A což by pak Bůh nepomstil vyvolených svých, volajících k němu dnem i nocí, ačkoli i prodlévá jim?
Což teprve Bůh! Nezjedná on právo svým vyvoleným, kteří k němu dnem i nocí volají, i když jim s pomocí prodlévá?(i) (i) zatímco jim trpělivě naslouchá. – nebo:... volají? A zdráhá se jim snad pomoci? ([Matouš 24:22])
Ὁ δὲ θεὸς οὐ μὴ ποιήσῃ τὴν ἐκδίκησιν τῶν ἐκλεκτῶν αὐτοῦ τῶν βοώντων πρὸς αὐτὸν ἡμέρας καὶ νυκτός, καὶ μακροθυμῶν ἐπ' αὐτοῖς;
אַלָהָא דֵּין לָא יַתִּירָאיִת נֵעבֵּד תּבַעתָא לַגבַוהי דּקָרֵין לֵה בִּאימָמָא וַבלִליָא ומַגַּר רֻוחֵה עלַיהֻון׃
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. אַךְ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם, הֲיִמְצָא אֶת הָאֱמוּנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת?"
הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-יָחִישׁ לָרִיב רִיבָם אַךְ בֶּן-הָאָדָם בְּבֹאוֺ הֲיִמְצָא אֱמוּנָה עֲלֵי-אָרֶץ:
אֱלֹהִים יַעֲנֶה לִתְפִלָּתָם בִּמְהֵרָה וְיוֹצִיא אֶת הַצֶּדֶק לָאוֹר. אוּלָם כְּשֶׁבֶּן-הָאָדָם יַחֲזֹר, הַאִם יִמְצָא אֱמוּנָה בָּאָרֶץ?"
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם מַהֵר. בְּרַם יָבוֹא בֶּן-הָאָדָם וְכִי יִמְצָא אֱמוּנָה בָּאָרֶץ?
Pravímť vám, žeť jich brzo pomstí. Ale když přijde Syn člověka, zdaliž nalezne víru na zemi?
Ujišťuji vás, že se jich brzo zastane. Ale nalezne Syn člověka víru na zemi, až přijde?“
Λέγω ὑμῖν ὅτι ποιήσει τὴν ἐκδίκησιν αὐτῶν ἐν τάχει. Πλὴν ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐλθὼν ἆρα εὑρήσει τὴν πίστιν ἐπὶ τῆς γῆς;
אָמַר אנָא לכֻון דּנֵעבֵּד תּבַעתהֻון בַּעגַל בּרַם נִאתֵא בּרֵה דּאנָשָׁא ונֵשׁכַּח כַּי הַימָנֻותָא עַל אַרעָא׃ ס
וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁבָּטְחוּ בְּעַצְמָם כִּי צַדִּיקִים הֵם וּבָזוּ לַאֲחֵרִים, סִפֵּר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:
וַיְמַשֵּׁל גַּם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אֶל-הַבֹּטְחִים בְּנַפְשָׁם כִּי צַדִּיקִים הֵם וַאֲחֵרִים בְּעֵינֵיהֶם כְּאֶפֶס נֶחֱשָׁבוּ:
יֵשׁוּעַ סִפֵּר מִשֶּׁל נוֹסָף. הַפַּעַם הָיָה הַמָּשָׁל מְכַוֵּן אֶל הַגַּאַוְתָנִים הַחוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים וּמְזַלְזְלִים בַּאֲחֵרִים:
וְאָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה נֶגֶד הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּטְחוּ בְּעַצְמָם שׁהֵם צַדִּיקִים, וּבָזוּ לְכָל אָדָם:
I řekl také proti některým, kteříž v sebe doufali, že by spravedliví byli, jiných za nic nevážíce, podobenství toto:
O těch, kteří si na sobě zakládali, že jsou spravedliví, a ostatními pohrdali, řekl toto podobenství:
Εἶπεν δὲ πρός τινας τοὺς πεποιθότας ἐφ' ἑαυτοῖς ὅτι εἰσὶν δίκαιοι, καὶ ἐξουθενοῦντας τοὺς λοιπούς, τὴν παραβολὴν ταύτην·
וֵאמַר הוָא מַתלָא הָנָא לֻוקבַל אנָשָׁא אַילֵין דַּתכִילִין עַל נַפשׁהֻון דִּאיתַיהֻון זַדִּיקֵא ובָסֵין עַל כֻּלנָשׁ׃
"שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהִתְפַּלֵּל; אֶחָד פָּרוּשׁ וְהַשֵּׁנִי מוֹכֵס.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל-הַהֵיכָל לְהִתְפַּלֵּל אֶחָד פָּרוּשׁ וְאֶחָד מוֺכֵס:
"שְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּאוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. הָאֶחָד הָיָה פָּרוּשׁ גֵּאֶה וְצַדִּיק בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְהַשֵּׁנִי הָיָה גֹּבַהּ מֶכֶס רַמַּאי.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ לַהֵיכָל לְהִתְפַּלֵּל, אֶחָד פָּרוּשׁ וְהָאַחֵר מוֹכֵס.
Dva muži vstupovali do chrámu, aby se modlili, jeden farizeus, a druhý publikán.
“Dva muži vstoupili do chrámu, aby se modlili; jeden byl farizeus, druhý celník.
Ἄνθρωποι δύο ἀνέβησαν εἰς τὸ ἱερὸν προσεύξασθαι· ὁ εἷς Φαρισαῖος, καὶ ὁ ἕτερος τελώνης.
תּרֵין גַּברִין סלֵקו להַיכּלָא לַמצַלָיֻו חַד פּרִישָׁא וַאחרִנָא מָכסָא׃
עָמַד הַפָּרוּשׁ לְבַדּוֹ וְהִתְפַּלֵּל, 'אֱלֹהִים, אֲנִי מוֹדֶה לְךָ שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים - גַּזְלָנִים, רְשָׁעִים, נוֹאֲפִים, וְאַף לֹא כַּמּוֹכֵס הַזֶּה.
וַיִּגַּשׁ הַפָּרוּשׁ וַיִּתְפַּלֵּל כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֺדְךׇ אֱלֹהַי כִּי אֵינֶנִּי כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי חָמָס בְּנֵי עַוְלָה וּמְנַאֲפִים וְאַף לֹא כַמּוֺכֵס הַזֶּה:
הַפָּרוּשׂ הַגֵּאָה הִתְפַּלֵּל כָּךְ: 'אֲנִי מוֹדֶה לְךָ אֱלֹהִים עַל שֶׁאֵינִי חוֹטֵא כְּכָל הָאֲחֵרִים, וּבִמְיֻחָד שֶׁאֵינִי חוֹטֵא כְּמוֹ גֹּבַהּ-הַמֶּכֶס הַזֶּה הָעוֹמֵד כָּאן בַּמִּקְדָּשׁ. מֵעוֹלָם לֹא רִמִּיתִי, לֹא עָשַׁקְתִּי וְלֹא נֵאַפְתִּי.
וְהַפָּרוּשׁ עָמַד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְהִתְפַּלֵּל כָּךְ: אֱלֹהִים, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ עַל שֶׁאֵינֶנִּי כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים, גַּזְלָנִים וְעוֹשְׁקִים וְנוֹאֲפִים, וְלֹא כְּמוֹ הַמּוֹכֵס הַזֶּה;
Farizeus stoje, takto se sám v sobě modlil: Bože, děkuji tobě, že nejsem jako jiní lidé, dráči, nespravedliví, cizoložníci, aneb jako i tento publikán.
Farizeus se postavil a takto se sám u sebe modlil(j): ‚Bože, děkuji ti, že nejsem jako ostatní lidé, vyděrači, nepoctivci, cizoložníci, nebo i jako tento celník. (j) var: se postavil zvlášť a takto se modlil ([Římanům 1:28-Římanům 1:31; Efezským 5:3-Efezským 5:5; 1 Timoteovi 1:9 až 1 Timoteovi 1:10; 1 Petrův 4:3])
Ὁ Φαρισαῖος σταθεὶς πρὸς ἑαυτὸν ταῦτα προσηύχετο, Ὁ θεός, εὐχαριστῶ σοι ὅτι οὐκ εἰμὶ ὥσπερ οἱ λοιποὶ τῶν ἀνθρώπων, ἅρπαγες, ἄδικοι, μοιχοί, ἢ καὶ ὡς οὗτος ὁ τελώνης.
והַו פּרִישָׁא קָאֵם הוָא בַּינַוהי לנַפשֵׁה והָלֵין מצַלֵא הוָא אַלָהָא מַודֵּא אנָא לָך דּלָא הוִית אַיך שַׁרכָּא דּאנָשָׁא חָטֻופֵא ועָלֻובֵא וגַיָרֵא ולָא אַיך הָנָא מָכסָא׃
אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, אֲנִי נוֹתֵן מַעֲשֵׂר מִכָּל מַה שֶּׁאֲנִי מַרְוִיחַ.'
אָנֹכִי צָם יוֺמַיִם בַּשָּׁבוּעַ וּמְעֵַּׂר אֲנִי אֶת-כָּל-תְּבוּאֹתָי:
אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ וְנוֹתֵן לְךָ, אֱלֹהִים, מֵעֶשֶׂר מִכָּל רִוְחִי.'
אֶלָּא אֲנִי צָם פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וּמְעֲשֵּׂר כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מַרְוִיחַ.
Postím se dvakrát do téhodne, desátky dávám ze všech věcí, kterýmiž vládnu.
Postím se dvakrát za týden a dávám desátky ze všeho, co získám.‘ ([Lukáš 5:33 Lukáš 11:42])
Νηστεύω δὶς τοῦ σαββάτου, ἀποδεκατῶ πάντα ὅσα κτῶμαι.
אֵלָא צָאֵם אנָא תּרֵין בּשַׁבּתָא וַמעַסַר אנָא כֻּל מֵדֵּם דּקָנֵא אנָא׃
וְאִלּוּ הַמּוֹכֵס, שֶׁעָמַד מֵרָחוֹק, אַף לֹא רָצָה לָשֵׂאת אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא טָפַח עַל לִבּוֹ וְאָמַר, 'אֱלֹהִים, רַחֵם נָא עָלַי, עַל אִישׁ חוֹטֵא.'
וְהַמּוֺכֵס עָמַד מֵרָחוֺק וְלֹא הֵעִיז לָשֵׂאת אֶת-עֵינָיו לַמָּרוֺם וַיִּסְפֹּק עַל-לִבּוֺ וַיֹּאמַר רַחֶם-נָא אֱלֹהִים עַל-חֹטֵא כָּמֹנִי:
"לְעֻמָּתוֹ הַמּוֹכֵס הָרַמַּאי שֶׁעָמַד בְּמֶרְחָק מָה, לֹא הֵעֵז לְהָרִים אֶת עֵינָיו כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא הִכָּה עַל חָזֵהוּ בַּחֲרָטָה וְקָרָא: 'אֱלֹהִים, סְלַח לִי. רַחֵם עַל חוֹטֵא שֶׁכָּמוֹנִי.'
אֲבָל הַמּוֹכֵס עָמַד מֵרָחוֹק וְלֹא רָצָה אֲפִלּוּ לְהָרִים אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא טָפַח עַל חָזֵהוּ וְאָמַר, אֱלֹהִים, רַחֵם עָלַי הַחוֹטֵא.
Publikán pak zdaleka stoje, nechtěl ani očí k nebi pozdvihnouti. Ale bil se v prsy své, řka: Bože, buď milostiv mně hříšnému.
Avšak celník stál docela vzadu a neodvážil se ani oči k nebi pozdvihnout; bil se do prsou a říkal: ‚Bože, slituj se nade mnou hříšným.‘ ([Lukáš 23:48; Žalmy 51:1])
Καὶ ὁ τελώνης μακρόθεν ἑστὼς οὐκ ἤθελεν οὐδὲ τοὺς ὀφθαλμοὺς εἰς τὸν οὐρανὸν ἐπᾶραι, ἀλλ' ἔτυπτεν εἰς τὸ στῆθος αὐτοῦ, λέγων, Ὁ θεός, ἱλάσθητί μοι τῷ ἁμαρτωλῷ.
הַו דֵּין מָכסָא קָאֵם הוָא מֵן רֻוחקָא ולָא צָבֵא הוָא אָף לָא עַינַוהי נרִים לַשׁמַיָא אֵלָא טָרֵף הוָא עַל חַדיֵה וָאמַר אַלָהָא חֻונַיני לחַטָיָא׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאִישׁ הַזֶּה יָרַד אֶל בֵּיתוֹ נִצְדָּק יוֹתֵר מֵהָאִישׁ הַהוּא; כִּי כָּל הַמְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם."
הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי-נִצְדָּק שָׁב הָאִישׁ הַזֶּה לְבֵיתוֺ מִן-הָאִישׁ הַהוּא כִּי הַמִּתְנֵַּׂא בְגַאֲוָתוֺ יִשָּׁפֵל וּשְׁפַל רוּחַ יִנָּשֵׂא:
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, גֹּבַהּ-הַמֶּכֶס הַהוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ נָקִי מְחַטֵּא, וְלֹא כֵן הַפָּרוּשׂ! כִּי הַגֵּאָה יֻשְׁפַּל, וְהַמַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְכֻבַּד וִירוֹמֵם."
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁזֶּה יָרַד לְבֵיתוֹ מֻצְדָּק יוֹתֵר מֵהַפָּרוּשׁ הַהוּא; כִּי כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ יֻשְׁפַּל, וְכָל מִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ יְרוֹמַם.
Pravímť vám: Odšel tento, ospravedlněn jsa, do domu svého, a ne onen. Nebo každý, kdož se povyšuje, bude ponížen; a kdož se ponižuje, bude povýšen.
Pravím vám, že ten celník se vrátil ospravedlněn do svého domu, a ne farizeus. Neboť každý, kdo se povyšuje, bude ponížen(k), a kdo se ponižuje(l), bude povýšen.“ (k) pokořen (l) pokořuje ([Matouš 23:12 Matouš 18:4; Lukáš 14:11])
Λέγω ὑμῖν, κατέβη οὗτος δεδικαιωμένος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ ἢ γὰρ ἐκεῖνος· ὅτι πᾶς ὁ ὑψῶν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται, ὁ δὲ ταπεινῶν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται.
אָמַר אנָא לכֻון דַּנחֵת הָנָא מזַדַּק לבַיתֵּה יַתִּיר מֵן הַו פּרִישָׁא כֻּל אנָשׁ גֵּיר דַּנרִים נַפשֵׁה נֵתמַכַּך וכֻל דּנַמֵך נַפשֵׁה נֵתּתּרִים סס׃
הֵבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם. כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הַתַּלְמִידִים גָּעֲרוּ בָּהֶם.
וַיָּבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת-הַיְלָדִים לְבַעֲבוּר יָשִׂים אֶת-יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּגְעֲרוּ-בָם:
יוֹם אֶחָד הֵבִיאוּ כַּמָּה אִמָּהוֹת אֶת יַלְדֵיהֶן אֶל יֵשׁוּעַ כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם, אֲבָל הַתַּלְמִידִים לֹא הִנִּיחוּ לָהֶם לָגֶשֶׁת אֵלָיו.
קֵרְבוּ אֵלָיו גַּם עוֹלָלִים כְּדֵי שֶׁיִּגַּע בָּהֶם; וְרָאוּ אוֹתָם תַּלְמִידָיו וְגָעֲרוּ בָּהֶם.
Přinášeli také k němu i nemluvňátka, aby se jich dotýkal. To viděvše učedlníci, přimlouvali jim.
Přinášeli mu i nemluvňátka, aby se jich dotýkal. Když to učedníci viděli, zakazovali jim to. ([Matouš 19:13-Matouš 19:15; Marek 10:13-Marek 10:16])
Προσέφερον δὲ αὐτῷ καὶ τὰ βρέφη, ἵνα αὐτῶν ἅπτηται· ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ ἐπετίμησαν αὐτοῖς.
קַרֵבו הוַו לֵה דֵּין אָף יַלֻודֵא דּנֵקרֻוב להֻון וַחזַו אֵנֻון תַּלמִידַוהי וַכַאו בּהֻון׃
אוּלָם יֵשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו אֶת הַיְלָדִים וְאָמַר: "הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדָם, כִּי לְכָאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וְיֵשׁוּעַ קָרָא אֹתָם אֵלָיו וַיֹּאמַר הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבֹא אֵלַי וְאַל-תִּכְלְאוּ אֹתָם כִּי מֵאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
"הִנִּיחוּ לַיְּלָדִים לָבוֹא אֵלַי," אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְקָרָא אֵלָיו אֶת הַתַּלְמִידִים. "לְעוֹלָם אַל תְּגָרְשׁוּ אֶת הַיְּלָדִים, כִּי לְכָאֵלֶּה שַׁיֶּכֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
אֲבָל הוּא יֵשׁוּעַ קָרָא לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבוֹא אֵלַי וְאַל תִּמְנְעוּ מֵהֶם, כִּי לַאֲשֶׁר כָּאֵלֶּה הִיא מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
Ale Ježíš svolav je, řekl: Nechte dítek, ať jdou ke mně, a nebraňte jim, nebo takovýchť jest království Boží.
Ježíš si je zavolal k sobě a řekl: „Nechte děti přicházet ke mně a nebraňte jim, neboť takovým patří království Boží.
Ὁ δὲ Ἰησοῦς προσκαλεσάμενος αὐτὰ εἶπεν, Ἄφετε τὰ παιδία ἔρχεσθαι πρός με, καὶ μὴ κωλύετε αὐτά· τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ.
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע קרָא אֵנֻון וֵאמַר להֻון שׁבֻוקו טלָיֵא אָתֵין לוָתי ולָא תֵּכלֻון אֵנֻון דּדַאילֵין גֵּיר דַּאיך הָלֵין אֵנֻון דִּילהֻון הִי מַלכֻּותָא דַּשׁמַיָא׃ ס
אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס לְתוֹכָהּ."
אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִי אֲשֶׁר-לֹא יְקַבֵּל אֶת-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיָּלֶד בֹּא לֹא-יָבֹא בָהּ:
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מִי שֶׁלֹּא מְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּמוֹ יֶלֶד, לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ."
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מִי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כְּיֶלֶד לֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
Amen pravím vám: Kdož by koli nepřijal království Božího jako dítě, nevejdeť nikoli do něho.
Amen, pravím vám, kdo nepřijme království Boží jako dítě, jistě do něho nevejde.“ ([Matouš 18:3; Jan 3:3])
Ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὃς ἐὰν μὴ δέξηται τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ ὡς παιδίον, οὐ μὴ εἰσέλθῃ εἰς αὐτήν.
אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּמַן דּלָא נקַבֵּל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא אַיך טַליָא לָא נֵעֻול לָה סס׃
נִכְבָּד אֶחָד פָּנָה אֵלָיו וְשָׁאַל: "רַבִּי הַטּוֹב, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?"
וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ אַחַד הַָּׂרִים לֵאמֹר רַבִּי הַטּוֺב מַה-לִי לַעֲשׂוֺת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֺלָם:
אִישׁ מְכֻבָּד אֶחָד שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "רַבֵּי הַטּוּב, מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּחַיֵּי נֶצַח?"
וְשָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מִן הַנִּכְבָּדִים וְאָמַר לוֹ: מוֹרֶה טוֹב, מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם?
I otázalo se ho jedno kníže, řka: Mistře dobrý, co čině, život věčný obdržím?
Jeden z předních mužů se ho otázal: „Mistře dobrý, co mám dělat, abych měl podíl na věčném životě?“ ([Matouš 19:16-Matouš 19:22; Marek 10:17-Marek 10:22 Lukáš 10:25])
Καὶ ἐπηρώτησέν τις αὐτὸν ἄρχων, λέγων, Διδάσκαλε ἀγαθέ, τί ποιήσας ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω;
ושַׁאלֵה חַד מֵן רִשָׁנֵא וֵאמַר לֵה מַלפָנָא טָבָא מָנָא אֵעבֵּד דִּארַת חַיֵא דַּלעָלַם׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מַדּוּעַ אַתָּה אוֹמֵר לִי 'טוֹב'? אֵין טוֹב כִּי אִם אֶחָד וְהוּא הָאֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לָמָּה-זֶּה תִּקְרָא לִי טוֺב אֵין טוֺב כִּי אִם-אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים:
"מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ. "רַק אֱלֹהִים טוֹב בֶּאֱמֶת.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: מַדּוּעַ אַתָּה קוֹרֵא לִי טוֹב? אֵין טוֹב מִלְּבַד הָאֱלֹהִים הָאֶחָד.
I řekl jemu Ježíš: Co mne nazýváš dobrým? Žádný není dobrý, než jediný, totiž Bůh.
Ježíš mu řekl: „Proč mi říkáš ‚dobrý‘? Nikdo není dobrý, jedině Bůh.
Εἶπεν δὲ αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Τί με λέγεις ἀγαθόν; Οὐδεὶς ἀγαθός, εἰ μὴ εἷς, ὁ θεός.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע מָנָא קָרֵא אַנתּ לִי טָבָא לַיתּ טָבָא אֵלָא אֵן חַד אַלָהָא׃
אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: 'לֹא תִנְאַף, לֹא תִרְצַח, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'."
וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-הַמִּצְוֺת לֹא תִּנְאָף לֹא תִּרְצָח לֹא תִּגְנֹב לֹא-תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר כַּבֵּד אֶת-אָבִיךׇ וְאֶת-אִמֶּךׇ:
אוּלָם בִּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ, אַתָּה מַכִּיר אֶת הַמִּצְווֹת: לֹא תִּרְצַח, לֹא תִּנְאַף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, כְּבָר אֶת אָבִיךְ וְאִמֵּךְ."
אֶת הַמִּצְווֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: לֹא תִרְצַח, וְלֹא תִנְאַף, וְלֹא תִגְנֹב, וְלֹא תָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.
Umíš přikázaní: Nezcizoložíš, nezabiješ, nepokradeš, nepromluvíš křivého svědectví, cti otce svého i matku svou.
Přikázání znáš: Nezcizoložíš, nezabiješ, nebudeš krást, nevydáš křivé svědectví, cti otce svého i matku.“ ([Exodus 20:12-Exodus 20:16])
Τὰς ἐντολὰς οἶδας, Μὴ μοιχεύσῃς, μὴ φονεύσῃς, μὴ κλέψῃς, μὴ ψευδομαρτυρήσῃς, τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου.
פֻּוקדָּנֵא יָדַע אַנתּ לָא תֵּקטֻול ולָא תּגֻור ולָא תֵּגנֻוב ולָא תֵּסהַד סָהדֻּותָא דּשֻׁוקרָא יַקַר לַאבֻוך ולֵאמָך׃
הֵשִׁיב הָאִישׁ: "אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי."
וַיֹּאמֶר אֶת-כָּל-אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי:
"אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי שׁוֹמֵר מִיַּלְדוּתִי," הֵשִׁיב הָאִישׁ.
אָמַר לוֹ: אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרַי.
On pak řekl: Toho všeho ostříhal jsem od své mladosti.
On řekl: „To všechno jsem dodržoval od svého mládí.“
Ὁ δὲ εἶπεν, Ταῦτα πάντα ἐφυλαξάμην ἐκ νεότητός μου.
אָמַר לֵה הָלֵין כֻּלהֵין נֵטרֵת אֵנֵין מֵן טַליֻותי׃
שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "עוֹד דָּבָר אֶחָד חָסֵר לְךָ. מְכֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ וְחַלֵּק לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם; אַחַר כָּךְ בּוֹא וְלֵךְ אַחֲרַי."
וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר עוֺד אַחַת אַתָּה חָסֵר לֵךְ מְכֹר אֶת-כֹּל אֲשֶׁר-לְךׇ וְתֵן לַעֲנִיִּים וְהָיָה-לְךׇ אוֺצָר בַּשָּׁמַיִם וּבֹא וְלֵךְ אַחֲרָי:
"עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת עוֹד דָּבָר אֶחָד," אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ. "מָכוּר אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְתֵן אֶת הַכֶּסֶף לַעֲנִיִּים – כָּךְ תֶּאֱגֹר לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם. אַחֵר כָּךְ בּוֹא אַחֲרֵי."
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ, אָמַר לוֹ: אַחַת חֲסֵרָה לְךָ; מְכֹר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ וְתֵן לָעֲנִיִּים, וְיִהְיֶה לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם, וּבוֹא אַחֲרַי.
Ale slyšav to Ježíš, řekl mu: Ještěť se jednoho nedostává. Všecko, což máš, prodej, a rozdej chudým, a budeš míti poklad v nebi, a poď, následuj mne.
Když to Ježíš uslyšel, řekl mu: „Jedno ti ještě schází. Prodej všechno, co máš, rozděl chudým a budeš mít poklad v nebi; pak přijď a následuj mne!“ ([Matouš 6:20; Lukáš 12:33; Skutky apoštolské 4:34-Skutky apoštolské 4:35])
Ἀκούσας δὲ ταῦτα ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ἔτι ἕν σοι λείπει· πάντα ὅσα ἔχεις πώλησον, καὶ διάδος πτωχοῖς, καὶ ἕξεις θησαυρὸν ἐν οὐρανῷ· καὶ δεῦρο, ἀκολούθει μοι.
כַּד שׁמַע דֵּין הָלֵין יֵשֻׁוע אֵמַר לֵה חדָא חַסִירָא לָך זֵל זַבֵּן כֻּל מֵדֵּם דִּאית לָך והַב למֵסכִּנֵא ותֵהוֵא לָך סִימתָא בַּשׁמַיָא ותָא בָּתַרי׃ ס
אַךְ כְּשָׁמְעוֹ זֹאת הִתְעַצֵּב עֶצֶב רַב, כִּי עָשִׁיר הָיָה עַד מְאֹד.
וַיְהִי כְּשָׁמְעוֺ אֶת-אֵלֶּה וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֺ כִּי עָשְׁרוֺ הָיָה רַב מְאֹד:
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי יֵשׁוּעַ הָלַךְ מִשָּׁם בְּצַעַר רַב, כִּי הָיָה עָשִׁיר מְאוֹד.
אַךְ הוּא, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת אֵלֶּה, הִתְעַצֵּב; כִּי הָיָה עָשִׁיר מְאֹד.
On pak uslyšav to, zarmoutil se; byl zajisté bohatý velmi.
On se velice zarmoutil, když to slyšel, neboť byl velmi bohatý.
Ὁ δὲ ἀκούσας ταῦτα περίλυπος ἐγένετο· ἦν γὰρ πλούσιος σφόδρα.
הֻו דֵּין כַּד שׁמַע הָלֵין כֵּריַת לֵה עַתִּיר הוָא גֵּיר טָב׃
כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הִתְעַצֵּב, אָמַר: "בְּאֵיזֶה קֹשִׁי נִכְנָסִים בַּעֲלֵי נְכָסִים לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!
וַיַּרְא אֹתוֺ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר מַה-קָּשֶׁה לְבַעֲלֵי עשֶׁר לָבֹא אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
יֵשׁוּעַ לִוָּה בְּעֵינָיו אֶת הָאִישׁ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "לְאָדָם עָשִׁיר קָשֶׁה מְאוֹד לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וּכְשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ כִּי הִתְעַצֵּב, אָמַר: כַּמָּה קָשֶׁה לְאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְכָסִים לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים!
A viděv jej Ježíš zarmouceného, řekl: Aj, jak nesnadně ti, kdož statky mají, do království Božího vejdou!
Když Ježíš viděl, jak se zarmoutil, řekl: „Jak těžko vejdou do Božího království ti, kdo mají bohatství! ([Matouš 19:23-Matouš 19:30; Marek 10:23-Marek 10:31])
Ἰδὼν δὲ αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς περίλυπον γενόμενον εἶπεν, Πῶς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ἔχοντες εἰσελεύσονται εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ.
וכַד חזָא יֵשֻׁוע דּכֵריַת לֵה אֵמַר אַיכַּנָא עַטלָא לַאילֵין דִּאית להֻון נֵכסֵא דּנֵעלֻון למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃
נָקֵל לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נֶקֶב מַחַט מֵהִכָּנֵס עָשִׁיר אֶל מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
נָקֵל לְחֶבֵל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ חֻר הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל-מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
קַל יוֹתֵר לְגָמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ חֹר הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לָאִישׁ עָשִׁיר לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
קַל יוֹתֵר לְחֶבֶל לְהִכָּנֵס בְּנֶקֶב הַמַּחַט מֵאֲשֶׁר לְעָשִׁיר -- לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Snáze jest zajisté velbloudu skrze jehelnou dírku projíti, nežli bohatému vjíti do království Božího.
Snáze projde velbloud uchem jehly, než aby bohatý vešel do Božího království.“
Εὐκοπώτερον γάρ ἐστιν κάμηλον διὰ τρυμαλιᾶς ῥαφίδος εἰσελθεῖν, ἢ πλούσιον εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ εἰσελθεῖν.
דּלִילָא הי לגַמלָא דּבַחרֻורָא דַּמחַטָא נֵעֻול אַו עַתִּירָא למַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃
שָׁאֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים: "וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?"
וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁמְעִים וּמִי אֵיפוֺא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ:
"אִם כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לְהִכָּנֵס לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים, מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?" קָרְאוּ הַשּׁוֹמְעִים.
אָמְרוּ לוֹ הַלָּלוּ שֶׁשָּׁמְעוּ: וּמִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?
Tedy řekli ti, kteříž to slyšeli: I kdož může spasen býti?
Ti, kdo to slyšeli, řekli: „Kdo tedy může být spasen?“
Εἶπον δὲ οἱ ἀκούσαντες, Καὶ τίς δύναται σωθῆναι;
אָמרִין לֵה אַילֵין דַּשׁמַעו ומַנֻו מֵשׁכַּח למֵחָא׃
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "מַה שֶּׁנִבְצָר מִבְּנֵי אָדָם הוּא בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים."
וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר יִפָּלֵא מִבְּנֵי אָדָם לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים:
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֱלֹהִים יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁבְּנֵי-הָאָדָם אֵינָם יְכוֹלִים."
אַךְ יֵשׁוּעַ אָמַר: הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֵינָם אֶפְשָׁרִיִּים אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, אֵצֶל אֱלֹהִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת.
A on dí: Což jest nemožného u lidí, možné jest u Boha.
Odpověděl: „Nemožné u lidí je u Boha možné.“ ([Genesis 18:14; Jób 42:2; Zacharjáš 8:6; Lukáš 1:37])
Ὁ δὲ εἶπεν, Τὰ ἀδύνατα παρὰ ἀνθρώποις δυνατά ἐστιν παρὰ τῷ θεῷ.
יֵשֻׁוע דֵּין אֵמַר אַילֵין דַּלוָת בּנַי־אנָשָׁא לָא מֵשׁכּחָן לוָת אַלָהָא מֵשׁכּחָן למֵהוָא׃
אָמַר כֵּיפָא: "הֵן אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת אֲשֶׁר לָנוּ וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ."
וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת-בָּתֵּינוּ וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךׇ:
"אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וְהָלַכְנוּ אַחֲרֶיךָ!" אָמַר פֶּטְרוּס לְיֵשׁוּעַ.
אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ הַכֹּל וּבָאנוּ אַחֲרֶיךָ.
I řekl Petr: Aj, my opustili jsme všecko, a šli jsme za tebou.
Petr řekl: „Hle, my jsme opustili, co bylo naše, a šli jsme za tebou.“ ([Lukáš 5:11])
Εἶπεν δὲ Πέτρος, Ἰδού, ἡμεῖς ἀφήκαμεν πάντα, καὶ ἠκολουθήσαμέν σοι.
אָמַר לֵה שֵׁמעֻון כִּאפָא הָא חנַן שׁבַקן כֻּל מֵדֵּם וֵאתַין בָּתרָך׃
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֹ אִשָּׁה אוֹ אַחִים אוֹ הוֹרִים אוֹ יְלָדִים לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים -
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֵין-אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֺ אִשָּׁה אוֺ אַחִים אוֺ אָבוֺת אוֺ בָנִים לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
"כֵּן," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ, "וְכָל מִי שֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ, אִשְׁתּוֹ, אָחִיו, הוֹרָיו אוֹ יְלָדָיו לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים,
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ אֲשֶׁר עוֹזֵב בָּתִּים אוֹ הוֹרִים אוֹ אַחִים, אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים,
On pak řekl jim: Amen pravím vám, že není žádného, kterýž by opustil dům, neb rodiče, neb bratří, neb manželku, neb dítky, pro království Boží,
On jim řekl: „Amen, pravím vám, není nikoho, kdo opustil dům nebo ženu nebo bratry nebo rodiče nebo děti pro Boží království,
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐδείς ἐστιν ὃς ἀφῆκεν οἰκίαν, ἢ γονεῖς, ἢ ἀδελφούς, ἢ γυναῖκα, ἢ τέκνα, ἕνεκεν τῆς βασιλείας τοῦ θεοῦ,
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלַיתּ אנָשׁ דּשָׁבֵק בָּתֵּא אַו אַבָהֵא אַו אַחֵא אַו אַנתּתָא אַו בּנַיָא מֵטֻל מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃
שֶׁלֹּא יְקַבֵּל כֶּפֶל כִּפְלַיִם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְחַיֵּי עוֹלָם בָּעוֹלָם הַבָּא."
אֲשֶׁר לֹא יִַּׂיג גְּמוּלוֺ פְּעָמִים הַרְבֵּה לָעֵת הַזֹּאת וְלֶעָתִיד לָבֹא חַיֵּי עוֺלָם:
יְקַבֵּל בִּתְמוּרָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיֵּי נֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא."
וְלֹא יְקַבֵּל פְּעָמִים רַבּוֹת יוֹתֵר בַּזְּמַן הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא -- חַיֵּי עוֹלָם.
Aby nevzal v tomto času mnohem více, v budoucím pak věku života věčného.
aby v tomto čase nedostal mnohokrát víc a v přicházejícím věku život věčný.“
ὃς οὐ μὴ ἀπολάβῃ πολλαπλασίονα ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ, καὶ ἐν τῷ αἰῶνι τῷ ἐρχομένῳ ζωὴν αἰώνιον.
ולָא נקַבֵּל בַּאעפֵא סַגִּיֵאא בּהָנָא זַבנָא וַבעָלמָא דָּאתֵא חַיֵא דַּלעָלַם׃ ס
הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת הַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְכָל מַה שֶּׁנִּכְתַּב בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן־הָאָדָם יִתְקַיֵּם;
וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת שְׁנֵים-הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלָיְמָה וְכָל-הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן-הָאָדָם יָקוּמוּ עַד-תֻּמָּם:
יֵשׁוּעַ קִבֵּץ סְבִיבוֹ אֶת שְׁנֵים-עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְאָמַר: "כַּיָּדוּעַ לָכֶם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים עַכְשָׁו לִירוּשָׁלַיִם. כְּשֶׁנַּגִּיעַ לְשֵׁם יִתְקַיֵּם כָּל מָה שֶׁהַנְּבִיאִים אָמְרוּ עַל בֶּן-הָאָדָם.
וְלָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַשְּׁנֵים-עָשָׂר שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְיִתְמַלְּאוּ כָּל הַכְּתוּבִים בַּנְּבִיאִים עַל בֶּן-הָאָדָם;
Tedy pojav dvanácte, řekl jim: Aj, vstupujeme do Jeruzaléma, a naplníť se všecko Synu člověka to, což psáno jest skrze proroky.
Vzal k sobě svých Dvanáct a řekl jim: „Hle, jdeme do Jeruzaléma a na Synu člověka se naplní všechno, co je psáno u proroků. ([Matouš 20:17-Matouš 20:19; Marek 10:32-Marek 10:34])
Παραλαβὼν δὲ τοὺς δώδεκα, εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἰδού, ἀναβαίνομεν εἰς Ἱεροσόλυμα, καὶ τελεσθήσεται πάντα τὰ γεγραμμένα διὰ τῶν προφητῶν τῷ υἱῷ τοῦ ἀνθρώπου.
וַדבַר יֵשֻׁוע לַתרֵעסַרתֵּה וֵאמַר להֻון הָא סָלקִינַן לֻאורִשׁלֵם ומֵשׁתַּלמָן כֻּלהֵין דַּכתִיבָן בַּנבִיֵא עַל בּרֵה דּאנָשָׁא׃
הוּא יִמָּסֵר לַגּוֹיִם וְהֵם יְהַתְּלוּ בּוֹ, גַּם יִתְעַלְּלוּ בּוֹ וְיִרְקוּ עָלָיו,
כִּי יִסָּגֵר בִּידֵי הַגּוֺיִם וּבוֺ יְהָתֵלּוּ וְיִתְעַלְּלוּ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו:
יִמְסְרוּ אוֹתוֹ לִידֵי הַגּוֹיִים אֲשֶׁר יִתְעַלְּלוּ בּוֹ, יִלְעֲגוּ לוֹ, יָרְקוּ בְּפָנָיו,
כִּי יִמָּסֵר לַגּוֹיִים וִיהַתְּלוּ בּוֹ וְיִירְקוּ בְּפָנָיו,
Nebo vydán bude pohanům, a bude posmíván, a zlehčen, i uplván.
Neboť bude vydán pohanům a budou se mu posmívat a tupit ho a plivat na něj, ([Lukáš 9:22 Lukáš 9:31 Lukáš 9:44; Lukáš 13:32-Lukáš 13:Lukáš 13:33; Lukáš 17:25])
Παραδοθήσεται γὰρ τοῖς ἔθνεσιν, καὶ ἐμπαιχθήσεται, καὶ ὑβρισθήσεται, καὶ ἐμπτυσθήσεται,
נֵשׁתּלֵם גֵּיר לעַממֵא וַנבַזחֻון בֵּה ונֵרקֻון בַּאפַּוהי׃
וּלְאַחַר שֶׁיַּלְקוּ אוֹתוֹ יַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם."
בַּשֹּׁטִים יְיַסְּרוּ אֹתוֺ אַחֲרֵי-כֵן יְמִיתֻהוּ וּבַיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:
יַצְלִיפוּ עָלָיו בְּשׁוֹטִים וְיָמִיתוּ אוֹתוֹ; אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם לִתְחִיָּה."
וְיַלְקוּהוּ וְיִתְעַלְּלוּ בּוֹ, וְיַהַרְגוּהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
A ubičujíce, zamordují jej, ale třetího dne z mrtvých vstane.
zbičují ho a zabijí; a třetího dne vstane.“
καὶ μαστιγώσαντες ἀποκτενοῦσιν αὐτόν· καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ ἀναστήσεται.
וַננַגּדֻונָיהי וַנצַערֻונָיהי ונֵקטלֻונָיהי וַליַומָא דַּתלָתָא נקֻום׃ ס
אֲבָל הֵם לֹא הֵבִינוּ דָּבָר מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הַמִּלִּים הָאֵלֶּה נִסְתְּרוּ מֵהֶם וְהֵם לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה מְדֻבָּר.
וְהֵם לֹא הֵבִינוּ דָבָר מִכָּל-אֵלֶּה כִּי צָפוּן הָיָה הַדָּבָר מֵעֵינֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ אֵת אֲשֶׁר-דִבֶּר אֲלֵיהֶם:
הַתַּלְמִידִים לֹא הֵבִינוּ אֶת דְּבָרָיו שֶׁהָיוּ סְתוּמִים עֲבוּרָם.
אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אַף לֹא אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי נִסְתַּר מֵהֶם הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא יָדְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דֻּבְּרוּ אֲלֵיהֶם.
Oni pak tomu nic nerozuměli, a bylo slovo to skryto před nimi, aniž věděli, co se pravilo.
Oni však ničemu z toho nerozuměli, smysl těch slov jim zůstal skryt a nepochopili, co říkal. ([Marek 9:32])
Καὶ αὐτοὶ οὐδὲν τούτων συνῆκαν, καὶ ἦν τὸ ῥῆμα τοῦτο κεκρυμμένον ἀπ' αὐτῶν, καὶ οὐκ ἐγίνωσκον τὰ λεγόμενα.
הֵנֻון דֵּין חדָא מֵן הָלֵין לָא אֵסתַּכַּלו אֵלָא מכַסיָא הוָת מֵנהֻון מֵלתָא הָדֵא ולָא יָדעִין הוַו הָלֵין דּמֵתמַללָן עַמהֻון סּ סּ׃
הוּא הִתְקָרֵב אֶל יְרִיחוֹ, וּבְאוֹתָהּ עֵת הָיָה אִישׁ עִוֵּר יוֹשֵׁב עַל־יַד הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא אֶל-יְרִיחוֺ וְהִנֵּה-אִישׁ עִוֵּר ישֵׁב עַל-הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֺת:
בְּהִתְקָרְבָם לִירִיחוֹ יָשַׁב עִוֵּר אֶחָד בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְקִבֵּץ נְדָבוֹת.
וְכַאֲשֶׁר הָיָה קָרוֹב לִירִיחוֹ, עִוֵּר אֶחָד יוֹשֵׁב הָיָה עַל-יַד הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת.
I stalo se, když se přibližovali k Jericho, slepý jeden seděl podlé cesty, žebře.
Když se Ježíš blížil k Jerichu, seděl u cesty jeden slepec a žebral. ([Matouš 20:29-Matouš 20:34; Marek 10:46-Marek 10:52])
Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἐγγίζειν αὐτὸν εἰς Ἰεριχώ, τυφλός τις ἐκάθητο παρὰ τὴν ὁδὸν προσαιτῶν·
וכַד קַרִיב לִאירִיחֻו סַמיָא חַד יָתֵב הוָא עַל־יַד אֻורחָא וחָדַר׃
כְּשֶׁשָּׁמַע הָעִוֵּר אֶת הָעָם עוֹבְרִים שָׁאַל לָדַעַת מָה הַדָּבָר.
וַיִּשְׁמַע קוֺל הֲמוֺן עֹבְרִים וַיִּשְׁאַל לֵאמֹר מַה-זֹּאת:
קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים שֶׁעָבְרוּ עַל פָּנָיו עוֹרְרוּ אֶת סַקְרָנוּתוֹ, וְלָכֵן שָׁאַל: "מָה מִתְרַחֵשׁ כָּאן?"
וְשָׁמַע קוֹל הָמוֹן עוֹבֵר, וְשָׁאַל מִי זֶה.
A slyšev zástup pomíjející, otázal se, co by to bylo.
Když uslyšel, že kolem prochází zástup lidí, ptal se, co se to děje.
ἀκούσας δὲ ὄχλου διαπορευομένου, ἐπυνθάνετο τί εἴη τοῦτο.
וַשׁמַע קָל כֵּנשָׁא דּעָבַר וַמשַׁאֵל הוָא דּמַנֻו הָנָא׃
הֵשִׁיבוּ לוֹ: "יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת עוֹבֵר."
וַיַּגִּידוּ לוֺ כִּי-יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עֹבֵר:
"יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת עוֹבֵר לְפָנֶיךָ!" הֵשִׁיבוּ לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עוֹבֵר.
I oznámili jemu, že Ježíš Nazaretský tudy jde.
Řekli mu, že tudy jde Ježíš Nazaretský(m). (m) Nazorejský
Ἀπήγγειλαν δὲ αὐτῷ ὅτι Ἰησοῦς ὁ Ναζωραῖος παρέρχεται.
אָמרִין לֵה יֵשֻׁוע נָצרָיָא עָבַר׃
אָז הֵחֵל לִצְעֹק: "יֵשׁוּעַ בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"
וַיִּצְעַק לֵאמֹר רַחֶם-נָא עָלַי יֵשׁוּע בֶּן-דָּוִד:
מִשֶּׁשָּׁמַע זֹאת הָעִוֵּר הֵחֵל לִצְעֹק: "יֵשׁוּעַ בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"
וְצָעַק וְאָמַר: יֵשׁוּעַ, בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!
I zvolal, řka: Ježíši, synu Davidův, smiluj se nade mnou.
Tu zvolal: „Ježíši, Synu Davidův, smiluj se nade mnou!“ ([Lukáš 17:13])
Καὶ ἐβόησεν, λέγων, Ἰησοῦ, υἱὲ Δαυίδ, ἐλέησόν με.
וַקעָא וֵאמַר יֵשֻׁוע בּרֵה דּדַוִיד אֵתרַחַם עלַי׃
הַהוֹלְכִים לְפָנָיו גָּעֲרוּ בּוֹ לְהַשְׁתִּיקוֹ, אַךְ הוּא הִרְבָּה עוֹד יוֹתֵר לִצְעֹק, "בֶּן־דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"
וַיִּגְעֲרוּ-בוֺ הַהֹלְכִים לְפָנָיו לְהַחְשׁוֺתוֺ וְהוּא קָרָא עוֺד בְּיֶתֶר אֹמֶץ בֶּן-דָּוִד רַחֶם-נָא עָלָי:
הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ גָּעֲרוּ בְּעִוֵּר וְנִסּוּ לְהַשְׁתִּיקוֹ, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. צַעֲקוֹתָיו הָלְכוּ וְגָבְרוּ: "בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!"
וְהַלָּלוּ שֶׁהָלְכוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ גָּעֲרוּ בּוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק, אַךְ הוּא צָעַק עוֹד יוֹתֵר: בֶּן-דָּוִד, רַחֵם עָלַי!
A ti, kteříž napřed šli, přimlouvali mu, aby mlčal. Ale on mnohem více volal: Synu Davidův, smiluj se nade mnou.
Ti, kteří šli vpředu, ho napomínali, aby mlčel. On však tím více křičel: „Synu Davidův, smiluj se nade mnou!“
Καὶ οἱ προάγοντες ἐπετίμων αὐτῷ ἵνα σιωπήσῃ· αὐτὸς δὲ πολλῷ μᾶλλον ἔκραζεν, Υἱὲ Δαυίδ, ἐλέησόν με.
וַאילֵין דָּאזִלין הוַו קדָמַוהי דּיֵשֻׁוע כָּאֵין הוַו בֵּה דּנֵשׁתֻּוק הֻו דֵּין יַתִּירָאיִת קָעֵא הוָא בּרֵה דּדַוִיד אֵתרַחַם עלַי׃
יֵשׁוּעַ נֶעֱצַר וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב שָׁאַל אוֹתוֹ:
וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיְצַו לַהֲבִיאוֺ אֵלָיו וְכַאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא וַיִּשְׁאָלֵהוּ:
קְרִיאוֹתָיו הַנּוֹאָשׁוֹת שֶׁל הָעִוֵּר הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא עָצַר. "הֵבִיאוּ אֵלַי אֶת הָאִישׁ," צִוָּה יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו הָעִוֵּר שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ:
וְעָמַר יֵשׁוּעַ וְצִוָּה כִּי יְבִיאוּהוּ אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב, שָׁאַל אוֹתוֹ
Tedy zastaviv se Ježíš, rozkázal ho k sobě přivésti. A když se přibližoval, otázal se ho,
Ježíš se zastavil a přikázal, aby ho k němu přivedli.
Σταθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς ἐκέλευσεν αὐτὸν ἀχθῆναι πρὸς αὐτόν· ἐγγίσαντος δὲ αὐτοῦ ἐπηρώτησεν αὐτόν,
וקָם יֵשֻׁוע וַפקַד דּנַיתֻּונָיהי לוָתֵה וכַד קרֵב לוָתֵה שַׁאלֵה׃
"מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ?" הֵשִׁיב: "אֲדוֹנִי, שֶׁאֶרְאֶה".
מַה-תְּבַקֵּשׁ מִנִּי לַעֲשׂוֺת לָּךְ וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי לְהָשִׁיב לִי אוֺר עֵינָי:
"מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה למענך?"אדוני, אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת!" הִתְחַנֵּן הָעִוֵּר.
וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ? וְהוּא אָמַר: אֲדוֹנִי, שֶׁאֶרְאֶה.
Řka: Co chceš, ať učiním? On pak dí: Pane, ať vidím.
Když se přiblížil, Ježíš se ho otázal: „Co chceš, abych pro tebe učinil?“ On odpověděl: „Pane, ať vidím.“
λέγων, Τί σοι θέλεις ποιήσω; Ὁ δὲ εἶπεν, Κύριε, ἵνα ἀναβλέψω.
וֵאמַר לֵה מָנָא צָבֵא אַנתּ אֵעבֵּד לָך הֻו דֵּין אֵמַר מָרי דֵּאחזֵא׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְאֵה! אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ."
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אוֺר עֵינֶיךׇ שָׁב אֵלֶיךׇ אֱמוּנָתְךׇ הוֺשִׁיעָה לָּךְ:
"רְאִיָּתְךָ נִתְּנָה לֵךְ!" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ. "אֱמוּנָתְךָ רִפְּאָה אוֹתְךָ."
וְיֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: רְאֵה; אֱמוּנָתְךָ הֶחֶיְתָה אוֹתְךָ.
A Ježíš řekl jemu: Prohlédni. Víra tvá tě uzdravila.
Ježíš mu řekl: „Prohlédni! Tvá víra tě uzdravila(n).“ (n) spasila ([Lukáš 7:50 Lukáš 8:48 Lukáš 17:19])
Καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ἀνάβλεψον· ἡ πίστις σου σέσωκέν σε.
ויֵשֻׁוע אֵמַר לֵה חזִי הַימָנֻותָך אַחיַתָך׃
מִיָּד רָאָה וְהָלַךְ אַחֲרָיו כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים, וְכָל הָעָם כִּרְאוֹתָם זֹאת הוֹדוּ לֵאלֹהִים.
וּפִתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו וְנָתוֺן כָּבוֺד לֵאלֹהִים וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת-הָאֱלֹהִים:
מִיָּד שֶׁבָּהּ אֵלָיו רְאִיָּתוֹ וְהוּא הָלַךְ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ, מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱלֹהִים. גַּם שְׁאָר הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַפֶּלֶא הַלָּלוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים.
וּבוֹ בָּרֶגַע רָאָה, וּבָא אַחֲרָיו וְשִׁבַּח אֶת הָאֱלֹהִים. וְכָל הָעָם שֶׁרָאָה, נָתַן שֶׁבַח לֵאלֹהִים.
A i hned prohlédl, a šel za ním, velebě Boha. A všecken lid viděv to, vzdal chválu Bohu.
Ihned prohlédl, šel za ním a oslavoval Boha. A všechen lid, který to viděl, vzdal Bohu chválu.
Καὶ παραχρῆμα ἀνέβλεψεν, καὶ ἠκολούθει αὐτῷ, δοξάζων τὸν θεόν· καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἰδὼν ἔδωκεν αἶνον τῷ θεῷ.
ובַר־שָׁעתֵה חזָא וָאתֵא הוָא בָּתרֵה וַמשַׁבַּח לַאלָהָא וכֻלֵה עַמָא דַּחזָא יַהב הוָא שֻׁובחָא לַאלָהָא׃ ס
הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא וְעָבַר דֶּרֶךְ יְרִיחוֺ:
יֵשׁוּעַ הִגִּיעַ לִירִיחוֹ וְעָבַר בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר.
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס יֵשׁוּעַ וְעָבַר בִּירִיחוֹ,
A všed, bral se přes Jericho.
Ježíš vešel do Jericha a procházel jím.
Καὶ εἰσελθὼν διήρχετο τὴν Ἰεριχώ.
וכַד עַל יֵשֻׁוע וַעבַר בִּאירִיחֻו׃
וְאִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאִישׁ עָשִׁיר,
וַיָּבֹא אִישׁ וּשְׁמוֺ זַכָּי רֹאשׁ הַמּוֺכְסִים וְהוּא אִישׁ עָשִׁיר:
אָדָם אֶחָד בְּשֵׁם זַכִּי, אֲשֶׁר הָיָה מְנַהֵל בָּכִיר בְּרָשׁוּיוֹת הַמֶּכֶס, בַּעַל הַשְׁפָּעָה וְכַמּוּבָן עָשִׁיר גָּדוֹל,
אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ זַכַּי, שֶׁהָיָה עָשִׁיר וְרֹאשׁ הַמּוֹכְסִים,
A aj, muž, jménem Zacheus, a ten byl hejtman nad celnými, a byl bohatý.
Tam byl muž jménem Zacheus, vrchní celník a veliký boháč;
Καὶ ἰδού, ἀνὴρ ὀνόματι καλούμενος Ζακχαῖος, καὶ αὐτὸς ἦν ἀρχιτελώνης, καὶ οὗτος ἦν πλούσιος.
גַּברָא חַד דַּשׁמֵה זַכַּי עַתִּירָא הוָא ורַב מָכסֵא׃
הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת מִי הוּא יֵשׁוּעַ וְלֹא יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה.
וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֺת אֶת-יֵשׁוּעַ מַה-תָּאֳרוֺ וְלֹא יָכֹל מִפְּנֵי הָעָם כִּי-שְׁפַל קוֺמָה הָיָה:
רָצָה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ. אֲבָל זַכִּי הָיָה נְמוּךְ-קוֹמָה, וְהַקָּהָל הָרַב הִסְתִּיר מִמֶּנּוּ אֶת יֵשׁוּעַ.
רָצָה לִרְאוֹת אֶת יֵשׁוּעַ -- מִי הוּא; וְלֹא הָיָה יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, כִּי נָמוּךְ בְּקוֹמָתוֹ הָיָה זַכַּי.
I žádostiv byl viděti Ježíše, kdo by byl; a nemohl pro zástup, nebo postavy malé byl.
toužil uvidět Ježíše, aby poznal, kdo to je, ale poněvadž byl malé postavy, nemohl ho pro zástup spatřit.
Καὶ ἐζήτει ἰδεῖν τὸν Ἰησοῦν τίς ἐστιν, καὶ οὐκ ἠδύνατο ἀπὸ τοῦ ὄχλου, ὅτι τῇ ἡλικίᾳ μικρὸς ἦν.
וצָבֵא הוָא דּנֵחזֵא ליֵשֻׁוע דּמַנֻו ולָא מֵשׁכַּח הוָא מֵן כֵּנשָׁא מֵטֻל דַּבקַומתֵה זעֻור הוָא זַכַּי׃
הוּא רָץ הָלְאָה לְפָנִים וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, כִּי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ עָמַד יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר.
וַיָּרָץ לְפָנָיו וַיַּעַל עַל-עֵץ שִׁקְמָה לִרְאֹתוֺ כִּי הוּא הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲבָר-שָׁמָּה:
זַכִּי רָץ לִפְנֵי הַקָּהָל הָרַב וְטִפֵּס עַל עֵץ שִׁקְּמָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ עַל מְנַת שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן בְּיֵשׁוּעַ לְלֹא הַפְרָעָה.
וְהוּא רָץ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ, וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ, כִּי כָּכָה הָיָה עָתִיד לַעֲבֹר.
A předběh napřed, vstoupil na strom planého fíku, aby jej viděl; nebo tudy měl jíti.
Běžel proto napřed a vylezl na moruši, aby ho uviděl, neboť tudy měl jít.
Καὶ προδραμὼν ἔμπροσθεν ἀνέβη ἐπὶ συκομωραίαν ἵνα ἴδῃ αὐτόν· ὅτι ἐκείνης ἔμελλεν διέρχεσθαι.
וַרהֵט קַדּמֵה ליֵשֻׁוע וַסלֵק לֵה לתִתָּא פַּכִּיהתָּא דּנֵחזֵיוהי מֵטֻל דּהָכוָת עתִיד הוָא דּנֵעבַּר׃
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: "זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתְךָ."
וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל-הַמָּקוֺם הַהוּא וַיִָּּׂא אֶת-עֵינָיו וַיִּרְאֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו זַכָּי מַהֲרָה רְדָה כִּי הִנְנִי לִשְׁכֹּן הַיּוֺם בְּבֵיתֶךׇ:
כַּאֲשֶׁר עָבַר יֵשׁוּעַ לְיַד הָעֵץ, הָרִים אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט בְּזַכַּי. "זַכִּי," קָרָא לוֹ יֵשׁוּעַ בִּשְׁמוֹ, "רֵד מַהֵר מֵהָעֵץ, כִּי הַיּוֹם עָלַי לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ."
וְכַאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם הַהוּא, רָאָהוּ וְאָמַר לוֹ: הִזְדָּרֵז וְרֵד, זַכַּי, כִּי הַיּוֹם מִן הָרָאוּי שֶׁאֶהְיֶה בְּבֵיתְךָ.
A když přišel k tomu místu, pohleděv zhůru Ježíš, uzřel jej, i řekl jemu: Zachee, spěšně sstup dolů, nebo dnes v domu tvém musím zůstati.
Když Ježíš přišel k tomu místu, pohlédl vzhůru a řekl: „Zachee, pojď rychle dolů, neboť dnes musím zůstat v tvém domě.“
Καὶ ὡς ἦλθεν ἐπὶ τὸν τόπον, ἀναβλέψας ὁ Ἰησοῦς εἶδεν αὐτόν, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν, Ζακχαῖε, σπεύσας κατάβηθι· σήμερον γὰρ ἐν τῷ οἴκῳ σου δεῖ με μεῖναι.
וכַד אֵתָא להָי דֻּוכּתָא יֵשֻׁוע חזָיהי וֵאמַר לֵה אֵסתַּרהב חֻות זַכַּי יַומָנָא גֵּיר וָלֵא דַּבבַיתָּך אֵהוֵא׃
הוּא יָרַד מַהֵר וְקִבֵּל אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה.
וַיְמַהֵר וַיֵּרַד וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל-בֵּיתוֺ בְּשִׂמְחַת לִבּוֺ:
זַכִּי מִהֵר לָרֶדֶת מֵהָעֵץ וְקִבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן.
וּמִהֵר וְיָרַד, וְקִבְּלוֹ בְּשִׂמְחָה.
I sstoupil rychle, a přijal jej radostně.
On rychle slezl a s radostí jej přijal.
Καὶ σπεύσας κατέβη, καὶ ὑπεδέξατο αὐτὸν χαίρων.
וֵאסתַּרהַב נחֵת וקַבּלֵה כַּד חָדֵא׃
כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הִתְלוֹנְנוּ הַכֹּל וְאָמְרוּ: "אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא בָּא לְהִתְאַכְסֵן!"
וַיִּלֹּנוּ כָל-הָרֹאִים לֵאמֹר אֶל-בֵּית אִישׁ חֹטֵא נָטָה לָלוּן:
הַדָּבָר לֹא מָצָא-חֵן בְּעֵינֵי הַקָּהָל. "יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל חוֹטֵא יָדוּעַ!" רָטְנוּ.
אֲבָל כְּשֶׁרָאוּ כֻּלָּם, רָטְנוּ וְאָמְרוּ: אֶל אִישׁ חוֹטֵא נִכְנַס לְהִתְאָרֵחַ.
A viděvše to všickni, reptali, řkouce: K člověku hříšnému se obrátil.
Všichni, kdo to viděli, reptali: „On je hostem u hříšného člověka!“ ([Lukáš 5:30 Lukáš 15:2])
Καὶ ἰδόντες πάντες διεγόγγυζον, λέγοντες ὅτι Παρὰ ἁμαρτωλῷ ἀνδρὶ εἰσῆλθεν καταλῦσαι.
כַּד חזַו דֵּין כֻּלהֻון רָטנִין הוַו וָאמרִין דַּלוָת גַּברָא חַטָיָא עַל שׁרָא׃
עָמַד זַכַּי וְאָמַר אֶל הָאָדוֹן: "אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן אֶת מַחֲצִית נְכָסַי לָעֲנִיִּים, וְאִם עָשַׁקְתִּי אִישׁ אַחֲזִיר לוֹ אַרְבַּעְתַּיִם."
וַיַּעֲמֹד זַכָּי וַיֹּאמֶר אֶל-הָאָדוֺן רְאֵה אֲדֹנִי הִנְנִי נֹתֵן מַחֲצִית כַּסְפִּי לָעֲנִיִּים וְאִם-עָשַׁקְתִּי אִישׁ מְאוּמָה אָשִׁיב לוֺ אַרְבַּעְתָּיִם:
אוּלָם זַכִּי עָמַד לִפְנֵי הָאָדוֹן וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֶתֵּן אֶת מַחֲצִית רְכוּשִׁי לַעֲנִיִּים וְכָל מִי שֶׁלָּקַחְתִּי מִמֶּנּוּ כֶּסֶף בְּמִרְמָה, אַחְזִיר לוֹ פִּי אַרְבַּע!"
קָם זַכַּי וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: הִנֵּה, אֲדוֹנִי, אֶת מַחֲצִית נְכָסַי נוֹתֵן אֲנִי לָעֲנִיִּים; וּלְכָל אִישׁ אֲשֶׁר עָשַׁקְתִּי, פִּי אַרְבָּעָה אֲשַׁלֵּם.
Stoje pak Zacheus, řekl Pánu: Aj, polovici statku svého, Pane, dávám chudým, a oklamal-li jsem v čem koho, navracuji to čtvernásob.
Zacheus se zastavil a řekl Pánu: „Polovinu svého jmění, Pane, dávám chudým, a jestliže jsem někoho ošidil, nahradím mu to čtyřnásobně.“ ([Numeri 5:6-Numeri 5:7])
Σταθεὶς δὲ Ζακχαῖος εἶπεν πρὸς τὸν κύριον, Ἰδού, τὰ ἡμίση τῶν ὑπαρχόντων μου, κύριε, δίδωμι τοῖς πτωχοῖς· καὶ εἴ τινός τι ἐσυκοφάντησα, ἀποδίδωμι τετραπλοῦν.
קָם דֵּין זַכַּי וֵאמַר ליֵשֻׁוע הָא מָרי פֵּלגֻּות נֵכסַי יָהֵב אנָא למֵסכִּנֵא וַלכֻלנָשׁ מֵדֵּם דּגֵלזֵת חַד בַּארבּעָא פָּרַע אנָא׃
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "הַיּוֹם הָיְתָה תְּשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי הָאִישׁ גַּם הוּא בֶּן־אַבְרָהָם.
וַיֹּאמֶר לוֺ יֵשׁוּעַ הַיּוֺם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר גַּם-הוּא בֶּן-אַבְרָהָם:
"הַיּוֹם בָּאָה יְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה!" קָרָא יֵשׁוּעַ. "כִּי זַכִּי הוּא בֶּן-אַבְרָהָם.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: הַיּוֹם הָיוּ חַיִּים לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי גַּם זֶה בֶּן אַבְרָהָם הוּא;
I dí jemu Ježíš: Dnes spasení stalo se domu tomuto, proto že i on jest syn Abrahamův.
Ježíš mu řekl: „Dnes přišlo spasení do tohoto domu; vždyť je to také syn Abrahamův. ([Lukáš 13:16])
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ Ἰησοῦς ὅτι Σήμερον σωτηρία τῷ οἴκῳ τούτῳ ἐγένετο, καθότι καὶ αὐτὸς υἱὸς Ἀβραάμ ἐστιν.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע יַומָנָא הוַו חַיֵא לבַיתָּא הָנָא מֵטֻל דָּאף הָנָא בּרֵה הֻו דַּאברָהָם׃
הֵן בֶּן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבֵד וּלְהוֹשִׁיעוֹ."
כִּי בֶן-הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ וּלְהוֺשִׁיעַ אֶת-הָאֹבֵד:
וְאָכֵן בֶּן-הָאָדָם בָּא לְחַפֵּשׂ וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת הָאוֹבְדִים."
שֶׁהֲרֵי בָּא בֶּן הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת מַה שֶּׁהָיָה אָבוּד.
Nebo přišel Syn člověka, aby hledal a spasil, což bylo zahynulo.
Neboť Syn člověka přišel, aby hledal a spasil(o), co zahynulo(p).“ (o) zachránil (p) co je ztraceno ([Ezechiel 34:16; Lukáš 15:4 Lukáš 15:6 Lukáš 15:9])
Ἦλθεν γὰρ ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ζητῆσαι καὶ σῶσαι τὸ ἀπολωλός.
אֵתָא גֵּיר בּרֵה דּאנָשָׁא דּנֵבעֵא ונַחֵא הַו מֵדֵּם דַּאבִּיד הוָא׃ ס
לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי מִיָּד תִּגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֺסֶף וַיְמַשֵּׁל לָהֶם מָשָׁל כִּי קָרוֺב הָיָה לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי עַד-מְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם, יֵשׁוּעַ סִפֵּר לְתַלְמִידָיו מָשָׁל, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הָרֹשֶׁם הַמֻּטְעֶה שֶׁהָיָה לָהֶם שֶׁמִּלַּכּוֹת הָאֱלֹהִים עוֹמֶדֶת לָבוֹא בְּכָל רֶגַע.
וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הוֹסִיף לוֹמַר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עֲתִידָה לְהִתְגַּלּוֹת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Toho když oni poslouchali, promluvil k nim dále podobenství, proto že byl blízko od Jeruzaléma, a že se oni domnívali, že by se hned mělo zjeviti království Boží.
Těm, kteří to slyšeli, pověděl ještě podobenství, protože byl blízko Jeruzaléma, a oni se domnívali, že království Boží se má zjevit ihned. ([Matouš 25:14-Matouš 25:30])
Ἀκουόντων δὲ αὐτῶν ταῦτα, προσθεὶς εἶπεν παραβολήν, διὰ τὸ ἐγγὺς αὐτὸν εἶναι Ἱερουσαλήμ, καὶ δοκεῖν αὐτοὺς ὅτι παραχρῆμα μέλλει ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἀναφαίνεσθαι.
וכַד שָׁמעִין הוַו הָלֵין אַוסֵף למִאמַר מַתלָא מֵטֻל דּקַרִיב הוָא לֻאורִשׁלֵם וסָברִין הוַו דַּבהָי שָׁעתָא עתִידָא דּתֵתגּלֵא מַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
לְפִיכָךְ אָמַר: "אִישׁ אָצִיל אֶחָד הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה לְקַבֵּל סַמְכוּת לִמְלוּכָה וְלָשׁוּב לְאַרְצוֹ.
וַיֹּאמַר אִישׁ נָדִיב הָלַךְ אֶל-אֶרֶץ רְחוֺקָה לָקַחַת-לוֺ מַמְלָכָה וְלָשׁוּב:
"אַצִּיל אֶחָד נִקְרָא לָאָרֶץ רְחוֹקָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה עַל מְחוֹז מְגוּרָיו.
וְאָמַר: אִישׁ אֶחָד, בֶּן אֲצִילִים, הָלַךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה לַקַחַת לוֹ מַמְלָכָה וְלַחֲזֹר.
I řekl: Člověk jeden rodu znamenitého odšel do daleké krajiny, aby přijal království, a zase se navrátil.
Proto řekl: „Jeden muž vznešeného rodu měl odejít do daleké země, aby si odtud přinesl královskou hodnost(q). (q) ř: království ([Marek 13:34])
Εἶπεν οὖν, Ἄνθρωπός τις εὐγενὴς ἐπορεύθη εἰς χώραν μακράν, λαβεῖν ἑαυτῷ βασιλείαν, καὶ ὑποστρέψαι.
וֵאמַר גַּברָא חַד בַּר טֻוהמָא רַבָּא אֵזַל לַאתרָא רַחִיקָא דּנֵסַב לֵה מַלכֻּותָא ונֵהפֻּוך׃
קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וְאָמַר לָהֶם, 'סַחֲרוּ עַד בּוֹאִי.'
וַיִּקְרָא אֶל-עֲשָׂרָה מֵעֲבָדָיו וַיִּתֵּן לָהֶם עֲשֶׂרֶת מָנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם סַחֲרוּ בָזֶה עַד בֹּאִי:
לִפְנֵי צֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ קָרָא לַעֲשָׂרָה מִמְּשָׁרְתָיו, נָתַן לְכָל אֶחָד מֵהֶם מַטְבֵּעַ זָהָב וְאָמַר: 'הִשְׁקִיעוּ אֶת הַכֶּסֶף וְסָחֲרוּ בּוֹ עַד שֶׁאֶחֱזֹר.'
וְקָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו וְנָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים, וְאָמַר לָהֶם, סַחֲרוּ עַד אֲשֶׁר אָבוֹא.
I povolav desíti služebníků svých, dal jim deset hřiven, a řekl jim: Kupčtež, dokudž nepřijdu.
Zavolal si deset svých služebníků, dal jim deset hřiven(r) a řekl jim: ‚Hospodařte s nimi, dokud nepřijdu.‘ (r) ř: min (peněžní hodnota – tak i dále)
Καλέσας δὲ δέκα δούλους ἑαυτοῦ, ἔδωκεν αὐτοῖς δέκα μνᾶς, καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Πραγματεύσασθε ἕως ἔρχομαι.
וַקרָא עֵסרָא עַבדַּוהי ויַהב להֻון עֵסרָא מנִין וֵאמַר להֻון אֵתּתַּגּרו עַד אָתֵא אנָא׃ ס
אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת אַחֲרָיו, לוֹמַר: 'אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.'
וְאַנְשֵׁי עִירוֺ שָׂנְאוּ אֹתוֺ וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר אֵין אֶת-נַפְשֵׁנוּ כִּי זֶה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ:
רַבִּים מִבְּנֵי אַרְצוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמְּיֹעָד שָׂנְאוּ אוֹתוֹ, וְאַף שָׁלְחוּ בְּעִקְבוֹתָיו מִשְׁלַחַת שֶׁהוֹדִיעָה לוֹ: 'אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתִּמְלֹךְ עָלֵינוּ!"
אֲבָל בְּנֵי עִירוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ, וְשָׁלְחוּ שְׁלִיחִים אַחֲרָיו לֵאמֹר, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁיִּמְלֹךְ עָלֵינוּ זֶה.
Měšťané pak jeho nenáviděli ho, a poslali poselství za ním, řkouce: Nechcemeť, aby tento kraloval nad námi.
Ale občané ho nenáviděli a poslali vzápětí poselstvo, aby vyřídilo: ‚Nechceme tohoto člověka za krále!‘
Οἱ δὲ πολῖται αὐτοῦ ἐμίσουν αὐτόν, καὶ ἀπέστειλαν πρεσβείαν ὀπίσω αὐτοῦ, λέγοντες, Οὐ θέλομεν τοῦτον βασιλεῦσαι ἐφ' ἡμᾶς.
בּנַי מדִינתֵּה דֵּין סָנֵין הוַו לֵה ושַׁדַּרו אִיזגַּדֵּא בָּתרֵה וָאמרִין לָא צָבֵין חנַן דּנַמלֵך עלַין הָנָא׃ ס
אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה חָזַר וְצִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ.
וַיְהִי אַחֲרֵי שׁוּבוֺ וְהַמַּמְלָכָה נָכוֺנָה בְיָדוֺ וַיְצַו לִקְרֹא אֵלָיו אֶת-הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת-הַכֶּסֶף לִרְאוֺת מֶה-עָשָׂה אִישׁ אִישׁ בְּמִסְחָרוֺ:
"מֶחָאָתָם לֹא הוֹעִילָה, וְהָאַצִּיל הֻכְתַּר לְמֶלֶךְ. כְּשֶׁחָזַר הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ קָרָא אֵלָיו אֶת עֲשֶׂרֶת הַמְּשָׁרְתִים, וְשָׁאַל אוֹתָם מֶה עָשׂוּ בַּכֶּסֶף שֶׁנָּתַן לָהֶם וְכַמָּה הִרְוִיחוּ.
וְכַאֲשֶׁר לָקַח אֶת הַמַּמְלָכָה וְחָזַר, אָמַר לִקְרֹא אֵלָיו אֶת עֲבָדָיו אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם כֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד מֵהֶם.
I stalo se, když se navrátil, přijav království, že rozkázal zavolati těch svých služebníků, kterýmž byl dal peníze, aby zvěděl, jak kdo mnoho získal.
Když se však jako král vrátil(s), dal si předvolat služebníky, kterým svěřil peníze, aby se přesvědčil, jak s nimi kdo hospodařil. (s) ř: obdržel království
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐπανελθεῖν αὐτὸν λαβόντα τὴν βασιλείαν, καὶ εἶπεν φωνηθῆναι αὐτῷ τοὺς δούλους τούτους, οἷς ἔδωκεν τὸ ἀργύριον, ἵνα γνῷ τίς τί διεπραγματεύσατο.
וכַד נסַב מַלכֻּותָא וַהפַך אֵמַר דּנֵקרֻון לֵה הָנֻון עַבדַּוהי דּיַהב להֻון כֵּספָּא דּנֵדַּע מָנָא כֻּל חַד חַד מֵנהֻון אֵתּתַּגַּר׃
נִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִכְנִיס עֲשָׂרָה מָנִים.'
וַיָּבֹא הָרִאשׁוֺן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי הֶעֱלָה יִתְרוֺן עֲשֶׂרֶת מָנִים:
"הַמְּשָׁרֵת הָרִאשׁוֹן בָּא וְאָמַר: 'אֲדוֹנִי, מִמַּטְבֵּעַ הַזָּהָב שֶׁנָּתַתָּ לִי הִרְוַחְתִּי עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת זָהָב.'
וּבָא הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִרְוִיחַ עֲשָׂרָה מָנִים.
I přišel první, řka: Pane, hřivna tvá deset hřiven získala.
Přišel první a řekl: ‚Pane, tvoje hřivna vynesla deset hřiven.‘
Παρεγένετο δὲ ὁ πρῶτος, λέγων, Κύριε, ἡ μνᾶ σου προσειργάσατο δέκα μνᾶς.
וֵאתָא קַדמָיָא וֵאמַר מָרי מַניָך עֵסרָא מנִין אַותַּר׃
הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, 'יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר, הֱיֵה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.'
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵיטַבְתָּ עֶבֶד טוֺב בְּכֶסֶף מְעַט נֶאֱמָן הָיִיתָ הֱיֵה שַׁלִּיט מֵהַיּוֺם עַל-עֶשֶׂר עָרִים:
"'יָפֶה מְאוֹד, מְשָׁרְתֵי הַטּוֹב!' שִׁבֵּחַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ. 'מֵאַחַר שֶׁהוֹכַחְתָּ אֶת נֶאֱמָנוּתְךָ בִּמְעַט שֶׁהִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ, אֲנִי מִמֶּנָּה אוֹתְךָ שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.'
אָמַר לוֹ, יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְצֵאתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט, תִּהְיֶה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.
I řekl jemu: To dobře, služebníče dobrý. Že jsi nad málem byl věrný, mějž moc nad desíti městy.
Řekl mu: ‚Správně, služebníku dobrý, poněvadž jsi byl věrný v docela malé věci, budeš vládnout nad deseti městy.‘ ([Lukáš 16:10])
Καὶ εἶπεν αὐτῷ, Εὖ, ἀγαθὲ δοῦλε· ὅτι ἐν ἐλαχίστῳ πιστὸς ἐγένου, ἴσθι ἐξουσίαν ἔχων ἐπάνω δέκα πόλεων.
אָמַר לֵה אִיו עַבדָּא טָבָא דַּבקַלִיל אֵשׁתּכַחתּ מהַימַן תֵּהוֵא שַׁלִיט עַל עֵסרָא כַּרכִין׃
בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.'
וַיָּבֹא הַשֵּׁנִי וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי הֶעֱלָה יִתְרוֺן חֲמֵשֶׁת מָנִים:
"גַּם הַמְּשָׁרֵת הַשֵּׁנִי דִּוֵּחַ עַל רֶוַח, פִּי חֲמִשָּׁה מִמָּה שֶׁקִּבֵּל.
וּבָא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.
A druhý přišel, řka: Pane, hřivna tvá získala pět hřiven.
Přišel druhý a řekl: ‚Pane, tvoje hřivna vynesla pět hřiven.‘
Καὶ ἦλθεν ὁ δεύτερος, λέγων, Κύριε, ἡ μνᾶ σου ἐποίησεν πέντε μνᾶς.
וֵאתָא דַּתרֵין וֵאמַר מָרי מַניָך חַמשָׁא מנִין עבַד׃
הֵשִׁיב וְאָמַר גַּם לָזֶה, 'וְאַתָּה הֱיֵה עַל חָמֵשׁ עָרִים.'
וַיֹּאמֶר גַּם אֶל-זֶה וְאַתָּה הֱיֵה עַל-חָמֵשׁ עָרִים:
"'אוֹתְךָ אֲנִי מִמֶּנָּה שַׁלִּיט עַל חָמֵשׁ עָרִים,' אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ.
אָמַר גַּם לָזֶה, אַף אַתָּה תִּהְיֶה שַׁלִּיט עַל חָמֵשׁ עָרִים.
I tomu řekl: I ty budiž nad pěti městy.
Řekl mu: ‚Ty vládni nad pěti městy!‘
Εἶπεν δὲ καὶ τούτῳ, Καὶ σὺ γίνου ἐπάνω πέντε πόλεων.
אֵמַר אָף להָנָא אָף אַנתּ תֵּהוֵא שַׁלִיט עַל חַמשָׁא כַּרכִין׃
וְאַחֵר בָּא וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה צָרוּר אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת,
וְאָחָד מֵהֶם בָּא וַיֹּאמַר הֵא-לְךׇ אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי אֲשֶׁר צָרוּר הָיָה בְּמִטְפָּחַת:
"אַחֵר כָּךְ בָּא הַמְּשָׁרֵת הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: 'אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמַּטְבֵּעַ שֶׁנָּתַתָּ לִי; שָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ בְּמִטְפַּחַת וְלֹא נָגַעְתִּי בּוֹ.
וּבָא אַחֵר וְאָמַר, אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ אֲשֶׁר הָיָה מֻנָּח אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת,
A jiný přišel, řka: Pane, aj, teď hřivna tvá, kterouž jsem měl složenou v šátku.
Přišel další a řekl: ‚Pane, tu je tvoje hřivna; měl jsem ji schovánu v šátku,
Καὶ ἕτερος ἦλθεν, λέγων, Κύριε, ἰδού, ἡ μνᾶ σου, ἣν εἶχον ἀποκειμένην ἐν σουδαρίῳ·
וֵאתָא אחרִנָא וֵאמַר מָרי הָא מַניָך הַו דִּאית הוָא לוָתי כַּד סִים בּסֵדֻּונָא׃
שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה: לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתָּ.'
כִּי יָרֵאתִי מִפָּנֶיךׇ אַחֲרֵי אֲשֶׁר אִישׁ קָשֶׁה אַתָּה נֹשֵׂא בַּאֲשֶׁר לֹא נָתַתָּ וְקוֺצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרָעְתָּ:
כִּי פָּחַדְתִּי מִמְּךָ, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה אִישׁ קָשֶׁה; אַתָּה לוֹקֵחַ מָה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְךָ וְקֻצַּר אֶת מָה שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ.'
כִּי פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה, וְאַתָּה לוֹקֵחַ אֶת מַה שֶּׁלֹּא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת מַה שֶּׁלֹּא זָרַעְתָּ.
Nebo jsem se bál tebe, ješto jsi člověk přísný; béřeš, čeho jsi nepoložil, a žneš, čeho jsi nerozsíval.
neboť jsem se tě bál. Jsi přísný člověk: bereš, co jsi nedal(t), a sklízíš, co jsi nezasel.‘ (t) ř: nepoložil (pod. Lukáš 19:22)
ἐφοβούμην γάρ σε, ὅτι ἄνθρωπος αὐστηρὸς εἶ· αἴρεις ὃ οὐκ ἔθηκας, καὶ θερίζεις ὃ οὐκ ἔσπειρας.
דֵּחלֵת גֵּיר מֵנָך דּגַברָא אַנתּ קַשׁיָא ושָׁקֵל אַנתּ מֵדֵּם דּלָא סָמתּ וחָצֵד אַנתּ מֵדֵּם דּלָא זרַעתּ׃
הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, 'עַל־פִּי דְּבָרְךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי, לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל-פִּיךׇ אִשָּׁפֵט אִתְּךׇ עֶבֶד רָע הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי-אִישׁ קָשֶׁה אָנֹכִי נֹשֵׂא בַּאֲשֶׁר לֹא נָתַתִּי וְקוֺצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרָעְתִּי:
"'רָשָׁע שֶׁכָּמוֹךְ!' קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּזַעַם. 'אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי? מִיָּד אַרְאֶה לְךָ כַּמָּה קָשֶׁה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת! אִם יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מָה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לִי וְקֹצֶר אֶת מָה שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי,
אָמַר לוֹ, מִפִּיךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רַע. הִכַּרְתָּ אוֹתִי, שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אֲנִי וְלוֹקֵחַ אֶת מַה שֶּׁלֹּא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת מַה שֶּׁלֹּא זָרַעְתִּי.
I řekl jemu: Z úst tvých soudím tebe, služebníče zlý. Věděl jsi, že jsem já člověk přísný, bera, což jsem nepoložil, a žna, čehož jsem nerozsíval.
Řekne mu: ‚Jsi špatný služebník. Soudím tě podle tvých vlastních slov: věděl jsi, že jsem člověk přísný a beru, co jsem nedal, a sklízím, co jsem nezasel.
Λέγει δὲ αὐτῷ, Ἐκ τοῦ στόματός σου κρινῶ σε, πονηρὲ δοῦλε. ᾜδεις ὅτι ἐγὼ ἄνθρωπος αὐστηρός εἰμι, αἴρων ὃ οὐκ ἔθηκα, καὶ θερίζων ὃ οὐκ ἔσπειρα·
אָמַר לֵה מֵן פֻּומָך אֵדֻּונָך עַבדָּא בִּישָׁא יָדַע הוַיתּ לִי דּגַברָא אנָא קַשׁיָא ושָׁקֵל אנָא מֵדֵּם דּלָא סָמֵת וחָצֵד אנָא מֵדֵּם דּלָא זֵרעֵת׃
מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית?'
וְלָמָּה-זֶּה לֹא נָתַתָּ אֶת-כַּסְפִּי לִמְחַלְּפֵי כָסֶף וַאֲנִי בְּבֹאִי הִַּׂגְתִּי אֹתוֺ בְּתַרְבִּית:
מַדּוּעַ לֹא הַפְקָדַת אֶת הַכֶּסֶף בַּבַּנְק? כָּךְ לְפָחוֹת הָיִיתִי מְקַבֵּל רִבִּית!'
מַדּוּעַ לֹא נָתַתָּ אֶת כַּסְפִּי לַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי הָיִיתִי בָּא וְתוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית שֶׁלּוֹ?
I proč jsi tedy nedal peněz mých na stůl, a já přijda, byl bych je vzal i s užitky.
Proč jsi aspoň mé peníze neuložil(u), a já bych si je byl teď vybral i s úrokem.‘ (u) ř: nepoložil na stůl (peněžníků)
καὶ διὰ τί οὐκ ἔδωκας τὸ ἀργύριόν μου ἐπὶ τράπεζαν, καὶ ἐγὼ ἐλθὼν σὺν τόκῳ ἂν ἔπραξα αὐτό;
למָנָא לָא יַהבתּ כֵּספּי עַל פָּתֻורָא וֵאנָא אָתֵא הוִית תָּבַע לֵה עַם רֵבּיָתֵה׃
וְלָעוֹמְדִים לְיָדוֹ אָמַר, 'קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.'
וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים עָלָיו קְחוּ מִיָּדוֺ אֶת-הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר-לוֺ עֲשֶׂרֶת הַמָּנִים:
"הַמֶּלֶךְ פָּנָה אֶל הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ וּפָקַד: 'קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּטְבֵּעַ וּתְנוּ לָאִישׁ שֶׁהִרְוִיחַ אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר!'
וְלָעוֹמְדִים לְפָנָיו אָמַר, קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.
I řekl těm, kteříž tu stáli: Vezměte od něho tu hřivnu, a dejte tomu, kterýž má deset hřiven.
Své družině pak řekl: ‚Vezměte mu tu hřivnu a dejte ji tomu, kdo má deset hřiven!‘
Καὶ τοῖς παρεστῶσιν εἶπεν, Ἄρατε ἀπ' αὐτοῦ τὴν μνᾶν, καὶ δότε τῷ τὰς δέκα μνᾶς ἔχοντι.
וַלהָנֻון דּקָימִין קדָמַוהי אֵמַר סַבו מֵנֵה מַניָא והַבו להַו דִּאית לוָתֵה עֵסרָא מנִין׃ ס
הֵשִׁיבוּ לוֹ, 'אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!'
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא הוּא יֶשׁ-לוֺ עֲשֶׂרֶת מָנִים:
"'אֲבָל, אָדוֹן,' אָמְרוּ בִּמְחָאָה, 'יֵשׁ לוֹ מַסְפִּיק!'
אָמְרוּ לוֹ, אֲדוֹנֵינוּ, יֵשׁ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!
I řekli jemu: Pane, máť deset hřiven.
Řekli mu: ‚Pane, už má deset.‘
Καὶ εἶπον αὐτῷ, Κύριε, ἔχει δέκα μνᾶς.
אָמרִין לֵה מָרַן אִית לוָתֵה עֵסרָא מנִין׃ ס
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֺ יִנָּתֶן-לוֺ עוֺד וּמִי אֲשֶׁר אֵין לוֺ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת-אֲשֶׁר-בְּיָדוֺ:
"'נָכוֹן,' הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ. 'אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ – יְקַבֵּל עוֹד; מִי שֶׁאֵין לוֹ – גַּם הַמְּעַט שֶׁבְּיָדוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
אָמַר לָהֶם, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ.
Jistě pravím vám: Že každému, kdož má, bude dáno, ale od toho, kterýž nemá, i to, což má, bude odjato.
Pravím vám: ‚Každému, kdo má, bude dáno; kdo nemá, tomu bude odňato i to, co má. ([Lukáš 8:18])
Λέγω γὰρ ὑμῖν, ὅτι παντὶ τῷ ἔχοντι δοθήσεται· ἀπὸ δὲ τοῦ μὴ ἔχοντος, καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ' αὐτοῦ.
אָמַר להֻון אָמַר אנָא לכֻון דַּלכֻל מַן דִּאית לֵה נֵתִיהֵב לֵה ומֵן הַו דּלַיתּ לֵה אָף הַו דִּאית לֵה נֵתנסֵב מֵנֵה׃
אֲבָל אֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹצִים כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי."
אֲבָל אֹיְבַי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא-אָבוּ כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם הָבִיאוּ אֹתָם הֵנָּה וַהֲמִיתוּם לְפָנָי:
וּבְנוֹגֵעַ לְאוֹיְבֵי אֲשֶׁר לֹא רָצוּ שֶׁאֶמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם – הֵבִיאוּ אוֹתָם הִנֵּה וְהוֹצִיאוּ אוֹתָם לַהוֹרֵג לִפְנֵי.
בְּרַם אֶת אוֹיְבַי הָהֵם, אֲשֶׁר לֹא רָצוּ שֶׁאֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי.
Ty pak nepřátely mé, kteříž nechtěli, abych nad nimi kraloval, přiveďte sem, a zmordujte přede mnou.
Ale mé nepřátele, kteří nechtěli, abych byl jejich králem, přiveďte sem a přede mnou je pobijte.‘„
Πλὴν τοὺς ἐχθρούς μου ἐκείνους, τοὺς μὴ θελήσαντάς με βασιλεῦσαι ἐπ' αὐτούς, ἀγάγετε ὧδε, καὶ κατασφάξατε ἔμπροσθέν μου.
בּרַם להָנֻון בּעֵלדּבָבַי אַילֵין דּלָא צבַו דַּאמלֵך עלַיהֻון אַיתַּו אֵנֻון וקַטֵלו אֵנֻון קדָמַי׃ ס
לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם.
וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַל יְרוּשָׁלָיְמָה:
יֵשׁוּעַ סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם תַּלְמִידָיו.
וּלְאַחַר שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ אֶת אֵלֶּה, יָצָא הָלְאָה, לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם.
To pověděv, šel napřed, vstupuje k Jeruzalému.
Po těchto slovech pokračoval Ježíš v cestě do Jeruzaléma. ([Matouš 21:1-Matouš 21:11; Marek 11:1-Marek 11:11; Jan 12:12-Jan 12:19])
Καὶ εἰπὼν ταῦτα, ἐπορεύετο ἔμπροσθεν, ἀναβαίνων εἰς Ἱεροσόλυμα.
וכַד אֵמַר הָלֵין יֵשֻׁוע נפַק לַקדָמַוהי דּנִאזַל לֻאורִשׁלֵם׃
כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה, אֶל הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא אֵצֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית-עַנְיָה בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו לֵאמֹר:
בְּהִתְקָרְבָם אֶל בֵּית-פָּגֵי וּבֵית-עֲנִיָּה שֶׁעַל הַר הַזֵּיתִים, קָרָא אֵלָיו יֵשׁוּעַ שָׁנִים מִתַּלְמִידָיו וְאָמַר:
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵית-פַּגֵּי וּבֵית- עַנְיָה, עַל-יַד הָהָר הַנִּקְרָא בֵּית הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו
I stalo se, když se přiblížil k Betfagi a k Betany, k hoře, kteráž slove Olivetská, poslal dva učedlníky své,
Když se přiblížil k Betfage a k Betanii u hory, která se nazývá Olivová, poslal dva ze svých učedníků ([Zacharjáš 14:4])
Καὶ ἐγένετο ὡς ἤγγισεν εἰς Βηθσφαγὴ καὶ Βηθανίαν πρὸς τὸ ὄρος τὸ καλούμενον Ἐλαιῶν, ἀπέστειλεν δύο τῶν μαθητῶν αὐτοῦ,
וכַד מַטִי לבֵית־פָּגֵּא ובֵית־עַניָא עַל־גֵּנב טֻורָא דּמֵתקרֵא דּבֵית זַיתֵּא שַׁדַּר תּרֵין מֵן תַּלמִידַוהי׃
"לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּל; כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לְתוֹכוֹ תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ.
לְכוּ אֶל-הַכְּפָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד וְהָיָה כְּבֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא-רָכַב עָלָיו אִישׁ הַתִּירוּ אֹתוֺ וַהֲבִיאֻהוּ:
"לְכוּ אֶל הַכְּפָר מִמּוּל; בַּכְּנִיסָה תִּרְאוּ עִיר קָשׁוּר שֶׁאִישׁ עֲדַיִן לֹא רֶכֶב עָלָיו. הִתִּירוּ אֶת הָעִיר וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי.
וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ לַכְּפָר אֲשֶׁר מוּלֵנוּ; וְכַאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ אֵלָיו, הִנֵּה תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר אִישׁ לֹא רָכַב עָלָיו מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ.
Řka: Jděte do městečka, kteréž proti vám jest. Do kteréhož vejdouce, naleznete oslátko přivázané, na němž nikdy žádný z lidí neseděl. Odvěžtež je, a přiveďte ke mně.
a řekl jim: „Jděte naproti do vesnice, a jak do ní vejdete, naleznete přivázané oslátko, na němž dosud nikdo z lidí neseděl. Odvažte je a přiveďte! ([Genesis 49:11; Zacharjáš 9:9; 1 Samuelova 6:7])
εἰπών, Ὑπάγετε εἰς τὴν κατέναντι κώμην· ἐν ᾗ εἰσπορευόμενοι εὑρήσετε πῶλον δεδεμένον, ἐφ' ὃν οὐδεὶς πώποτε ἀνθρώπων ἐκάθισεν· λύσαντες αὐτὸν ἀγάγετε.
וֵאמַר להֻון זֵלו לַקרִיתָא הָי דַּלקֻובלַן וכַד עָאלִין אנתֻּון לָה הָא מֵשׁכּחִין אנתֻּון עִילָא דַּאסִיר דּאנָשׁ מֵמתֻום לָא רכֵב עלַוהי שׁרַו אַיתַּאוֻהי׃
וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, 'לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?', כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: 'מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ'."
וְכִי-יִשְׁאַל אֶתְכֶם אִישׁ לָמָּה-זֶּה תַּתִּירוּ אֹתוֺ כֹּה תֹאמְרוּן אֹתוֺ יִעֵד הָאָדוֺן לְחֶפְצוֺ:
אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, אָמְרוּ לוֹ: 'הָאָדוֹן זָקוּק לָעִיר.'"
וְאִם אִישׁ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?, כָּךְ אִמְרוּ לוֹ, הוּא דָּרוּשׁ לַאֲדוֹנֵינוּ.
A optal-liť by se vás kdo, proč odvazujete, tak díte jemu: Proto že Pán ho potřebuje.
Zeptá-li se vás někdo, proč je odvazujete, odpovězte mu: ‚Pán je potřebuje.‘„
Καὶ ἐάν τις ὑμᾶς ἐρωτᾷ, Διὰ τί λύετε; Οὕτως ἐρεῖτε αὐτῷ ὅτι Ὁ κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει.
וֵאן אנָשׁ משַׁאֵל לכֻון למָנָא שָׁרֵין אנתֻּון לֵה הָכַנָא אֵמַרו לֵה למָרַן מֵתבּעֵא׃ ס
הַשְּׁלוּחִים הָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם.
וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם:
שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים הָלְכוּ אֶל הַכְּפָר וּמָצְאוּ אֶת הָעִיר מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ.
וְהָלְכוּ הַלָּלוּ שֶׁנִּשְׁלְחוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם.
Tedy odšedše ti, kteříž byli posláni, nalezli, jakž jim byl pověděl.
Šli, kam je poslal, a nalezli vše, jak jim řekl.
Ἀπελθόντες δὲ οἱ ἀπεσταλμένοι εὗρον καθὼς εἶπεν αὐτοῖς.
וֵאזַלו הָנֻון דֵּאשׁתַּדַּרו וֵאשׁכַּחו אַיכַּנָא דֵּאמַר להֻון׃
כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעַיִר שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: "לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?"
וַיַּתִּירוּ אֶת-הָעָיִר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו לָמָּה-זֶּה תַּתִּירוּ אֶת-הָעָיִר:
כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעִיר בָּא אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו וְשָׁאַל בְּתִמָּהוֹן: "מַדּוּעַ אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעִיר שֶׁלִּי?"
וְכַאֲשֶׁר הִתִּירוּ אֶת הָעַיִר, אָמְרוּ לָהֶם בְּעָלָיו: לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?
A když odvazovali to oslátko, řekli páni jeho k nim: Proč odvazujete oslátko?
Když oslátko odvazovali, řekli jim jeho majitelé: „Proč to oslátko odvazujete?“
Λυόντων δὲ αὐτῶν τὸν πῶλον, εἶπον οἱ κύριοι αὐτοῦ πρὸς αὐτούς, Τί λύετε τὸν πῶλον;
וכַד שָׁרֵין לֵה לעִילָא אָמרִין להֻון מָרַוהי מָנָא שָׁרֵין אנתֻּון עִילָא הַו׃
הֵשִׁיבוּ: "מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ."
וַיַּעֲנוּ אֹתוֺ יִעֵד הָאָדוֺן לְחֶפְצוֺ:
"הָאָדוֹן זָקוּק לוֹ," הֵשִׁיבוּ הַתַּלְמִידִים בְּפַשְׁטוּת.
וְהֵם אָמרוּ לָהֶם: כִּי דָּרוּשׁ הוּא לַאֲדוֹנֵינוּ.
A oni řekli: Pán ho potřebuje.
Oni odpověděli: „Pán je potřebuje.“
Οἱ δὲ εἶπον, Ὁ κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει.
וֵאמַרו להֻון דַּלמָרַן מֵתבּעֵא׃ ס
הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הָעַיִר הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ.
וַיָּבִיאוּ אֹתוֺ אֶל-יֵשׁוּעַ וַיָּשִׂימוּ אֶת-בִּגְדֵהֶם עַל-הָעַיִר וַיַּרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת-יֵשׁוּעַ:
הֵם הֵבִיאוּ אֶת הָעִיר אֶל יֵשׁוּעַ, רִפְּדוּ אֶת גַּבּוֹ בִּמְעִילֵיהֶם וְיֵשׁוּעַ רֶכֶב עָלָיו.
וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל יֵשׁוּעַ, וְהֵטִילוּ עַל הָעַיִר אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְהִרְכִּיבוּ אֶת יֵשׁוּעַ עָלָיו.
I přivedli je k Ježíšovi, a vloživše roucha svá na to oslátko, vsadili na ně Ježíše.
Přivedli oslátko k Ježíšovi, hodili přes ně své pláště a Ježíše na ně posadili.
Καὶ ἤγαγον αὐτὸν πρὸς τὸν Ἰησοῦν· καὶ ἐπιρρίψαντες ἑαυτῶν τὰ ἱμάτια ἐπὶ τὸν πῶλον, ἐπεβίβασαν τὸν Ἰησοῦν.
וַאיתּיֻוהי לוָת יֵשֻׁוע וַארמִיו עַל עִילָא מָאנַיהֻון וַארכּבֻוהי ליֵשֻׁוע עלַוהי׃ ס
כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ פָּרְשׂוּ אֲנָשִׁים אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ.
וַיִּרְכַּב וַיֵּלַךְ וְהֵם פָּרְשׂוּ אֶת-בִּגְדֵיהֶם עַל-הַדָּרֶךְ:
אֲנָשִׁים רַבִּים פָּרְשׁוּ אֶת מְעִילֵיהֶם וּגְלִימוֹתֵיהֶם עַל הַשְּׁבִיל לְפָנָיו.
וּבְלֶכְתּוֹ פָּרְשׂוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ.
A když on jel, stlali roucha svá na cestě.
A jak jel, prostírali mu své pláště na cestu. ([2 Královská 9:13])
Πορευομένου δὲ αὐτοῦ, ὑπεστρώννυον τὰ ἱμάτια αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ.
כַּד דֵּין אָזֵל פָּרסִין הוַו מָאנַיהֻון בֻּאורחָא׃
הוּא הִתְקָרֵב אֶל מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וְכָל קְהַל הַתַּלְמִידִים הֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ, בְּאָמְרָם:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶל-מוֺרַד הַר הַזֵּיתִים וַיָּחֵלוּ כָּל-קְהַל תַּלְמִידָיו לְבָרֵךְ אֶת-הָאֱלֹהִים בְּחֶדְוָה וּבְקוֺל רִנָּה עַל כָּל-הַנִּפְלָאוֺת אֲשֶׁר רָאוּ לֵאמֹר:
כְּשֶׁהִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ לְרֹאשׁ הַשְּׁבִיל הַיּוֹרֵד מֵהַר הַזֵּיתִים, הֵחֵלָּה חֲבוּרַת תַּלְמִידָיו לָשִׁיר וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁחוֹלֵל יֵשׁוּעַ.
וְכַאֲשֶׁר קָרַב אֶל מוֹרַד הַר בֵּית הַזֵּיתִים, הֵחֵלּוּ כָּל הֲמוֹן הַתַּלְמִידִים לִשְׂמֹחַ וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱלֹהִים בְּקוֹל רָם עַל כָּל הַגְּבוּרוֹת שֶׁרָאוּ;
Když se pak již přibližoval k místu tomu, kudyž scházejí s hory Olivetské, počalo všecko množství učedlníků radostně chváliti Boha hlasem velikým ze všech divů, kteréž byli viděli,
Když už se blížil ke svahu Olivové hory, počal celý zástup učedníků radostně a hlasitě chválit Boha za všechny mocné činy, které viděli.
Ἐγγίζοντος δὲ αὐτοῦ ἤδη πρὸς τῇ καταβάσει τοῦ ὄρους τῶν Ἐλαιῶν, ἤρξαντο ἅπαν τὸ πλῆθος τῶν μαθητῶν χαίροντες αἰνεῖν τὸν θεὸν φωνῇ μεγάλῃ περὶ πασῶν ὧν εἶδον δυνάμεων,
וכַד קרֵב למַחַתּתָא דּטֻורָא דּבֵית זַיתֵּא שַׁרִיו כֻּלֵה כֵּנשָׁא דּתַלמִידֵא חָדֵין וַמשַׁבּחִין לַאלָהָא בּקָלָא רָמָא עַל כֻּל חַילֵא דַּחזַו׃
"בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!"
בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֺה שָׁלוֺם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֺד בִּמְרֹמֵי-עָל:
"בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'!" צָהַל הֶהָמוֹן. "יְחִי הַמֶּלֶךְ! שָׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ! שֶׁבַח וּתְהִלָּה לֶאֱלֹהִים בַּמְּרוֹמִים!"
וְאָמְרוּ: בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה. שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!
Řkouce: Požehnaný král, kterýž se béře ve jménu Páně. Pokoj na nebi, a sláva na výsostech.
Volali: „Požehnaný král, který přichází(v) ve jménu Hospodinově(x). Na nebi pokoj a sláva na výsostech!“ (v) var: Požehnaný, který přichází jako král (x) ř: Páně ([Žalmy 118:25-Žalmy 118:26; Lukáš 13:35 Lukáš 2:14])
λέγοντες, Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος βασιλεὺς ἐν ὀνόματι κυρίου· εἰρήνη ἐν οὐρανῷ, καὶ δόξα ἐν ὑψίστοις.
וָאמרִין הוַו בּרִיך הֻו מַלכָּא דָּאתֵא בַּשׁמֵה דּמָריָא שׁלָמָא בַּשׁמַיָא ושֻׁובחָא בַּמרַומֵא׃ ס
כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן אָמְרוּ אֵלָיו: "רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ."
וַאֲנָשִׁים מִן-הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הָעָם אָמְרוּ אֵלָיו רַבִּי גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךׇ:
פְּרוּשִׁים אֲחָדִים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הַקָּהָל אָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ: "רַבִּי, נָזוּף בְּתַלְמִידֶיךָ עַל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים!"
אֲבָל פְּרוּשִׁים אֲחָדִים מִבֵּין הֶהָמוֹן אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ.
Ale někteří z farizeů, kteříž tu byli v zástupu, řekli jemu: Mistře, potresci učedlníků svých.
Tu mu řekli někteří farizeové ze zástupu: „Mistře, napomeň své učedníky!“
Καί τινες τῶν Φαρισαίων ἀπὸ τοῦ ὄχλου εἶπον πρὸς αὐτόν, Διδάσκαλε, ἐπιτίμησον τοῖς μαθηταῖς σου.
אנָשָׁא דֵּין מֵן פּרִישֵׁא מֵן בַּינַי כֵּנשֵׁא אָמרִין לֵה רַבִּי כּאִי בּתַלמִידַיךְּ׃
הֵשִׁיב וְאָמַר: "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה."
וַיַּעַן וַיֹּאמַר הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם אִם-אֵלֶּה יֶחֱשׁוּ אֲבָנִים יִזְעָקוּ:
אַךְ הוּא הֵשִׁיב לָהֶם: "אִם הֵם יִשְׁתְּקוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה תִּזְעַקְנָה!"
אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁאִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּצְעַקְנָה.
I odpověděv, řekl jim: Pravímť vám: Budou-li tito mlčeti, kamení hned bude volati.
Odpověděl: „Pravím vám, budou-li oni mlčet, bude volat kamení.“ ([Abakuk 2:11; Lukáš 3:8])
Καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Λέγω ὑμῖν ὅτι, ἐὰν οὗτοι σιωπήσωσιν, οἱ λίθοι κεκράξονται.
אָמַר להֻון אָמַר אנָא לכֻון דֵּאן הָלֵין נֵשׁתּקֻון כִּאפֵא נֵקעיָן׃ ס
כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ וְאָמַר:
וַיִּקְרַב וַיַּרְא אֶת-הָעִיר וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ לֵאמֹר:
כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ לִירוּשָׁלַיִם, הִבִּיט בָּהּ בְּעֶצֶב וּבָכָה עָלֶיהָ.
וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ
A když se přiblížil, uzřev město, plakal nad ním,
Když už byl blízko a uzřel město, dal se nad ním do pláče ([Lukáš 13:34])
Καὶ ὡς ἤγγισεν, ἰδὼν τὴν πόλιν, ἔκλαυσεν ἐπ' αὐτῇ,
וכַד קרֵב וַחזָה לַמדִינתָּא בּכָא עלֵיה׃
"לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ.
לוּ יָדַעַתְּ גַּם-אַתְּ בְּיוֺמֵךְ זֶה מֵאַיִן יָבֹא שְׁלוֺמֵךְ אַךְ נִסְתָּר הוּא מִנֶּגֶד עֵינָיִךְ:
"הַלְּוַאי שֶׁיָּדַעְתָּ גַּם אֶת כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם! אוּלָם הַדָּבָר נִסְתָּר מִמְּךָ," אָמַר יֵשׁוּעַ בְּצַעַר וּבִדְמָעוֹת.
וְאָמַר: אִלּוּ יָדַעַתְּ אֶת אֶלָּא אֲשֶׁר לִשְׁלוֹמֵךְ הֵם אֲפִלּוּ בְּיוֹמֵךְ הַזֶּה! אַךְ כָּעֵת נִסְתְּרוּ לָהֶם מֵעֵינַיִךְ.
Řka: Ó kdybys poznalo i ty, a to aspoň v takový tento den tvůj, které by věci ku pokoji tobě byly, ale skrytoť jest to nyní před očima tvýma.
a řekl: „Kdybys poznalo v tento den(y) i ty, co vede k pokoji! Avšak je to skryto tvým očím. (y) var: aspoň v tento svůj den ([Deuteronomium 32:29; Izajáš 6:9-Izajáš 6:10])
λέγων ὅτι Εἰ ἔγνως καὶ σύ, καί γε ἐν τῇ ἡμέρᾳ σου ταύτῃ, τὰ πρὸς εἰρήνην σου· νῦν δὲ ἐκρύβη ἀπὸ ὀφθαλμῶν σου.
וֵאמַר אֵלֻו כַּי יָדַעתּי אַילֵין דִּאיתַיהֵין דַּשׁלָמֵכי אָפֵן בּהָנָא יַומֵכי הָשָׁא דֵּין אֵתכַּסִי להֵין מֵן עַינַיכּי׃
הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְאוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סוֹלְלָה סְבִיבַיִךְ, וְיַקִּיפוּךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר.
כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְשָׁפְכוּ עָלַיִךְ אֹיְבִים סֹלְלָה מִסָּבִיב וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל-עֵבֶר:
"יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁאוֹיְבֶיךָ יָקִימוּ סוֹלְלוֹת חוֹל סְבִיב חוֹמוֹתֶיךָ, יַקִּיפוּ אוֹתְךָ וִיצוּרוֹ עָלֶיךָ מִכָּל עֵבֶר.
אֲבָל יָבוֹאוּ עָלַיִךְ יָמִים, שֶׁיַּקִּיפוּךְ אוֹיְבַיִךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל מָקוֹם,
Nebo přijdou na tě dnové, obklíčí tě nepřátelé tvoji valem, a oblehnou tebe, a ssouží tě se všech stran.
Přijdou na tebe dny, kdy tvoji nepřátelé postaví kolem tebe val, obklíčí tě a sevřou ze všech stran. ([Izajáš 29:3; Jeremjáš 6:6 Ezechiel 4:2; Lukáš 21:20-Lukáš 21:22])
Ὅτι ἥξουσιν ἡμέραι ἐπὶ σέ, καὶ περιβαλοῦσιν οἱ ἐχθροί σου χάρακά σοι, καὶ περικυκλώσουσίν σε, καὶ συνέξουσίν σε πάντοθεν,
נִאתֻון לֵכי דֵּין יַומָתָא דּנֵחדּרֻונֵכי בּעֵלדּבָבַיכּי ונֵאלצֻונֵכי מֵן כֻּל דֻּוכָּא׃
וִימַגְּרוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ."
וְנִפְּצוּ אֹתָךְ וְאֶת-בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ עַד-עָפָר וְלֹא-יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל-אָבֶן תַּחַת אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ עֵת פְּקֻדָּתֵךְ:
אוֹיְבֶיךָ יַהַרְסוּ כָּלִיל אוֹתְךָ וְאֶת בָּנֶיךָ; הֵם לֹא יַשְׁאִירוּ אֶבֶן אַחַת בִּמְקוֹמָהּ, מִשּׁוּם שֶׁדְּחִיַּת אֶת הַיְּשׁוּעָה שֶׁהִצִּיעַ לְךָ ה'."
וִיקַעַקְעוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ בְּתוֹכֵךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן, עַל שֶׁלֹּא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ.
A s zemí srovnají tě, i syny tvé v tobě, a nenechajíť v tobě kamene na kameni, proto že jsi nepoznalo času navštívení svého.
Srovnají tě se zemí a s tebou i tvé děti; nenechají v tobě kámen na kameni, poněvadž jsi nepoznalo čas, kdy se Bůh k tobě sklonil(z).“ (z) ř: čas svého navštívení ([Žalmy 137:9; Lukáš 21:6])
καὶ ἐδαφιοῦσίν σε καὶ τὰ τέκνα σου ἐν σοί, καὶ οὐκ ἀφήσουσιν ἐν σοὶ λίθον ἐπὶ λίθῳ· ἀνθ' ὧν οὐκ ἔγνως τὸν καιρὸν τῆς ἐπισκοπῆς σου.
ונֵסחפֻונֵכי ולַבנַיכּי בּגַוֵכי ולָא נֵשׁבּקֻון בֵּכי כִּאף עַל כִּאף חלָף דּלָא יִדַעתּי זַבנָא דּסֻוערָנֵכי׃ ס
בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים.
וַיָּבֹא אֶל-הַהֵיכָל וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֺ אֶת-הַמֹּכְרִים שָּׁם:
לְאַחַר מִכֵּן הוּא נִכְנַס אֶל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְהֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאֶת הַקּוֹנִים.
וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לַהֵיכָל, הֵחֵל לְגָרֵשׁ אֶת הַקּוֹנִים וְהַמּוֹכְרִים בּוֹ,
A všed do chrámu, počal vymítati prodavače a kupce z něho,
Když vešel do chrámu, začal vyhánět ty, kdo tam prodávali, ([Matouš 21:12-Matouš 21:17; Marek 11:15-Marek 11:19; Jan 2:13-Jan 2:22])
Καὶ εἰσελθὼν εἰς τὸ ἱερόν, ἤρξατο ἐκβάλλειν τοὺς πωλοῦντας ἐν αὐτῷ καὶ ἀγοράζοντας,
וכַד עַל להַיכּלָא שַׁרִי למַפָּקֻו לַאילֵין דּזָבנִין בֵּה וַמזַבּנִין׃
אָמַר לָהֶם: "הֵן כָּתוּב, 'בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִהְיֶה', אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת פָּרִצִים."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית-תְּפִילָּה הוּא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֺ לִמְעָרַת פָּרִיצִים:
" בְּכִתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ כָּתוּב[a]: 'בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה,'" קָרָא יֵשׁוּעַ, "אֲבָל אַתֶּם הֲפַכְתֶּם אֶת בֵּית ה' לִמְאוּרַת גַּנָּבִים!"
וְאָמַר לָהֶם: כָּתוּב שֶׁבֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה הוּא, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת לִסְטִים.
Řka jim: Psáno jest: Dům můj dům modlitby jest, vy jste jej pak učinili peleší lotrovskou.
a řekl jim: „Je psáno: ‚Můj dům bude domem modlitby,‘ ale vy jste z něho udělali doupě lupičů.“ ([Izajáš 56:7; Jeremjáš 7:11])
λέγων αὐτοῖς, Γέγραπται, Ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς ἐστίν· ὑμεῖς δὲ αὐτὸν ἐποιήσατε σπήλαιον λῃστῶν.
וֵאמַר להֻון כּתִיב דּבַיתּי בֵּית צלֻותָא אִיתַוהי אַנתֻּון דֵּין עבַדּתֻּונָיהי מעַרתָא דּלֵסטָיֵא׃ ס
יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ,
וַיְהִי מוֺרֶה יוֺם יוֺם בַּהֵיכָל אַךְ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וְשָׂרֵי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַשְׁמִידוֺ:
יֵשׁוּעַ לִמֵּד יוֹם-יוֹם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. הַסּוֹפְרִים, רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ,
וְהוּא לִמֵּד כָּל יוֹם בַּהֵיכָל, אַךְ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְזִקְנֵי הָעָם בִּקְּשׁוּ לְהַאֲבִידוֹ;
I učil na každý den v chrámě. Přední pak kněží {biskupové} a zákonníci i přední v lidu hledali ho zahladiti.
Každý den učil v chrámě; velekněží však a zákoníci i přední mužové z lidu usilovali o to, aby jej zahubili,
Καὶ ἦν διδάσκων τὸ καθ' ἡμέραν ἐν τῷ ἱερῷ· οἱ δὲ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς ἐζήτουν αὐτὸν ἀπολέσαι, καὶ οἱ πρῶτοι τοῦ λαοῦ·
והֻו מַלֵף הוָא כֻּל יֻום בּהַיכּלָא רַבַּי־כָּהנֵא דֵּין וסָפרֵא וקַשִׁישֵׁא דּעַמָא בָּעֵין הוַו למַובָּדֻותֵה׃
אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
וְלֹא מָצְאוּ מַה-לַּעֲשׂוֺת כִּי כָל-הָעָם דָּבְקוּ אַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ אֹתוֺ:
אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָעָם אָהַב אוֹתוֹ וְהִקְשִׁיב לִדְבָרָיו בִּתְשׂוּמַת לֵב מְרֻבָּה.
וְלֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, כִּי כָּל הָעָם דָּבְקוּ בּוֹ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
Ale nenalezli, co by učinili. Nebo všecken lid jej sobě liboval, poslouchaje ho.
ale nevěděli, jak by to měli udělat, poněvadž všechen lid mu visel na rtech. ([Lukáš 20:10 Lukáš 22:2])
καὶ οὐχ εὕρισκον τὸ τί ποιήσωσιν, ὁ λαὸς γὰρ ἅπας ἐξεκρέματο αὐτοῦ ἀκούων.
ולָא מֵשׁכּחִין הוַו מָנָא נֵעבּדֻון לֵה כֻּלֵה גֵּיר עַמָא תּלֵא הוָא בֵּה למֵשׁמעֵה סּ סּ׃
בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיָה מְלַמֵּד אֶת הָעָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַטִּיף אֶת הַבְּשׂוֹרָה, נִגְּשׁוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים עִם הַזְּקֵנִים
וַיְהִי הַיּוֺם בִּהְיוֺתוֺ בַהֵיכָל לְהוֺרֹת לָעָם תּוֺרָה וּדְבַר הַבְּשׂרָה וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים עִם-הַזְּקֵנִים:
בְּאֶחָד מֵאוֹתָם יָמִים, כְּשֶׁלִּמֵּד יֵשׁוּעַ אֶת הָעָם בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְסִפֵּר לוֹ אֶת בְּשׂוֹרַת ה', נִגְּשׁוּ אַלְיוֹהַכֹּהֲנִים, הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים וְשָׁאֲלוּ:
וּבְאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד אֶת הָעָם בַּהֵיכָל וּבִשֵּׂר, קָמוּ עָלָיו רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים עִם הַזְּקֵנִים,
I stalo se těch dnů v jeden den, když on učil lid v chrámě, a kázal evangelium, že přišli k tomu přední kněží {biskupové} a zákonníci s staršími.
Jednoho dne, když učil lid v chrámě a zvěstoval evangelium, přistoupili k němu velekněží a zákoníci se staršími ([Matouš 21:23-Matouš 21:27; Marek 11:27-Marek 11:33])
Καὶ ἐγένετο ἐν μιᾷ τῶν ἡμερῶν ἐκείνων, διδάσκοντος αὐτοῦ τὸν λαὸν ἐν τῷ ἱερῷ καὶ εὐαγγελιζομένου, ἐπέστησαν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς σὺν τοῖς πρεσβυτέροις,
וַהוָא בּחַד מֵן יַומָתָא כַּד מַלֵף בּהַיכּלָא לעַמָא וַמסַבַּר קָמו עלַוהי רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא עַם קַשִׁישֵׁא׃
וְאָמְרוּ לוֹ: "אֱמֹר נָא לָנוּ, בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אַתָּה עוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלֶּה, אוֹ מִיהוּ שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?"
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אֱמָר לָנוּ בְּאֵיזֶה-זֶה רִשְׁיוֺן אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי הוּא אֲשֶׁר נָתַן לְךׇ אֶת-הָרִשְׁיוֺן הַזֶּה:
"בְּאֵיזוֹ רְשׁוּת אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?"
וְאָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אַתָּה אֶת אֵלֶּה, וּמִיהוּ שֶׁנָּתַן לְךָ אֶת הַסַּמְכוּת הַזֹּאת?
I řekli jemu: pověz nám, jakou mocí tyto věci činíš, aneb kdo jest ten, kterýž tobě tuto moc dal?
a řekli: „Pověz nám, jakou mocí to činíš a kdo je ten, který ti tuto moc dal.“ ([Jan 2:18])
καὶ εἶπον πρὸς αὐτόν, λέγοντες, Εἰπὲ ἡμῖν, ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιεῖς, ἢ τίς ἐστιν ὁ δούς σοι τὴν ἐξουσίαν ταύτην;
וָאמרִין לֵה אֵמַר לַן בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אַנתּ ומַנֻו הַו דּיַהב לָך שֻׁולטָנָא הָנָא׃
הֵשִׁיב לָהֶם: "גַּם אֲנִי אֶשְׁאַל אֶתְכֶם דָּבָר וְהָשִׁיבוּ לִי.
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶשְׁאַל מִכֶּם גַּם-אָנֹכִי דָבָר אִם תַּגִּידוּ לִי:
"אֶעֱנֶה לִשְׁאֵלָתָם בִּתְנַאי שָׁתַעְנוּ לִשְׁאֵלָתִי," הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ.
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: אֶשְׁאַלְכֶם גַּם אֲנִי דָּבָר. אִמְרוּ לִי:
I odpověděv, řekl jim: Otížiť se i já vás na jednu věc; protož pověztež mi:
Odpověděl jim: „I já vám položím otázku. Řekněte mi,
Ἀποκριθεὶς δὲ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἐρωτήσω ὑμᾶς κἀγὼ ἕνα λόγον, καὶ εἴπατέ μοι·
ענָא יֵשֻׁוע וֵאמַר להֻון אֵשַׁאֵלכֻון אָף אֵנָא מֵלתָא וֵאמַרו לִי׃
טְבִילַת יוֹחָנָן, הַאִם מִשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?"
טְבִילַת יוֺחָנָן מִפִּי-מִי הָיְתָה מִצְוָתָהּ מִן-הַשָּׁמַיִם אוֺ מִבְּנֵי-אָדָם:
"הַאִם יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל נִשְׁלַח עַל-יְדֵי אֱלֹהִים אוֹ עַל-יְדֵי בְּנֵי-אָדָם?"
טְבִילַת יוֹחָנָן מִן הַשָּׁמַיִם הָיְתָה אוֹ מִבְּנֵי אָדָם?
Křest Janův s nebe-li byl, čili z lidí?
odkud měl Jan pověření křtít. Z nebe, či od lidí?“ ([Lukáš 3:3])
Τὸ βάπτισμα Ἰωάννου ἐξ οὐρανοῦ ἦν, ἢ ἐξ ἀνθρώπων;
מַעמֻודִיתֵה דּיֻוחַנָן מֵן שׁמַיָא הוָת אַו מֵן בּנַי־אנָשָׁא׃
הִתְיָעֲצוּ זֶה עִם זֶה בְּאָמְרָם: "אִם נֹאמַר 'מִן הַשָּׁמַיִם', יֹאמַר, 'מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?'
וַיְהִי הֵם שֹׁקְלִים בְּדַעְתָּם לֵאמֹר אִם-נֹאמַר מִן-הַשָּׁמַיִם יֹאמַר לָנוּ וּמַדּוּעַ לֹא הֱאֶמַנְתֶּם לוֺ:
הֵם הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם: "אִם נַגִּיד שֶׁאֱלֹהִים שָׁלַח אֶת יוֹחָנָן, יֵשׁוּעַ יִשְׁאַל אוֹתָנוּ מַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנּוּ בּוֹ.
הֵם חָשְׁבוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, אִם נֹאמַר, מִן הַשָּׁמַיִם, יֹאמַר לָנוּ, וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ?
Oni pak uvažovali to mezi sebou, řkouce: Jestliže bychom řekli: S nebe, díť: Pročež jste tedy neuvěřili jemu?
Oni o tom mezi sebou uvažovali: „Řekneme-li ‚z nebe‘, namítne nám: ‚Proč jste mu neuvěřili?‘ ([Lukáš 7:29-Lukáš 7:30])
Οἱ δὲ συνελογίσαντο πρὸς ἑαυτούς, λέγοντες ὅτι Ἐὰν εἴπωμεν, Ἐξ οὐρανοῦ, ἐρεῖ, Διὰ τί οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ;
הֵנֻון דֵּין מֵתחַשׁבִין הוַו בּנַפשׁהֻון וָאמרִין דֵּאן נִאמַר מֵן שׁמַיָא אָמַר לַן ומֵטֻל מָנָא לָא הַימֵנתֻּונָיהי׃
וְאִם נֹאמַר 'מִבְּנֵי אָדָם', כָּל הָעָם יִסְקְלוּ אוֹתָנוּ, כִּי בְּטוּחִים הֵם שֶׁיּוֹחָנָן הָיָה נָבִיא."
וְאִם-נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יִסְקְלֻנוּ כָל-הָעָם כִּי נָכוֺן הָיָה לָהֶם הַדָּבָר אֲשֶׁר יוֺחָנָן נָבִיא הָיָה:
אֲבָל אִם נַגִּיד שֶׁאֱלֹהִים לֹא שָׁלַח אֶת יוֹחָנָן, הָעָם יִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, כִּי כֻּלָּם מַאֲמִינִים שֶׁיּוֹחָנָן הָיָה נָבִיא מֵאֵת אֱלֹהִים."
וְאִם נֹאמַר, מִבְּנֵי אָדָם, יִסְקֹל אוֹתָנוּ כָּל הָעָם, כִּי בְּטוּחִים הֵם שֶׁיּוֹחָנָן נָבִיא הוּא.
Pakli díme: Z lidí, lid všecken ukamenuje nás; nebo cele tak drží, že Jan jest prorok.
Řekneme-li ‚od lidí‘, všechen lid nás bude kamenovat, protože jsou přesvědčeni, že Jan byl prorok.“
Ἐὰν δὲ εἴπωμεν, Ἐξ ἀνθρώπων, πᾶς ὁ λαὸς καταλιθάσει ἡμᾶς· πεπεισμένος γάρ ἐστιν Ἰωάννην προφήτην εἶναι.
אֵן דֵּין נִאמַר מֵן בּנַי־אנָשָׁא רָגֵם לַן עַמָא כֻּלֵה מפָּסִין גֵּיר דּיֻוחַנָן נבִיָא הֻו׃
הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מֵאַיִן.
וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדַעְנוּ מִפִּי-מִי:
לְבַסּוֹף הֵשִׁיבוּ לְיֵשׁוּעַ: "אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָשִׁיב לִשְׁאֵלָתְךָ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבָה."
וְאָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן הִיא.
I odpověděli: Že nevědí, odkud byl.
A tak odpověděli, že nevědí, odkud.
Καὶ ἀπεκρίθησαν μὴ εἰδέναι πόθεν.
וֵאמַרו לֵה דּלָא יָדעִינַן מֵן אַימֵכָּא הי׃
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת אֵלֶּה."
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ גַּם-אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֺן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה:
"אִם כֵּן, גַּם אֲנִי לֹא אָשִׁיב לְשֶׁאֵלַתְכֶם," אָמַר יֵשׁוּעַ.
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: גַּם אֲנִי לֹא אֹמַר לָכֶם בְּאֵיזוֹ סַמְכוּת עוֹשֶׂה אֲנִי אֶת אֵלֶּה.
I řekl jim Ježíš: Aniž já vám povím, jakou mocí toto činím.
Ježíš jim řekl: „Ani já vám nepovím, jakou mocí to činím.“
Καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτοῖς, Οὐδὲ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע ולָא אֵנָא אָמַר אנָא לכֻון בַּאינָא שֻׁולטָנָא הָלֵין עָבֵד אנָא׃ ס
הוּא סִפֵּר לָעָם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: "אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים. לְאַחַר מִכֵּן נָסַע לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה.
וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל-הָעָם אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אִישׁ אֶחָד נָטַע כָּרָם וַיִּתֵּן אֶת-הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים וַיֵּלֶךְ חוּצָה לָאָרֶץ לְיָמִים רַבִּים:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל הָעָם וְסִפֵּר לָהֶם אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "אִישׁ אֶחָד נֶטַע כֶּרֶם עֲנָבִים, הִשְׂכִּיר אוֹתוֹ לְכוֹרְמִים זָרִים וְנָסַע לָאָרֶץ רְחוֹקָה לְכַמָּה שָׁנִים.
וְהֵחֵל לוֹמַר לָעָם אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה: אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם וְהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים, וְנָסַע לִזְמַן רַב.
I počal lidu praviti podobenství toto: Člověk jeden štípil vinici, a pronajal ji vinařům, a sám odšel přes pole na dlouhé časy.
Pak začal vypravovat lidu toto podobenství: „Jeden člověk vysadil vinici, pronajal ji vinařům a na dlouhou dobu odcestoval. ([Matouš 21:33-Matouš 21:46; Marek 12:1-Marek 12:12 Izajáš 5:1])
Ἤρξατο δὲ πρὸς τὸν λαὸν λέγειν τὴν παραβολὴν ταύτην· Ἄνθρωπος ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα, καὶ ἐξέδοτο αὐτὸν γεωργοῖς, καὶ ἀπεδήμησεν χρόνους ἱκανούς·
ושַׁרִי דּנִאמַר לעַמָא מַתלָא הָנָא גַּברָא חַד נצַב כַּרמָא וַאוחדֵה לפַלָחֵא וַאבעֵד זַבנָא סַגִּיָאא׃
בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח עֶבֶד אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִפְּרִי הַכֶּרֶם, אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים הִכּוּהוּ וְשִׁלְּחוּ אוֹתוֹ רֵיקָם.
וּלְעֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת-עַבְדּוֺ אֶל-הַנֹּטְרִים אֲשֶׁר יָבִיא לוֺ מִפְּרִי כַרְמוֺ וְהַנֹּטְרִים הִכֻּהוּ וַיְשַׁלְחֻהוּ רֵיקָם:
בְּהַגִּיעַ מוֹעֵד הַבָּצִיר שָׁלַח בַּעַל הַכֶּרֶם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו לֶאֱסֹף אֶת חֶלְקוֹ בִּיבוּל הָעֲנָבִים. אֲבָל הַכּוֹרְמִים הִכּוּ אֶת הַשָּׁלִיחַ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ חֲזָרָה לַאֲדוֹנָיו בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
וְלַמּוֹעֵד שָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ אֶל הַכּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִפְּרִי הַכֶּרֶם, אוּלָם הַכּוֹרְמִים הִכּוּהוּ וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם.
A v čas slušný poslal k těm vinařům služebníka, aby užitek z vinice dali jemu. Ti pak vinaři zmrskavše jej, pustili prázdného.
V stanovený čas poslal k vinařům služebníka, aby mu odevzdali podíl z výnosu vinice. Ale vinaři ho zbili a poslali zpět s prázdnou. ([2 Paralipomenon 36:15-2 Paralipomenon 36:16])
καὶ ἐν καιρῷ ἀπέστειλεν πρὸς τοὺς γεωργοὺς δοῦλον, ἵνα ἀπὸ τοῦ καρποῦ τοῦ ἀμπελῶνος δῶσιν αὐτῷ· οἱ δὲ γεωργοὶ δείραντες αὐτὸν ἐξαπέστειλαν κενόν.
וַבזַבנָא שַׁדַּר עַבדֵּה לוָת פַּלָחֵא דּנֵתּלֻון לֵה מֵן פִּארֵא דּכַרמָא פַּלָחֵא דֵּין מחַאוֻהי ושַׁדּרֻוהי כַּד סרִיק׃
הוֹסִיף וְשָׁלַח עֶבֶד אַחֵר, אַךְ גַּם אוֹתוֹ הִכּוּ וּבִזּוּ וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם.
וַיּוֺסֶף וַיִּשְׁלַח עֶבֶד אַחֵר וְגַם-אֹתוֺ הִכּוּ גִּדְפוּ וְשִׁלְחוּ רֵיקָם:
בַּעַל הַכֶּרֶם שָׁלַח שָׁלִיחַ אַחֵר, אוּלָם גּוֹרָלוֹ הָיָה כְּגוֹרַל קוֹדְמוֹ; הַכּוֹרְמִים הִכּוּ אוֹתוֹ, קִלְּלוּ אוֹתוֹ וּשְׁלָחוּהוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
וְהוֹסִיף וְשָׁלַח אֶת עַבְדּוֹ הַשֵּׁנִי, אַךְ הֵם גַּם אוֹתוֹ הִכּוּ וְהִתְעַלְּלוּ בּוֹ, וְשִׁלְּחוּהוּ רֵיקָם.
I poslal druhého služebníka. Oni pak i toho zmrskavše a zohavivše, pustili prázdného.
Poslal k nim ještě jiného služebníka; oni i toho zbili, zneuctili a poslali zpět s prázdnou.
Καὶ προσέθετο πέμψαι ἕτερον δοῦλον· οἱ δὲ κἀκεῖνον δείραντες καὶ ἀτιμάσαντες, ἐξαπέστειλαν κενόν.
וַאוסֵף ושַׁדַּר לעַבדֵּה אחרִנָא הֵנֻון דֵּין אָף להַו מחַאוֻהי וצַערֻוהי ושַׁדּרֻוהי כַּד סרִיק׃
הוֹסִיף וְשָׁלַח שְׁלִישִׁי, וְאוּלָם גַּם אוֹתוֹ פָּצְעוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה.
וַיִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם עוֺד עֶבֶד שְׁלִישִׁי וַיַּכֻּהוּ הַכֵּה וּפָצֹעַ וְהָדְפוּ אֹתוֺ לְמַדְחֵפוֺת:
בַּעַל הַכֶּרֶם שָׁלַח אָדָם שְׁלִישִׁי, אֲבָל גַּם אוֹתוֹ הֵם פָּצְעוּ וְגֵרְשׁוּ מִשָּׁם.
וְהוֹסִיף וְשָׁלַח אֶת הַשְּׁלִישִׁי, אַךְ הֵם פָּצְעוּ גַּם אוֹתוֹ, וְגֵרְשׁוּהוּ.
I poslal třetího. Ale oni i toho zranivše, vystrčili ven.
Poslal ještě třetího; i toho zbili do krve a vyhnali.
Καὶ προσέθετο πέμψαι τρίτον· οἱ δὲ καὶ τοῦτον τραυματίσαντες ἐξέβαλον.
וַאוסֵף ושַׁדַּר דַּתלָתָא הֵנֻון דֵּין וָאף להַו צַלפֻוהי וַאפּקֻוהי׃
אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם, 'מָה אֶעֱשֶׁה? אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי אֲהוּבִי; אוּלַי אוֹתוֹ יְכַבְּדוּ'.
וַיֹּאמֶר אֲדוֺן הַכֶּרֶם מָה-אֶעֱשֶׂה אֶשְׁלַח אֶת-בְּנִי אֶת-יְדִידִי אוּלַי יִירְאוּ מִפָּנָיו:
"מָה אֶעֱשֶׂה?" שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בַּעַל הַכֶּרֶם. 'אוּלַי אִם אֶשְׁלַח אֶת בְּנֵי הָאָהוּב הֵם יְפַחֲדוּ מִפָּנָיו וְיִכְבְּדוּ אוֹתוֹ.'
אָמַר בַּעַל הַכֶּרֶם, מָה אֶעֱשֶׂה? אֶשְׁלַח אֶת בְּנִי הָאָהוּב; אוּלַי יִרְאוּהוּ וְיֵבוֹשׁוּ.
Tedy řekl pán té vinice: Co učiním? Pošli svého milého syna. Snad když toho uzří, ustýdnou se.
Tu řekl pán vinice: ‚Co mám dělat? Pošlu svého milovaného syna, na něho snad budou mít ohled.‘
Εἶπεν δὲ ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος, Τί ποιήσω; Πέμψω τὸν υἱόν μου τὸν ἀγαπητόν· ἴσως τοῦτον ἰδόντες ἐντραπήσονται.
אָמַר מָרֵא כַּרמָא מָנָא אֵעבֵּד אֵשַׁדַּר בֵּרי חַבִּיבָא כּבַר נֵחזֻונָיהי ונֵתכַּחדֻון׃
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַכּוֹרְמִים נוֹעֲצוּ יַחְדָּיו לֵאמֹר, 'זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְהַיְרֻשָּׁה תִּהְיֶה לָנוּ'.
כִּרְאוֺת אֹתוֺ הַנֹּטְרִים נוֺסְדוּ יַחַד לֵאמֹר הִנֵּה הַיּוֺרֵשׁ בָּא לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְלָנוּ תִסֹּב הַנַּחֲלָה:
"אוּלָם כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹרְמִים אֶת הַבֵּן אָמְרוּ: 'יֵשׁ לָנוּ כָּאן הִזְדַּמְּנוּת: הַבֵּן הַזֶּה יִירַשׁ אֶת הַכֶּרֶם לְאַחַר מוֹת אָבִיו, אוּלָם אִם נַהֲרֹג אוֹתוֹ נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ בְּכֶרֶם!'
אֲבָל כַּאֲשֶׁר רָאוּהוּ הַכּוֹרְמִים, חָשְׁבוּ בְּלִבָּם וְאָמְרוּ, זֶהוּ הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהַרְגֵהוּ וְתִהְיֶה הַיְרֻשָּׁה שֶׁלָּנוּ.
Ale vinaři uzřevše jej, rozmlouvali mezi sebou, řkouce: Tentoť jest dědic; poďte, zabíme jej, aby naše bylo to dědictví.
Když ho však vinaři spatřili, domlouvali se mezi sebou: ‚To je dědic. Zabijme ho a dědictví bude naše.‘
Ἰδόντες δὲ αὐτὸν οἱ γεωργοὶ διελογίζοντο πρὸς ἑαυτούς, λέγοντες, Οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος· δεῦτε, ἀποκτείνωμεν αὐτόν, ἵνα ἡμῶν γένηται ἡ κληρονομία.
כַּד חזַאוֻהי דֵּין פַּלָחֵא מֵתחַשׁבִין הוַו בּנַפשׁהֻון וָאמרִין הָנַו יָרתָּא תַּו נֵקטלִיוהי ותֵהוֵא יָרתֻּותָא דִּילַן׃
הֵם גֵּרְשׁוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. וְעַתָּה מַה יַּעֲשֶׂה לָהֶם בַּעַל הַכֶּרֶם?
וַיֶּהְדְפוּ אֹתוֺ אֶל-מִחוּץ לַכֶּרֶם וַיַּהַרְגֻהוּ וּמָה אֵפוֺא יַעֲשֶׂה לָהֶם אֲדוֺן הַכָּרֶם:
וְהַכּוֹרְמִים גֵּרְשׁוּ אֶת הַבֵּן מֵהַכֶּרֶם וְהָרְגוּ אוֹתוֹ."מָה לְדַעְתְּכֶם יַעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם?
וְהוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם וַהֲרָגוּהוּ. מָה אֵפוֹא יַעֲשֶׂה לָהֶם בַּעַל הַכֶּרֶם?
A vystrčivše jej ven z vinice, zamordovali. Což tedy učiní jim pán té vinice?
A vyvlekli ho ven z vinice a zabili. Co tedy s nimi udělá pán vinice? ([Židům 13:12])
Καὶ ἐκβαλόντες αὐτὸν ἔξω τοῦ ἀμπελῶνος, ἀπέκτειναν. Τί οὖν ποιήσει αὐτοῖς ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος;
וַאפּקֻוהי לבַר מֵן כַּרמָא וקַטלֻוהי מָנָא הָכִיל נֵעבֵּד להֻון מָרֵא כַּרמָא׃
יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְאֶת הַכֶּרֶם יִתֵּן לַאֲחֵרִים." כְּשָׁמְעָם זֹאת אָמְרוּ: "חַס וְחָלִילָה!"
הוּא יָבֹא וְהֶאֱבִיד אֶת-הַנֹּטְרִים הָהֵם וְאֶת-כַּרְמוֺ יִתֵּן בִּידֵי אֲחֵרִים וַיִּשְׁמְעוּ וַיֹּאמְרוּ חָלִילָה לֹא תִהְיֶה כָּזֹאת:
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הוּא יָבוֹא בְּעַצְמוֹ, יַהֲרֹג אֶת הַכּוֹרְמִים וְיַשְׂכִּיר אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים.""חָס וְחָלִילָה שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּךְ הָאֲנָשִׁים!" קָרְאוּ הַשּׁוֹמְעִים.
יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים הָהֵם, וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ, אָמְרוּ: לֹא תִּהְיֶה זֹאת.
Přijde a vyhladí vinaře ty, a dá vinici jiným. To uslyšavše, řekli: Odstup to.
Přijde, zahubí ty vinaře a vinici dá jiným.“ Když to uslyšeli, řekli: „To přece ne!“
Ἐλεύσεται καὶ ἀπολέσει τοὺς γεωργοὺς τούτους, καὶ δώσει τὸν ἀμπελῶνα ἄλλοις. Ἀκούσαντες δὲ εἶπον, Μὴ γένοιτο.
נִאתֵא ונַובֵּד לפַלָחֵא הָנֻון ונֵתֵּל כַּרמָא לַאחרָנֵא כַּד שׁמַעו דֵּין אֵמַרו לָא תֵּהוֵא הָדֵא׃
הוּא נָעַץ בָּהֶם מַבָּטוֹ וְאָמַר: "וּמַהוּ הַכָּתוּב הַזֶּה, 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה'?
וַיִּתֵּן עֵינָיו בָּם וַיֹּאמַר וּמַה דְּבַר הַכָּתוּב אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֺנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה:
יֵשׁוּעַ נָעַץ בָּהֶם מַבָּטוֹ וְאָמַר: "מָה לְדַעְתְּכֶם כַּוָּנַת הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים[a]: 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לָרֹאשׁ פִּנָּה'? הָאֶבֶן שֶׁהַבּוֹנִים זִלְזְלוּ בָּהּ וְזָרְקוּ אוֹתָהּ נֶעֶשְׂתָה לְאֶבֶן הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בְּכָל הַבִּנְיָן."
אֲבָל הוּא הִבִּיט בָּהֶם וְאָמַר: וּמַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה?
Ale on pohleděv na ně, řekl: Co jest pak to, což napsáno jest: Kámen, kterýmž pohrdli stavitelé, ten učiněn jest v hlavu úhelní?
On na ně pohleděl a řekl: „Co tedy znamená slovo Písma: ‚Kámen, který stavitelé zavrhli, stal se kamenem úhelným?‘ ([Žalmy 118:22-Žalmy 118:23; Skutky apoštolské 4:11; 1 Petrův 2:7])
Ὁ δὲ ἐμβλέψας αὐτοῖς εἶπεν, Τί οὖν ἐστιν τὸ γεγραμμένον τοῦτο, Λίθον ὃν ἀπεδοκίμασαν οἱ οἰκοδομοῦντες, οὗτος ἐγενήθη εἰς κεφαλὴν γωνίας;
הֻו דֵּין חָר בּהֻון וֵאמַר ומָנָא הי הָי דַּכתִיבָא דּכִאפָא דַּאסלִיו בַּנָיֵא הִי הוָת לרִישׁ קַרנָא דּזָוִיתָא׃
כָּל הַנּוֹפֵל עַל אוֹתָהּ אֶבֶן יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים, וּמִי שֶׁהָאֶבֶן תִּפֹּל עָלָיו - תִּכְתֹּשׁ הִיא אוֹתוֹ."
כָּל-הַנֹּפֵל עַל-הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְפּוֺרָר וְכָל-מִי אֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תְּדַכְּאֶנּוּ לֶעָפָר:
יֵשׁוּעַ הוֹסִיף: "מִי שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וּמִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו הָאֶבֶן יְשַׂחֵק לָאָבָק."
וְכָל מִי שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֶבֶן הַהִיא יְנֻתַּץ; וְכָל מִי שֶׁתִּפֹּל עָלָיו -- תְּנַפְּצוֹ.
Každý, kdož padne na ten kámen, rozrazí se; a na kohož by on upadl, potřeť jej.
Každý, kdo padne na ten kámen, roztříští se, a na koho on padne, toho rozdrtí.“ ([Izajáš 8:14-Izajáš 8:15; Daniel 2:34-Daniel 2:35 Daniel 2:44-Daniel 2:45])
Πᾶς ὁ πεσὼν ἐπ' ἐκεῖνον τὸν λίθον, συνθλασθήσεται· ἐφ' ὃν δ' ἂν πέσῃ, λικμήσει αὐτόν.
וכֻל דּנֵפֵּל עַל הָי כִּאפָא נֵתרעַע וכֻל מַן דּהִי תֵּפֵּל עלַוהי תֵּדרֵיוהי׃ ס
אוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם בּוֹ, כִּי הֵבִינוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הִמְשִׁיל אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁפָּחֲדוּ מִן הָעָם.
וַיְבַקְשׁוּ הַסּוֺפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים לִשְׁלֹחַ בּוֺ יַד בָּעֵת הַהִיא כִּי רָאוּ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הוּא נֹשֵׂא אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה אֶפֶס כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם:
הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים הֵבִינוּ שֶׁהֵם הַכּוֹרְמִים הָרְשָׁעִים בַּמָּשָׁל וְרָצוּ לֶאֱסֹר אֶת יֵשׁוּעַ, אֲבָל הֵם פָּחֲדוּ שֶׁמָּא הָעָם יְחוֹלֵל מְהוּמוֹת.
וּבִקְּשׁוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים לָשִׂים עָלָיו יְדֵיהֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא, וּפָחֲדוּ מִן הָעָם, כִּי יָדְעוּ שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה.
I hledali přední kněží {biskupové} a zákonníci, jak by naň vztáhli ruce v tu hodinu, ale báli se lidu. Nebo porozuměli, že by na ně mluvil podobenství to.
Zákoníci a velekněží ho chtěli v tu hodinu dostat do rukou, ale báli se lidu; poznali totiž, že to podobenství řekl proti nim. ([Lukáš 19:48 Lukáš 22:2])
Καὶ ἐζήτησαν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς ἐπιβαλεῖν ἐπ' αὐτὸν τὰς χεῖρας ἐν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ, καὶ ἐφοβήθησαν· ἔγνωσαν γὰρ ὅτι πρὸς αὐτοὺς τὴν παραβολὴν ταύτην εἶπεν.
בּעַו הוַו דֵּין רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא דּנַרמֻון עלַוהי אִידַיָא בּהָי שָׁעתָא וַדחֵלו מֵן עַמָא יִדַעו גֵּיר דַּעלַיהֻון אֵמַר מַתלָא הָנָא׃ ס
הֵם הִתְחַקּוּ אַחֲרָיו וְשָׁלְחוּ מְרַגְּלִים שֶׁהֶעֱמִידוּ פְּנֵי צַדִּיקִים כְּדֵי לְהֵאָחֵז בְּדָבָר מִדְּבָרָיו, בְּמַטָּרָה לִמְסֹר אוֹתוֹ לְסַמְכוּת הַנָּצִיב וּלְשִׁפּוּטוֹ.
וַיֶּאֶרְבוּ-לוֺ וַיִּשְׁלְחוּ מְרַגְלִים מִתְחַפְּשִׂים כְּאַנְשֵׁי-צֶדֶק לְצֹדֵד אֹתוֺ בִּדְבָרָיו וּלְהַסְגִּירוֺ לִידֵי הַמִּשְׁפָּט וִידֵי הַפֶּחָה:
הַסּוֹפְרִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים צִפּוּ לְהִזְדַּמְּנוּת מַתְאִימָה לֶאֱסֹר אֶת יֵשׁוּעַ וְלִמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. יוֹם אֶחָד שָׁלְחוּ אֵלָיו מְרַגְּלִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים תְּמִימִים, כְּדֵי שֶׁיְּנַסּוּ לְהַכְשִׁילוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ.
וְשָׁלְחוּ אֵלָיו מְרַגְּלִים שֶׁהִתְדַּמּוּ לְצַדִּיקִים, כְּדֵי שֶׁיִּלְכְּדוּהוּ בְּמִלָּה וְיִמְסְרוּהוּ לְמִשְׁפָּט וּלְסַמְכוּת הַנְּצִיב.
Tedy střehnouce ho, poslali špehéře, kteříž by se spravedlivými činili, aby ho polapili v řeči, a potom jej vydali vrchnosti a v moc hejtmanu.
Nespustili ho však z očí.(a) Poslali své lidi, kteří měli předstírat, že to myslí upřímně(b), aby jej přistihli při výroku, pro nějž by ho mohli vydat vladařově moci a soudu. (a) var: Odešli a (b) ř: že jsou spravedliví ([Matouš 22:15-Matouš 22:22; Marek 12:13-Marek 12:17 Lukáš 11:53-Lukáš 11:54])
Καὶ παρατηρήσαντες ἀπέστειλαν ἐγκαθέτους, ὑποκρινομένους ἑαυτοὺς δικαίους εἶναι, ἵνα ἐπιλάβωνται αὐτοῦ λόγου, εἰς τὸ παραδοῦναι αὐτὸν τῇ ἀρχῇ καὶ τῇ ἐξουσίᾳ τοῦ ἡγεμόνος.
ושַׁדַּרו לוָתֵה גָּשֻׁושֵׁא דּמֵתּדַּמֵין בּזַדִּיקֵא דּנֵאחדֻּונָיהי בּמֵלתָא ונַשׁלמֻונָיהי לדַיָנָא וַלשֻׁולטָנֵה דּהִגמֻונָא׃
הַלָּלוּ פָּנוּ אֵלָיו בַּשְּׁאֵלָה: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וּמְלַמֵּד נְכוֹנָה וְאֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים אֶלָּא מוֹרֶה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים עַל־פִּי הָאֱמֶת.
וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ לֵאמֹר רַבֵּנוּ יָדַעְנוּ כִּי נָכוֺן תֶּהְגֶּה וּתְלַמֵּד לֹא-תִשָׂא פְנֵי-אִישׁ וְאֶת-דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים תּוֺרֶה בְּמֵישָׁרִים:
"רַבִּי," פָּתְחוּ מְרַגְּלִים אֵלֶּה, "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ יָשָׁר, וְשֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ לְשַׁקֵּר. אֲנַחְנוּ גַּם יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה בֶּאֱמֶת מְלַמֵּד אֶת דָּבָר-אֱלֹהִים.
וּשְׁאָלוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר וּמְלַמֵּד נְכוֹנָה וְאֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים, אֶלָּא בֶּאֱמֶת מְלַמֵּד אַתָּה אֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים.
I otázali se ho, řkouce: Mistře, víme, že právě mluvíš a učíš, a nepřijímáš osoby, ale v pravdě cestě Boží učíš.
Otázali se ho: „Mistře, víme, že správně mluvíš a učíš a nestraníš nikomu, nýbrž učíš cestě Boží podle pravdy.
Καὶ ἐπηρώτησαν αὐτόν, λέγοντες, Διδάσκαλε, οἴδαμεν ὅτι ὀρθῶς λέγεις καὶ διδάσκεις, καὶ οὐ λαμβάνεις πρόσωπον, ἀλλ' ἐπ' ἀληθείας τὴν ὁδὸν τοῦ θεοῦ διδάσκεις.
ושַׁאלֻוהי וָאמרִין לֵה מַלפָנָא יָדעִינַן דַּתרִיצָאיִת ממַלֵל אַנתּ ומַלֵף ולָא נָסֵב אַנתּ בַּאפֵּא אֵלָא בּקֻושׁתָּא אֻורחָא דַּאלָהָא מַלֵף אַנתּ׃
הַאִם מֻתָּר לָנוּ לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?"
הֲנָכוֺן לָנוּ לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אִם-אָיִן:
אֱמֹר לָנוּ, הַאִם עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם מַס לַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי אוֹ לֹא?"
הַאִם מֻתָּר לָנוּ לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר אוֹ לֹא?
Sluší-li nám daň dávati císaři, čili nic?
Je nám dovoleno dávat daň císaři, nebo ne?“
Ἔξεστιν ἡμῖν Καίσαρι φόρον δοῦναι, ἢ οὔ;
שַׁלִיט לַן דּנֵתֵּל כּסֵף־רִשָׁא לקֵסַר אַו לָא׃
הוֹאִיל וְרָאָה אֶת עָרְמָתָם אָמַר לָהֶם:
וַיַּכֵּר אֶת-נִכְלֵיהֶם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה-תְּנַסּוּנִי:
יְשׁוּעַ הַבֵּן אֶת מְזִמָּתָם וְלָכֵן עָנָה:
אַךְ הוּא הֵבִין אֶת עָרְמָתָם וְאָמַר: מַדּוּעַ אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי?
Ale porozuměv chytrosti jejich, dí jim: Co mne pokoušíte?
Ježíš však prohlédl jejich záludnost a řekl jim:
Κατανοήσας δὲ αὐτῶν τὴν πανουργίαν, εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί με πειράζετε;
הֻו דֵּין אֵסתַּכַּל חָרעֻותהֻון וֵאמַר מָנָא מנַסֵין אנתֻּון לִי׃
"הַרְאוּ לִי דִּינָר. שֶׁל מִי הַדְּמוּת וְהַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר עָלָיו?" הֵשִׁיבוּ: "שֶׁל הַקֵּיסָר."
הַרְאוּ לִי דִּינַר אֶחָד לְמִי הַתְּמוּנָה וְהַכְּתֹבֶת הָהֵנָּה וַיֹּאמְרוּ לַקֵּיסָר:
"תְּנוּ לִי מַטְבֵּעַ וְאוֹמֵר לָכֶם. שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַחֲקוּקָה כָּאן? וְשֶׁל מִי הַשֵּׁם הֶחָקוּק מִתַּחַת לַדְּמוּת?""שֶׁל הַקֵּיסָר," הֵשִׁיבוּ.
הַרְאוּ לִי דִּינָר. שֶׁל מִי הַצֶּלֶם וְהַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר בּוֹ? וְהֵם אָמְרוּ: שֶׁל הַקֵּיסָר.
Ukažte mi peníz. Čí má obraz a nápis? I odpověděvše, řekli: Císařův.
“Ukažte mi denár! Čí má obraz a nápis?“ Odpověděli: „Císařův.“
Ἐπιδείξατέ μοι δηνάριον· τίνος ἔχει εἰκόνα καὶ ἐπιγραφήν; Ἀποκριθέντες δὲ εἶπον, Καίσαρος.
חַוַאוֻני דִּינָרָא דּמַן אִית בֵּה צַלמָא וַכתִיבָתָא הֵנֻון דֵּין אֵמַרו דּקֵסַר׃
אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל-כֵּן הָבוּ לַקֵּיסַר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים:
"שֶׁל הַקֵּיסָר?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ. "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לוֹ, וּתְנוּ לֶאֱלֹהִים אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לֶאֱלֹהִים!"
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: תְּנוּ אֵפוֹא אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר לַקֵּיסָר, וְאֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים לֵאלֹהִים.
On pak řekl jim: Dejtež tedy, co jest císařova, císaři, a co jest Božího, Bohu.
Řekl jim: „Odevzdejte tedy to, co je císařovo, císaři, a co je Boží, Bohu.“ ([Římanům 13:7])
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἀπόδοτε τοίνυν τὰ Καίσαρος Καίσαρι, καὶ τὰ τοῦ θεοῦ τῷ θεῷ.
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע הַבו הָכִיל דּקֵסַר לקֵסַר ודַאלָהָא לַאלָהָא׃
הֵם לֹא יָכְלוּ לְהֵאָחֵז בְּדָבָר מִדְּבָרָיו בְּנוֹכְחוּת הָעָם, וּבִתְמִיהָתָם עַל תְּשׁוּבָתוֹ שָׁתְקוּ.
וְלֹא יָכְלוּ לְצֹדֵד אֹתוֺ בְּדַבְּרוֺ לִפְנֵי הָעָם וַיִּתְפַּלְּאוּ עַל-הַמַּעֲנֶה וַיַּחְרִישׁוּ:
נִסְיוֹנָם לְהַכְשִׁילוֹ בִּלְשׁוֹנוֹ לֹא הִצְלִיחַ. הֵם הִתְפַּעֲלוּ כָּל-כָּךְ מִתְּשׁוּבוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא הָיוּ מִלִּים בְּפִיהֶם.
וְלֹא יָכְלוּ לִלְכֹּד מִמֶּנּוּ מִלָּה לִפְנֵי הָעָם; וְהִשְׁתּוֹמְמוּ עַל תְּשׁוּבָתוֹ וְשָׁתְקוּ.
I nemohli ho za slovo popadnouti před lidem, a divíce se odpovědi jeho, umlkli.
A tak se jim nepodařilo, aby ho před lidmi přistihli v řeči; podivili se jeho odpovědi a umlkli.
Καὶ οὐκ ἴσχυσαν ἐπιλαβέσθαι αὐτοῦ ῥήματος ἐναντίον τοῦ λαοῦ· καὶ θαυμάσαντες ἐπὶ τῇ ἀποκρίσει αὐτοῦ, ἐσίγησαν.
ולָא אֵשׁכַּחו למֵאחַד מֵנֵה מֵלתָא קדָם עַמָא וֵאתּדַּמַרו עַל פֵּתגָמֵה וַשׁתֵקו׃ ס
נִגְּשׁוּ כַּמָּה מִן הַצְּדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּחִיַּת מֵתִים, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
וַיִּגְּשׁוּ אֲנָשִׁים מִן-הַצַּדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי-אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר:
חֲבוּרָה שֶׁל צָדוֹקִים (הַצָּדוֹקִים לֹא הֶאֱמִינוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים) בָּאָה אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלָה:
נִגְּשׁוּ אֲנָשִׁים מִן הַצְּדוֹקִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּקוּמָה, וּשְׁאָלוּהוּ
Přistoupivše pak někteří z saduceů, (kteříž odpírají býti vzkříšení), otázali se ho,
Přišli k němu někteří ze saduceů – ti popírají vzkříšení – a otázali se ho: ([Matouš 22:23-Matouš 22:33; Marek 12:18-Marek 12:27 Skutky apoštolské 23:8])
Προσελθόντες δέ τινες τῶν Σαδδουκαίων, οἱ ἀντιλέγοντες ἀνάστασιν μὴ εἶναι, ἐπηρώτησαν αὐτόν,
קרֵבו דֵּין אנָשִׁין מֵן זַדֻּוקָיֵא הָנֻון דָּאמרִין דַּקיָמתָּא לַיתּ ושַׁאלֻוהי׃
"רַבִּי, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ שֶׁאִם יָמוּת אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וְאֵין לוֹ בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.
רַבֵּנוּ הִנֵּה מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ כִּי יָמוּת אֶחָד מִשְּׁנֵי אַחִים וְהוּא בַּעַל אִשָּׁה וּבֵין אֵין-לוֺ אֵשֶׁת הַמֵּת יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ וְהֵקִים זֶרַע עַל-שֵׁם אָחִיו:
"רַבִּי, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמֵּד אוֹתָנוּ בְּתוֹרָהּ שֶׁאִם אָדָם נָשׂוּי מֵת וְאֵינוֹ מַשְׁאִיר אַחֲרָיו יְלָדִים, חַיָּב אָחִיו לְהִתְחַתֵּן עִם הָאַלְמָנָה, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָלֶדֶת בֵּן שֶׁיִּשָּׂא אֶת שָׁם הַמֵּת.
וְאָמְרוּ לוֹ: מוֹרֶה, מֹשֶׁה כָּתַב לָנוּ, שֶׁאִם יָמוּת אֲחִי אִישׁ וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה בְּלִי בָּנִים, יִקַּח אָחִיו אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָקִים זֶרַע לְאָחִיו.
Řkouce: Mistře, Mojžíš napsal nám: Kdyby bratr něčí umřel, maje manželku, a umřel by bez dětí, aby ji pojal bratr jeho za manželku, a vzbudil símě bratru svému.
“Mistře, Mojžíš nám ustanovil: ‚Zemře-li něčí bratr ženatý, ale bezdětný, ať se s jeho manželkou ožení jeho bratr a zplodí svému bratru potomka.‘ ([Deuteronomium 25:5])
λέγοντες, Διδάσκαλε, Μωσῆς ἔγραψεν ἡμῖν, ἐάν τινος ἀδελφὸς ἀποθάνῃ ἔχων γυναῖκα, καὶ οὗτος ἄτεκνος ἀποθάνῃ, ἵνα λάβῃ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ τὴν γυναῖκα, καὶ ἐξαναστήσῃ σπέρμα τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ.
וָאמרִין לֵה מַלפָנָא מֻושֵׁא כּתַב לַן דֵּאן אנָשׁ נמֻות אַחֻוהי דִּאית לֵה אַנתּתָא דּלָא בּנַיָא נֵסַב אַחֻוהי אַנתּתֵה וַנקִים זַרעָא לַאחֻוהי׃
וּבְכֵן הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת בְּלִי בָּנִים.
וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים הָרִאשׁוֺן לָקַח לוֺ אִשָּׁה וַיָּמָת וּבֵן אֵין-לוֺ:
בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים. הָאָח הַבְּכוֹר הִתְחַתֵּן וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר מֵת וְלֹא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו בֶּן.
בְּרַם שִׁבְעָה אַחִים הָיוּ; וְהָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּמֵת בְּלִי בָּנִים.
I bylo sedm bratří, a první pojav ženu, umřel bez dětí.
Bylo tedy sedm bratří. Oženil se první a zemřel bezdětný.
Ἑπτὰ οὖν ἀδελφοὶ ἦσαν· καὶ ὁ πρῶτος λαβὼν γυναῖκα, ἀπέθανεν ἄτεκνος·
שַׁבעָא דֵּין אַחִין אִית הוַו קַדמָיָא נסַב אַנתּתָא ומִית דּלָא בּנַיָא׃
לָקַח אוֹתָהּ הַשֵּׁנִי
וְהַשֵּׁנִי יִבֵּם אֹתָהּ:
הָאָח הַשֵּׁנִי הִתְחַתֵּן עִם הָאַלְמָנָה, וְגַם הוּא מֵת וְלֹא הִשְׁאִיר בֶּן.
וְלָקַח הַשֵּׁנִי אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהַלָּה מֵת בְּלִי בָּנִים.
I pojal druhý tu ženu, a umřel i ten bez dětí.
Jeho manželku si vzal druhý,
καὶ ἔλαβεν ὁ δεύτερος τὴν γυναῖκα, καὶ οὗτος ἀπέθανεν ἄτεκνος.
ונַסבָּה דַּתרֵין לַאנתּתֵה והָנָא מִית דּלָא בּנַיָא׃
וְאַחֲרֵי כֵן הַשְּׁלִישִׁי; וְכָךְ כָּל הַשִּׁבְעָה לֹא הִנִּיחוּ בָּנִים וּמֵתוּ.
וְכֵן גַּם-הַשְּׁלִישִׁי וְכֵן כָּל-הַשִּׁבְעָה וְכֻלָּם מֵתוּ לֹא-בָנִים:
כָּךְ הָיָה גַּם עִם הָאָח הַשְּׁלִישִׁי. בְּקִצּוּר, כָּל שִׁבְעַת הָאַחִים הִתְחַתְּנוּ עִם הָאִשָּׁה הָאַחַת, כֻּלָּם מֵתוּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם יְלָדִים.
וְשׁוּב לָקַח אוֹתָהּ הַשְּׁלִישִׁי, וְכָךְ גַּם שִׁבְעָתָם, וּמֵתוּ וְלֹא הִשְׁאִירוּ בָּנִים.
Potom třetí pojal ji, též i všech těch sedm, a nezůstavivše dětí, zemřeli.
pak třetí a stejně všech sedm; nezanechali dětí a zemřeli.
Καὶ ὁ τρίτος ἔλαβεν αὐτὴν ὡσαύτως. Ὡσαύτως δὲ καὶ οἱ ἑπτά· οὐ κατέλιπον τέκνα, καὶ ἀπέθανον.
ודַתלָתָא תֻּוב נַסבָּה והָכוָת וָאף שַׁבעָתַיהֻון ומִיתו ולָא שׁבַקו בּנַיָא׃
לְבַסּוֹף מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.
וּבָאַחֲרוֺנָה מֵתָה גַּם-הָאִשָּׁה:
לְבַסּוֹף מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה.
וּמֵתָה בַּסּוֹף גַּם הָאִשָּׁה.
Nejposléze po všech umřela i ta žena.
Nakonec zemřela i ta žena.
Ὕστερον δὲ πάντων ἀπέθανεν καὶ ἡ γυνή.
ומִיתַת בּחַרתָא אָף אַנתּתָא׃
אִם כֵּן לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה אִשָּׁה לְכָל הַשִּׁבְעָה?"
וְעַתָּה לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת כָּל-הַשִּׁבְעָה:
"רַבִּי, לְמִי תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת הָאִשָּׁה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים? הַלֹּא כָּל הַשִּׁבְעָה הִתְחַתְּנוּ אִתָּהּ!"
וּבְכֵן, בַּתְּקוּמָה, לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה? שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָתָם לָקְחוּ אוֹתָהּ.
Protož při vzkříšení, kterého z nich bude ta žena, poněvadž sedm jich mělo ji za manželku?
Komu z nich bude tato žena patřit při vzkříšení? Všech sedm ji přece mělo za manželku.“
Ἐν τῇ οὖν ἀναστάσει, τίνος αὐτῶν γίνεται γυνή; Οἱ γὰρ ἑπτὰ ἔσχον αὐτὴν γυναῖκα.
בַּקיָמתָּא הָכִיל דַּאינָא מֵנהֻון תֵּהוֵא אַנתּתָא שַׁבעָתַיהֻון גֵּיר נַסבֻּוה׃
הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִתְחַתְּנִים,
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעוֺלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים יִבְעָלוּ וְנָשִׁים תִּבָּעַלְנָה:
נִשּׂוּאִים הֵם רַק בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה," הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ.
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נוֹשְׂאִים נָשִׁים, וְנָשִׁים נִשָּׂאוֹת לִגְבָרִים.
A odpovídaje, řekl jim Ježíš: Synové tohoto věku žení se a vdávají.
Ježíš jim řekl: „Lidé přítomného věku se žení a vdávají.
Καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Οἱ υἱοὶ τοῦ αἰῶνος τούτου γαμοῦσιν καὶ ἐκγαμίσκονται·
אָמַר להֻון יֵשֻׁוע בּנַוהי דּעָלמָא הָנָא נָסבִּין נֵשֵׁא ונֵשֵׁא הָויָן לגַברֵא׃
אַךְ הַזַּכָּאִים לִנְחֹל אֶת הָעוֹלָם הַבָּא וְאֶת הַתְּחִיָּה מִן הַמֵּתִים אֵינָם מִתְחַתְּנִים,
אַךְ הָעֹמְדִים לָרֶשֶׁת אֶת-הָעוֺלָם הַבָּא וְלִחְיוֺת מִן-הַמֵּתִים לֹא יִבְעָלוּ וְלֹא תִבָּעַלְנָה:
"אֵלֶּה שֶׁיִּזְכּוּ לָקוּם מִן הַמֵּתִים וְלִחְיוֹת לְנַצֵּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, לֹא יִנָּשְׂאוּ.
אֲבָל הָרְאוּיִים לָעוֹלָם הַהוּא וְלַתְּקוּמָה מִבֵּין הַמֵּתִים, אֵינָם נוֹשְׂאִים נָשִׁים וְגַם הַנָּשִׁים אֵינָן נִשָּׂאוֹת לִגְבָרִים;
Ale ti, kteříž hodni jmíni budou dosáhnouti onoho věku a vzkříšení z mrtvých, ani se ženiti nebudou ani vdávati.
Avšak ti, kteří byli hodni dosáhnout budoucího věku a vzkříšení z mrtvých, nežení se ani nevdávají.
οἱ δὲ καταξιωθέντες τοῦ αἰῶνος ἐκείνου τυχεῖν καὶ τῆς ἀναστάσεως τῆς ἐκ νεκρῶν οὔτε γαμοῦσιν οὔτε ἐκγαμίζονται·
הָנֻון דֵּין דַּלהַו עָלמָא שׁוַו ולַקיָמתָּא דּמֵן בֵּית מִיתֵא לָא נָסבִּין נֵשֵׁא וָאף לָא נֵשֵׁא הָויָן לגַברֵא׃
כִּי גַּם אֵינָם יְכוֹלִים לָמוּת עוֹד, שֶׁהֲרֵי שָׁוִים הֵם לְמַלְאָכִים וּבְנֵי אֱלֹהִים הֵם בִּהְיוֹתָם בְּנֵי הַתְּחִיָּה.
וְלֹא יוּכְלוּ לָמוּת עוֺד כִּי דוּמִים הֵם לְמַּלְאָכִים כִּי בִּהְיוֺתָם בְּנֵי הַתְּחִיָּה בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה:
בָּעוֹלָם הַבָּא הֵם יִהְיוּ כְּמַלְאָכִים וְשׁוּב לֹא יְכוֹלִים לָמוּת. הֵם גַּם בְּנֵי-אֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה.
כִּי גַּם אֵינָם יְכוֹלִים לָמוּת שׁוּב, כִּי כְּמַלְאָכִים הֵם; וּבְנֵי אֱלֹהִים הֵם, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ לִבְנֵי הַתְּקוּמָה.
Nebo ani umírati více nebudou moci, andělům zajisté rovni budou. A jsou synové Boží, poněvadž jsou synové vzkříšení.
Vždyť už nemohou zemřít, neboť jsou rovni andělům a jsou syny Božími, poněvadž jsou účastni vzkříšení.
οὔτε γὰρ ἀποθανεῖν ἔτι δύνανται· ἰσάγγελοι γάρ εἰσιν, καὶ υἱοί εἰσιν τοῦ θεοῦ, τῆς ἀναστάσεως υἱοὶ ὄντες.
אָפלָא גֵּיר תֻּוב לַממָת מֵשׁכּחִין אַיך מַלַאכֵא אֵנֻון גֵּיר וַבנַיָא אִיתַיהֻון דַּאלָהָא מֵטֻל דַּהוַו בּנַיָא דַּקיָמתָּא׃
וְשֶׁהַמֵּתִים קָמִים לִתְחִיָּה גַּם מֹשֶׁה רָמַז בְּפָרָשַׂת הַסְּנֶה שֶׁנֶּאֱמַר 'יהוה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.'
וְהַמֵּתִים כִּי יָקוּמוּ גַּם-לְמֹשֶׁה הֻגַּד מִתּוֺךְ הַסְּנֶה כַּאֲשֶׁר קָרָא יְהוָֺה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:
"בְּנוֹגֵעַ לְשֶׁאֵלַתְכֶם אִם יָקוּמוּ הַמֵּתִים לִתְחִיָּה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אִשְׁרֵר בַּתּוֹרָה אֶת דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים. כְּשֶׁתֵּאֵר מֹשֶׁה כֵּיצַד נְגַלֶּה אֵלָיו ה' בְּסַנָּה הַבּוֹעֵר, הוּא קָרָא לַה': 'אֱלֹהִי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.'
וְשֶׁהַמֵּתִים קָמִים גַּם מֹשֶׁה הֶרְאָה, כִּי הִזְכִּיר בַּסְּנֶה -- בְּאָמְרוֹ, יְהוָֹה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
A že mrtví vstanou z mrtvých, i Mojžíš ukázal při onom kři, když nazývá Pána Bohem Abrahamovým, a Bohem Izákovým, a Bohem Jákobovým.
A že mrtví vstanou, naznačil i Mojžíš ve vyprávění o hořícím keři, když nazývá Hospodina(c) ‚Bohem Abrahamovým, Bohem Izákovým a Bohem Jákobovým‘. (c) ř: Pána (pod. Lukáš 20:42) ([Exodus 3:2-Exodus 3:6])
Ὅτι δὲ ἐγείρονται οἱ νεκροί, καὶ Μωσῆς ἐμήνυσεν ἐπὶ τῆς βάτου, ὡς λέγει, Κύριον τὸν θεὸν Ἀβραὰμ καὶ τὸν θεὸν Ἰσαὰκ καὶ τὸν θεὸν Ἰακώβ.
דּקָימִין דֵּין מִיתֵא אָף מֻושֵׁא בַּדֵּק אַדכַּר גֵּיר בּסַניָא כַּד אָמַר מָריָא אַלָהֵה דַּאברָהָם וַאלָהֵה דִּאיסחָק וַאלָהֵה דּיַעקֻוב׃
וְהָאֱלֹהִים לֹא אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם אֱלֹהֵי הַחַיִּים, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל חַיִּים לוֹ."
וְהָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם-אֱלֹהֵי הַחַיִּים כִּי כֻלָּם חַיִּים לְפָנָיו:
זֶה כְּדֵי לוֹמַר שֶׁה' הוּא אֱלֹהֵי הַחַיִּים וְלֹא שֶׁל הַמֵּתִים, כִּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חַיִּים."
אֲבָל הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ שֶׁל הַמֵּתִים אֶלָּא שֶׁל הַחַיִּים, כִּי כֻּלָּם חַיִּים הֵם לוֹ.
Bůhť pak není mrtvých, ale živých, nebo všickni jsou jemu živi.
On přece není Bohem mrtvých, nýbrž živých, neboť před ním(d) jsou všichni živi.“ (d) ř: jemu
θεὸς δὲ οὐκ ἔστιν νεκρῶν, ἀλλὰ ζώντων· πάντες γὰρ αὐτῷ ζῶσιν.
אַלָהָא דֵּין לָא הוָא דּמִיתֵא אֵלָא דּחַיֵא כֻּלהֻון גֵּיר חַיִין אֵנֻון לֵה׃ ס
כַּמָּה מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בִּתְגוּבָה: "רַבִּי, יָפֶה דִּבַּרְתָּ!"
וַיַּעֲנוּ סוֺפְרִים אֲחָדִים וַיֹּאמְרוּ רַבִּי הֵיטֵב דִּבַּרְתָּ:
"יָפֶה עָנִיתָ, רַבִּי," שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ סוֹפְרִים אֲחָדִים,
וְעָנוּ אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים וְאָמְרוּ: מוֹרֶה, יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר.
Tedy odpověděvše někteří z zákonníků, řekli: Mistře, dobře jsi pověděl.
Někteří ze zákoníků na to řekli: „Mistře, dobře jsi odpověděl.“
Ἀποκριθέντες δέ τινες τῶν γραμματέων εἶπον, Διδάσκαλε, καλῶς εἶπας.
וַענַו אנָשִׁין מֵן סָפרֵא וָאמרִין לֵה מַלפָנָא שַׁפִּיר אָמַר אַנתּ׃
וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר.
וְלֹא-הֵעֵז עוֺד אִישׁ מֵהֶם לִשְׁאֹל אֹתוֺ דָּבָר:
וְאִישׁ לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת.
וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל שׁוּם דָּבָר.
I nesměli se jeho na nic více tázati.
A už se neodvážili položit mu jinou otázku. ([Matouš 22:46; Marek 12:34])
Οὐκέτι δὲ ἐτόλμων ἐπερωτᾷν αὐτὸν οὐδέν.
ולָא תֻּוב אַמרַחו לַמשַׁאָלֻותֵה עַל מֵדֵּם׃ ס
שָׁאַל הוּא אוֹתָם: "כֵּיצַד זֶה אוֹמְרִים עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁבֶּן דָּוִד הוּא?
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵיךְ יֹאמְרוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ בֶּן-דָּוִד הוּא:
שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ שָׁאֲלָה: "מַדּוּעַ טוֹעֲנִים הָאֲנָשִׁים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הוּא בֶּן-דָּוִד?
וְאָמַר לָהֶם: אֵיךְ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים עַל הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא בֶּן-דָּוִד?
Řekl pak jim: Kterak praví Krista býti synem Davidovým?
Řekl jim: „Jak mohou nazývat Mesiáše(e) synem Davidovým? (e) ř: Krista ([Matouš 22:41-Matouš 22:46; Marek 12:35-Marek 12:37])
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Πῶς λέγουσιν τὸν χριστὸν υἱὸν Δαυὶδ εἶναι;
וֵאמַר הוָא להֻון אַיכַּנָא אָמרִין סָפרֵא עַל משִׁיחָא דַּברֵה הֻו דּדַוִיד׃
הֵן דָּוִד עַצְמוֹ אוֹמֵר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, 'נְאֻם יהוה לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי
וְדָוִד הֲלֹא הוּא אֹמֵר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים נְאֻם יְהוָֺה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי:
הַלֹּא דָּוִד עַצְמוֹ אוֹמֵר בִּתְהִלִּים[b]: 'נְאוּם ה' לַאֲדוֹנִי, שָׁב לִימִינִי
וְהוּא דָּוִד אָמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, נְאֻם יְהוָֹה לַאדוֹנִי, שֵׁב לְךָ מִימִינִי
A sám David praví v knize žalmů: Řekl Pán Pánu mému: Seď na pravici mé,
Vždyť sám David praví v Knize žalmů: ‚Řekl Hospodin mému Pánu: Usedni po mé pravici, ([Žalmy 110:1; Skutky apoštolské 2:34-Skutky apoštolské 2:35; Židům 1:13])
Καὶ αὐτὸς Δαυὶδ λέγει ἐν βίβλῳ ψαλμῶν, Εἶπεν ὁ κύριος τῷ κυρίῳ μου, Κάθου ἐκ δεξιῶν μου,
והֻו דַּוִיד אֵמַר בַּכתָבָא דּמַזמֻורֵא דֵּאמַר מָריָא למָרי תֵּב לָך מֵן יַמִיני׃
עַד־אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ'.
עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךׇ הֲדֹם לְרַגְלֶיךׇ:
עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ לְרַגְלֶיךָ.'
עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ תַּחַת רַגְלֶיךָ.
Ažť položím nepřátely tvé v podnož noh tvých?
dokud nepoložím tvé nepřátele za podnož tvých nohou.‘
ἕως ἂν θῶ τοὺς ἐχθρούς σου ὑποπόδιον τῶν ποδῶν σου.
עדַמָא דֵּאסִים בּעֵלדּבָבַיךְּ תּחֵית רֵגלַיךְּ׃
הִנֵּה דָּוִד קוֹרֵא לוֹ 'אָדוֹן', וְאֵיךְ הוּא בְּנוֹ?"
וְאִם דָּוִד קֹרֵא לוֺ אָדוֺן אֵיךְ הוּא בְּנוֺ:
כֵּיצַד יָכוֹל הַמָּשִׁיחַ לִהְיוֹת בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד וְגַם אֲדוֹנָיו?"
לְפִיכָךְ, אִם דָּוִד קוֹרֵא לוֹ אֲדוֹנִי, אֵיךְ הוּא בְּנוֹ?
Poněvadž David jej Pánem nazývá, i kterakž syn jeho jest?
David tedy nazývá Mesiáše Pánem; jak potom může být jeho synem?“
Δαυὶδ οὖν κύριον αὐτὸν καλεῖ, καὶ πῶς υἱὸς αὐτοῦ ἐστιν;
אֵן הָכִיל דַּוִיד מָרי קָרֵא לֵה אַיכַּנָא בּרֵה הֻו סס׃
וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם אָמַר לְתַלְמִידָיו:
וַיֹּאמֶר אֶל-תַּלְמִידָיו בְּאָזְנֵי כָל-הָעָם:
בְּעוֹד כָּל הָעָם מַקְשִׁיב לוֹ פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר:
וְכַאֲשֶׁר כָּל הָעָם שָׁמַע, אָמַר לְתַלְמִידָיו:
I řekl učedlníkům svým přede vším lidem:
Když všechen lid poslouchal, řekl učedníkům: ([Matouš 23:1-Matouš 23:14; Marek 12:38-Marek 12:40])
Ἀκούοντος δὲ παντὸς τοῦ λαοῦ, εἶπεν τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ,
וכַד כֻּלֵה עַמָא שָׁמַע הוָא אֵמַר לתַלמִידַוהי׃
"הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הָאוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ לְבוּשֵׁי גְּלִימוֹת וְאוֹהֲבִים בִּרְכוֹת שָׁלוֹם בַּשְּׁוָקִים וּמוֹשָׁבִים רִאשׁוֹנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמְקוֹמוֹת נִכְבָּדִים בַּסְּעוּדוֹת;
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִן-הַסּוֺפְרִים הַמִּתְעַנְּגִים עַל לֶכְתָּם מְלֻבָּשִׁים מְעִיל וְאֹהֲבִים אֶת-שְׁאֵלַת שָׁלוֺם לָהֶם בַּשְּׁוָקִים וְאֶת-הַמּוֺשָׁבוֺת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵי-הַכְּנֵסֶת וְאֶת-הַמְּקֹמוֺת הַנִּכְבָּדִים בְּבָתֵּי הַמִּשְׁתֶּה:
"הִזָּהֲרוּ מֵהַסּוֹפְרִים, כִּי הֵם אוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת בִּגְלִימוֹת וּלְהֵרָאוֹת עַל יְדֵי אֲנָשִׁים וְשֶׁיַּגִּידוּ לָהֶם שָׁלוֹם וִיחַלְּקוּ לָהֶם כָּבוֹד. הֵם גַּם אוֹהֲבִים לָשֶׁבֶת בַּמְּקוֹמוֹת הַטּוֹבִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת וּבִסְעוּדוֹת-חַג.
הִזָּהֲרוּ מִן הַסּוֹפְרִים הַחֲפֵצִים לְהִתְהַלֵּךְ בְּאִצְטְלָאוֹת, וְאוֹהֲבִים אֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם בָּרְחוֹבוֹת, וְאֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרָאשִׁיּים, וְאֶת הַמְּקוֹמוֹת הָרָאשִׁיּים בַּסְּעוּדוֹת;
Varujte se zákonníků, kteříž rádi chodí v krásném rouše, a milují pozdravování na trzích a přední stolice v školách, a první místo na večeřích.
“Dejte si pozor na zákoníky, kteří se rádi procházejí v dlouhých řízách, mají v oblibě pozdravy na ulicích, přední sedadla v synagógách a přední místa na hostinách. ([Lukáš 11:43 Lukáš 14:7])
Προσέχετε ἀπὸ τῶν γραμματέων τῶν θελόντων περιπατεῖν ἐν στολαῖς, καὶ φιλούντων ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς, καὶ πρωτοκαθεδρίας ἐν ταῖς συναγωγαῖς, καὶ πρωτοκλισίας ἐν τοῖς δείπνοις·
אֵזדַּהרו מֵן סָפרֵא דּצָבֵין לַמהַלָכֻו בֵּאסטלֵא ורָחמִין שׁלָמָא בּשֻׁוקֵא ורִישׁ מַותּבֵא בַּכנֻושָׁתָא ורִישׁ סמָכֵא בַּאחשָׁמיָתָא׃
הַבּוֹלְעִים אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל לְמַרְאִית עַיִן. דִּינָם שֶׁל אֵלֶּה יִהְיֶה חָמוּר יוֹתֵר."
הָאֹכְלִים אֶת-בָּתֵּי אַלְמָנוֺת וּלְמַרְאֶה-עַיִן יַרְבּוּ תְפִלָּה אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר יִנָּטֶה עֲלֵיהֶם קַו-הַמִּשְׁפָּט פִּי שְׁנָיִם:
הֵם מַעֲמִידִים פְּנֵי צַדִּיקִים תְּמִימִים, וּמִתְפַּלְּלִים בַּצִּבּוּר תְּפִלּוֹת אֲרֻכּוֹת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם, אֲבָל בְּאוֹתָהּ עֵת הֵם מְרַמִּים אֶת הָאַלְמָנוֹת וּמְגָרְשִׁים אוֹתָן מִבָּתֵּיהֶן. מִשּׁוּם כָּךְ אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט אוֹתָם בְּחֻמְרָה רַבָּה מְאוֹד."
הָאוֹכְלִים אֶת בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת בְּתוֹאָנָה שֶׁמַּאֲרִיכִים אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כִּכְסוּת. הֵם יֶתֶר מִשְׁפָּט יִשְׂאוּ.
Kteříž zžírají domy vdovské pod zámyslem dlouhé modlitby. Tiť vezmou těžší odsouzení.
Vyjídají domy vdov a dlouho se naoko modlí(f). Ty postihne tím přísnější soud.“ (f) var: Vyjídají domy vdov pod záminkou dlouhých modliteb
οἳ κατεσθίουσιν τὰς οἰκίας τῶν χηρῶν, καὶ προφάσει μακρὰ προσεύχονται. Οὗτοι λήψονται περισσότερον κρίμα.
הָנֻון דָּאכלִין בָּתֵּא דַּארמלָתָא בּעֵלתָא דּמַורכִין צלַוָתהֻון הֵנֻון נקַבּלֻון דִּינָא יַתִּירָא׃ ס
הוּא הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה אֶת הָעֲשִׁירִים שָׂמִים נִדְבוֹתֵיהֶם בְּתֵבַת הָאוֹצָר.
וַיִּשָׂא אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא עֲשִׁירֵי-עָם נֹתְנִים מַתְּנַת יָדָם אֶל-אֲרוֺן הָאוֺצָר:
יֵשׁוּעַ עָמַד בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ וְהִבִּיט בַּעֲשִׁירִים שֶׁמְּבִיאִים אֶת תְּרוּמוֹתֵיהֶם אֶל תֵּבַת הָאוֹצָר.
הִבִּיט יֵשׁוּעַ בָּעֲשִׁירִים שֶׁהֵטִילוּ אֶת מַתְּנוֹתֵיהֶם אֶל הָאוֹצָר,
A pohleděv, uzřel bohaté, kteříž metali dary své do pokladnice.
Ježíš pozoroval, jak bohatí vhazují své dary do chrámové pokladnice. ([Marek 12:41-Marek 12:44 2 Královská 12:10])
Ἀναβλέψας δὲ εἶδεν τοὺς βάλλοντας τὰ δῶρα αὐτῶν εἰς τὸ γαζοφυλάκιον πλουσίους·
חָר דֵּין יֵשֻׁוע בּעַתִּירֵא אַילֵין דּרָמֵין הוַו בֵּית גַּזָא קֻורבָּנַיהֻון׃
כִּרְאוֹתוֹ אַלְמָנָה עֲנִיָּה שָׂמָה בּוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,
וְאִשָּׁה אַלְמָנָה עֲנִיָּה רָאָה נֹתֶנֶת בּוֺ שְׁתַּיִם פְּרוּטוֺת:
בֵּין הַתּוֹרְמִים הָרַבִּים הִבְחִין גַּם בְּאַלְמָנָה עֲנִיָּה שֶׁתָּרְמָה שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת.
וְרָאָה גַּם אַלְמָנָה אַחַת עֲנִיָּה שֶׁהֵטִילָה שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת,
Uzřel pak i jednu vdovu chudičkou, ana uvrhla tam dva šarty.
Uviděl i jednu nuznou vdovu, jak tam hodila dvě drobné mince,
εἶδεν δέ τινα καὶ χήραν πενιχρὰν βάλλουσαν ἐκεῖ δύο λεπτά,
וַחזָא אָף אַרמַלתָּא חדָא מֵסכִּנתָּא דַּארמיַת שָׁמֻונֵא תּרֵין׃
אָמַר: "אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
וַיֹּאמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֺתֵר מִכֻּלָּם:
"אוֹמֵר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת," הָעִיר יֵשׁוּעַ, "הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת תָּרְמָה יוֹתֵר מִכָּל הָעֲשִׁירִים הָאֵלֶּה.
וְאָמַר: אֱמֶת אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁהָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת הֵטִילָה יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד;
I řekl: V pravdě pravím vám, že vdova tato chudá více než všickni uvrhla.
a řekl: „Vpravdě vám pravím, že tato chudá vdova dala víc než všichni ostatní.
καὶ εἶπεν, Ἀληθῶς λέγω ὑμῖν, ὅτι ἡ χήρα ἡ πτωχὴ αὕτη πλεῖον πάντων ἔβαλεν·
וֵאמַר שׁרָרָא אָמַר אנָא לכֻון דּהָדֵא אַרמַלתָּא מֵסכִּנתָּא אַרמיַת יַתִּיר מֵן כֻּלנָשׁ׃
כִּי כָּל אֵלֶּה נָתְנוּ אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם מִן הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם, אַךְ הִיא מִמַּחְסוֹרָהּ נָתְנָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהּ לְמִחְיָה."
כִּי כָל-אֵלֶּה נָתְנוּ לֵאלֹהִים מַתְּנַת יָדָם מִמּוֺתָרָם וְהִיא מִמַּחְסֹרָהּ נָתְנָה אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהּ אֵת כָּל-מִחְיָתָהּ:
שֶׁהֲרֵי כָּל הָעֲשִׁירִים הָאֵלֶּה תָּרְמוּ לֶאֱלֹהִים מִתּוֹךְ הָעֹדֶף וְהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, וְאִלּוּ הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת תָּרְמָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהּ."
כִּי כָּל אֵלֶּה מִן הָעֹדֶף שֶׁהָיָה לָהֶם הֵטִילוּ לְאוֹצַר הָאֱלֹהִים, אַךְ זֹאת מִמַּחְסוֹרָהּ הֵטִילָה אֶת כָּל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה.
Nebo všickni tito z toho, což jim zbývalo, dali dary Bohu, tato pak z své chudoby všecku živnost svou, kterouž měla, uvrhla.
Neboť ti všichni dali dary(g) ze svého nadbytku, ona však ze svého nedostatku: dala všechno, z čeho měla být živa.“ (g) var: + Bohu ([2 Korintským 8:12])
ἅπαντες γὰρ οὗτοι ἐκ τοῦ περισσεύοντος αὐτοῖς ἔβαλον εἰς τὰ δῶρα τοῦ θεοῦ, αὕτη δὲ ἐκ τοῦ ὑστερήματος αὐτῆς ἅπαντα τὸν βίον ὃν εἶχεν ἔβαλεν.
כֻּלהֻון גֵּיר הָלֵין מֵן מָא דּיַתִּיר הוָא להֻון אַרמִיו בֵּית קֻורבָּנָא דַּאלָהָא הָדֵא דֵּין מֵן חַסִירֻותָה כֻּל דּקַניָא הוָת אַרמיַתֵה סּ סּ׃
כֵּיוָן שֶׁכַּמָּה מֵהֶם דִּבְּרוּ עַל הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא מְהֻדָּר בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתָּנוֹת, אָמַר:
אָז נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כִּי נֶאְדָּר הַהֵיכָל בַּאֲבָנִים יָפוֺת וּנְדָבוֺת יְקָרוֺת:
אֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו הֵעִירוּ אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת הָאֲבָנִים הַמְּהֻדֶּרֶת שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְלַחֲפָצִים הַיְּקָרִים שֶׁתָּרְמוּ הָאֲנָשִׁים.
וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ אֲנָשִׁים עַל הַהֵיכָל, שֶׁהוּא מְקֻשָּׁט בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּבְמַתָּנוֹת, אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:
A když někteří pravili o chrámu, kterak by kamením pěkným i okrasami ozdoben byl, řekl:
Když někteří mluvili o chrámu, jak je vyzdoben krásnými kameny a pamětními dary, řekl: ([Matouš 24:1-Matouš 24:2; Marek 13:1-Marek 13:2])
Καί τινων λεγόντων περὶ τοῦ ἱεροῦ, ὅτι λίθοις καλοῖς καὶ ἀναθήμασιν κεκόσμηται, εἶπεν,
וכַד אָמרִין הוַו אנָשִׁין עַל הַיכּלָא דַּבכִאפֵא שַׁפִּירָתָא וַבקֻורבָּנֵא מצַבַּת אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע׃
"הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה."
וַיֹּאמַר הֲרֹאִים אַתֶּם אֵלֶּה הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל-אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻתָּץ:
"אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְפַּעֵל מֵהַמַּרְאָה בֵּינְתַיִם," אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, "אוּלָם יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל יֵהָרֵס וְיִתְמוֹטֵט; אַף אֶבֶן לֹא תִּשָּׁאֵר בִּמְקוֹמָהּ."
אֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים, יָבוֹאוּ יָמִים שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִּתְפָּרֵק.
Nač se to díváte? Přijdouť dnové, v nichž nebude zůstaven kámen na kameni, kterýž by nebyl zbořen.
“Přijdou dny, kdy z toho, co vidíte, nezůstane kámen na kameni, všechno bude rozmetáno.“ ([Lukáš 19:43-Lukáš 19:44])
Ταῦτα ἃ θεωρεῖτε, ἐλεύσονται ἡμέραι ἐν αἷς οὐκ ἀφεθήσεται λίθος ἐπὶ λίθῳ, ὃς οὐ καταλυθήσεται.
הָלֵין דּחָזֵין אנתֻּון נִאתֻון יַומָתָא דַּבהֻון לָא תֵּשׁתּבֵק כִּאף עַל כִּאף דּלָא תֵּסתּתַר׃ ס
שְׁאָלוּהוּ: "רַבִּי, אִם כֵּן מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַהוּ הָאוֹת לִפְנֵי שֶׁזֶּה יִקְרֶה?"
וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֺ לֵאמֹר רַבֵּנוּ מָתַי תִּקְרֶינָה אֵלֶּה וּמָה אוֺת לְעֵת בֹּאָן:
"רַבִּי, מָתַי יִקְרֶה הַדָּבָר?" שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים. "הַאִם נְקַבֵּל אַזְהָרָה מֵרֹאשׁ?"
שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: מוֹרֶה, מָתַי יִהְיוּ אֵלֶּה, וּמַהוּ הָאוֹת כְּשֶׁיִּהְיוּ אֵלֶּה קְרוֹבִים לִקְרוֹת?
I otázali se ho, řkouce: Mistře, kdy to bude? A které znamení, když se to bude míti státi?
Otázali se ho: „Mistře, kdy to nastane? A jaké bude znamení, až se to začne dít?“ ([Matouš 24:3-Matouš 24:8; Marek 13:3-Marek 13:8])
Ἐπηρώτησαν δὲ αὐτόν, λέγοντες, Διδάσκαλε, πότε οὖν ταῦτα ἔσται; Καὶ τί τὸ σημεῖον, ὅταν μέλλῃ ταῦτα γίνεσθαι;
וַמשַׁאלִין הוַו לֵה וָאמרִין מַלפָנָא אֵמַתי הָלֵין נֵהויָן ומָנָא הי אָתָא מָא דּקַרִיבָן הָלֵין דּנֵהויָן׃
הֵשִׁיב וְאָמַר: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יַתְעוּ אֶתְכֶם, כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, 'אֲנִי הוּא!' וְ'הָעֵת קְרוֹבָה!' אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.
וַיֹּאמַר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְקָרוֺב הַמּוֺעֵד לָבֹא אַל-תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם:
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אַל תַּנִּיחוּ לָאִישׁ לְרַמּוֹת אֶתְכֶם. אֲנָשִׁים רַבִּים יָבוֹאוּ וְיִטְעֲנוּ כִּי הֵם הַמָּשִׁיחַ, וְיוֹדִיעוּ שֶׁהַקֵּץ קָרוֹב. אֲבָל אַל תַּאֲמִינוּ לָהֶם.
וְהוּא אָמַר לָהֶם: רְאוּ, פֶּן תִּטְעוּ; כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֹאמְרוּ, אֲנִי הַמָּשִׁיחַ, וְהָעֵת קָרְבָה; אַךְ אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.
On pak řekl: Vizte, abyste nebyli svedeni. Nebo mnozí přijdou ve jménu mém, řkouce: Já jsem, a čas se blíží. Protož nepostupujte po nich.
Odpověděl: „Mějte se na pozoru, abyste se nedali svést. Neboť mnozí přijdou v mém jménu a budou říkat: ‚Já jsem to‘ a ‚nastal čas‘. Nechoďte za nimi. ([Lukáš 17:23; 1 Janův 2:18])
Ὁ δὲ εἶπεν, Βλέπετε μὴ πλανηθῆτε· πολλοὶ γὰρ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, λέγοντες ὅτι Ἐγώ εἰμι· καί, Ὁ καιρὸς ἤγγικεν, μὴ οὖν πορευθῆτε ὀπίσω αὐτῶν.
הֻו דֵּין אֵמַר להֻון חזַו למָא תֵּטעֻון סַגִּיֵאא גֵּיר נִאתֻון בּשֵׁמי ונִאמרֻון דֵּאנָא אנָא משִׁיחָא וזַבנָא קרֵב לָא דֵּין תִּאזֻלון בָּתַרהֻון׃
וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת אַל תִּבָּהֲלוּ, כִּי אֵלֶּה צְרִיכִים לִהְיוֹת בָּרִאשׁוֹנָה, אַךְ לֹא מִיָּד יָבוֹא הַקֵּץ."
וְכִי-תִשְׁמְעוּ קְרָבוֺת וּפְרָצוֺת אַל-תֵּחַתּוּ כִּי אֵלֶּה תִּהְיֶינָה רִאשׁוֺנָה וְעוֺד לֹא הַקֵּץ:
כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ עַל מְהוּמוֹת וּמִלְחָמוֹת, אַל תִּבָּהֲלוּ וְאַל תְּאַבְּדוּ אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיכֶם. כִּי אָמְנָם תִּפְרֹצְנָה מִלְחָמוֹת, אֲבָל הַקֵּץ לֹא יָבוֹא מִיָּד.
וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ מִלְחָמוֹת וּמְהוּמוֹת, אַל תְּפַחֲדוּ; כִּי אֵלֶּה עֲתִידִים לִהְיוֹת תְּחִלָּה, אַךְ עוֹד לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ;
Když pak uslyšíte o válkách a různicech, nestrachujte se; neboť musí to prvé býti, ale ne i hned konec.
Až uslyšíte o válkách a povstáních, neděste se: neboť to musí nejprve být, ale konec nenastane hned.“
Ὅταν δὲ ἀκούσητε πολέμους καὶ ἀκαταστασίας, μὴ πτοηθῆτε· δεῖ γὰρ ταῦτα γενέσθαι πρῶτον, ἀλλ' οὐκ εὐθέως τὸ τέλος.
ומָא דּשָׁמעִין אנתֻּון קרָבֵא וַשׁגֻושׁיֵא לָא תֵּדחלֻון עתִידָן אֵנֵין גֵּיר הָלֵין לֻוקדַם למֵהוָא אֵלָא לָא עדַכִּיל מטָת חַרתָא׃
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה,
וַיּוֺסֶף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם הִנֵּה גּוֺי יָקוּם עַל-גּוֺי וּמַמְלָכָה עַל-מַמְלָכָה:
מְדִינוֹת וּמַמְלָכוֹת תִּלָּחַמְנָה זוֹ בָּזוֹ,
כִּי יָקוּם גּוֹי עַל גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה;
Tehdy pravil jim: Povstaneť národ proti národu, a království proti království.
Tehdy jim řekl: „Povstane národ proti národu a království proti království, ([Izajáš 19:2])
Τότε ἔλεγεν αὐτοῖς, Ἐγερθήσεται ἔθνος ἐπὶ ἔθνος, καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν·
נקֻום גֵּיר עַמָא עַל עַמָא ומַלכֻּו עַל מַלכֻּו׃
וְתִהְיֶינָה רְעִידוֹת אֲדָמָה גְּדוֹלוֹת וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים רָעָב וְדֶבֶר וְגַם מוֹרָאִים וְאוֹתוֹת גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם.
וְהָאָרֶץ תִּגְעַשׁ תִּרְעַשׁ מֵעֲבָרֶיהָ מִזֶּה וּמִזֶּה וְרָעָב יָבֹא וָדָבֶר וּמֹפְתִים גְּדוֺלִים וְנוֺרָאִים מִן-הַשָּׁמָיִם:
בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת תִּתְחוֹלֵלְנָה רְעִידוֹת אֲדָמָה אַדִּירוֹת וּמַגֵּפוֹת, וְיִהְיֶה רָעָב גָּדוֹל; בַּשָּׁמַיִם יֵרָאוּ מַרְאוֹת נוֹרָאִים וְאוֹתוֹת גְּדוֹלִים.
וּרְעִידוֹת אֲדָמָה גְּדוֹלוֹת תִּהְיֶינָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, וְרָעָב וּמַגֵּפוֹת; וְיִהְיוּ פְּחָדִים וְאֵימִים, וְיֵרָאוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים מִן הַשָּׁמַיִם; וְסוּפוֹת גְּדוֹלוֹת תִּהְיֶינָה.
A země třesení veliká budou po místech, a hladové, a morové, hrůzy i zázrakové s nebe velicí.
budou veliká zemětřesení a v mnohých krajinách hlad a mor, hrůzy a veliká znamení z nebes.
σεισμοί τε μεγάλοι κατὰ τόπους καὶ λιμοὶ καὶ λοιμοὶ ἔσονται, φόβητρά τε καὶ σημεῖα ἀπ' οὐρανοῦ μεγάλα ἔσται.
וזַועֵא רַורבֵא נֵהוֻון בּדֻוכָּא דֻּוכָּא וכַפנֵא ומַותָּנֵא ונֵהויָן דֵּחלָתָא וסֻורָדֵא וָאתוָתָא רַורבָתָא מֵן שׁמַיָא נֵתחַזיָן וסַתוֵא רַורבֵא נֵהוֻון׃ ס
אַךְ לִפְנֵי כָּל אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָּכֶם אֶת יְדֵיהֶם וְיִרְדְּפוּ וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֶסֶת וּלְבָתֵּי כֶּלֶא, וְתוּבְאוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי.
וּבְטֶרֶם יָבֹאוּ כָל-אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָכֶם מְנַדֵּיכֶם יָד וְרָדְפוּ אֶתְכֶם וְהִסְגִּירוּכֶם לְבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּלְבָתֵּי כְלָאִים וְהוֺבִילוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מְלָכִים וּמֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי:
"אוּלָם לִפְנֵי שֶׁיִּתְרַחֲשׁוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם, יִשְׁפְּטוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי-כְּנֶסֶת, יַשְׁלִיכוּ אֶתְכֶם לַכֶּלֶא וְיַעֲמִידוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מְלָכִים וְשַׁלִּיטִים לְמַעַן שֶׁמִּי.
אֲבָל לִפְנֵי כָּל אֵלֶּה יָשִׂימוּ עֲלֵיכֶם יְדֵיהֶם וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי סֹהַר; וְיָבִיאוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי;
Ale před tím přede vším vztáhnou ruce své na vás, a protiviti se budou, vydávajíce vás do škol a žalářů, vodíce k králům a k vládařům pro jméno mé.
Ale před tím vším na vás vztáhnou ruce a budou vás pronásledovat; budou vás vydávat synagógám na soud a do vězení a vodit před krále a vládce pro mé jméno. ([Matouš 10:17-Matouš 10:22; Marek 13:9-Marek 13:13 Jan 16:2])
Πρὸ δὲ τούτων πάντων ἐπιβαλοῦσιν ἐφ' ὑμᾶς τὰς χεῖρας αὐτῶν, καὶ διώξουσιν, παραδιδόντες εἰς συναγωγὰς καὶ φυλακάς, ἀγομένους ἐπὶ βασιλεῖς καὶ ἡγεμόνας, ἕνεκεν τοῦ ὀνόματός μου.
קדָם דֵּין הָלֵין כֻּלהֵין נַרמֻון עלַיכֻּון אִידַיָא ונֵרדּפֻונָכֻון ונַשׁלמֻונָכֻון לַכנֻושָׁתָא וַלבֵית־אַסִירֵא וַנקַרבֻונָכֻון קדָם מַלכֵּא והִגמֻונֵא מֵטֻל שֵׁמי׃
זֶה יְבִיאֲכֶם לְמַתַּן עֵדוּת.
וְזֹאת תִּהְיֶה לְעֵדוּת לָכֶם:
זֹאת תִּהְיֶה הִזְדַּמְּנוּת עֲבוּרְכֶם לְהָעִיד עָלַי.
וְתִהְיֶה לָכֶם לְעֵדוּת.
A toť se vám díti bude na svědectví.
To vám bude příležitostí k svědectví(h). (h) To vám bude svědectvím
Ἀποβήσεται δὲ ὑμῖν εἰς μαρτύριον.
הָויָא לכֻון דֵּין לסָהדֻּותָא׃
וְעַתָּה שִׂימוּ לִבְּכֶם שֶׁלֹּא לְהָכִין מֵרֹאשׁ דְּבָרִים לַהֲגַנַּתְכֶם,
עַל-כֵּן שִׂימוּ עַל-לִבְּכֶם לְבִלְתִּי הָכֵן מֵרֹאשׁ מַה תָּשִׁיבוּ לְהַצְדִּיק נַפְשְׁכֶם:
אַל תִּדְאֲגוּ כֵּיצַד תִּתְגּוֹנְנוּ בִּפְנֵי הַאֲשָׁמוֹתֵיהֶם,
שִׂימוּ לִבְּכֶם שֶׁלֹּא לִלְמֹד מַה לְּהָשִׁיב;
Protož složtež to v srdcích svých, abyste se nestarali, kterak byste odpovídati měli.
Vezměte si k srdci, abyste si předem nepřipravovali, jak se budete hájit. ([Lukáš 12:11-Lukáš 12:12])
Θέσθε οὖν εἰς τὰς καρδίας ὑμῶν μὴ προμελετᾷν ἀπολογηθῆναι·
סִימו דֵּין בּלֵבּכֻון דּלָא תֵּהוֻון מֵתיַלפִין למַפַּק רֻוחָא׃
כִּי אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה אֲשֶׁר כָּל מִתְנַגְּדֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגְדָּהּ אוֹ לְסָתְרָהּ.
כִּי אָנֹכִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה עַד אֲשֶׁר כָּל-מִתְקוֺמְמֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵיכֶם וְלָשִׂים לְאַל מִלֵּיכֶם:
כִּי אָשִׂים בְּפִיכֶם אֶת הַמִּלִּים הַמַּתְאִימוֹת, וְאֶתֵּן לָכֶם חֲכָמָה שֶׁאוֹיְבֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לְהִתְמוֹדֵד אִתָּהּ וְלִסְתֹּר אוֹתָהּ.
כִּי אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגְדָּהּ כָּל אוֹיְבֵיכֶם.
Jáť zajisté dám vám ústa a moudrost, kteréž nebudou moci odolati, ani proti ní ostáti všickni protivníci vaši.
Neboť já vám dám řeč(i) i moudrost, kterou nedokáže přemoci ani vyvrátit žádný váš protivník. (i) ř: ústa (i) ř: ústa ([Skutky apoštolské 6:10])
ἐγὼ γὰρ δώσω ὑμῖν στόμα καὶ σοφίαν, ᾗ οὐ δυνήσονται ἀντειπεῖν οὐδὲ ἀντιστῆναι πάντες οἱ ἀντικείμενοι ὑμῖν.
אֵנָא גֵּיר אֵתֵּל לכֻון פֻּומָא וחֵכמתָא אַידָא דּלָא נֵשׁכּחֻון לַמקָם לקֻובלָה כֻּלהֻון בּעֵלדּבָבַיכֻּון׃
וְגַם תֻּסְגְּרוּ עַל־יְדֵי הוֹרִים וְאַחִים, קְרוֹבִים וַחֲבֵרִים, וְיָמִיתוּ מִכֶּם;
וְאַף אַתֶּם תִּמָּסְרוּ עַל-יְדֵי אָבוֺת וְאַחִים וּקְרוֺבִים וְרֵעִים וְגַם-יָמִיתוּ מִכֶּם:
גַּם הָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים אֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר - הוֹרֵיכֶם, אֲחִיכֶם, חַבְרֵיכֶם וּקְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם - יִבְגְּדוּ בָּכֶם וְיָבִיאוּ לְמַאֲסַרְכֶם, וְיִהְיוּ בֵּינֵיכֶם כָּאֵלֶּה שֶׁיָּמוּתוּ.
וְיִמְסְרוּ אֶתְכֶם הוֹרֵיכֶם וַאֲחֵיכֶם וּקְרוֹבֵיכֶם וִידִדֵיכֶם, וְיָמִיתוּ מִכֶּם.
Budete pak zrazováni i od rodičů a od bratří, od příbuzných i od přátel, a zmordují některé z vás.
Zradí vás i vaši rodiče, bratři, příbuzní a přátelé a někteří z vás budou zabiti. ([Lukáš 12:52-Lukáš 12:53])
Παραδοθήσεσθε δὲ καὶ ὑπὸ γονέων καὶ συγγενῶν καὶ φίλων καὶ ἀδελφῶν, καὶ θανατώσουσιν ἐξ ὑμῶν.
נַשׁלמֻונָכֻון דֵּין אַבָהַיכֻּון וַאחַיכֻּון וַאחיָנַיכֻּון ורָחמַיכֻּון וַנמִיתֻון מֵנכֻון׃
וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי,
וְאַתֶּם שְׂנוּאִים תִּהְיוּ לְכָל-אָדָם לְמַעַן שְׁמִי:
כֻּלָּם יִשְׂנְאוּ אֶתְכֶם בִּגְלַל נֶאֱמָנוּתְכֶם לִי,
וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים לְכָל אָדָם בִּגְלַל שְׁמִי,
A budete v nenávisti u všech pro jméno mé.
A všichni vás budou nenávidět pro mé jméno. ([Matouš 24:9; Jan 15:19])
Καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου.
ותֵהוֻון סנִיאיִן מֵן כֻּל אנָשׁ מֵטֻל שֵׁמי׃
אַךְ שַׂעֲרָה מִשְֹעַר רֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד.
בְּכָל-זֹאת לֹא יִפֹּל מִַּׂעֲרַת רֹאשְׁכֶם אָרְצָה:
אוּלָם אַף שְׂעָרָהּ אַחַת לֹא תִּפֹּל מֵרֹאשְׁכֶם!
אַךְ שַׂעֲרָה מֵרֹאשְׁכֶם לֹא תֹּאבַד.
Ale ani vlas s hlavy vaší nikoli nezahyne.
Ale ani vlas z vaší hlavy se neztratí. ([Lukáš 12:7])
Καὶ θρὶξ ἐκ τῆς κεφαλῆς ὑμῶν οὐ μὴ ἀπόληται.
ומֵנתָא מֵן רִשׁכֻון לָא תִּאבַד׃
עִמְדוּ בְּתוֹחַלְתְּכֶם וְתִקְנוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
בְּהַאֲרִיךְ רוּחֲכֶם אֶת-נַפְשְׁכֶם תִּשְׁמֹרוּ:
בְּנֶאֱמָנוּתְכֶם וּבַעֲמִידַתְכֶם הָאֵיתָנָה תּוֹשִׁיעוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.
בְּסַבְלָנוּתְכֶם תִּקְנוּ אֶת נַפְשְׁכֶם.
V trpělivosti své vládněte dušemi svými.
Když vytrváte(j), získáte(k) své životy(l). (j) svou stálostí (k) var: získejte (l) duše ([Matouš 24:13])
Ἐν τῇ ὑπομονῇ ὑμῶν κτήσασθε τὰς ψυχὰς ὑμῶν.
בַּמסַיבּרָנֻותכֻון דֵּין תֵּקנֻון נַפשׁכֻון׃ ס
וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת מַחֲנוֹת, דְּעוּ כִּי קָרֵב חֻרְבָּנָהּ.
וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת-יְרוּשָׁלַיִם כִּי תַחֲנֶה עָלֶיהָ מַחֲנֶה מִסָּבִיב יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי שִׁמְמֻתָהּ בָּאָה:
"כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת אוֹיְבִים דְּעוּ שֶׁחֻרְבָּנָהּ קָרוֹב.
וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת צָבָא, אָז דְּעוּ שֶׁקָּרַב חֻרְבָּנָהּ.
Když pak uzříte obležený od vojska Jeruzalém, tehdy vězte, žeť se přiblížilo zkažení jeho.
Když uvidíte, že Jeruzalém obkličují vojska, tu poznáte, že se přiblížila jeho zkáza. ([Matouš 24:15-Matouš 24:28; Marek 13:14-Marek 13:23; Lukáš 19:43-Lukáš 19:44])
Ὅταν δὲ ἴδητε κυκλουμένην ὑπὸ στρατοπέδων τὴν Ἱερουσαλήμ, τότε γνῶτε ὅτι ἤγγικεν ἡ ἐρήμωσις αὐτῆς.
מָא דֵּין דַּחזַיתֻּון לֻאורִשׁלֵם דַּחדִירִין לָה חַילָא הָידֵּין דַּעו דַּקרֵב לֵה חֻורבָּה׃
אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה - שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; הַנִּמְצָאִים בָּעִיר, שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּשָֹדוֹת אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ;
אָז אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ אֶל-הֶהָרִים וַאֲשֶׁר בְּתוֺךְ הָעִיר יִבְרְחוּ מִמֶּנָה וְאֲשֶׁר בַָּּׂדֶה בַּל-יָבֹאוּ בָהּ:
אָז תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה יִבְרְחוּ אֶל הֶהָרִים; עַל תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּדֵּל לִבְרֹחַ מֵהָעִיר, וְאוֹי לְתוֹשָׁבֵי הַסְּבִיבָה שֶׁיְּנַסּוּ לְהִכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם!
אֲזַי אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ לָהָר; וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ יָנוּסוּ, וַאֲשֶׁר בַּשָּׂדוֹת אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ;
Tehdy ti, kdož jsou v Judstvu, utíkejte k horám, a kdo u prostřed něho, vyjděte, a kteří v končinách, nevcházejte do něho.
Tehdy ti, kdo jsou v Judsku, ať uprchnou do hor, kteří jsou v Jeruzalémě(m), ať z něho odejdou, a kteří jsou po venkově, ať do něho nevcházejí, (m) ř: v jeho středu ([Lukáš 17:31])
Τότε οἱ ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη· καὶ οἱ ἐν μέσῳ αὐτῆς ἐκχωρείτωσαν· καὶ οἱ ἐν ταῖς χώραις μὴ εἰσερχέσθωσαν εἰς αὐτήν.
הָידֵּין אַילֵין דּבִיהֻוד אֵנֻון נֵערקֻון לטֻורָא וַאילֵין דַּבגַוָה אֵנֻון נֵערקֻון ודַבקֻוריָא לָא נֵעלֻון לָה׃
כִּי יְמֵי נָקָם הֵם לְמַלֵּא כָּל הַכָּתוּב.
כִּי-יְמֵי נְקָמָה הֵם לְמַלְּאֹת כָּל-דְבַר הַכָּתוּב:
יִהְיוּ אֵלֶּה יְמֵי נָקָם אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְקַיֵּם אֶת נְבוּאוֹת הַתָּנָ"ךְ.
כִּי יְמֵי נָקָם הֵם אֵלֶּה, לְמַעַן יִתְמַלֵּא כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב.
Neboť budou dnové pomsty, aby se naplnilo všecko, což psáno jest.
poněvadž jsou to dny odplaty, v nichž se má naplnit vše, co je psáno. ([Deuteronomium 32:35; Jeremjáš 46:10; Ozeáš 9:7])
Ὅτι ἡμέραι ἐκδικήσεως αὗταί εἰσιν, τοῦ πλησθῆναι πάντα τὰ γεγραμμένα.
דּיַומָתָא אֵנֻון הָלֵין דַּתבַעתָא דּנֵשׁלַם כֻּל מָא דַּכתִיב׃ ס
אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי צָרָה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה עַל הָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל הָעָם הַזֶּה.
אוֺי לֶהָרוֺת וְלַמֵּינִיקוֺת בַּיָּמִים הָהֵמָּה כִּי צָרָה גְדוֺלָה תִּהְיֶה בָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל-הָעָם הַזֶּה:
בַּיָּמִים הַהֵם אוֹי לְנָשִׁים בְּהֵרָיוֹן וּלְאִמָּהוֹת הַמְּנִיקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁצָּרָה גְּדוֹלָה תָּבוֹא עַל הָאָרֶץ, וֶאֱלֹהִים יִשְׁפֹּךְ אֶת זַעְמוֹ עַל הָעָם הַזֶּה.
וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי תִּהְיֶה צָרָה גְּדוֹלָה בָּאָרֶץ וְזַעַם עַל הָעָם הַזֶּה.
Ale běda těhotným a těm, kteréž kojí v těch dnech. Neboť bude dav veliký v této zemi, a hněv nad lidem tímto.
Běda těhotným a kojícím v oněch dnech! Neboť bude veliké soužení na zemi a hněv proti tomuto lidu. ([Lukáš 23:29; 1 Korintským 7:26])
Οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις· ἔσται γὰρ ἀνάγκη μεγάλη ἐπὶ τῆς γῆς, καὶ ὀργὴ ἐν τῷ λαῷ τούτῳ.
וָי דֵּין לַאילֵין דּבַטנָן ולַאילֵין דּמַינקָן בּהָנֻון יַומָתָא נֵהוֵא גֵּיר אֻולצָנָא רַבָּא בַּארעָא ורֻוגזָא עַל עַמָא הָנָא׃
בְּחֶרֶב יִפְּלוּ וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם, וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה מִרְמָס לְגוֹיִם עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִם."
וְנָפְלוּ לְפִי-חֶרֶב וְהָגְלוּ אֶל-כָּל-הָעַמִּים וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה לְמִרְמַס הַגּוֺיִם עַד אֲשֶׁר-תִּמָלֶאנָה עִתּוֺת הַגּוֺיִם:
רַבִּים יֵהָרְגוּ בְּחֶרֶב הָאוֹיֵב אוֹ יֻגְלוּ לְכָל קְצָווֹת תֵּבֵל, וִירוּשָׁלַיִם תִּפֹּל בִּידֵי גּוֹיִים אֲשֶׁר יְדַכְּאוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּסְתַּיֵּם תְּקוּפַת שִׁלְטוֹן הַגּוֹיִים בְּמוֹעֵד שֶׁקָּבַע ה'.
וְיִפְּלוּ לְפִי חֶרֶב וְיִלָּקְחוּ בַּשְּׁבִי לְכָל מָקוֹם. וִירוּשָׁלַיִם תְּהֵא נִרְמֶסֶת עַל-יְדֵי הַגּוֹיִים, עַד אֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִים.
I padati budou ostrostí meče, a zjímaní vedeni budou mezi všecky národy, a Jeruzalém tlačen bude od pohanů, dokudž se nenaplní časové pohanů.
Padnou ostřím meče, budou jako zajatci odvedeni mezi všecky národy, po Jeruzalému budou šlapat pohané, dokud se jejich čas neskončí. ([Izajáš 63:18; Jeremjáš 21:7; Daniel 8:13])
Καὶ πεσοῦνται στόματι μαχαίρας, καὶ αἰχμαλωτισθήσονται εἰς πάντα τὰ ἔθνη· καὶ Ἱερουσαλὴμ ἔσται πατουμένη ὑπὸ ἐθνῶν, ἄχρι πληρωθῶσιν καιροὶ ἐθνῶν.
ונֵפלֻון בּפֻומָא דּחַרבָּא ונֵשׁתּבֻון לכֻל אַתַר ואֻורִשׁלֵם תֵּהוֵא מֵתּדִישָׁא מֵן עַממֵא עדַמָא דּנֵשׁלמֻון זַבנֵא דּעַממֵא׃ ס
"וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וְעַל הָאָרֶץ מְצוּקָה לַגּוֹיִם וּמְבוּכָה מִגַּעַשׁ הַיָּם וְגַלָּיו.
וּמוֺפְתִים יִנָּתְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֺכָבִים וְהַגּוֺיִם יֵחַתּוּ בָאָרֶץ וּמְבוּכָה תָבֹא עֲלֵיהֶם מִשְּׁאוֺן הַיָּם וּמִשְׁבָּרָיו:
"אוֹתוֹת מְבַשְּׂרֵי רָעָה יוֹפִיעוּ בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וְאִלּוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה - עַמִּים שְׁלֵמִים יִתְיָאֲשׁוּ וְיִפְחֲדוּ מִגַּעַשׁ הַיָּם וְהַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים.
וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וּבָאָרֶץ צָרַת הַגּוֹיִים, וּסְפִיקַת כַּפַּיִם מֵאֵימַת רַעַם הַיָּם;
I budouť znamení na slunci a na měsíci i na hvězdách, a na zemi ssoužení národů, nevědoucích se kam díti, když zvuk vydá moře a vlnobití,
Budou znamení na slunci, měsíci a hvězdách a na zemi úzkost národů, bezradných, kam se podít před řevem valícího se moře. ([Matouš 24:29-Matouš 24:31; Marek 13:24-Marek 13:27 Izajáš 13:10; Ezechiel 32:7; Jóel 2:10; Zjevení Janovo 6:12-Zjevení Janovo 6:13; Žalmy 46:2-Žalmy 46:3 Žalmy 65:7; Ageus 2:6; Sofonjáš 1:15])
Καὶ ἔσται σημεῖα ἐν ἡλίῳ καὶ σελήνῃ καὶ ἄστροις, καὶ ἐπὶ τῆς γῆς συνοχὴ ἐθνῶν ἐν ἀπορίᾳ, ἠχούσης θαλάσσης καὶ σάλου,
ונֵהויָן אָתוָתָא בּשֵׁמשָׁא וַבסַהרָא וַבכַוכּבֵא ובַארעָא אֻולצָנָא דּעַממֵא ופֻושָׁך אִידַיָא מֵן תַּוהתָא דּקָלָא דּיַמָא׃
בְּנֵי אָדָם יִתְעַלְּפוּ מֵאֵימָה וּמִצִּפִּיָּה לַבָּאוֹת עַל הָעוֹלָם, כִּי כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.
וּבְנֵי-אָדָם נַפְשָׁם תִּתְעַטֵּף עֲלֵיהֶם מִפַּחַד וּמֵעֲתִידֹת לָבֹא בְּתֵבֵל אָרְצָה כִּי-מוֺסְדוֺת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ:
אֲנָשִׁים יִתְעַלְּפוּ מֵאִמָּה וּפַחַד מִפְּנֵי הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁכּוֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ.
וְזַעֲזוּעַ שֶׁיְּקַפֵּחַ נַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם, מִפַּחַד מַה שֶּׁעָתִיד לָבוֹא עַל הָאָרֶץ; וְיִזְדַּעְזְעוּ צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם.
Tak že zmrtvějí lidé pro strach a pro očekávání těch věcí, kteréž přijdou na všecken svět. Nebo moci nebeské pohybovati se budou.
Lidé budou zmírat strachem a očekáváním toho, co přichází na celý svět. Neboť mocnosti nebeské se zachvějí.
ἀποψυχόντων ἀνθρώπων ἀπὸ φόβου καὶ προσδοκίας τῶν ἐπερχομένων τῇ οἰκουμένῃ· αἱ γὰρ δυνάμεις τῶν οὐρανῶν σαλευθήσονται.
וזַועָא דּמַפֵּק נַפשָׁתָא דַּבנַינָשָׁא מֵן דֵּחלתָא דּמֵדֵּם דַּעתִיד למֵאתָא עַל אַרעָא ונֵתּתּזִיעֻון חַילֵא דַּשׁמַיָא׃
אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב.
וְאָז יִרְאוּ אֶת-בֶּן-הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בְּעֹז וּבְהָדָר גָּדוֺל:
וְאָז יִרְאוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֶת בֶּן-הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן, בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד גָּדוֹל.[a]
וְאָז יִרְאוּ אֶת בֶּן-הָאָדָם בָּא בַּעֲנָנִים עִם חַיִל רַב וְכָבוֹד גָּדוֹל.
A tehdyť uzří Syna člověka, an se béře v oblace s mocí a slavou velikou.
A tehdy uzří Syna člověka přicházet v oblaku s mocí a velikou slávou. ([Daniel 7:13-Daniel 7:14; Zjevení Janovo 1:7])
Καὶ τότε ὄψονται τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐν νεφέλῃ μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλῆς.
והָידֵּין נֵחזֻונָיהי לַברֵה דּאנָשָׁא דָּאתֵא בַּענָנֵא עַם חַילָא סַגִּיָאא ושֻׁובחָא רַבָּא׃ ס
כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם."
וּכְהָחֵל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקוּם תִּתְעוֺדְדוּ וְתָרִימוּ רֹאשׁ כִּי פְדוּת-נַפְשְׁכֶם קְרוֺבָה:
כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְהִתְרַחֵשׁ, הִתְעוֹדְדוּ וְהֵרִימוּ אֶת רֹאשְׁכֶם, כִּי יְשׁוּעַתְכֶם קְרוֹבָה!"
וְכַאֲשֶׁר יַתְחִילוּ אֵלֶּה לִהְיוֹת, הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קָרְבָה יְשׁוּעַתְכֶם.
A když se toto počne díti, pohleďtež a pozdvihnětež hlav svých, proto že se přibližuje vykoupení vaše.
Když se toto začne dít, napřimte se a zvedněte hlavy, neboť vaše vykoupení je blízko.“
Ἀρχομένων δὲ τούτων γίνεσθαι, ἀνακύψατε καὶ ἐπάρατε τὰς κεφαλὰς ὑμῶν· διότι ἐγγίζει ἡ ἀπολύτρωσις ὑμῶν.
מָא דֵּין דּשַׁרִי הָלֵין דּנֵהויָן אֵתלַבּבו וַארִימו רִשַׁיכֻּון מֵטֻל דַּקרֵב לֵה פֻּורקָנכֻון׃ ס
הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל: "רְאוּ אֶת הַתְּאֵנָה וְאֶת כָּל הָעֵצִים.
וַיִָּּׂא אֲלֵיהֶם מְשָׁלוֺ הִתְבּוֺנְנוּ בִתְאֵנָה וּבְכָל-עֲצֵי הַָּׂדֶה:
אַחֵר כָּךְ סִפֵּר לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא: "הִבִּיטוּ בְּעֵץ הַתְּאֵנָה אוֹ בְּכָל עֵץ אַחֵר.
וְאָמַר לָהֶם מָשָׁל: רְאוּ אֶת הַתְּאֵנָה וְאֶת כָּל הָעֵצִים.
I pověděl jim podobenství: Patřte na fíkový strom i na všecka stromoví.
Vypravoval jim podobenství: „Podívejte se na fíkovník nebo na jiný strom: ([Matouš 24:32-Matouš 24:36; Marek 13:28-Marek 13:32])
Καὶ εἶπεν παραβολὴν αὐτοῖς, Ἴδετε τὴν συκῆν καὶ πάντα τὰ δένδρα·
וֵאמַר הוָא להֻון מַתלָא חזַו לתִתָּא וַלכֻלהֻון אִילָנֵא׃
כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם מְלַבְלְבִים, יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם כִּי קָרוֹב הַקַּיִץ.
כַּאֲשֶׁר יוֺצִיאוּ פֶרַח תַּבִּיטוּ וְתָבִינוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי קָרוֺב הַקָּיִץ:
כַּאֲשֶׁר הָעֵץ מְלַבְלֵב יוֹדְעִים אִתָּם שֶׁקְּרַב הַקַּיִץ בְּלִי שֶׁיֹּאמְרוּ לָכֶם זֹאת.
שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם מְלַבְלְבִים, מִיָּד מְבִינִים אַתֶּם מֵהֶם שֶׁהִתְקָרֵב הַקַּיִץ.
Když se již pučí, vidouce to, sami to znáte, že blízko jest již léto.
Když se už zelenají, sami víte, že léto je blízko.
ὅταν προβάλωσιν ἤδη, βλέποντες ἀφ' ἑαυτῶν γινώσκετε ὅτι ἤδη ἐγγὺς τὸ θέρος ἐστίν.
דּמָא דּמַפרעִין מֵחדָא מֵנהֻון מֵסתַּכּלִין אנתֻּון דַּקרֵב לֵה קַיטָא׃
כֵּן גַּם כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַיְּמִים, דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
וְכֵן גַּם-אַתֶּם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ כִּי קָמוּ כָּל-אֵלֶּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי קְרוֺבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
כָּךְ, כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הִתְרַחֲשׁוּת הַמְּאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה, דְּעוּ שֶׁמִּלַּכּוֹת הָאֱלֹהִים קְרוֹבָה.
כֵּן גַּם אַתֶּם, כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֵלֶּה הוֹוִים, דְּעוּ שֶׁקְּרוֹבָה הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Takž i vy, když uzříte, ano se tyto věci dějí, vězte, že blízko jest království Boží.
Tak i vy, až uvidíte, že se toto děje, vězte, že je blízko království Boží.
Οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε ταῦτα γινόμενα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ.
הָכַנָא אָף אַנתֻּון מָא דַּחזַיתֻּון הָלֵין דּהָויָן דַּעו דּקַרִיבָא הי מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃
אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.
אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֺר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יָקוּמוּ כָּל-אֵלֶּה:
"אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִתְרַחֲשׁוּ לִפְנֵי שֶׁיַּחֲלֹף הַדּוֹר הַזֶּה.
אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.
Amen pravím vám, že nepomine věk tento, až se všecko stane.
Amen, pravím vám, že nepomine toto pokolení, než se to všechno stane. ([Lukáš 9:27])
Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη, ἕως ἂν πάντα γένηται.
אַמִין אָמַר אנָא לכֻון דּלָא תֵּעבַּר שַׁרבּתָא הָדֵא עדַמָא דּהָלֵין כֻּלהֵין נֵהויָן׃
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן:
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַחְלְפוּ, אֲבָל דִּבְרֵי לֹא יַחְלְפוּ.
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ, וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ.
Nebe a země pominou, ale slova má nepominou.
Nebe a země pominou, ale má slova nikdy nepominou.
Ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρέλθωσιν.
שׁמַיָא וַארעָא נֵעבּרֻון ומֵלַי לָא נֵעבּרָן׃ ס
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא יִכְבַּד לְבַבְכֶם בִּשְׁתִיָּה וּבְשִׁכָּרוֹן וּבְדַאֲגוֹת הַחַיִּים וְהַיּוֹם הַהוּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם פִּתְאוֹם;
אַךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִטְפַּשׁ לִבְּכֶם מֵרֹב מִשְׁתֶּה וְשִׁכָּרוֺן אוֺ מִדַּאֲגוֺת מַחֲסֹרֵי הַחַיִּים וּלְפֶתַע פִּתְאֹם יָבֹא עֲלֵיכֶם הַיּוֺם הַהוּא:
"הִזָּהֲרוּ לָכֶם - אַל תְּאַבְּדוּ אֶת הָרֹאשׁ בְּשִׁכְרוּת, בְּבַזְבְּזָנוּת, בְּתַעֲנוּגוֹת וּבִדְאָגוֹת מֵחַיֶּיהָ, פֶּן יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַיּוֹם הַהוּא בְּמַפְתִּיעַ, כְּמַלְכֹּדֶת.
אֲבָל הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשְׁכֶם, שֶׁאַף פַּעַם לֹא יִכְבַּד לְבַבְכֶם בְּהוֹלֵלוּת וּבְשִׁכָּרוֹן וּבְדַאֲגַת הָעוֹלָם, וּפִתְאֹם יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַיּוֹם הַהוּא;
Pilně se pak varujte, aby snad nebyla obtížená srdce vaše obžerstvím a opilstvím a pečováním o tento život, a v náhle přikvačil by vás ten den.
Mějte se na pozoru, aby vaše srdce nebyla zatížena nestřídmostí, opilstvím a starostmi o živobytí a aby vás onen den nepřekvapil jako past. ([Lukáš 12:45 Lukáš 17:27; 1 Tesalonickým 5:6-1 Tesalonickým 5:7])
Προσέχετε δὲ ἑαυτοῖς, μήποτε βαρηθῶσιν ὑμῶν αἱ καρδίαι ἐν κραιπάλῃ καὶ μέθῃ καὶ μερίμναις βιωτικαῖς, καὶ αἰφνίδιος ἐφ' ὑμᾶς ἐπιστῇ ἡ ἡμέρα ἐκείνη·
אֵזדַּהרו דֵּין בּנַפשׁכֻון דּלָא מתֻום נִאקרֻון לֵבַּוָתכֻון בָּאסֻוטֻותָא וַברַוָיֻותָא וַבצֵפתָא דּעָלמָא ומֵן שֵׁליָא נִאתֵא עלַיכֻּון יַומָא הַו׃
כִּי כְּמוֹ פַּח יָבוֹא עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.
כִּי כְּפַח יָקוּשׁ יִפֹּל עַל כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ:
הַיּוֹם הַהוּא יָבוֹא עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל!
כִּי כְּמוֹ מַלְכֹּדֶת יָבוֹא לְפֶתַע עַל כָּל הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.
Nebo jako osídlo přijde na všecky, kteříž přebývají na tváři vší země.
Neboť přijde na všechny, kteří přebývají na zemi. ([Izajáš 24:17])
ὡς παγὶς γὰρ ἐπελεύσεται ἐπὶ πάντας τοὺς καθημένους ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς.
אַיך צָפַחתָא גֵּיר נֵצפַּח עַל כֻּלהֻון אַילֵין דּיָתבִּין עַל אַפֵּיה דּכֻלָה אַרעָא׃
לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בְּכָל עֵת וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחֲכֶם לְהִמָּלֵט מִכָּל הָעֲתִידוֹת הָאֵלֶּה וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶּן־הָאָדָם."
עַל-כֵּן הִתְעוֺרְרוּ וְהַעְתִּירוּ תָמִיד לְהִנָּתֵן לָכֶם דֵּי-כֹחַ לְהִמָּלֵט מִכָּל-פֶּגַע הַבָּא וְלַעֲמֹד הָכֵן לִפְנֵי בֶן-הָאָדָם:
מִשּׁוּם כָּךְ שִׁמְּרוּ תָּמִיד עַל עֵרָנוּתְכֶם, וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁאֱלֹהִים יַעֲנִיק לָכֶם כּוֹחַ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם מִכָּל הֶעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ, וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בֶּן-הָאָדָם."
עַל כֵּן הֱיוּ עֵרִים בְּכָל עֵת וְהִתְפַּלְּלוּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִמָּלֵט מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָעֲתִידִים לִהְיוֹת, וְתִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי בֶּן-הָאָדָם.
Protož bděte, všelikého času modléce se, abyste hodni byli ujíti všech těch věcí, kteréž se budou díti, a postaviti se před Synem člověka.
Buďte bdělí a proste v každý čas, abyste měli sílu(n) uniknout všemu tomu, co se bude dít, a mohli stanout před Synem člověka.“ (n) var: abyste byli uznáni za hodné ([Marek 13:33; Lukáš 12:40])
Ἀγρυπνεῖτε οὖν ἐν παντὶ καιρῷ δεόμενοι, ἵνα καταξιωθῆτε ἐκφυγεῖν πάντα τὰ μέλλοντα γίνεσθαι, καὶ σταθῆναι ἔμπροσθεν τοῦ υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου.
הוַו הָכִיל שָׁהרִין בּכֻלזבַן וַמצַלֵין דּתֵשׁוֻון למֵערַק מֵן הָלֵין דַּעתִידָן למֵהוָא וַתקֻומֻון קדָם בּרֵה דּאנָשָׁא סס׃
בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבַלֵּילוֹת הָיָה יוֹצֵא לָלוּן בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים.
וַיְהִי יוֺם יוֺם מִשְׁפָּטוֺ לְלַמֵּד בַּהֵיכָל וּבַלַּיְלָה יָצָא לָלוּן בָּהָר הוּא הַר הַזֵּיתִים:
יוֹם-יוֹם הָלַךְ יֵשׁוּעַ לְלַמֵּד בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעָם הָיָה מִתְאַסֵּף בַּהֲמוֹנִים מִשְּׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדְּמוֹתַכְּדִי לְהַקְשִׁיב לִדְבָרָיו. בַּלֵּילוֹת נַהַג יֵשׁוּעַ לָלֶכֶת לִישֹׁן עַל הַר הַזֵּיתִים.
בַּיּוֹם הָיָה מְלַמֵּד בַּהֵיכָל, וּבַלַּיְלָה הָיָה יוֹצֵא וְלָן בָּהָר הַנִּקְרָא בֵּית הַזֵּיתִים.
I býval ve dne v chrámě, uče, ale v noci vycházeje, přebýval na hoře, kteráž slove Olivetská.
Ve dne učil v chrámě, ale na noc odcházel na horu, která se nazývala Olivová. ([Jan 8:1-Jan 8:2 Lukáš 19:47 Lukáš 22:39])
Ἦν δὲ τὰς ἡμέρας ἐν τῷ ἱερῷ διδάσκων· τὰς δὲ νύκτας ἐξερχόμενος ηὐλίζετο εἰς τὸ ὄρος τὸ καλούμενον Ἐλαιῶν.
בִּאימָמָא דֵּין מַלֵף הוָא בּהַיכּלָא וַבלִליָא נָפֵק הוָא בָּאֵת בּטֻורָא דּמֵתקרֵא דּבֵית זַיתֵּא׃
וְכָל הָעָם הִשְׁכִּימוּ לָבוֹא אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
וְכָל-הָעָם הִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אֹתוֺ:
Luke-21-38
וְכָל הָעָם הָיוּ מַשְׁכִּימִים אֵלָיו לַהֵיכָל לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרוֹ.
A všecken lid na úsvitě přicházel k němu do chrámu, aby ho poslouchal.
A všechen lid k němu přicházel už časně zrána do chrámu, aby ho poslouchal.
Καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὤρθριζεν πρὸς αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ ἀκούειν αὐτοῦ.
וכֻלֵה עַמָא מקַדּמִין הוַו לוָתֵה להַיכּלָא למֵשׁמַע מֵלתֵה׃ ס
פֶּסַח, חַג הַמַּצּוֹת, הִתְקָרֵב.
וַיִּקְרַב חַג הַמַּצּוֺת הוּא חַג הַפָּסַח:
בְּהִתְקָרֵב חַג הַפֶּסַח חִפְּשׂוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִיֵּשׁוּעַ בְּלִי לְעוֹרֵר מִהוּמוֹתַבְעָם - דָּבָר שֶׁפָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ מְאוֹד.
חַג הַמַּצּוֹת הַנִּקְרָא פֶּסַח הָיָה קָרוֹב.
Přibližoval se pak svátek přesnic, kterýž slove velikanoc.
Blížil se svátek nekvašených chlebů, Velikonoce(o). (o) ř: nazývaný pascha ([Matouš 26:1-Matouš 26:5; Marek 14:1-Marek 14:2; Jan 11:47-Jan 11:53 Exodus 12:14])
Ἤγγιζεν δὲ ἡ ἑορτὴ τῶν ἀζύμων, ἡ λεγομένη Πάσχα.
קַרִיב הוָא דֵּין עַדעִדָא דּפַטִירֵא דּמֵתקרֵא פֵּצחָא׃
וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, כִּי חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הָעָם.
וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים בִּקְשׁוּ בַּמָּה אֶת-נַפְשׁוֺ לְקַחְתָּהּ כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם:
Luke-22-2
וְחִפְּשׂוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים כֵּיצַד לְהָרְגוֹ, כִּי פָּחֲדוּ מִן הָעָם.
I hledali přední kněží {biskupové} a zákonníci, kterak by jej vyhladili; nebo obávali se lidu.
Velekněží a zákoníci přemýšleli, jak by ho zahubili; báli se však lidu. ([Lukáš 19:47-Lukáš 19:48 Lukáš 20:19])
Καὶ ἐζήτουν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς τὸ πῶς ἀνέλωσιν αὐτόν· ἐφοβοῦντο γὰρ τὸν λαόν.
ובָעֵין הוַו רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא דַּאיכַּנָא נֵקטלֻונָיהי דָּחלִין הוַו גֵּיר מֵן עַמָא׃ ס
אָז נִכְנַס הַשָֹטָן בִּיהוּדָה הַנִּקְרָא אִישׁ קְרִיּוֹת, שֶׁנִּמְנָה עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.
וִיהוּדָה אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ אִישׁ-קְרִיּוֺת אֶחָד מִמִּסְפַּר שְׁנֵים הֶעָשָׂר בָּא בוֺ הַָּׂטָן:
בְּאוֹתָהּ עֵת פִּתָּה הַשָּׂטָן אֶת יְהוּדָה אִישׁ קְרָיוֹת, שֶׁהָיָה אֶחָד מְשַׁנִּים-עֶשֶׂר תַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ.
נִכְנַס הַשָּׂטָן בִּיהוּדָה הַנִּקְרָא סְכַרְיוֹטָה, שֶׁהָיָה מִמִּנְיַן הַשְּׁנֵים-עָשָׂר.
Tedy vstoupil satan do Jidáše, přijmím Iškariotského, kterýž byl z počtu dvanácti.
Tu vstoupil satan do Jidáše, nazývaného Iškariotský, který byl z počtu Dvanácti. ([Matouš 26:14-Matouš 26:16; Marek 14:10-Marek 14:11; Jan 13:27-Jan 13:30 Lukáš 6:16])
Εἰσῆλθεν δὲ Σατανᾶς εἰς Ἰούδαν τὸν ἐπικαλούμενον Ἰσκαριώτην, ὄντα ἐκ τοῦ ἀριθμοῦ τῶν δώδεκα.
עַל הוָא דֵּין סָטָנָא בִּיהֻודָא דּמֵתקרֵא סכַריֻוטָא דִּאיתַוהי הוָא מֵן מֵניָנָא דַּתרֵעסַר׃
הָלַךְ יְהוּדָה וְדִבֵּר עִם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַקְּצִינִים לִקְבֹּעַ אֵיךְ יַסְגִּיר אוֹתוֹ בְּיָדָם.
וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר אֶת-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶת-רָאשֵׁי הַצָּבָא אֵיכָה יַסְגִּיר אֹתוֺ בְּיָדָם:
יְהוּדָה הָלַךְ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל מְפַקְּדֵי מִשְׁמַר בֵּית- הַמִּקְדָּשׁ כְּדֵי לְהִתְיַעֵץ אִתָּם כֵּיצַד לְהַסְגִּיר אֶת יֵשׁוּעַ לִידֵיהֶם.
וְהוּא הָלַךְ וְדִבֵּר עִם רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וּקְצִינֵי הַהֵיכָל, כְּדֵי לִמְסֹר אוֹתוֹ לָהֶם.
A on odšed, mluvil s předními kněžími {biskupy}, a s úředníky, kterak by ho jim zradil.
Odešel, aby se domluvil s velekněžími a veliteli stráže, že jim ho zradí(p). (p) vydá
Καὶ ἀπελθὼν συνελάλησεν τοῖς ἀρχιερεῦσιν καὶ στρατηγοῖς τὸ πῶς αὐτὸν παραδῷ αὐτοῖς.
וֵאזַל מַלֵל עַם רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ורַבַּי חַילֵא דּהַיכּלָא אַיך דּנַשׁלמִיוהי להֻון׃ ס
הֵם שָׂמְחוּ וְהִסְכִּימוּ לָתֵת לוֹ כֶּסֶף,
וַיִּשְׂמְחוּ יַיֵּאֹתוּ לָתֶת-לוֺ כָּסֶף:
רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וּמְפַקְּדֵי מִשְׁמַר בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שָׂמְחוּ מְאוֹד עַל הָעֶזְרָה שֶׁהִצִּיעַ לָהֶם יְהוּדָה, וְהִבְטִיחוּ לוֹ כֶּסֶף.
וְשָׂמְחוּ וְהִסְכִּימוּ לָתֵת לוֹ כֶּסֶף.
I zradovali se, a smluvili s ním, že mu chtí peníze dáti.
Oni se zaradovali a dohodli se, že mu dají peníze.
Καὶ ἐχάρησαν, καὶ συνέθεντο αὐτῷ ἀργύριον δοῦναι.
וַחדִיו וַאקִימו דּנֵתּלֻון לֵה כֵּספָּא׃
וְהוּא הִסְכִּים לְכָךְ וְחִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּירוֹ בְּיָדָם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הֶהָמוֹן.
וְהוּא הִבְטִיחָם לְמַלֵּא דְבָרוֺ וְתֹאֲנָה בִּקֶּשׁ-לוֺ לְהַסְגִּירוֺ בְיָדָם בְּסֵתֶר וְלֹא בֶהָמוֺן:
מֵאוֹתָהּ עֵת חִפֵּשׂ יְהוּדָה הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּיר אֶת יֵשׁוּעַ לִידֵיהֶם, כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים רַבִּים.
וְהִבְטִיחַ לָהֶם, וְחִפֵּשׂ לוֹ שְׁעַת כֹּשֶׁר לִמְסֹר אוֹתוֹ לָהֶם שֶׁלֹּא לִפְנֵי הֶהָמוֹן.
I slíbil, a hledal příhodného času, aby ho jim zradil bez zástupu.
Jidáš s tím souhlasil a hledal vhodnou příležitost, aby jim ho vydal, až při tom nebude zástup.
Καὶ ἐξωμολόγησεν, καὶ ἐζήτει εὐκαιρίαν τοῦ παραδοῦναι αὐτὸν αὐτοῖς ἄτερ ὄχλου.
וֵאשׁתַּודִּי להֻון ובָעֵא הוָא פֵּלעָא דּנַשׁלמִיוהי להֻון בֵּלעָד מֵן כֵּנשָׁא סס׃
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִזְבֹּחַ בּוֹ אֶת הַפֶּסַח,
וַיָּבֹא יוֺם חַג הַמַּצּוֺת הוּא יוֺם זֶבַח הַפָּסַח:
בְּהַגִּיעַ חַג הַפֶּסַח, בּוֹ מַקְרִיבִים זֶבַח,
הִגִּיעַ יוֹם הַמַּצּוֹת, שֶׁבּוֹ הָיָה הַמִּנְהָג לִזְבֹּחַ אֶת הַפֶּסַח,
Tedy přišel den přesnic, v kterémž zabit měl býti beránek.
Nastal den nekvašených chlebů, kdy měl být zabit velikonoční beránek. ([Matouš 26:17-Matouš 26:20; Marek 14:12-Marek 14:17 Jan 13:1])
Ἦλθεν δὲ ἡ ἡμέρα τῶν ἀζύμων, ἐν ᾗ ἔδει θύεσθαι τὸ Πάσχα.
ומַטִי יַומָא דּפַטִירֵא דּבֵה אִית הוָא עיָדָא דּנֵתנכֵס פֵּצחָא׃
שָׁלַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן בְּאָמְרוֹ: "לְכוּ וְהָכִינוּ לָנוּ אֶת הַפֶּסַח כְּדֵי שֶׁנֹּאכַל."
וַיִּשְׁלַח אֶת-פֶּטְרוֺס וְאֶת-יוֺחָנָן לֵאמֹר לְכוּ הָכִינוּ לָנוּ לֶאֱכֹל אֶת-הַפָּסַח:
שָׁלַח יֵשׁוּעַ אֶת פֶּטְרוּס וְיוֹחָנָן לְהָכִין אֶת הַסֵּדֶר.
וְשָׁלַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן וְאָמַר לָהֶם: לְכוּ הָכִינוּ לָנוּ אֶת הַפֶּסַח כְּדֵי שֶׁנֹּאכַל.
I poslal Petra a Jana, řka: Jdouce, připravte nám beránka, abychom jedli.
Ježíš poslal Petra a Jana a řekl jim: „Jděte a připravte nám beránka, abychom slavili velikonoční večeři(q).“ (q) ř: abychom jedli
Καὶ ἀπέστειλεν Πέτρον καὶ Ἰωάννην, εἰπών, Πορευθέντες ἑτοιμάσατε ἡμῖν τὸ Πάσχα, ἵνα φάγωμεν.
ושַׁדַּר יֵשֻׁוע לכִאפָא וַליֻוחַנָן וֵאמַר להֻון זֵלו טַיֵבו לַן פֵּצחָא דּנֵלעַס׃
אָמְרוּ: "אֵיפֹה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אוֹתוֹ?"
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיפוֺא תִרְצֶה כִּי-נֵלֵךְ לְהָכִין:
"הֵיכָן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אֶת הַסְּעוּדָה?" שָׁאֲלוּ אֶת יֵשׁוּעַ.
וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: הֵיכָן רוֹצֶה אַתָּה שֶׁנָּכִין?
A oni řekli mu: Kde chceš, ať připravíme?
Oni mu řekli: „Kde chceš, abychom ji připravili?“
Οἱ δὲ εἶπον αὐτῷ, Ποῦ θέλεις ἑτοιμάσομεν;
הֵנֻון דֵּין אֵמַרו לֵה אַיכָּא צָבֵא אַנתּ דַּנטַיֵב׃
הֵשִׁיב לָהֶם: "הִנֵּה כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ הָעִירָה יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כַּד מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹכוֹ
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה כְּבֹאֲכֶם הָעִירָה וּפָגַע בָּכֶם אִישׁ נֹשֵׂא כַּד מָיִם לְכוּ אַחֲרָיו אֶל-הַבַּיִת אֲשֶׁר יָבֹא שָׁמָּה:
"בַּכְּנִיסָה לִירוּשָׁלַיִם תִּפְגְּשׁוּ אָדָם נוֹשֵׂא כַּד מַיִם," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ. "לְכוּ אַחֲרָיו, הִכָּנְסוּ אֶל הַבַּיִת שֶׁאֵלָיו יִכָּנֵס
אָמַר לָהֶם: הִנֵּה כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ הָעִירָה, יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כַּד מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו; וּלְאָן שֶׁיִּכָּנֵס,
On pak řekl jim: Aj, když vcházeti budete do města, potkáť vás člověk, dčbán vody nesa. Jdětež za ním do domu, do kteréhož vejde.
Řekl jim: „Když vejdete do města, potkáte člověka, který nese džbán vody. Jděte za ním do domu, do něhož vejde, a řekněte hospodáři:
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἰδού, εἰσελθόντων ὑμῶν εἰς τὴν πόλιν, συναντήσει ὑμῖν ἄνθρωπος κεράμιον ὕδατος βαστάζων· ἀκολουθήσατε αὐτῷ εἰς τὴν οἰκίαν οὗ εἰσπορεύεται.
אָמַר להֻון הָא מָא דּעָאלִין אנתֻּון לַמדִינתָּא פָּגַע בּכֻון גַּברָא דַּשׁקִיל גּרָבָא דּמַיָא זֵלו בָּתרֵה׃
וְאִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת: 'כֹּה אוֹמֵר לְךָ רַבֵּנוּ, הֵיכָן הַחֶדֶר אֲשֶׁר אֹכַל שָׁם אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי?'
וַאֲמַרְתֶּם אֶל-בַּעַל הַבָּיִת כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ אַיֵּה חֲדַר הָאֹרְחִים לִי וּלְתַלְמִידַי לֶאֱכֹל שָׁם אֶת-הַפָּסַח:
וְאָמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת: 'רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ שֶׁתִּרְאֶה לָנוּ אֶת חֲדַר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר הֲכָנַת לוֹ וּלְתַלְמִידָיו בִּשְׁבִיל הַסֵּדֶר.'
אִמְרוּ לְבַעַל-הַבַּיִת, רַבֵּנוּ אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חֲדַר הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר אֹכַל בּוֹ אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי?
A díte hospodáři toho domu: Vzkazuje tobě Mistr: Kde jest síň, kdež budu jísti beránka s učedlníky svými?
‚Mistr ti vzkazuje: Kde je světnice, v níž bych jedl se svými učedníky velikonočního beránka?‘
Καὶ ἐρεῖτε τῷ οἰκοδεσπότῃ τῆς οἰκίας, Λέγει σοι ὁ διδάσκαλος, Ποῦ ἐστιν τὸ κατάλυμα, ὅπου τὸ Πάσχα μετὰ τῶν μαθητῶν μου φάγω;
וַאיכָּא דּעָאֵל אֵמַרו למָרֵה דּבַיתָּא רַבַּן אָמַר אַינַו בֵּית מַשׁריָא אַיכָּא דֵּאכֻול פֵּצחָא עַם תַּלמִידַי׃
הוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֻצַּעַת וּמְסֻדֶּרֶת; שָׁם תָּכִינוּ אֶת הַפֶּסַח."
וְהוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְדוֺלָה רְצוּפָה כְסָתוֺת וְשָׁם תָּכִינוּ לָנוּ:
הוּא יוֹבִיל אֶתְכֶם אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה וְיִרְאֶה לָכֶם חֶדֶר גָּדוֹל שֶׁהֵכִין לְמַעֲנֵנוּ. שָׁם תָּכִינוּ אֶת הַסְּעוּדָה."
וְהִנֵּי הוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה אַחַת גְּדוֹלָה, מְסֻדֶּרֶת; שָׁם הָכִינוּ.
A onť vám ukáže večeřadlo veliké podlážené. Tam připravte.
A on vám ukáže upravenou velkou horní místnost; tam připravte večeři.“
Κἀκεῖνος ὑμῖν δείξει ἀνώγεον μέγα ἐστρωμένον· ἐκεῖ ἑτοιμάσατε.
והָא הֻו מחַוֵא לכֻון עֵלִיתָא חדָא רַבּתָא דַּמשַׁויָא תַּמָן טַיֵבו׃
הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ הַכֹּל כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.
וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וַיָּכִינוּ אֶת-הַפָּסַח:
פֶּטְרוּס וְיוֹחָנָן הָלְכוּ הָעִירָה; הַכֹּל הִתְרַחֵשׁ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ, וְהֵם הֵכִינוּ אֶת הַסֵּדֶר.
וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.
I odšedše, nalezli, jakž jim pověděl, a připravili beránka.
Odešli a nalezli všechno, jak jim řekl, a připravili velikonočního beránka. ([Exodus 12:14-Exodus 12:20])
Ἀπελθόντες δὲ εὗρον καθὼς εἴρηκεν αὐτοῖς· καὶ ἡτοίμασαν τὸ Πάσχα.
וֵאזַלו אֵשׁכַּחו אַיך דֵּאמַר להֻון וטַיֵבו פֵּצחָא׃ ס
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הֵסֵב הוּא וְהַשְּׁלִיחִים עִמּוֹ.
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמּוֺעֵד וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֺ הוּא וּשְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אִתּוֺ:
מְאֻחָר יוֹתֵר הִגִּיעוּ יֵשׁוּעַ וּשְׁאָר הַתַּלְמִידִים, וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הִתְיַשְּׁבוּ כֻּלָּם סְבִיב הַשֻּׁלְחָן.
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, בָּא יֵשׁוּעַ וְהֵסֵב, וּשְׁנֵים-עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אִתּוֹ.
A když přišel čas, posadil se za stůl, a dvanácte apoštolů s ním.
Když nastala hodina, usedl ke stolu a apoštolové s ním(r). (r) var: a dvanáct apoštolů s ním
Καὶ ὅτε ἐγένετο ἡ ὥρα, ἀνέπεσεν, καὶ οἱ δώδεκα ἀπόστολοι σὺν αὐτῷ.
וכַד הוָא עֵדָּנָא אֵתָא יֵשֻׁוע אֵסתּמֵך וַתרֵעסַר שׁלִיחֵא עַמֵה׃ ס
אָמַר לָהֶם: "נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אִתְּכֶם אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה לִפְנֵי עֱנוּתִי;
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אֶת-הַפֶּסַח הַזֶּה עִמָּכֶם טֶרֶם תְעֻנֶּה נַפְשִׁי:
"נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל עִמָּכֶם אֶת סְעוּדַת הַפֶּסַח לִפְנֵי שֶׁאֶתְיַסֵּר," פֶּתַח יֵשׁוּעַ וְאָמַר:
וְאָמַר לָהֶם: נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל עִתָּכֶם אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה לִפְנֵי שֶׁאֶסְבֹּל;
I řekl jim: Žádostí žádal jsem tohoto beránka jísti s vámi, prvé než bych trpěl.
Řekl jim: „Velice jsem toužil jísti s vámi tohoto beránka, dříve než budu trpět. ([Matouš 26:26-Matouš 26:29; Marek 14:22-Marek 14:25; 1 Korintským 11:23-1 Korintským 11:26])
Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ἐπιθυμίᾳ ἐπεθύμησα τοῦτο τὸ Πάσχα φαγεῖν μεθ' ὑμῶν πρὸ τοῦ με παθεῖν·
וֵאמַר להֻון רֵגּתָא רַגתַּני דּהָנָא פֵּצחָא אֵכֻול עַמכֻון קדָם דֵּאחַשׁ׃
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא אֹכַל אוֹתוֹ עוֹד עַד כִּי יִתְקַיֵּם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא אֹכַל מִמֶּנּוּ עַד מוֺעֵד הֵאָכְלוֺ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
"אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁשּׁוּב לֹא אֹכֶל אֶת סְעוּדַת הַפֶּסַח, עַד אֲשֶׁר יִתְקַיֵּם בִּמְלוֹא מַשְׁמָעוּתָהּ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁמֵּעַתָּה לֹא אֹכַל אוֹתוֹ עַד אֲשֶׁר יֻשְׁלַם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Nebo pravímť vám, žeť ho již více nebudu jísti, ažť se naplní v království Božím.
Neboť vám pravím, že ho již nebudu jíst, dokud vše nedojde naplnění v království Božím.“ ([Lukáš 13:29 Lukáš 22:30; Izajáš 25:6; Sofonjáš 1:7])
λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐκέτι οὐ μὴ φάγω ἐξ αὐτοῦ, ἕως ὅτου πληρωθῇ ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ θεοῦ.
אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דּמֵכִּיל לָא אֵכלִיוהי עדַמָא דּנֵשׁלַם בּמַלכֻּותֵה דַּאלָהָא׃ ס
הוּא לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרַךְ, וְאָמַר: "קְחוּ אוֹתָהּ וְחַלְּקוּ בֵּינֵיכֶם;
וַיִּקַּח אֶת-הַכּוֺס וַיְבָרֶךְ וַיֹּאמַר קְחוּ זֹאת וְחִלְקוּהָ בֵינֵיכֶם:
לְאַחַר מִכֵּן לָקַח יֵשׁוּעַ כּוֹס יַיִן, בֶּרֶךְ וְאָמַר: "קְחוּ אֶת הַיַּיִן וְשָׁתוּ מִמֶּנּוּ כֻּלְּכֶם.
וְלָקַח אֶת הַכּוֹס, וְהוֹדָה, וְאָמַר: קְחוּ אֶת זֹאת וְחַלְּקוּ בֵּינֵיכֶם;
A vzav kalich, a díky činiv, řekl: Vezměte jej a dělte mezi sebou.
Vzal kalich, vzdal díky a řekl: „Vezměte a podávejte(s) mezi sebou. (s) ř: rozděluje
Καὶ δεξάμενος ποτήριον, εὐχαριστήσας εἶπεν, Λάβετε τοῦτο, καὶ διαμερίσατε ἑαυτοῖς·
וַנסַב כָּסָא וַאודִּי וֵאמַר סַבו הָנָא ופַלֵגו בַּינָתכֻון׃
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מֵעַתָּה שָׁתֹה לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא-אֶשְׁתֶּה עוֺד מִפְּרִי הַגָּפֶן עַד כִּי-תָבוֺא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
דְּעוּ לָכֶם שֶׁשּׁוּב לֹא אַשְׁתֶּה יַיִן עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Nebo pravím vám, žeť nebudu píti z plodu vinného kořene, ažť království Boží přijde.
Neboť vám pravím, že od této chvíle nebudu píti z plodu vinné révy, dokud nepřijde království Boží.“
λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ πίω ἀπὸ τοῦ γενήματος τῆς ἀμπέλου, ἕως ὅτου ἡ βασιλεία τοῦ θεοῦ ἔλθῃ.
אָמַר אנָא גֵּיר לכֻון דּלָא אֵשׁתֵּא מֵן יַלדָּא דַּגפֵתָּא עדַמָא דּתִאתֵא מַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃
לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וּבָצַע וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "זֶה גּוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי."
וַיִּקַח אֶת-הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֶּן לָהֶם לֵאמֹר זֶה הוּא בְּשָׂרִי הַנָּתוּן בַּעַדְכֶם עֲשׂוּ כֵן לְזִכָּרוֺן לִי:
לְאַחַר מִכֵּן הוּא לָקַח כִּכַּר לֶחֶם (מַצָּה), בֶּרֶךְ, פָּרַס אֶת הַלֶּחֶם לִפְרוּסוֹת, נָתַן לְתַלְמִידָיו וְאָמַר: "זֶהוּ גּוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם. אִכְלוּ אוֹתוֹ לְזִכְרוֹנִי."
וְלָקַח אֶת הַלֶּחֶם, וְהוֹדָה וּבָצַע, וְנָתַן לָהֶם וְאָמַר: זֶהוּ גּוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם; זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרוֹנִי.
A vzav chléb, a díky činiv, lámal a dal jim, řka: To jest tělo mé, kteréž se za vás dává. To čiňte na mou památku.
Pak vzal chléb, vzdal díky, lámal a dával jim se slovy: „Toto jest mé tělo, které se za vás vydává. To čiňte na mou památku.“ ([Jan 6:54-Jan 6:58; 1 Korintským 10:16-1 Korintským 10:17 Lukáš 24:30; Skutky apoštolské 27:35])
Καὶ λαβὼν ἄρτον, εὐχαριστήσας ἔκλασεν, καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς, λέγων, Τοῦτό ἐστιν τὸ σῶμά μου, τὸ ὑπὲρ ὑμῶν διδόμενον· τοῦτο ποιεῖτε εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν.
וַנסַב לַחמָא וַאודִּי וַקצָא ויַהב להֻון וֵאמַר הָנַו פַּגרי דּעַל אַפַּיכֻּון מֵתִיהֵב הָדֵא הוַיתֻּון עָבדִּין לדֻוכרָני׃ ס
כֵּן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה, וְאָמַר: "הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם.
וְכֵן גַּם-אֶת-הַכּוֺס לָקַח אַחֲרֵי אָכְלָם וַיֹּאמַר הַכּוֺס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַשָּׁפוּךְ בַּעַדְכֶם:
בְּתֹם הַסְּעוּדָה הִגִּישׁ לָהֶם יֵשׁוּעַ עוֹד כּוֹס יַיִן וְאָמַר: "זֶהוּ הַדָּם אֲשֶׁר נִשְׁפָּךְ לְמַעַן רַבִּים, כְּדֵי לַחְתֹּם אֶת הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בֵּין אֱלֹהִים לִבְנֵי-הָאָדָם.
וְכֵן גַּם עַל הַכּוֹס, אַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ, אָמַר: הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם.
Takž i kalich, když bylo po večeři, řka: Tento kalich jest ta nová smlouva v mé krvi, kteráž se za vás vylévá.
A právě tak, když bylo po večeři, vzal kalich a řekl: „Tento kalich je nová smlouva zpečetěná mou krví, která se za vás prolévá.“(t) (t) var některých významných rukopisů: – které se za vás vydává. To čiňte na mou památku.“ 20 A právě tak... za vás prolévá.“ ([Exodus 24:8; Jeremjáš 31:31; Zacharjáš 9:11; Židům 9:20])
Ὡσαύτως καὶ τὸ ποτήριον μετὰ τὸ δειπνῆσαι, λέγων, Τοῦτο τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ἐν τῷ αἵματί μου, τὸ ὑπὲρ ὑμῶν ἐκχυνόμενον.
והָכוָת אָף עַל כָּסָא מֵן בָּתַר דַּאחשֵׁמו אֵמַר הָנָא כָּסָא דִּיַתִקִא חדַתָא בּדֵמי דַּחלָפַיכֻּון מֵתֵאשֵׁד׃ ס
אַךְ הִנֵּה יַד הַמַּסְגִּיר אוֹתִי אִתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן.
אַך יַד-מַסְגִּירֵנִי הִנֵּה אִתִּי עַל-הַשֻּׁלְחָן:
אוּלָם לְיַד הַשֻּׁלְחָן יוֹשֵׁב הָאִישׁ שֶׁיַּסְגִּיר אוֹתִי.
בְּרַם הִנֵּה יָדוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי עַל הַשֻּׁלְחָן.
Ale aj, ruka zrádce mého se mnou za stolem.
“Avšak hle, můj zrádce je se mnou u stolu(u). (u) ř: ruka mého zrádce se mnou na stole ([Matouš 26:21-Matouš 26:25; Marek 14:18-Marek 14:21; Jan 13:21-Jan 13:26 Žalmy 41:10])
Πλὴν ἰδού, ἡ χεὶρ τοῦ παραδιδόντος με μετ' ἐμοῦ ἐπὶ τῆς τραπέζης.
בּרַם הָא אִידֵה דּמַשׁלמָני עַל פָּתֻורָא סס׃
בֶּן־הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ כְּפִי שֶׁנִּגְזַר, אֲבָל אוֹי לְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁמַּסְגִּיר אוֹתוֹ."
הֵן בֶּן-הָאָדָם הֹלֵךְ כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו אֲבָל אוֺי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֹתוֺ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֺ:
אָמְנָם נִגְזַר עָלַי לָמוּת, אֲבָל אוֹי לְאִישׁ שֶׁיַּסְגִּיר אוֹתִי!"
וּבֶן-הָאָדָם הוֹלֵךְ כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע, בְּרַם אוֹי לָאִישׁ הַהוּא שֶׁעַל-יָדוֹ יִמָּסֵר.
A Syn zajisté člověka jde, tak jakž jest uloženo, ale běda člověku tomu, kterýž ho zrazuje.
Syn člověka jde, jak je určeno, běda však tomu člověku, který ho zrazuje.“ ([Lukáš 13:33 Lukáš 22:42])
Καὶ ὁ μὲν υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου πορεύεται κατὰ τὸ ὡρισμένον· πλὴν οὐαὶ τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ δι' οὗ παραδίδοται.
וַברֵה דּאנָשָׁא אָזֵל אַיכַּנָא דֵּאתפּרֵשׁ בּרַם וָי להַו גַּברָא דּבִאידֵה מֵשׁתּלֵם׃ ס
הֵם הֵחֵלּוּ לְבָרֵר בֵּינֵיהֶם מִי מֵהֶם הוּא הָעוֹמֵד לַעֲשׂוֹת זֹאת.
וְהֵם הֵחֵלוּ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ בֵּינֵיהֶם מִי-הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָּזֹאת:
הַתַּלְמִידִים הֵחֵלּוּ לִשְׁאֹל זֶה אֶת זֶה מִי מֵהֶם עָלוּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁכְּזֶה.
וְהֵחֵלּוּ לַחֲקֹר בֵּינֵיהֶם מִיהוּ מֵהֶם אֲשֶׁר עָתִיד לַעֲשׂוֹת זֹאת.
Tedy oni počali vyhledávati mezi sebou, kdo by z nich byl, kterýž by to měl učiniti.
A oni se začali mezi sebou dohadovat, který z nich je ten, kdo to učiní. ([Jan 13:22])
Καὶ αὐτοὶ ἤρξαντο συζητεῖν πρὸς ἑαυτοὺς τὸ τίς ἄρα εἴη ἐξ αὐτῶν ὁ τοῦτο μέλλων πράσσειν.
ושַׁרִיו דַּנעַקבֻון בַּינָתהֻון דּמַנֻו כַּי מֵנהֻון הַו דּהָדֵא עתִיד למֵסעַר סּ סּ׃
גַּם מְרִיבָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם בַּשְּׁאֵלָה מִי מֵהֶם נֶחְשָׁב לַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.
וְגַם-דִּבְרֵי רִיבֹת הָיוּ בֵינֵיהֶם מִי נֶחְשָׁב הַגָּדוֺל בָּהֶם:
בֵּין הַתַּלְמִידִים הִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ: מִי מֵהֶם הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר.
הָיְתָה גַּם מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם -- מִי גָּדוֹל בָּהֶם.
Stal se pak i svár mezi nimi, kdo by z nich zdál se býti největší.
Vznikl mezi nimi spor, kdo z nich je asi největší. ([Matouš 18:1-Matouš 18:3])
Ἐγένετο δὲ καὶ φιλονεικία ἐν αὐτοῖς τὸ τίς αὐτῶν δοκεῖ εἶναι μείζων.
הוָא דֵּין אָף חֵריָנָא בַּינָתהֻון דּמַן אִית בּהֻון דּרַבּ׃
אָמַר לָהֶם: "מַלְכֵי הַגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם, וְהָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם 'עוֹשֵׂי־חֶסֶד' נִקְרָאִים.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַלְכֵי הַגּוֺיִם שֹׁלְטִים בָּם וְהַשַּׁלִּיט נִקְרָא רַב חָסֶד:
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "בְּעוֹלָמֵנוּ רוֹדִים הַמְּלָכִים וְהַשַּׁלִּיטִים בִּנְתִינֵיהֶם, וּבְכָל זֹאת אֵלֶּה נֶחֱשָׁבִים לְדוֹרְשִׁים בְּטוֹב נְתִינֵיהֶם.
אַךְ הוּא יֵשׁוּעַ אָמַר לָהֶם: מַלְכֵי הַגּוֹיִים אֲדוֹנֵיהֶם הֵם; וַאֲשֶׁר שַׁלִּיטִים עֲלֵיהֶם נִקְרָאִים עוֹשֵׂי חֶסֶד.
On pak řekl jim: Králové národů panují nad nimi, a kteříž moc mají nad nimi, dobrodincové slovou.
Řekl jim: „Králové panují nad národy, a ti, kdo jsou u moci, dávají si říkat dobrodinci. ([Matouš 20:25-Matouš 20:28; Marek 10:42-Marek 10:45])
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Οἱ βασιλεῖς τῶν ἐθνῶν κυριεύουσιν αὐτῶν, καὶ οἱ ἐξουσιάζοντες αὐτῶν εὐεργέται καλοῦνται.
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר להֻון מַלכַּיהֻון דּעַממֵא מָרַיהֻון אֵנֻון וַדשַׁלִיטִין עלַיהֻון עָבדַּי טָבָתָא מֵתקרֵין׃
אַךְ אַתֶּם לֹא כֵן; אַדְּרַבָּא, הַגָּדוֹל בָּכֶם שֶׁיְּהֵא כַּצָּעִיר, וְהַמַּנְהִיג כַּמְּשָׁרֵת.
וְאַתֶּם לֹא-כֵן אַךְ הַגָּדוֺל בָּכֶם יְהִי כַצָּעִיר וְהָאָדוֺן כִּמְשָׁרֵת:
אוּלָם אֶצְלְכֶם הַמַּצָּב שׁוֹנֶה: מִי שֶׁמַּרְבֶּה לְשָׁרֵת אֶתְכֶם הוּא יִהְיֶה הַגָּדוֹל מִבֵּינֵיכֶם, וְהַמַּנְהִיג יִהְיֶה מְשָׁרֵת.
אֲבָל אַתֶּם לֹא כֵן; אֶלָּא מִי שֶׁגָּדוֹל בָּכֶם, יְהֵא כְּקָטָן; וּמִי שֶׁרֹאשׁ -- כִּמְשָׁרֵת;
Ale vy ne tak. Nýbrž kdož největší jest mezi vámi, budiž jako nejmenší, a kdož vůdce jest, jako sloužící.
Avšak vy ne tak: Kdo mezi vámi je největší, buď jako poslední(v), a kdo je v čele, buď jako ten, který slouží. (v) ř: nejmladší ([Matouš 23:11; Marek 9:35; Lukáš 9:48])
Ὑμεῖς δὲ οὐχ οὕτως· ἀλλ' ὁ μείζων ἐν ὑμῖν γενέσθω ὡς ὁ νεώτερος· καὶ ὁ ἡγούμενος ὡς ὁ διακονῶν.
אַנתֻּון דֵּין לָא הָכַנָא אֵלָא אַינָא דּרַבּ בּכֻון נֵהוֵא אַיך זעֻורָא וַאינָא דּרִשָׁא הו אַיך משַׁמשָׁנָא׃
וּמִי הַגָּדוֹל, הַמֵּסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַמְּשָׁרֵת? הֲלֹא הַמֵּסֵב! וַאֲנִי בְּתוֹכְכֶם כְּמוֹ הַמְּשָׁרֵת.
כִּי מִי הַגָּדוֺל הַיּשֵׁב לֶאֱכֹל אוֺ הָעֹמֵד לְשָׁרֵת הֲלֹא הַיּשֵׁב לָאֱכֹל וַאֲנִי בְתוֺכְכֶם כִּמְשָׁרֵת:
וּמִי נֶחֱשָׁב גָּדוֹל, מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בַּשֻּׁלְחָן אוֹ מִי שֶׁמְּשָׁרֵת אֶת מִי שֶׁבַּשֻּׁלְחָן? כַּמּוּבָן שֶׁהַיּוֹשֵׁב בַּשֻּׁלְחָן. וְאִלּוּ אֲנִי בֵּינֵיכֶם כִּמְשָׁרֵת.
כִּי מִיהוּ גָּדוֹל, הַמֵּסֵב אוֹ הַמְשָׁרֵת? הַאִם לֹא הַמֵּסֵב? אֲבָל אֲנִי בֵּינֵיכֶם כַּמְשָׁרֵת.
Nebo kdo větší, ten-li, kterýž sedí, čili ten, kterýž slouží? Zdali ne ten, kterýž sedí? Ale já mezi vámi jsem jako ten, kterýž slouží.
Neboť kdo je větší: ten, kdo sedí za stolem, či ten, kdo obsluhuje? Zdali ne ten, kdo sedí za stolem? Ale já jsem mezi vámi jako ten, který slouží. ([Jan 13:4-Jan 13:16])
Τίς γὰρ μείζων, ὁ ἀνακείμενος ἢ ὁ διακονῶν; Οὐχὶ ὁ ἀνακείμενος; Ἐγὼ δέ εἰμι ἐν μέσῳ ὑμῶν ὡς ὁ διακονῶν.
מַנֻו גֵּיר רַב הַו דַּסמִיך אַו הַו דַּמשַׁמֵשׁ לָא הוָא הַו דַּסמִיך אֵנָא דֵּין אִיתַי בַּינָתכֻון אַיך הַו דַּמשַׁמֵשׁ׃ ס
אַתֶּם עֲמַדְתֶּם אִתִּי בְּנִסְיוֹנוֹתַי,
וְאַתֶּם הֵם אֲשֶׁר עֲמַדְתֶּם עִמָּדִי וְלֹא עֲזַבְתּוּנִי בַּמַּסּוֺת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָי:
"מֵאַחַר שֶׁשְּׁמַרְתֶּם לִי אֱמוּנִים עַל-אַף הַצָּרוֹת וְהַקְּשָׁיִים,
אַתֶּם הֵם שֶׁעֲמַדְתֶּם אִתִּי בְּנִסְיוֹנוֹתַי!
Vy pak jste ti, kteříž jste v mých pokušeních se mnou zůstali.
A vy jste ti, kdo se mnou v mých zkouškách vytrvali. ([Matouš 19:28])
Ὑμεῖς δέ ἐστε οἱ διαμεμενηκότες μετ' ἐμοῦ ἐν τοῖς πειρασμοῖς μου·
אַנתֻּון אֵנֻון דֵּין דּכַתַּרתֻּון לוָתי בּנֵסיֻונַי׃
וַאֲנִי מַנְחִיל לָכֶם מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁהִנְחִילָנִי אָבִי,
וְגַם-אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם אֶת-הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי:
וּמֵאַחַר שֶׁאָבִי הִנְחִיל לִי מַלְכוּת, הֲרֵינִי מַעֲנִיק לָכֶם בָּזֹאת אֶת הַזְּכוּת
וַאֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לִי אָבִי, אֶת הַמַּלְכוּת:
A jáť vám způsobuji, jakož mi způsobil Otec můj, království,
Já vám uděluji království, jako je můj Otec udělil mně, ([Lukáš 12:32])
κἀγὼ διατίθεμαι ὑμῖν, καθὼς διέθετό μοι ὁ πατήρ μου, βασιλείαν,
וֵאנָא מֵשׁתַּודֵּא אנָא לכֻון אַיך דֵּאשׁתַּודִּי לִי אָבי מַלכֻּותָא׃
לְמַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וְתֵשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל."
וּבְמַלְכוּתִי תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחָנִי וְתֵשְׁבוּ עַל-כִּסְאוֺת לִשְׁפֹּט אֶת-שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עַל שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי, וְלָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל."
תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחַן מַלְכוּתִי, וְתֵשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹת וְתִשְׁפְּטוּ אֶת שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
Abyste jedli a pili za stolem mým v království mém, a seděli na stolicích, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.
abyste v mém království jedli a pili u mého stolu; usednete na trůnech a budete soudit dvanáct pokolení Izraele.“ ([Izajáš 25:6; Sofonjáš 1:7; 1 Korintským 6:3])
ἵνα ἐσθίητε καὶ πίνητε ἐπὶ τῆς τραπέζης μου καὶ καθίσεσθε ἐπὶ θρόνων, κρίνοντες τὰς δώδεκα φυλὰς τοῦ Ἰσραήλ.
דּתֵאכלֻון ותֵשׁתֻּון עַל פָּתֻורָא דּמַלכֻּותָא דִּילי ותֵתּבֻון עַל כֻּורסַוָתָא וַתּדֻונֻון תּרֵעסַר שַׁבטֵא דִּאיסרָיֵל׃ ס
"שִׁמְעוֹן, שִׁמְעוֹן, הִנֵּה דָּרַשׁ הַשָֹטָן לְטַלְטֵל אֶתְכֶם כְּחִטִּים בַּכְּבָרָה.
וַיֹּאמֶר הָאָדוֺן שִׁמְעוֺן שִׁמְעוֺן שָׁאֹל שְׁאָלְכֶם הַָּׂטָן לִזְרוֺתְכֶם כִּזְרוֺת הַחִטִּים:
"שִׁמְעוֹן, שִׁמְעוֹן," הִמְשִׁיךְ הָאָדוֹן, "הַשָּׂטָן דּוֹרֵשׁ אֶת כֻּלְּכֶם, לְסַנֵּן אֶתְכֶם כְּמוֹ חִטָּה.
וְאָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן: שִׁמְעוֹן, הִנֵּה הַשָּׂטָן מְבַקֵּשׁ לְנַפּוֹתְכֶם כְּחִטִּים.
I řekl Pán: Šimone, Šimone, aj, satan vyprosil, aby vás tříbil jako pšenici.
(x)“Šimone, Šimone, hle, satan si vyžádal, aby vás směl tříbit jako pšenici. (x) var: + Pán řekl: ([Matouš 26:30-Matouš 26:35; Marek 14:26-Marek 14:31; Jan 13:36-Jan 13:38 Ámos 9:9; Lukáš 3:17])
Εἶπεν δὲ ὁ κύριος, Σίμων, Σίμων, ἰδού, ὁ Σατανᾶς ἐξῃτήσατο ὑμᾶς, τοῦ σινιάσαι ὡς τὸν σῖτον·
וֵאמַר יֵשֻׁוע לשֵׁמעֻון שֵׁמעֻון הָא סָטָנָא שָׁאֵל דּנֵערֻובכֻון אַיך דַּלחֵטֵא׃
אֲבָל אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַּעַדְךָ שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֱמוּנָתְךָ, וְאַתָּה לְאַחַר שֶׁתָּשׁוּב, חַזֵּק אֶת אַחֶיךָ."
וַאֲנִי הִתְחַנַּנְתִּי בַעַדְךׇ לִבְלִי תֶחְדַּל אֱמוּנָתֶךׇ וְגַם-אַתָּה כַּהֲשִׁיבְךׇ אֶל-לִבְּךׇ רְאֵה לְחַזֵּק אֶת-אַחֶיךׇ:
אֲבָל הִתְפַּלַּלְתִּי בַּעַדְךָ שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתְךָ. לְאַחַר שֶׁתַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה חָזָק אֶת אָחִיךָ."
וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי עָלֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּתְמַעֵט אֱמוּנָתְךָ. וְאַף אַתָּה לַמּוֹעֵד שׁוּב וְחַזֵּק אֶת אַחֶיךָ.
Ale jáť jsem prosil za tebe, aby nezhynula víra tvá. A ty někdy obrátě se, potvrzuj bratří svých.
Já jsem však za tebe prosil, aby tvá víra neselhala; a ty, až se obrátíš, buď posilou svým bratřím.“ ([Jan 21:15-Jan 21:17; Římanům 8:32])
ἐγὼ δὲ ἐδεήθην περὶ σοῦ, ἵνα μὴ ἐκλίπῃ ἡ πίστις σου· καὶ σύ ποτε ἐπιστρέψας στήριξον τοὺς ἀδελφούς σου.
וֵאנָא בּעִית עלַיךְּ דּלָא תֵּחסַר הַימָנֻותָך אָף אַנתּ בַּזבַן אֵתפַּני ושַׁרַר אַחַיךְּ׃ ס
אָמַר כֵּיפָא: "אֲדוֹנִי! אִתְּךָ אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת גַּם לְבֵית הָאֲסוּרִים גַּם לַמָּוֶת."
וְהוּא עָנָה וְאָמָר אֲדֹנִי נָכוֺן אָנֹכִי לָלֶכֶת עִמְּךׇ גַּם-לְבֵית כֶּלֶא וְגַם-לְשַׁעֲרֵי מָוֶת:
"אֲדוֹנִי," קָרָא שִׁמְעוֹן פֶּטְרוּס, "אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת אִתְּךָ לְבֵית-הַסֹּהַר וְאַף לָמוּת אִתְּךָ!"
אַךְ שִׁמְעוֹן אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִתְּךָ מוּכָן אֲנִי לָלֶכֶת גַּם לְבֵית הָאֲסוּרִים גַּם לַמָּוֶת.
A on řekl jemu: Pane, s tebou hotov jsem i do žaláře i na smrt jíti.
Řekl mu: „Pane, s tebou jsem hotov jít i do vězení a na smrt.“
Ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ, Κύριε, μετὰ σοῦ ἕτοιμός εἰμι καὶ εἰς φυλακὴν καὶ εἰς θάνατον πορεύεσθαι.
שֵׁמעֻון דֵּין אֵמַר לֵה מָרי עַמָך מטַיַב אנָא וַלבֵית־אַסִירֵא וַלמַותָּא׃
הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כֵּיפָא, תַּרְנְגוֹל לֹא יִקְרָא הַיּוֹם עַד אֲשֶׁר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי כְּאִלּוּ שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי."
וַיֹּאמַר הִנְנִי אֹמֵר לְךׇ כֵּיפָא לֹא-יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל הַיּוֺם עַד אֲשֶׁר-תְּשַׁקֵּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֵאמֹר כִּי לֹא-יְדַעְתָּנִי:
אוּלָם יֵשׁוּעַ עָנָה: "פֶּטְרוּס, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁעוֹד הַיּוֹם, לִפְנֵי קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל, תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְתֹאמַר שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי כְּלָל.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שִׁמְעוֹן, שֶׁלֹּא יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל הַיּוֹם, עַד אֲשֶׁר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּכְפֹּר בְּכָךְ אֲשֶׁר אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי.
On pak dí: Pravím tobě, Petře, nezazpíváť dnes kohout, až prvé třikrát zapříš, že neznáš mne.
Ježíš mu řekl: „Pravím ti, Petře, ještě se ani kohout dnes neozve, a ty už třikrát zapřeš, že mne znáš.“
Ὁ δὲ εἶπεν, Λέγω σοι, Πέτρε, οὐ μὴ φωνήσῃ σήμερον ἀλέκτωρ, πρὶν ἢ τρὶς ἀπαρνήσῃ μὴ εἰδέναι με.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אָמַר אנָא לָך שֵׁמעֻון דּלָא נֵקרֵא תַּרנָגלָא יַומָנָא עדַמָא דַּתלָת זַבנִין תֵּכפֻּור דּלָא יָדַע אַנתּ לִי׃ ס
הוֹסִיף וְשָׁאַל אוֹתָם: "כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי אַרְנָק וְתַרְמִיל וְנַעֲלַיִם, הַאִם חֲסַרְתֶּם דָּבָר?" הֵשִׁיבוּ: "לֹא חָסַרְנוּ כְּלוּם."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי-צְרוֺר בְּלִי-יַלְקוּט וּבְלִי-נְעָלִים הַחֲסַרְתֶּם דָּבָר וַיֹּאמְרוּ לֹא חָסַרְנוּ דָּבָר:
"כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּלִי כֶּסֶף, בְּלִי תַּרְמִיל וּבְלִי נַעֲלַיִם הַאִם חֲסַרְתֶּם מַשֶּׁהוּ?" הִמְשִׁיךְ יֵשׁוּעַ."לֹא חָסֵר לָנוּ דָּבָר," הֵשִׁיבוּ.
וְאָמַר לָהֶם: כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי אַרְנָקִים וּבְלִי תַּרְמִילִים וְנַעֲלַיִם, הַאִם חָסַר לָכֶם דְּבַר-מָה? אָמְרוּ לוֹ: לֹא כְלוּם.
I řekl jim: Když jsem vás posílal bez pytlíka, a bez mošny, a bez obuvi, zdali jste v čem nedostatek měli? A oni řekli: V ničemž.
Řekl jim: „Když jsem vás vyslal bez měšce, mošny a obuvi, měli jste v něčem nedostatek?“ Oni mu odpověděli: „Neměli.“ ([Lukáš 9:3 Lukáš 10:4])
Καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ὅτε ἀπέστειλα ὑμᾶς ἄτερ βαλαντίου καὶ πήρας καὶ ὑποδημάτων, μή τινος ὑστερήσατε; Οἱ δὲ εἶπον, Οὐθενός.
וֵאמַר להֻון כַּד שַׁדַּרתּכֻון דּלָא כִּיסֵא וַדלָא תַּרמָלֵא וַמסָנֵא למָא חסַר לכֻון מֵדֵּם אָמרִין לֵה ולָא מֵדֵּם׃
אָמַר לָהֶם: "אֲבָל כָּעֵת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְנָק יִקַּח נָא אוֹתוֹ, וְכֵן גַּם אֶת הַתַּרְמִיל; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חֶרֶב, שֶׁיִּמְכֹּר אֶת בִּגְדּוֹ וְיִקְנֶה.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶפֶס כַּיּוֺם מִי אֲשֶׁר-לוֺ צְרוֺר יִָּׂאֵהוּ עִמּוֺ וְכֵן יַלְקוּט וּמִי אֲשֶׁר לֹא-תִַּׂיג יָדוֺ יִמְכֹּר גַּם-אֶת-בִּגְדוֺ וְיִקְנֶה לּוֺ חָרֶב:
"אֲבָל עַכְשָׁו," אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ, "לְמִי שֶׁיֵּשׁ כֶּסֶף וְתַרְמִיל שֶׁיִּקַּח אוֹתָם אִתּוֹ; וּלְמִי שֶׁאֵין חֶרֶב - שֶׁיִּמְכֹּר אֶת מְעִילוֹ וְיַקְנֶה אַחַת.
אָמַר לָהֶם: מֵעַתָּה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְנָק, יִקַּח; וְכֵן גַּם אֶת הַתַּרְמִיל; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חֶרֶב, יִמְכֹּר אֶת בִּגְדוֹ וְיִקְנֶה לוֹ חֶרֶב;
Tedy dí jim: Ale nyní, kdo má pytlík, vezmi a též i mošnu; a kdož meče nemá, prodej sukni svou, a kup sobě.
Řekl jim: „Nyní však, kdo má měšec, vezmi jej a stejně tak i mošnu; kdo nemá, prodej plášť a kup si meč. ([Matouš 10:34; Lukáš 21:21])
Εἶπεν οὖν αὐτοῖς, Ἀλλὰ νῦν ὁ ἔχων βαλάντιον ἀράτω, ὁμοίως καὶ πήραν· καὶ ὁ μὴ ἔχων, πωλήσει τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ, καὶ ἀγοράσει μάχαιραν.
אָמַר להֻון מֵן הָשָׁא מַן דִּאית לֵה כִּיסָא נֵסַב והָכַנָא אָף תַּרמָלָא ומַן דּלַיתּ לֵה סַיפָא נזַבֵּן נַחתֵּה ונֵזבֵּן לֵה סַיפָא׃
אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, צָרִיךְ שֶׁיִּמָּלֵא בִּי הַכָּתוּב הַזֶּה: 'וְאֶת־פּוֹשְׁעִים נִמְנָה.' וְאָמְנָם מַה שֶּׁמְּכֻוָּן אֵלַי הוֹלֵךְ וְנִשְׁלָם."
כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יָקוּם אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָי וְאֶת-פֹּשְׁעִים נִמְנָה כִּי כָל-הַכָּתוּב עָלַי יָקוּם עַד-תֻּמּוֺ:
כִּי הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד שֶׁתִּתְקַיֵּם הַנְּבוּאָה הַכְּתוּבָה עָלַי[a]: 'הוּא נִמָּנֶה בֵּין פּוֹשְׁעִים.' כֵּן, כָּל מָה שֶׁכָּתְבוּ עֲלֵי הַנְּבִיאִים יִתְקַיֵּם בִּמְלוֹאוֹ."
כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁגַּם זֶה שֶׁכָּתוּב צָרִיךְ לְהִתְמַלֵּא בִּי -- עִם פּוֹשְׁעִים נִמְנָה; כִּי כָּל זֹאת אֲשֶׁר עָלַי, נִשְׁלַם.
Nebo pravím vám, že se ještě to písmo naplniti musí na mně: A s nešlechetnými počten jest. Nebo ty věci, kteréž svědčí o mně, konec berou.
Pravím vám, že se na mně musí naplnit to, co je psáno: ‚Byl započten mezi zločince.‘ Neboť to, co se na mne vztahuje, dochází svého cíle(y).“ (y) co se mne týká, spěje ke konci ([Izajáš 53:12])
Λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι ἔτι τοῦτο τὸ γεγραμμένον δεῖ τελεσθῆναι ἐν ἐμοί, τὸ Καὶ μετὰ ἀνόμων ἐλογίσθη· καὶ γὰρ τὰ περὶ ἐμοῦ τέλος ἔχει.
אָמַר אנָא לכֻון גֵּיר דָּאף הָדֵא דַּכתִיבָא וָלֵא דּתֵתמַלֵא בִּי דּעַם עַוָלֵא אֵתמנֵא כֻּלהֵין גֵּיר דַּעלַי אֵשׁתַּלַם׃ ס
אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים: "אֲדוֹנֵנוּ, הִנֵּה שְׁתֵּי חֲרָבוֹת פֹּה!" אָמַר לָהֶם: "דַי!"
וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הִנֵּה-פֹה אִתָּנוּ חֲרָבוֺת שְׁתָּיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב לָנוּ:
"אָדוֹן," קָרְאוּ הַתַּלְמִידִים, "יֵשׁ לָנוּ כָּאן שְׁתֵּי חֲרָבוֹת.""אֵלֶּה מַסְפִּיקוֹת לָכֶם," הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ.
וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, הִנֵּה יֵשׁ פֹּה שְׁתֵּי חֲרָבוֹת. אָמַר לָהֶם: מַסְפִּיקִים.
Oni pak řekli: Pane, aj, dva meče teď. A on řekl jim: Dostiť jest.
Oni řekli: „Pane, tu jsou dva meče.“ Na to jim řekl: „To stačí.“
Οἱ δὲ εἶπον, Κύριε, ἰδού, μάχαιραι ὧδε δύο. Ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς, Ἱκανόν ἐστιν.
והֵנֻון אָמרִין לֵה מָרַן הָא הָרכָּא אִית תּרֵין סַיפִין אָמַר להֻון סָפקִין׃ ס
כַּאֲשֶׁר יָצָא הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַר הַזֵּיתִים וְגַם תַּלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו.
וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ כְּדַרְכּוֺ מֵאָז אֶל-הַר הַזֵּיתִים וְגַם-תַּלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו:
לְאַחַר מִכֵּן יָצָא יֵשׁוּעַ מֵהָעִיר וְהָלַךְ אֶל הַר הַזֵּיתִים, כְּמִנְהָגוֹ מִדֵּי יוֹם, וְהַתַּלְמִידִים הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו.
וְיָצָא וְהָלַךְ, כְּפִי שֶׁנָּהַג, אֶל הַר בֵּית הַזֵּיתִים; וְהָלְכוּ אַחֲרָיו גַּם תַּלְמִידָיו.
A vyšed, šel podlé obyčeje svého na horu Olivovou, a šli za ním i učedlníci jeho.
Potom se jako obvykle odebral na Olivovou horu; učedníci ho následovali. ([Matouš 26:30; Marek 14:26; Jan 18:1])
Καὶ ἐξελθὼν ἐπορεύθη κατὰ τὸ ἔθος εἰς τὸ ὄρος τῶν Ἐλαιῶν· ἠκολούθησαν δὲ αὐτῷ καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ.
וַנפַק וֵאזַל אַיך דַּמעָד הוָא לטֻורָא דּבֵית זַיתֵּא וֵאזַלו בָּתרֵה אָף תַּלמִידַוהי׃ ס
בְּהַגִּיעוֹ לַמָּקוֹם אָמַר לָהֶם: "הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֺם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ וְלֹא תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֺן:
בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַמָּקוֹם אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו: "הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם, אָמַר לָהֶם: הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן.
A když přišel na místo, řekl jim: Modlte se, abyste nevešli v pokušení.
Když došel na místo, řekl jim: „Modlete se, abyste neupadli do pokušení.“ ([Matouš 26:26-Matouš 26:46; Marek 14:32-Marek 14:42 Lukáš 22:46])
Γενόμενος δὲ ἐπὶ τοῦ τόπου, εἶπεν αὐτοῖς, Προσεύχεσθε μὴ εἰσελθεῖν εἰς πειρασμόν.
וכַד מַטִי לדֻוכּתָא אֵמַר להֻון צַלַו דּלָא תֵּעלֻון לנֵסיֻונָא׃ ס
הוּא פָּרַשׁ מֵהֶם כְּמֶרְחָק שֶׁל זְרִיקַת אֶבֶן, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל לֵאמֹר:
וְהוּא נִפְרַד מֵהֶם הַרְחֵק כִּקְלֹעַ אָבֶן וַיִּכְרַע וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר:
יֵשׁוּעַ הִתְרַחֵק מִתַּלְמִידָיו מֶרְחַק-מָה, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל:
וְהוּא פָּרַשׁ מֵהֶם כְּדֵי זְרִיקַת אֶבֶן, וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל,
A sám vzdáliv se od nich, jako by mohl kamenem dohoditi, a poklek na kolena, modlil se,
Pak se od nich vzdálil, co by kamenem dohodil, klekl a modlil se:
Καὶ αὐτὸς ἀπεσπάσθη ἀπ' αὐτῶν ὡσεὶ λίθου βολήν, καὶ θεὶς τὰ γόνατα προσηύχετο,
והֻו פּרַק מֵנהֻון אַיך מַשׁדֵּא כִּאפָא וסָם בֻּורכַּוהי וַמצַלֵא הוָא׃
"אָבִי, אִם תִּרְצֶה, הַעֲבֵר נָא מֵעָלַי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת. אַךְ אַל יְהֵא כִּרְצוֹנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ." [
אָבִי הַעֲבֵר-נָא מֵעָלַי אֶת-הַכּוֺס הַזֹּאת אִם כֵּן רָצִיתָ אָתָּה אַךְ לֹא כִרְצוֺנִי כִּי אִם-כִּרְצוֺנְךׇ יֶהִי:
"אָבִי, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ, אָנָּא, הַרְחֵק מִמֶּנִּי אֶת כּוֹס הַיִּסּוּרִים. אוּלָם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיֵּעָשֶׂה רְצוֹנְךָ וְלֹא רְצוֹנִי."
וְאָמַר: אַבָּא, אִם אַתָּה רוֹצֶה, תַּעֲבֹר נָא מִמֶּנִּי הַכּוֹס הַזֹּאת; בְּרַם לֹא רְצוֹנִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלְּךָ יִהְיֶה.
Řka: Otče, chceš-li, přenes kalich tento ode mne, ale však ne má vůle, ale tvá staň se.
“Otče, chceš-li, odejmi ode mne tento kalich, ale ne má, nýbrž tvá vůle se staň.“ ([Jan 18:11 Jan 12:27; Izajáš 51:17])
λέγων, Πάτερ, εἰ βούλει, παρενεγκεῖν τὸ ποτήριον τοῦτο ἀπ' ἐμοῦ· πλὴν μὴ τὸ θέλημά μου, ἀλλὰ τὸ σὸν γενέσθω.
וָאמַר אַבָא אֵן צָבֵא אַנתּ נֵעבּרַני כָּסָא הָנָא בּרַם לָא צֵביָני אֵלָא דִּילָך נֵהוֵא׃ ס
אָז נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְחִזֵּק אוֹתוֹ.
וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן-הַשָּׁמַיִם וַיְחַזְּקֵהוּ:
לְאַחַר מִכֵּן נְגַלֶּה אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְחִזֵּק אוֹתוֹ.
וְנִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, מְחַזֵּק אוֹתוֹ, וּבִהְיוֹתוֹ בְּפַחַד, הִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת,
I ukázal se jemu anděl s nebe, posiluje ho.
Tu se mu zjevil anděl z nebe a dodával mu síly.
Ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος ἀπ' οὐρανοῦ ἐνισχύων αὐτόν.
וֵאתחזִי לֵה מַלַאכָא מֵן שׁמַיָא דַּמחַיֵל לֵה׃
וּכְבוֹא עָלָיו חֶבְלֵי מָוֶת הִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר חָזְקָה וְזֵעָתוֹ הָיְתָה כְּנִטְפֵי דָּם יוֹרְדִים עַל הָאָרֶץ.]
וְכַאֲשֶׁר אָפְפוּ אֹתוֺ חֶבְלֵי-מָוֶת הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה וְנִטְפֵי זֵעָתוֺ כְּנִטְפֵי-דָם גְּדוֺלִים יָרְדוּ אָרְצָה:
בִּגְלַל סָבְלוּ הָרַב הוּא הִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת רַבָּה, וְזֵעָתוֹ נָפְלָה עַל הָאָרֶץ כְּטִפּוֹת דָּם גְּדוֹלוֹת.
וְהָיְתָה זֵעָתוֹ כְּטִפּוֹת דָּם; וְהוּא נָפַל עַל הָאָרֶץ.
A jsa v boji, horlivěji se modlil. I učiněn jest pot jeho jako krůpě krve tekoucí na zemi.
Ježíš v úzkostech zápasil a modlil se ještě usilovněji; jeho pot kanul na zem jako krůpěje krve(z). (z) var: – Lukáš 22:43 Lukáš 22:44
Καὶ γενόμενος ἐν ἀγωνίᾳ, ἐκτενέστερον προσηύχετο. Ἐγένετο δὲ ὁ ἱδρὼς αὐτοῦ ὡσεὶ θρόμβοι αἵματος καταβαίνοντες ἐπὶ τὴν γῆν.
וכַד הוָא בּדֵחלתָא תּכִיבָאיִת מצַלֵא הוָא וַהוָת דֻּועתֵּה אַיך שֵׁלתֵא דַּדמָא וַנפַל עַל אַרעָא׃ ס
לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֶל הַתַּלְמִידִים וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן.
וַיָּקָם מִתְּפִלָּתוֺ וַיָּבֹא אֶל-תַּלְמִידָיו וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים מֵעִצָּבוֺן:
כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יֵשׁוּעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ וְחָזַר אֶל תַּלְמִידָיו, מָצָא אוֹתָם יְשָׁנִים מֵרֹב צַעַר וַעֲיֵפוּת.
וְקָם מִתְּפִלָּתוֹ וּבָא אֶל תַּלְמִידָיו, וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִמּוּעָקָה,
A vstav od modlitby, a přišed k učedlníkům, nalezl je, ani spí zámutkem.
Pak vstal od modlitby, přišel k učedníkům a shledal, že zármutkem usnuli.
Καὶ ἀναστὰς ἀπὸ τῆς προσευχῆς, ἐλθὼν πρὸς τοὺς μαθητὰς εὗρεν αὐτοὺς κοιμωμένους ἀπὸ τῆς λύπης,
וקָם מֵן צלֻותֵה וֵאתָא לוָת תַּלמִידַוהי וֵאשׁכַּח אֵנֻון כַּד דָּמכִּין מֵן עָקתָא׃
שָׁאַל אוֹתָם: "לָמָּה אַתֶּם יְשֵׁנִים? קוּמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה תִּישְׁנוּ קוּמוּ וְהִתְפַּלְלוּ וְלֹא-תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֺן:
"מַדּוּעַ אַתֶּם יְשָׁנִים?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ. "קוּמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן."
וְאָמַר לָהֶם: מַדּוּעַ אַתֶּם יְשֵׁנִים? קוּמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן.
I řekl jim: Co spíte? Vstaňte a modlte se, abyste nevešli v pokušení.
Řekl jim: „Jak to, že spíte? Vstaňte a modlete se, abyste neupadli do pokušení.“
καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τί καθεύδετε; Ἀναστάντες προσεύχεσθε, ἵνα μὴ εἰσέλθητε εἰς πειρασμόν.
וֵאמַר להֻון מָנָא דַּמכִּין אנתֻּון קֻומו צַלַו דּלָא תֵּעלֻון לנֵסיֻונָא׃ ס
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה קְהַל אֲנָשִׁים, וְאֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וּמִתְקָרֵב אֶל יֵשׁוּעַ לְנַשְּׁקוֹ.
עֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הֲמוֺן-עָם וְאֶחָד מִשְּׁנֵים-הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הֹלֵךְ בְּרֹאשָׁם וַיִּגַּשׁ אֶל-יֵשׁוּעַ לִנְשָׁק-לוֺ:
בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר הִתְקָרֵב אֵלָיו קָהָל גָּדוֹל שֶׁל אֲנָשִׁים וּבְרֹאשָׁם צַעַד יְהוּדָה, שֶׁהָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו. יְהוּדָה קְרָב אֶל יֵשׁוּעַ כְּדֵי לְנִשְׁקוֹ,
וְעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הָמוֹן, וְהַנִּקְרָא יְהוּדָה, אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, בָּא לִפְנֵיהֶם וְקָרַב אֶל יֵשׁוּעַ וּנְשָׁקוֹ; כִּי אֶת הָאוֹת הַזֶּה נָתַן לָהֶם: אֶת מִי שֶׁאֲנַשֵּׁק -- הוּא הוּא
A když on ještě mluvil, aj, zástup, a ten, kterýž sloul Jidáš, jeden ze dvanácti, šel napřed, a přiblížil se k Ježíšovi, aby jej políbil.
Ještě ani nedomluvil a hle, zástup, a vpředu ten, který se jmenoval Jidáš, jeden ze Dvanácti; přistoupil k Ježíšovi, aby ho políbil. ([Matouš 26:47-Matouš 26:56; Marek 14:43-Marek 14:52; Jan 18:2-Jan 18:12])
Ἔτι δὲ αὐτοῦ λαλοῦντος, ἰδού, ὄχλος, καὶ ὁ λεγόμενος Ἰούδας, εἷς τῶν δώδεκα, προήρχετο αὐτούς, καὶ ἤγγισεν τῷ Ἰησοῦ φιλῆσαι αὐτόν.
ועַד הֻו ממַלֵל הָא כֵּנשָׁא והַו דּמֵתקרֵא יִהֻודָא חַד מֵן תּרֵעסַר אָתֵא קדָמַיהֻון וַקרֵב לוָת יֵשֻׁוע ונַשׁקֵה הָדֵא גֵּיר אָתָא יַהב הוָא להֻון דַּאינָא דּנָשֵׁק אנָא הֻויֻו׃ ס
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יְהוּדָה, בִּנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת בֶּן־הָאָדָם?"
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ יְהוּדָה הֲתַסְגִּיר אֶת-בֶּן-הָאָדָם בִּנְשִׁיקָה:
אוּלָם יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: "יְהוּדָה, הַאִם בִּנְשִׁיקָה אַתָּה עוֹמֵד לְהַסְגִּיר אֶת בֶּן-הָאָדָם?"
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: יְהוּדָה, בִּנְשִׁיקָה מוֹסֵר אַתָּה אֶת בֶּן-הָאָדָם?
Ježíš pak řekl jemu: Jidáši, políbením Syna člověka zrazuješ.
Ježíš mu řekl: „Jidáši, políbením zrazuješ Syna člověka?“
Ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ, Ἰούδα, φιλήματι τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου παραδίδως;
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע יִהֻודָא בּנֻושַׁקתָּא מַשׁלֵם אַנתּ לֵה לַברֵה דּאנָשָׁא׃ ס
הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, כִּרְאוֹתָם מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת, אָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב?"
וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר אִתּוֺ בִּרְאוֺתָם אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה אָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֲנַכֶּה בֶחָרֶב:
כְּשֶׁרָאוּ הַתַּלְמִידִים אֶת הָעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ שָׁאֲלוּ אֶת יֵשׁוּעַ: "אָדוֹן, אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנַּכֶּה אוֹתָם בַּחֲרָבוֹת שֶׁלָּנוּ?
כְּשֶׁרָאוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶת מַה שֶּׁקָּרָה, אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ, הֲנַכֶּה אוֹתָם בַּחֲרָבוֹת?
A vidouce ti, kteříž při něm byli, k čemu se chýlí, řekli jemu: Pane, budeme-liž bíti mečem?
Když ti, kteří byli s Ježíšem, viděli, co nastává, řekli: „Pane, máme se bít mečem?“
Ἰδόντες δὲ οἱ περὶ αὐτὸν τὸ ἐσόμενον εἶπον αὐτῷ, Κύριε, εἰ πατάξομεν ἐν μαχαίρᾳ;
כַּד חזַו דֵּין אַילֵין דּעַמֵה מֵדֵּם דַּהוָא אָמרִין לֵה מָרַן נֵמחֵא אֵנֻון בּסַיפֵא׃
וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה וְקִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית שֶׁל עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה אֶת-עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיְקַצֶּץ-לוֺ אָזְנוֺ הַיְמָנִית:
וְאֶחָד מֵהֶם קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְּמָנִית שֶׁל עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
וְהִכָּה אֶחָד מֵהֶם אֶת עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְהֵסִיר אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית.
I udeřil jeden z nich služebníka nejvyššího kněze {biskupova}, a uťal ucho jeho pravé.
A jeden z nich napadl sluhu veleknězova a uťal mu pravé ucho.
Καὶ ἐπάταξεν εἷς τις ἐξ αὐτῶν τὸν δοῦλον τοῦ ἀρχιερέως, καὶ ἀφεῖλεν αὐτοῦ τὸ οὖς τὸ δεξιόν.
וַמחָא חַד מֵנהֻון לעַבדֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ונַסבָּה אֵדנֵה דּיַמִינָא׃ ס
אַךְ יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "הַרְפּוּ! עַד כָּאן!", נָגַע בְּאָזְנוֹ וְרִפֵּא אוֹתוֹ.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַרְפּוּ אַל-תּוֺסִיפוּ וַיִּגַּע בְּאָזְנוֺ וַיִּרְפָּאֵהוּ:
יֵשׁוּעַ עָצַר בַּעֲדָם וְאָמַר: "הִנִּיחוּ לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּהֶם." לְאַחַר מִכֵּן נָגַע בְּאָזְנוֹ שֶׁל הָעֶבֶד וְרִפֵּא אוֹתָהּ.
עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר: דַּי עַד זֹאת. וְנָגַע בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַנִּפְצָע וְרִפֵּא אוֹתָהּ.
A Ježíš odpověděv, řekl: Nechtež až potud. A dotek se ucha jeho, uzdravil jej.
Ježíš však řekl: „Přestaňte s tím!(a)“ Dotkl se jeho ucha a uzdravil (a) Nebraňte jim ani v tomto!
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἐᾶτε ἕως τούτου. Καὶ ἁψάμενος τοῦ ὠτίου αὐτοῦ, ἰάσατο αὐτόν.
ענָא דֵּין יֵשֻׁוע וֵאמַר כַּדֻּו עדַמָא להָדֵא וַקרֵב לֵאדנֵה דּהַו דַּבלַע וַאסיָה׃
פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וּקְצִינֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו, וְאָמַר: "כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת!
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הַהֵיכָל וְהַזְּקֵנִים הַבָּאִים עָלָיו הַעַל פָּרִיץ יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֺת וּבְמַטּוֺת:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים, מְפַקְּדֵי מִשְׁמַר בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים שֶׁבָּאוּ לְאָסְרוֹ: 'מַדּוּעַ אַתֶּם בָּאִים אֵלַי בְּמַקְלוֹת וּבַחֲרֵבוֹת, הַאִם אֲנִי גַּנָּב אוֹ שׁוֹדֵד?
וְאָמַר יֵשׁוּעַ לְאוֹתָם שֶׁבָּאוּ עָלָיו, רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וּקְצִינֵי הַהֵיכָל: כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם עָלַי בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת כְּדֵי לְתָפְסֵנִי?
I dí Ježíš těm, kteříž přišli na něho, předním kněžím {biskupům} a úředníkům chrámu a starším: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi.
Pak řekl Ježíš těm, kteří na něho přišli, kněžím, velitelům stráže a starším: „Jako na povstalce jste na mne vyšli s meči a holemi.
Εἶπεν δὲ ὁ Ἰησοῦς πρὸς τοὺς παραγενομένους ἐπ' αὐτὸν ἀρχιερεῖς καὶ στρατηγοὺς τοῦ ἱεροῦ καὶ πρεσβυτέρους, Ὡς ἐπὶ λῃστὴν ἐξεληλύθατε μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων;
וֵאמַר יֵשֻׁוע להָנֻון דֵּאתַו עלַוהי רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא ורַבַּי חַילֵא דּהַיכּלָא אַיך דּעַל לֵסטָיָא נפַקתֻּון עלַי בּסַיפֵא וַבחֻוטרֵא דּתֵאחדֻּונָני׃
יוֹם יוֹם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד, אֶלָּא שֶׁזֹּאת שְׁעַתְכֶם וּשְׁעַת שִׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ."
יוֺם יוֺם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּהֵיכָל וְלֹא-שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד אַךְ זֹאת הִיא עִתְּכֶם וּמֶמְשֶׁלֶת הַחֹשֶׁךְ:
מַדּוּעַ לֹא אֲסַרְתֶּם אוֹתִי בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ? הֲרֵי הָיִיתִי שָׁם כָּל יוֹם. אֲבָל זוֹהִי שְׁעַתְכֶם, וּשְׁעַת שִׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ."
כָּל יוֹם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּהֵיכָל וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָדַיִם, אֶלָּא שֶׁזּוֹהִי שְׁעַתְכֶם, וְשִׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ.
Ješto na každý den býval jsem s vámi v chrámě, a nevztáhli jste rukou na mne. Ale totoť jest ta vaše hodina, a moc temnosti.
Denně jsem byl mezi vámi v chrámě, a nevztáhli jste na mne ruce. Ale toto je vaše hodina, vláda tmy.“ ([Lukáš 19:47; Jan 18:20; Koloským 1:13])
Καθ' ἡμέραν ὄντος μου μεθ' ὑμῶν ἐν τῷ ἱερῷ, οὐκ ἐξετείνατε τὰς χεῖρας ἐπ' ἐμέ. Ἀλλ' αὕτη ὑμῶν ἐστὶν ἡ ὥρα, καὶ ἡ ἐξουσία τοῦ σκότους.
כֻּליֻום עַמכֻון הוִית בּהַיכּלָא ולָא אַושֵׁטתֻּון עלַי אִידַיָא אֵלָא הָדֵא הי שָׁעַתכֻון ושֻׁולטָנָא דּחֵשֻׁוכָא׃ ס
הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ. הוֹלִיכוּהוּ וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֵיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק.
וַיַּחֲזִיקוּ-בוֺ וַיּוֺלִיכֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ אֶל-בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וּפֶטְרוּס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֺק:
הֵם אָסְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהוֹבִילוּהוּ אֶל בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. פֶּטְרוּס הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם בְּמֶרְחָק-מָה,
וּתְפָסוּהוּ וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְשִׁמְעוֹן בָּא אַחֲרָיו מֵרָחוֹק.
I javše jej, vedli, a uvedli do domu nejvyššího kněze {biskupova}. Petr pak šel za ním zdaleka.
Pak ho zatkli a odvedli do veleknězova domu. Petr šel zpovzdálí za nimi. ([Matouš 26:57-Matouš 26:58; Marek 14:53-Marek 14:54; Jan 18:13-Jan 18:16])
Συλλαβόντες δὲ αὐτὸν ἤγαγον, καὶ εἰσήγαγον αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον τοῦ ἀρχιερέως. Ὁ δὲ Πέτρος ἠκολούθει μακρόθεν.
וֵאחַדו אַיתּיֻוהי לבַיתֵּה דּרַבּ־כָּהנֵא ושֵׁמעֻון אָתֵא הוָא בָּתרֵה מֵן רֻוחקָא׃
כַּאֲשֶׁר הִדְלִיקוּ אֵשׁ בְּמֶרְכַּז הֶחָצֵר וְיָשְׁבוּ יַחְדָיו, יָשַׁב גַּם כֵּיפָא בֵּינֵיהֶם.
וְכַאֲשֶׁר בִּעֲרוּ אֵשׁ בְּתוֺךְ הֶחָצֵר וּבְשִׁבְתָּם יַחְדָּו וַיֵּשֶׁב גַּם-פֶּטְרוֺס בְּתוֺכָם:
אוּלָם הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם כְּשֶׁהִדְלִיקוּ מְדוּרָה בֶּחָצֵר וְהִתְיַשְּׁבוּ סְבִיבָהּ.
וְהִדְלִיקוּ אֵשׁ בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וְיָשְׁבוּ סְבִיבָהּ, וְיָשַׁב גַּם הוּא שִׁמְעוֹן בֵּינֵיהֶם.
A když zanítili oheň u prostřed síně, a posadili se vůkol, sedl Petr mezi ně.
Když zapálili uprostřed nádvoří oheň a sesedli se okolo, přisedl mezi ně i Petr.
Ἁψάντων δὲ πῦρ ἐν μέσῳ τῆς αὐλῆς, καὶ συγκαθισάντων αὐτῶν, ἐκάθητο ὁ Πέτρος ἐν μέσῳ αὐτῶν.
אַוחֵדו דֵּין נֻורָא מֵצעַת דָּרתָּא ויָתבִּין הוַו חדָרֵיה ויָתֵב הוָא אָף הֻו שֵׁמעֻון בַּינָתהֻון׃ ס
רָאֲתָה אוֹתוֹ שִׁפְחָה אַחַת יוֹשֵׁב לְיַד הָאֵשׁ, הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ וְאָמְרָה: "גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ."
וַתֵּרֶא אֹתוֺ שִׁפְחָה אַחַת יֹשֵׁב נֶגֶד הָאוֺר וַתֶּחֱזֶה-בּוֺ וַתֹּאמֶר גַּם-זֶה הָיָה עִמּוֺ:
מְשָׁרֶתֶת אַחַת הַבְּחִינָה בַּפֶּטְרוּס לָאוֹר הַמְּדוּרָה. הִיא נָעֲצָה בּוֹ מַבָּט וְקָרְאָה: "הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה עִם יֵשׁוּעַ!"
וְרָאַתְהוּ עַלְמָה אַחַת יוֹשֵׁב לְיַד הָאֵשׁ, וְהִבִּיטָה בּוֹ וְאָמְרָה: גַּם זֶה אִתּוֹ הָיָה.
A uzřevši ho jedna děvečka, an sedí u ohně, a pilně naň pohleděvši, řekla: I tento byl s ním.
A jak seděl tváří k ohni, všimla si ho jedna služka, pozorně se na něj podívala a řekla: „Tenhle byl také s ním!“ ([Matouš 26:69-Matouš 26:75; Marek 14:66-Marek 14:72; Jan 18:17-Jan 18:18 Jan 18:25-Jan 18:27])
Ἰδοῦσα δὲ αὐτὸν παιδίσκη τις καθήμενον πρὸς τὸ φῶς, καὶ ἀτενίσασα αὐτῷ, εἶπεν, Καὶ οὗτος σὺν αὐτῷ ἦν.
וַחזָתֵה עלַימתָא חדָא דּיָתֵב לוָת נֻורָא וחָרַת בֵּה וָאמרָא אָף הָנָא עַמֵה הוָא׃
אַךְ הוּא הִתְכַּחֵשׁ וְאָמַר: "אִשָּׁה, אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ."
וַיֵכַחֵשׁ-בּוֺ וַיֹּאמַר אִשָּׁה לֹא יָדַעְתִּי אֹתוֺ:
פֶּטְרוּס הִכְחִישׁ בְּתֹקֶף אֶת דְּבָרֶיהָ: "אִשָּׁה, אֵינִי מַכִּיר אוֹתוֹ כְּלָל!"
אַךְ הוּא כָּפַר וְאָמַר: אִשָּׁה, אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ.
On pak zapřel ho, řka: Ženo, neznám ho.
Ale on zapřel: „Vůbec ho neznám.“
Ὁ δὲ ἠρνήσατο αὐτόν, λέγων, Γύναι, οὐκ οἶδα αὐτόν.
הֻו דֵּין כּפַר וֵאמַר אַנתּתָא לָא יָדַע אנָא לֵה׃
שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן רָאָהוּ אִישׁ אַחֵר וְאָמַר: "גַּם אַתָּה מֵהֶם." אַךְ כֵּיפָא הֵשִׁיב: "בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵהֶם."
וְעוֺד-מְעַט וַיִּרְאֵהוּ אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמַר גַּם-אַתָּה אֶחָד מֵהֶם וַיַּעַן פֶּטְרוֺס בֶּן-אָדָם לֹא מֵהֶם אָנֹכִי:
כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִבְחִין מִישֶׁהוּ אַחֵר בַּפֶּטְרוּס. "אַתָּה וַדַּאי אֶחָד מֵהֶם!" אָמַר. "מָה פִּתְאוֹם," הִכְחִישׁ פֶּטְרוּס, "אֵינֶנִּי אֶחָד מֵהֶם!"
וּמְעַט אַחֲרֵי כֵן רָאָהוּ אַחֵר וְאָמַר לוֹ: גַּם אַתָּה מֵהֶם. אַךְ כֵּיפָא אָמַר: אֵינֶנִּי.
A po malé chvíli jiný, vida jej, řekl: I ty z nich jsi. Petr pak řekl: Ó člověče, nejsem.
Zakrátko jej spatřil někdo jiný a řekl: „Ty jsi také z nich.“ Petr odpověděl: „Nejsem!“
Καὶ μετὰ βραχὺ ἕτερος ἰδὼν αὐτὸν ἔφη, Καὶ σὺ ἐξ αὐτῶν εἶ. Ὁ δὲ Πέτρος εἴπεν, Ἄνθρωπε, οὐκ εἰμί.
ובָתַר קַלִיל חזָיהי אחרִנָא וֵאמַר לֵה אָף אַנתּ מֵנהֻון אַנתּ כִּאפָא דֵּין אֵמַר לָא הוִית׃
כַּעֲבֹר שָׁעָה בְּעֵרֶךְ אָמַר אִישׁ אַחֵר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "בֶּאֱמֶת גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ, וַהֲרֵי גְּלִילִי הוּא."
וּכְשָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי-כֵן עָנָה אִישׁ וְהוֺכִיחַ עָלָיו לֵאמֹר אָכֵן גַּם-זֶה הָיָה עִמּוֺ כִּי הוּא גְּלִילִי:
כַּעֲבֹר שָׁעָה בְּעֵרֶךְ הָעִיר אָדָם נוֹסָף: "אֵין לִי סָפֵק שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הָיָה עִם יֵשׁוּעַ, כִּי שְׁנֵיהֶם מֵהַגָּלִיל."
וְאַחֲרֵי שָׁעָה אַחַת, אַחֵר טָעַן וְאָמַר: בֶּאֱמֶת גַּם זֶה אִתּוֹ הָיָה, כִּי גַּם גְּלִילִי הוּא.
A potom asi po jedné hodině jiný potvrzoval, řka: V pravdě i tento s ním byl, nebo také Galilejský jest.
Když uplynula asi hodina, tvrdil zase někdo: „I tenhle byl určitě s ním, vždyť je z Galileje!“
Καὶ διαστάσης ὡσεὶ ὥρας μιᾶς, ἄλλος τις διϊσχυρίζετο, λέγων, Ἐπ' ἀληθείας καὶ οὗτος μετ' αὐτοῦ ἦν· καὶ γὰρ Γαλιλαῖός ἐστιν.
ובָתַר שָׁעָא חדָא אחרִנָא מֵתחרֵא הוָא וָאמַר שַׁרִירָאיִת אָף הָנָא עַמֵה הוָא אָף גּלִילָיָא הו גֵּיר׃
הֵשִׁיב כֵּיפָא: "בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵבִין מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר." וּמִיָּד, בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.
וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֺס בֶּן-אָדָם אֵינֶנִּי יֹדֵעַ מָה אַתָּה מְדַבֵּר וְעוֺד דְּבָרוֺ בְּפִיו וּפִתְאֹם קָרָא הַתַּרְנְגֹל:
פֶּטְרוּס הִכְחִישׁ שׁוּב: "בֶּן-אָדָם, אֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר..." לִפְנֵי שֶׁסִּיֵּם פֶּטְרוּס אֶת דְּבָרָיו נִשְׁמְעָה קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל.
אָמַר כֵּיפָא: גֶּבֶר, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר. וּמִיָּד, בְּעוֹד הוּא מְדַבֵּר, קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.
I řekl Petr: Člověče, nevím, co pravíš. A hned, když on ještě mluvil, kohout zazpíval.
Petr řekl: „Vůbec nevím, o čem mluvíš!“ A ihned, ještě než domluvil, zakokrhal kohout.
Εἶπεν δὲ ὁ Πέτρος, Ἄνθρωπε, οὐκ οἶδα ὃ λέγεις. Καὶ παραχρῆμα, ἔτι λαλοῦντος αὐτοῦ, ἐφώνησεν ἀλέκτωρ.
אָמַר כִּאפָא גַּברָא לָא יָדַע אנָא מָנָא אָמַר אַנתּ ומֵחדָא כַּד הֻו ממַלֵל קרָא תַּרנָגלָא׃
אָז פָּנָה הָאָדוֹן וְהִבִּיט אֶל כֵּיפָא. נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁהָאָדוֹן אָמַר לוֹ ־"בְּטֶרֶם יִקְרָא הַיּוֹם הַתַּרְנְגוֹל תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים"־,
וַיִּפֶן הָאָדוֺן וַיֶּחֱזֶה בִּפְנֵי פֶטְרוֺס וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֺס אֶת-דְּבַר הָאָדוֺן אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֺ כִּי-בְטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל הַיּוֺם תְּכַחֵשׁ-בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּנָה יֵשׁוּעַ וְהִבִּיט בְּעֵינָיו שֶׁל פֶּטְרוּס. אָז נִזְכַּר פֶּטְרוּס בְּדִבְרֵי הָאָדוֹן: "לִפְנֵי קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים."
וּפָנָה יֵשׁוּעַ וְהִבִּיט בְּכֵיפָא. וְנִזְכַּר שִׁמְעוֹן בִּדְבַר אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁאָמַר לוֹ: לִפְנֵי שֶּׁיִּקְרָא הַתַּרְנְגוֹל תִּכְפֹּר בִּי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.
I obrátiv se Pán, pohleděl na Petra. I rozpomenul se Petr na slovo Páně, kterak jemu byl řekl: Že prvé než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.
Tu se Pán obrátil a pohleděl na Petra; a Petr se rozpomenul na slovo, které mu Pán řekl: „Dřív než dnes kohout zakokrhá, zapřeš mne třikrát.“ ([Lukáš 22:34])
Καὶ στραφεὶς ὁ κύριος ἐνέβλεψεν τῷ Πέτρῳ. Καὶ ὑπεμνήσθη ὁ Πέτρος τοῦ λόγου τοῦ κυρίου, ὡς εἶπεν αὐτῷ ὅτι Πρὶν ἀλέκτορα φωνῆσαι, ἀπαρνήσῃ με τρίς.
וֵאתפּנִי יֵשֻׁוע וחָר בּכִאפָא וֵאתּדּכַר שֵׁמעֻון מֵלתֵה דּמָרַן דֵּאמַר הוָא לֵה דַּקדָם דּנֵקרֵא תַּרנָגלָא תֵּכפֻּור בִּי תּלָת זַבנִין׃
יָצָא הַחוּצָה וּמֵרֵר בְּבֶכִי.
וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי:
הוּא יָצָא מֵהֶחָצֵר וּמֵרֵר בַּבֶּכִי.
וְיָצָא שִׁמְעוֹן הַחוּצָה וּבָבָה בְּכִי מַר.
I vyšed ven Petr, plakal hořce.
Vyšel ven a hořce se rozplakal.
Καὶ ἐξελθὼν ἔξω ὁ Πέτρος ἔκλαυσεν πικρῶς.
וַנפַק לבַר שֵׁמעֻון בּכָא מַרִירָאיִת׃ ס
וְהָאֲנָשִׁים שֶׁעָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הֵתֵלּוּ בּוֹ וְהִכּוּהוּ.
וְהָאֲנָשִׁים הַתֹּפְשִׂים אֶת-יֵשׁוּעַ הִכּוּ אֹתוֺ וְהִתְעַלְּלוּ-בוֺ:
הַחַיָּלִים שֶׁהֻפְקְדוּ עַל שְׁמִירַת יֵשׁוּעַ לָעֲגוּ לוֹ, הִכּוּ אוֹתוֹ וְהִתְעַלְּלוּ בּוֹ.
וְהָאֲנָשִׁים שֶׁתָּפְסוּ אֶת יֵשׁוּעַ הֵתֵלּוּ בּוֹ,
Muži pak ti, kteříž drželi Ježíše, posmívali se jemu, tepouce ho.
Muži, kteří Ježíše hlídali, posmívali se mu a bili ho; ([Matouš 26:67-Matouš 26:68; Marek 14:65 Izajáš 50:6 Izajáš 53:5])
Καὶ οἱ ἄνδρες οἱ συνέχοντες τὸν Ἰησοῦν ἐνέπαιζον αὐτῷ, δέροντες.
וגַברֵא דַּאחִידִין הוַו ליֵשֻׁוע מבַזחִין הוַו בֵּה וַמחַפֵּין הוַו לֵה׃
הֵם כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְאָמְרוּ: "הִנָּבֵא! מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתְךָ?"
חָפוּ אֶת-פָּנָיו וְשָׁאֹל לוֺ לֵאמֹר הִנָּבֵא לָנוּ מִי הוּא הַמַּכֶּה אֹתָךְ:
הֵם קָשְׁרוּ אֶת עֵינָיו, הִכּוּ אוֹתוֹ בְּאֶגְרוֹפִים וְקָרְאוּ בְּלַעַג: "נָבִיא שֶׁכָּמוֹךְ, נָחָשׁ מִי הִכָּה אוֹתְךָ?"
וְכִסּוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ עַל פָּנָיו וְאָמְרוּ: הִתְנַבֵּא, מִי הִכָּה אוֹתְךָ.
A zakrývajíce ho, bili jej v tvář, a tázali se ho, řkouce: Prorokuj, kdo jest, kterýž tebe udeřil?
zavázali mu oči(b) a ptali se ho: „Hádej, proroku, kdo tě uhodil.“ (b) var: + bili ho do tváře
Καὶ περικαλύψαντες αὐτόν, ἔτυπτον αὐτοῦ τὸ πρόσωπον, καὶ ἐπηρώτων αὐτόν, λέγοντες, Προφήτευσον· τίς ἐστιν ὁ παίσας σε;
ומָחֵין הוַו לֵה עַל אַפַּוהי וָאמרִין אֵתנַבָּא מַנֻו מחָך׃
וְעוֹד דִּבְרֵי גִּדּוּף רַבִּים הֵטִיחוּ כְּלַפָּיו.
וְעוֺד הוֺסִיפוּ דְבָרִים כָּאֵלֶּה לְנָאֵץ אֹתוֺ:
הֵם הִמְשִׁיכוּ לְקַלֵּל וּלְהַעֲלִיב אוֹתוֹ.
וּדְבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים אָמְרוּ עָלָיו וְגִדְּפוּ.
A jiného mnoho, rouhajíce se, mluvili proti němu.
A ještě mnoha jinými slovy ho uráželi.
Καὶ ἕτερα πολλὰ βλασφημοῦντες ἔλεγον εἰς αὐτόν.
וַאחרָניָתָא סַגִּיָאתָא מגַדּפִין הוַו וָאמרִין עלַוהי׃ ס
עִם אוֹר הַיּוֹם נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם, הֵן כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְהֵן סוֹפְרִים, וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם.
וּכְאוֺר הַבֹּקֶר נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין לֵאמֹר:
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הוּבָא יֵשׁוּעַ לִפְנֵי חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים, הַסּוֹפְרִים וְזִקְנֵי הָעָם.
וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר הִתְאַסְּפוּ הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וְהֶעֱלוּהוּ לְבֵית אֲסֵפָתָם,
A když byl den, sešli se starší lidu a přední kněží {biskupové} a zákonníci, a vedli ho do rady své,
Jakmile nastal den, shromáždili se starší lidu, velekněží a zákoníci, odvedli ho před svou radu a řekli mu: ([Matouš 26:59-Matouš 26:66; Marek 14:55-Marek 14:64; Jan 18:19-Jan 18:24])
Καὶ ὡς ἐγένετο ἡμέρα, συνήχθη τὸ πρεσβυτέριον τοῦ λαοῦ, ἀρχιερεῖς καὶ γραμματεῖς, καὶ ἀνήγαγον αὐτὸν εἰς τὸ συνέδριον αὐτῶν, λέγοντες,
וכַד נֵגהַת אֵתכַּנַשׁו קַשִׁישֵׁא ורַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא וַאסקֻוהי לבֵית־כּנֻושׁתּהֻון׃
אָמְרוּ לוֹ: "אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ." הֵשִׁיב לָהֶם: "אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַּאֲמִינוּ,
הַאִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ הַגֶּד-לָנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַאֲמִינוּ:
"הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.אַךְ יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: "אִם אַגִּיד לָכֶם, לֹא תַּאֲמִינוּ לִי,
וְאָמְרוּ לוֹ: אִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ. אָמַר לָהֶם: אִם אֹמַר לָכֶם, לֹא תַּאֲמִינוּ.
Řkouce: Jsi-li ty Kristus? Pověz nám. I dí jim: Povím-li vám, nikoli neuvěříte.
“Jsi-li Mesiáš(c), pověz nám to.“ Odpověděl jim: „I když vám to řeknu, neuvěříte. (c) ř: Kristus ([Jan 10:24 Jan 3:12 Jan 8:45])
Εἰ σὺ εἶ ὁ χριστός, εἰπὲ ἡμῖν. Εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Ἐὰν ὑμῖν εἴπω, οὐ μὴ πιστεύσητε·
וָאמרִין לֵה אֵן אַנתּ הֻו משִׁיחָא אֵמַר לַן אָמַר להֻון אֵן אִמַר לכֻון לָא תּהַימנֻונָני׃
וְאִם אֶשְׁאַל לֹא תַּעֲנוּ לִי וְלֹא תְּשַׁחְרְרוּ אוֹתִי.
וְגַם אִם-אֶשְׁאַל לֹא תַעֲנוּ וְלֹא תְשַׁלְּחוּנִי:
וְאִם אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שְׁאֵלוֹת לֹא תָּשִׁיבוּ לִי.
וְאִם אֶשְׁאַלְכֶם, לֹא תָּשִׁיבוּ לִי תְּשׁוּבָה, וְלֹא תְּשַׁחְרְרוּ אוֹתִי.
A pakli se vás co otíži, neodpovíte mi, ani nepropustíte.
Položím-li otázku já vám, neodpovíte(d). (d) var: + mi ani mne nepropustíte
ἐὰν δὲ καὶ ἐρωτήσω, οὐ μὴ ἀποκριθῆτέ μοι, ἢ ἀπολύσητε.
וֵאן אֵשַׁאֵלכֻון לָא מפַנֵין אנתֻּון לִי פֵּתגָמָא אַו שָׁרֵין אנתֻּון לִי׃
אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים."
הִנֵּה מֵעַתָּה עֹלֶה בֶן-הָאָדָם לָשֶׁבֶת לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים:
אוּלָם עוֹד מְעַט בֶּן-הָאָדָם יָשַׁב לַיָּמִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים."
מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶּן-הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים.
Od této chvíle Syn člověka sedne na pravici moci Boží.
Ale od této chvíle bude Syn člověka sedět po pravici všemohoucího Boha(e).“ (e) ř: Moci Boží ([Žalmy 110:1; Skutky apoštolské 7:56])
Ἀπὸ τοῦ νῦν ἔσται ὁ υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου καθήμενος ἐκ δεξιῶν τῆς δυνάμεως τοῦ θεοῦ.
מֵן הָשָׁא נֵהוֵא בּרֵה דּאנָשָׁא יָתֵב מֵן יַמִינָא דּחַילָא דַּאלָהָא׃ ס
אָמְרוּ כֻּלָּם: "אִם כֵּן, אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים?" הֵשִׁיב לָהֶם: "אַתֶּם אוֹמְרִים כִּי אֲנִי הוּא."
וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם הֲכִי-אַתָּה הוּא בֶּן-הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם אֹמְרִים כִּי-אֲנִי הוּא:
"אִם כָּךְ, בֶּן-אֱלוֹהִים אַתָּה?""אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁאֲנִי הוּא" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ.
אָמְרוּ כֻּלָּם: אַתָּה הוּא אֵפוֹא בֶּן-הָאֱלֹהִים? אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי הוּא.
I řekli všickni: Tedy jsi ty Syn Boží? On pak řekl jim: Vy pravíte, nebo já jsem.
Tu řekli všichni: „Jsi tedy Syn Boží?“ On jim odpověděl: „Vy sami říkáte, že já jsem.“ ([Lukáš 23:3])
Εἶπον δὲ πάντες, Σὺ οὖν εἶ ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ; Ὁ δὲ πρὸς αὐτοὺς ἔφη, Ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἐγώ εἰμι.
אָמרִין דֵּין כֻּלהֻון אַנתּ הֻו הָכִיל בּרֵה דַּאלָהָא אָמַר להֻון יֵשֻׁוע אַנתֻּון אָמרִין אנתֻּון דֵּאנָא אנָא׃ ס
אָמְרוּ: "מַה לָּנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּעֵדוּת? הֲרֵי בְּעַצְמֵנוּ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו."
וַיֹּאמְרוּ מַה-לָּנוּ וּלְעֵדוּת עוֺד הֲלֹא שָׁמַעְנוּ עֵדוּת פִּיהוּ:
"אֵינֶנּוּ זְקוּקִים לְעֵדוּיוֹת נוֹסָפוֹת!" הֵם קָרְאוּ. "בְּמוֹ אָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ אוֹמֵר דְּבָרִים אֵלֶּה!"
אָמְרוּ: לָמָּה עוֹד דְּרוּשִׁים לָנוּ עֵדִים? שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו.
A oni řekli: Což ještě potřebujeme svědectví? Však jsme sami slyšeli z úst jeho.
Oni řekli: „Nač ještě potřebujeme svědectví? Vždyť jsme to slyšeli z jeho úst.“
Οἱ δὲ εἶπον, Τί ἔτι χρείαν ἔχομεν μαρτυρίας; Αὐτοὶ γὰρ ἠκούσαμεν ἀπὸ τοῦ στόματος αὐτοῦ.
אָמרִין מָנָא תֻּוב מֵתבּעֵין לַן סָהדֵּא חנַן גֵּיר שׁמַען מֵן פֻּומֵה׃ ס
כָּל הַנֶּאֱסָפִים קָמוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל פִּילָטוֹס.
וַיָּקוּמוּ כָל-הַקָּהָל שָׁם וַיֹּלִיכֻהוּ אֶל-פִּילָטוֺס:
רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים, הַסּוֹפְרִים, זִקְנֵי הָעָם וְחַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין הוֹלִיכוּ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל פִילְטוּס,
וְקָמוּ כָּל קְהָלָם וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל פִּילָטוֹס.
Tehdy povstavši všecko množství jich, vedli jej ku Pilátovi.
Tu povstalo celé shromáždění a odvedli ho k Pilátovi. ([Matouš 27:1-Matouš 27:2; Marek 15:1; Jan 18:28])
Καὶ ἀναστὰν ἅπαν τὸ πλῆθος αὐτῶν, ἤγαγον αὐτὸν ἐπὶ τὸν Πιλάτον.
וקָמו כֻּלֵה כֵּנשׁהֻון וַאיתּיֻוהי לוָת פִּילַטָוס׃ ס
שָׁם הֵחֵלּוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: "אֶת זֶה מָצָאנוּ מַדִּיחַ אֶת עַמֵּנוּ, אוֹסֵר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר, וְאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, כְּלוֹמַר מֶלֶךְ."
וַיָּחֵלּוּ לְשִׂטְנוֺ לֵאמֹר מָצָאנוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶה מְסַלֵּף אֶת-עַמֵּנוּ וּמַשְׁגֶּה אֹתָם מִתֵּת מַס לַקֵּיסַר בְּאָמְרוֺ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:
וּמִיָּד הֵחֵלּוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ: "הָאִישׁ הַזֶּה מֵסִית אֶת הָעָם לֹא לְשַׁלֵּם מַס לַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי, וְטוֹעֵן שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ, כְּלוֹמַר מֶלֶךְ!"
וְהֵחֵלּוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: אֶת זֶה מָצָאנוּ מַטְעֶה אֶת עַמֵּנוּ, וְאוֹסֵר עָלֵינוּ לָתֵת מַס גֻּלְגֹּלֶת לַקֵּיסָר, וְאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
A počali naň žalovati, řkouce: Tohoto jsme nalezli, an převrací lid, a brání daně dávati císaři, pravě se býti Kristem králem.
Vznesli proti němu žalobu: „Podle našeho zjištění rozvrací tento člověk náš národ, brání odvádět císaři daně a prohlašuje se za Mesiáše(f) krále.“ (f) ř: Krista (pod. Lukáš 23:35 Lukáš 23:39) ([Matouš 27:11-Matouš 27:14; Marek 15:2-Marek 15:5; Jan 18:29-Jan 18:38; Skutky apoštolské 17:7 Lukáš 20:25])
Ἤρξαντο δὲ κατηγορεῖν αὐτοῦ, λέγοντες, Τοῦτον εὕρομεν διαστρέφοντα τὸ ἔθνος, καὶ κωλύοντα Καίσαρι φόρους διδόναι, λέγοντα ἑαυτὸν χριστὸν βασιλέα εἶναι.
ושַׁרִיו אָכלִין קַרצַוהי וָאמרִין להָנָא אֵשׁכַּחן דּמַטעֵא עַמַן וכָלֵא דַּכסֵף־רִשָׁא לקֵסַר לָא נֵתֵּל וָאמַר עַל נַפשֵׁה דּמַלכָּא הו משִׁיחָא׃ ס
שָׁאַל אוֹתוֹ פִּילָטוֹס: "אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אַתָּה אוֹמֵר."
וַיִּשְׁאַל אֹתוֺ פִילָטוֺס לֵאמֹר הַאַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיַּעַן אֹתוֺ וַיֹּאמֶר אַתָּה אָמָרְתָּ:
"הַאִם אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?" שָׁאַל פִילְטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ. "אַתָּה אוֹמֵר," עָנָה יֵשׁוּעַ.
וּפִילָטוֹס שָׁאַל אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים? אָמַר לוֹ: אַתָּה אָמַרְתָּ.
Pilát pak otázal se ho, řka: Jsi-liž ty král ten Židovský? A on odpověděv, řekl jemu: Ty pravíš.
Pilát mu položil otázku: „Ty jsi král Židů?“ On mu odpověděl: „Ty sám to říkáš.“ ([Lukáš 22:70])
Ὁ δὲ Πιλάτος ἐπηρώτησεν αὐτόν, λέγων, Σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; Ὁ δὲ ἀποκριθεὶς αὐτῷ ἔφη, Σὺ λέγεις.
פִּילַטָוס דֵּין שַׁאלֵה וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא אָמַר לֵה אַנתּ אֵמַרתּ׃ ס
אָמַר פִּילָטוֹס אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל הֲמוֹן הָעָם: "אֵינֶנִּי מוֹצֵא שׁוּם אַשְׁמָה בָּאִישׁ הַזֶּה."
וַיֹּאמֶר פִּילָטוֺס אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל-הֲמוֺן הָעָם אֲנִי לֹא מָצָאתִי עָוֺן בָּאִישׁ הַזֶּה:
פִילְטוּס פָּנָה אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל הֶהָמוֹן וְקָרָא: "מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנּוּ? הוּא לֹא עָבַר עַל שׁוּם חֹק!"
וְאָמַר פִּילָטוֹס לְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְלֶהָמוֹן: אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא שׁוּם אַשְׁמָה בָּאִישׁ הַזֶּה.
I dí Pilát předním kněžím {biskupům} a zástupům: Žádné viny nenalézám na tomto člověku.
Pilát řekl velekněžím a zástupům: „Já na tomto člověku žádnou vinu neshledávám.“ ([Lukáš 23:14 Lukáš 23:22])
Ὁ δὲ Πιλάτος εἶπεν πρὸς τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ τοὺς ὄχλους, Οὐδὲν εὑρίσκω αἴτιον ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ.
וֵאמַר פִּילַטָוס לרַבַּי־כָּהנֵא וַלכֵנשָׁא אֵנָא מֵדֵּם עֵלתָא לָא מֵשׁכַּח אנָא עַל גַּברָא הָנָא׃
אַךְ הֵם טָעֲנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת: "הוּא מֵסִית אֶת הָעָם בְּלַמְּדוֹ בְּכָל יְהוּדָה, הָחֵל מִן הַגָּלִיל וְעַד כָּאן."
אַךְ הֵם הוֺסִיפוּ בְּיֶתֶר עֹז לֵאמֹר כִּי מַדִּיחַ הוּא אֶת-הָעָם בְּתוֺרָתוֺ בְּכָל-יְהוּדָה הָחֵל בַּגָּלִיל וְעַד-הֵנָּה:
אוּלָם הֵם הִתְעַקְּשׁוּ: "אֲבָל הוּא מֵסִית אֶת הָעָם בְּכָל אֵזוֹר יְהוּדָה נֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן. הוּא הֵחֵל בְּכָךְ בַּגָּלִיל, וְעַכְשָׁו הוּא בָּא לִירוּשָׁלַיִם."
אֲבָל הֵם צָעֲקוּ וְאָמְרוּ: הֵסִית אֶת עַמֵּנוּ, בְּלַמְּדוֹ בְּכָל יְהוּדָה, וְהֵחֵל מֵהַגָּלִיל וְעַד לְכָאן.
Oni pak více se silili, řkouce: Bouříť lid, uče po všem Judstvu, počav od Galilee až sem.
Ale oni na něj naléhali: „Svým učením pobuřuje lid po celém Judsku; začal v Galileji a přišel až sem.“
Οἱ δὲ ἐπίσχυον, λέγοντες ὅτι Ἀνασείει τὸν λαόν, διδάσκων καθ' ὅλης τῆς Ἰουδαίας, ἀρξάμενος ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας ἕως ὧδε.
הֵנֻון דֵּין מַזעקִין הוַו וָאמרִין דּשַׁגשֵׁה לעַמַן כַּד מַלֵף בּכֻלָה יִהֻוד ושַׁרִי מֵן גּלִילָא וַעדַמָא להָרכָּא סּ סּ׃
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת פִּילָטוֹס חָקַר אִם הָאִישׁ גְּלִילִי.
וְכִשְׁמוֺעַ פִּילָטוֺס אֶת-שֵׁם הַגָּלִיל וַיִּשְׁאַל אִם-הָאִישׁ הוּא גְּלִילִי:
"הַאִם הוּא תּוֹשַׁב הַגָּלִיל?" שָׁאַל פִילְטוּס.
וּפִילָטוֹס, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת שֵׁם הַגָּלִיל, שָׁאַל אִם הָאִישׁ גְּלִילִי.
Tedy Pilát uslyšav o Galilei, otázal se, byl-li by člověk Galilejský.
Jakmile to Pilát uslyšel, otázal se, zda je ten člověk z Galileje.
Πιλάτος δὲ ἀκούσας Γαλιλαίαν ἐπηρώτησεν εἰ ὁ ἄνθρωπος Γαλιλαῖός ἐστιν.
פִּילַטָוס דֵּין כַּד שׁמַע שׁמָא דַּגלִילָא שַׁאֵל דֵּאן גַּברָא הֻו גּלִילָיָא׃
מִשֶּׁנּוֹכַח כִּי מִתְּחוּם שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס הוּא, שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הוֹרְדוֹס, שֶׁהָיָה גַּם הוּא בִּירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתָם יָמִים.
וְכַאֲשֶׁר יָדַע כִּי-לְמֶמְשֶׁלֶת הוֺרודוֺס יֵחָשֵׁב וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל-הוֺרְדוֺס אֲשֶׁר גַּם-הוּא יָשַׁב בִּירוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הָהֵם:
"כֵּן," הֵשִׁיבוּ לוֹ. מֵאַחַר שֶׁהַגָּלִיל הָיָה בִּמְחוֹז שִׁפּוּטוֹ שֶׁל הוֹרְדּוֹס, הֶחֱלִיט פִילְטוּס לִשְׁלֹחַ אֶת יֵשׁוּעַ אֵלָיו. מִלְּבַד זֹאת, בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיָה הוֹרְדּוֹס בִּירוּשָׁלַיִם.
וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא תַּחַת שִׁלְטוֹן הוֹרְדוֹס, שָׁלַח אוֹתוֹ אֶל הוֹרְדוֹס, כִּי הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הַהֵם.
A když zvěděl, že by byl z panství Heródesova, poslal jej k Heródesovi, kterýž také v Jeruzalémě byl v ty dni.
Když se dověděl, že podléhá Herodově pravomoci, poslal ho k němu, protože Herodes byl právě v těch dnech také v Jeruzalémě. ([Lukáš 3:1])
Καὶ ἐπιγνοὺς ὅτι ἐκ τῆς ἐξουσίας Ἡρῴδου ἐστίν, ἀνέπεμψεν αὐτὸν πρὸς Ἡρῴδην, ὄντα καὶ αὐτὸν ἐν Ἱεροσολύμοις ἐν ταύταις ταῖς ἡμέραις.
וכַד יִדַע דּמֵן תּחֵית שֻׁולטָנָא הֻו דּהֵרָודֵס שַׁדּרֵה לוָתֵה דּהֵרָודֵס מֵטֻל דּבֻאורִשׁלֵם הוָא בּהָנֻון יַומָתָא׃
הוֹרְדוֹס שָׂמַח מְאֹד כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ, שֶׁכֵּן מִיָּמִים רַבִּים הִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַע עַל אוֹדוֹתָיו וְקִוָּה לִרְאוֹת נֵס נַעֲשֶׂה עַל־יָדָיו.
וַיְהִי כִּרְאוֺת הוֺרְדוֺס אֶת-יֵשׁוּעַ וַיִשְׂמַח מְאֹד כִּי נִכְסַף לִרְאוֺתוֺ מִיָּמִים רַבִּים כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת-שָׁמְעוֺ וַיְקַו כִּי יַעֲשֶׂה אוֺת לְעֵינָיו:
הוֹרְדּוֹס שָׂמֵחַ מְאוֹד לִרְאוֹת אֶת יֵשׁוּעַ, מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עָלָיו נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וּמִזֶּה זְמַן רַב הִשְׁתּוֹקֵק לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים וְלַחֲזוֹת בְּנִסִּים שֶׁחוֹלֵל.
וְהוֹרְדוֹס, כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ, שָׂמַח מְאֹד; כִּי רָצָה לִרְאוֹתוֹ מִזְּמַן רַב, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַע עָלָיו רַבּוֹת וְקִוָּה לִרְאוֹת מִמֶּנּוּ אֵיזֶה אוֹת.
Heródes pak uzřev Ježíše, zradoval se velmi. Nebo dávno žádal viděti jej, proto že mnoho o něm slýchal, a nadál se, že nějaký div uzří od něho učiněný.
Když Herodes Ježíše spatřil, velmi se zaradoval; už dávno si ho totiž přál vidět, poněvadž o něm mnoho slyšel, a doufal, že uvidí, jak dělá nějaký zázrak. ([Lukáš 9:9])
Ὁ δὲ Ἡρῴδης ἰδὼν τὸν Ἰησοῦν ἐχάρη λίαν· ἦν γὰρ θέλων ἐξ ἱκανοῦ ἰδεῖν αὐτόν, διὰ τὸ ἀκούειν πολλὰ περὶ αὐτοῦ· καὶ ἤλπιζέν τι σημεῖον ἰδεῖν ὑπ' αὐτοῦ γινόμενον.
הֵרָודֵס דֵּין כַּד חזָיהי ליֵשֻׁוע חדִי טָב צָבֵא הוָא גֵּיר למֵחזיֵה מֵן זַבנָא סַגִּיָאא מֵטֻל דּשָׁמַע הוָא עלַוהי סַגִּיָאתָא ומַסבַּר הוָא דּמֵדֵּם אָתָא נֵחזֵא מֵנֵה׃
הוּא שָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבָרִים רַבִּים, אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הֵשִׁיב לוֹ דָּבָר.
וַיִּשְׁאָלֵהוּ שְׁאֵלוֺת שֹׁנוֺת אַךְ הוּא לֹא-עָנָהוּ דָּבָר:
הוֹרְדּוֹס שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת, אוּלָם יֵשׁוּעַ לֹא הֵשִׁיב דָּבָר .
וּדְבָרִים רַבִּים שָׁאַל אוֹתוֹ,אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הֵשִׁיב לוֹ שׁוּם תְּשׁוּבָה.
I tázal se ho mnohými řečmi, ale on jemu nic neodpovídal.
Kladl mu mnoho otázek, ale on mu na nic neodpovídal. ([Izajáš 53:7])
Ἐπηρώτα δὲ αὐτὸν ἐν λόγοις ἱκανοῖς· αὐτὸς δὲ οὐδὲν ἀπεκρίνατο αὐτῷ.
ומֵלֵא סַגִּיָאתָא משַׁאֵל הוָא לֵה יֵשֻׁוע דֵּין מֵדֵּם פֵּתגָמָא לָא אַתִיבֵה׃ ס
עָמְדוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהֶאֱשִׁימוּהוּ נִמְרָצוֹת.
וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֺפְרִים וַיֹּסִיפוּ לְשִׂטְנוֺ בְּכָל-מַאֲמַצֵּי כֹחָם:
בֵּינְתַיִם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים הֵטִיחוּ אֶת הַאֲשָׁמוֹתֵיהֶם בְּיֵשׁוּעַ.
עָמְדוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְהֶאֱשִׁימוּהוּ נִמְרָצוֹת.
Stáli pak přední kněží {biskupové} a zákonníci, tuze na něj žalujíce.
Byli přítomni i velekněží a zákoníci a neústupně na něj žalovali.
Εἱστήκεισαν δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς, εὐτόνως κατηγοροῦντες αὐτοῦ.
קָימִין הוַו דֵּין רַבַּי־כָּהנֵא וסָפרֵא ועַזִיזָאיִת אָכלִין הוַו קַרצַוהי׃
הִתְחִילוּ הוֹרְדוֹס וְחַיָּלָיו לְבַזּוֹתוֹ וְהֵתֵלּוּ בּוֹ. הֵם הִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימָה מַבְהִיקָה וּשְׁלָחוּהוּ אֶל פִּילָטוֹס.
וַיִּבֶז אֹתוֺ הוֺרְדוֺס וְחֵיל צְבָאוֺ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֺ מְעִיל אַרְגָּמָן לְהָתֶל-בּוֺ וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל-פִּילָטוֺס:
גַּם הוֹרְדּוֹס וְחַיָּלָיו בָּזוֹ לְיֵשׁוּעַ וְצָחֲקוּ לוֹ; הֵם הַלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ גְּלִימַת פְּאֵר וּשְׁלָחוּהוּ חָזְרָה אֶל פִילְטוּס.
וְהוֹרְדוֹס לָעַג לוֹ הוּא וְחַיָּלָיו; וּלְאַחַר שֶׁהֵתֵל בּוֹ, הִלְבִּישׁוֹ בִּגְדֵי שָׁנִי וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל פִּילָטוֹס.
A pohrdna jím Heródes s svým rytířstvem, a naposmívav se jemu, oblékl jej v roucho bílé, i odeslal zase ku Pilátovi.
Tu se od něho Herodes se svými vojáky pohrdavě odvrátil, vysmál se mu, dal ho obléci ve slavnostní šat a poslal ho zase k Pilátovi.
Ἐξουθενήσας δὲ αὐτὸν ὁ Ἡρῴδης σὺν τοῖς στρατεύμασιν αὐτοῦ, καὶ ἐμπαίξας, περιβαλὼν αὐτὸν ἐσθῆτα λαμπράν, ἀνέπεμψεν αὐτὸν τῷ Πιλάτῳ.
הֵרָודֵס דֵּין שָׁטֵה הֻו ופָלחַוהי וכַד מבַזַח אַלבּשֵׁה נַחתֵּא דַּזחֻורִיתָא ושַׁדּרֵה לוָת פִּילַטָוס׃
אוֹתוֹ יוֹם נַעֲשׂוּ פִּילָטוֹס וְהוֹרְדוֹס יְדִידִים זֶה לָזֶה, כִּי קֹדֶם לָכֵן שָׂרְרָה אֵיבָה בֵּינֵיהֶם.
בַּיּוֺם הַהוּא הִתְרַצּוּ הוֺרְדוֺס וּפִילָטוֺס אִישׁ אֶל-אָחִיו כִּי עַד-כֹּה הָיְתָה מַשְׂטֵמָה בֵּינֵיהֶם:
הוֹרְדּוֹס וּפִילְטוּס, שֶׁהָיוּ עַד אָז אוֹיְבִים, הָפְכוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לִידִידִים.
וּבַיּוֹם הַהוּא נַעֲשׂוּ פִּילָטוֹס וְהוֹרְדוֹס יְדִידִים זֶה לָזֶה, כִּי לִפְנֵי כֵן אֵיבָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם.
I učiněni jsou přátelé Pilát s Heródesem v ten den. Nebo před tím nepřátelé byli vespolek.
Toho dne se Herodes a Pilát stali přáteli; předtím totiž bylo mezi nimi nepřátelství.
Ἐγένοντο δὲ φίλοι ὅ τε Πιλάτος καὶ ὁ Ἡρῴδης ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ μετ' ἀλλήλων· προϋπῆρχον γὰρ ἐν ἔχθρᾳ ὄντες πρὸς ἑαυτούς.
וַבהַו יַומָא הוַו רָחמֵא פִּילַטָוס והֵרָודֵס עַם חדָדֵא בּעֵלדּבָבֻותָא הוָת גֵּיר מֵן קדִים בַּינָתהֻון׃ ס
פִּילָטוֹס קָרָא אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַשָֹרִים וְהָעָם,
וַיִּקְרָא פִילָטוֺס אֶל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַָּׂרִים וְהָעָם:
פִילְטוֹס אָסַף אֶת רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים, וּמַנְהִיגִים אֲחֵרִים וְאֶת הַעַם,
קָרָא פִּילָטוֹס לְרָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וּלְרָאשֵׁי-הָעָם,
Pilát pak svolav přední kněží {biskupy} a úřadné osoby i lid,
Pilát svolal velekněze, členy rady i lid
Πιλάτος δὲ συγκαλεσάμενος τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ τοὺς ἄρχοντας καὶ τὸν λαόν,
קרָא דֵּין פִּילַטָוס לרַבַּי־כָּהנֵא ולַארכֻונֵא וַלעַמָא׃
וְאָמַר לָהֶם: "הֲבֵאתֶם אֵלַי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כְּמַדִּיחַ אֶת הָעָם, וְהִנֵּה אֲנִי חָקַרְתִּי אוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם וְלֹא מָצָאתִי בָּאִישׁ הַזֶּה כָּל אַשְׁמָה מִן הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲבֵאתֶם אֵלַי אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה כִּמְסַלֵּף אֶת-הָעָם וְהִנֵּה חֲקַרְתִּיו לְעֵינֵיכֶם וְלֹא-מָצָאתִי בָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמֶץ דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר תַּרְשִׁיעוּ אֹתוֺ:
וְהוֹדִיעַ לָהֶם: "הֲבֵאתֶם לִפְנֵי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְטַעֲנָתָם שֶׁהוּא מֵסִית אֶת הָעָם לִמְרֹד בַּשִּׁלְטוֹן. חָקַרְתִּי אוֹתוֹ הֵיטֵב בְּנוֹכְחוּתְכֶם וְלֹא מָצָאתִי כָּל יְסוֹד לְהַאֲשָׁמוֹתֵיכֶם!
וְאָמַר לָהֶם: הֲבֵאתֶם אֵלַי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כְּמַדִּיחַ אֶת עַמְּכֶם; וְהִנֵּה אֲנִי חֲקַרְתִּיו לְעֵינֵיכֶם, וְלֹא מָצָאתִי בָּאִישׁ הַזֶּה שׁוּם אַשְׁמָה מִכָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מַאֲשִׁימִים אוֹתוֹ;
Řekl jim: Dali jste mi tohoto člověka, jako by lid odvracel, a aj, já před vámi vyptávaje se ho, žádné viny jsem nenalezl na tom člověku v tom, což na něj žalujete.
a řekl jim: „Přivedli jste přede mne tohoto člověka, že pobuřuje lid; já jsem ho, jak vidíte, před vámi vyslechl a neshledal jsem na něm nic, z čeho jej obviňujete. ([Lukáš 23:4 Lukáš 23:22])
εἶπεν πρὸς αὐτούς, Προσηνέγκατέ μοι τὸν ἄνθρωπον τοῦτον, ὡς ἀποστρέφοντα τὸν λαόν· καὶ ἰδού, ἐγὼ ἐνώπιον ὑμῶν ἀνακρίνας οὐδὲν εὗρον ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ αἴτιον ὧν κατηγορεῖτε κατ' αὐτοῦ·
וֵאמַר להֻון קַרֵבתֻּון לִי גַּברָא הָנָא אַיך מַהפֵּך עַמכֻון והָא אֵנָא עַקֵבתֵּה לעִנַיכֻּון ועֵלתָא מֵדֵּם לָא אֵשׁכּחֵת בּגַברָא הָנָא מֵן כֻּל דּמַרשֵׁין אנתֻּון בֵּה׃
גַּם הוֹרְדוֹס לֹא מָצָא כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי שָׁלַח אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה אֵלֵינוּ. רְאוּ, הָאִישׁ אַף לֹא עָשָׂה דָּבָר אֶחָד הַמְחַיֵּב מָוֶת.
וְאַף לֹא הוֺרְדוֺס כִּי הוּא הֱשִׁיבוֺ אֵלֵינוּ מִבְּלִי מְצֹא בוֺ חֵטְא מִשְׁפַּט-מָוֶת:
גַּם הוֹרְדּוֹס לֹא מָצָא כָּל אַשְׁמָה בְּיֵשׁוּעַ, וְלָכֵן שָׁלַח אוֹתוֹ אֵלֵינוּ. הָאִישׁ הַזֶּה לֹא עָשָׂה כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁדִּינוֹ מָוֶת!
אֲבָל גַּם לֹא הוֹרְדוֹס, כִּי שְׁלַחְתִּיו אֵלָיו, וְהִנֵּה לֹא עָשָׂה דָּבָר אֲשֶׁר שֹׁוֶה מָוֶת.
Ano ani Heródes; nebo odeslal jsem vás k němu, a aj, nic hodného smrti nestalo se jemu.
Ani Herodes ne; vždyť nám ho poslal zpět. Je zřejmé, že nespáchal nic, proč by zasluhoval smrt.
ἀλλ' οὐδὲ Ἡρῴδης· ἀνέπεμψα γὰρ ὑμᾶς πρὸς αὐτόν, καὶ ἰδού, οὐδὲν ἄξιον θανάτου ἐστὶν πεπραγμένον αὐτῷ.
אֵלָא אָפלָא הֵרָודֵס שַׁדַּרתֵּה גֵּיר לוָתֵה והָא לָא מֵדֵּם דּשָׁוֵא למַותָּא סעִיר לֵה׃
לָכֵן אַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּמַלְקוֹת וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ."
עַל-כֵּן יַסֹּר אֲיַסְּרֶנּוּ וְאַחֲרֵי כֵן אֲשַׁלַּח אֹתוֺ:
מִשּׁוּם כָּךְ אֶלְקֶה אוֹתוֹ בְּשׁוֹט וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ."
לָכֵן אֲיַסֵּר אוֹתוֹ וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ;
Protož potrestaje, propustím ho.
Dám ho na místě potrestat a pak ho propustím.“(g) (g) var: + 17 Musel jim totiž o svátcích propustit vždy jednoho člověka. ([Jan 19:12])
Παιδεύσας οὖν αὐτὸν ἀπολύσω.
אֵרדֵּיוהי הָכִיל וֵאשׁבּקִיוהי׃ ס
[missing]
וְעָלָיו לְשַׁלַּח לָהֶם אֶחָד מֵהָאֲסִירִים חָפְשִׁי בִּימֵי הֶחָג:
מִדֵּי שָׁנָה בְּחַג הַפֶּסַח, נָהַג פִילְטוֹס לְשַׁחְרֵר אָסִיר יְהוּדִי אֶחָד.
כִּי מִנְהָג הָיָה לְשַׁחְרֵר לָהֶם אֶחָד בֶּחָג.
Musil pak propouštívati jim jednoho v svátek.
Musel jim totiž o svátcích propustit vždy jednoho člověka.
Ἀνάγκην δὲ εἶχεν ἀπολύειν αὐτοῖς κατὰ ἑορτὴν ἕνα.
עיָדָא גֵּיר אִית הוָא דּנֵשׁרֵא להֻון חַד בּעַדעִדָא׃
אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם יַחְדָּיו צָעֲקוּ: "קַח אוֹתוֹ וְשַׁחְרֵר לָנוּ אֶת בַּר־אַבָּא!" -
אַךְ הֵם קָרְאוּ יַחְדָּו לֵאמֹר אֱסֹף אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה וְשַׁלַּח לָנוּ אֶת-בַּר-אַבָּא:
אַךְ כֻּלָּם צָעֲקוּ פֶּה אֶחָד: "קְחוּ אוֹתוֹ מִכָּאן! שִׁחְרֵר לָנוּ אֶת בַּר-אַבָּא!"
וְצָעֲקוּ כָּל הֶהָמוֹן וְאָמְרוּ: קַח אֶת זֶה וְשַׁחְרֵר לָנוּ אֶת בַּר-אַבָּא! --
Protož zkřiklo spolu všecko množství, řkouce: Zahlaď tohoto, a propusť nám Barabáše.
Ale oni všichni najednou křičeli: „Pryč s ním! Propusť nám Barabáše!“ ([Matouš 27:15-Matouš 27:26; Marek 15:6-Marek 15:15; Jan 18:39-Jan 18:40 Jan 19:16])
Ἀνέκραξαν δὲ παμπληθεί, λέγοντες, Αἶρε τοῦτον, ἀπόλυσον δὲ ἡμῖν Βαραββᾶν·
קעַו דֵּין כֻּלֵה כֵּנשָׁא וָאמרִין שׁקֻולָיהי להָנָא וַשׁרִי לַן לבַר־אַבַּא׃
אִישׁ שֶׁהֻשְׁלַךְ לְבֵית כֶּלֶא בִּגְלַל אֵיזֶה מֶרֶד שֶׁהָיָה בָּעִיר וּבִגְלַל רֶצַח.
הוּא אֲשֶׁר עָצוּר הָיָה בַּכֶּלֶא בַּעֲבוּר מֶרֶד אֲשֶׁר-נִמְצָא בָּעִיר וָרֶצַח:
(בַּר-אַבָּא הָיָה בְּמַאֲסָר בְּאַשְׁמַת רֶצַח וַהֲסָתָה לְמֶרֶד בִּירוּשָׁלַיִם).
אֲשֶׁר בִּגְלַל הִתְקוֹמְמוּת וְרֶצַח שֶׁהָיוּ בָּעִיר הֻשְׁלַךְ לְבֵית הָאֲסוּרִים.
Kterýž byl pro bouřku nějakou v městě učiněnou a pro vraždu vsazen do žaláře.
To byl člověk, kterého uvrhli do vězení pro jakousi vzpouru ve městě a vraždu.
ὅστις ἦν διὰ στάσιν τινὰ γενομένην ἐν τῇ πόλει καὶ φόνον βεβλημένος εἰς φυλακήν.
הַו אַינָא דּמֵטֻל אֵסטַסִיס דַּהוָת בַּמדִינתָּא וקֵטלָא רמֵא הוָא בֵּית־אַסִירֵא׃ ס
פִּילָטוֹס הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כִּי רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת יֵשׁוּעַ.
וַיּוֺסֶף פִּילָטוֺס וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כִּי-חָפֵץ לְשַׁלַּח אֶת-יֵשׁוּעַ:
פִילְטוּס רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת יֵשׁוּעַ, וְלָכֵן נִסָּה לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַקָּהָל.
וְשׁוּב דִּבֵּר אִתָּם פִּילָטוֹס, בִּרְצוֹתוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת יֵשׁוּעַ.
Tedy Pilát opět mluvil, chtěje propustiti Ježíše.
Tu k nim Pilát znovu promluvil, neboť chtěl Ježíše propustit.
Πάλιν οὖν ὁ Πιλάτος προσεφώνησεν, θέλων ἀπολῦσαι τὸν Ἰησοῦν.
תֻּוב דֵּין מַלֵל עַמהֻון פִּילַטָוס כַּד צָבֵא דּנֵשׁרֵא ליֵשֻׁוע׃
אַךְ הֵם צָעֲקוּ: "צְלֹב, צְלֹב אוֹתוֹ!"
וְהֵם צָעֲקוּ לֵאמֹר הַצְלֵב הַצְלֵב אֹתוֺ:
אֲבָל הַקָּהָל הִתְעַקֵּשׁ: "צָלוּב אוֹתוֹ! צָלוּב אוֹתוֹ!"
אַךְ הֵם צָעֲקוּ וְאָמְרוּ: צְלֹב אוֹתוֹ, צְלֹב אוֹתוֹ!
Oni pak vždy volali, řkouce: Ukřižuj ho, ukřižuj.
Avšak oni křičeli: „Na kříž, na kříž s ním!“
Οἱ δὲ ἐπεφώνουν, λέγοντες, Σταύρωσον, σταύρωσον αὐτόν.
הֵנֻון דֵּין קָעֵין הוַו וָאמרִין זקֻופָיהי זקֻופָיהי׃ ס
אָמַר לָהֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית: "אֲבָל מָה רָעָה עָשָׂה זֶה? לֹא מָצָאתִי בּוֹ כָּל אַשְׁמָה מְחַיֶּבֶת מָוֶת. עַל כֵּן אַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּמַלְקוֹת וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ."
וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שְׁלִישִׁית וְלָמָּה מֶה רָעָה עָשָׂה זֶה לֹא-מָצָאתִי לוֺ מִשְׁפַּט-מָוֶת עַל-כֵּן אֲיַסְּרֶנּוּ וַאֲשַׁלְּחֶנּוּ:
פִילְטוּס שָׁאַל אוֹתָם פַּעַם שְׁלִישִׁית: "מַדּוּעַ? מָה הוּא עָשָׂה? לֹא מָצָאתִי כָּל סִבָּה לְהוֹצִיאוֹ לַהוֹרֵג. אֶלְקֶה אוֹתוֹ בְּשׁוֹט וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ."
וְהוּא אָמַר לָהֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית: וְכִי מָה רָעָה עָשָׂה זֶה? לֹא מָצָאתִי בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה אֲשֶׁר שֹׁוָה מָוֶת. לָכֵן אֲיַסֵּר אוֹתוֹ וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ.
A on potřetí řekl jim: Což pak zlého učinil tento? Žádné příčiny smrti nenalezl jsem na něm. Protož potresce, propustím ho.
Promluvil k nim potřetí: „Čeho se vlastně dopustil? Neshledal jsem na něm nic, proč by měl zemřít. Dám ho zbičovat a pak ho propustím.“ ([Lukáš 23:4 Lukáš 23:14])
Ὁ δὲ τρίτον εἶπεν πρὸς αὐτούς, Τί γὰρ κακὸν ἐποίησεν οὗτος; Οὐδὲν αἴτιον θανάτου εὗρον ἐν αὐτῷ· παιδεύσας οὖν αὐτὸν ἀπολύσω.
הֻו דֵּין דַּתלָת זַבנִין אֵמַר להֻון מָנָא גֵּיר דּבִישׁ עבַד הָנָא מֵדֵּם עֵלתָא דּשָׁויָא למַותָּא לָא אֵשׁכּחֵת בֵּה אֵרדֵּיוהי הָכִיל וֵאשׁבּקִיוהי׃
אַךְ הֵם הִגְבִּירוּ לַחֲצָם וּבְקוֹל גָּדוֹל דָּרְשׁוּ שֶׁיִּצָּלֵב. וְאָכֵן הִכְרִיעוּ קוֹלוֹתֵיהֶם אֶת הַכַּף.
אַךְ הֵם הֵרִימוּ קוֺלָם וַיִּשְׁאָלוּ וַיִּפְצְרוּ-בוֺ כִּי יִצָּלֵב וַיַּכְרַע קוֺלָם וְקוֺל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים:
אֲבָל הֵם הִמְשִׁיכוּ לִצְעֹק וּלְהַפְצִיר בּוֹ לִצְלֹב אֶת יֵשׁוּעַ, וְצַעֲקוֹתֵיהֶם הִכְרִיעוּ אֶת הַנִּדּוֹן.
אֲבָל הֵם הֵאִיצוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּצְלֹב אוֹתוֹ; וְגָבַר קוֹלָם שֶׁלָּהֶם וְשֶׁל רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים.
Oni pak předce dotírali křikem velikým, žádajíce, aby byl ukřižován. A rozmáhali se hlasové jejich i předních kněží {biskupů}.
Ale oni na něm s velkým křikem vymáhali, aby ho dal ukřižovat; a jejich křik se stále stupňoval. ([Skutky apoštolské 3:13-Skutky apoštolské 3:14 Skutky apoštolské 13:27-Skutky apoštolské 13:28])
Οἱ δὲ ἐπέκειντο φωναῖς μεγάλαις, αἰτούμενοι αὐτὸν σταυρωθῆναι· καὶ κατίσχυον αἱ φωναὶ αὐτῶν καὶ τῶν ἀρχιερέων.
הֵנֻון דֵּין תָּכבִּין הוַו בּקָלָא רָמָא ושָׁאלִין הוַו לֵה דּנֵזקפֻונָיהי וַעשֵׁן הוָא קָלהֻון דִּילהֻון וַדרַבַּי־כָּהנֵא׃ ס
פִּילָטוֹס פָּסַק שֶׁתִּתְמַלֵּא דְּרִישָׁתָם
וּפִילָטוֺס הוֺצִיא מִשְׁפָּט כִּי תֵעָשֶׂה שֶׁאֱלָתָם:
פִילְטוֹס נִכְנַע לִדְרִישָׁתָם וְדָן אֶת יֵשׁוּעַ לַמָּוֶת.
וּפִילָטוֹס צִוָּה שֶׁתֵּעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם,
Pilát pak přisoudil, aby se naplnila žádost jejich.
A tak se Pilát rozhodl jim vyhovět.
Ὁ δὲ Πιλάτος ἐπέκρινεν γενέσθαι τὸ αἴτημα αὐτῶν.
פִּילַטָוס דֵּין פּקַד דּתֵהוֵא שֵׁאלַתהֻון׃
וְשִׁחְרֵר אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ, זֶה שֶׁהֻשְׁלַךְ לְבֵית כֶּלֶא בִּגְלַל מֶרֶד וָרֶצַח, וְאֶת יֵשׁוּעַ הִפְקִיד לִרְצוֹנָם.
וַיְשַׁלַּח לָהֶם אֶת-הֶעָצוּר בַּכֶּלֶא בַּעֲבוּר מֶרֶד וָרֶצַח אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁאָלוּ וְאֶת-יֵשׁוּעַ נָתַן לִרְצוֺנָם:
עַל-פִּי בַּקָּשָׁתָם שִׁחְרֵר אֶת בַּר-אַבָּא, שֶׁהָיָה אָסוּר בְּאַשְׁמַת רֶצַח וּמְרִידָה, וּמָסַר לִידֵיהֶם אֶת יֵשׁוּעַ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם.
וְשִׁחְרֵר לָהֶם אֶת הַלָּה אֲשֶׁר בִּגְלַל הִתְקוֹמְמוּת וְרֶצַח הֻשְׁלַךְ לְבֵית הָאֲסוּרִים -- אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ; וְאֶת יֵשׁוּעַ מָסַר לִרְצוֹנָם.
I propustil jim toho, kterýž pro bouřku a vraždu vsazen byl do žaláře, za něhož prosili, ale Ježíše vydal k vůli jejich.
Propustil toho, který byl vsazen do vězení pro vzpouru a vraždu a o kterého žádali; Ježíše vydal, aby se s ním stalo, co chtěli.
Ἀπέλυσεν δὲ τὸν διὰ στάσιν καὶ φόνον βεβλημένον εἰς τὴν φυλακήν, ὃν ᾐτοῦντο· τὸν δὲ Ἰησοῦν παρέδωκεν τῷ θελήματι αὐτῶν.
וַשׁרָא להֻון להַו דּמֵטֻל אֵסטַסִיס וקֵטלָא רמֵא הוָא בֵּית־אַסִירֵא הַו דַּשֵׁאלו ליֵשֻׁוע דֵּין אַשׁלֵם לצֵביָנהֻון׃ ס
כַּאֲשֶׁר הוֹלִיכוּהוּ מִשָּׁם עָצְרוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא מִן הַשָֹדֶה, אֶת שִׁמְעוֹן מִקִּירֶנְיָה, וְשָׂמוּ עָלָיו אֶת הַצְּלָב כְּדֵי שֶׁיִּשָֹא אוֹתוֹ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.
וַיּוֺלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיַּחֲזִיקוּ בְאִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר בָּא מִן-הַָּׂדֶה וּשְׁמוֺ שִׁמְעוֺן אִישׁ-קוּרִינִי וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת-הַצְּלָב לָשֵׂאת אֹתוֺ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ:
בְּהוֹלִיכָם אֶת יֵשׁוּעַ אֶל מְקוֹם הַצְּלִיבָה פָּגְשׁוּ בַּדֶּרֶךְ אֶת שִׁמְעוֹן הֱקִירַנִי, שֶׁחָזַר מִן הַשָּׂדֶה, וְאִלְּצוּהוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ וְלָשֵׂאת אֶת צָלְבוּ.
וְכַאֲשֶׁר הוֹלִיכוּ אוֹתוֹ, תָּפְסוּ אֶת שִׁמְעוֹן הַקוּרִינִי שֶׁבָּא מִן הַשָּׂדֶה, וְשָׂמוּ עָלָיו אֶת הַצְּלָב כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂאֵהוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ.
A když jej vedli, chytivše Šimona nějakého Cyrenenského, jdoucího s pole, vložili na něj kříž, aby nesl za Ježíšem.
Když jej odváděli, zastavili nějakého Šimona z Kyrény, který šel z pole, a vložili na něho kříž, aby jej nesl za Ježíšem. ([Matouš 27:32-Matouš 27:44; Marek 15:21-Marek 15:32; Jan 19:17-Jan 19:27])
Καὶ ὡς ἀπήγαγον αὐτόν, ἐπιλαβόμενοι Σίμωνός τινος Κυρηναίου ἐρχομένου ἀπ' ἀγροῦ, ἐπέθηκαν αὐτῷ τὸν σταυρόν, φέρειν ὄπισθεν τοῦ Ἰησοῦ.
וכַד מַובּלִין לֵה אֵחַדו לשֵׁמעֻון קֻורִינָיָא דָּאתֵא מֵן קרִיתָא וסָמו עלַוהי זקִיפָא דּנֵטעַן בָּתרֵה דּיֵשֻׁוע׃
אַחֲרָיו הָלְכוּ הָמוֹן רַב מִן הָעָם, וְגַם נָשִׁים שֶׁסָּפְדוּ וְקוֹנְנוּ עָלָיו.
וַהֲמוֺן עַם-רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו וַהֲמוֺן נָשִׁים נֹשְׂאוֺת עָלָיו מִסְפֵּד וְקִינָה:
בֵּין הַקָּהָל הָרַב שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ הָיוּ גַּם נָשִׁים רַבּוֹת שֶׁסָּפְדוּ עָלָיו.
וּבָא אַחֲרָיו עַם רַב, וְנָשִׁים שֶׁסָּפְדוּ וְקוֹנְנוּ עָלָיו.
I šlo za ním veliké množství lidu i žen, kteréž plakaly a kvílily ho.
Za ním šel veliký zástup lidu; ženy nad ním naříkaly a oplakávaly ho.
Ἠκολούθει δὲ αὐτῷ πολὺ πλῆθος τοῦ λαοῦ, καὶ γυναικῶν αἳ καὶ ἐκόπτοντο καὶ ἐθρήνουν αὐτόν.
וָאתֵא הוָא בָּתרֵה סֻוגָאא דּעַמָא ונֵשֵׁא אַילֵין דּמַרקדָן הוַי וָאליָן עלַוהי׃
פָּנָה אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אַל תִּבְכֶּינָה עָלַי, אֶלָּא עַל עַצְמְכֶן בְּכֶינָה וְעַל יַלְדֵיכֶן,
וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶן וַיֹּאמַר בְּנוֺת יְרוּשָׁלַיִם אַל-תִּבְכֶּינָה לִּי כִּי אִם-בְּכֶינָה לָכֶן וְלִבְנֵיכֶן:
יֵשׁוּעַ פָּנָה אֲלֵיהֶן וְאָמַר: "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אַל תִּבְכֶּינָה עָלִי, כִּי אִם עַל עַצְמְכֶן וְעַל יַלְדֵיכֶן,
וּפָנָה אֲלֵיהֶן יֵשׁוּעַ וְאָמַר: בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אַל תִּבְכֶּינָה עָלַי, אֶלָּא עַל עַצְמְכֶן בְּכֶינָה וְעַל בְּנֵיכֶן;
A obrátiv se k nim Ježíš, dí: Dcery Jeruzalémské, neplačte nade mnou, ale raději samy nad sebou plačte a nad svými dětmi.
Ježíš se k nim obrátil a řekl: „Dcery jeruzalémské, nade mnou neplačte! Plačte nad sebou a nad svými dětmi;
Στραφεὶς δὲ πρὸς αὐτὰς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Θυγατέρες Ἱερουσαλήμ, μὴ κλαίετε ἐπ' ἐμέ, πλὴν ἐφ' ἑαυτὰς κλαίετε καὶ ἐπὶ τὰ τέκνα ὑμῶν.
וֵאתפּנִי יֵשֻׁוע לוָתהֵין וֵאמַר בּנָת אֻורִשׁלֵם לָא תֵּבכּיָן עלַי בּרַם עַל נַפשׁכֵין בּכָיֵין ועַל בּנַיכֵּין׃
כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְיֹאמְרוּ, 'אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת, אַשְׁרֵי כָּל בֶּטֶן שֶׁלֹּא יָלְדָה וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁלֹּא הֵינִיקוּ'.
כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְיֹאמְרוּ אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֺת וְהַבֶּטֶן אֲשֶׁר לֹא יָלָדָה וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר לֹא הֵינִיקוּ:
כִּי תָּבוֹא הָעֵת שֶׁבָּהּ נָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן יְלָדִים תֵּחָשֵׁבְנָה לִבְנוֹת מַזָּל.[a]
כִּי הִנֵּה בָּאִים יָמִים אֲשֶׁר יֹאמְרוּ בָּהֶם, אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת וְכָל בֶּטֶן אֲשֶׁר לֹא יָלְדָה, וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר לֹא הֵינִיקוּ.
Nebo aj, dnové jdou, v nichž řeknou: Blahoslavené neplodné, a břicha, kteráž nerodila, a prsy, kteréž nekrmily.
hle, přicházejí dny, kdy budou říkat: ‚Blaze neplodným, blaze těm, které nikdy nerodily a nekojily!‘ ([Lukáš 21:23])
Ὅτι ἰδού, ἔρχονται ἡμέραι ἐν αἷς ἐροῦσιν, Μακάριαι αἱ στεῖραι, καὶ κοιλίαι αἳ οὐκ ἐγέννησαν, καὶ μαστοὶ οἳ οὐκ ἐθήλασαν.
דּהָא אָתֵין יַומָתָא דַּבהֻון נִאמרֻון טֻובַיהֵין לעַקרָתָא וַלכַרסָתָא דּלָא יִלֵד ולַתּדַיָא דּלָא אַינֵקו׃
אָז יֹאמְרוּ אֶל הֶהָרִים, 'נִפְלוּ עָלֵינוּ', וְאֶל הַגְּבָעוֹת, 'כַּסּוּנוּ';
אָז יָחֵלּוּ לֵאמֹר לֶהָרִים נִפְלוּ עָלֵינוּ וְלַגְּבָעוֺת כַּסּוּנוּ:
בָּעֵת הַהִיא יִתְחַנְּנוּ בְּנֵי-הָאָדָם לִפְנֵי הֶהָרִים שֶׁיִּפְּלוּ עֲלֵיהֶם וִיכַסּוּ אוֹתָם, וְלִפְנֵי הַגְּבָעוֹת - שֶׁתִּקְבֹּרְנָה אוֹתָם.
אַז תַּתְחִילוּ לוֹמַר לֶהָרִים, נִפְלוּ עָלֵינוּ, וְלַגְּבָעוֹת -- כַּסּוּנוּ;
Tehdyť počnou říci k horám: Padněte na nás, a pahrbkům: Přikrejte nás.
Tehdy ‚řeknou horám: Padněte na nás, a pahrbkům: Přikryjte nás!‘ ([Ozeáš 10:8; Zjevení Janovo 6:16])
Τότε ἄρξονται λέγειν τοῖς ὄρεσιν, Πέσετε ἐφ' ἡμᾶς· καὶ τοῖς βουνοῖς, Καλύψατε ἡμᾶς.
הָידֵּין תּשַׁרֻון למִאמַר לטֻורֵא דּפֵלו עלַין וַלרָמָתָא דּכַסָיֵנָן׃
שֶׁהֲרֵי אִם כָּכָה עוֹשִׂים בָּעֵץ הַלַּח, מַה יִּקְרֶה לַיָּבֵשׁ?"
כִּי אִם-כָּכָה יַעֲשׂוּ בְּעֵץ לָח מַה-יֵּעָשֶׂה בְּעֵץ יָבֵשׁ:
שֶׁהֲרֵי אִם זֶהוּ גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם חַף מִפֶּשַׁע, מָה נוֹרָא יִהְיֶה גּוֹרָלָם שֶׁל הָאֲשֵׁמִים בֶּאֱמֶת!"[b]
שֶׁכֵּן אִם בָּעֵץ הָרָטוֹב עוֹשִׂים אֶת אֵלֶּה, בַּיָּבֵשׁ מַה יִּהְיֶה?
Nebo poněvadž na zeleném dřevě toto se děje, i co pak bude na suchém?
Neboť děje-li se(h) toto se zeleným stromem, co se stane se suchým?“ (h) ř: dělají-li ([Ezechiel 20:47])
Ὅτι εἰ ἐν τῷ ὑγρῷ ξύλῳ ταῦτα ποιοῦσιν, ἐν τῷ ξηρῷ τί γένηται;
דֵּאן בּקַיסָא רַטִיבָא הָלֵין עָבדִּין בּיַבִּישָׁא מָנָא נֵהוֵא׃
גַּם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, פּוֹשְׁעִים, הוּבְלוּ כְּדֵי שֶׁיּוּמְתוּ אִתּוֹ.
וְגַם-שְׁנַיִם אֲחֵרִים פֹּעֲלֵי אָוֶן הוּבָלוּ אִתּוֺ לַמָּוֶת:
יַחַד עִם יֵשׁוּעַ הוּבְלוּ לַמָּוֶת גַּם שְׁנֵי פּוֹשְׁעִים.
וּבָאוּ אִתּוֹ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, פּוֹשְׁעִים, לִהְיוֹת מוּצָאִים לַהוֹרֵג.
Vedeni pak byli i jiní dva zločinci, aby spolu s ním byli ukřižováni.
Spolu s ním byli vedeni na smrt ještě dva zločinci.
Ἤγοντο δὲ καὶ ἕτεροι δύο κακοῦργοι σὺν αὐτῷ ἀναιρεθῆναι.
וָאתֵין הוַו עַמֵה תּרֵין אחרָנִין עָבדַּי בִּישָׁתָא דּנֵתקַטלֻון׃ ס
כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא צָלְבוּ אוֹתוֹ שָׁם עִם הַפּוֹשְׁעִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְֹמֹאלוֹ.
וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֺם הַנִּקְרָא גֻּלְגָּלְתָּא וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ שָׁם וְאֶת-פֹּעֲלֵי הָאָוֶן אֶחָד לִימִינוֺ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֺ:
בְּהַגִּיעָם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא גֻּלְגְּלָתָא - אוֹ מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת - הֵם צָלְבוּ אֶת הַשְּׁלוֹשָׁה: אֶת יֵשׁוּעַ בַּמֶּרְכָּז, וְאֶת שְׁנֵי הַפּוֹשְׁעִים לְיָמֵינוּ וְלִשְׂמֹאלוֹ.
וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַנִּקְרָא גֻּלְגֹּלֶת, צָלְבוּ אוֹתוֹ שָׁם, וְאֶת הַפּוֹשְׁעִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.
A když přišli na místo, kteréž slove popravištné, tu jej ukřižovali, i ty zločince, jednoho na pravici, druhého pak na levici.
Když přišli na místo, které se nazývá Lebka, ukřižovali jej i ty zločince, jednoho po jeho pravici a druhého po levici. ([Izajáš 53:12])
Καὶ ὅτε ἀπῆλθον ἐπὶ τὸν τόπον τὸν καλούμενον Κρανίον, ἐκεῖ ἐσταύρωσαν αὐτόν, καὶ τοὺς κακούργους, ὃν μὲν ἐκ δεξιῶν, ὃν δὲ ἐξ ἀριστερῶν.
וכַד אֵתַו לדֻוכּתָא חדָא דּמֵתקַריָא קַרקַפתָא זַקפֻּוהי תַּמָן וַלהָנֻון עָבדַּי בִּישָׁתָא חַד מֵן יַמִינֵה וחַד מֵן סֵמָלֵה׃ ס
אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים." וְהֵם חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו לְאַחַר שֶׁהִפִּילוּ גּוֹרָלוֹת.
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אָבִי סְלַח לָהֶם כִּי אֵינָם יֹדְעִים מָה הֵמָּה עֹשִׂים וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-בְּגָדָיו וַיַּפִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֺרָל:
"אָבִי, סְלַח לָהֶם," קָרָא יֵשׁוּעַ, "כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מָה הֵם עוֹשִׂים!" בֵּינְתַיִם עָרְכוּ הַחַיָּלִים הַגְרָלָה וְחִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת בִּגְדֵי יֵשׁוּעַ.
וְהוּא יֵשׁוּעַ אָמַר: אַבָּא, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה הֵם עוֹשִׂים. וְחִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו וְהִפִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֹרָל.
Tedy Ježíš řekl: Otče, odpusť jim, neboť nevědí, co činí. A rozdělivše roucho jeho, metali los.
Ježíš řekl: „Otče, odpusť jim, vždyť nevědí, co činí.“(i) O jeho šaty se rozdělili losem. (i) var: – Ježíš řekl: „Otče, odpusť jim, vždyť nevědí, co činí.“ ([Žalmy 22:19; Skutky apoštolské 7:60])
Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἔλεγεν, Πάτερ, ἄφες αὐτοῖς· οὐ γὰρ οἴδασιν τί ποιοῦσιν. Διαμεριζόμενοι δὲ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ, ἔβαλον κλῆρον.
הֻו דֵּין יֵשֻׁוע אֵמַר הוָא אַבָא שׁבֻוק להֻון לָא גֵּיר יָדעִין מָנָא עָבדִּין ס ופַלֵגו נַחתַּוהי וַארמִיו עלַיהֻון פֵּסָא׃
אוֹתָה שָׁעָה עָמַד הָעָם וְהִתְבּוֹנֵן, וְהַמַּנְהִיגִים גַּם הֵם לָעֲגוּ לוֹ בְּאָמְרָם: "אֲחֵרִים הוּא הוֹשִׁיעַ; שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ אִם הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר הָאֱלֹהִים!"
וְהָעָם עָמְדוּ הִבִּיטוּ בוֺ וְגַם-הַָּׂרִים לָעֲגוּ-לוֺ לֵאמֹר אֶת-אֲחֵרִים הוֺשִׁיעַ יוֺשַׁע-נָא אֶת-נַפְשׁוֺ אִם-הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר הָאֱלֹהִים:
הֶהָמוֹן עָמַד וְהִבִּיט בַּמִּתְרַחֵשׁ, וְאִלּוּ מַנְהִיגֵי הָעָם לָעֲגוּ לוֹ וְקָרְאוּ: "הוּא 'הוֹשִׁיעַ' כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים? אִם הוּא בֶּאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר הָאֱלֹהִים, הָבָה נִרְאֶה כֵּיצַד יוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ!"
וְהָעָם עוֹמֵד וְרוֹאֶה. וְּלָעֲגוּ לוֹ גַּם הַמַּנְהִיגִים וְאָמְרוּ: אֶת הָאֲחֵרִים הוֹשִׁיעַ, יוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ אִם הוּא הַמָּשִׁיחַ בְּחִיר אֱלֹהִים!
I stál lid, dívaje se. A posmívali se jemu knížata {biskupové} s nimi, řkouce: Jinýmť spomáhal, nechať pomůže sám sobě, jestliže on jest Kristus, ten Boží zvolený.
Lid stál a díval se. Členové rady se mu vysmívali a říkali: „Jiné zachránil, ať zachrání sám sebe, je-li Mesiáš, ten vyvolený Boží.“ ([Žalmy 22:7-Žalmy 22:8])
Καὶ εἱστήκει ὁ λαὸς θεωρῶν. Ἐξεμυκτήριζον δὲ καὶ οἱ ἄρχοντες σὺν αὐτοῖς, λέγοντες, Ἄλλους ἔσωσεν, σωσάτω ἑαυτόν, εἰ οὗτός ἐστιν ὁ χριστός, ὁ τοῦ θεοῦ ἐκλεκτός.
קָאֵם הוָא דֵּין עַמָא וחָזֵא וַממַיקִין הוַו בֵּה אָף אַרכֻונֵא וָאמרִין לַאחרָנֵא אַחִי נַחֵא נַפשֵׁה אֵן הֻויֻו משִׁיחָא גַּביֵה דַּאלָהָא׃
גַם אַנְשֵׁי הַצָּבָא הֵתֵלּוּ בּוֹ. הֵם הִתְקָרְבוּ וְהִגִּישׁוּ לוֹ חֹמֶץ,
וְכֵן גַּם-אַנְשֵׁי הַצָּבָא שָׂחֲקוּ עָלָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּישׁוּ לוֺ חֹמֶץ:
גַּם הַחַיָּלִים הִתְלוּ בּוֹ; הֵם נָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת חֹמֶץ
וְהֵתֵלּוּ בּוֹ גַּם הַחַיָּלִים, כְּשֶׁהֵם מִתְקָרְבִים אֵלָיו וּמַגִּישִׁים לוֹ חֹמֶץ,
Posmívali se pak jemu i žoldnéři, přistupujíce a octa podávajíce jemu,
Posmívali se mu i vojáci; chodili k němu, podávali mu ocet ([Žalmy 69:21])
Ἐνέπαιζον δὲ αὐτῷ καὶ οἱ στρατιῶται, προσερχόμενοι καὶ ὄξος προσφέροντες αὐτῷ,
וַמבַזחִין הוַו בֵּה אָף אֵסטרַטִיֻוטֵא כַּד קָרבִּין לוָתֵה וַמקַרבִין לֵה חַלָא׃
וְאָמְרוּ: "אִם אַתָּה מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ!"
וַיֹּאמְרוּ אִם-אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים הוֺשַׁע אֶת-נַפְשֶׁךׇ:
וְקָרְאוּ: "אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, הוֹשֵׁעַ אֶת עַצְמְךָ!"
וְאוֹמְרִים לוֹ: אִם אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, הוֹשַׁע אֶת עַצְמְךָ.
A říkajíce: Jsi-li ty král ten Židovský, spomoziž sám sobě.
a říkali: „Když jsi židovský král, zachraň sám sebe.“
καὶ λέγοντες, Εἰ σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων, σῶσον σεαυτόν.
וָאמרִין לֵה אֵן אַנתּ הֻו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא אַחָא נַפשָׁך׃ ס
וְגַם כְּתֹבֶת הָיְתָה מֵעָלָיו: "זֶהוּ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."
וַיָּשִׂימוּ כְתֹבֶת מִמַּעַל לוֺ בִּכְתָב יְוָנִי וְרוֺמִי וְעִבְרִי זֶה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים:
מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ תָּלוּ שֶׁלֶט: "זֶהוּ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים".
וְהָיְתָה גַּם כְּתֹבֶת כְּתוּבָה מֵעָלָיו, בִּיוָנִית וּבְרוֹמִית וּבְעִבְרִית: זֶה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.
A byl také i nápis napsaný nad ním, literami Řeckými a Latinskými a Židovskými: Tento jest král Židovský.
Nad ním byl nápis(j): „Toto je král Židů.“ (j) var: + písmem řeckým, latinským a hebrejským
Ἦν δὲ καὶ ἐπιγραφὴ γεγραμμένη ἐπ' αὐτῷ γράμμασιν Ἑλληνικοῖς καὶ Ῥωμαϊκοῖς καὶ Ἑβραϊκοῖς, Οὗτός ἐστιν ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων.
אִית הוָא דֵּין אָף כּתָבָא דַּכתִיב לעֵל מֵנֵה יַונָאיִת וַרֻהומָאיִת ועֵברָאיִת הָנַו מַלכָּא דִּיהֻודָיֵא׃ ס
אַחַד הַפּוֹשְׁעִים הַמּוּקָעִים הֵטִיחַ כְּלַפָּיו: "הֲלֹא אַתָּה הַמָּשִׁיחַ! הַצֵּל אֶת עַצְמְךָ וְאוֹתָנוּ!"
וְאֶחָד מִפֹּעֲלֵי הָאָוֶן הַנִּתְלִים אֶצְלוֺ חֵרֵף אֹתוֺ לֵאמֹר הֲלֹא אַתָּה הַמָּשִׁיחַ הוֺשַׁע אֶת-נַפְשְׁךׇ וְאֶת-נַפְשֵׁנוּ:
אֶחָד הַפּוֹשְׁעִים שֶׁהָיָה תָּלוּי לְצִדּוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ לָעַג לוֹ וְאָמַר: "אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת הַמָּשִׁיחַ, מַדּוּעַ אֵינְךָ מַצִּיל אֶת עַצְמְךָ וְאוֹתָנוּ לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי?"
וְאֶחָד מִן הַפּוֹשְׁעִים שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ, גִּדֵּף אוֹתוֹ וְאָמַר: אִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ, הַצֵּל אֶת עַצְמְךָ וְהַצֵּל גַּם אוֹתָנוּ.
Jeden pak z těch zločinců, kteříž s ním viseli, rouhal se jemu, řka: Jsi-li ty Kristus, spomoziž sobě i nám.
Jeden z těch zločinců, kteří viseli na kříži, se mu rouhal: „To jsi Mesiáš? Zachraň sebe i nás!“
Εἷς δὲ τῶν κρεμασθέντων κακούργων ἐβλασφήμει αὐτόν, λέγων, Εἰ σὺ εἶ ὁ χριστός, σῶσον σεαυτὸν καὶ ἡμᾶς.
חַד דֵּין מֵן הָנֻון עָבדַּי בִּישָׁתָא דַּצלִיבִין הוַו עַמֵה מגַדֵּף הוָא עלַוהי וָאמַר אֵן אַנתּ הֻו משִׁיחָא פַּצָא נַפשָׁך ופַצָא אָף לַן׃
הֵשִׁיב הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא גּוֹעֵר בּוֹ: "אֵינְךָ יָרֵא מֵאֱלֹהִים? הֲרֵי אַתָּה נָתוּן בְּאוֹתוֹ גְּזַר דִּין!
וַיַּעַן הָאַחֵר וַיִּגְעַר-בּוֺ לֵאמֹר הַאִם לֹא תִירָא אֶת-הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר-הָעֹנֶשׁ הַזֶּה הוּשַׁת גַּם-עָלֶיךׇ:
הַפּוֹשֵׁעַ הַשֵּׁנִי גָּעַר בַּחֲבֵרוֹ וְאָמַר: "הַאִם גַּם בְּמוֹתְךָ אֵינְךָ יָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים?
וְגָעַר בּוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: אֲפִלּוּ מֵאֱלֹהִים אֵינְךָ יָרֵא? כִּי גַּם אַתָּה בְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁפָּט.
A odpověděv druhý, trestal ho, řka: Ani ty se Boha nebojíš, ješto jsi v témž potupení?
Tu ho ten druhý okřikl: „Ty se ani Boha nebojíš? Vždyť jsi sám odsouzen k stejnému trestu.
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἕτερος ἐπετίμα αὐτῷ, λέγων, Οὐδὲ φοβῇ σὺ τὸν θεόν, ὅτι ἐν τῷ αὐτῷ κρίματι εἶ;
וַכאָא בֵּה חַברֵה וֵאמַר לֵה אָף לָא מֵן אַלָהָא דָּחֵל אַנתּ דָּאף אַנתּ בֵּה אַנתּ בּדִינָא׃
אֲנַחְנוּ לְפִי הַצֶּדֶק, כִּי אָנוּ מְקַבְּלִים גְּמוּל רָאוּי עַל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ, אֲבָל הָאִישׁ הַזֶּה לֹא עָשָׂה שׁוּם רַע."
אָכֵן עָלֵינוּ הוּשַׁת כַּמִּשְׁפָּט כִּי כְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ הוּשַׁב לָנוּ אַךְ זֶה לֹא-עָשָׂה דָבָר רָע:
אֲנַחְנוּ נֶעֱנָשִׁים בְּעֹנֶשׁ שֶׁמַּגִּיעַ לָנוּ עַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, אוּלָם הָאָדָם הַזֶּה חַף מִפֶּשַׁע!"
וַאֲנַחְנוּ בְּצֶדֶק, כִּי כְּפִי שֶׁרְאוּיִים הָיִינוּ וּכְפִי שֶׁעָשִׂינוּ שֻׁלַּם לָנוּ; אֲבָל זֶה שׁוּם עָוֶל לֹא עָשָׂה.
A my zajisté spravedlivě, nebo hodnou pomstu za skutky své béřeme, ale tento nic zlého neučinil.
A my jsme odsouzeni spravedlivě, dostáváme zaslouženou odplatu, ale on nic zlého neudělal.“ ([Lukáš 23:4 Lukáš 23:14 Lukáš 23:22])
Καὶ ἡμεῖς μὲν δικαίως, ἄξια γὰρ ὧν ἐπράξαμεν ἀπολαμβάνομεν· οὗτος δὲ οὐδὲν ἄτοπον ἔπραξεν.
וַחנַן כִּאנָאיִת אַיך דּשָׁוֵין הוַין גֵּיר וַאיך דַּעבַדן אֵתפּרַען הָנָא דֵּין מֵדֵּם דַּסנֵא לָא עבִיד לֵה׃
וְעוֹד אָמַר: "יֵשׁוּעַ, אָנָּא זְכֹר אוֹתִי כַּאֲשֶׁר תִּכָּנֵס לְמַלְכוּתְךָ."
וַיֹּאמַר אֶל-יֵשׁוּעַ זָכְרֵנִי-נָא אֲדֹנִי כַּאֲשֶׁר תָּבֹא בְּמַלְכוּתֶךׇ:
הוּא פָּנָה אֶל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "יֵשׁוּעַ, זָכוּר אוֹתִי כְּשֶׁתָּבוֹא אֶל מַלְכוּתְךָ."
וְאָמַר לְיֵשׁוּעַ: זָכְרֵנִי, אֲדוֹנִי, כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְמַלְכוּתְךָ.
I dí Ježíšovi: Pane, rozpomeň se na mne, když přijdeš do království svého.
A řekl: „Ježíši, pamatuj na mne, až přijdeš do svého království.“
Καὶ ἔλεγεν τῷ Ἰησοῦ, Μνήσθητί μου, κύριε, ὅταν ἔλθῃς ἐν τῇ βασιλείᾳ σου.
וֵאמַר ליֵשֻׁוע אֵתּדַּכרַיני מָרי מָא דָּאתֵא אַנתּ בּמַלכֻּותָך׃
הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, הַיּוֹם תִּהְיֶה אַתָּה אִתִּי בְּגַן־עֵדֶן."
וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לְךׇ הַיּוֺם תִּהְיֶה עִמִּי בְּגַן-עֵדֶן:
"עוֹד הַיּוֹם אַתָּה תִּהְיֶה אִתִּי בְּגַן-עֵדֶן," עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ.
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ, שֶׁהַיּוֹם אִתִּי תִּהְיֶה בְּגַן עֵדֶן.
I řekl mu Ježíš: Amen pravím tobě, dnes budeš se mnou v ráji.
Ježíš mu odpověděl: „Amen, pravím ti, dnes budeš se mnou v ráji.“ ([Zjevení Janovo 2:7])
Καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ Ἰησοῦς, Ἀμὴν λέγω σοι, σήμερον μετ' ἐμοῦ ἔσῃ ἐν τῷ παραδείσῳ.
אָמַר לֵה יֵשֻׁוע אַמִין אָמַר אנָא לָך דּיַומָנָא עַמי תֵּהוֵא בּפַרדַּיסָא׃ ס
בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ.
וַיְהִי כְּשָׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית:
בְּשָׁעָה שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם כִּסָּה חֹשֶׁךְ אֶת כָּל הָאָרֶץ לְמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת.
וּבְעֶרֶךְ בַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית נִהְיָה חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, עַד לַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית.
A bylo okolo hodiny šesté. I stala se tma po vší zemi až do hodiny deváté.
Bylo už kolem poledne; tu nastala tma po celé zemi až do tří hodin, protože se zatmělo slunce. ([Matouš 27:45-Matouš 27:54; Marek 15:33-Marek 15:39; Jan 19:28-Jan 19:30 Ámos 8:9])
Ἦν δὲ ὡσεὶ ὥρα ἕκτη, καὶ σκότος ἐγένετο ἐφ' ὅλην τὴν γῆν ἕως ὥρας ἐνάτης.
אִית הוַי דֵּין אַיך שָׁעֵא שֵׁת וַהוָא חֵשֻׁוכָא עַל כֻּלָה אַרעָא עדַמָא לַתשַׁע שָׁעִין׃
הַשֶּׁמֶשׁ חָשְׁכָה וּפָרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם.
הַשֶּׁמֶשׁ חָשָׁכָה וּפָרֹכֶת הַהֵיכַל נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם קְרָעִים:
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חָשַׁךְ, וְהַפָּרֹכֶת הַתְּלוּיָה לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ נִקְרְעָה לִשְׁנַיִם.
וְהַשֶּׁמֶשׁ חָשְׁכָה, וּפָרֹכֶת הַהֵיכָל נִקְרְעָה בָּאֶמְצַע.
I zatmělo se slunce, a opona chrámová roztrhla se napoly.
Chrámová opona se roztrhla vpůli. ([Exodus 26:33; Židům 10:19-Židům 10:20])
Καὶ ἐσκοτίσθη ὁ ἥλιος, καὶ ἐσχίσθη τὸ καταπέτασμα τοῦ ναοῦ μέσον.
ושֵׁמשָׁא חשֵׁך וֵאצטרִי אַפַּי תַּרעָא דּהַיכּלָא מֵן מצַעתֵה׃ ס
וְיֵשׁוּעַ קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אָבִי, בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי", וְנָפַח אֶת רוּחוֹ.
וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֺל גָּדוֺל וַיֹּאמַר בְּיָדְךׇ אָבִי אַפְקִיד רוּחִי וּכְקָרְאוֺ כָזֹאת הוֺצִיא אֶת-נִשְׁמָתוֺ:
לְאַחַר מִכֵּן קָרָא יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "אָבִי, אֲנִי מַפְקִיד אֶת רוּחִי בְּיָדְךָ." וְנֶפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.
וְצָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: אָבִי, בְּיָדְךָ מַפְקִיד אֲנִי רוּחִי. זֹאת אָמַר וּמֵת.
A zvolav Ježíš hlasem velikým, řekl: Otče, v ruce tvé poroučím ducha svého. A to pověděv, umřel.
A Ježíš zvolal mocným hlasem: „Otče, do tvých rukou odevzdávám svého ducha.“ Po těch slovech skonal. ([Žalmy 31:6; Skutky apoštolské 7:59])
Καὶ φωνήσας φωνῇ μεγάλῃ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν, Πάτερ, εἰς χεῖράς σου παραθήσομαι τὸ πνεῦμά μου· καὶ ταῦτα εἰπὼν ἐξέπνευσεν.
וַקעָא יֵשֻׁוע בּקָלָא רָמָא וֵאמַר אָבי בִּאידַיךְּ סָאֵם אנָא רֻוחי הָדֵא אֵמַר וַשׁלֵם׃ ס
כְּשֶׁרָאָה שַׂר הַמֵּאָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ נָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים בְּאָמְרוֹ: "בֶּאֱמֶת, הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה צַדִּיק!"
וְשַׂר-הַמֵּאָה רָאָה אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּתֵּן כָּבוֺד לֵאלֹהִים לֵאמֹר אָכֵן צַדִּיק הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה:
קָצִין רוֹמָאִי בָּכִיר, אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, נִמְלָא יִרְאַת אֱלֹהִים וְקָרָא: "הָאִישׁ הַזֶּה בֶּאֱמֶת הָיָה צַדִּיק."
וּכְשֶׁרָאָה שַׂר-הַמֵּאָה מַה שֶּׁהָיָה, כִּבֵּד אֶת הָאֱלֹהִים וְאָמַר: בֶּאֱמֶת הָאִישׁ הַזֶּה צַדִּיק הָיָה.
A viděv centurio, co se stalo, velebil Boha, řka: Jistě člověk tento spravedlivý byl.
Když setník viděl, co se stalo, velebil Boha a řekl: „Tento člověk byl vskutku spravedlivý.“
Ἰδὼν δὲ ὁ ἑκατόνταρχος τὸ γενόμενον, ἐδόξασεν τὸν θεόν, λέγων, Ὄντως ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος ἦν.
כַּד חזָא דֵּין קֵנטרֻונָא מֵדֵּם דַּהוָא שַׁבַּח לַאלָהָא וֵאמַר שַׁרִירָאיִת הָנָא גַּברָא זַדִּיקָא הוָא׃ ס
כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ אֶל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, כִּרְאוֹתָם אֶת הַמִתְרַחֵשׁ הִכּוּ עַל חֲזוֹתֵיהֶם. הֵם חָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם,
וְכָל-הֲמוֺן הָעָם אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ לַמַּרְאֶה הַזֶּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאוּ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה סָפְקוּ עַל-לִבָּם וַיָּשׁוּבוּ:
מִשֶּׁנּוֹכְחוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לַחֲזוֹת בַּצְּלִיבָה כִּי יֵשׁוּעַ מֵת, הִצְטַעֲרוּ צַעַר רַב וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם.
וְכָל הַהֲמוֹנִים שֶׁהִתְאַסְּפוּ אֶל הַמַּרְאֶה הַזֶּה, כְּשֶׁרָאוּ מַה שֶּׁהָיָה, שָׁבוּ כְּשֶׁהֵם טוֹפְחִים עַל חֲזֵיהֶם.
A všickni zástupové, přítomní tomu divadlu, hledíce na to, co se dálo, tepouce prsy své, navracovali se.
A ti, kdo se v celých zástupech sešli na tu podívanou, když viděli, co se stalo, odcházeli bijíce se do prsou. ([Lukáš 18:13])
Καὶ πάντες οἱ συμπαραγενόμενοι ὄχλοι ἐπὶ τὴν θεωρίαν ταύτην, θεωροῦντες τὰ γενόμενα, τύπτοντες ἑαυτῶν τὰ στήθη ὑπέστρεφον.
וכֻלהֻון כֵּנשֵׁא אַילֵין דַּכנִישִׁין הוַו לַחזָתָא הָדֵא כַּד חזַו מֵדֵּם דַּהוָא הפַכו כַּד טָרפִּין עַל חַדִיהֻון׃
אַךְ כָּל מַכָּרָיו, גַּם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתּוֹ מִן הַגָּלִיל, עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְרָאוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה.
וְכָל-מְיֻדָּעָיו עָמְדוּ מֵרָחוֺק וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרָיו מִן-הַגָּלִיל רָאוּ אֶת-אֵלֶּה:
כָּל חֲבֵרָיו וִידִידָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ, וּבֵינֵיהֶם הַנָּשִׁים שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו מֵהַגָּלִיל, עָמְדוּ בְּמֶרְחָק מָה וְהִבִּיטוּ בַּמִּתְרַחֵשׁ.
וְכָל מַכִּירָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ עָמְדוּ מֵרָחוֹק, וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ מִן הַגָּלִיל, וְרָאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
Stáli pak všickni známí jeho zdaleka, hledíce na to, i ženy, kteréž byly přišly za ním z Galilee.
Všichni jeho přátelé stáli opodál, i ženy, které Ježíše doprovázely z Galileje a všechno to viděly. ([Žalmy 38:12 Žalmy 88:9 Lukáš 8:2-Lukáš 8:3; Matouš 27:55-Matouš 27:56; Marek 15:40-Marek 15:41; Jan 19:25-Jan 19:27])
Εἱστήκεισαν δὲ πάντες οἱ γνωστοὶ αὐτοῦ μακρόθεν, καὶ γυναῖκες αἱ συνακολουθήσασαι αὐτῷ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας, ὁρῶσαι ταῦτα.
וקָימִין הוַו מֵן רֻוחקָא כֻּלהֻון יָדֻועַוהי דּיֵשֻׁוע ונֵשֵׁא אַילֵין דֵּאתַי הוַי עַמֵה מֵן גּלִילָא וחָזֵין הוַו הָלֵין׃ ס
וְאִישׁ אֶחָד, יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה חֲבֵר הַסַּנְהֶדְרִין וְתוֹשַׁב הָעִיר הַיְּהוּדִית רָמָתַיִם, אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק וּמְחַכֶּה לְמַלְכוּת אֱלֹהִים,
וַיְהִי אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֺ יוֺסֵף אִישׁ טוֺב וְצַדִּיק מִן-יֹעֲצֵי הַמְּדִינָה:
בֵּין יְדִידָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה גַּם אָדָם בְּשֵׁם יוֹסֵף מֵהָעֲיָרָה הַיְּהוּדִית רָמָתַיִם. יוֹסֵף הָיָה אִישׁ טובוישׁר וְהֶאֱמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. לַמְרוֹת שֶׁהָיָה חֲבֵר הַסַּנְהֶדְרִין לֹא הִסְכִּים עִם הַחְלָטָתָם וּפְעֻלָּתָם.
וְאִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ יוֹסֵף, יוֹעֵץ מִן הָעִיר רָמָתַיִם שֶׁבִּיהוּדָה, אִישׁ טוֹב וְצַדִּיק הָיָה.
A aj, muž jménem Jozef, jeden z úřadu, muž dobrý a spravedlivý,
Členem židovské rady byl muž jménem Josef, člověk dobrý a spravedlivý, ([Matouš 27:57-Matouš 27:61; Marek 15:42-Marek 15:47; Jan 19:38-Jan 19:42])
Καὶ ἰδού, ἀνὴρ ὀνόματι Ἰωσήφ, βουλευτὴς ὑπάρχων, ἀνὴρ ἀγαθὸς καὶ δίκαιος -
גַּברָא דֵּין חַד דַּשׁמֵה יַוסֵף בֻּולֵוטִא מֵן רָמתָא מדִינתָּא דִּיהֻוד גַּברָא הוָא טָבָא וזַדִּיקָא׃
לֹא הִסְכִּים לְתָכְנִיתָם וּלְפָעֳלָם.
אֲשֶׁר לֹא נָטָה אַחֲרֵי עֲצָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְהוּא מִן-הָרָמָתַיִם עִיר-הַיְּהוּדִים וּמְחַכֶּה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים:
Luke-23-51
הַלָּה לֹא הִסְכִּים עִם רְצוֹנָם וּפָעֳלָם וּמְחַכֶּה הָיָה לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.
Kterýž byl nepovolil radě a skutku jejich, z Arimatie města Judského, kterýž také očekával království Božího;
který nesouhlasil s jejich rozhodnutím a činem. Pocházel z židovského města Arimatie a patřil k těm, kdo očekávali království Boží. ([Lukáš 2:25 Lukáš 2:38])
οὗτος οὐκ ἦν συγκατατεθειμένος τῇ βουλῇ καὶ τῇ πράξει αὐτῶν - ἀπὸ Ἀριμαθαίας πόλεως τῶν Ἰουδαίων, ὃς καὶ προσεδέχετο καὶ αὐτὸς τὴν βασιλείαν τοῦ θεοῦ·
הָנָא לָא שָׁלֵם הוָא לצֵביָנהֻון וַלסֻוערָנהֻון וַמסַכֵּא הוָא למַלכֻּותָא דַּאלָהָא׃ ס
הוּא בָּא אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ.
הוּא בָא לִפְנֵי פִילָטוֺס וַיִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ אֶת-גּוּפַת יֵשׁוּעַ:
יוֹסֵף הָלַךְ אֶל פִילְטוּס וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ.
הַלָּה נִגַּשׁ אֶל פִּילָטוֹס וּבִקֵּשׁ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ;
Ten přistoupiv ku Pilátovi, vyprosil tělo Ježíšovo.
Ten přišel k Pilátovi a požádal ho o Ježíšovo tělo;
οὗτος προσελθὼν τῷ Πιλάτῳ ᾐτήσατο τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ.
הָנָא קרֵב לוָת פִּילַטָוס וַשׁאֵל פַּגרֵה דּיֵשֻׁוע׃
אַחֲרֵי שֶׁהוֹרִידָהּ עָטַף אוֹתָהּ בְּסָדִין וְהִנִּיחָהּ בְּקֶבֶר חָצוּב בְּסֶלַע, שֶׁעַד אָז לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.
וַיֹּרֶד אֹתוֺ וַיַּעֲטֵהוּ בְּתַכְרִיךְ-בַּד וַיִשִׂימֵהוּ בְּקֶבֶר חָצוּב בְּצוּר אֲשֶׁר עוֺד לֹא נִקְבַּר-בּוֺ אָדָם:
לְאַחַר שֶׁהוֹרִיד אֶת הַגּוּפָה מִן הַצְּלָב עָטַף אוֹתָהּ יוֹסֵף בַּסָּדִין, וְקָבַר אוֹתָהּ בְּקֶבֶר חָדָשׁ חָצוּב בְּסֶלַע, שֶׁטֶּרֶם נִקְבַּר בּוֹ אִישׁ.
וְהוֹרִידָהּ וּכְרָכָהּ בְּסָדִין פִּשְׁתָּן, וְהִנִּיחָהּ בְּבֵית-קֶבֶר חָצוּב, אֲשֶׁר עַד אָז לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.
A složiv je, obvinul v kment, a pochoval je v hrobě vytesaném, v kterémž ještě nikdy nebyl žádný pochován.
sňal je z kříže, zavinul do plátna a položil do hrobu, vytesaného ve skále, kde ještě nikdo nebyl pochován. ([Skutky apoštolské 13:29; 1 Korintským 15:4; Lukáš 19:30])
Καὶ καθελὼν αὐτὸ ἐνετύλιξεν αὐτὸ σινδόνι, καὶ ἔθηκεν αὐτὸ ἐν μνήματι λαξευτῷ, οὗ οὐκ ἦν οὐδέπω οὐδεὶς κείμενος.
וַאחתֵה וכַרכֵה בַּחיָצָא דּכֵתָּנָא וסָמֵה בּבֵית קבֻורָא נקִירָא הַו דּלָא אנָשׁ עדַכִּיל אֵתּתּסִים הוָא בֵּה׃
אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת וְהַשַּׁבָּת קָרְבָה.
וְיוֺם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהַשַּׁבַּת קָרַב וָבָא:
כָּל זֶה הִתְרַחֵשׁ בְּיוֹם שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב, לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת.
וְיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וְהַשַּׁבָּת הֵחֵלָּה נִכְנֶסֶת.
A byl den připravování, a sobota se začínala.
Byl pátek(k) a začínala sobota. (k) ř: den přípravy ([Deuteronomium 21:22-Deuteronomium 21:23])
Καὶ ἡμέρα ἦν Παρασκευή, σάββατον ἐπέφωσκεν.
ויַומָא ערֻובתָּא הוָת ושַׁבּתָא נָגהָא הוָת׃ ס
הַנָּשִׁים שֶׁבָּאוּ עִם יֵשׁוּעַ מִן הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרֵי יוֹסֵף. הֵן רָאוּ אֶת הַקֶּבֶר וְרָאוּ כֵּיצַד הֻנְּחָה גּוּפָתוֹ.
וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֺ מִן-הַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרָיו וַתִּרְאֶינָה אֶת-הַקֶּבֶר כַּאֲשֶׁר הוּשַׂם-בּוֺ גּוּפַת יֵשׁוּעַ:
הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ עִם יֵשׁוּעַ מֵהַגָּלִיל הָלְכוּ אַחֲרֵי יוֹסֵף וְרָאוּ הֵיכָן שֶׁקָּבַר אֶת הַגּוּפָה.
וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ מִן הַגָּלִיל הָיוּ קְרוֹבוֹת, וְרָאוּ אֶת הַקֶּבֶר וְכֵיצַד הֻנְּחָה גּוּפָתוֹ.
Šedše pak také za ním ženy, kteréž byly s Ježíšem přišly z Galilee, pohleděly na hrob, a kterak pochováno bylo tělo jeho.
Ženy, které přišly s Ježíšem z Galileje, šly za ním; viděly hrob i to, jak bylo tělo pochováno. ([Lukáš 23:49 Lukáš 24:10])
Κατακολουθήσασαι δὲ γυναῖκες, αἵτινες ἦσαν συνεληλυθυῖαι αὐτῷ ἐκ τῆς Γαλιλαίας, ἐθεάσαντο τὸ μνημεῖον, καὶ ὡς ἐτέθη τὸ σῶμα αὐτοῦ.
קַרִיבָן הוַי דֵּין נֵשֵׁא הָלֵין דֵּאתַי עַמֵה מֵן גּלִילָא וַחזַיָיהי לקַברָא וַאיכַּנָא אֵתּתּסִים פַּגרֵה׃ ס
אַחֲרֵי שֶׁחָזְרוּ הֵכִינוּ בְּשָׂמִים וּמִרְקָחוֹת וּבַשַּׁבָּת שָׁבְתוּ עַל־פִּי הַמִּצְוָה.
וְאַחֲרֵי-כֵן שָׁבוּ וְהֵכִינוּ בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים וּבַשַׁבָּת שָׁבְתוּ כַּמִּצְוָה:
לְאַחַר מִכֵּן הָלְכוּ וְהֵכִינוּ מִרְקַחַת בַּשָּׁמַיִם, אוּלָם לֹא שָׁבוּ מִיָּד אֶל הַקֶּבֶר, כִּי בֵּינְתַיִם נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת וְהֵן לֹא רָצוּ לֶחָלָל אוֹתָהּ.
וְחָזְרוּ וְהֵכִינוּ בְּשָׂמִים וּמִרְקָחוֹת, וּבְשַׁבָּת שָׁבְתוּ כַּמְצֻוֶּה.
Vrátivše se pak, připravily vonné věci a masti, ale v sobotu odpočinuly, podlé přikázaní.
Potom se vrátily, aby připravily vonné masti a oleje. Ale v sobotu zachovaly podle přikázání sváteční klid. ([Exodus 12:16 Exodus 20:10])
Ὑποστρέψασαι δὲ ἡτοίμασαν ἀρώματα καὶ μύρα. Καὶ τὸ μὲν σάββατον ἡσύχασαν κατὰ τὴν ἐντολήν.
וַהפַך טַיֵב הֵרֻומֵא ובֵסמֵא וַבשַׁבּתָא שׁלַי אַיך דַּפקִיד סּ סּ׃
בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, נָשְׂאוּ אֶת הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וּבָאוּ אֶל הַקֶּבֶר.
וּבָאֶחָד בַּשַּׁבָּת טֶרֶם יִבָּקַע הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל-הַקָּבֶר וְהֵבִיאוּ אֶת-הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וְעִמָּהֶן עוֺד אֲחֵרוֺת:
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר לָקְחוּ הַנָּשִׁים אֶת הַמִּרְקַחַת שֶׁהֵכִינוּ וְהָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר.
וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּשַּׁחַר, בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, בָּאוּ לְבֵית הַקֶּבֶר וְהֵבִיאוּ אֶת הַמִּרְקָחוֹת אֲשֶׁר הֵכִינוּ; וְהָיוּ אִתָּן נָשִׁים אֲחֵרוֹת.
Prvního pak dne po sobotě velmi ráno šly k hrobu, nesouce vonné věci, kteréž byly připravily, a některé jiné s nimi.
Prvního dne po sobotě, za časného jitra, přišly k hrobu s vonnými mastmi, které připravily(l). (l) var: + a některé jiné s nimi ([Matouš 28:1-Matouš 28:8; Marek 16:1-Marek 16:8; Jan 20:1-Jan 20:10])
Τῇ δὲ μιᾷ τῶν σαββάτων, ὄρθρου βαθέος, ἦλθον ἐπὶ τὸ μνῆμα, φέρουσαι ἃ ἡτοίμασαν ἀρώματα, καί τινες σὺν αὐταῖς.
בּחַד בּשַׁבָּא דֵּין בּשַׁפרָא עַד חֵשֻׁוך אֵתַי לבֵית־קבֻורָא וַאיתִּי הֵרֻומֵא הָלֵין דּטַיֵב הוַי וִאית הוַי עַמהֵין נֵשֵׁא אחרָניָתָא׃
הֵן רָאוּ שֶׁהָאֶבֶן כְּבָר נָגֹלָּה מִן הַקֶּבֶר
וְהִנֵּה מָצְאוּ אֶת-הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן-הַקָּבֶר:
בְּהַגִּיעָן אֶל הַמָּקוֹם גִּלּוּ כִּי הַסֶּלַע הַגָּדוֹל שֶׁסָּתַם אֶת פֶּתַח הַקֶּבֶר הוּזַז מִמְּקוֹמוֹ.
וּמָצְאוּ אֶת הָאֶבֶן נְגַלָּה מִבֵּית הַקֶּבֶר,
I nalezly kámen odvalený od hrobu.
Nalezly však kámen od hrobu odvalený.
εὗρον δὲ τὸν λίθον ἀποκεκυλισμένον ἀπὸ τοῦ μνημείου.
וֵאשׁכַּח כִּאפָא דַּמעַגּלָא מֵן בֵּית קבֻורָא׃
וְנִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ, אַךְ לֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.
וַתָּבֹאנָה אֶל-תּוֺכוֺ אַךְ אֶת-גּוּפַת הָאָדוֺן יֵשׁוּעַ לֹא מָצָאוּ:
הֵן נִכְנְסוּ פְּנִימָה, אַךְ לֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.
וְנִכְנְסוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ.
A všedše, nenalezly těla Pána Ježíše.
Vešly dovnitř, ale tělo Pána Ježíše nenašly.
Καὶ εἰσελθοῦσαι οὐχ εὗρον τὸ σῶμα τοῦ κυρίου Ἰησοῦ.
ועַלֵין ולָא אֵשׁכּחָיהי לפַגרָא דּיֵשֻׁוע׃
עוֹדָן נְבוֹכוֹת עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּבְגָדִים מַבְרִיקִים נִצְּבוּ עַל־יָדָן.
וְכַאֲשֶׁר נָבֹכוּ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּבְרַק זֹהַר בִּגְדֵיהֶם נִצָּבִים עֲלֵיהֶן:
הַנָּשִׁים הָיוּ בִּמְבוּכָה גְּדוֹלָה וְלֹא הֵבִינוּ מָה קָרָה. לְפֶתַע נִגְלוּ אֲלֵיהֶן שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְבוּשִׁים גְּלִימוֹת מַבְרִיקוֹת וְנוֹצְצוֹת.
וּבְעוֹד הֵן תְּמֵהוֹת עַל זֹאת, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ מֵעֲלֵיהֶן וּלְבוּשָׁם מַבְרִיק.
I stalo se, když ony se toho užasly, aj, muži dva postavili se podlé nich v rouše stkvoucím.
A jak nad tím byly bezradné, stanuli u nich dva muži v zářícím rouchu. ([Lukáš 2:9 Lukáš 9:32; Skutky apoštolské 1:10])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ διαπορεῖσθαι αὐτὰς περὶ τούτου, καὶ ἰδού, ἄνδρες δύο ἐπέστησαν αὐταῖς ἐν ἐσθήσεσιν ἀστραπτούσαις·
וַהוָא דּכַד הֵנֵין תַּמִיהָן עַל הָדֵא הָא תּרֵין גַּברִין קָמו לעֵל מֵנהֵין ומַברֵק הוָא לבֻושׁהֻון׃
הֵן נִתְמַלְּאוּ פַּחַד וְהִרְכִּינוּ פְּנֵיהֶן אַרְצָה. "לָמָּה אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים?" שָׁאֲלוּ הַשְּׁנַיִם.
וְיִרְאָה אָחֲזָה אֹתָן וּפְנֵיהֶן שַׁחוּ אָרְצָה וְהֵם אַמְרוּ אֲלֵיהֶן לָמָּה-זֶּה תְּבַקֵּשְׁנָה אֶת-הַחַי בֵּין הַמֵּתִים:
בְּפַחַד רַב הִשְׁתַּחֲווּ הַנָּשִׁים לִפְנֵי הַשְּׁנַיִם. "מַדּוּעַ אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים?" שָׁאֲלוּ הַשְּׁנַיִם.
וְנִתְמַלְּאוּ פַּחַד וְהִרְכִּינוּ פְּנֵיהֶן אַרְצָה. וְהֵם אָמְרוּ לָהֶן: מַדּוּעַ מְחַפְּשׂוֹת אַתֶּן אֶת הַחַי אֵצֶל הַמֵּתִים?
Když se pak ony bály, a sklonily tváři své k zemi, řekli jim: Co hledáte živého s mrtvými?
Zachvátil je strach a sklonily tvář k zemi. Ale oni jim řekli: „Proč hledáte živého mezi mrtvými?
Ἐμφόβων δὲ γενομένων αὐτῶν, καὶ κλινουσῶν τὸ πρόσωπον εἰς τὴν γῆν, εἶπον πρὸς αὐτάς, Τί ζητεῖτε τὸν ζῶντα μετὰ τῶν νεκρῶν;
וַהוַי בּדֵחלתָא וַכפַי אַפַּיהֵין בַּארעָא ס וָאמרִין להֵין מָנָא בָּעיָן אנתֵּין חַיָא עַם מִיתֵא׃
"הוּא אֵינֶנּוּ פֹּה, הוּא קָם לִתְחִיָּה. זְכֹרְנָה מַה שֶּׁאָמַר לָכֶן עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל.
הוּא אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם מִן-הַמֵּתִים זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֺד הֱיוֺתוֺ בַגָּלִיל לֵאמֹר:
"הוּא אֵינוֹ נִמְצָא כָּאן, הוּא קָם לִתְחִיָּה! הַאִם אֵינְכֶן זוֹכְרוֹת שֶׁעוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל סִפֵּר לִכְןַשַּׁעַל בֶּן-הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים רְשָׁעִים, שֶׁיִּצְלְבוּ אוֹתוֹ, אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם לִתְחִיָּה?"
אֵינֶנּוּ כָּאן. הוּא קָם. זְכֹרְנָה שֶׁדִּבֵּר אִתְּכֶן כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּגָּלִיל.
Neníť ho tuto, ale vstalť jest. Rozpomeňte se, kterak mluvil vám, když ještě v Galilei byl,
Není zde, byl vzkříšen(m). Vzpomeňte si, jak vám řekl, když byl ještě v Galileji, (m) var: – Není zde, byl vzkříšen. ([Lukáš 9:22 Lukáš 17:25 Lukáš 18:32-Lukáš 18:33])
Οὐκ ἔστιν ὧδε, ἀλλ' ἠγέρθη· μνήσθητε ὡς ἐλάλησεν ὑμῖν, ἔτι ὢν ἐν τῇ Γαλιλαίᾳ,
לַיתַּוהי תּנָן קָם לֵה עֵהַדֵין דּמַלֵל עַמכֵין כַּד הֻו בַּגלִילָא׃
הוּא אָמַר כִּי 'בֶּן־הָאָדָם צָרִיךְ לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים וּלְהִצָּלֵב, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם'."
כִּי נָכוֺן לְבֶן-הָאָדָם לְהִנָּתֵן בִּידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב וּבָיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם:
Luke-24-7
וְאָמַר, שֶׁעָתִיד בֶּן-הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים וְיִצָּלֵב, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם.
Řka: Že Syn člověka musí vydán býti v ruce hříšných lidí, a ukřižován býti, a v třetí den z mrtvých vstáti.
že Syn člověka musí být vydán do rukou hříšných lidí, být ukřižován a třetího dne vstát.“
λέγων ὅτι δεῖ τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου παραδοθῆναι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων ἁμαρτωλῶν, καὶ σταυρωθῆναι, καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἀναστῆναι.
וֵאמַר הוָא דַּעתִיד הֻו בּרֵה דּאנָשָׁא דּנֵשׁתּלֵם בִּאידַי אנָשָׁא חַטָיֵא ונֵצטלֵב ולַתלָתָא יַומִין נקֻום׃ ס
וְאָמְנָם הֵן נִזְכְּרוּ בִּדְבָרָיו.
אָז זָכְרוּ אֶת-דְּבָרָיו:
הַנָּשִׁים נִזְכְּרוּ בְּדִבְרֵי יֵשׁוּעַ
וְהֵן נִזְכְּרוּ בִּדְבָרָיו.
I rozpomenuly se na slova jeho.
Tu se rozpomenuly na jeho slova,
Καὶ ἐμνήσθησαν τῶν ῥημάτων αὐτοῦ,
והֵנֵין אֵתּדּכַרֵין למֵלַוהי׃
לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ מִן הַקֶּבֶר וְסִפְּרוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחַד־עָשָׂר וּלְכָל הַשְּׁאָר.
שָׁבוּ מִן-הַקֶּבֶר וַתַּגֵּדְנָה אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְאַחַד הֶעָשָׂר וּלְכָל-זוּלָתָם:
וּמִהֲרוּ לָשׁוּב הָעִירָה, כְּדֵי לְסַפֵּר אֶת הַחֲדָשׁוֹת לְאַחַד-עָשָׂר הַתַּלְמִידִים וּלְכָל הַשְּׁאָר.
וְחָזְרוּ מִן הַקֶּבֶר וְאָמְרוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחַד-עָשָׂר וְלַשְּׁאָר.
A navrátivše se od hrobu, zvěstovaly to všecko těm jedenácti i jiným všechněm.
vrátily se od hrobu a oznámily všecko jedenácti učedníkům i všem ostatním.
καὶ ὑποστρέψασαι ἀπὸ τοῦ μνημείου, ἀπήγγειλαν ταῦτα πάντα τοῖς ἕνδεκα καὶ πᾶσιν τοῖς λοιποῖς.
וַהפַך מֵן קַברָא וֵאמַרֵין הָלֵין כֻּלהֵין לַחדַעסַר וַלשַׁרכָּא׃
הַנָּשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לַשְּׁלִיחִים הָיוּ מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, יוֹחָנָה, מִרְיָם אֵם יַעֲקֹב, וַאֲחֵרוֹת שֶׁהָיוּ אִתָּן,
וְאֵלֶּה הֵן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-הַשְּׁלִיחִים מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֺחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וְעוֺד נָשִׁים אֲחֵרוֺת עִמָּהֶן:
(אֵלֶּה הַנָּשִׁים שֶׁהָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר: מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית, יָחְנֶה, מִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וַאֲחֵרוֹת).
הָיוּ הֵן מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וְיוֹחָנָה וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב, וְהַשְּׁאָר שֶׁהָיוּ אִתָּן, אֲשֶׁר אָחְרוּ זֹאת לַשְּׁלִיחִים.
Byly pak Maria Magdaléna a Johanna a Maria Jakubova, a jiné s nimi, kteréž vypravovaly to apoštolům.
Byla to Marie z Magdaly, Jana a Marie Jakubova a s nimi ještě jiné, které to pověděly apoštolům. ([Lukáš 8:2-Lukáš 8:3])
Ἦσαν δὲ ἡ Μαγδαληνὴ Μαρία καὶ Ἰωάννα καὶ Μαρία Ἰακώβου, καὶ αἱ λοιπαὶ σὺν αὐταῖς, αἳ ἔλεγον πρὸς τοὺς ἀποστόλους ταῦτα.
אִיתַיהֵין הוַי דֵּין מַריַם מַגדּלָיתָּא ויֻוחַן ומַריַם אֵמֵה דּיַעקֻוב ושַׁרכָּא דּעַמהֵין הָלֵין דֵּאמַר הוַי לַשׁלִיחֵא׃
אֶלָּא שֶׁדִּבְרֵיהֶן נִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם כְּדִבְרֵי הֶבֶל וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן.
אַךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ בְעֵינֵיהֶם כְּדִבְרֵי-תָפֵל וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן:
אוּלָם דִּבְרֵי הַנָּשִׁים נִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם כְּסִפּוּר דִּמְיוֹנִי, וְהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן.
וְנִרְאוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵיהֶם כַּהֲזָיוֹת, וְלֹא הֶאֱמִינוּ לָהֶן.
Ale oni měli za bláznovství slova jejich, a nevěřili jim.
Těm však ta slova připadala jako blouznění a nevěřili jim.
Καὶ ἐφάνησαν ἐνώπιον αὐτῶν ὡσεὶ λῆρος τὰ ῥήματα αὐτῶν, καὶ ἠπίστουν αὐταῖς.
וֵאתחזִי בּעַינַיהֻון מֵלֵא הָלֵין אַיך שָׁניָתָא ולָא הַימֵנו אֵנֵין׃ ס
אוּלָם כֵּיפָא קָם וְרָץ אֶל הַקֶּבֶר. כְּשֶׁהִתְכּוֹפֵף רָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים לְבַדָּם, וְחָזַר הַבַּיְתָה תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁקָּרָה.
וַיָּקָם פֶּטְרוֺס וַיָּרָץ אֶל-הַקֶּבֶר וַיִּשַּׁח לִרְאוֺת אֶל-תּוֺכוֺ וְלֹא-רָאָה כִי אִם-הַתַּכְרִיכִים לְבַדָּם וַיָשָׁב לְבֵיתוֺ מִשְׁתָּאֶה עַל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה:
אַךְ פֶּטְרוּס קָם וְרָץ אֶל הַקֶּבֶר. בְּהַבִּיטוֹ פְּנִימָה רָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים בִּמְקוֹמָם, אַךְ הַגּוּפָה לֹא הָיְתָה שָׁם. הוּא לֹא הֵבִין מָה קָרָה וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם.
אֲבָל שִׁמְעוֹן קָם וְרָץ לַקֶּבֶר, וְהִבִּיט וְרָאָה אֶת כְּלֵי הַפִּשְׁתָּן מֻנָּחִים לְבַד, וְהָלַךְ מִשְׁתּוֹמֵם בְּלִבּוֹ עַל מַה שֶּׁקָּרָה.
Tedy Petr vstav, běžel k hrobu, a pohleděv do něho, uzřel prostěradla, ana sama leží. I odšel, divě se sám v sobě, co se to stalo.
Petr se rozběhl k hrobu, nahlédl dovnitř a uviděl tam ležet jen plátna. Vrátil se v údivu nad tím, co se stalo(n). (n) var: – Lukáš 24:12
Ὁ δὲ Πέτρος ἀναστὰς ἔδραμεν ἐπὶ τὸ μνημεῖον, καὶ παρακύψας βλέπει τὰ ὀθόνια κείμενα μόνα· καὶ ἀπῆλθεν πρὸς ἑαυτὸν θαυμάζων τὸ γεγονός.
שֵׁמעֻון דֵּין קָם וַרהֵט לקַברָא וַאדִיק חזָא כֵּתָּנֵא דּסִימִין בַּלחֻוד וֵאזַל כַּד מֵתּדַּמַר בּנַפשֵׁה עַל מֵדֵּם דַּהוָא׃ ס
אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר,
בַּיּוֺם הַהוּא הָלְכוּ שְׁנַיִם מֵהֶם אֶל-הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס הַרְחֵק כְּשִׁישִּׁים מַעֲנוֺת צֶמֶד שָׂדֶה מִן-יְרוּשָׁלָיִם:
בְּאוֹתוֹ יוֹם הָלְכוּ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לְעַמָּאוּס - כְּפָר הַמְּרֻחָק כְּאַחַד עָשָׂר ק"מ מִיְּרוּשָׁלַיִם.
וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר שְׁמוֹ עַמָּאוֹס, הַמְרֻחָק מִירוּשָׁלַיִם שִׁשִּׁים רִיס,
A aj, dva z nich šli toho dne do městečka, kteréž bylo vzdálí od Jeruzaléma honů šedesáte, jemuž jméno Emaus.
Téhož dne se dva z nich ubírali do vsi jménem Emaus, která je od Jeruzaléma vzdálena asi tři hodiny cesty(o), (o) ř: šedesát (var: sto šedesát) stadií
Καὶ ἰδού, δύο ἐξ αὐτῶν ἦσαν πορευόμενοι ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ εἰς κώμην ἀπέχουσαν σταδίους ἑξήκοντα ἀπὸ Ἱερουσαλήμ, ᾗ ὄνομα Ἐμμαούς.
והָא תּרֵין מֵנהֻון בֵּה בּיַומָא אָזִלין הוַו לַקרִיתָא דַּשׁמָה עֵמַאוֻס ופַרִיקָא מֵן אֻורִשׁלֵם אֵסטדַוָתָא שׁתִּין׃
וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה.
וְהֵמָּה נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ עַל כָּל-הַקֹרֹת הָאֵלֶּה:
בְּעוֹדָם מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל מוֹת יֵשׁוּעַ,
וְהֵם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר קָרוּ.
A rozmlouvali vespolek o těch všech věcech, kteréž se byly staly.
a rozmlouvali spolu o tom všem, co se událo.
Καὶ αὐτοὶ ὡμίλουν πρὸς ἀλλήλους περὶ πάντων τῶν συμβεβηκότων τούτων.
והֵנֻון ממַללִין הוַו חַד עַם חַד עַל הָלֵין כֻּלהֵין דַּגדַשׁ׃
וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם,
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ וְחָקְרוּ בַּדָּבָר וַיִּגַּשׁ גַּם-יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ עִמָּהֶם:
הוֹפִיעַ לְפֶתַע יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְנִלְוָה אֲלֵיהֶם.
וְכַאֲשֶׁר דִּבְּרוּ וְהִתְוַכְּחוּ זֶה עִם זֶה, בָּא הוּא יֵשׁוּעַ וְהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם וְהָלַךְ עִתָּם.
I stalo se, když rozmlouvali, a sebe se otazovali, že i Ježíš, přiblíživ se, šel s nimi.
A jak to v řeči probírali, připojil se k nim sám Ježíš a šel s nimi. ([Marek 16:12])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ὁμιλεῖν αὐτοὺς καὶ συζητεῖν, καὶ αὐτὸς ὁ Ἰησοῦς ἐγγίσας συνεπορεύετο αὐτοῖς.
וכַד הֵנֻון ממַללִין ובָעֵין חַד עַם חַד אֵתָא הֻו יֵשֻׁוע ומַטִי אֵנֻון וַמהַלֵך הוָא עַמהֻון׃
אֶלָּא שֶׁעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת וְלֹא הִכִּירוּהוּ.
וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ כִּי טַחוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֺת:
אַךְ הַשְּׁנַיִם לֹא הִכִּירוּהוּ, כִּי עֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחֻזּוֹת.
וְעֵינֵיהֶם הָיוּ אֲחוּזוֹת בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ.
Ale oči jejich držány byly, aby ho nepoznali.
Ale něco jako by bránilo jejich očím, aby ho poznali. ([Jan 20:14 Jan 21:4])
Οἱ δὲ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν ἐκρατοῦντο τοῦ μὴ ἐπιγνῶναι αὐτόν.
ועַינַיהֻון אַחִידָן הוַי דּלָא נֵסתַּכּלֻונָיהי׃
אָמַר לָהֶם: "מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאַתֶּם מִתְדַּיְּנִים בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ?" הַשְּׁנַיִם נֶעֶצְרוּ וְעֶצֶב נָסוּךְ עַל פְּנֵיהֶם.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם מְדַבְּרִים אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ פֹּה עֲלֵי-אֹרַח וַיַּעַמְדוּ וּפְנֵיהֶם זֹעֲפִים:
"עַל מָה אַתֶּם מְשׂוֹחֲחִים?" שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ. הַשְּׁנַיִם נֶעֶצְרוּ, וְיֵשׁוּעַ רָאָה שֶׁפְּנֵיהֶם הִבִּיעוּ צַעַר וּכְאֵב.
וְאָמַר לָהֶם: מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים וְהִנְּכֶם עֲצוּבִים?
I řekl jim: Které jsou to věci, o nichž rozjímáte vespolek, jdouce, a jste smutní?
Řekl jim: „O čem to spolu cestou rozmlouváte?“ Oni zůstali stát plni zármutku(p). (p) var: rozmlouváte, plni zármutku?“ Oni zůstali stát.
Εἶπεν δὲ πρὸς αὐτούς, Τίνες οἱ λόγοι οὗτοι οὓς ἀντιβάλλετε πρὸς ἀλλήλους περιπατοῦντες, καὶ ἐστε σκυθρωποί;
וֵאמַר להֻון מָנָא אֵנֵין מֵלֵא הָלֵין דַּממַללִין אנתֻּון חַד עַם חַד כַּד מהַלכִין אנתֻּון וַכמִירִין אנתֻּון׃
אֶחָד מֵהֶם, קְלִיוֹפָס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב וְאָמַר אֵלָיו: "הַאִם אַתָּה רַק אוֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָׂה בְּתוֹכָהּ בְּיָמִים אֵלֶּה?"
וְאֶחָד מֵהֶם וּשְׁמוֺ קְלֵיוֺפָס עָנָה וְאָמָר הַאַתָּה הוּא לְבַדְּךׇ אֹרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם מִבְּלִי-דַעַת אֶת-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְתוֺכָהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה:
אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם, קִלְיוֹפֵס שְׁמוֹ, הֵשִׁיב: "אַתָּה וַדַּאי הָאָדָם הַיָּחִיד בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה קָרָה בָּעִיר בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים."
וְעָנָה אֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר שְׁמוֹ קְלִיוֹפָּא, וְאָמַר לוֹ: הַאִם אַתָּה לְבַדְּךָ זָר, מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ בַּיָּמִים הָהֵם?
A odpověděv jeden, kterémuž jméno Kleofáš, řekl jemu: Ty sám jsi z příchozích do Jeruzaléma, ještos nezvěděl, co se stalo v něm těchto dnů?
Jeden z nich, jménem Kleofáš, mu odpověděl: „Ty jsi asi jediný z Jeruzaléma, kdo neví, co se tam v těchto dnech stalo!“
Ἀποκριθεὶς δὲ ὁ εἷς, ᾧ ὄνομα Κλεοπᾶς, εἶπεν πρὸς αὐτόν, Σὺ μόνος παροικεῖς Ἱερουσαλήμ, καὶ οὐκ ἔγνως τὰ γενόμενα ἐν αὐτῇ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις;
ענָא חַד מֵנהֻון דַּשׁמֵה קלֵיָופַּא וֵאמַר לֵה אַנתּ הֻו כַּי בַּלחֻודַיךְּ נֻוכרָיָא מֵן אֻורִשׁלֵם דּלָא יָדַע אַנתּ מֵדֵּם דַּהוָא בָּה בּהָנֻון יַומָתָא׃
שָׁאַל אוֹתָם: "וּמָה הַדָּבָר?" אָמְרוּ לוֹ: "מַה שֶּׁקָּרָה לְיֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת שֶׁהָיָה אִישׁ נָבִיא, גִּבּוֹר בְּמַעַשׂ וּבְאֹמֶר לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמָה הֵמָּה הַמַּעֲשִׂים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עַל-אֹדוֺת יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר הָיָה נָבִיא גִּבּוֺר חַיִל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָל-הָעָם גַּם-בְּמַעֲשָׂיו וְגַם-בִּדְבָרָיו:
"מָה קָרָה בָּעִיר?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ."אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְּנִים לְיֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת," הִסְבִּירוּ הַשְּׁנַיִם. "יֵשׁוּעַ הָיָה נָבִיא שֶׁחוֹלֵל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וּמוֹרֶה חָכָם בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי הָעָם.
אָמַר לָהֶם: מַה? אָמְרוּ לוֹ: עַל יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מִנָּצְרַת, אִישׁ שֶׁהָיָה נָבִיא, וְגִבּוֹר בְּאֹמֶר וּבְמַעֲשִׂים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנֵי כָּל הָעָם.
Kterýmž on řekl: I co? Oni pak řekli jemu: O Ježíšovi Nazaretském, kterýž byl muž prorok, mocný v slovu i v skutku, před Bohem i přede vším lidem,
On se jich zeptal: „A co to bylo?“ Oni mu odpověděli: „Jak Ježíše Nazaretského, který byl prorok mocný slovem i skutkem před Bohem i přede vším lidem, ([Lukáš 7:16 Lukáš 13:33])
Καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Ποῖα; Οἱ δὲ εἶπον αὐτῷ, Τὰ περὶ Ἰησοῦ τοῦ Ναζωραίου, ὃς ἐγένετο ἀνὴρ προφήτης δυνατὸς ἐν ἔργῳ καὶ λόγῳ ἐναντίον τοῦ θεοῦ καὶ παντὸς τοῦ λαοῦ·
אָמַר להֻון מָנָא אָמרִין לֵה עַל יֵשֻׁוע הַו דּמֵן נָצרַת גַּברָא דַּהוָא נבִיָא וחַילתָן הוָא בּמֵלתָא ובַעבָדֵא קדָם אַלָהָא וַקדָם כֻּולֵה עַמָא׃
כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵינוּ הִסְגִּירוּהוּ לְמִשְׁפַּט מָוֶת וְצָלְבוּ אוֹתוֹ,
אֲשֶׁר הִסְגִּירֻהוּ רָאשֵׁי כֹהֲנֵינוּ וְשָׂרֵינוּ לְמִשְׁפַּט-מָוֶת וַיִּצְלְבוּ אֹתוֺ:
אֲבָל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְרַבִּים מִמַּנְהִיגֶנּוּ אָסְרוּ אוֹתוֹ וּמְסָרוּהוּ לִידֵי הָרוֹמָאִים, כְּדֵי שֶׁיִּגְזְרוּ עָלָיו דִּין מָוֶת, וְאֵלֶּה צָלְבוּ אוֹתוֹ.
וּמְסָרוּהוּ רָאשֵׁי-הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים לְמִשְׁפַּט מָוֶת וּצְלָבוּהוּ.
Totiž kterak jej vydali přední kněží {biskupové} a knížata naše na odsouzení k smrti, i ukřižovali jej.
naši velekněží a členové rady vydali, aby byl odsouzen na smrt, a ukřižovali ho. ([Lukáš 23:1-Lukáš 23:2 Lukáš 23:23-Lukáš 23:25])
ὅπως τε παρέδωκαν αὐτὸν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ ἄρχοντες ἡμῶν εἰς κρίμα θανάτου, καὶ ἐσταύρωσαν αὐτόν.
וַאשׁלמֻוהי רַבַּי־כָּהנֵא וקַשִׁישֵׁא לדִינָא דּמַותָּא וזַקפֻּוהי׃
וַאֲנַחְנוּ קִוִּינוּ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נוֹסָף עַל כָּל זֹאת, כָּעֵת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מֵאָז קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
וַאֲנַחְנוּ חִכִּינוּ כִּי-זֶה הוּא אֲשֶׁר יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל וְהַיּוֺם הַזֶּה יוֺם שְׁלִישִׁי הוּא מֵעֵת נַעֲשׂוּ אֵלֶּה:
וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ וְקִוִּינוּ שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ הֶעָתִיד לִגְאֹל אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל. כָּל מָה שֶׁסִּפַּרְנוּ לְךָ קָרָה לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים,
אֲבָל אֲנַחְנוּ קִוִּינוּ שֶׁהוּא הוּא עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים מֵאָז שֶׁהָיוּ כָּל אֵלֶּה;
My pak jsme se nadáli, že by on měl vykoupiti Izraele. Ale nyní tomu všemu třetí den jest dnes, jakž se to stalo.
A my jsme doufali, že on je ten, který má vykoupit Izrael. Ale už je to dnes třetí den, co se to stalo. ([Lukáš 1:68 Lukáš 2:38])
Ἡμεῖς δὲ ἠλπίζομεν ὅτι αὐτός ἐστιν ὁ μέλλων λυτροῦσθαι τὸν Ἰσραήλ. Ἀλλά γε σὺν πᾶσιν τούτοις τρίτην ταύτην ἡμέραν ἄγει σήμερον ἀφ' οὗ ταῦτα ἐγένετο.
חנַן דֵּין סָברִין הוַין דּהֻויֻו עתִיד הוָא דּנֵפרקִיוהי לִאיסרָיֵל והָא תּלָתָא יַומִין הָא מֵן דּהָלֵין כֻּלהֵין הוַי׃
וּמַה גַּם שֶׁכַּמָּה נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָיוּ בַּקֶּבֶר
וְגַם-נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִבְהִילוּ אֹתָנוּ כִּי-הִשְׁכִּימוּ לָבֹא אֶל-הַקֶּבֶר בַּבֹּקֶר:
אַךְ בָּזֹאת לֹא תַּם הַסִּפּוּר! מִסְפַּר נָשִׁים מִקְּבוּצָתֵנוּ הָלְכוּ הַבֹּקֶר אֶל הַקֶּבֶר, וּכְשֶׁחָזְרוּ הָיָה בְּפִיהַןְסִפּוּר בִּלְתִּי רָגִיל. הַנָּשִׁים סִפְּרוּ כִּי גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נֶעֶלְמָה, וְכִי פָּגְשׁוּ בַּקֶּבֶר שֵׁנִי מְלַאֲכִיםַשְׁאָמְרוּ לָהֶן כִּי יֵשׁוּעַ חַי!
אֶלָּא שֶׁגַּם נָשִׁים מִקִּרְבֵּנוּ הִדְהִימוּ אוֹתָנוּ, כִּי הִשְׁכִּימוּ לְבֵית הַקֶּבֶר;
Ale i ženy některé z našich zděsily nás, kteréž ráno byly u hrobu.
Ovšem některé z našich žen nás ohromily: Byly totiž zrána u hrobu ([Lukáš 24:1-Lukáš 24:11])
Ἀλλὰ καὶ γυναῖκές τινες ἐξ ἡμῶν ἐξέστησαν ἡμᾶς, γενόμεναι ὄρθριαι ἐπὶ τὸ μνημεῖον·
אֵלָא אָף נֵשֵׁא מֵנַן אַתמהָן קַדֵּם הוַי גֵּיר לבֵית־קבֻורָא׃
וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, וּבָאוּ וְסִפְּרוּ שֶׁאַף רָאוּ בְּחִזָּיוֹן מַלְאָכִים אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי הוּא חַי.
וְלֹא מַצְאוּ אֶת-גְּוִיָּתוֺ וַתָּבֹאנָה וַתֹּאמַרְנָה כִּי חָזוּ מַלְאָכִים בַּמַּחֲזֶה אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי-הוּא חָי:
Luke-24-23
וּכְשְׁלֹּא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ, בָּאוּ וְאָמְרוּ לָנוּ, מַלְאָכִים רָאִינוּ שָׁם וְהֵם אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא חַי.
A nenalezše tělo jeho, přišly, pravíce, že také vidění andělské viděly, kteříž praví, že by živ byl.
a nenalezly jeho tělo; přišly a vyprávěly, že měly i vidění andělů, kteří říkali, že je živ.
καὶ μὴ εὑροῦσαι τὸ σῶμα αὐτοῦ, ἦλθον λέγουσαι καὶ ὀπτασίαν ἀγγέλων ἑωρακέναι, οἳ λέγουσιν αὐτὸν ζῇν.
וכַד לָא אֵשׁכַּח פַּגרֵה אֵתַי אָמרָן לַן דּמַלַאכֵא חזַין תַּמָן וָאמרִין עלַוהי דּחַי הֻו׃
אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ אֶל הַקֶּבֶר וּמְצָאוּהוּ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַנָּשִׁים סִפְּרוּ, אַךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ."
וַאֲנָשִׁים מִשֶּׁלָּנוּ הָלְכוּ אֶל-הַקָּבֶר וַיִּמְצְאוּ כֵן כַּאֲשֶׁר הִגִּידוּ הַנָּשִׁים אַךְ אֹתוֺ לֹא רָאוּ:
כַּמָּה מֵאֲנָשֵׁינוּ מִהֲרוּ אֶל הַקֶּבֶר כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת דִּבְרֵי הַנָּשִׁים, וְנוֹכְחוּ שֶׁהֵן צָדְקוּ; גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בֶּאֱמֶת נֶעֶלְמָה."
וְגַם אֲנָשִׁים מֵאִתָּנוּ הָלְכוּ לְבֵית הַקֶּבֶר וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הַנָּשִׁים, אֲךְ אוֹתוֹ לֹא רָאוּ.
I chodili někteří z našich k hrobu, a nalezli tak, jakž pravily ženy, ale jeho neviděli.
Někteří z nás pak odešli k hrobu a shledali, že je to tak, jak ženy vypravovaly, jeho však neviděli.“ ([Lukáš 24:12; Jan 20:3-Jan 20:8])
Καὶ ἀπῆλθόν τινες τῶν σὺν ἡμῖν ἐπὶ τὸ μνημεῖον, καὶ εὗρον οὕτως καθὼς καὶ αἱ γυναῖκες εἶπον· αὐτὸν δὲ οὐκ εἶδον.
וָאף אנָשָׁא מֵנַן אֵזַלו לבֵית קבֻורָא וֵאשׁכַּחו הָכַנָא אַיך מָא דֵּאמַר נֵשֵׁא לֵה דֵּין לָא חזַו׃
הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: "הוֹי חַסְרֵי דַעַת וְכִבְדֵי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים!
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֺי חַסְרִי תְבוּנָה וּקְשֵׁי לֵב מֵהַאֲמִין בְּכָל-אֲשֶׁר-דִּבְּרוּ הָנְּבִיאִים:
"כְּסִילִים!" קָרָא יֵשׁוּעַ. "הַאִם כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לָכֶם לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים בְּכִתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ?
אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: הוֹי חַסְרֵי דַּעַת וְכִבְדֵי לֵב לְהַאֲמִין בְּכָל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַנְּבִיאִים.
Tedy on řekl jim: Ó nesmyslní a zpozdilí srdcem k věření všemu tomu, což mluvili proroci.
A on jim řekl: „Jak jste nechápaví! To je vám tak těžké uvěřit všemu, co mluvili proroci! ([Lukáš 24:44-Lukáš 24:45])
Καὶ αὐτὸς εἶπεν πρὸς αὐτούς, Ὦ ἀνόητοι καὶ βραδεῖς τῇ καρδίᾳ τοῦ πιστεύειν ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἐλάλησαν οἱ προφῆται·
הָידֵּין אֵמַר להֻון יֵשֻׁוע אָו חַסִירַי רֵעיָנָא ויַקִירַי לֵבָּא לַמהַימָנֻו בּכֻלהֵין אַילֵין דּמַלֵלו נבִיֵא׃
הֲרֵי עַל הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִסְבֹּל אֶת כָּל זֹאת וּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ!"
הַאִם לֹא-נָכוֺן הָיָה לַמָּשִׁיחַ לָשֵׂאת אֶת-עָנְיוֺ וְלָבֹא אֶל-כְּבוֺדוֺ:
הַאִם לֹא נִבְּאוּ הַנְּבִיאִים בְּאֹפֶן בָּרוּר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל אֶת הָעִנּוּיִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה, לִפְנֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ?"
וְכִי לֹא הָיָה עָתִיד הַמָּשִׁיחַ לִסְבֹּל אֶת אֵלֶּה וְּלְהִכָּנֵס אֶל תִּפְאַרְתּוֹ?
Zdaliž nemusil těch věcí trpěti Kristus a vjíti v slávu svou?
Což neměl Mesiáš(q) to vše vytrpět a tak vejít do své slávy?“ (q) ř: Kristus
οὐχὶ ταῦτα ἔδει παθεῖν τὸν χριστόν, καὶ εἰσελθεῖν εἰς τὴν δόξαν αὐτοῦ;
לָא הוָא הָלֵין עתִיד הוָא דַּנסַיבַּר משִׁיחָא וַדנֵעֻול לתֵשׁבֻּוחתֵּה׃
הוּא הֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו בְּכָל הַכְּתוּבִים.
וַיּוֺאֶל לְבָאֵר לָהֶם כָּל-הַכְּתוּבִים הָחֵל מִמּשֶׁה וְעַד כָּל-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עָלָיו:
לְאַחַר מִכֵּן הוּא צִטֵּט לָהֶם פְּסוּקִים מִן הַתָּנָ"ךְ וְהִסְבִּיר לָהֶם אֶת כָּל מָה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו בִּכְתוּבִים, הֵחֵל מִבְּרֵאשִׁית וְכַלֵּה בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים.
וְהֵחֵל מִמֹּשֶׁה וּמִכָּל הַנְּבִיאִים, וּפֵרֵשׁ לָהֶם עַל עַצְמוֹ מִכָּל הַכְּתוּבִים.
A počav od Mojžíše a všech proroků, vykládal jim všecka ta písma, kteráž o něm byla.
Potom začal od Mojžíše a všech proroků a vykládal jim to, co se na něho vztahovalo ve všech částech Písma.
Καὶ ἀρξάμενος ἀπὸ Μωσέως καὶ ἀπὸ πάντων τῶν προφητῶν, διηρμήνευεν αὐτοῖς ἐν πάσαις ταῖς γραφαῖς τὰ περὶ ἑαυτοῦ.
ושַׁרִי הוָא מֵן מֻושֵׁא ומֵן כֻּלהֻון נבִיֵא וַמפַשֵׁק הוָא להֻון עַל נַפשֵׁה מֵן כֻּלהֻון כּתָבֵא׃
כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁהָיָה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם הוּא הֶעֱמִיד פָּנִים כְּהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.
וַיִּקְרְבוּ אֶל-הַכְּפָר אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם הָיוּ מֻעֲדוֺת לָלֶכֶת שָׁמָּה וְהוּא נָטָה פָנָיו כְּהֹלֵךְ לוֺ מִזֶּה וָהָלְאָה:
בֵּינְתַיִם הִתְקָרְבוּ הַשְּׁלוֹשָׁה לְעַמָּאוּס - הַכְּפָר שֶׁאֵלָיו הָיוּ מוּעָדוֹת פְּנֵיהֶם. יֵשׁוּעַ נִרְאֶה כְּעוֹמֵד לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ,
וְהִתְקָּרְבוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר הָלְכוּ אֵלָיו, וְהוּא נָתַן לָהֶם לַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ הוּא לְמָקוֹם רָחוֹק.
I přiblížili se k městečku, do kteréhož šli, a on potrh se, jako by chtěl dále jíti.
Když už byli blízko vesnice, do které šli, on jako by chtěl jít dál.
Καὶ ἤγγισαν εἰς τὴν κώμην οὗ ἐπορεύοντο· καὶ αὐτὸς προσεποιεῖτο πορρωτέρω πορεύεσθαι.
וַקרֵבו הוַו לַקרִיתָא הָי דָּאזִלין הוַו לָה והֻו מַסבַּר הוָא להֻון דַּאיך דַּלדֻוכָּא רַחִיקָא אָזֵל הוָא׃
אַךְ הֵם הִפְצִירוּ בּוֹ בְּאָמְרָם: "הִשָּׁאֵר אִתָּנוּ, כִּי הָעֶרֶב קָרֵב וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם." לְפִיכָךְ נִכְנַס וְנִשְׁאַר אִתָּם.
וַיִּפְצְרוּ-בוֺ לֵאמֹר שֶׁב-נָא פֹּה אִתָּנוּ כִּי-הָעֶרֶב הִגִּיעַ וְכִי-פָנָה הַיּוֺם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם:
אוּלָם הַשְּׁנַיִם הִפְצִירוּ בּוֹ לָלוּן בְּבֵיתָם, כִּי הָיְתָה שְׁעַת עֶרֶב, וְיֵשׁוּעַ נַעֲנָה לְהַזְמָנָתָם.
וְהֵאִיצוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: הִשָּׁאֵר אֶצְלֵנוּ, כִּי נָטָה עַכְשָׁו הַיּוֹם לְהַחֲשִׁיךְ. וְנִכְנַס וְשָׁהָה אֶצְלָם.
Ale přinutili ho, řkouce: Zůstaň s námi, nebo se již připozdívá, a den se nachýlil. I všel, aby s nimi zůstal.
Oni však ho začali přemlouvat: „Zůstaň s námi, vždyť už je k večeru a den se schyluje.“ Vešel tedy a zůstal s nimi.
Καὶ παρεβιάσαντο αὐτόν, λέγοντες, Μεῖνον μεθ' ἡμῶν, ὅτι πρὸς ἑσπέραν ἐστίν, καὶ κέκλικεν ἡ ἡμέρα. Καὶ εἰσῆλθεν τοῦ μεῖναι σὺν αὐτοῖς.
וַאלצֻוהי וָאמרִין לֵה פֻּושׁ לוָתַן מֵטֻל דּיַומָא הָשָׁא רכֵן לֵה למֵחשַׁך ועַל דַּנקַוֵא לוָתהֻון׃
כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע אוֹתוֹ וְנָתַן לָהֶם.
וַיְהִי בְּשִׁיבְתּוֺ אִתָּם אֶל-הַשֻּׁלְחָן וַיִּקַּח אֶת-הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם:
כְּשֶׁהִתְיַשְּׁבוּ לֶאֱכֹל בֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ עַל הַלֶּחֶם, פָּרַס אוֹתוֹ וְהִגִּישׁוּ לָהֶם.
וְכַאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם, לָקַח לֶחֶם, וּבֵרֵךְ וּבָצַע, וְנָתַן לָהֶם.
I stalo se, když seděl s nimi za stolem, vzav chléb, dobrořečil, a lámaje, podával jim.
Když byl spolu s nimi u stolu, vzal chléb, vzdal díky, lámal a rozdával jim. ([Lukáš 9:16 Lukáš 22:19])
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ κατακλιθῆναι αὐτὸν μετ' αὐτῶν, λαβὼν τὸν ἄρτον εὐλόγησεν, καὶ κλάσας ἐπεδίδου αὐτοῖς.
וַהוָא דּכַד אֵסתּמֵך עַמהֻון נסַב לַחמָא ובַרֵך וַקצָא ויַהב להֻון׃
אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נֶעְלַם מֵהֶם.
אָז נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירוּ אֹתוֺ וְהוּא חָמַק עָבַר מִפְּנֵיהֶם:
לְפֶתַע כְּאִלּוּ נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם, וְהֵם הִכִּירוּ אֶת יֵשׁוּעַ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּא נֶעֱלַם מֵעֵינֵיהֶם.
וּמִיָּד נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּהוּ, וְהוּא נִלְקַח מֵהֶם.
I otevříny jsou oči jejich, a poznali ho. On pak odnesl se od nich.
Tu se jim otevřely oči a poznali ho; ale on zmizel jejich zrakům.
Αὐτῶν δὲ διηνοίχθησαν οἱ ὀφθαλμοί, καὶ ἐπέγνωσαν αὐτόν· καὶ αὐτὸς ἄφαντος ἐγένετο ἀπ' αὐτῶν.
ומֵחדָא אֵתפַּתַּח עַינַיהֻון וֵאשׁתַּודּעֻוהי והֻו אֵשׁתּקֵל לֵה מֵנהֻון׃
אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הֲרֵי לִבֵּנוּ הָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּשֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָתַר לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים!"
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הַאִם לִבֵּנוּ לֹא הָיָה בֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּדַבְּרוֺ אֵלֵינוּ בַּדָּרֶךְ וּכְבָאֲרוֺ לָנוּ אֶת-הַכְּתוּבִים:
הַשְּׁנַיִם הֵחֵלּוּ לְסַפֵּר זֶה לְזֶה כֵּיצַד הִתְרַגְּשׁוּ בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁוּעַ דִּבֵּר אֲלֵיהֶם וּבֵאֵר לָהֶם אֶת הַכָּתוּב בַּתָּנָ"ךְ.
וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: הַאִם לֹא הָיָה לִבֵּנוּ כָּבֵד בְּתוֹכֵנוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר אִתָּנוּ בַּדֶּרֶךְ וּפֵרֵשׁ לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים?
I řekli vespolek: Zdaliž srdce naše v nás nehořelo, když mluvil nám na cestě, a když otvíral nám písma?
Řekli si spolu: „Což nám srdce nehořelo, když s námi na cestě mluvil a otvíral nám Písma?“
Καὶ εἶπον πρὸς ἀλλήλους, Οὐχὶ ἡ καρδία ἡμῶν καιομένη ἦν ἐν ἡμῖν, ὡς ἐλάλει ἡμῖν ἐν τῇ ὁδῷ, καὶ ὡς διήνοιγεν ἡμῖν τὰς γραφάς;
וָאמרִין הוַו חַד לחַד לָא הוָא לֵבַּן יַקִיר הוָא בּגַוַן כַּד ממַלֵל עַמַן בֻּאורחָא וַמפַשֵׁק לַן כּתָבֵא׃
אוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם. הֵם מָצְאוּ אֶת הָאַחַד־עָשָׂר מְכֻנָּסִים עִם חַבְרֵיהֶם,
וַיָּקוּמוּ בָעֵת הַהִיא וַיָּשׁוּבוּ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיִּמְצְאוּ אֶת-אַחַד הֶעָשָׂר וְאֶת-אֲשֶׁר אִתָּם נִקְהָלִים יַחְדָּו:
בְּלִי לְאַבֵּד זְמַן קָמוּ הַשְּׁנַיִם וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם, שָׁם מָצְאוּ אֶת אַחַד-עָשָׂר הַתַּלְמִידִים וַאֲחֵרִים מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם בִּקְרִיאָה:
וְקָמוּ בָּהּ בַּשָּׁעָה וְשָׁבוּ לִירוּשָׁלַיִם, וּמָצְאוּ אֶת הָאַחַד-עָשָׂר מְכֻנָּסִים וְהַלָּלוּ אֲשֶׁר אִתָּם --
A vstavše v tu hodinu, vrátili se do Jeruzaléma, a nalezli shromážděných těch jedenácte, a ty, kteříž s nimi byli,
A v tu hodinu vstali a vrátili se do Jeruzaléma; nalezli jedenáct učedníků a jejich druhy pohromadě.
Καὶ ἀναστάντες αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ὑπέστρεψαν εἰς Ἱερουσαλήμ, καὶ εὗρον συνηθροισμένους τοὺς ἕνδεκα καὶ τοὺς σὺν αὐτοῖς,
וקָמו בָּה בּשָׁעתָא וַהפַכו לֻאורִשׁלֵם וֵאשׁכַּחו לַחדַעסַר דַּכנִישִׁין ולַאילֵין דּעַמהֻון׃
וְהַכֹּל אוֹמְרִים כִּי הָאָדוֹן אָכֵן קָם וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן.
וְאֹמְרִים כִּי קָם הָאָדוֺן אֶל-נָכוֺן וְכִי נִרְאָה אֶל-שִׁמְעוֺן:
"הָאָדוֹן בֶּאֱמֶת קָם לִתְחִיָּה! הוּא נִגְלֶה לְפֶּטְרוּס!"
אוֹמְרִים: בֶּאֱמֶת קָם אֲדוֹנֵינוּ וְנִרְאָה אֶל שִׁמְעוֹן.
Ani praví: Že vstal Pán právě, a ukázal se Šimonovi.
Ti jim řekli: „Pán byl opravdu vzkříšen a zjevil se Šimonovi.“ ([1 Korintským 15:5])
λέγοντας ὅτι Ἠγέρθη ὁ κύριος ὄντως, καὶ ὤφθη Σίμωνι.
כַּד אָמרִין דּשַׁרִירָאיִת קָם מָרַן וֵאתחזִי לשֵׁמעֻון׃
הֵם סִפְּרוּ מַה שֶּׁקָּרָה בַּדֶּרֶךְ וְכִי הִכִּירוּהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם.
וַיְסַפְּרוּ גַּם-הֵם אֵת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם בַּדָּרֶךְ וְכִי הִכִּירֻהוּ כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת-הַלָּחֶם:
הַשְּׁנַיִם מְעַמָּאוּס סִפְּרוּ כֵּיצַד נְגַלֶּה יֵשׁוּעַ גַּם אֲלֵיהֶם כְּשֶׁהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ, וְכֵיצַד הִכִּירוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁפֶּרֶס אֶת הַלֶּחֶם.
וְגַם הֵם סִפְּרוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ בַּדֶּרֶךְ, וְכֵיצַד הִתְוַדַּע אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם.
I vypravovali oni také to, co se stalo na cestě, a kterak ho poznali v lámání chleba.
Oni pak vypravovali, co se jim stalo na cestě a jak se jim dal poznat, když lámal chléb.
Καὶ αὐτοὶ ἐξηγοῦντο τὰ ἐν τῇ ὁδῷ, καὶ ὡς ἐγνώσθη αὐτοῖς ἐν τῇ κλάσει τοῦ ἄρτου.
וָאף הֵנֻון אֵשׁתַּעִיו אַילֵין דַּהוַי בֻּאורחָא וַאיכַּנָא אֵתִידַע להֻון כַּד קצָא לַחמָא׃ ס
עוֹדָם מְדַבְּרִים כָּזֹאת וְהוּא עָמַד בְּתוֹכָם. אָמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם",
עוֺד הֵם מְדַבְּרִים כָּאֵלֶּה וְהִנֵּה הוּא יֵשׁוּעַ עֹמֵד בְּתוֺכָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׁלוֺם עֲלֵכֶם:
בְּשָׁעָה שֶׁדִּבְּרוּ הוֹפִיעַ יֵשׁוּעַ בַּחֶדֶר וּבֵרֵךְ אוֹתָם לְשָׁלוֹם.
וּבְעוֹדָם מְדַבְּרִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יֵשׁוּעַ עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם! אֲנִי הוּא; אַל תִּירָאוּ.
A když oni o tom rozmlouvali, postavil se Ježíš u prostřed nich, a řekl jim: Pokoj vám.
Když o tom mluvili, stál tu on sám uprostřed nich(r). (r) var: + a řekl jim: „Pokoj vám.“ ([Jan 20:19-Jan 20:20; Marek 16:14; Skutky apoštolské 10:40-Skutky apoštolské 10:41; 1 Korintským 15:5])
Ταῦτα δὲ αὐτῶν λαλούντων, αὐτὸς ὁ Ἰησοῦς ἔστη ἐν μέσῳ αὐτῶν, καὶ λέγει αὐτοῖς, Εἰρήνη ὑμῖν.
וכַד הָלֵין ממַללִין הוַו יֵשֻׁוע קָם בַּינָתהֻון וֵאמַר להֻון שׁלָמָא עַמכֻון אֵנָא אנָא לָא תֵּדחלֻון׃
אַךְ הֵם נִבְהֲלוּ וְנִתְמַלְּאוּ פַּחַד, וְחָשְׁבוּ כִּי רוּחַ הֵם רוֹאִים.
וְהֵמָּה חַתּוּ נִבְהָלוּ וַיַּחְשְׁבוּ כִי-רָאוּ רוּחַ:
הוֹפָעָתוֹ הִבְהִילָה אוֹתָם, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁרוּחַ רְפָאִים לִפְנֵיהֶם!
וְהֵם נִבְהֲלוּ וְנִתְמַלְּאוּ פַּחַד, כִּי חָשְׁבוּ שֵׁהֵם רוֹאִים רוּחַ.
Oni pak zhrozivše se a přestrašeni byvše, domnívali se, že by ducha viděli.
Zděsili se a byli plni strachu, poněvadž se domnívali, že vidí ducha. ([Matouš 14:26])
Πτοηθέντες δὲ καὶ ἔμφοβοι γενόμενοι ἐδόκουν πνεῦμα θεωρεῖν.
והֵנֻון אֵתרהֵבו וַהוַו בּדֵחלתָא סָברִין הוַו גֵּיר דּרֻוחָא חָזֵין׃
אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ נֶחֱרַדְתֶּם וּמַדּוּעַ עוֹלִים סְפֵקוֹת בִּלְבַבְכֶם?
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה-זֶּה מְפַחֲדִים אַתֶּם וְלָמָּה תַּעֲלֶינָה מַחֲשָׁבוֺת בִּלְבַבְכֶם:
"מַדּוּעַ נִבְהַלְתֶּם?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ." מַדּוּעַ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי הוּא הָעוֹמֵד לִפְנֵיכֶם?
אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: מַדּוּעַ רוֹעֲדִים אַתֵּם? וּמַדּוּעַ עוֹלוֹת מַחֲשָׁבוֹת עַל לִבְּכֶם?
I dí jim: Co se strašíte, a proč myšlení vstupují na srdce vaše?
Řekl jim: „Proč jste tak zmateni a proč vám takové věci přicházejí na mysl?
Καὶ εἶπεν αὐτοῖς, Τί τεταραγμένοι ἐστέ, καὶ διὰ τί διαλογισμοὶ ἀναβαίνουσιν ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν;
וָאמַר להֻון יֵשֻׁוע מָנָא מֵתּזִיעִין אנתֻּון ומָנָא סָלקָן מַחשׁבָתָא עַל לֵבַּוָתכֻון׃
רְאוּ אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי - שֶׁאֲנִי הוּא. מַשְּׁשׁוּנִי וּרְאוּ; הֲרֵי לְרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בִּי."
רְאוּ אֶת-יָדַי וְאֶת-רַגְלַי כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא מִשְׁשׁוּנִי וּרְאוּ כִּי רוּחַ אֵין לוֺ בָּשָׂר וַעֲצָמוֺת כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בִּי:
הִבִּיטוּ בְּיָדִי! הִבִּיטוּ בְּרַגְלַי! אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת לְלֹא סָפֵק שֶׁאֲנִי הוּא הָעוֹמֵד לִפְנֵיכֶם! גָּעוּ בִּי וְהִוָּכְחוּ שֶׁאֵינֶנִּי רוּחַ, שֶׁהֲרֵי לָרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לִי!"
רְאוּ אֶת יָדַי וְרַגְלַי, שֶׁאֲנִי הוּא. מַשְּׁשׁוּנִי וְהִוָּכְחוּ; כִּי לְרוּחַ אֵין בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּפִי שֶׁרוֹאִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לִי.
Vizte ruce mé i nohy mé, já zajisté jsem ten. Dotýkejte se mne a vizte; neboť duch těla a kostí nemá, jako mne vidíte míti.
Podívejte se na mé ruce a nohy: vždyť jsem to já. Dotkněte se mne a přesvědčte se: duch přece nemá maso a kosti, jako to vidíte na mně.“ ([1 Janův 1:1])
Ἴδετε τὰς χεῖράς μου καὶ τοὺς πόδας μου, ὅτι αὐτὸς ἐγώ εἰμι· ψηλαφήσατέ με καὶ ἴδετε, ὅτι πνεῦμα σάρκα καὶ ὀστέα οὐκ ἔχει, καθὼς ἐμὲ θεωρεῖτε ἔχοντα.
חזַו אִידַי ורֵגלַי דֵּאנָא אנָא גֻּושֻׁונָני ודַעו דַּלרֻוחָא בֵּסרָא וגַרמֵא לַיתּ לָה אַיך דּחָזֵין אנתֻּון דִּאית לִי׃
וּבְאָמְרוֹ זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו.
וְאַחֲרֵי אָמְרוֺ כָזֹאת הֶרְאָה אֹתָם אֶת-יָדָיו וְאֶת-רַגְלָיו:
בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר הֶרְאָה לָהֶם יֵשׁוּעַ אֶת נְקֵבִי הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְאֶת הַפְּצָעִים בְּרַגְלָיו.
וּכְשֶׁאָמַר זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו.
A pověděv to, ukázal jim ruce i nohy.
To řekl a ukázal jim ruce a nohy(s). (s) var: – Lukáš 24:40
Καὶ τοῦτο εἰπὼν ἐπέδειξεν αὐτοῖς τὰς χεῖρας καὶ τοὺς πόδας.
וכַד הָלֵין אֵמַר חַוִי אֵנֻון אִידַוהי ורֵגלַוהי׃
מֵאַחַר שֶׁעוֹד לֹא הֶאֱמִינוּ מֵרֹב שִׂמְחָה וְהָיוּ מְלֵאֵי פְּלִיאָה, אָמַר לָהֶם: "הַאִם יֵשׁ לָכֶם פֹּה אֵיזֶה אֹכֶל?"
וּבְעוֺד לֹא הֶאֱמִינוּ מִִּׂמְחָה וּמִתִּמְהוֺן לֵבָב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲיֵשׁ-לָכֶם פֹּה אֹכֶל:
עַל אַף שִׂמְחָתָם הַרְבֵּה עֲדַיִן הֵטִילוּ הַתַּלְמִידִים סָפֵק וְלֹא הֶאֱמִינוּ. מִשּׁוּם כָּךְ שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ: "הַאִם יֵשׁ לָכֶם כָּאן מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל?"
וְכֵיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ מִשִּׂמְחָתָם, וְנִדְהָמִים הָיוּ, אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לָכֶם כָּאן דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל?
Když pak oni ještě nevěřili pro radost, ale divili se, řekl jim: Máte-li tu co k jídlu?
Když tomu pro samou radost nemohli uvěřit a jen se divili, řekl jim: „Máte tu něco k jídlu?“ ([Jan 21:5])
Ἔτι δὲ ἀπιστούντων αὐτῶν ἀπὸ τῆς χαρᾶς καὶ θαυμαζόντων, εἶπεν αὐτοῖς, Ἔχετέ τι βρώσιμον ἐνθάδε;
וכַד עדַמָא להָשָׁא לָא מהַימנִין הוַו מֵן חַדוַתהֻון ומֵתּתַּמהִין הוַו אֵמַר להֻון אִית לכֻון תּנָן מֵדֵּם למֵאכַל׃
הֵם נָתְנוּ לוֹ חֲתִיכַת דָּג צָלוּי,
וַיִּתְּנוּ לוֺ מִקְצַת דָּג צִלִי-אֵשׁ וּמִנֹפֶת צוּפִים:
הֵם הִגִּישׁוּ לוֹ חֲתִיכַת דָּג צָלוּי,
וְהֵם נָתְנוּ לוֹ מָנָה מִדָּג צָלוּי וּמֵחַלַּת דְּבַשׁ.
A oni podali jemu kusu ryby pečené a plástu strdi.
Podali mu kus pečené ryby(t). (t) var: + a plást medu
Οἱ δὲ ἐπέδωκαν αὐτῷ ἰχθύος ὀπτοῦ μέρος, καὶ ἀπὸ μελισσίου κηρίου.
הֵנֻון דֵּין יַהבו לֵה מנָתָא מֵן נֻונָא דּטַויָא ומֵן כַּכָּרִיתָא דּדֵבשָׁא׃
וְהוּא לָקַח וְאָכַל לְעֵינֵיהֶם.
וַיִּקַּח וַיֹּאכַל לְעֵינֵיהֶם:
וְיֵשׁוּעַ אָכַל אֶת הַדָּג לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.
וְלָקַח וְאָכַל לְעֵינֵיהֶם,
A vzav, pojedl před nimi,
Vzal si a pojedl před nimi.
Καὶ λαβὼν ἐνώπιον αὐτῶν ἔφαγεν.
וַנסַב אֵכַל לעִנַיהֻון׃ ס
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים."
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֺד הָיִיתִי עִמָּכֶם כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא כָל-הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֺרַת משֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבְמִזְמוֺרֵי תְהִלִּים:
לְאַחַר מִכֵּן אָמַר יֵשׁוּעַ: "הַאִם אֵינְכֶם זוֹכְרִים שֶׁעוֹד בֶּהֱיוֹתִי אִתְּכֶם סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁכָּל מָה שֶׁאָמְרוּ עָלַי מֹשֶׁה, הַנְּבִיאִים וּבִתְהִלִּים חַיָּב לְהִתְקַיֵּם?"
וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי אִתְּכֶם, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְמַלֵּא כָּל שֶׁכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים.
A řekl jim: Tatoť jsou slova, kteráž jsem mluvil vám, ještě byv s vámi: Že se musí naplniti všecko, což psáno jest v zákoně Mojžíšově a v prorocích i v žalmích o mně.
Řekl jim: „To jsem měl na mysli, když jsem byl ještě s vámi a říkal vám, že se musí naplnit všechno, co je o mně psáno v zákoně Mojžíšově, v Prorocích a Žalmech.“ ([Lukáš 24:26-Lukáš 24:27; Skutky apoštolské 13:29; 1 Korintským 15:4; Matouš 26:24; Marek 14:21 Marek 9:12; Lukáš 18:31])
Εἶπεν δὲ αὐτοῖς, Οὗτοι οἱ λόγοι, οὓς ἐλάλησα πρὸς ὑμᾶς ἔτι ὢν σὺν ὑμῖν, ὅτι δεῖ πληρωθῆναι πάντα τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ νόμῳ Μωσέως καὶ προφήταις καὶ ψαλμοῖς περὶ ἐμοῦ.
וֵאמַר להֻון הָלֵין אֵנֵין מֵלֵא דּמַללֵת עַמכֻון כַּד לוָתכֻון הוִית דּוָלֵא הו דּנֵשׁתַּלַם כֻּל מֵדֵּם דַּכתִיב בּנָמֻוסָא דּמֻושֵׁא ובַנבִיֵא וַבמַזמֻורֵא עלַי׃
אָז פָּתַח אֶת לְבָבָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים
אָז פָּתַח אֶת-לְבָבָם לְהַשְׂכִּיל אֶת-הַכְּתוּבִים:
יֵשׁוּעַ פָּתַח אֶת לִבָּם כְּדֵי שֶׁסּוֹף סוֹף יָבִינוּ אֶת הַכְּתוּבִים,
אָז פָּקַח אֶת עֵינֵי שִׂכְלָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים;
Tedy otevřel jim mysl, aby rozuměli písmům.
Tehdy jim otevřel mysl, aby rozuměli Písmu.
Τότε διήνοιξεν αὐτῶν τὸν νοῦν, τοῦ συνιέναι τὰς γραφάς·
הָידֵּין פּתַח רֵעיָנהֻון למֵסתַּכָּלֻו כּתָבֵא׃
וְאָמַר לָהֶם: "כָּךְ כָּתוּב, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וְיָקוּם מִן הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֵּן כָּתוּב עַל-עֻנּוֺת הַמָּשִׁיחַ וְעַל-תְּקוּמָתוֺ מִן-הַמֵּתִים בַּיּוֺם הַשְּׁלִישִׁי:
וְהוֹסִיף: "עוֹד לִפְנֵי זְמַן רַב נִכְתַּב שֶׁעַל הַמָּשִׁיחַ לְהִתְעַנּוֹת, לָמוּת וְלָקוּם לִתְחִיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.
וְאָמַר לָהֶם: כָּךְ כָּתוּב וְכָךְ רָאוּי הָיָה, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וְיָקוּם מִבֵּין הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
A řekl jim: Takť jest psáno, a tak musil Kristus trpěti, a třetího dne z mrtvých vstáti,
Řekl jim: „Tak je psáno: Kristus bude(u) trpět a třetího dne vstane z mrtvých; (u) var: musí
καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὅτι Οὕτως γέγραπται, καὶ οὕτως ἔδει παθεῖν τὸν χριστόν, καὶ ἀναστῆναι ἐκ νεκρῶν τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ,
וֵאמַר להֻון דּהָכַנָא כּתִיב והָכַנָא זָדֵק הוָא דּנֵחַשׁ משִׁיחָא ודַנקֻום מֵן בֵּית מִיתֵא לַתלָתָא יַומִין׃
וּבִשְׁמוֹ תֻּכְרַז תְּשׁוּבָה וּסְלִיחַת חֲטָאִים לְכָל הַגּוֹיִם הָחֵל מִירוּשָׁלַיִם.
וְכִי בִשְׁמוֺ יִקְרְאוּ הַקֹּרְאִים לִתְשׁוּבָה וְלִסְלִיחַת עָוֺן בְּכָל-הַגּוֺיִם הָחֵל מִן-יְרוּשָׁלָיִם:
וְעוֹד כָּתוּב כִּי דָּבָר אֱלֹהִים יָצָא אֶל כָּל הָעַמִּים, הָחֵל מִיְּרוּשָׁלַיִם, וְכִי כָּל מִי שֶׁיַּאֲמִין בִּי וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה יִסְלְחוּ לוֹ חֲטָאָיו.
וְשֶׁתֻּכְרַז בִּשְׁמוֹ תְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת חֲטָאִים בְּכָל הַגּוֹיִים; וְהַהַתְחָלָה תִּהְיֶה מִירוּשָׁלַיִם.
A aby bylo kázáno ve jménu jeho pokání a odpuštění hříchů mezi všemi národy, počna od Jeruzaléma.
v jeho jménu se bude zvěstovat pokání na(v) odpuštění hříchů všem národům, počínajíc Jeruzalémem. (v) var: a ([Matouš 28:18-Matouš 28:20; Marek 16:15; Jan 20:21-Jan 20:23; 1 Timoteovi 3:16])
καὶ κηρυχθῆναι ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ μετάνοιαν καὶ ἄφεσιν ἁμαρτιῶν εἰς πάντα τὰ ἔθνη, ἀρξάμενον ἀπὸ Ἱερουσαλήμ.
וַדנֵתכּרֵז בַּשׁמֵה תּיָבֻּותָא לשֻׁובקָנָא דַּחטָהֵא בּכֻלהֻון עַממֵא ושֻׁורָיָא נֵהוֵא מֵן אֻורִשׁלֵם׃
אַתֶּם עֵדִים לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
וְאַתֶּם עֵדִים עַל-אֵלֶּה:
אַתֶּם עֵדִים לְקִיּוּם הַנְּבוּאוֹת הָאֵלֶּה.
וְאַתֶּם עֵדֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
Vy pak jste svědkové toho.
Vy jste toho svědky. ([Skutky apoštolské 1:8])
Ὑμεῖς δέ ἐστε μάρτυρες τούτων.
וַאנתֻּון אֵנֻון סָהדֵּא דּהָלֵין׃
הִנְנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אָבִי, וְאַתֶּם שְׁבוּ בָּעִיר עַד שֶׁתִּלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֹם."
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֵת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָכֶם אָבִי וְאַתֶּם הוֺחִילוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד כִּי-תִלְבְּשׁוּ עֹז מִמָּרוֺם:
"עַתָּה אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ אָבִי. הִשָּׁאֲרוּ כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁיָּבוֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְיִמָּלֵא אֶתְכֶם בְּכֹחַ וּבִגְבוּרָה מִן הַשָּׁמַיִם."
וַאֲנִי אֶשְׁלַח עֲלֵיכֶם אֶת הַבְטָחַת אָבִי, אֲבָל אַתֶּם חַכּוּ בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם עַד אֲשֶׁר תִּלְבְּשׁוּ כֹּחַ מִמָּרוֹם.
A aj, já pošli zaslíbení Otce svého na vás. Vy pak čekejte v městě Jeruzalémě, dokudž nebudete oblečeni mocí s výsosti.
Hle, sesílám na vás, co slíbil můj Otec; zůstaňte ve městě, dokud nebudete vyzbrojeni mocí z výsosti.“ ([Jan 14:26; Skutky apoštolské 1:4])
Καὶ ἰδού, ἐγὼ ἀποστέλλω τὴν ἐπαγγελίαν τοῦ πατρός μου ἐφ' ὑμᾶς· ὑμεῖς δὲ καθίσατε ἐν τῇ πόλει Ἱερουσαλήμ, ἕως οὗ ἐνδύσησθε δύναμιν ἐξ ὕψους.
וֵאנָא אֵשַׁדַּר עלַיכֻּון מֻולכָּנָא דָּאבי אַנתֻּון דֵּין קַוַו בֻּאורִשׁלֵם מדִינתָּא עדַמָא דּתֵלבּשֻׁון חַילָא מֵן רַומָא׃ ס
הוּא הוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה, נָשָׂא אֶת יָדָיו וּבֵרְכָם.
וַיּוֺצִיאֵם אֶל-מִחוּץ לָעִיר עַד-בֵּית עַנְיָה וַיִָּּׂא אֶת-יָדָיו וַיְבָרְכֵם:
לְאַחַר מִכֵּן הוּא הוֹבִיל אוֹתָם אֶל בֵּית-עֲנִיָּה, שָׁם נָשָׂא אֶת יָדָיו אֶל הַשָּׁמַיִם וּבֵרֵךְ אוֹתָם.
וְהוֹצִיא אוֹתָם עַד בֵּית עַנְיָה, וְהֵרִים יָדָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם.
I vyvedl je ven až do Betany, a pozdvih rukou svých, dal jim požehnání.
Potom je vyvedl až k Betanii, zvedl ruce a požehnal jim; ([Marek 16:19; Skutky apoštolské 1:9-Skutky apoštolské 1:11])
Ἐξήγαγεν δὲ αὐτοὺς ἔξω ἕως εἰς Βηθανίαν· καὶ ἐπάρας τὰς χεῖρας αὐτοῦ εὐλόγησεν αὐτούς.
וַאפֵּק אֵנֻון עדַמָא לבֵית־עַניָא וַארִים אִידַוהי ובַרֵך אֵנֻון׃
בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם נִפְרַד מֵהֶם וְנִשָֹא הַשָּׁמַיְמָה.
וַיְהִי בְּבָרְכוֺ אֹתָם וַיִּפָּרֵד מֵהֶם וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה:
תּוֹךְ כְּדֵי בִּרְכָתוֹ נִפְרַד מֵהֶם יֵשׁוּעַ וְעָלָה הַשָּׁמַיְמָה.
וְכַאֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתָם, נִפְרַד מֵהֶם וְעָלָה לַשָּׁמַיִם.
I stalo se, když jim žehnal, bral se od nich, a nesen jest do nebe.
a když jim žehnal, vzdálil se od nich a byl nesen do nebe(x). (x) var: – a byl nesen do nebe
Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εὐλογεῖν αὐτὸν αὐτούς, διέστη ἀπ' αὐτῶν, καὶ ἀνεφέρετο εἰς τὸν οὐρανόν.
וַהוָא דּכַד מבַרֵך להֻון אֵתפּרֵשׁ מֵנהֻון וַסלֵק לַשׁמַיָא׃ ס
הֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,
וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ-לוֺ וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְדוֺלָה:
הַתַּלְמִידִים הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם מְלֵאֵי שִׂמְחָה,
וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְחָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
A oni poklonivše se jemu, navrátili se do Jeruzaléma s radostí velikou.
Oni před ním padli na kolena(y); potom se s velikou radostí navrátili do Jeruzaléma, (y) var: – před ním padli na kolena ([Skutky apoštolské 1:12-Skutky apoštolské 1:14])
Καὶ αὐτοὶ προσκυνήσαντες αὐτόν, ὑπέστρεψαν εἰς Ἱερουσαλὴμ μετὰ χαρᾶς μεγάλης·
הֵנֻון דֵּין סגֵדו לֵה וַהפַכו לֻאורִשׁלֵם בּחַדֻותָא רַבּתָא׃
וְהִתְמִידוּ לִהְיוֹת בַּמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהֵם מְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים.
וַיִּהְיוּ בַהֵיכָל מְהַלֲלִים וּמְבָרְכִים אֶת-הָאֱלֹהִים תָּמִיד אָמֵן:
וְאֶת כָּל זְמַנָּם בִּלּוּ בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהֵם מְהַלְּלִים וּמְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים.
וּבְכָל עֵת הָיוּ בַּהֵיכָל, מְשַׁבְּחִים וּמְבָרְכִים אֶת הָאֱלֹהִים. אָמֵן.
A byli vždycky v chrámě, chválíce a dobrořečíce Boha. Amen.
byli stále v chrámě a chválili Boha.
καὶ ἦσαν διὰ παντὸς ἐν τῷ ἱερῷ, αἰνοῦντες καὶ εὐλογοῦντες τὸν θεόν. Ἀμήν.
וַבכֻלזבַן אִיתַיהֻון הוַו בּהַיכּלָא כַּד משַׁבּחִין וַמבַרכִין לַאלָהָא אַמִין סּ סּ׃